אני שבוע וחצי אחרי מחזור ויש לי כאבי בטן מטורפים .. זה ביוץ? ולמה זה כ"כ מוקדם ??
אשמח לתשובה שתרגיע
אני שבוע וחצי אחרי מחזור ויש לי כאבי בטן מטורפים .. זה ביוץ? ולמה זה כ"כ מוקדם ??
אשמח לתשובה שתרגיע
וגם יכול להיות שלא...
שבוע וחצי אחרי תחילת הדימום? או אחרי סיום הדימום?
אם זו האפשרות השניה זה בכלל לא מוקדם 
בכל מקרה, לגוף יש כל מיני עניינים עם עצמו, וגם אם יש איזשהי חריגה, הוא בד"כ מצליח להסתדר בעצמו לאחר זמן מה...
בעיני, כדאי להתייחס לדברים כאלו בערבון מוגבל, ובעיקר להאמין שהכל תקין ובסדר גמור.
אלא אם כן, יש יסוד סביר לחשוב שיש בעיה כלשהי. ואז אולי כדאי לפנות לברור אצל רופא נשים.
בכל אופן בהצלחה!
(אם תתני עוד פרטים, אולי אוכל לעזור יותר...)
שבוע וחצי מהיום הראשון לדימום ..
בדר"כ זה שבועיים אחרי . עכשיו זה מוקדם וזה כואב מאוד כמו שלא היה אף פעם משהתחתנתי(חצי שנה ב"ה)
אבל בכלל לא בטוח שזה ביוץ...
תמיד כואב לך בביוץ?
כאבי בטן תחתונה יכולים להיות מהמון גורמים. אם הכאב הוא בלתי נסבל (והוא לא בזמן דמום הווסת) יכול להיות שכדאי לבדוק את זה... אבל אם מדובר על תופעה חד פעמית, יכול להיות שזה נובע מאיזושהי סיבה (יתכן אפילו סיבה הקשורה למערכת העיכול, כמו גזים), וזה לא יחזור שוב, ולא קשור לפוריות בכלל...
אני מקווה בשבילך שהכאב יחלוף מהר, ולא יחזור שוב...
בעיני, כדאי להתאזר בסבלנות (ואם את רוצה להשתמש בנתיים במשככי כאבים...)
אלא אם כן, הכאב הוא ברמה בלתי נסבלת שלא מוכרת לך בעבר, אז כדאי לבדוק זאת...
הי בנות,
אני שלושה וחצי חודשים אחרי לידה, ועדיין סובלת מכאבים בזמן יחסים.
יש תחושה (של שנינו) שהמקום נהיה צר יותר, וזה פשוט כואב.
זה קצת השתפר במהלך התקופה, אך עדיין מאוד לא נח, וכמובן לא זורם בכלל..
זה לא היה אצלי ככה אחרי החתונה- יחסית היה יותר קל והסתגלות קצרה.
גם בהריון לא היה קל, אבל היה אפשרי ביותר. היום זה ממש כואב (אני משתמשת בקרם KY)
אשמח לשמוע עצות מה לעשות כדי להקל על העניין? ומתי זה אמור לעבור??
האם זה הורמונלי או תלוי "תירגול"?
אני מניקה מלא, לידה ראשונה (קיסרי).
תודה מראש!!
את מניקה??
לפעמים הנקה משפיעה..
לדעתי כדאי לפנות לעזרה (יש רופאות נשים שמתמחות בכך...)
חבל לסבול, היום יש הרבה פתרונות אפשריים.
בהצלחה רבה!
מזל טוב!
איך זה עובד? ואיך לוקחים?
משהי אמרה לי שזה ישר לחדר לידה, אז רציתי לשמוע מכן....
שתתה אחרי צהרים וילדה בלילה
מערבבים עם מיץ תפוזים. צריכים להיות קרובים לביה"ח. היא כמעט ילדה בדרך.
אבל גם שמעתי שאם זה עוד לא הזמן ולא התבשלו התנאים, אז לא תמיד זה מועיל
בהצלחה
לידה קלה ומהירה בזמנה ובידיים מלאות ובריאות
אני יודעת על מישהי שלקחה, ואז באה לקחת עוד - ומזל שהיא לא לקחה כי היא כמעט ילדה בקבלה.
כדאי להתייעץ עם מכינה ללידה מקצועית, או משהו בסגנון
טוב בבית1ילדתי פחות מ-12 שעות מאז שנקנה!! (אך לא נבלע ב"ה)
אבל אולי זה עובד רק כשמגיעים לשבוע 43 ![]()
ובנימה יותר רצינית - עד כמה שזכור לי הדולה שלי אמרה לי בשם מיכל פינקלשטיין, שכדאי לקחת את זה רק כשיש ירידת מים ואין צירים. מקווה שאני לא משנה את הדברים.
< מישהו רוצה שמן קיק בחינם? יש לי מיותר
>
לוקחים את זה מעורבב עם מיץ תפוזים, כמו שכתוב פה. ושוקולד.
ככה המליצה לי מיילדת.
זה אכן מקדם את התפתחות הלידה, אך מנסיון של שלוש חברות ששתו יותר מדי- הן ילדו באוטו...
ז"א, לדעתי את חייבת להתייעץ עם מישהי מבינה (מיילדת / דולה) לגבי המינון ולא לקחת בטעות יותר מדי!!!
גם אם תקחי מינון מומלץ (ולא הרבה מדי) זה יביא אותך ללידה, אבל בקצב נורמלי...
שמעתי שהמליצו למישהי שממש רצתה ללדת, לקלף שום לחתוך ולהסניף ממש חזק
מתארת לעצמי שעל חלק זה עובד![]()
היתה ירידת מים ב-4 לפנות בוקר. אזהרה- זה עושה שלשולים והגעתי ללידה מותשת למדי..
וממש לא ילדתי באוטו, ילדתי אחרי המון שעות.. בקיסרי..
בהצלחה!
שלום חברות!
אשמח להבין דבר מה:
הרופא נשים, שנבדקתי אצלו אחרי הלידה (שהייתה ב"ה לפני כחודשיים), אמר שבד"כ הנקה מונעת היריון.
אם ככה:
א. איך נשים מניקות נכנסו להיריון? הרי לא אמורה להיות ביצית, לא? או שהכוונה היא שההנקה מכווצת את הרחם, כך שיהיה לו קשה סתם ככה לפתח היריון, אבל יכול "להתפלק" אחד כזה?
ב. האם זה אומר שעד שאפסיק להניק את הפיצית - נהיה (בעלי ואני) מותרים? הלוואי...
אשמח לעזרה ממי שיודעת במקרה איך העסק פועל ![]()
אפשר גם סתם שיתוף בניסיון (אם ההנקה באמת מנעה לכם, אם באמת לא היו דימומים וכו').
תודה ![]()
פעם נשים באמת לא היו מבייצות בזמן הנקה כיום יש נשים שיש להן ביוץ גם בהנקה מלאה (אפילו הנקה מלאה ממש, כל שלוש שעות כולל בלילה ובלי מוצץ) כך שבאופן גורף להגיד שהנקה מונעת זה לא נכון.
יש נשים שגם הנקה חלקית מונעת להן, הורמון הפרולקטין (האחראי על ייצור חלב) מפריע לביוץ ויש נשים שעד שלא גמלו מהנקה לא קיבלו מחזור ולא נכנסו להריון.
אבל כל אישה וגופה, עד שלא תנסי לא תדעי, השאלה כמה את מוכנה לקחת סיכון שאולי כן תכנסי להריון...
הנקה ושאיבות מעבר שיהיה לי במקפיא למטפלת ואני מקבלת מחזור.
במקום כל 28 יום אז... 33\34 יום.
ללידה
אחרי 3 ילדים לא נכנסתי להריון בזמן הנקה ,
ואחרי הרביעי - נהנית מהבחילות![]()
אבל אולי אני סתם לא פורייה, כי אחרי הילד השני נכנסתי להיריון אחרי כמעט שנה וחצי והנקתי אותו רק חצי שנה..
אם כי נכנסתי להיריון חודש וחצי אחרי החתונה...
מעניין.
זה נכון שבאופן כללי יש נשים פוריות יותר ויש פחות.
אבל קשה לעשות חשבונות מדוייקים.... הכל התזמון מדוייק ממסובב הסיבות...
ממה שכתבת זה נשמע שאת בסדר גמור 
גם כשהכל בסדר, יכול להיות עיכוב בכניסה להריון, וזה לא מעיד על אי פריון ברמה כזו או אחרת...
נכנסתי להריון בהנקה מלאה של שנה וחצי. (בלי לקבל מחזור)
בדרך כלל מניקה מלא עד גיל שנתיים +- ומחזור מתחיל להגיע בין שנה וחצי לשנתיים.
וללא שום ווסת באמצע.
כנראה ש"אמור" הוא שם של דג.
קשה לי להאמין שרופא נשים אמר לך שהנקה מונעת הריון כי כל הרופאים אומרים נחרצות ההפך.
תבואי למרכז בריאות האישה באיזורים חרדיים - ותפגשי עשרות נשים שאין להן תאריך ווסת אחרונה - והן נכנסו להריון תוך כדי הנקה....
ותקווי שלא יהיו דימומים. יש בהחלט נשים שלא רואות את האדום אדום שנה ומעלה .... ולפעמים לא עד ההריון הבא.
הנקה מונעת הריון בגלל הורמון ההנקה - הפרולקטין
שברמה מסויימת הוא מונע\אמור למנוע את עלית ההרומון של הביוץ וממילא אין ביוץ ואין הריון.
ברגע שהכמות של הפורלקטין יורדת-
מה שבכל מקרה קורה עם הזמן או כאשר יורדים בצפיפות הארוחות
עולה במקביל כמות ההרומונים הרגילים ואז יגיע ביוץ.
חשוב לדעת שהביוץ קודם לוסת -
ז"א הדבר הראשון שקורה זה ביוץ והיה אם לא נקלט הריון תגיע הוסת
ואם כן נקלט הריון אז הצטרפת למועדון אלו שנכנסו להריון בלי תאריך וסת אחרונה
(זהו פשוט הביוץ הראשון שהיה לך מאז הלידה ואין לו סימנים מוקדמים)
נכנסתי פעמיים להריון תוך כדי הנקה
פעם אחת קיבלתי מחזור רגיל מההתחלה, ופעם שניה היו כמה חודשים בלי מחזור ואח"כ כמה עם, ובהמשך הריון תוך כדי הנקה.
אם לא מפריע לך, קחי בחשבון שהנקה לא מונעת!!! אם מפריע לך, ולא מתאים לך הריון נוסף כרגע, תבדקי אמצעי מניעה.
וזה לא אומר כלום על ההריונות הבאים.
ממש תהיתי לעצמי לגבי זה אחרי הלידה הראשונה, אז כמה שבועות אחרי הטבילה בדקנו הריון והיה שלילי, וכיוון שלא קיבלתי אח"כ מחזור הייתי בטוחה שההנקה המלאה כנראה מונעת הריון.
רק מה, אח"כ גיליתי את הסיבה האמיתית- נכנסנו שוב להיריון 
או משהו כזה. אני לא רופאה ולא מתעסקת בתחום אז אני רק אומרת מניסוני.
הסיכוי שבשבוע 7 יהיה דופק אם לא היה בהתחלה זה רק אם יש טעות ובעצם את רק שבוע 5 או 6 (כלומר ביוץ מאוחר). אם ראו בשק השני שהכל נראה תקין לשבוע 7, לא הייתי מצפה שיהיה משהו. זה דעתי האישית והלא מקצועית.
פשטידות, ירקות מבושלים, פירות מבושלים, עוף רך, מאפים שאת יכולה להכין, עוגות, קציצות שונות (אפשר מבשר, אפשר מקטניות).
תפו"א או בטטה מבושלים
חביתה
ביצה קשה
בננה
קציצה
ביסקויט\פריכיית אורז
היינו ב ט ו ח י ם שאנחנו שוב בהריון (חצי שנה אחרי לידה)
קיבלתי מחזור מאז הלידה כמה פעמים למרות שאני מניקה, וכבר המון זמן לא קיבלתי,
ובשבועות האחרונים היו לי מלא תופעות של תחילת הריון- תכיפות ללכת לשירותים, כאבי גב תחתון בול כמו בהריון הקודם, בחילות בנסיעות, וגם ירידה בחלב לצערי הרב..
ובבדיקת דם יצא שלילי!!
יכול להיות שזה טעות..?
הכל לטובה ובע"ה מאחלת לך שתיפקדי בקרוב שוב 
- אולי זו באמת טעות, ואם באמת שלילי , אולי כדאי להתייעץ עם רופאה
יפעת1למדתי מנסיוני הדל, לצפות לכל מיני הפתעות אחרי לידה (גם חצי שנה אחרי נחשב...)
יכול להיות שתופעות הלוואי נובעות מנסיונות של הגוף לחזור למה שהיה לפני ההריון... צריך אורך רוח 
בכל מקרה, תבדקי שוב הריון...
ואם לא, קחי נשימה ארוכה ותני לגוף להתסדר עם עצמו (זו דעתי, את כמובן יכולה לפנות לרופאה, אם תרצי...)
לגבי התמעטות החלב,
לפעמים גם ביוץ גורם להתמעטות,
וגם לחץ נפשי
וגם וירוסים...
שיהיה בהצלחה!
קיבלתי מחזור היום!
מדהים כמה זה יכול להיות פסיכולוגי שאני בהריון...חחחחחחחח
מה שלמדתי מזה- שוב, של נושא הפריון הוא נס אחד גדול וצריך המון סייעתא דשמיא..
חיפושית אדומהאחרונהבעיקרון אני מקבלת מחזור בן 28 יום ל30 יום שאורך 7 ימים.וזה לפני ההריון. כעת אני לאחר לידה( 3 חודשים ק) קיבלתי 2 מחזורים ו....... אני ביום ה36 כבר שבוע עם הרגשה שאני מקבלת מחזור ואין מחזור... לא מגיע....
אני מניקה מלא אבל בלידה הקודמת קיבלתי כרגיל.
מה יהיה?????
יכול להיות שאני בהריון??? לא לוקחת מניעה כי הגדול נולד אחרי 5 שנים והשניה אחרי 4שנים ושניהם מטיפולים. אז חשבתי לנסות שיבוא טבעי אבל האמת... לא ציפיתי שזה יהיה כזה מהר אם כן....
אני בשיא הלחץ ומפחדת לבדוק....

לא מחייב עשי בדיקה להסרת הספק.
אני כותבת כאנונימית,
כי יש לי חשד סביר ששכנות מכירות את הניק שלי ומקשרות אותו אלי.
השאלה מופנת ליועצות של לניאדו או למשתמשות פורום שעובדות בתחום הסיעוד או הרפואה, שכן אני סומכת בשאלות
האלה על אנשי מקצוע. אם כי זה פורום פתוח וזכותה של כל מי שמעוניינת לענות, זה ברור.
לקחתי במשך שנתיים ושלושה חודשים גלולות מסוג יסמין.
כעת אני הפסקתי אותן מתוך רצון להרות.
כתוב בעלון המידע על התרופה "נא המתיני לקבלת המחזור החודשי באופן טבעי בטרם תנסי להרות".
מה הכוונה? ישר אחרי הדימום שאני עומדת לקבל תוך יומיים-שלושה,
ושקשור בגלולות, ואינו וסת טבעית, אני יכולה להיטהר ולנסות להרות?
או שעלי לחכות עד שאקבל מחזור חודשי אמיתי, שאינו קשור בגלולות,
ואמור להגיע חודש אחר כך?
אם כן, איך עלי למנוע הריון אחרי הוסת ה"מזוייפת" שקשורה לגמרי לגלולות?
(אין לנו שום בעיה להתנזר אם צריך)
מה הנזק שעלול להיגרם לעובר שנקלט ישר אחרי היטהרות מהוסת ה"מזוייפת" ?
תודה!!!!!!!
ברכה והצלחה לכל משתמשות הפורום היקרות 
וזה כדי שהגוף "יתנקה" מהורמונים לפני כניסה להריון.
לא יודעת לגבי סיכונים
הזמן שלה הוא בין שבוע 20-24
כותבת בדמעות ![]()
הריון שני שהגיע מוקדם ממה שציפיתי לו, הקטן בן חצי שנה, שבוע 6. אני ממוטטת, לא רוצה לצאת מהמיטה, כאבי בטן, בחילות, חולשה נוראית. מורעבת ולא רוצה לאכול, מרגישה זוועה,, זה לא היה עד כדי כך רע בהריון הקודם... אני לא מסוגלת לעבוד ולא לטפל בקטן. כשעשיתי אולטרסאונד קיוויתי שלא ימצאו כלום. אין לי כוחות ואני מלאת דאגות. איך אני אטפל בשני קטנים ובכלל איך אני אשרוד את ההריון יחד עם טיפול בקטן.
אני יודעת ש-
יש מלא נשים שהיו רוצות להיות במצב שלי, שמייחלות לילד.
אם השם נתן סימן שאני מסוגלת לעמוד בזה.
בעלי עוזר לי מעל ומעבר ועושה הכל בבית.
אבל אני רואה שחורות, לא יודעת מתי ההרגשה תעבור ומאמינה שהדאגות ישארו...
חוץ מזה ....
גם לי היה רוווח כזה. זה בהחלט קשה, ההיריון והטיפול בשניהם. תקחי לך כמה מנוחה שאת יכולה ותורידי מה שאת יכולה. כמה שמצחיק אבל כן תתמקדי גם בעצמך עכשיו ותעשי דברים שאת אוהבת. הילד הבכור שלך יזכה במתנה של אח צמוד זה ביטחון עצמי לכל החיים. לפחות ככה אצלנו. ממש חברים ואוהבים וכיף ביחד.
התחושות שלך נורמליות לחלוטין ובעז"ה תמצאי את הכוחות לגדול. זה בהחלט ניסיון אבל ניסיון מתוק עם תינוק בסופו, בעז"ה...
יש סדרה באינטרנט שקוראים לה "אמא יקרה לי" על נשים שעושות הכל , כולל סכנת חיים עבורן, כדי להיכנס להיריון, לפעמים לראות את התקוות והניסיונות של אחרים מבראה לנו את הנס שבהיריון תקין ובריא.
אני איתך עכשיו בדיוק באותו נסיון
הקטנה בת שישה ושבוע
ובהריון שבוע 8
אז קודם כל יש לי עוד ארבעה ילדים לפניהם , מה שבעצם מוסיף לקושי
אבל כבר היה לי רווח כזה בדיוק בין השניה לשלישי
זה לא קל במיוחד בהתחלה, עם כל הבחילות ויתכן שזה נראה לך יותר קשה מפעם קודמת
כי את גם מחויבת לתינוק, ואז היית רק את לעצמך
2 דברים: אם את עדיין מניקה חשבי אולי להפסיק, זה מחליש, וגם ככה יש אפשרות לתת לעוד מישהו להאכילו
דבר שני הבחיות נגמרות באיזה שהוא שלב, וגם ההריון יגמר
ואת תשארי עם שני ילדים מתוקים, שיהיו החברים הכי טובים
אני רואה את זה אצלי, הם כל הזמן ביחד, בטוחים שהם תאומים, וזה מפצה על כל הקושי
חיבוק גדול, ואם את רוצה אפשר באישי
הם יהיו בעז"ה אחים ממש טובים ותיכונני לתקופת קינאה קצרה יחסית (מניסיון שלי ושל חברה).
אל תהססי לבקש עזרה ממי שאת רק יכולה, גם בייביסיטר כך שתוכלי לנוח. (המלצה לכל הריונית, בכל הפרש)
היריוןו קל ועובר בריא
אני חייבת לכתוב שכאשר מתאוששים פיזית מהבחילות והעייפות של תחילת ההריון הכל נראה יותר קל ויפה!
בהריון הנוכחי (שהוא דווקא מתוכנן, עד כמה שהריון יכול להיות מתוכנן...), היו לי המון חששות בהתחלה שנבעו מהתשישות הפיזית! והם נעלמו כלא היו ככל שהתחזקתי!
אני בטוחה שכשתרגישי טוב יותר, גם תהי שמחה יותר באוצר שזכיתם לו! וגם אם ישארו דאגות (שהן לגיטומיות לחלוטין!) הם יקבלו מימד אחר, פחות נורא, ממה שיש להן עכשיו...
בהצלחה רבה!
ושיהיה בשעה טובה!
קטנטנה בת חצי שנה ובחילת הריון...
הבחילות וההרגשה לא נותנות לראות חיובי![]()
אבל אני מזכירה לעצמי שאח"כ יהיה לי כיף עם 2 צפופים שיהיו חברים ויעסיקו אחד את השני
וכשאני רואה את החיוך הממיס של בת החצי שנה אני אומרת לעצמי שהכל שווה!
כשיעברו הבחילות תרגישי יותר טוב גם נפשית,
יש נטיה לחשוב ש -אם היתי יודעת שזה יהיה כך היתי עושה מניעה וכדו' אבל לא תמיד זה נכון
אצלי בהנקות הקודמות קיבלתי מחזור ולא נכנסתי להריון עד שהפסקתי, לכן הפעם לא היתי לחוצה למנוע.
ועכשיו עם הנקה מלאה אחרי המחזור הראשון גיליתי שאני בהריון![]()
הייתי במצב ממש דומה לשלך. ועם הריונות ולידות לא קלים. אני רק רוצה לומר לך ש- קודם כל, את גיבורה. יש אנשים שיעקמו עליך את האף, ואחרים שיהיה להם ברור שזה קטן עלייך. אל תתייחסי. את ממש גיבורה. נכון שלא בחרת בזה, אבל גם לא בחרת שלא ואני מניחה שאת "מקבלת את הדין". חשוב שתנוחי, גם לגוף קצת קשה הריון אחרי הריון ככ מהר. ה' ייתן בעז"ה כוחות אבל את צריכה לתת לעצמך כמה שיותר לנוח, לא להיות גיבורה. במיוחד אחרי הלידה בעז"ה. אם את יכולה תתארגני כבר מעכשיו - לחשוב על איך הבעל עוזר יותר, מה תעשי כדי לאפשר לעצמך לנוח עם 2 קטנטנים, וגם אפילו - לבשל אוכל ולהקפיא (לא עכשיו כמובן. כשתרגישי יותר טוב, ואחרי פסח...)
2 דברים קטנים אגיד לך מעצמי:
1. אני לא נתתי לעצמי לנוח אחרי הלידה השניה, והתוצאה היתה - דיכאון אחרי לידה. אני למדתי מזה לתת לעצמי לנוח, שזו לא בושה ושממש ממש מגיע לי.
2. בהריון השלישי ככ שמחתי שהוא מגיע כשהילדים כבר לא תינוקות וזה היה נראה לי רווח מושלם... ואז איבדתי את התינוק שלי.
כל מה שה' עושה - לטובה ממש. וכדי שהסוף יהיה חיובי אני אגיד לך ששני הגדולים שלי הם החברים הכי טובים בעולם, מגיל אפס, ומפצים על הקושי שהיה בהרבה שעות של שקט ומשחקים עם עצמם...

פרו ורבו
מצווה גדולה מן התורה לפרות ולרבות, וזו מגמתה הראשונה של הבריאה, לגלות ולהוסיף חיים בעולם, ועל כן זו המצווה הראשונה שנזכרה בתורה. שאמר ה' לאדם וחוה בסיום מעשה הבריאה: "ויברך אותם אלוקים, ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ" (בראשית א, כח). ועוד נאמר בפרשת נח לאחר המבול: "ויברך אלוקים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית ט, א). ואחר שהזהיר שלא לרצוח, הוסיף ואמר: "ואת פרו ורבו, שירצו בארץ ורבו בה" (בראשית ט, ז).
על ידי מצווה זו האדם הולך בדרכי ה': מה ה' ברא את העולם ומקיימו, אף האדם מוליד ילדים נוספים בעולם. ועל ידי כך הוא נעשה שותף עם הקב"ה, וכמו שאמרו חכמים: "שלושה שותפים יש באדם, הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו" (נדה לא, א).
וזו המגמה הראשונה והיסודית של הבריאה, וכפי שאמרו חכמים במשנה: "לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר: לא תוהו בראה - לשבת יצרה" (גיטין ד, ב). פסוק זה אכן מלמד שיישוב העולם היא ההוראה האלוקית הבסיסית ביותר, שנאמר: "כי כה אמר ה' בורא השמים הוא האלוקים יוצר הארץ ועושָׂהּ הוא כוננה - לא תוהו בראהּ לשבת יְצָרָהּ, אני ה' ואין עוד" (ישעיה מה, יח). עוד אמרו חכמים במשנה: "כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ד, ה). ואם כך אמרו על מי שמקיים עני שלא ימות ברעב (ב"ב יא, א), על אחת כמה וכמה שהורים שמולידים ילד מקיימים עולם מלא - קל וחומר כשהם גם מאכילים ומחנכים אותו.
אמר רבי אליעזר: "כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים" (יבמות סג, ב), שנאמר: "שופך דם האדם - באדם דמו יישפך", ובפסוק שאחריו נאמר: "ואתם פרו ורבו, שירצו בארץ ורבו בה" (בראשית ט, ו-ז). תפקידו של האדם להוליד ילדים ולהוסיף חיים בעולם הוא עמוק ויסודי כל כך, עד שמי שאינו ממלא אותו נחשב כמי שהמית את ילדיו בטרם נולדו. ורבי יעקב אמר (שם): "כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו ממעט הדמות", שנאמר: "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו-ז), ובפסוק שאחריו נאמר: "ואתם פרו ורבו, שרצו בארץ ורבו בה". לכל אדם ייחוד משלו, ולכן כל אדם מגלה בחינה נוספת של צלם אלוקים, וממילא כל הנמנע מלעסוק בפריה ורביה "ממעט הדמות" - ממעט את הופעת הגילוי האלוקי בעולם.
בעת שצבאו האדיר של סנחריב מלך אשור צר על ירושלים להחריבה חלה המלך חזקיהו, שנאמר: "בימים ההם חלה חזקיהו למות, ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו: כה אמר ה' צו לביתך, כי מת אתה ולא תחיה" (ישעיהו לח, א). ויש לדעת כי חזקיהו היה מודע לגודל הסכנה, שכן בעקבות החטאים שגברו בישראל, מלכות אשור כבר הכניעה את מלכות ישראל שבשומרון והגלתה את עשרת השבטים מהארץ (מלכים ב, פרק יז), והאיום על מלכות יהודה היה קרוב ומוחשי. כדי למנוע את הרעה ציווה חזקיהו את כל העם לחזור בתשובה ולהתחזק בתורה. "נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה יידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואישה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה" (סנהדרין צד, ב).
והנה בשעתו הקשה, כאשר צבא אשור צר על ירושלים וחזקיהו עצמו נפל למשכב, בא אליו הנביא ישעיהו בן אמוץ והודיע לו: "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה", "מת אתה - בעולם הזה, ולא תחיה - לעולם הבא". נזדעק חזקיהו ושאל: מדוע העונש גדול כל כך?! השיב הנביא: "משום שלא עסקת בפריה ורביה". הסביר חזקיהו, שעשה זאת משום שנודע לו ברוח הקודש שייצאו ממנו בנים שאינם הגונים. אמר לו הנביא: "כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד". כלומר: מה לך לחשב בסתריו של הקב"ה, מה שאתה מצוּוה עליך לעשות, ומה שטוב בעיני הקב"ה - יעשה.
הבין חזקיהו שחטא, וביקש מישעיהו שייתן לו את בתו לאישה, ואולי זכותו וזכות ישעיהו תסייע בידם שייצאו מהם בנים טובים. השיב הנביא: כבר נגזרה עליך הגזירה. אמר לו המלך: "בן אמוץ - כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא (דוד המלך), אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י, א). "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'. ויאמר אנה ה' זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי, ויבך חזקיהו בכי גדול". וישמע ה' את קולו ויצו את ישעיהו לבשר לחזקיהו ששמע ה' את תפילתו והוסיף לו על שנותיו עוד חמש עשרה שנים ואף יציל אותו מחיל אשור. ובלילה יצא מלאך ה' והִכה את כל חיל סנחריב וירושלים ניצלה. וחזקיהו נשא את בתו של ישעיהו הנביא, ונולד להם מנשה שמלך אחרי חזקיהו ועשה הרע בעיני ה' והרבה לעבוד עבודה זרה, וגם דם נקי שפך הרבה מאוד, עד שנחתמה הגזירה על חורבן בית המקדש הראשון (מלכים ב, יט-כא). ואף על פי כן מצוות פרו ורבו לא זזה ממקומה, כי היא היסוד לקיום העולם. ואף במקרה של חזקיהו, על ידי בנו, מנשה הרשע, נמשכה שושלת בית דוד, שממנה נולד משיח בן דוד שיבוא במהרה בימינו.
אמנם למדנו על אחד מגדולי התנאים, בן עזאי, שלא נשא אישה ולא קיים את מצוות פרייה ורבייה. וכך מסופר בתלמוד (יבמות סג, ב), שבן עזאי למד מהפסוקים שכל מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה "כאילו שופך דמים וממעט הדמות. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים?! אמר להם בן עזאי: ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים". וכן נפסק להלכה, שמי שחשקה נפשו בתורה ולומד בשקידה עצומה כל ימיו, אם מרוב שקידתו לא נשא אישה, אין בידו עוון, ובתנאי שלא יהא יצרו גובר עליו (רמב"ם אישות טו, ג; שו"ע אה"ע א, ד). אמנם יש לדייק שאין בידו עוון, אבל לכתחילה אין ראוי לנהוג כן (ט"ז ו).
ואפשר אולי לבאר, שהואיל ומצוות פרו ורבו תלויה בנישואין, שכרוכים בהקשבה והתפנות נפשית כדי ליצור קשר עמוק של אהבה, ידע בן עזאי בנפשו שמרוב שקידתו בתורה, כל מחשבותיו היו נתונות לתלמודה, עד שלא יוכל לספק את אשתו כראוי, ועל כן לא התחתן. מה שאין כן שאר המצוות שאינן דורשות השקעה נפשית, כמו סוכה ולולב, יכול היה לקיים, למרות שמחשבותיו היו נתונות לתורה.
הרי שרק מצווה אחת ישנה שהעוסק בה יכול בשעת הדחק להתבטל ממצוות פרו ורבו, היא מצוות תלמוד תורה. אפשר לומר שהסיבה לכך היא מפני שלימוד התורה מוסיף חיים לעולם. עובדה שבן עזאי, למרות שלא עסק בפרייה ורבייה, התעמק בחשיבותה הגדולה של המצווה ודרש בערכה, ובוודאי מכוח תלמודו נולדו ילדים רבים. אבל חזקיהו, שרצה להתנות את המצווה בכך שהילדים לא יהיו רשעים, ביטל את העיקרון המקודש שלה, שהיא מבטאת את הערך המוחלט של החיים, ועל כן היה צפוי לעונש נורא בעולם הזה ובעולם הבא. למדנו מכך, שיסוד החיים הוא הערך הראשון במעלה, שכן גם רשעים יכולים לחזור בתשובה. יתר על כן, גם ממעשי הרשעים לומדים הצדיקים לקחים. אבל כאשר מבטלים את המצווה, כופרים בערך החיים שבעולם הזה ובמצוות הבורא להוסיף בו חיים.
גדולה מצוות פרו ורבו שעל ידה נגאלו ישראל ממצרים, שנאמר: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותימלא הארץ אותם" (שמות א, ז). אמרו חכמים שאין דור בישראל שיהיו בו פחות משישים ריבוא, ולכן רק לאחר שהגיעו למספר זה נעשו עם ויכלו לצאת ממצרים ולקבל תורה (זוהר רע"מ ח"ג רטז, ב). ואם לא היו מתאמצים במצווה זו, והיה חסר מהם אפילו אחד, לא היו זוכים לקבל את התורה ולצאת ממצרים (דב"ר ז, ח). וזהו שאמרו חכמים: "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור - נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה יא, ב).
כל אחד מאיתנו יכול לשער, אילו היו היום בארץ ישראל עוד שלושה מיליון יהודים, כיצד מצבנו היה משתפר מאוד מול כל הלחצים מבחוץ ומבפנים. אגב, אם לכל משפחה מעת קום המדינה היה עוד ילד אחד, היו היום עוד חמישה מיליון יהודים בארץ ישראל.
זהו שאמרו חכמים: "כמו שנגאלו ישראל ממצרים בזכות שהיו פרים ורבים, כמו כן ייגאלו לעתיד בזכות שהם פרים ורבים. ומניין לך? תדע לך שהוא כן, שאין ישראל נגאלים אלא אם כן הם פרים ורבים ויהיו מלוא כל העולם, שנאמר: 'כי ימין ושמאול תפרוצי, וזרעך גויים יירש וערים נְשַׁמּוֹת יושיבו'" (אליהו זוטא יד).
ב"ה הריון שלישי. הייתי היום בהערכת משקל שבוע 34. ודי נחרדתי מהתוצאות:
היקף ראש מתאים לשבוע 39 ועובר שמתאים לשבוע 38 (תאריך הווסת האחרון מדויק). שלחו אותי לסקירה מכוונת למוח.
כרגע הערכה היא ל- 3 קילו.
המשקל הכי גדול שילדתי עד עכשיו היה 3.500 (התינוק היה מאוד גבוה)
ולשאלותי וחששותי:
1. מה זה סקירה מכוונת למוח?
2. בהתלבטות אם בכלל לעשות את הסקירה?!
3. איך יולדים משקל כל כך גדול????
4. למשהי יש ניסיון עם כזה דבר? אשמח לשמוע
ויכולה להיות סטיה בהרבה...
כבר שמעתי על הפרשים של קילו! בין ההערכה למציאות.
אז דבר ראשון, תרגעי 
דבר שני, תתפללי, שהלידה תעבור בשלום בע"ה.
סקירה מכוונת מוח כמו שכתבו, זו סקירה שמתמקדת במוח, לרוב הרופא המבצע יהיה מומחה בתחום. כדאי לעשות. הבדיקה היא רק אולטרסאונד. רוב הסיכויים שהתוצאות ירגיעו אותך. ואם ח"ו לא, תוכלו להערך (טכנית או נפשית) למצב.
שתהיה לידה קלה בעיתה, וידיים מלאות!
אל תדאגי! יהיה מצויין בע"ה 
חנות ברח' דרך חברון בתלפיות.
יש לי חזיה שלא קניתי דרכה (אלא אצל סייפש בהר נוף, אבל אין לה יותר את הסוג הזה...) של חברת לה לצ'ה. מעולה ביותר לדעתי, וכשפעם הסתכלתי באתר שלה ראיתי שהיא מחזיקה את הדגם הזה.
אם לא, אולי תבחרי משהו שנח לך אצל סייפש והיא תעשה לך אותה להנקה? היא עושה את זה המון.
חזיות עם ריפוד. יודעת בוודאות שהאחרונה ברשימה (של לה לצ'ה) היא בלי ברזלים! יש לי כזאת והיא מצויינת. אבל את יכולה להתקשר לחנות או למספר שיש נראה לי למעלה ולשאול על אחד אחר שראית שם.
את בוחרת איזה חזיה שאת רוצה מהחנות והם הופכים לך אותה להנקה. זה מוכן אחרי יום.
שבוע 37,
אני מרגישה את הילדון שבפנים כל כך נמוך...
ממש כאילו אפשר כבר לגעת בו מבחוץ...
התנועות שלו כבר כל כך למטה... מן דקירות כאלה...
וכל צעד - בכלל...
אני זוכרת שהיה מן משהו כזה בהריונות הקודמים, אבל לא נראה לי שעד כדי כך. אולי רק בירידה חדה במדרגות...
או בהליכה מהירה...
זה אומר משהו על לידה קרובה? או שממש לא?
אולי זה סתם דמיונות שלי, אבל לא נראה לי...
אבל זה לא העיד על לידה קרבה. בפעם הראשונה שהרגשתי את זה , עברו שבועיים ורק אז ילדתי...
מנוחה ואם את חוששת אז תלכי להיבדק.
לידה קלה ועובר בריא!
אני מרגישה את זה כבר 3 שבועות וטרם ילדתי...
לפעמים עוברים מסויימים מתבססים מאוד נמוך בשלב יחסית מוקדם.
זה לא אומר שהלידה בהכרח קרובה...
מה שזה כן אומר:
1. זה לא ממש נוח... חזקי ואמצי!
2. זה יכול לגרום לפתיחה פזיולוגית (זו ממש לא סיבה לדאגה, ואין צורך לבדוק זאת...)
3. זה עשוי להוביל לכך שהלידה עצמה (כשהיא תגיע) תהיה יחסית מהירה, כיוון שהלחץ מהראש של התינוק יעזור לקדם את הפתיחה.
4. בלידה, יתכן ותרגישי לחץ גם לפני ההגעה לפתיחה מלאה, ולפני "צירי לחץ". צריך לדעת שקיימת אפשרות כזאת. ולהשתדל לא ללחוץ (לפחות לא בצורה אגרסיבית) לפני שהגוף מוכן לכך (כלומר, פתיחה מלאה...). סביר להניח שהמיילדת תדריך אותך... 
**הדברים נכתבו מנסיון אישי, וממידע ששמעתי מהמיילדת בלידה השניה שלי, ומתומכת הלידה. בפעם הקודמת שכתבת אותם היתה אנונימית שטענה שאני לא יודעת וממציאה דברים...
אשמח אם תמנעו מתגובות כאלו...
מקווה שהועלתי 
בלידה החמישית, היה לי לחץ מטורף ללחוץ , לפני פתיחה מלאה - בגלל ראש מאד נמוך , ונקרעתי בגלל זה
זה ממש לא המצאה
גם ככה אומרים שלידות מתקדמות הן מהירות יותר
"אומרים" אצלי זה לא עובד ככה ![]()
לי היה ככה בהריון האחרון וכבר בתחילת תשיעי כ-ו-ל-ם טרחו להגיד לי שהבטן שלי ממש נמוכה....
והרגשתי בדיוק כמו שתארת...
בסוף ילדתי יומיים אחרי התאריך אבל אצלי כל הלידות מאד מאד ארוכות והפעם- תוך שעתיים ילדתי והצירים פחות כאבו...
כנראה שהלחץ של העובר עושה את שלו...
וככה זה היה יום ראשון בבוקר מרגישה צירים כל הזמן (מיום שישי בצהרים, אבל לא כואבים ועדין תהייתי אם זה נקרא צירים- לידה ראשונה )אני יוצאת לעבודה בעלי מלווה אותי מחליטים ברגע האחרון להגיע להבדק בחדר קבלה בבית חולים אולי זה כן משהוא, מגיעים מתיחסים אלי נפלא מחיקה 90% ופתיחה 2 מתקדם ל2.5 צירים גבוהים אבל לא מתמשכים אך ממש בלי הפסקה חושבים אולי להכניס אותי לחדר לידה אפילו אבל מחליטים לחכות לבנתיים , שולחים לאולטרסאונד שוב ערכת משקל של 4,100. אומרים לנו להסתובב ולחזור חזרנו אפילו הביתה לקחת תיק לידה חשבתי שזה מתפתח כשהגענו לבית החולים שוב מוניטור ואופס אין ממש צירים רק מידי פעם קטנים והפתיחה אותה פתיחה. מחכים למכתב שחרור(עם ערכת משקל ידנית של מקסימום 3,800) אומרים שהלידה יכולה להתפתח גם בעוד שבועים, והופ אני בבית עיפה מכל היום,
לא הלכתי לישון והייתי עיפה הלכת למקלחת ב12 בלילה כשיצאתי ממנה כבר היה ירידת מים עם תנועות עובר ככה שעם התיעצות עם מדריכת לידה הוחלט שאפשר כמה שעות לישון עם בדיקה כל חצי שעה שיש תנועות עובר בתנאי ששום דבר אחר לא מתפתח, רבע שעה וכבר התחילו צירים ועכשיו הם כבר היו חזקים ולא תכופים ישנו שעתיים וקמתי עם ציר כל כך חזק שאמרתי לבעלי שזהו זה כבר זמן לבית חולים עטופה במגבת עצרנו מונית והגענו ככה ב3 בלילה שוב לחדר קבלה,
צירים חזקים ותכופים מוניטור מקלחת ושוב צירים חזקים הם כבר מחליטים להכניס אותי לחדר לידה טלפון לאמא שתבוא אני כבר ממש כאובה מבקשת אפידורל ומקבלת אותו בשבע בבוקר המילדות סביבי עדינות קשובות תומכות, הכאבים פחות מורגשים בעלי ואמי לידי החלטתי קצת לישון הדלת נפתחת משמרת חדשה התחילה מילדת חדשה, הפתיחות מתקדמות מהר בעלי חוזר מהתפילה ולפני שהוא הלך הייתי ב5 כשהוא חוזר אני כבר ב8. אני שותה הרבה וכבר עברו כמה שעות שאני עם אפידורל מבקשת שיעשו לי קטטר המילדת אומרת שאין צורך אך אני בעדנות מבקשת שאולי כדי אחרי כמה תחנונים עדינים המילדת מסכימה לקטטר יצא כמעט שקית מלאה, נרגעתי.
עובר עוד קצת זמן בקשתי מוזיקה והיא שמה לי , אמא שלי בין לבין עושה לי רפלקסולוגיה (שכן היא רפלקסולוגית בכירה, נראה שהמילדת לא בדיוק מתחברת לסגנון הזה אבל אנו נותנים לה את המקום הכי מכבד כי היא המילדת) פתיחה 9 ולאחר זמן אני ב10,
עוד קצת זמן והמילדת נכנסת ורואה שאין לי צירים במוניטור דפיקות עובר תקינות והכול תקין. והיא מחליטה שכדי להתחיל פיטוצין כדי להתחיל לחיצות. אני מנסה קצת לבקש הארכה זה נופל עלי בפתאומיות אבל היא מחליטה שהגיע הזמן, (אז אם כבר פיטוצין, בקשתי כמה פעמים שהיה במינון נמוך אך היא אמרה שזה החלטה רפואית עניתי לה שזה בידיה ואני סומכת על החלטתה אבל שתתחשב) קצת פיטוצין ואין ממש צירים היא יוצאת וחוזרת ועדין אין ממש..., היא מחליטה ללמד אותי איך לוחצים ושאם אני ארגיש מתיחה בנרתיק זה אומר ללחוץ אני מרגישה ולוחצת היא אומרת לי שזה מצוין ולהמשיך מדי פעם כשהרגיש ויוצאת מהחדר.
אני ממשכיה לחיצות בכל פעם שיש מתיחה רק אמי איתי.
לאחר זמן היא חוזרת ועדין המוניטור לא ממש מראה צירים חזקים דפיקות לב עובר תקינות, והיא אומרת יאללה מתחילים, מתישבת ולידה רופאה מתלמדת ומתחילה להגיד לי ללחוץ שוב מתי שיש איזה ציר כל ציר נמוך שלחצתי איתו גרם לציר חזק יותר להתעורר
ואני נותנת את כל כוחותי בדחיפות וממשיכה מרגישה שאני יותר מידי דוחפת כמו יציאת שירותים ולכיוון השירותים ושואלת אותה אם זה בסדר היא אומרת לי שזה בסדר גמור ואני עם אפידורל לא ממש מרגישה ושואלת שוב היא אומרת לי כן ללמעלה אבל את בסדר את בסדר גמור תמשיכי אני מסתכלת לה בעיניים עושה כל מה שהיא אומרת לי עוד כמה לחיצות היא אומרת, היא גם מסובבת מעט את העובר שהיה קצת על הצד מהבטן שלי למעלה, באיזשהו שלב היא לוקחת מספרים וחותכת אני כבר משלימה עם תפרים... ממשיכה בכל כוחותי כולי רועדת וב"ה הודו לה' היא בחוץ תינוקת מתוקה שמים אותה עלי אחד הרגעים המאושרים בחיי, הפרצוף של המילדת לא בדיוק איתי היא אומרת לרופאה שלידה שהיא חתכה 2 כלי דם מתחילים להכנס רופאים ולתפור גם מנהל המחלקה שם אני שואלת מה קורה לא בדיוק עונים לי אמרתי שכואב לי מזריקים לי הרדמה, אני שואלת אחרי הרבה זמן של תפרים מה קורה הם עונים לי שאני אצטרך לחשוב על הלידות הבאות אני לא בדיוק מבינה כל הגוף שלי רועד ממשיכים לתפור קוראים לרופאה שיש לה מרפאת חוץ עכשיו היא עוזבת אותי ככה באמצע לאיזה חצי שעה של שקט ואנחנו עדין לא מבינים מה בדיוק קרה המילדת עזבה כבר מזמן נגמרה לה המשמרת והיא ממש נעלמה אחרי הלידה כששמעתי אותה מחוץ לחדר בקשתי ממנה שתיכנס כדי שאודה לה היא נכנסה מובכת התרוממתי אליה ראיתי שהיא לא שלמה עם התודה שלי,
לבנתים רופאה אחרת חוזרת עם עוד אחת והן ממשיכות אני שוב מרגישה כאבים שוב זריקה עדין רועדת בכל גופי ומתחילה לאט לאט להרגיש שכוחותי נשאבים ממני רוצה להקיא לא מצליחה להתרומם לקערה שאמי מגישה לי אמי תומכת בי להתרומם מעט לא מספיק מילדת שניה תומכת אני מקיאה ומתעלפת לבנתים הגוף בסטרס רועד כולו אני מתעוררת רואה מלא אנשים סביבי שמיכות חום וכו'... קצת חזרתי לעצמי משארים אותי להתאוששות עדין בחדר לידה, אחרי כמה שעות לוקחים אותי למחלקת יולדות אני חלשה מתמיד מתברר שיש לי קרע דרגה שלוש .
יום אחר כך ההמוגלובין פחות מ 6.5 אני מקבלת מנות דם ואיזה 3 ליטר של אנטביוטיקה באינפוזיה כל יום.
אושפזתי למשך 6 לילות עד שהתחזקתי ואני ב"ה מתאוששת לאט לאט...
עם הרבה שאלות על המילדת...
על תכיפות עבודה וסיכונים שלקחה על חשבוני, על שהביאה אותי למצב כזה סתם ללא שזה היה הכרחי שכן לא הרגשתי דחיפות ללחוץ וגם לא היה בעיות בדופק העובר אז למה? את רואה שאני טועה תשקעי תכווני תשתדלי תאמיני בי שאני יכולה ללדת נכון.
ועוד המון סמני שאלה ...
והרבה תקוות שאצליח להחלים לחלוטין וכל הלידות הבאות היו קלות וטבעיות לחלוטין עם אמא בריאה ותינוק בריא...
ושוב הודיה לבורא עולם.
* אני חושבת שבסביבות 12 הייתי עם פתיחה מלאה (אולי טיפה לפני) כשבשעה 1 ומשהוא כבר קיבלתי פיטוצין וקרוב וקצת אחרי 2.5 היא יצאה
* כששאלתי את מנהל המחלקה שבא לביקרות למה נגרם הקרע האם בגלל הלחיצות או בגלל חתך והוא ענה לי שאי אפשר לדעת בוודאות.
ותודה על האמפתיה זה מאוד עוזר 
אני מאחלת לך המון נחת מתינוקת, ושהלידות הבאות שלך יהיו נפלאות וקלות, את חייבת פיצוי 
איך את מרגישה עכשיו?
מסכנה, סיפור לא פשוט בכלל!
מאחלת לך הרבה בריאות וגידול קל
ובעז"ה הלידות הבאות קלות ומהירות
רב נחת מהילדה.
מה שלומך עכשיו?
אני גם הריון ראשון. לקראת הלידה הצפויה ב"ה מנסה ללמוד כמה שיותר כדי שאבין טיפה יותר ואוכל לשלוט יותר על המצב ולא רק להסתמך על החלטות הצוות הרפואי , הנה הסיפור שלך רק ממחיש עד כמה אי אפשר לסמוך עליהם
אז באמת השאלה הראשונה כמו של יפית -הקרעים הקשים נגרמו מהחתך שבצע המיילדת או בגלל שהיא אמרה לך ללחוץ בזמן שלא היו לך צירי לחץ בכלל?
ואיזה בית החולים זה היה? ואם אפשר גם את שם המיילדת כדי שנדע ממי להיזהר
אם את לא רוצה לפרסם כך בפורום אולי תכתבי לי באישי. בבקשה.
והמיילדת לא חיכתה בין פרק הזמן שהגעת לפתיחה המלאה לבין תחילת הלחיצות את 3 שעות המומלצות??? או שהתחלתם את הלחיצות אחרי 3 השעות?
מודה לך מראש על המאמץ. תדעי לך שזה שכתבת את הסיפור שלך מאוד עוזר לי,אנחנו חושבים /מקווים שבבית החולים דואגים לטובת היולדת אבל מתברר שכמו בכול מקום בעולם האינטרסים הכלכלים והאישיים משתלטים ולצערי צריך ללמוד להתכונן ולדעת לשמור על עצמך על זכותך.
ב"ה שתזכי להחלמה מהירה ותראי רק נחת ואושר והנסיכה הקטנה שלך![]()
למתחזקת, הנה כמה תשובות:
א. כמו שעניתי למעלה לא ברור אם הקרע נגרם מהחתך או שהוא ספונטני לחלוטין (בכל מקרה לי יש את ההרגשה שהוא לא היה הכרחי בשום מצב)
ב. אני לא חושבת שהיא חיכתה 3 שעות עד לנתינת הפיטוצין והתחלת הלחיצות .
ג. היו צירים אחרי פתיחה מלאה אבל מאוד קטנים יחסית
ולכל אלו שהם לידה ראשונה המקרה שלי הוא נדיר יותר ואני ממש מאמינה מקווה ומתפללת שלא יקרה לאף אחת (אז אל תדאגי - רק תפילות
)