פורום הריון ולידה (עמוד 4980)

זאת אומרת אם העלייה בגלל מתוקים אז בהחלט עדיף להימנע (אבל לא להתנזר) אבל אם את אוכלת יעיל... אז נראה לי בסדר

אבל קשה "להתנזר"..

 

ממתוקים..שבוע 20...

 

בקצב הזה אני עוד אגיע למשקל שלא הייתי בו בחיים , זה ממש מפחיד

 

ויש לציין שמצד שני כמעט ולא רואים הריון...עדיין אף אחד לא אומר כלום אז כנראה

לא רואים ?

עד סוף ההריון באופן נורמלי עולים בין 11 ל13 קילו-

נפח הדם עולה, העובר שוקל, השיליה שוקלת, מי השפיר שוקלים.

את אמורה לעלות במשקל!!!

על עצמי אני עוד לא רואה שינוי פיסי ממשי

 

אבל במשקל.. זה ממש מפחיד...

 

אפשר להימנע מתוקים בהריון ? ואז למנוע עלייה במשקל?

את עולה במשקל? יופי! זה מה שאמור לקרות

 

אפשר להימנע ממתוקים, אפשר לשמור על תזונה מאוזנת אבל בסופו של דבר המצב הנורמלי שתתחילי הריון במשקל X ובחודש תשיעי תהיי במשקל X+10 או אפילו X+20 וזה יהיה בסדר גמור (לפעמים דווקא בהריון ראשון עולים יותר, בעיקר נשים שהיו רזות יותר לפני ההריון וזה בסדר גמור גם אם לא יורידו הכל אחרי ההריון, נשים שמראש היו מלאות יותר ייתכן שיעלו פחות באופן יחסי)

 

בד"כ מעצם הלידה יורדים משהו כמו 7-10 קילו (העובר+שיליה+מי שפיר) ואח"כ צריך לעבוד על השאר, יש נשים שעם ההנקה ממש משילות את שאריות הקילוגרמים ויש נשים שצריכות לעבוד קשה יותר בשביל זה.

 

עכשיו אנחנו מבינות יותר אחת את השניה?

והרבה עליתי בשליש הראשון..עד כדי כך שהאחות במעקב הריון לא האמינה..

אבל ב"ה כמעט הכל ירד ממש מהר!

תוך שבועיים כבר לא היתה לי בטן..וההנקה לדעתי הורידה כמעט כל.

היום אחרי כמה חו' אני 4/5 ק"ג יותר משהייתי לפני ההריון, אבל הייתי בתת משקל וממש רזה אז זה מובן ולא נורא.

בקיצור, את יכולה לתאר לעצמך שגם אני הגעתי למשקל שלא הכרתי (: וכמעט העלתי ב50% את משקל הגוף שלי, אבל כנראה שזה מה שהייתי צריכה בשביל לשמור על ההריון ועל עצמי בבריאות.

אל תקחי את זה קשה...נשמע שבקושי עלית וכבר עברת חצי..

תודה.. פשוט המבט על המשקל כל כמה ימים ושזה עולה ועולה

 

מה שלא היה עד עכשיו...

 

מלחיץ...

פתאום בהריון זה עניין בריא וטוב לעלות במשקל

בעיקרון גם אני לא עליתי במשקל יותר מידי. ( לפחות ביתיים, שבוע 25)
וזה לא שהייתי רזה לפני ההריון. הייתי אפילו אומרת שמנמנה.
אבל פתאום לעלות על המשקל ולגלות עלייה..
זה סוג של שוק!
[במיוחד שכל החיים מחדירים לנו ששמן זה לא בריא. וברגע אחד צריך לעשות את ה ׳סוויצ׳. שעכשיו זה טוב. ורצוי.
זה לא פשוט! בכלל]
-כשאני מדברת על זה בקול רם. (עם אמא/גיסות) הן אומרות לי שאני סתם היסטרית מהמשקל ושבהריון צריך לעלות במשקל. ותפסיקי לחשוב ככה.
זה לא שאני לא אוכלת. להפך... ובכולזאת
למשקל שעולה והגוף שגדל ׳פתאום׳ בצורה שאת לא רגילה... אותי זה עדיין- מעט מרתיע.
עובדת על זה...

אוי~סורי על החפירה!
בשורות טובות!

אני עליתי הרבה מידי,

התחלתי את ההריון עם 5 ק"ג עודפים, 

ועליתי בהריון 20 ק"ג.

ירדו לי אוטומטית 10 ק"ג אחרי הלידה,

ועוד 3 ירדתי אחר כך. 

יוצא שאני נשארתי עם 7 ק"ג יותר ממה שהייתי לפני ההריון.

וזה דיי באסה. 

זה נורמלי לעלות במשקל בהריון, וזה תקין,

אבל לא כדאי להגזים עם זה,

אני הגזמתי כי אכלתי יותר מידי.

בסוף זה התברר כטעות...

 

מחכה לי.. בהמשך..

 

19-20 קילו...כל הכבוד נשים...רק בבריאות אמן!

 

תודה לכל המגיבות!

 

אני אוריד את המתוקים, לפחות אנסה..

 

ואתחיל הליכות דבר שאני עושה אבל לא בקביעות

עליתי בהריון אחד 7 קילו, בשני 20...

ה20 משום מה התנדפו ממני ממש מהר ללא טיפת מאמץ בכיוון, לעומת ה7 שנשארו כמה חודשים טובים מאד, (וגם הם נעלמו, חוץ מאחד) כך שלמדתי לא להילחץ...

וברור שצריך לעלות, ואם את לא עולה - תתחילי לדאוג... (אלא אם כן את עם הרבה רזרבות עוד קודם..)

ושיהיה בהצלחה רבה!

לא לא , ממש לא רזרבות..

 

זה הלם, אני לאט לאט אלמד לקבל את זה באהבה

 

 

 

לא מומלץ להתחיל בפעילות ספורטיבית שלא עשית לפני, דוקא בהריון עצמו

אתחיל לאט לאט...הליכה מתונה!

 

והעובר המדהים בסך הכל 300 גרם.. 

 

כרגע...

לא להסתכל! תודה

 

שם בכלל זה עם בגדים ונעלייים...

ועליתי 16 קילו.
כמובן עדיין לא התנדפו...לאט לאט
אני קוראת לזה שאריות מתוקות מהחוויה.

ירד במהירות בהנקה. נהיתי יותר רזה מלפני הלידה..

אבל איך שאני מפסיקה להניק אני עולה שוב...

כך שאם זה הריון ראשון שלך את עוד לא יודעת איך וכמה תרדי אחרי הלידה

מתפדחת להגיד כמה עליתי.. אבל מלא, יותר ממה שכולן רשמו.. התחלתי במשקל מאוד מאוד נמוך.

ב"ה ירדתי כבר 18 קילו, בשאיפה לעוד..

אני גם רזה מאוד במקור..

כרגע אני בשבוע 31 ועליתי כבר 17-18 קילו..

ואני ממש לא אוכלת המון.
אצלי זה בעיקר הורמונלי..זה הריון שהתחיל שבועים אחרי הפלה..וההורמונים השתוללו.. את הרוב עליתי בחצי הראשון..

מקוה לחזור לעצמי..
אבל גם אם לא לגמרי- לא נורא. בשביל מתנה כזאת אני מוכנה..

אין ספק שבשביל האוצר שווה הכל...

 

המשך בבריאות

כשיוצא חלב יש לי כאבים נוראיים ממש בלתי נסבל..

יכול להיות שיש שם משה חסום ולכן גם האיזור כל כך כואב בהנקה??

 

נגזר עליי להפסיק להניק? אני כל כך נלחמת עבור זה ולא מצליחה..

ממש בא לי לבכות

היה לי וזה מאד כאוב ולא נוח אולי תנסי תנוחות שונות?

זה לא במקרה היציאה הראשונה של החלב שמלווה בכאב וזה נורמלי לחלוטין ועובר מיד?

את שמה משחת לנולין? זה יכול להקל קצת גם אם זה לא ממש פצע.

בדקת אם  אין לו\לך פיטריה?

 

חיזקי ואימצי : )

בע"ה נראה לי שזה אמור להשתפר עם הזמן.

ואולי כדאי שתראה אותך יועצת הנקה נוספת?

החל בפה שלו לבין סימני פטריה...

למי פונים כדי שיאבחן?

ואיך מגיעים ליועצת הנקה מוסמכת? 

 

נתקלת בטווח זמן ארוך כזה? אני מתחילה להתייאש וכל כך רוצה שלא..

אם קשה לך , ברמה שאת סובלת, 

נהיית לא רגועה ומוטרדת מהעניין, 

תדעי שילדים גדלים מצויין עם עם תמ"ל.

אני בעד הנקה כל עוד זה לא גורם לסבל.

או שאפשר כמוני

 אני משלבת הנקה ותמ"ל

כל ארוחה מתחילה בהנקה(ולפעמים כשכואב..או שאני מידי עייפה חלשה בשביל להניק הרבה..)

ואם הוא נראה רעב מוסיפה בקבוק..

וגם לי היה כאבי תופת..

לאט לאט עם הרבה דמעות ותפילות זה מסתדר

רק שזה דורש המון סבלנות

יועצת ההנקה אמרה עוד משהו חוץ מזה? כי לא נראה לי הגיוני שעדיין כל כך כואב לך ולא היה לה משהו לומר על זה.

נותת לך מספר טלפון להתייעץ עם מישהי מעולה 0525198375 ליסה

 

אצלנו לקח לשתינו כמעט חודשיים להתרגל להנקה, ז"א אחיזה נכונה של שתינו וכד',

כולל פצעים כואבים וכאבים כשהחלב יוצא, ממש מה שאת מתארת. (לפעמים זה נוצר מגודש, שימי לב, ואז כל האזור אדום וכואב ולא רק מהיניקה, נסי לשחרר קצת עם מים חמים במקלחת או עם קומפרסים)

 

אני לא אומרת את זה כדי לייאש אותך, אלא כדי לעודד אותך, זה יעבור והכל יהיה טוב! (עד היום היא יונקת והיא כבר בת 14 חודשים)

 

וכמובן כמו שאמרו לך, זה לא סוף העולם אם הוא יקבל תמ"ל, זה לא רע בשבילו.

הכל החלטה שלך, האם את מוכנה לסבול עד שזה יעבור (אפילו שלא יודעים מתי, אבל זה יקרה), האם העצבים והלחץ שלך משפיעים על התינוק ועל הבית ואולי פוגעים בהתקדמות ההנקה בכלל ח"ו?

 

לגבי יועצות הנקה- יש יועצות בהתנדבות של ליגת לה לצ'ה, חפשי באינטרנט.

אני מצאתי יועצת הנקה בטיפת חלב, והיא ערה לי קצת בהסברים על אחיזה נכונה.

גם לי בחודש הראשון מאוד כאב ואז הפסיק. שמתי הרבה משחה.

אגב, לרוב יועצות הנקה אומרות שלא אמור לכאוב, כלומר אם כואב סימן שהוא לא יונק נכון אז אולי תתיעצי עם יועצת נוספת...

בהצלחה!

אם את רוצה אני פה

יכולה לעודד להזדהות מנסיון טרי

אצלי גם לוקח כמה שבועות עד שאזור הפטמות מפסיק לכאוב והפצעים נרפאים.

לגבי הפטריה- אם יש לך, זה בוודאי מוסיף לחוסר הנוחות ולכאב. איך מזהים? תסתכלי על הפטמות, אבל לא מלמעלה אלא בעמידה מול מראה. כשיש פטריה, אז הפטמות והאזור שסביבן בצבע אדום חזק. ואם אכן יש- אז תלכי לרופאת משפחה אפילו, שתתן לך משחה ששמים אותה על הפטמות ובפה של התינוק. 

 

עוד רעיון- יש משחת לנולין טהור, שמאוד עוזרת לפצעים וגירויים בפטמות.

ובאופן כללי- אני מצטרפת למעודדות....נכון שאפשר תמ"ל אבל כל עוד מה שאת עוברת זה בגדר הסבל הנורמלי שנשים רבות עוברות - אז חבל לך לוותר.כי זה וויתור על הרבה דברים, לא רק על תזונה טובה יותר. זה עלול להיות ויתור על בריאות ועל קשר ועל בטחון של הילד. לדעתי חכי עוד כמה שבועות, תתפללי על זה הרבה, תבדקי מה שצריך לבדוק- גודש, פטריה, דלקת, ובע"ה תעדכני אותנו שההנקה הולכת מצוין ואת שמחה ומרוצה!!

עודדתן אותי!

לא נראה לי שיש פטריה, כי אומנם האיזור אדום אבל נראה לי שזו יותר רגישות..

ולקטן גם לא נראה לי שיש פטריה כי המשטחים הלבנים עוברים בין הנקה להנקה, אז אולי זה חלב ההנקה??

 

מתפללת שבעזרת ה' הכל יהיה מאחוריי, ומברכת אתכן מאוד על העידוד!!

פצע מדמם באותו יום- לא שבוע אחרי.

עד שמונה שבועות דימום וכתמים זה נחשב תקין.

אבל אם מלחיץ אותך לכי להיבדק.

זה גם כיף שהיא עכשיו גדולה יותר ואשר להושיב ולשים על הרצפה של המקלחון.

לגבי זמן קילוח-

כשהוא קם ב18:15 תקלחי ואז תאכילי הרי המקלחת זה עניין של 10 דק' והוא ישן רגוע יותר.

לאנונימי ממש ממליצה לך לקנות כרית לאמבטיה זה במקום דפני וזה הרבה יותר נוח כי זה צף ,אז יכול להיות שזה יעזור, אם כי אני לא יודעת מה גודל האמבט שלך , זה הסטנדרו?

לדעתי בגיל כזה זה צריך להיות סביב 19:00. אם הוא אוכל סביב 18:00 אז אח"כ משחקים שעה ואז מקלחת ולישון. הוא קטן אז בכל מקרה יקום לאכול ככה שלא חובה לאכול לפני השינה...

זה כמו שאחרי ים/ בריכה רעבים
זה בשבילו כמו בריכה

כוון אחר למחשבה-

אני בכלל לא מחברת בין האמבטיה לבין השינה 

גם כדי שהוא לא ילך לישון עם שיער רטוב

וגם כהרגל לחיים- מתקלחים מתי שרוצים ויש כוח

אם מחכים לפני השינה הרבה פעמים כבר אין כוח אליה בכלל

 

 

 

 

אחרי מקלחת מחליפים בגדים וזה יוצר מעבר בין היום ללילה

נכנסים לחדר שינה באוירה רגועה

מכבים אור..משאירים אור קטן..מאכילים ברוגע עם חיבוקים

אני בדכ מניקה אותו גוף לגוף...

והולכים לישון לכמה שעות..

 

מקלחת אוכל משחקים קצת והולכים לישון
הקטנה ישנה עד לפנות בוקר והקטן מתעורר פעם אחת באמצע ואז מתעורר שוב עם הקטנה.

אצלי אחרי האוכל הקטן במיוחד  נראה כמו אחרי מלחמה, וגם המטבח.... ,

כי  הוא רוצה לאכול הכל לבד. כל הפנים שלו כאילו זה חתולה שנכנסה לתוך גבינה, כולל השיער כי הצלחת מתהפכת על הראש.......

אני תמיד בלבטים אם אני עושה טוב, כי מצד אחד הוא רוצה ללמוד לאכול בכפית וזה מאוד טוב להתפתחות. מצד שני האם זה חוסר חינוך מצידי? חוסר גבולות? הרי כשהם גדלים הם לא הופכים צלחת על הראש...

 

בגילאים האלה עדיף להיות גמישים כי דברים כל הזמן משתנים,נכון שזה לא תמיד נוח לנו אבל אני מאמינה שאם הילד מרגיש פתיחות מצד ההורה יהיה לו יותר קל בהמשך עם סדר יום מאורגן

אני מציעה לו לתת לא צלחת מלאה אלא קצת כל פעם ולהוסיף רק שהוא מסיים מה שיש

שיאכל בלי חולצה ואפילו בלי מכנסים

לתת לו לשים על הראש צלחת ריקה

לכן אני מקלחת אחרי.....

אפילו גרבר הוא רוצה לאכול לבד עם כפית. הייתי מתעקשת איתו בעבר, אבל הפסקתי כי הילד רוצה להיות עצמאי חבל למנוע ממנו.

רק שלפעמים פתאום הגרבר מתעופף לו עם חצי תכולה. כמה שאני עומדת ליד זה לא עוזר, זה בא פתאום ההחלטה שהוא לא רוצה וזה עוד זכוכית ...

טוב ... האמת זה באמת שטויות. שזה יהיה הצרות

שהם עוד לא אוכלים אוכל..רק בקבוק או הנקה..

אז אין זמנים.

לפעמים הייתי מקלחת בבוקר. לפעמים בערב איך שמתסתדר,

בחורף לפעמים אולי עדיף בבוקר אם יש שמש ולא בלילה שלפעמים מאוד קר, כמובן שצריך לחמם היטב את החדר, אבל התחושה שלי לפעמים אמרה לי שבבוקר  יש שמש ניצלתי את זה. ובלי לפחד שהוא יצטנן

מהצלחת ישר למקלחת (אפילו יצא חרוז)

ובטח שזה טוב שהוא אוכל לבד. כל הכבוד לך על הסבלנות!!!

אני על הרוב מקלחת בבוקר כי ככה נוח לי ואחרי האוכל שוטפת לה פנים

בכל אופן אני מציעה לשים לו כל פעם קצת בצלחת או בכפית,גם בגילאים האלה הם מתמלאים מהר מאוד

אני איתך אומרים שהמתפלל על חברו ראשון נענה משו כזה.. חח אז אני יתפלל עלייך את עלי ובסוף ניפגש יחד בבית חולים

תחשבי טוב יהיה טוב..

תעדכני

כל השרשורים על מתי מספרים...שיהיו לך בשורות טובות בע"ה!

ביום שהגיעה לבניין סיפרה לי שהיא בהריון בשיחה קלילה ליד התיבות דואר

היום בדיעבד אחרי 9 חודשים תמימים.. היא סיפרה ממש בהתחלה כשגילתה ולא הכרנו אז כלל..

 

וידעתי שהיא כבר צריכה לעשות היום בדיקת הריון... אז על הבוקר היא אמרה לי..

איזה מתח אה?!

זה נחשב עדין בסדר??

האחות ליווי הריון

צריך תפילות, והרבה סבלנות..

שלא יהיה מאוחר מידי...

מעניין אותי למה אני סובלת.... שאני ידע אולי לשמוח בהם....

שימי לב שהם לא עוברים בשינוי תנוחה/ מקלחת
או שתיה..
שהם מתחזקים ומצטופפים.
את קרובה מתמיד!
בשורות טובות!

חודש תשיעי, אך נשמע שאת כבר בתשיעי... כשזה קורה, ואת בטוחה שזה לא צירים שצריך להגיע איתם לבי"ח, את יכולה להיעזר בהם כדי "להתאמן" לצירים ה"אמיתיים", למצוא שיטות להקל על עצמך, ויש שרשורים לרוב וחומר רב באינטרנט. שתהיה לידה קלה בע"ה!

ועכשיו כבר בתשיעי סוף סוף.

אלא שעכשיו הם כבר הרבה יותר חזקים ומעצבנים, ולכן אני מחפשת לדעת מה מטרתם... כדי להיות עם יותר סבלנות אליהם...

ואין לי סבלנות להתאמן, וגם לא מרגישה צורך לזה...

 

אף אחת לא יודעת?

חבל...

ואם לא - לפעמים זה התכוננות של הרחם, וזה נדרש כדי להביא לפתיחה. איו כללים כמה צריכים צריכים להיות כדי לפתוח את הרחם. יכול להיות שפשוט במצב הנוכחי שלך צריכים יותר צירים מכרגיל. 

אם הם חזקים ומעצבנים זה נשמע שאת צריכה ללכת להיבדק שוב.

לא מספיק הבנתי מה העניין להיבדק, אם כרגע אין צירים, זה עוד לא לידה...

אחות בקופת חולים יכולה לבדוק פתיחה?

כי אם לא זה אומר לנסוע לבית חולים? .....

 

וגם - מה העניין לבדוק? אם יהיה - אז אני מבינה, אבל אם לא, זה יכול אצלי להתפתח תוך דקות\צירים בודדים, 

כך שזה שאין פתיחה לא אומר שעוד חצי שעה לא תהיה...

לגבי מטרת הצירים, בעיקרון, זו הכנה של הגוף ללידה. וזה פועל ממש (גם אם בפועל עדיין אין פתיחה), כל ציר שהגוף והרחם עוברים מקרב את הלידה ומקדם אותה.

יש לידות בהן הצירים מתחילים הרבה מראש ו"לא עושים כלום"  (זה במרכאות, כי הם כן עושים, פשוט לא ניתן למדוד כמה ומה..). זה צורך של הגוף להתכונן. לא ניתן להשוות מלידה אחת לשניה (גם לא של אותה אישה...) שכן, הנתונים הפיזיים והנפשיים משתנים מלידה ללידה.

 

אם הצירים ממש לא נעים, ואפילו כואבים. ואף על פי כן אין פתיחה. יכול להיות שהגוף מסמן לך שהוא צריך עזרה.

תנסי להרגיע את הצירים עם מים (אמבטיה או מקלחת ארוכה).

תנסי להיות בתנועה בזמן הצירים (סיבובי אגן)

תנסי לחשוב אם יש איזשהו עניין שגורם לך לא להיות שלווה ורוגעה נפשית (לפעמים זה מעכב לידה וגורם לצירים לא יעילים)

תנוחי!  (לפעמים לידה מתעכבת מעייפות!)

תשתי הרבה!

יכול להיות שכדאי לנסות עיסוי לנשים בהריון. או דיקור סיני. (לא על מנת לזרז לידה. על מנת להרגיע את הגוף, ויתכן שמאליו זה יזרז את הלידה)

 

בכל אופן, שיהיה בשעה טובה! וידיים מלאות!

רופאת נשים יכולה לבדוק (אף פעם לא יצא לי) זה נראה לי המומחיות שלה כמקצוע

 

כך נראה על פני השטח

 

לגבי צירים לא תמיד אנחנו יודעים למה? וגם אם זה נמשך כמה חודשים לפעמים,

 

הרגע הנכון מגיע ולא שמים לב!! בגלל שזה נמשך הרבה זמן 'אז עוד ציר מה כבר יכול להיות'....

 

לכן אם את רואה שזה בלתי נסבל גשי לקופת החולים הקרובה (רופאת נשים) מקסימום את לא תפסידי אם תבדקי (חוץ מהאי נעימות של הבדיקה עצמה כמובן!)!!

אם הקשר הוא טוב (אפילו שלא רצוף), כן הייתי מתייחסת. אולי בשיחת טלפון, או בביקור קצר.

לומר שאת יודעת, ואת מתאבלת איתה. ואם את יכולה לעזור במשהו, תשמחי. ולאחל שיזכו שד' ימלא חסרונם.

 

ואם הקשר הוא רחוק, לא נראה לי שהייתי מגיבה, זה עלול להתפרש כחטטנות... אבל אני לא לגמרי בטוחה...

 

 

בהצלחה!

בשורות טובות!

בחודש שמיני, אני חושבת שזה ממש תלוי באופי של אותה חברה.
לי לא הייתה בעיה לדבר על זה, וחימם לי את הלב כשאנשים התקשרו והביעו את צערם וניסו לחזק ולעודד.
אבל זה כל כך תלוי בן אדם....

תמיד ישמח - הודעה, לשלוח משהו מפנק (בכ"ז היא גם יולדת) ומכתב או פתק שלא מנסה לעודד אבל אומר - אנחנו  איתך. בהמשך אפשר גם להרים טלפון (אם את לא מרגישה מספיק קרובה להתקשר עכשו).

אני לא הייתי מעוניינת שחברה שאני לא בקשר איתה פתאום תתקשר ותצפה לשמוע פרטים וכו'.

ולכן אם את יוצרת איתה קשר לדעתי חשוב שלא יהיו לך ציפיות שהיא תשתף אותך, אלא רק להביע את צערך/אהבתך.

בשורות טובות.

אם הייתי רוצה לדבר עם מישהי פשוט הייתי מתקשרת אליה.

אבל  נראה לי שיש הבדל בין דברים שמצפים ממנה דיבור או פרטים שאולי לא מתאימים לה \ לא מתאימים לה עכשיו איתך, 

לבין דברים שלא מצפים ממנה, כלום, רק אומרים, בלי מילים, אני פה, איתך. לדוגמא - צלחת עוגיות, לשלוח איזה סיר מרק...

ככה היא לא חייבת בעצם כלום, וכן מקבלת את התמיכה. זה אף פעם לא מזיק.

 

והכי חשוב - להיות פשוטים. כשפשוטים בדיבור ובמעשים, ולא מגזימים, זה מתקבל טוב בד"כ. עם תפילה קודם...

אפשר להוסיף דייסות, תנסי פעם אחת בכמות לא גדולה לראות שהכל בסדר,

זה לא אמור לעשות בעיות...

רק שימי לב לגיל המומלץ, לכל דייסה כתוב משהו אחר.

דוגמיות- אני יודעת רק על מטרנה, בדר"כ אם נרשמים למועדון שלהם (תחפשי באינטרנט) הם נותנים דוגמית.

בכל מקרה, אם את רואה שאת נותנת לה לעיתים רחוקות מאד, עדיף לך לקנות חבילת TO GO שלא תצטרכי לזרוק (אחרי שפותחים חבילה צריך לזרוק אחרי חודש)...

יש לי כמה סוגים..

או בטלפון תבקשי דוגמיות לניסיון טעימות הם שולחים כמה

זה בריא?
קינמונית נדמה לי שאנחנו מאותו אזור אבל אני קצת חוששת מאאוטינג...תודה בכל מקרה!!!

לדעתי האישית, לא כדאי להוסיף מזון לתינוק קטן יונק לפני השינה כדי שישן יותר טוב...

זה סתם מכביד על מערכת העיכול שלהם...

אם ההנקה טובה, והתינוקת רגועה ועולה יפה במשקל, סימן שהיא אוכלת כמה שהיא צריכה ואין סיבה לשנות את זה.

 

 

גיל 4 חודשים זה קצת קטן (למרות שהדייסות מיועדות לגיל הזה), אבל לא מאוד...

אם את ממש זקוקה לשעות השינה שלך, את יכולה לנסות  (ולקחת בחשבון שלא בטוח שזה יעזור, תינוקות רוצים לינוק מהרבה סיבות ולא רק מרעב. וגם לקחת בחשבון שיתכן והיא לא תסכים לשתות את הדייסה..)

 

בעיקרון בעוד חודשיים (ההמלצה משתנה חדשות לבקרים... אבל בעיני, להתחיל מוצקים בגיל 4 חודשים זה קצ מוקדם מדיי), היא אמורה להתחיל לאכול מוצקים, ויכול מאוד להיות שזה ישנה את המצב...

 

 

בהצלחה רבה!!   (אגב, שימי לב שקשה להשיג מטרנה to go  חלב ישראל...)

למה לעבור? זה ממש לא הכרחי ואם הוא לא מסתדר עם זה אז בכלל אין סיבה...

חשבתי שאולי בשביל מוצקים הוא צריך לבלוע בצורה אחרת..

גם בהנקה הזרם לא נהיה חזק יותר עם הגיל בגלל שינוי בשד אלא הזרם תלוי רק בעבודה שהתינוק עושה והחלב לא נהיה סמיך יותר עם הגיל שיצדיק חור גדול יותר.

סוף הקורס יש כמה שיעורים פרטי לזוג

הייתה לנו מדריכה מקסימה 5 בנות בקבוצה

חלקנו עד היום בקשר ואת השיעור האחרון היא העבירה לגברים בנפרד 

במעייני הישועה ובלניאדו, מסופסד על ידי קופ"ח , 4 מפגשים רק לנשים וחמישי גם לגברים אבל בנפרד.

משהו כמו 250 ש"ח

אם יולדים אח"כ בהדסה מקבלים את הקורס בחינם

 

 

להחליף כל 20 ד', לתת לתינוק לינוק הרבה מהצד הזה ובתנוחות שונות (פוטבול, ערסול רגיל ועוד) עיסוי ביד במים חמים באמבטיה... בהצלחה בע"ה!!! ת פ י ל ה !!

זה נשמע זוועה אבל זה לא כואב בכלל. המחט ייכולה להיכנס כמעט בכל האורך שלה.

 

אחרי שחרור הסתימה, תשתמשי במה שמה אני ומה חיי כתבה, זה יקל על הגודש המצטבר.

 

למניעה להמשך- צינורית סתומה היא בד"כ תוצאה של פטריה. לכן תנסי להמנע או להמעיט בממתקים ופחמימות, לאוורר את המקום ויש גם משחה- דקטרין אורל ג'ל, שהתינוק יכול לבלוע והיא לא רעילה.

 

בהצלחה!

גם לדקור במחט מחוטאת לאחר הנקה

זה לא כואב- בנקודה הלבנה יש עור מת

ואז למרוח משחה דרמקומבין כדי שלא יגדל עור ויסתום שוב

במקביל להניק הרבה מאותו הצד

בתנוחות שאת לא רגילה להניק, למשל פוטבול- מאוד חשוב!

. איך קורה דבר כזה? בחיים לא שמעתי על זה וכבר הנקתי ב"ה פעמים.

 

נשמע לי מפחיד מדי הקטע של החדרת המחט....בינתיים אני לוקחת נורופן כי אמרו לי שהוא יעזור שלא תתפתח דלקת. תודה לכולן

תנוחת פוטבול- זו תנוחה של הנקה מהצד..

יועצת הנקה יעצה לי לעשות קומפרסים חמים/ מקלחת חמה ואז להניק.

זה מרכך את הפטמה ותוך כמה ימים אמור לעבור (אם אכן זה צינורית שנסתמה..)

ב"ה זה עבר!

בהצלחה רבה יקרה!

ויכול להיות שההיקף הוא בכלל לא מה שאמרו לך [גם אצל הקודמים]

 

בכל מקרה בשביל להרגע את יכולה לשאול רופא

זה בדיקה בסדר גמור

לא גילחתי כי פשוט לא יכולתי
הם עשו את העבודה..

הם כ'כ רגילים שזה בכלל לא מזיז להם..

אם זה נותן לך תחושה יותר טובה אז תגזרי.

אני מבינה אותך!
כולן נבוכות בפעם הראשונה אבל הרופאים כ'כ רגילים
לזה שהם ממש לא מתיחסים לכלום.
בכל מקרה, בהצלחה! זה לא נורא!

3 לידות. כולל אולטרסאונדים ובדיקות בהריון\לידה-

ולא חשבתי בחיים לעשות את זה. גם לא לגזור.

אם זה משהו שאת עושה בד"כ - אז לבריאות.

אבל אם לא? אין שום סיבה.

 

 

תמיד חשבתי שאני היחידה. ..

וקחי בחשבון שאחרי שמתחילים לקצוץ שערות במקום כלשהו צומחות שם יותר שערות ויותר מהר

כמה אני סבלתי מזה שקיצצתי פעם עד שב"ה לפני 6 שנים עשיתי לייזר וזה עולם אחר לגמרי

נפיחות בבטן בשלב זה היא נורמלית,

הסיבה היא השינווים ההורמונליים, והפרעות למערכת העיכול...

 

כלומר, יתכן והסיבה לנפיחות היא גזים.

את יכולה לנסות להקל על המצב ע"י שינוי בתזונה (טיפים לשינויים אני מאמינה שיהיו אחרות כאן שידעו טוב ממני...)

 

בכל מקרה, רוב הסיכויים שעם הזמן המצב ישתפר,

ותרגישי טוב יותר

 

שיהיה בשעה טובה! הריון תקין ושמח!

מה צריך לשנות? אני מרגישה ממש לא טוב...

 

שבוע טוב

להוריד קטניות ופירות הדר (שידועים כעושים גזים), רק לתקופה הזאת (בגדול, מאוד כדאי לאכול קיטניות ופירות הדר)

להשתדל להקפיד על קמח מלא ועל צריכת סיבים תזונתיים (יש בדגנים מלאים, בירקות עלים...)

לשתות מים בכמות מספקת (לפחות ליטר וחצי ביום, ועדיף יותר אם את יכולה...)

 

וגם פעילות גופנית מתונה יכולה לעזור!

הליכה (לא צריך מהירה, כל הליכה שהיא...)

סיבובי אגן (עוזר לשיחרור גזים)

 

 

בהצלחה רבה!!

גם אצלי נפיחות בבטן וגזים וכאבי בטן ובחילות וכו' וכו'

צער גידול בנים. שה' יתן לך הרבה כוחות להתמודד!

זה עובר.. מזל טוב!!!

בשעה טובה!!

וכשזה לא עזר אושפזתי בסיכון גבוה

נראה לי תלוי למה (אצלי הייתה היפרדות חלקית של השליה)

מקווה שאצלך משהו יותר קל רפואה שלמה

נרות שמחזקות את רירית הרחם (לקחתי בהתחלה כי זה היה חלק מהטיפולים שלפני ההריון ואח"כ המשכתי קצת גם בהריון ב"ה, כי היה דימום..)

אני מניחה שהרופא יגיד לך מה ומתי בדיוק את צריכה לקחת.

 

בהצלחה

לוקחת משבוע 16 נראה לי. מכניסה לנרתיק כל לילה לפני השינה.

אצלי זה אמור למנוע לידה מוקדמת.

זה לא ככ מזיז לי, חוץ מזה שקמים בבוקר עם הפרשות לבנות - השאריות של הכדור...

לעבות את הרירית נותנים את זה לאחר הפריה... 4 חודשים בערך

זה שזה אחת לשבוע זה לא אומר שזה פחות טוב.

יש לי תור לרופאה עוד שבוע וחצי ואז אדבר איתה..
תודה לכן!

כמובן שכדאי ורצוי לשים לב! שזה לא משהו מעבר לנורמה.
( כמו כן להקפיד לשתות כדי לא להתייבש)
אבל רק שתדעי שגם לי היה לפני כמה ימים...
[במחילה, ריצות דחופות לשירותים.. בתדירות גבוהה -אני גם לקחתי יום חופש! מהעבודה ]
וזה נעלם אחרי יומיים. ומיד שהפסיק גם הרגשתי ממש טוב.

תרגישי-טוב

לא נראה לי שיש קשר להריון

אבל קצת קשה לתפוס אותם.

בקבוצה שלהם בפייסבוק יש מענה מהיר יותר