לפי הרבי לא מונעים אלא אם כן יש בעיה פיזית/נפשית.

כל נשמה שיורדת לעולם מקרבת עוד ועוד את הגאולה !!

וזה שמנעת זה גורם צער גדול לנשמה ההיא שרוצה לבוא כי הנשמה משתוקקת לבוא לעולםֱֱֱ!!

אלא אם כן זה משהו חמור ויש על זה דעת רב מוסמך על הנושא לאסור!!

אני מאחלת לך המון שימחה והמון  ילדים בריאים וחסידיים.

אגב, קראתי שבעז"ה כשהמשיח יגיע, התינוקות היקרים האלה יצטרפו לענן בדרך לבית המקדש. (את תראי על הענן תינוק נוסף, תדעי שזו נשמה מיוחדת שהתיקון היחיד שלה היה להיות חודשים ספורים בתוך הבטן שלך ולעזוב)

מקווה שראית מה כתבתי למטה אם לא מבקשת פה כעת את סליחתך!!

כתבתי בלי לשים לב שהיתה טעות בכתיבתי ופשוט כנראה מיהרתי למקום אחר

וכך זה נשאר וכאשר ראיתי את תגובתך לקח כמה ימים עד שיצא לי להיות שוב בפורום ולענות לך!!

לא התכוונתי בכלל למשהו אישי אליך אלא למשהו כללי ואני מכבדת כל אחת באשר היא עם מניעה וההיפך אך רק ציינתי את דעת הרבי שלפיו אנו הולכות

מצטערת באמת שנפגעת ממני לא לכך הייתה כוונתי!!

מהתגובות שלך תמיד מרגישים שאת ממש רגישה. [ובאמת לא האמנתי, כשקראתי את ההודעה הראשונה שלך, שהתכוונת לפגוע.]

מחילה על השפה הבוטה,

אבל מאיפה הבאת את השטויות האלה.

"וזה שמנעת זה גורם צער גדול לנשמה ההיא שרוצה לבוא לעולם כי הנשמה משתוקקת לבוא לעולם!!"

אני לא יודעת אם לצחוק או להתעצבן.

"אם זה משהו חמור " זה פסק שאת המצאת.

ומשהו חמור זה עניין אובייקטיבי, כל אחת רואה אחרת את העניין "משהו חמור".

יש המון נשים, שלא מסוגלות גם להיות שמחות וטובות עם ילדיהן, וגם להביא ילדים ברצף של שנה - שנה - שנה- שנה מגיל 20 עד גיל ארבעים. וזה רוב הנשים. יש גם הרבה נשים, שלא יכולות ללדת רצפים של שנתיים ולהגיע למצב שיש להן 10 ילדים (מגיל 20 עד 40 כל שנתיים , זה 10 ילדים).

הנשמות האלה לא היו רוצות לרדת לעולם לאמהות אומללות שלא רוצות בהם, אלא דווקא באח שלהם שיגיע עוד שנה-שנתיים-שלוש לאמא שמחה ומאושרת.

דיכאון אחרי לידה זה לא מונח שאני המצאתי. גם לא הזנחה הורית. שהן אמנם דוגמאות קיצוניות,

אבל הן באות הרבה פעמים כשיש תינוקות וילדים לא רצויים.

אפשר לשאול אם יש לך יותר משלושה ילדים?

לא פחות חשובה מהנשמה שטרם ירדה לעולם!!!!!

אני לא יודעת מה הרבי בדיוק אמר, אבל אני מכירה המון חבדניקיות שמונעות. ולמה? בדיוק בגלל הסיבות שכתובות פה

והן עושות את זה על דעת רבנים ועל ידי היתרים אישיים ופרטניים כמוני וכמו אחרות שלא שיכות לזרם הזה.

ואני מבהירה שוב, מה שנכתב פה כבר בפורום.

אישה צריכה לשמור על גופה, נפשה בריאותה!!!

אישה צריכה לשמור על זוגיות עם בעלה, על הילדים שכבר יש לה בבית!!!

אם היא מצליחה להביא ילדים אחד אחרי השני ולהמשיך למלא את שאר התפקידים, אשריה ואשרי חלקה!!!

אבל יש כאלה שלא יכולות, אז הן מונעות הריון!!

כן כן, זה לא מילה גסה והיום יש היתרים גם ליותר משנה לפי ההרגשה של האישה.

שאני ביקשתי היתר אני התקשרתי לרב וסיפרתי לו על הפחדים שלי מניתוח, על הכוחות שלי והסבלנות שלי לילד

שיש לי בבית והוא אמר, אז תנוחי עוד קצת, עוד חצי שנה, לא יקרה כלום

כל פעם שאני קוראת פה שרשורים על נשים שנכנסו להריון ולא מנעו כפי שהרופאים שלהם אמרו (לדוגמא אחרי ניתוחים וכו')

אני פשוט לא מבינה,אישה, זה הבריאות שלך!!! אתה רוצה להביא עוד ילדים? את תשמרי על הגוף שלך!!

ביטולה הוא קיומה!!!

הרבי לא דיבר מתי מותר למנוע. הרבי דיבר על חשיבות הילודה וכמה שצריך לבטוח בה' בנושא זה. 

לפי זה רבני חב"ד מתירים או לא מניעה . מתוך 3  חב"דיות שסיפרו לי שפנו לרב בנושא [לאחר כמה לידות] רק לאחת ניתן ההיתר , ועוד לחצי שנה בלבד (היו לה בעיות גב קשות) - קשה לי להאמין שבציבור לא חב"די זה היה יכול להתרחש. וזה ההבדל בין הרבי לרבנים אחרים (אם לזה התכוונת כששאלת מה ההבדל..)

להבהיר את עצמי היטב- סיבה נפשית זה באישור רפואי. לא כל אישה שאומרת שקשה לה תקבל היתר. אישה עם בעיה נפשית שמגובה בדעת רופא- תקבל היתר.

לא שאני מזלזלת בנשים שקשה להן, קשה לי להאמין שיש אמהות שקל להן להביא ילדים צפופים, אבל אנו מגובות בהנהגת הרבי וזה נותן כוח.

http://www.sichos.com/pru/lahak.pdf

קובץ ארוך עם כל השיחות בנושא זה

קטעים בהם הרבי מדבר על הנשוא:

http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1265

נוידאו האחרון זה מה שפותחת השירשור הזכירה...

התוצאות הן מחיפוש קצר. אני מניחה שאם תיכנסי לכל אתר חב"די תמצאי עוד. (אתר הגאולה, חבד אינפו, וכו')

אני אמרתי מה שהרבי מלובאביץ אמר.

חסידות חב"ד הולכות לפי הנהגת הרבי, שאלו ועניתי.

וגם, 

לדעתי, כשאין כסף לפרנס גם בצניעות רבה עם ציוד משומש ואילתורים, את התינוק הבא, 

והולכים להגיע למצב שנזדקקים לסעד כלכלי מתרומות ולהלוואות ונכנסים לחובות. 

אז זו סיבה מספיק הגיונית בשביל לדחות את ההריון הבא.

מצב של דוחק כלכלי רב שלא מאפשר את הצרכים הבסיסיים והצנועים של הילדים, במיוחד במצב של חובות,

 הוא מתכון לדיכאון ולבעיות רגשיות, חברתיות, לימודיות ועוד הרבה. משפחות מתפרקות בגלל דברים כאלה.

הבנתי שזה לא נתון בידינו ההחלטה האם ללדת או למנוע ולכן שאלתי האם בחבד המניעה היא כל כך בעייתית, הרי בדרך כלל אחרי שניים שלושה ילדים כל אשה שתרצה הפסקה זה ברור ומקובל ואני רואה שלפי דברי הרבי זה לא כל כך נתון לשיקולי הזוג, לכן רציתי לדעת האם אני מבינה נכון.

על פי הידוע לי, בענין זה הרבי הורה לשאול רב.

בעקרון השאיפה היא ללדת כמה שיותר, כמובן עד כמה שתלוי בנו אך יש מצבים שצריך הפסקה מסיבות שונות ובזה יש להתייעץ עם רב. העקרון הוא לא לדחות/ למנוע בגלל כל סיבה טפשית (או לא) אלא לשאוף להגיע למצב של מה שפחות למנוע אלא אם זה מצב שמחייב את זה. זה לא שחור לבן...

היא תצטרך במשך כל ההריון לסחוב את התינוק ואחרי זה עגלת תאומים.זה יכול להביא לנזק בלי פך חס וחלילה

היה לי עצוב לקרוא את זה.יש לי חברה עם אותה בעייה ואחרי ליה שנייה היא מקבלת היתר של כמה שנם בין הריון להריון. ויש לי חברות אחרות מחב''ד, נראה כולן מתחילות למנוע באיזה שהוא שלב

שהרב שלנו, שהוא רב של מכון פוע"ה, אמר לנו לפני הלידה הראשונה שבגלל שהנשים בדורנו הן חלשות יותר פיזית מדורות קודמים (בשל תזונה לא נכונה, מיעוט בפעילות גופנית וכד'), אז מכון פוע"ה ממליץ לעשות רווחים בין הלידות, כדי לאפשר לגוף האם להשתקם לגמרי.

מעבר לזה, בואו לא נשכח שחז"ל דיברו על הנקה של 24 חודש, שבזמנם בוודאי מנעה הריון...

ואני חס וחלילה לא אומרת שאני נגד דעת הרבי הקדוש - פשוט לעניות דעתי, נראה לי שלעשות הפסקות קטנות בין הלידות לא סותר את הריבוי המבורך בילדי ישראל.

זה לא שירשור בעד מניעה או לא, זה שירשור שעוסק בדבר הרבי בנושא 'אי תכנון ילודה'.

אם יש לכן השגות על דברי הרבי, אתן מוזמנות לפתוח את קובץ השיחות ולקרא, אתן יכולת לפנות לבית חב"ד ולשאול (או בפורום חב"ד) ואני בטוחה שישמחו לענות לכן.

עד אז.. מה לנו לחשוב על מניעה...אם בכלל וכל מקרה לגופו

20 להביא לעולם זו זכות ענקית..

אחרי כל לידה אתן מבקשות היתר מרב?? כל פעם מחדש?

כי אני אחרי הלידה הראשונה התייעצתי עם הרב שלנו, והוא אמר לי שכל עוד אני מניקה- למנוע, כי ההנקה מאוד חשובה. וזהו. מאז לא שאלתי שוב כי לא ראיתי צורך בענין.

ואגב, שמעתי ממישהי שמקורבת לחב"ד שהרבי אמר לעשות מאמץ להיקים משפחה גדולה. ומאמץ- זה אומר ילד אחד נוסף מעבר למספר הילדים שיש להורים. (לא יודעת אם זה תקף גם כשההורים באים ממשפחה של 20 ילדים..)

אם יש סיבה רפואית וודאי שיש להתייעץ ולשקול..בריאות האם חשובה לכל

ובאופן כללי...לא למנוע או לתכנן את הילודה כאילו זה משחק שחמט מכוון

הרבי דיבר על חשיבות הילודה,

דיבר על מניין ילדים,

לא הגדיר בשום מקום מה זה נקרא מאמץ- זו כבר סתם המצאה.

אבל שום דבר הוא לא שחור ולבן, ובשביל זה יש רבנים פוסקים.

רק כעת יצא לי לראות מה כתבו בעקבות מה שכתבתי!!

מבהירה היה פה טעות בכיתוב וזה אשמתי (כנראה מהרתי באותו יום)) אך מעולם לא רציתי להטיח על מישהי

שהיא מנעה או לא אלא באופן כללי. דברו פה על דברי הרבי ואני הולכת לפי מה שחב"ד

עושים כחבדניקית ולכן אמרתי מה שאמרתי לפי ההנהגה החבדית!! לא מבקרת אף אחת

ולא מזלזלת בשום אופן באף הנהגה!! אלה שמונעות יש להם את הסיבות שלהם!!

ולכל אלה שהתקוממו על דברי, "מקרה חמור" כל מקרה לגופו יכול להיות חמור בדרך שלה..

ולכן הדגשתי שהם מתיעצים עם רב ועל פי פסק הדין שלהם עושות מה שעושות!!

שוב מתנצלת על כך שפגעתי פה בכמה ללא כוונה אישית !!

יום טוב לכולן! ושבת שלום ומבורך! לאנונימי, לחדשה דנדשה, לכבשה מתולתלת, ולכל השאר!! אתן יקרות לי מאד!!!

לכל אישה שקצת אומרת שקשה לה,

כי בדורות קודמים שרבנים נהגו כמו שאת מתארת כאן שרבני חבד נוהגים,

אז המון נשים היו מתמוטטות,

או מתאשפזות עם דכאון וכל מיני כאלה,

או בגהה אחרי שהיו יוצאות מדעתן מרוב ילדים

סליחה שאני מפחידה,

אבל :

גם אמא שיש לה 6 ילדים כי כך רצה השם,

אבל היא כל היום צורחת,

והילדים אומללים בגללה,

לא שווה שהיא הורידה כל כך הרבה נשמות,

אני עובדת עם ילדים בטיפול רגשי נפשי ואני רואה מה קורה,

ואני אומרת:

כל אשה שתלד לפי יכולתה,

העיקר-

זמן עם הילדים, אמא רגועה ושמחה,

אני פעם חלמתי על מליון ילדים כל שנה,

ראיתי שזה לא הולך לי, ההורמונים שלי על הפנים אחרי לידות,

אז מה לעשות?

צריך לחשוב פעמיים לפני שמביאים ילד,

נגמר העידן הזה שיולדים סתם,

מי שיכולה ויש לה יכולת למה לא?

אבל מי שכל היום עצבנית ועצובה, מסכנים הילדים

לפעמים, כשיש נפילת מצב רוח, מספיק לי לראות סרט על הרבי, במיוחד בנושא הזה, וזה פשוט נותן בי כוח.

הכוח של הרבי הוא מאד מאד ממלא, אני לא יכולה לתאר את החיים שלי בלעדיו....

גם טוב לתינוק, גם לאישה וגם עושה את ההפסקות הטבעיות בין לידה ללידה.

אה לא ידעתן שתה אמור למנוע? נכון הוא לא מונע

סתאאאם

הנקה מנעה לי בפעמים הראשונות, והנה!הפתעה,

הריון במתנה באמצע הנקה מצוינת

ככה אפשר להשיג תור מיידי
אבל במלא כסף.
ככה עשינו
 

שיש לו החזר מהקופה.
אמנם זה עלה קצת יקר (אם אני לא טועה עלה 1500 שקל, וקיבלנו החזר ממכבי של 800 שקל) אבל זה היה שווה לי בשביל לקבל איבחון תוך כמה ימים, וכדי שהבן שלי יוכל להתחיל טיפול.

אגב, כיום כבר לא צריך לעשות MOXO, ונוירולוג מאבחן על סמך תסמינים ושאלון הורים ומורה.

אני לא הצלחתי לקבל הנחה ממכבי במקרה דומה.
צריך סוג מסויים של ביטוח לא?

אני הלכתי לנוירולוג שנמצא ברשימה של רופאים בהסדר, באתר של מכבי.

את בטוחה ששלך גם היה ברשימה?

(לפני כעשור)

מוקסו בהפנית רופא ילדים

בתשלום פרטי של 200-300 שח

ואז הזמנתי תור לרופאת קשב (מהקופה) בעיר אחרת שהיה לה תור תוך חודש

יותר טוב מבזבוז כסף אצל פרטי שגם ככה ייתן אותו טיפול 

כשמדובר על ילד שממש סובל בלי הטיפול, כל יום הוא קריטי.

אבל לרוב זה לא קריטי מהרגע להרגע

ותור תוך חודש הוא הגיוני

אם זה דחוף

הגיוני לשלם

אני זיהיתי קושי מכיתה א' אבל אמרו לי שרק מכיתה ב' -ג' אפשר להתחיל לאבחן..

סבל של הילדה ברמה אחרת...גם חברתית

בקיצור זה ממש קריטי ..

עלה לך 200-300

אני עשיתי לילדה לפני שנה אבחון אצל נוירולוג פרטי עלה לי 800 וזה נחשב זול 😅

לא אבחון

נוירולוג פרטי עלה לי לפני עשור מעל 1000 (למשהו אחר)

קבעתי דרך פרטי ואני אבקש החזר דרך ביטוח בריאות .

התקשרתי היום להבין את הפרוצדורה

ורק להבין לקח לי כמה דק

למה זה כזה מסובך?

ככ הרבה כספים משלמים לקופת חולים ובסוף כשצריך אותם הם מסבכים את החיים . למה ?

למה ילד צריך לסבול כחצי שנה במקרה הטוב עד שמקבל אבחון וטיפול? זאת שערורייה .

למה מי שצריך מענה רפואי צריך להיות בגדר עשיר בלבד?

מקומם.

והתקציב מוגבל.

אבל לפחות אם מחכים בסופו של דבר יש אפשרות לטיפול, יש מקומות בעולם שגם זה פשוט אין וכל אחד משלם ישירות על הטיפולים שהוא צריך וזה מאוד יקר, ולמי שאין אין בכלל...

מקווה שתגיעו לאבחון ולטיפול נכון ומועיל כמה שיותר מהר

( ורק הערה, לא יודעת מה ביררת היום ומה אמרו לך, אבל לא תמיד הקופה מחזירה משהו, אז טוב שבאמת את מבררת לפני!)

תבררי קודם איך זה עובד עם המרשם לריטלין- אם זה מוכר בקופה, אם אפשר לחדש דרך הקופה וכו'

ואם וכמה אפשר לחזור אליו להתאים מינון סוג, בדרך כלל זה כמה פעמים עד שמוצאים משהו מתאים

ברגע שהיה איבחון, ובסיכום הנוירולוג הפרטי רשם להתחיל טיפול תרופתי, הכל עבר דרך הרופאת ילדים הרגילה.
על סמך זה היא הביאה מרשם לריטלין, וכשהיה צריך להחליף מינון\תרופה לסוג אחר (והיינו צריכים הרבה החלפות), זה היה דרכה.

אם בחרתי ברופאה מהכללית אבל באופן פרטי ,אמור להיות לי החזר מכללית?

זה ממש משמעותי ההחזר

הנוירולוג צחק על האבחון מוקסו ואמר שהוא אפילו לא מתייחס לזה

כי באבחון יצא שאין בעיות קשב

וזה נוירולוג עם שם מאוד גדול, ניהל בעבר מחלקה בבית חולים

להשתתפות בייעוץ אצל רופא מומחה

שילמתי 1800 והחזירו לי יותר מחצי מהסכום

אז שמה כאן את מה שלימדו אותי (סדנה אצל מומחית בהפרעות קשב)

מבחני מוקסו וכדו עוזרים לאבחן במקרים ספציפיים ותלויים ברופא.

היועצת תנסה לדחוף לך כל מושג ששמעה עליו. המבחן הזה לא עומד בפני עצמו ואין לו משמעות כאבחון.

שוב - יש רופאים ומקרים שנעזרים בו והרופא ישלח אתכם לעשות.

למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? אם יש קשיים אפשר לנסות לטפל נקודתית. אפשר לבקש התאמות, לדבר עם המורות, בלי קשר לקשב, פשוט להסתכל על הילדה כמו שהיא ועל הצרכים שלה ועל היכולות שלה ומה שמצופה ממנה.

גם אחרי אבחון, אם תחליטו לטפל תרופתית זה גם תהליך שלוקח זמן והסתגלות.

אני ממליצה לנשום עמוק, להתחיל את התהליך,  ובמקביל להתחיל גם לטפל.

יש הדרכות הורים, יש רכיבה על סוסים, יש התאמות בית ספר

ובעיקר יש תקווה🩷

אבל אני רק נתקעתי על המשפט הזה: למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? 

אז אני אסביר למה. 

הילד שלי היפראקטיבי.
הוא ילד מתוק שמאוד רוצה שיאהבו אותו, ומאוד רוצה להתנהג טוב, אבל אין לו שליטה על עצמו.
הוא משקיע מאמצים גדולים מאוד - שפשוט לא מצליחים.

יום יום הוא חווה תיסכול מתחושת החוסר הצלחה הזאת.
נתחיל מהדבר הכי משמעותי בעיני - זה שאין לו חברים.
חברים לא רוצים לשחק איתו - כי הוא לא מסוגל לשבת ברוגע, וכי לפעמים הוא אימפולסיבי, וברגע אחד מפרק את כל המשחק.
לנהל שיחה עם חברים - הוא כמובן לא מסוגל, כי הוא לא יכול להקשיב ברצף ליותר משני מילים בלי לזוז.
בכל מקום שהוא נמצא - הוא מקבל הערות, שהוא אפילו לא מבין למה.
ילדים מתלוננים שהוא מציק להם - כי הוא לא שם לב לתנועות ידים שלו, שלפעמים גורמות למכה למי שלידו.
מהמורה ובבית - הוא כל הזמן מקבל הערות.
מהגימבורי - העיפו אותנו כמה פעמים כי הוא השתולל ממש וכמעט קרע להם הכל.
כבר כמה רופאות (!!!) ביקשו ממנו לצאת מהחדר בזמן שהיא מכינה הפניה כי היא לא מסוגלת כשהוא בסביבה (הוא קופץ מהמיטה שיש שם, על הוילון, לא מפסיק לשאול שאלות, מוציא דפים מהמדפסת כי הוא רוצה לצייר וכו)

תחשבי איך זה עבור ילד לחיות ככה, שלא משנה כמה הוא מתאמץ ומנסה (והילדים האלו מתאמצים מאוד!!), הוא כל הזמן מקבל משוב שהוא נכשל. הכל נשבר סביבו, כולם מתלוננים עליו, והכי חשוב - חברים לא רוצים לשחק איתו.
 

ודבר נוסף, דיברת על כל מיני טיפולים משלימים והדרכות הורים - זה כמובן נכון ותמיד עוזר, אבל בשום אופן לא מחליף טיפול כשצריך.

אני יכולה לספר שניסיתי עם הבן שלי המון דברים לפני שהתחלנו את הטיפול התרופתי.
במשך תקופה נתתי אומגה 3 משמן דגים אמיתי (יקרררר)
הכנתי חליטות צמחים מתרכובות של מיני צמחים שאמרו לי שאמורים לעזור.
הלכתי לתזונאית ובהמלצתה הפחתנו סוכר וקמח לבן, והורדנו לגמרי מוצרי חלב.
במשך חצי שנה עשינו פעמיים בשבוע טיפולי נוירופידבק עם אלקטרודות. (גם יקר מאוד)
שילמנו מנוי למשחק כזה שמשדר דברים למח שאמורים לעזור לקשב וריכוז. שיחקנו איתו כל ערב 20 דקות לפי ההוראות.
ניסיתי לעשות איתו ספורט במשך 40 דקות בבוקר לפני היציאה ללימודים.
קניתי כמה סוגים של תרופות טבעיות שאמורות לעזור.

אף אחד ממה שכתבתי לא עזר.

ממש לא התכוונתי לוותר על התהליך או על טיפול, רק ניסיתי להרגיע את הלחץ שקפץ לי בקריאה.

ניסיתי להנכיח את העובדה שזה תהליך ממושך ושלוקח זמן. כמובן שכל קפיצת דרך, ואפשרות לקדם תורים מבורכת.

אני בטוחה שכל מה שתארת לקח הרבה זמן והרבה ניסוי ותהייה,  והדרך שעברתם מרשימה ומעוררת הערכה. כל הכבוד, אני לא יכולה לדמיין את תעצומות הנפש שנדרשות בשביל התהליך הזה

זה באמת תהליך ארוך.
סתם קפצתי עליך עם מגילה שלימה בגלל משפט 🫣

ותודה על המילים החמות!❤️

ואיזה אמא מדהימה את !! שעשית וניסיתי הכלללל כדי לעזור לבנך . ממש מרגש ומחמם את הלב.

כיף לו שיש לו אותך.

גם לי השורה הזו קצת צבטה בלב

מאחר ואני ובעלי מודעים לקשיים שלה ומנסים לעזור לה, אבל איך היועצת אמרה לי, זה כמו לשים פול גז על ניוטרל.  לא משנה גמה תנסי לעזור לה , היא לא מקבלת את מה שהיא צריכה והיא חווה כל יום מחדש תסכול וזה פוגע בעוד תחומים בחיים .

אז ממש מבינה. ולפעמים אין ברירה אלא לנסות . אני יעשה הכל למען הבת שלי, גם אם זה אומר לקחת כדור ריטלין שאני נורא חוששת ממנו

אם זה יעזור לה ואמן שכך, עשיתי את שלי.

לשיפור

במכבי אמרו אפשר לאבחן רק מגיל 7 .חיכינו לגיל 7 אמרו לא צריך אבחון שתיקח ישר ריטלין. לא הסכמנו כי פחדנו וניסינו עוד דברים.

ונתנו לה מורת שילוב ויש לה התאמות

ונתנו לה מבית ספר אקסטרה לשיפור ביטחון עצמי ותמיכה רגשית

ניסינו הומאופתיה

לקחנו לטיפול רגשי

עשינו המון.

וזה כמו פול גז על ניוטרל.

הילדה שלי הולכת לאיבוד כבר המון זמן . אז לא רק שלא אחכה חצי שנה ,לא שניה אחת נוספת.

בכללית יש מכוני הסדר שעובדים איתם ושמה אפשר לעשות מוקסו בתשלום מופחת.

מצרפת את הקישור למידע מכללית

בדיקות קשב וריכוז | כללית מושלם

לגבי השאלונים של האבחון קשב דרך הקופה רק שתדעי שהם לא נוראיים כמו האלה של התפתחות הילד.. ויש אפלקציה שאפשר למלא. הרופא נותן הפניה לרופא קשב ואז ההורים ממלאים והמורה.

לק"י

למתקדמים להוסיף קצת ערק.

לא יודעת מאיזה גיל זה בסדר.

להגבי לה את הראש בשינה.

לשים בצל חתוך ליד הראש בלילה.

רפואה שלמה!

או מי מלח באף

זה מייבש את הנוזלים

אני גם לפני לידה והבת שלי איתנו בחדר

וזה מאוד מבאס אותי ומלחיץ איך זה יהיה

נשמע ממש ממש קשוח הצפיפות 😓

אני מאמינה שמה ששלכם שלכם ובעזרת ה' תגיע דירה אפילו מוצלחת יותר

אבל האכזבה עכשיו הכי הכי מובנת בעולם

אולי כדאי לשנות משהו בדירה הנוכחית ?

שמונים מטר זה שלושה חדרי שינה? למה אין ארון בכל חדר? שולחן כתיבה להעביר לסלון? 

יש 2 ארונות בשני חדרים

בארון אחד אני שמה גם בגדים שלנו וגם של הקטנים ובחדר השני את הארון ילדים

אבל זה לא מספיק...

נמאס לי לגור ככה

כל הזמן עודדתי את עצמי  שזה זמני אבל עכשיו שהתקוה התנפצה לרסיסים קשה לי להכיל את זה.. 

ועוד האכזבה הזאת מול הפרצוף ועוד לפני לידה

איך אני מכירה את זה, זה רברים שיכולים למוטט אותי.

מצאתם קונה לדירה שלכם? כמה זמן פינוי?

אני מניחה שאתם בטח עוברים לדרום.

אם כן, הרבה יותר מרווח שם, ותשקלי שוב את עניין העבדה לדעתי

🩷🩷🩷

ממש לשבת ולקרוא כמה ה' הוא מדויק, ומכוון הכל הכל  כי טוב עבורינו.

ולא סתם זה התעכב עד שנמצא קונה לדירתכם, כי כנראה מלמעלה לא טוב לכם להיות בדירה ההיא- אולי השכניפ, אולי בעיות בצנרת, אולי ניצלתם ממשהו רע שיש שם.. מי יודע... אבל ממש להתחזק בזה שזה כנראה הכי טוב עבורכם ןבעז"ה בהמשך תגלו למה..

נשמע ממש ממש קשוח.

אין עוד אופציות של דירות באזור שלכם?

אני חושבת שאולי כדאי לכם לשקול לעבור לגור אפילו בשכירות בדירה גדולה ומרווחת באזור שאתם אוהבים.

ולחפש בנחת אחר הדירה המושלמת.

אבל זה מאד מורכב  כי הילדים יצטרכו לעבור מסגרות.. והם לא רוצים.. הם גם צד בעניין.

ב"ה הם ילדים חרוצים ויש להם מעמד טוב בחברה. קשה לי לחשוב שנצטרך לנתק אותם מכל הטוב הזה ואז הם יצטרכו להוכיח את עצמם בכיתה חדשה..

ועכשיו אני מבינה את הפסוק דאגה בלב איש ישיחנה.

אחרי ששיתפתי כאן וראיתי את התגובות  ממש ירדה לי אבן מהלב.

בינתיים אנחנו לא מוכרים את הדירה שלנו כי חוששים להשאר בלי דירה. מפחיד אותי לחשוב שנהיה ללא קורת גג עם תשעה ילדים..

שכירות לא באה בחשבון כי גם ככה קשה לנו לעבור, אז מעדיפים לעשות את זה פעם אחת ולתמיד ולעבור לדירה שלנו בע"ה.

אני משתדלת לחיות בהודיה  ולהודות על המתנות שיש לי ויש המון על מה להודות ב"ה!!!!!! אבל היום נשברתי. ואני נותנת לעצמי את המקום להתאבל ולכאוב..

אבל היא לא התכוונה לרע... אז התבאסתי על עצמי כזה

באסה שונה מכעס. אני מבינה למה אפשר לסלוח לה אם היא לא התכוונה, אבל אל תכעסי על עצמך שאת מבואסת מהשיחה איתה.

חיבוק, תעשי לך עכשיו משהו כיף לעצמך❤️

אבל שאלה בקטע ידידותי.. 

ובסוף זה יוצא יותר רע אם אני מתחמקת מלענות כמה זמן אני נשואה נגיד, כאילו מה הסיפור שלי

את יכולה לענות בערך

וזה לא עניינו של אף אחד למה אין לך או יש לך ילדים/ עבודה/ בית/ כסף וכולי. 

בכלל אני בדעה שאנשים צריכים להפסיק להביע דעה

על אתגרים של אחרים

אם כי גם חודשיים המתנה למי שרוצה זה מבאס

אבל להשוות לשנים???

צמרמורת!!! ז

אפשר להתעלם בנימוס מהשאלה או להעביר נושא. אפשר לאמר שלא מתאים לך לדבר על זה. אם אנשים לא נרמזים פשוט לסיים את השיחה וללכת גם אם זה לא נראה נחמד.

לא תמיד נעים לי לעשות את זה אבל הרבה פעמים כן. למדתי לחתוך את השיחות האלו ולענות רק כשמתחשק לי. לפעמים רק השיחה והחיטוט בנושאים הרגישים עושה לי ממש רע (אצלי לא מדובר בציפייה לילדים אלא במשהו אחר)

ועכשיו ראיתי שנעלתן.

אני ממש מצטערת שזה הגיע לשם, סליחה, ממש לא התכוונתי.

ואולי גם באמת לא ניסחתי טוב את ההודעה.

הייתי נסערת ולא חשבתי על זה.

שוב סליחה אם מישהי נפגעה מההודעה או מהאווירה שהיא יצרה...

ותודה לכל מי שעודדה וכתבה דברים מחזקים💞

באמת❣️

(נראלי הכוונה פה לשרשורים אחרים שננעלו)

וגם ראיתי שנעלו אותו...

עכשיו הבנתי, תודה רבה שהסברת!

על הטיקט של הבגד?

לא כזה קטן...

אולי יש לו איזה בגד עם כיסים שאת יכולה להדביק בתוך הכיס?

כיסים שהם לא באמת בשימוש אבל כן יש מקום

תופרת בתוך הכיס עוד כיס ומכניסה את זה ותופרת שיהיה סגור לגמרי

וחיבוק🫂

מקווה שתגלי שהכל בסדר 

שיהיה סגור לגמרי

גם אם מרגישים שם משהו קשיח

זה יכול להיות איזה תווית או משחק שהוא דחף

באמת מלחיץ שיתפסו

אבל יותר מלחיץ לא לשים מקליט...

הכניסה אצל תופרת, בתפר של הגומי של המכנס

אבל לדעתי אם נתפס מקליט זה יכול להיות עבירה פלילית חמורה

לפני כמה שנים ביררתי עבור אחד הילדים וזה מה שאמרו

מציע לבדוק קודם

ואם זה בתיק זה יותר בעיה

משהו כזה

בטוחה שיש פה שידעו לדייק

לק"י

ונשמע שמצבו רגוע יותר.

אני יכולה לשאול אותו אם קיבל סטרואידים בעבר.

אצל הבן שלי זה כל השנה

מסכן

כל השנה עם נזלת🤦‍♀️

לפעמים יותר לפעמים פחות

הוא כן המליץ להרחיק משטיחים, שמיכות צמר וכו'.

שמיכה הוא מתעקש לשמיכת נוצות. כי היא כבדה לו על הגוף והוא אוהב את ההרגשה.

אין לנו וילונות או שטיחים.

מקווה שיגיע מהר ונראה שיפור

תודה

משחות סטרואידים וכו'

גם בגיל שנתיים כבר

זה הדבר היחיד שעזר ועוד כל מיני שיטות טיבעיות. תחפשי על אטופיק באינטרנט

מהאלרגיה לכרדית האבק.

חשבתי שאולי יעזור לה אותו היחס פה.

התחלתי בדיוק ספריי לאף וטיפות עיניים.

אין מנוס. אני גם לא כזה חוששת, בכללי מתרופות, אז גם מיזה.

מעדיפה לא לסבול ככה. זה באמת סבל.אבל לדעתי לילד בטוח לתת. מסכן. החשיבה שאולי שמה זה לא בריא היא לא סיבה לתת לילד לסבול.

זוועה ממש.

הוא לוקח בתקופות הקשות אלרג'יקס באופן קבוע בלי קשר לתסמינים, גם חלק מהילדים לוקחים בעיקר בתקופת מעבר

רופפין או אחר תכלת שכחתי את השם. לפעמים סטרואידים לאף. 

אבל הוא כבר לא קטן 

ולראות אם זה מספיק

כמובן בליווי רפואי, זה גם ככה צריך מרשם. אם את מרגישה שהרופא שהלכתם אליו לא מבין את החשש שלך מסטרואידים אז לכי לרופא אחר שנשמע לך מומחה

אם כבר ניסיתם ולא עזר או אם הרופא חושב שזה לא מתאים כאן אז כנראה אין ברירה אלא לתת סטרואידים, לנסות את המינימום שיתן הקלה. לפעמים נותנים מקומית באף אם זה מתבטא דווקא בנזלת

אבל לחיות עם אלרגיה שמתפרצת זה יותר מזיק מאשר סטרואידים... מכל הבחינות

(אנחנו כן קיבלנו במרשם)

נראה לי שזה יותר מומלץ באופן יומיומי

אנחנו קיבלנו את זה לתת באופן יומיומי כמניעה לאלרגיה (אלרגיה אחרת, לא לקרדית האבק, אבל דומה)

אחפש את המרשם שהוא כתב לנו.

וננסה קודם דרך האף

תודה!

טיפלתי בזריקות/חיסונים למשך כמה שנים. היום הרבה יותר טוב. בעונות מעבר משתמשת באלרג'יקס