להריון לידה והורות..
חג שמח מלא באור לכולן,ובשורות טובות.
![]()
![]()
שלום לכולן 
רשמתי פה לפני כשבוע לגבי בדיקת הריון שעשינו ויצא שלילי. שוב תודה רבה לכן על התגובות. אתמול הלכתי לרופאה משפחה וקבלתי הפניה לבדיקת דם ,שאותה עשיתי גם אתמול וראיתי תוצאות אתמול בערב. מישום מה ,קופת החולים חושבת שאני מינימום דוקטור והם מסרבים במוקד האחיות להסביר מה אומר הביטוי- 1000 IU/L-גדול מ. כששאלתי אם אני יכולה להסתמך על חיפוש באינטרנט האחות ענתה לי שכן... דוקטור בהדסה עין כרם ענה באתר של בריאות האישה (או משהו כזה) שזה נקרא הריון וכו'. (אני יכולה להביא קישור אם צריך). אז כנראה שאנחנו כן. למישהי יש מושג בזה?
ועוד דבר. מה אני אמורה לעשות הלאה? אני מאוד מפחדת לצפות ואז להתאכזב. גם אין לי בחילות כמו שאומרים שציך להיות. רק כואבת לי בטן תחתונה מידי פעם ואני מרגישה שיש שם תזוזה (הרגשתי את זה לפני שחשבתי בכלל שאנחנו בהריון). אני צריכה הרבה לשירותים (שתן) ויש לי עצירויות... גם אין לי עייפות (אולי קצת). יש מצב שהוא נפל לי? מה אני צריכה בכלל להרגיש עכשיו שמתפתח בתוכי הריון?
אשמח לתגובותיכן, כי אני אבודה ![]()
תזוזות שם זה גדילת הרחם... עצירות וללכת הרבה לשרותים זה טבעי והגיוני ותקין בהריון...
לא תמיד מרגישים עייפות ולא תמיד יש בחילות.. תהני כל עוד אין לך! (ותתפללי שתהיי מיחידות הסגולה שבכלל אין להם)
עכשיו את צריכה לקבוע תור לרופא נשים ואולטרסאונד (יש רופאי נשים שיש להם אולטרסאונד בחדר)
שיהיה בשעה טובה והריון משעמם מלא עם ידיים מלאות בבריאות ושמחה...
אל תעשי US לפני שבוע 8 כדי שבטוח יהיה אפשר לראות דופק
זה קשור לאוטרסאונד?
UltraSound
טבו אנחנו נשתדל לזכור שאת חדשה בתחום ולדבר בעברית תקנית ולא בקיצורים

בעלי קצת חושש... הוא רוצה לראות שהכל תקין. גם צריך לפתוח תיק -הריון או משהו דומה ,לא?
תודה רבה לכולן 
במחשבון הריון. יכולהיות שאני בשבוע 7??? אני בהלם!
הגיוני שאני משקשקת במקום לשמוח???
אמאלה!!!!![]()
אבל אם ככה לכי לרופא נשים בהקדם ,
הוא כבר יביא לך הפניה לאולטרסאונד או שיעשה בעצמו
וככה תוכלי לדעת גיל הריון מדויק וגם - לראות דופק בעז"ה
ויכול להיות שאת לפי הרופאים בשבוע 6...
קבעי תור לשבוע-שבועיים הקרובים כי ככל שזה יותר מוקדם קביעת גיל ההריון יותר מדוייקת
זה חשוב בעיקר אם המחזורים שלך יותר מחודש...(ואז אולי עדיף לחכות טיפה שיהיה באמת דופק ולא תלחצי לשווא)
ותו לא, עם כיבוד כמובן, ככה זה לא מנקר עיניים ולא הוצאה מטורפת.משתדלים כיבוד מכובד- גם ממתקים לילדים, במבה, בייגלה, וגם למבוגרים- עוגות, קרואסונים, קיגל... יש רבנים גם... וגם כך נהוג ביישובנו, מקשטים את השולחנות- לסיכום- קידוש אבל משתדלים שיהיה מכובד ולא סתם לצאת ידי חובה.
כשהיא היתה כבר בת 5 חודשים בערך.
עשיתי מזנון חלבי. לבערך 15 אנשים, אולי טיפה יותר.
אכלנו, אמרנו דבר תורה קצר, והדפסתי מהאתר של עיתים נוסח של זבד הבת וקראנו את זה.
יש שם כמה אפשרויות. אני העדפתי את הנוסח הספרדי הרגיל אבל יש שם עוד כל מני קטעים שאפשר להוסיף.
לא זוכרת כמה עלה בדיוק אבל נראה לי לא יותר מ-500.
)ככה יש בזה עוד עניין של סעודה, ואנשים פחות מרגישים "מבוזבזים" להגיע לאירוע שבאמת אין בו איזה צורך, או איזה טקס.
גם השירים של מוצאי שבת הם ממש יפים בעיניי, אם יש מישהו שיכול להביא איזה כלי נגינה - בכלל יכול להיות מקסים ומרגש.
נראה לי הכי נכון בעולם להודות לה' על המתנה היקרה, גם אם אין חיוב של ברית. (מדברת בלי נסיון, יש לי רק בנים....)
ועשינו מזנון חלבי שווה לאיזה 15-20 חברים (זוגות ורווקים, שלי ושל בעלי..)
ואז היה עוד תוכן.
זה היה כשהיא היתה בת חודשיים..
הי,
מבינה את ההתלבטות, אם כי לנו היה ברור שאנחנו ממש רוצים להודות מעבר להודאה הפרטית..
עשינו ארוחת ערב חגיגית, בבית, למשפחה המצומצמת (אחים שלי ושל בעלי, הורים וסבים), אמרנו דבר תורה ותודה לקב"ה והסברנו למה בחרנו את השם ופשוט היתה אווירה נעימה.. גם הרגשנו שבגלל שזה משפחה קרובה זה לא מרגיש להם בזבוז זמן, להיפך הם שמחו לבוא.
גם בגלל שאין לחץ של ברית, אפשר לעשות את זה אחרי כמה.. כשכבר מתאוששים קצת.
מזל טוב! ותהנו מהנולדת..
אם זה מתאים למצבה הבריאותי והנפשי אז אפשר לשקול זאת ואם לא אז לא לוחצים עליה
מהסיבות הנ"ל אני התנגדתי בכל תוקף למרות שחיכינו זמן רב לילדים, זה פשוט לא התאים לי
בסוף בעלי עשה קידוש בבית כנסת ואנחנו נשארנו בבית
כל אחד יעשה ככל העולה על רוחו ולא צריך להתבייש
יש סיפור מפורסם של אחד הרבנים הגדולים זצק"ל לא רוצה לתת שם ולבלבל כי אני לא בטוחה שאני זוכרת מי זה היה אבל זה בטוח מופיע באינטרנט...
על בחורה שממש התקשתה למצוא זיווג בצורה מאוד בטרידה... דברים קרו לא צפויים שמנעו השתדכות גם לבחורים עימם כן היה לה קשר רציני...
בעקבות כך פנו לרב והרב שאל את ההורים אם בעת לידתה עשו לה מסיבת הודיה? כי הוא רואה שחסר לה "במזל טוב" שלא קיבלה מספיק בזמן לידתה ההורים הנבוכים נזכרו שאכן לא עשו לילדה הזאת וארגנו לה מסיבה הודיה כדי שיברכו אותה במזל טוב ואכן הבחורה התארסה עוד באותו חודש...
אז לא משנה איך מודים(קידוש/בבית/שיעור של הבעל וכד') זה חשוב לציין את זה.
בקרב המשפחה המצומצמת- הזמנו אותם אלינו וחגגנו גם חנוכת בית.
האירוע כלל סיום מסכת של בעלי, דברי תורה, ארוחה חלבית שהכנתי ופעילות לילדים.
היה מכובד ויפה וכולם נהנו להיפגש.
כשהבן נולד, הרגשנו שהברית והאירועים מסביב מיצו וכיוון שהיה ביקוש מצד הקהילה שרצתה לחגוג עימנו, הזמנו רב ידוע בתשלום שיעביר שיעור עם מעט כיבוד עבור הנוכחים.
אנחנו מרגישים שקידוש לקהילה זה בזבוז כסף ואף אחד לא באמת נהנה מזה...
לכן חגגנו בצורות האלטרנטיביות שכתבתי...
חשוב לעשות משהו
כדי למנוע עיכוב בזיווג מהבת!
דבר תורה.
קצת פשטידות, מרק , מעט ממרחים, פיתות , קרקרים ושלום. לא יצאנו בנזק כלכלי מהעניין. (מחכים לחתונה....)
צריך לציין לדעתי את המאורע כמו שנולד בן- להודות על הנס והברכה.
העניין הוא שהמשפחות שלנו חילוניות (צד אחד מסורתי וצד שני חילוני לגמרי) כך שמלווה מלכה או סעודה מצומצמת פחות מתאים פה נראה לי, מה גם שלא יהיה לנו אפילו מניין ונראה לי יש ערך לעניין הזה.
אז חשבנו לעשות אירוע קטן, להזמין גם דודים וכאלה, אין המון גם ככה. הבעיה היא שהמשפחות רגילות לסטייל מאוד גבוה
וגם אם נעשה קייטרינג פשוט יחסית, זה יצא לנו בערך 5000 שח (בהנחה שנעשה בישוב שלנו אבל אז גם נצטרך להזמין חברים וזה יוסיף עוד לפחות 30 איש...). אם נעשה איפה שההורים גרים- המחירים בשמיים, וגם סתם באסה כי הייתי רוצה להביא את כולם אלינו, כי הם בחיים לא מגיעים לאזור (אאוטינג קל...).
קיצור אנחנו בבלבלות!!
הסטייל הוא שלכם. לא של המשפחה!
הם יתרגלו אליכם כפי שאתם. (וכנראה כבר רגילים לכל מיני "שגעונות" אם הם חילונים / מסורתיים ואתם דתיים).
אם לכם עצמכם מתאים סטייל גבוה, וזה חשוב לכם, אז צריך מטבע הדברים ממון לכך, ויהיה עליכם למצוא מקור מימון. יש דברים שאדם מוכן להשקיע בשבילם, ויש דרכים להשיג כסף כשצריכים.
אך אם לכם מתאים סטייל פשוט ו/או שאין לכם יכולת וחשק להכינס לחובות, אז תבחרו בסטייל הפשוט. זה לא חייב להיות עלוב. אפשר גם ביום חול כדי שהמשפחה תשתתף, אך אולי לא חייבים קייטרינג בשביל פשטידות, פיצות ובורקס. אם לא מתאים לכם לאפות בעצמכם אפשר להזמין את הפריטים האלה - אך עדיין זה יצא הרבה פחות מקייטרינג (ואפשר לכתוב למשפחה נניח מייל עם הזמנה, ובו לציין הערה מעין "האירוע חלבי ובאוירה משפחתית" - וכך לרמוז שלא יצפו לאירוע נוצץ ומפואר).
אגב באירועים שלי שהיו פשוטים למדי היו אורחים שרגילים לסטייל נוצץ ולא הפסיקו להתפעל מכמה שהיה נחמד, וכמה לא חייבים אירוע נוצץ כדי שיהיה כיף (ואני מדבר על בר-בת מצוה ולא על מסיבת הודיה להולדת בת). הופתעתי מכמות התגובות האלה!
יפעת שלום
רוצה לומר כי מנסיוני האישי , אנשים רואים באירוע מסוג זה , גזירת קופון על גבם של האורחים ,כלומר : רואים זאת כטירחה , הוצאה כספית מיותרת מצד האורח , וגזל זמן .
יחד עם זאת אל תביני מדבריי , שהולדת בת אינו דבר משמח ומרגש , אלא ההיפך מכך , אשר על כן אירוע מסוג זה מומלץ לחגיגה בקרב המשפחה הקרובה .
בברכת מעזזזזלללל טוב
שמשיוהם לא אוכלים חלבי בכלל(!!)...ספרדים עתיקים
..אז זה בכל מקרה חייב להיות בשרי...
את עצמכם מה אתם רוצים את ובעלך כמובן. בסוף כולם יצטרכו ״להתמודד״ עם הבחירות שלכם כמו שאר הבחירות בחייכם. לפי מה שכתבת זה מרגיש שאירוע גדול מבחינתך לא יגרום לך אושר וגם לא כזה ילהיב את המשפחה אז למה לעשות בכוח? לדעתי לפי מה קראתי הכי נכון לכם זה באמת לעשות בבית עם האוכל שלכם אולי לבקש עזרה מקרובים חברים או שכנים.. מי שלא ירצה לבוא זאת תהיה בעיה שלו, תהיו נאמנים לעצמכם ולמה שנכון וטוב לכם, מי ששמח בשמחתכם ישמח במה שיעשה לכם טוב באמת זאת מסיבת ההודיה שלכם!
את הסכום שחשבתם להוציא על סעודה לתרום לסעודת עניים/ שיעור תורה איכותי לקהילה.
ב"ה
המשפחות שלנו גם מסורתיות - חילוניות עם אגף גדול של ספרדים עתיקים שצריכים ארוחה בשרית עם שלוש מנות.
אמנם אין לנו בת אבל הניסיון עם הבן שלנו יכול להתאים גם במקרה הזה.
מברית גדולה התחמקנו כי זה היה בשבת, אבל התנאי לזה שאורחים לא ייסעו בשבת כדי להשתתף בברית היה שהפדיון (בן בכור ב"ה) יהיה גדול... אני דווקא רציתי לעשות את הפדיון בישיבה אצל ראש הישיבה שהוא כהן אבל לא היה מצב, זה היה מאוד חשוב להורים שלי...
בסוף באמת היה אולם, שהיה מאוד מפואר, שההורים שלי פחות או יותר החליטו עליו.. זה היה לי קצת מוזר כל העסק הזה אבל הסתכלתי על הצד החיובי:
ככה באמת יצא לנו לראות קרובי משפחה (לא קרובים רחוקים לא קשורים, אלא כאלה שאני באמת קשור אליהם) ושהם יראו את התינוק, שבלי האירוע הזה לא כל כך היה יוצא...
בנוסף ההורים שלי היו מבסוטים - כיבוד אב ואם זה גם חשוב...
הראש ישיבה בא לאולם עם כמה בחורים ועשה את הפדיון שם.. והיה מקסים! אני חושב שגם במקרה של בת אפשר להכניס תוכן רוחני לאירוע ולקרב קצת את האורחים ה"חילוניים", שאולי אחרת לא ייחשפו למשהו כזה.
דבר אחרון - לגבי הנושא של התקציב, אם המשפחה שלך הם ספרדים עתיקים אז הם גם נותנים צ'קים כמו ספרדים עתיקים.... אני לא כל כך אוהב את הרעיון הזה וכבר מישהי כתבה פה על זה שאירועים כאלה הם כמו קנס לאורחים. מצד שני, אם אין ברירה וחייבים לעשות משהו כזה, זה בד"כ מכסה את עצמו. אנחנו שילמנו 100 ש"ח על מנה באירוע (זה נשמע מוגזם - זה עוד אחרי הנחה!!). בנוסף כמה מאות שקלים על מונית ספיישל שהביאה את הרב והמלווים (זה הנוהג, במיוחד שזה היה מחוץ לעיר) ועוד הכסף של הפדיון עצמו. אחרי כל זה יצאנו ברווח של 5000 ש"ח..... אז עוד פעם... אני לא אוהב את כל הקטע של אירועים מנופחים וקנסות לאורחים. אבל אם אין ברירה והמשפחה לוחצת - יש גם יתרונות.
אבל הכי חשוב - מזל טוב, שמחה ונחת.... 
לראשנה עשינו באולם של הבי"כ עם קייטרינג חלבי שהיה מאוד יפה עם נזק של 60-70 ש"ח למנה אני לא זוכרת בדיוק ... ובכל זאת יצאנו ברווח של כ 7000 ש"ח.
עם השניה הרגשנו שצריך לעשות יותר כי היו בעיות בהריון והרגשנו צורך להודות על כך להקב"ה ולעוד מספר אנשים שעזרו לנו במהלך ההריון אז עשינו באולם ויצאנו ברווח קטן של 5000 ש"ח, משהו כזה.
יש לנו כ 4 משפחות שבד"כ מביאות הרבה יותר ממה שצריך ככה שזה מכסה את עצמו.
י
במשפחתנו זה די מקובל לעשות אירוע גם לבנות שנולדות אז זה לא משהו יוצא דופן. ואם את מרגישה צורך, אז על תחששי ממה שאחרים יגידו, רק אל תצפי שישלמו לך על המנה- כי לרוב זה מתנות.
בקשר לתוכן:
הכנו מצגת עם שיר נחמד
המשפחה עשתה שיר להולדת הבת החדשה.
ד"ת.
ברכת הגומל
והבאנו אטרקציה מסויימת לילדים.
בכל תחילת מנה חדשה היה משהו מהתוכנית. ככה שלא הורגש שזה ביזבוז זמן...
בהצלחה.
עם משפחה קרובה בבית, לשתי הבנות האמצעיות עשינו באולם ולבת הרביעית עשינו סעודת הודיה במסעדה בשרית, רק עם המשפחה המצומצמת הורים, אחים וסבתות עם דבר תורה, ברכת הגומל, נשמת כל חי והסבר קצר על השם. היה ממש נחמד וכיסינו את ה הוצאה עם המתנות ונותר עוד רווח של 4000 ש"ח...
פשוט לא רצינו שוב לעשות משהו גדול באולם ומ צד שני לא יכולנו לא לעשות כלום, ובבית זה בלאגן מיותר אחרי לידה.... היה הכי טוב מכל האופציות ה אחרות שניסינו בלידות הקודמות...
בהצלחה רבה והעיקר מזל טוב והרבה נחת מהנסיכה
קשה לי עם הסיגנון של לקרוא לזה "רווח "
"רווח של 7000"
"רווח קטן של 5000"
מסיבה להולדת בת זה לא פתיחת עסק, ואף אחד לא אמור "לעשות קופה" על חשבון האורחים שלו
ואני לא הייתי קוראת לזה "בכל זאת יצאנו ברווח..." ולמנה לא הייתי קוראת "נזק".
וצודקת, אין מה לצפות שישלמו על מנה, גם לא בחתונה.
זה שמישהו בוחר לחגוג שמחה כלשהי , זה לא אומר שהאורחים הם בנק.
בחמישי בערב,קייטרינג חלבי,מרקים,פשטידות,פסטה לזניה,סלטים,לחמים גבינות.
עשינו בסוף ערב שירה.
מנהג מרוקו כפי שסופר לי ע"י 'זקני' משפחתי:
היתה נערכת סעודה של נשים, במהלכהּ היה הרב מגיע ולוקח את הבת ואומר את הנוסח "יונתי בחגוי הסלע" וכו' וקורא את שם הילדה.
בכל מקרה, אנחנו לא נהגנו כך, אלא עשינו קידוש בבית-הכנסת בשבת (כמה שבועות אחרי שהבת כבר נקראה בשם וכלם התאוששו מהלידה). לא הזמנּו אורחים לשבת כך שלא הפלנו 'תיק' על אף אחד.
בגיל חודש עשינו קידוש ובגיל שנה עשינו מסיבת הודיה (על עוד דברים שהיו בשנה הזאת...)
בדר"כ אנחנו נוהגים לעשות קידוש
את האמת, אני לא אוהבת שעושים ממש אירוע מכמה סיבות:
1. מטריח את האנשים
2. אם זה באולם-זה מחייב אנשים לשים צ'ק יותר גדול (אני לא בונה על זה אבל ככה אנשים מרגישים..)
3. לפעמים זה אירוע קצת חסר תוכן (אז אם עושים לדאוג שיהיה קצת תוכן ולא רק אוכל)
מזל טוב
בת בכורה, עשינו במסעדה, אחרי שבועיים מהלידה
ההורים שלי וקרובי המשפחה שלהם רגילים לסטנדרטים לא נמוכים,
אז היה אוכל טוב, וגם קרובי המשפחה האלה לא מוזמנים לזבד הבת כל שני וחמישי
כי הם לא דתיים, ככה שהם נתנו מתנות יפות מרצונם החופשי.
אני אישית לא הייתי מצפה שאנשים "יכסו" את האוכל, לא בחתונה, לא במסיבה להולדת בת ולא בשום דבר אחר.
היה תוכן, קראנו קטעי קריאה, חוץ ממני שלא היה לי כח.
לדעתי אם תהיה לנו עוד בת לא נעשה מסיבה ברמה כזאת
אבל כן נזמין את כולם למשהו "מרוכז" , סעודת הודיה כזו, כדי לראות את התינוקת,
כי אחרת כל אחד יבוא ואני לא אצא מיזה כשזה "בבודדים"
זה גם עולה לא פחות להוציא כיבוד למי שבא לבקר כי אצלנו במשפחה
אם מישהו מגיע לבקר יולדת הוא לא מקבל קריסטל ושות', ואין לי סיכוי לשנות את הנוהג.
קידוש ביישוב זה לא התחום שלנו, כי אין לנו פה אף משפחה חוץ מההורים וסבתא של בעלי,
ואני רוצה שהמשפחה שלי יגיעו. אין הרבה לידות באגף של אבא שלי,
שאני קשורה אליו מאוד, וכל תינוק זה אירוע ממלכתי.
אם המצב הכלכלי בסדר, אני כן חושבת שכדאי לעשות משהו אם יש ליולדת כח,
כל אחד לפי הסטנדרטים שטוב לו איתם ושהוא מעוניין בהם ושהוא יודע שלא יכבידו על הסביבה שלו.
אנחנו שייכים לקהילה של ישיבה ופשוט עשינו קידוש בשבת.
אבל דווקא נראה לי יפה מאוד לעשות מסיבת הודיה צנועה וחמודה
למי שזה מתאים ומי שלא ממש לא חייב...
איזו הברקה שעלתה לכן ומאוד עזרה?
אשמח לשמוע ![]()
בלידה השניה לקחת משאבה ידנית...
כך יכלתי לשאוב בחדר (אצלנו לשניהם היתה לשון קשורה שהפריעה בעיקר בהתחלה והיה צריך לשאוב). בלי ללכת לחדר הנקה...
זה יכול לעזור גם במקרים של ירידת מים בלי צירים (זה מזרז... שואבים "על ריק")
אני באופן אישי לא הייתי צריכה שום דבר מיוחד...
(חוץ מאוכל, הייתי ממש רעבה אחרי הלידה והארוחה הקרובה הייתה רחוקה ממש... לא היה אפשר לקנות כלום, כי היתה שבת... אז פשוט רעבתי... חח... )
במיוחד בהתארגנות הצפופה בשידה הפיצית ליד המיטה, עם כל שאריות האוכל הפתוחות שהביאו לך...
והיא התכוונה דעתי לשקיות הקפאה= האלה שקצת יותר גדולות משקיות אוכל בשביל לארגן את הדברים וכו'...
איפה קונים כיסוים לאסלה?
פשוט עוד מעט זה רלוונטי גם לי
בע"ה
כיסוי לשירותים... (בלי זה זה די מגעיל ולא כדאי להתאפק אחרי לידה)
שקיות בכל מיני גדלים.. גם אטומות בשביל להכניס איתך דברים לשירותים שיש מסביב אנשים ולא נעים...
סבון עם ריח נעים...
בקבוק עם פיית ספורט
נעלים למקלחת
קשיות
תבררי מה מדיניות הבי"ח לגבי מגבות (קטנות\גדולות מוקצב\בלי הגבלה וכו') ותביאי מהבית בהתאם...
כיסוי ראש נוח!!!
טישו נורמלי (בד"כ מה שיש זה נייר זכוכית)
מגבונים...
כסף קטן למכונת שתיה וכו'...
זה הדברים החשובים שעולים לי כרגע...
מרים*
מה אני ומה חייבמיוחד למי שרוצה לידה טבעית, בלי להיות מחוברת כל הזמן למוניטור
ואז כל פעם שעושים מוניטור אוכלים שוקולד, כדי שהתינוק בטוח יהיה ער, ויהיו האצות דופק כמו שהרופאים אוהבים לראות שלא ישגעו.
לשוקולד גם יש תכונות מרגיעות, שיכולות לעזור בצירים
סוכר מפחית את סף הכאב
כלומר צריכת סוכר גורמת לצירים יותר כואבים...
כדאי לדעת את זה...
אוהבת במהלך הצירים ואח"כ באישפוז זה גם כיף ונעים אם יש התכווצויות או סתם כאבים
- ספר קריאה
- מטען לפלאפון
- מגבת מהבית (לי היה יותר נוח איתה..)
- גופיה נוחה למתחת לחלוק של הבי"ח/ חולצה רחבה ונוחה להנקה..
- חטיפים/ שתייה כדי לכבד אורחים ;)
- סווצ'ר שנוח לשים (עם רוכסן) כי בדר"כ ממש קר בבי"ח..
- כלים חד"פ לכל מקרה.
שאפשר לשלוף אחרי הלידה, או לומר לו לפתוח באיזשהו תא ולהוציא, והוא בשוק מאיפה הבאת לו את זה.
אחד השווים ![]()
אם כבר,
אז תני רעיונות - כמו מה?
ולמקרה של תפרים (לא עלינו) זה פשוט מקל על השטיפות באזור!
אתמול עשיתי אולטראסאונד ראשון. שבוע 6+1 לכל הפחות. כלומר, בפועל אני יותר מתקדמת אבל הפחתתי את מירב הימים של הביוץ המאוחר). בבדיקה לא ראו כלום.. גם בוגינלי. עכשיו עליי לחכות שבועיים עד לפעם הבאה. אני מאוד מתוחה. למישהי היה ניסיון דומה?
אבל... זה באמת מוקדם בשביל לראות דופק
כאן בפורום ממליצים ללכת בשבוע 8 כדי לא לעבור את החויה המפוקפקת הזאת 
היי לכולן,
הריון ראשון שלי ואני פשוט חיה על מה שרשום ברשת כל דבר קוראת במלא אתרים ופורומים.
אז בעניין הברזל כמובן שאני אתייעץ עם הרופא שלי אבל אני רוצה לקרוא לפני על המוצרים קצת להגיע אליו מוכנה.
לי מאוד חשוב על ברזל נוזלי שלא יגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול ולכבדות.
יש המלצות?
בברזל נוזלי של חברת פלורדיקס, מאוד טעים, נספג בקלות וללא תופעות לוואי!
פריפול
ניסיתי בהתחלה סוג אחר שעשה לי בחילות
עם זה זה היה מעולה
במערכת העיכול. ממליצה על פלורדיקס, יקר אבל מעולה. פלורויטל אותו דבר רק עם כשרות
פלורויטל הוא נהדר וגם טעים
יש גם ברזל עדין של סולאר רק שיש לקחת ממנו מינון כפול
)
חג שמח!!מרים*
רבה אמונתך!יש לי שידוך בשבילך.
![]()
![]()
גידול קל ובנחת! התאוששות מהירה וקלה!
ותשלחי לי את הסיפור באישי, טוב? 
מה עושים עם ילדה בת 3 שרוצה לינוק?
אחותה הקטנה (בת שנה וחצי) יונקת בעיקר לפני השינה, ולפעמים גם בלילה, ולאחרונה הגדולה רוצה גם ודי נעלבת כשאני מסרבת...
איזה הסבר אפשר לתת לה?
תודה 
בס"ד
את גדולה- את אוכלת אוכל של גדולים
וכו' 
כל הכבוד על ההתמדה!
מעדן טעים
או שוקו?
זה חלב טרף ולא נותנים למי שלא חייב (ילד עד גיל שנתיים או בכל גיל שינק ברצץ ללא הפסקה)
אסור להניק מהשד מישהו מבוגר.
אבל חלב שאוב מותר לכל אדם לשתות.
אלא שלא מחממים אותו בכלים בשריים משום מראית עין.
אמרצי להם שיתנו לי נשיקה בפופיק שלי, וזה עבד.... אבל הם תמימים 
ביצה- הכי התחברתי להסבר שלך. תודה 
אשמח לשמוע, גם אם אתן מכירות סיפורים.
אני מכירה משהי שממש לא רצתה קייסרי והבחורון היה בעכוז וסרב להסתובב אז יילדו אותה וגינלית והרחם שלה הלך...
וגם לכי תמצאי את הרופא שיסכים ליילד אותך עכוז.
זה פשוט מסכן אותך ואת העובר.
נכון שזה באסה בגלל עכוז ללכת לניתוח אבל רוצים פה את טובתכם.
הייתי במעקב הריון אצל רופאה מביקור חולים ששם כידוע מיילדים עכוז בלידה רגילה
אחרי שעשיתי היפוך שלא הצליח הרופאה ניסתה לשכנע אותי ללכת ללידה רגילה
שאלית אותה מה הסיכונים שיש בזה והתשובה שהיא נתנה לי היא כזאת:
לידת עכוז היא בדרך כלל ארוכה יותר כי העכוז לא מפעיל אותו לחץ שהראש מפעיל . זה נשמע אולי מייגע אבל לא מסוכן
מבחינת אחוזים של סיבוכים - האחוזים של הסיבוכים הם בערך אותו אחוזים כמו לידה רגילה
אבל סוג הסיבוכים הוא אחר:
בלידה רגילה אחרי שהתינוק מתחיל לצאת מה שעלול להתקע זה הכתפיים ואז במקרה הכי גרוע שוברים אותם
בלידת עכוז מה שעלול להתקע זה הראש
שאלתי אותה אם זה לא אומר שהעובר יהיה בלי חמצן
היא לא הכחישה אבל אמרה שהם מיומנים וזה משהו שאמור לקחת שברירי שניות
אני אישית חששתי לקחת את הסיכון הזה. אולי מישהי שיולדת כל שנה חשוב לה יותר שלא יהיה ניתוח
אבל ככה שזה תינוק שחיכיתי לו הרבה שנים ולא ידעתי כמה עוד יהיו אחריו העדפתי ללכת על בטוח
ולא לסכן אותו בהרפתקה הזאת שעלולה אולי לפגוע בו
תמיד יילדו לידות עכוז וגינאלי.
לפני כמה שנים (לא זוכרת כמה) החליטו לערוך ניסוי (אומלל) ולילד את כל העכוזים בניתוח ולראות האם יחול שיפור באחוזי הסיבוכים - אחרי שנות המחקר המסקנה היתה ש - אין הבדל באחוזי הסיבוכים בין לידות עכוז קיסרי או וגינלי. ![]()
בינתיים כתוצאה מהניסוי האומלל חסר למרבית הרופאים הידע והניסיון איך מילדים לידת עכוז וגינלית חוץ מ-2 בתי חולים שהמשיכו כל הזמן לילד לידות עכוז וגינליות (אאל"ט ביקור חולים ומאיר). בבתי החולים האחרים מתלמדים בטיפטוף איך לעשות את זה.
ייתכן שלידת עכוז בטוחה פחות מלידת ראש - אבל המחקר הענק הוכיח שניתוח קיסרי לא מקטין את הסיכון.
את צריכה לפרט יותר על איזה סוג סיבוכים את מדברת.
אני לא דברתי על אחוז הסיבוכים באופן כללי אלא על דבר ספציפי מאוד:
הסיכון לחוסר חמצן בלידה, שבזה אין ספק קיסרי יותר בטוח מלידת עכוז וגנילית.
יש לניתוח את הסיבוכים שלו . בוודאי. אבל חוסר חמצן זה לא הבעיה שלו. להפיך
מהבחינה הזאת ניתוח הוא הכי בטוח
כיוון שהחתך נעשה בבטן התחתונה, קרוב לעכוז ורחוק מהראש...
אני לא יודעת לפרט את הסכנות הקיימות בניתוח. אבל לפי מה שביררתי (הראשונה היתה עכוז וב"ה התהפכה לבד לפני הלידה), במקום בו יש מומחיות ללידת עכוז וגינאלית (אני בדקתי בביקור חולים) ניתוח הוא לא יותר בטוח.
לידה ראשונה שהיא לידת עכוז היא לרוב קשה הרבה יותר.
יש לי חברה קרובה שילדה בלידה ראשונה עכוז, היא ילדה עם רופא פרטי. ב"ה לאם ולילדה שלום.
לידת עכוז באופן כללי מסוכנת יותר (גם בניתוח כאמור). אבל ברוב המוחלט של המקרים (גם בניתוח וגם בלידה וגינאלית) עוברת בשלום.
אני ממליצה ללכת להתייעץ עם רופא או מיילדת המומחים בתחום. לשמוע חוות דעת מקצועית גם על סמך נתונים אישיים.
ולהחליט על פי מה שמרגיש לך בטוח יותר
לגבי דבריה של מינימאוס, אני חושבת שהיא פעלה נכון מאוד! להתחיל לידה בהרגשה של חוסר ביטחון זה שלילי מאוד ועלול לגרום לסיבוכים. אני לא מסכימה שלידה וגינאלית זו הרפתקאה מיותרת. אבל אם היא גורמת לחששות, בעיניי עדיף ניתוח רגוע מלידה לחוצה...
למה תהי השפן ניסיון שלו???
אני לא הייתי לוקחת סיכון.
המומחיות בליה יכולה להציל חיים.
אולי כדאי לסוע לבית חולים שכן מומחה בכך??
אם נסיעה לא באה בחשבון, ולידך אין רופא ממוחה, אני הייתי הולכת על ניתוח...
שווה לברר אבל שמעתי שהגישה האחרונה ברפואה היא לוותר על ההיפוך
שכן אומרים שהוא מסוכן יותר מניתוח קיסרי
לא יודעת אם זה נכון ועד כמה - כדאי לבדוק
אני גם שמעתי על זה והפכתי הכול בדבקות לצערי בלי הועיל
יודעת שזה עוזר להרבה אנשים כך שבוודאי מומלץ לנסות
יש עוד כל מיני סגולות וגם תרגילים
(טכנאית אולטרסאונד חילוניה לגמרי אמרה לי על איזה סגולה שמאוד עוזרת להיפוך- של הרב פישר)
תשתדלי מה שאפשר כדי שאולי יתהפך,
ותזכרי שהכול משמים ואם את אמורה לעבור ניתוח בכל מקרה לא תתחמקי ממנו
במשך 15 דק' כל יום, וגם לשבת בכורסא/ ספה עם רגלים על כסא/ הדום, כשהרגליים יותר גבוהות מקו המותן,
מכירה מישהי שהתהפך אצלה ככה בשבוע 36.
פרטי עם גדנסקי אאל"ט,
ובכללי, כמו שכתבו לך, ביקור חולים נחשבים מומחים בזה.
ועידוד- יכול להתהפך גם בתשיעי.
שהם ממש מנסים לילד עכוז בלידה רגילה
ממה שיש?
הקטנטן בן 5 חודשים ואוכל לרוב ממני או שאוב (שואבת בעבודה) או כשאין ברירה מטרנה..
ארוחה בשבילו זה 180 כל 3-4 שעות
אני מרגישה שאין לי מספיק חלב, כ"כ רוצה שיהיה יותר ומשקיעה בזה.. כל מטרנה שאנחנו קונים זה מבאס אותי מחדש..![]()
אשמח מאוד לעצות להגברת החלב.
תודה!
בלידה הראשונה שתיתי באדיקות,אספנו את הבקבוקים ויש לי תמונות של הר ענק של בקבוקי בירה שחורה.
עזר לחלב? לא נראה לי.
אצלי מה שעוזר זה:
חילבה (מכינה בבית)
שקדים ואגוזים
לישון טוב! ושעות שינה מספיקות (אם אני מפקששת - ישר יורד החלב)
לשתות המון.
בעוגה, או גרנולה
ולשתות ולנוח
ת.מ.לפחות ככה אני מרגישה... אבל מכירה מישהי שזה עושה לה גודש אם היא אוכלת טיפה יותר מדי...
3 דקות זה מוכן. שותה כוס והיה לי חלב בשפע.
תאכלי תמרים אגוזים שקדים חלווה סלט חילבה...
כדור טבעי נראה לי בשם רב חלב משהו כזה בבת מרקחת טבע.
לשתות המווון...
וגם מנוחה,
כמובן כמה שאפשר...
(לא קראתי את מה שהאחרות כתבו)
אצלי זה ככה כבר 3 הריונות, באחד התחיל כבר בחודש שלישי.
בהתחלה זה היה מפחיד ורצנו לבית חולים, אח"כ הבנתי שככה זה אצלי. הרחם מכין את עצמו כל ההריון, רק שיש נשים שאצלן זה יותר חזק. (ככה הסבירה לי הרופאה.) פשוט צריך לשים לב שזה לא נהיה רצף רציני של צירים, ואז צריך כבר לדאוג. אם לא - פשוט תשימי לב ממה זה קורה. אחרי קיום יחסים זה נורמלי לגמרי, ואם לא מידי הרבה פעמים רצוף אין ממה לדאוג. לי זה גם קורה אחרי התכופפות או מאמץ, כשאני צריכה להתפנות וכו'... ולפעמים גם סתם במשך היום... דש מהנס שבתוכי..
וזה גם תזכורת לא רעה לשתות יותר.
אני לא יודעת אם זה הריון ראשון שלך, אצלי בכל אופן ככל שההריון מתקדם יש יותר התקשויות ויותר חזקות. אני לא יודעת אם זה קשור, אבל שמעתי כך, שאולי בזכות זה הלידות שלי קלוב ב"ה. מאחלת לך!
אני ילדתי את האחרונה שלי בשבוע 29, לקטנה שלום בלי עין הרע. כבר בת עשרה חודשים.
הי! אני בשבוע 34 ויש לי כאב בצד ימין למטה קצת מעל החיבור של האגן עם הרגל....,
מישהיא יודעת מה זה? צריך לבדוק??
שם למטה עלול להצביע על אפנדציט......
אבל זה באמת אמור לכאוב מאוד נראה לי...
רק בצד שמאל....
שבוע 39 ומתלבטת אם זה תופעות הריון תקינות או שצריך לבדוק...
ב"ה
שבוע 28 עשיתי US היום ועצם הירך התאימה לשבוע 26. הרופא ייעץ לי לעשות סקירת מערכות מורחבת מאוחרת . רציתי לדעת אם זה נפוץ ואם זה קרה לעוד מישהי?יש סיבה לדאגה?
ובאותה הזדמנות אם אתן מכירות מישהו פרטי שעושה את הסקירה בשבוע כזה מאוחר באיזור ירושלים (שעובד עם הכללית)?
לעזרתכן אודה
חג שמח!
ממה שידוע לי עד סטייה של 3 שבועות זה תקין.
בשורות טובות.
גם אצלנו עצם הירך היתה קטנה יחסית בסוף ההריון ולא פרופורציונאלית לשאר האיברים..אבל הרופא אמר שאם זה מעל אחוזון 10 זה בסדר.
הוא גם היה עכוז וזה לפעמים משפיע..היום בטיפת חלב אמרו לי שהוא מאוד נמוך..
אנחנו לא ממש גבוהים, אבל ב"ה שהוא בריא!
בירושלים עובד עם כללית... אני עשיתי אצלו סקירה מאוחרת מורחבת והייתי מרוצה...
האם רק היא קצרה?
שאר המדדים מתאימים לשבוע שלך?
אם הפער הוא רק של שבועיים זה לא נחשב בעייתי.
אם שאר המדדים (או רובם) יות גדולים (מתאימים לשבוע 30 לדוגמה), כדי לבדוק זאת...
כמובן, יתכן שזה לא מעיד על כלום (סתם על עובר נמוך), וגם יתכן וזו בכלל טעות במדידה.
כך שלדאוג אין סיבה. 
בריאות שלמה אי"ה!
ד"ר קלוד שוקרון עשה את הסקירה ולא הפנה אותנו לשום בדיקה נוספת (רק ציין זאת בטון רגוע)
היא נולדה בריאה ומתוקה ב"ה
עד גיל שנה וחצי היא נחשבה נמוכה (אחוזון 15)
עכשיו זה עבר לה (אחוזון 50)
שנה או שנתיים?? בחיים לא שמעתי על זה. בהנקה כן..
בעיקר בהתחלה...
דבר נוסף שיתכן זה הריון...
הפסקתי להניק חודשיים אחרי הלידה ולקחתי גלולות ואז הם עשו לי דימום והפסקתי לקחת..
השתמשנו בנרות גלוואן המכונות נרות נשמה וכל החודש הייתי בלחץ שאני אהיה בהריון,
המחזור איחר, הייתי בטוחה הריון אבל הבדיקות יצאו שליליות, מרוב לחץ הלכתי לרופאת נשים שצחקה עליי שבאתי אחרי איחור כל כך קטן.. היה קצת מביך
בסופו של דבר המחזור איחר לי ב3 שבועות, אבל הגיע..
אמרו לי שזה ממש הגיוני ובשנה שאחרי הלידה המחזור יכול להגיע במרווחים גדולים ולא קבועים.
אז לא צריך להיות בלחץ.
יגיע שנה או שנתיים מחזור, במציאות שלא מניקים???? מסופקני מאוד!
היא לא הייתה משקרת...
בכל מקרה, ממש שמחתי בשבילה.
אגב היא גם לא השתמשה באמצעי מניעה. ההפסקה היא טבעית לחלוטין!


למה לא לדעת אבל אם לך זה חשוב לדעת ולו חשוב לא לדעת אז באמת מה הבעיה שתדעי רק את?
אם זה כ"כ חשוב לו אני מאמינה שהוא יצליח להתאפק שלא לשאול אותך...

התאפקתי עד חודש שישי ואז באחת הבדיקות שאלו אותי אם אני רוצה לדעת ואמרתי שכן 
ובעלי עדיין לא יודע (אמצע תשיעי).
אבל זה קשה לדעת ולא לרמוז בטעות. זה פשוט לא מעסיק אותו לכן הוא לא עלה על זה עד עכשיו...
נראה לי שפעם הבאה בע"ה אשתדל להתאפק יותר זמן (כן חשוב לי לדעת לפני הלידה. אבל אני חושבת שמספיק לי גם שבוע לפני. נראה...)
בהצלחה
אצלי היא התמקמה בתנוחה שלא ראו,
(בתחילה אמרו בן, בחודש חמישי אמרו בת, וכשבאתי בתשיעי כמה פעמים לא יכלו לראות.
)
עוד לא ילדתי ואני כבר חושבת על סוף ההריון הבא ![]()
כי הרגשתי שזה נותן לי כח ללדת.
אבל היו לידות שכן היה לי צורך לדעת : היה לי חשוב לדעת - האם זה שוב בן? נו - אחרי ארבעה בנים.
ופעם אחת לקחתי איתי את בתי יחידתי דאז (בין הגדולים בבית) לאולטראסאונד משום שהיא היתה במתח נוראי וראיתי שיקל עליה לדעת את מין העובר (בן! -שיהיו לי בריאים).
ודוקא בלידה האחרונה כשסוף סוף נולדה בת, לא רציתי לדעת אבל בעלי קיבל מהרופאה את התוצאה על פתק ולבקשתי שמר את הדבר בסוד מפני.
שנחזור תמיד בידים מלאות ב"ה.
אני אמא ל7 ילדים ב"ה . את ארבעת הגדולים ילדתי בלי לדעת בכלל מה יש לי בבטן (3 בנים ובת) רק רציתי לדעת שהם בריאים ושלמים את החמישית כבר לא התאפקתי כי נורא רציתי עוד בת ואז שאלתי ושמחתי כ"כ שזו בת .לאחר מכן נעלם כבר גורם ההפתעה ואת האחרונים שאלתי. העיקר הבריאות.
ההריון הוא כל כך ארוך ולא ממש נעים לי.
אני ממש מרגישה שזה חלק מהזהות והקשר שלי עם העולל שגדל בבטן כשאני יודעת לפחות את זה.
אין לי שום מושג למה להשאיר את זה בסוד.
אני ממש מתרגשת בכל פעם מחדש (היו שלוש עד עכשיו ב"ה) לדעת מה יש לי....
אני די מדברת איתם כבר אז למה לא לדעת עם מי מדברים?
בעל לא רצה שנדע ואני בנאדם שמטבעו ממש סקרן (כמו כל הנשים...)
אבל החלטתי ללכת עם בעלי ולא לדעת. בהתחלה עוד הייתי סקרנית אבל עם ההריון הסקרנות ירדה.
כבר לא היה כ"כ חשוב לי דלעת את מין העובר.
במשך כל ההריון חשבתי שזה בן- לפי התמונות באולטרסאונד ולפי תגובות של אנשים (בטן עגולה וכו'..) ואכן בסוף יצא בן מקסים!!
בלידה השניה כבר היה לי ברור שאין עניין לדעת, וזה גם לא היה לי כבר משנה.
וגם בהריון השני הייתי בטוחה ששוב יש לי בן. (שוב בדיוק כמו בהריון הראשון-אולטרסאונד וכו...)
הגענו ללידה (ניתוח קיסרי-עכוז) ושאלו אותנו מה יש? אמרנו שאנחנו לא יודעים. אז המיילדת שאלה מתי להגיד לך מה יצא?
אמרתי לה שאחרי שהכל יסתיים והכל יעבור בשלום אשמח לדעת. ולהפתעתי הרבה זאת היתה בת!!! מתוקה בטירוף!!
הפתעה ענקית!!!
ממש היה כיף להיות מופתעים.
לדעתי אם זה חשוב לבעלך אז אל תדעו ואת תגלי שבמהלך ההריון אולי הסקרנות תרד גם לך.
בכל אופן שבעז"ה יהיה הריון קל ובריא שבסופו תצאו בידיים מלאות.
בעיקרון לא שאלנו אף פעם, ובלידה השלישית, כשהיינו בטוחים שזה בן, הגיחה לעולם תינוקת מתוקה, בתחילת תחילת תשיעי, בלידה של שעתיים מהציר הראשון עד הסוף. זה היה כזה שוק מכל הכיוונים, גם הזמן, גם המהירות וגם שזו היתה בת, שזה היה לי ממש שוק לא טוב. מאז החלטתי שאני תמיד שואלת, יש כל כך הרבה דברים בלתי צפויים בלידה, שעדיף לצמצם לפחות את זה.. מאז אנחנו תמיד שואלים ואני ממש שמחה על זה. (במיוחד שזה בנים שצריך להתארגן...)
זה מאד טבעי לרצות לדעת ומה זה בכלל משנה אם ההפתעה באה אחרי הלידה או לפניה?
אם אשה רוצה לדעת שתברר, ואם בעלה רוצה לדעת שתגיד לו.
אני לא מקבלת את הטענה שזה לא מעניין, למה זה לא מעניין? זה בהחלט מעניין מאד מאד.
אז אספר לך על עצמנו:
בשני ההריונות הראשונים לא רצינו לדעת מה מין העובר. מין נחת כזאת. מין אמונה שלמה שמה שיבוא - אנחנו נשמח. ואכן שמחנו: בת בכורה, ולאחריה בן. בהיריון השני חשבנו לעשות כמו ש"אקונה מטטה" סיפרה, אבל בסוף שכחנו לבקש מהרופאה של סקירת המערכות...
בהיריון השלישי, היריון תאומים, כן ביקשנו לדעת, בכל זאת, תאומים... ולמען האמת - בדיעבד אני חושבת שעדיף היה לי לא לדעת. כי די התאכזבתי ששמעתי ששניהם בנים (רציתי גם וגם, או אפילו שתי בנות) - אבל אחרי שהם נולדו, ונקשרתי אליהם, והם גדלו, וחמודים כל-כך - פשוט קשה לי לדמיין אותם בנות! ואני פשוט שמחה שהם מה שהם!
אני לא יודעת מה נעשה בפעם הבאה, בע"ה. יש לנו רצון חזק לעוד בת, ואני לא יודעת אם אעמוד במתח עד הלידה, אבל מהניסיון שכבר עברנו - נראה לי שבהחלט עדיף להתאפק, ולהיות בנחת הזאת עד הלידה, ורק אז, כשכבר מכירים באמת את העובר/תינוק, לדעת מיהו ומה מינו...
(ולאלה שכתבו שאשר יודעים מה המין אפשר לבחור בגדים וחפצים מתאימים - אנחנו בכל מקרה קנינו רק אחרי הלידה. ואת הדברים הגדולים, שהזמנו לפני הלידה, בחרתי פשוט בצבעים שאני אוהבת, שמבחינתי מתאימים לשני המינים).
אנחנו לא ידענו בכל הלידות (5 ב"ה...)
וזה פשוט כייף!!!
אם אני מקבלת בשמחה ובאהבה את מה שה' נותן,
אז ההפתעה מעצימה את החוויה ואת השמחה![]()
כשנולד בן אחרי 2 בנות- ברור שההפתעה היתה גדולה יותר...!!!
אם יש לך מתח מהנושא, וחשוב לך מאיזושהי סיבה אם זה יהיה בן או בת,
אז כן כדאי לדבר עם הבעל ולברר,
אך אם לא משנה-
תהני מהחוויה![]()
בעתיד תוכלי לברר מראש (אם יהיו לכם 4 בנים/בנות... וכד'...)
-לגבי ההתארגנות מראש, כשנולד בן מאד שמחתי שלא ידעתי מראש.
בכל מקרה בגדים וכד' קנינו רק אחרי הלידה (ושאר הציוד- לא מיועד רק לילד הראשון בע"ה...)
ועוד חסר שבהריון הייתי מוטרדת ממתי ואיפה תהיה הברית...
בכל מקרה השבוע עד הברית הוא עמוס, אז שיתרכז הכל בו וגמרנו.
על אופציות באופן כללי תמיד אפשר לחשוב,
מקסימום לא נוציא אותן לפועל...
בהצלחה!
והריון קל, בריא ושמח![]()
האמת..
באמת רוב התגובות רק חיזקו את הסקרנות שלי..
אני יודעת שאני יכולה לבקש לדעת לבד.
אבל איני חושבת שזה ראוי. לא כך אני רואה זוגיות. אנחנו ב"ה משתדלים להיות שותפים באמת בהכל ולא אוהבת את הגישה שבה ככה פותרים רצונות מנוגדים..רוצה שמה שנבחר, נבחר יחד.
כרגע לא רואה לנכון לשכנע אותו לצד שלי. חושבת שזה משהו שצריך לרצות ולא לעשות טובה. אני עוד אדבר איתו על זזה, אבל לא ממקום של שכנוע. לא נוהגת כך בשום דבר. אז גם לא בזה. לא חושבת שהעיקר זה רק שיהיה מה שאני רוצה. העיקר זה שנחליט יחד.
וזה לא שהוא לא רוצה רק כי הוא מעדיף הפתעה או כי זה לא מעניין אותו. ממש לא.
הוא פשוט מרגיש שככה ה' רוצה מאיתנו. שאין צורך לנסות לדעת מה שהוא בחר להסתיר (מלבד מה שלצורך רפואי כמו אולטראסאונד וכו) הוא מרגיש שכדי להתחבר אליו עכשיו אין צורך לדעת את המין שלו.
גם אני אישית לא חושבת שזה יגרום לי להתחבר אליו יותר..כי בסוף- לשנינו לא באמת משנה אם זה בן או בת. בעז"ה מה שזה לא יהיה מקווים לזכות לעוד הרבה ילדים מתוקים מכל המינים..
היה לי חשוב לכתוב את זה. כי הרגשתי שרוב התגובות רק חיזקו אצלי את הרצון לדעת.
אין צורך לשכנע אותי למה זה כיף ומועיל לדעת- אני חושבת כך בעצמי.
אבל רוצה להתחבר גם לאיך אפשר לראות את זה אחרת. רוצה שאם אבחר לא לדעת- שאתחבר לבחירה הזאת ושזה לא יהיה רק ויתור בשבילו.
אז תודה למי ששתפה בסיפורה.
ותודה למי שחיזקה אותי שזה שווה להתאזר בסבלנות...
ואם יש עוד מישהי....אשמח!
כן, להסתקרן
לתהות ולנחש
במקום להתעצבן על כל מיני אנשים שמנסים לנתח כל מילה ותנועה שלך בשביל לדעת אם זה בן או בת, לנסות בעצמך לנתח כל תחושה ותנועה בשביל לגלות אם זה בן או בת.
בהריון האחרון שלי החלטתי שאני מעדיפה להסתקרן, וזה היה כ"כ הרבה יותר כיף.
יש אפילו שטוענות שזה עוזר בלידה, כי הסקרנות מדרבנת, עלי זה לא עבד.
מה יותר כיף, מסיבת הפתעה, או מסיבה שאת יודעת עליה מראש? לי נראה ברור שהפתעה.
בסקירת מערכות הרופא שאל אם אנחנו רוצים לדעת ואמרתי שלא, כי זה באמת באמת לא משנה והסקרנות כ"כ כייפית אז הוא רשם על פתק.
בעלי כ"כ רצה לדעת בעיקר כי ממש שיגעו אותנו עם הניחושים וידיעות (הבטן עגולה אז זה בן וכד')
הוא הציע שרק הוא ידע ואני לא הסכמתי בשום אופן (שאתן לו את ההנאה להטל בי כל פעם ולרמוז שזה בן ויום אח"כ שזה בת... אין מצב!!
)
החלטנו לפתוח את הפתק ואכן, איפשהו זה הרגיע אותי קצת, רציתי בת בכורה אבל היה לי כ"כ קל וטבעי לקבל בן.
בכל מקרה בהחלט הייתי מעדיפה את ההפתעה הראשונה.
כמובן שלא סיפרנו לאף אחד בשום הריון.
בהריון השני כבר הייתי חייבת לדעת אם זו בת. ב"ה עוד בן (מקסים ומדהים כמובן)
בהריון השלישי הגיעו תאומים- כמובן שחייבים לדעת אם יש בת אחת לפחות! ב"ה גם כשבאה בת היא הביאה איתה בן (מה שפתר את הדילמה אם לעשות בריתה כי חייבים ברית...
)
והקטנצ'יק שהגיע לפני שנה, עד הבדיקה היה ברור לי שיהיה בת, פשוט הרגשה כזו. מזל שביקשתי לדעת כי לא רציתי לצפות לבת ולהתאכזב. ב"ה מהרגע שידעתי שזה בן נקשרתי אליו מאוד ועזר לי לדעת .
(אם כי, לא היה לי כח לעוד ארוע לארגן, פשוט אין כח אפילו לחשוב על זה עם 4 בבית (והוא בא מיד אחרי התאומים)
הקב"ה שמע לתפילתי/מחשבתי (ויש להזהר בזה מאוד!!!!!!!!!) והוא נולד בשבת, הברית הייתה בשבת כשהוא השתחרר ביום שישי בצהרים בגלל צהבת גבוהה כך שממש לא ידענו אם תהיה ברית ואת מי נזמין עד הרגע האחרון, הברית הייתה קטנה כפי שרציתי אך עם הרבה הרבה יותר כאב ראש... אז לדעת מראש שזה בן כדי להתארגן לברית- ממש לא במקרה שלי...)
סליחה על האורך והפירוט,
סתם רציתי לשתף...
העיקר שיהיה לך הריון קל, בריא ,מלא אנרגיות חיוביות ושיתוף מלא שלך ושל בעלך, וכמובן לידה קלה בעיתה ובזמנה.
שיעבור בכייף לשניכם, ואני חושבת ששווה לחכות להפתעה!
כיף לקבל תגובות כאלה!
עכשיו נזכרתי ....
כשהייתי ילדה לפני היומולדת שלי הייתי כ"כ סקרנית לדעת מה קנו לי...ומצד שני ממש אהבתי הפתעות...
אבל תמיד לא היתי מתאפקת ומציצה בארון של אימא איפה שידעתי ששמה היא מחביאה את המתנות תמיד....
וזה באמת בסוף היה לי פחות כיף...כי אז היתי צריכה להעמיד פני מופתעת
פחדתי לגלות שהצצתי.....
קיצר...זה כנראה מילדות...
וזה דוקא מראה לי שאולי כדאי לי דוקא לנצל את ההזדמנות כדי ללמוד להיות סקרנית ולהנות מהסקרנות. ולא ישר לרוץ להציץ מה יש שם.....

אני לדוג'. מאד מאד אוהבת להיות מוכנה כמה שיותר למה שהולך להיות.
מניסיון גם הפתעות טובות לא הצליחו אצלנו...
ודוקא לגבי ידיעת מין העובר, בעיני זאת סקרנות בריאה, ומאד מאד עזר לי להתקשר לעובר כשאני יודעת את המין שלו.
אז לא בטוח שזה דבר ש'צריך לעבוד עליו' אולי כדאי דוקא לזרום איתו...
לעובר, וגם לגבי הכנה- נפשית וטכנית אם יש ברית או לא, ואני גם מכינה כבר את בגדי התינוק, מכבסת בגדים שנשמרו מהילדים שלפניו ומכינה כבר בארון, כדי שאחרי הלידה יהיה לי כבר הכל מסודר ומאורגן, לא מבינה איך אפשר אחרת... מה אתן עושות? מתחילות לחפש בגדים אחרי הלידה??

הייתי כל הזמן בטוחה בטוחה בטוחה שיש לי בן בבטן, פשוט לא הייתה מציאות אחרת מבחינתי, וכששמעתי שזה בת הייתי פשוט בהלם טוטאלי ולקח לי זמן לעכל את זה(כן, מודה, הייתה לי העדפה קלה לבן) ולהיקשר אליה. בכל זאת כשמדברים אליה בלשון נקבה זה ממש מחבר.
אני חושבת שאם הייתי מגלה את זה ברגע הלידה הייתי כ"כ בהלם שהיה לוקח לי הרבה זמן להיקשר אליה וזה היה הורס לי את כל ההתחלה במובן מסויים.
וכמובן, איך עושים קניות ללידה כשלא יודעים מה המין??
אמא שלי אף פעם לא בדקה, (היא רצתה הפתעה)
והמון פעמים ציפינו למין השני (בנים בבית של רוב בנות..)
ברגע ששמענו שזה לא לפי הציפיה- התאכזבנו קצת, אבל האכזבה עברה מהר מאד-
ברגע שראינו את התינוקת התורנית היא עברה והתחלנו לאהוב אותה.
ככה זה, ברגע שיש תינוק זה כבר לא משנה אם בן או בת, העיקר שהלידה עברה בשלום ושהתינוק יצא בריא. כך שבד"כ זה דווקא טוב למי שרוצה דווקא משהו מסויים לדעת רק בלידה- כי אחרי הלידה הקשה רק רוצים תינוק בריא ושמחים (באמת) עם מה שיש.
אם רוצים מין מסוים, ובלידה מגלים שנולד הממין השני, אי אפשר להתאכזב כשבוכה לידך תינוק מהמם שיצא ממך,- לא משנה מה המין שלו...!
קצת ענווה!!! הריון זו מתנה מה', ועם מתנות לא מתווכחים! מה שה' נתן- זה מה שהוא זיכה אותנו בו, וזה יהיה הילד/ה שלנו ונאהב אותו בכל מצב, אז קצת פרופורציות באכזבות!
ולא בלידה עצמה. אני חושבת ההפך , שעדיף לגלות בלידה, כי אז כלל לא תהיה אכזבה.
וברור שהיריון זה מתנה, אבל לרוב (נראה לי) יש העדפה למין מסויים, וזה מעט מאכזב לגלות שקיבלנו מתנה ממין שונה, למרות שברור שהילד נולד אין כלל אכזבה. (למרות ששמעתי על מישהי שהוריה קראו לה"אכזבה" כי הם רצו בן
)
וגם עכשיו אני לא מתכוונת לבדוק.
אבל האמת היא שאני לא עושה בדיקות בהיריון, כך שבכל מקרה אין לי הזדמנות לשאול![]()
אני רק בחודש הראשון...משיח עכשיו!השתמשתן פעם?
זכור לי ששמעתי טענות נגד
ידוע למישהי?
(לגזים לתינוק)
ממש תרופה ולא משהו טבעי, ועכשיו, אצל התינוקי החדש שלנו זה ממש לא עזר אז קניתי את הגרפווטר, זה מבוסס על שמנים טבעיים וזה יחסית עזר, ז"א הוא עדין היה נודניק ובוכה אבל ירד משמעותית
פעם אחת נתקעתי וזה נגמר בסופר פארם אז הרוקח הביא לי תכשיר זהה עם אותם שמנים של חברת תפוח, ההשפעה היתה זהה רק שזה היה יותר יקר...
לגבי העלות, בסנטר פארם ב"ב זה הכי זול, 35 שקל בלבד
לדעתי במוצר יש סוכר או אלכוהול -מה שהופך אותו ללא כ"כ טבעי..(מניחה שכמות קטנה אבל עדיין..)
בדיוק מחפשת עכשיו את מה שקראתי באחד הפורומים
לי המליצו לשתות תה שומר (לפני ההנקה)
ועזר מאוד. מיד אחרי, היא עשתה בטיטול ונרגעה(לרוב... היו פעמים ששום דבר לא עזר..)
בילדים הקודמים השתמשתי בגליקול(שיצא מהמדפים)
מאוד מרוצה. ב"ה הילדה כבר בת 3 חודשים ואני כבר מפסיקה להשתמש
שמן שקדים- האם מורחים אותו על הבטן למניעת סימני מתיחה? קיבלתיי ממישהי גם קלידה, זה מומלץ?
גרה בבית אל,
קניתי והשתמשתי רק קצת, נשאר רוב הבקבוק.
גלולות הומאופטיות של רינה פארם, לוקחים שלוש פעמים ביום שני כדורים,
אמור לגרום להקלה בכאבי הצירים.
אני לא יודעת אם זה היה טוב לי,
שמעתי מנשים אחרות שהיה להם טוב עם זה.