פורום הריון ולידה (עמוד 4995)

איפה שהרופא משפחה הרגיל (לא אצל הרופא- אצל האחות)

ובפעם האחרונה במרכז בריאות האשה באופן רישמי בהתחלה הם אמרו לי ללכת לטיפת חלב.

אבל לא הלכתי כי תמיד יש להם שעות קבלה תקועות וזה גם הרבה טירחה ללכת למקום אחר כל פעם רק בשביל שתן ולחץ דם.

אז פשוט כל פעם שהלכתי לרופא (פעם בחודש בערך אולי?) הוא אמר לי להכנס לאחות לבדוק לחץ דם ושתן ומשקל.

אחרי איזה פעמיים זה כבר נהיה רוטינה קבועה. עוד לפני שנכנסתי לרופא קפצתי לאחות לבדיקות ואז באתי אליו.

בקיצור אם יש שם במרכז הזה אחות זה לא אמור להיות בעיה לעשות שם את המעקב.

הם טוענים שבגלל שזה הריון 3 אז הם לא מסכימים כי אצלם עושים רק הריון ראשון. ובטיפת חלב גם לא מסכימים לקבל אותי בגלל עבר של הפלות. 

אצל הרופאה הבעיה שלי זה המעקב הריון בלבד. האם אני באמת נחשבת הריון בסיכון בגלל 3 הפלות  טיבעיות שהיו בשבוע 8?

וכמו שאמרתי לך הם גם אמרו לי בהתחלה שהם לא עושים מעקב.

אבל העובדה היתה שלא הלכתי לטיפת חלב. 

וכתוצאה מזה בכל זאת הם עשו לי את הבדיקות.

לא קבעתי תורים לאחות ליווי הריון (שזה באמת כנראה רק להריון ראשון)

אבל  האחות הרגילה במרכז האשה עשתה לי כל פעם את הבדיקות שצריך, בלי תור מיוחד.

למרפאת הריון בסיכון.

3 הפלות, בעיקר אם הן רצופות יכולות להעיד על איזהשהיא בעיה. לא בטוח שיש אבל ייתכן ויש (קרישיות יתר וכד')

שיהיה בהצלחה!

הריון קל, עגול ארוך ומשעמם!

וסופו- ידיים מלאות!

בכל מקרה עדיף לעשות אצל רופא נשים שלך ולא בשום מקום אחר. אלא אם כן את נחשבת הריון בסיכון - אז מעקב עושית בד"כ במרפאות חוץ אצל בית חולים.

וד"א, כשיש הפלות בהסטוריה שלך הסבירות להפלה נוספת אצלך גבוהה מאשר אצל אישה ללא הפלות בהיסטוריה שלה, לכן את כן הריון בסיכון - סיכון להפלה, ח"ו. וזה לא קשור למחלות רקע.

לשאלתך, לדעתי, עליך לפנותץ לרופא נשים שלך, זה הכול. ואם הוא ימצא את זה לנכון, הוא ישלח אותך למרפאת חוץ בבית חולים.

במקביל הייתי ממליצה לך להקפיד בלקיחת פרנטל וגם לעשות בדיקות דם, כולל ביוכימיה,  ולראות אם הכול תקין.

ובקשר לקרישה הרופאה אמרה לי שאין סיבה לבדוק כי אלו היו עוברים שפשוט הביצית או הזרע לא היו חזקים מספיק. לפי דעתי האחות בטיפת חלב סתם קובעת והרופאה לא תתן לי הפניה להריון בסיכון. ואני כן הייתי רוצה מעקב הריון נורמלי כמו כולן.

מחר יש לי תור לרופאה שלי ואני לא הולכת לוותר!!!!!

כל הפרוטוקולים אומרים שכשיש 3 הפלות צריך לבדוק למה

 תפני ליעוץ גנטי ולהמטולוג לבירור קרישה.

עדיף לבדוק ולראות שהכל בסדר מלפספס בעיה אמיתית או לחוות סתם הפלות מיותרות.

(אני יועצת גנטית)

אמרתי לרופאה שלי (כללית) שאני לא מצליחה לקבוע תור לטיפת חלב כי הם לא עונים לטלפון (שזה היה נכון באמת), אז ביקשתי ממנה ה]נייה לאחיות.

סה"כ לבדוק לחץ דם, משקל וחלבון בשתן, מה- האחיות לא יכולות לעשות את זה? אז היא נתנה לי הפניה

היא שלחה אותי בחזרה לטיפת חלב עם מכתב A

שאליה קובעים תור לבדיקות הרגילות בכל אופן באזור שלי !

נסי אולי גם את לגשת ולקבוע תור אצלה לא נראה לי שיהיה בעיות...!

אולי בגלל שחסר מקום? לא יודעת.

וכך אמרו או השערה שלכן?

אבל גלוואן לא ממש מונע בלשון המעטה.
רוב החברות שלי שהיו איתו נכנסו להריון

מה שאת יכולה לעשות בנתיים זה ממש להקפיד על הההוראות של הגלוואן (15 דקות וכו')

ואולי לשים שתי נרות במקום אחד כל פעם

אבל כדאי להתייעץ עם הרופאת נשים, מכון פועה או לפחות אחות שמבינה בזה

את גם מניקה מלא, גם חודשיים אחרי לידה וגם השתמשת בנרות-

את ממש לא צריכה לחשוש, סיכוי אפסי שאת בהריון.

את יכולה להתחיל עם הסרזט, תקפידי על תחתונים כהות ואל תסתכלי בניגוב, מכון פועה ממליצים לחכות מספיק ימים אחרי הטבילה כדי שאם יהיה דימום הסתגלות שאוסר זה לא יהיה מיד אחרי המקווה אלא שיהיה קצת זמן להיות מותרים.

בכל מקרה עם נראה לך שמתחיל דימום, לא מיד להחליט שאסורים אלא להתייעץ עם רב.

שיהיה בשעה טובה

תחיה זה ממש לא גורף...

זה כמובן אפשרי, אבל זה לא נופוץ והסיכוי שזה יקרה הוא נמוך!

כמובן שהנקה מלאה הכוונה להנקה בלבד, בלי שום בקבוקים (כולל חלב שאוב), ושהמרווחים בין ההנקות לא יעלו על 6 שעות גם בלילה.

בכל מקרה, תחיה צודקת, הסיכוי שלישו שלשלת התנאים הוא אפסי, ואין טעם להילחץ מכך!

כמובן שהכל יכול להיות, אבל לא כך מנהלים את החיים!

שנכנסו להריון 2-3 חודשים אחרי לידה ובהנקה מלאה מלאה - כנראה שזה לא כל כך נדיר.

נכון שזה לא קורה המון ופה בסיפור יש גם מניעה של 70 אחוז - אבל את תצהירי ככה שמדובר במקרה מאד נדיר! שבנות לא יסמכו על זה...

גם אני מכירה אישה אחת כזו,

אבל אני מכירה עוד הרבה מאוד נשים שלא...

כמובן שא אפשר לומר בוודאות מה השכיחות, אבל בהחלט היא לא גבוה, ניתן לשער שהיא בערך 1:20 או אפילו נדיר יותר... וזה נקרא אחוז נמוך

אף על פי כן, אני לא אמרתי וגם תחיה לא אמרה לסמוך על זה לכתחילה, כיוון שכדברייך זה עשוי לקרות..

לפי הבנתי, דבריה של תחיה נאמרו כהרגעה לאחר מעשה!! ובנוסף נעשה שימוש בנרות!!

שיהיה בשמחה ונחת לכולם!

אבל אחת עשרה חודשים אחרי לידה, הנקה חלקית ובלי נרות

כמו שאמרו השילוב של שלושת התנאים הוא שילוב שאפשר לסמוך עליו בחצי שנה הראשונה אם עוד לא קיבלת מחזור-

כך לפי מכון פועה

איפה רוכשים וכמה עולה?

חשוב לראות את כל התמונה.

וגם אם קיבלת סדיר או לא.

וגם - בת כמה את...

אבל אם מדברים כבר על כתמים- היה לי תקופה שסבלתי נורא מדימומים וכתמים, אז כדי לא להרטיב תחתונים ולהגיע לשאולות יש פדים שחורים של פרפקט, בהשגחת הרב שטרן שזה מומלץ.

כדי לוודא שאת לא בהריון ואז להתחיל סרזט

ובכל מקרה להתייעץ עם רופא

שזה רק שלב. היה לי באחד ההריונות - כאב לא בדיוק שם - יותר כללי, הסבירו לי שהאברים נדחפים ומסתדרים מעט אחרת כדי לתת מקום לרחם הגדל.

אפשרות נוספת : מחסור במגנזיום שגורם לעווית בשריר מסויים שם - זה מרגיש כאילו זה נתפס לשניות כואבות עד שמשתחרר?

אם כן, כדאי לאכול בכל פעם חתיכה (שליש- חצי) מאגוז ברזיל.

האמת היא שיכולות להיות סיבות שונות.  האם יש גם תופעה של גזים במקביל?

יתכן שכדאי להקפיד לאכול ארוחות קטנות בכל פעם.

לגבי כאבי הגב: ויטמים A (נמצא בכתומים: גזר - עדיף מבושל, מאודה במעט שמן, דלורית, בטטה).

ויטמין D וסידן : טחינה מלאה, מעט גבינה לבנה בכל יום.

תודה על התגובה המפורטת!

זה לא כאבי שרירים, זה כנראה הלחץ של אברי הבטן. אני יודעת שזה יעבור עם הזמן (או עם הלידה...)

השאלה האם יש משהו שיכול להקל?

לאכול ארוחות קטנות בכל פעם.

להתנועע. לקום מתנוחת ישיבה מדי פעם ולהסתובב בחדר.

אם לשכב זה מקל עליך, אז מדי פעם לכי לשכב. מותר לך. את ממלאה תפקיד משמח אבל לא פשוט גם ככה. .

גם לי זה היה ועדיין לפעמים, אין כלכך מה לעשות נגד זה חוץ מלשנות תנוחות..

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4483242,00.html

שימו לב שזה רק לעגלות שנמכרו ממאי 2011 עד ליוני 2013.

ותני להם מידע על סוג הנייד,מערכת ההפעלה וכו'

כאן בטח אין לנשים שמץ של מושג.

ולכן היה לנו כרטיס מגננטי  לכל היממה.

בעלי היה נשאר איתי אחכ קצת בלילה.. בשקט ובדממה.

מקפידים על השעות, זה בכלל לא מסבך,

כי את צריכה להניק כל שעתיים שלוש,

להתקלח,

לאכול,

לישון בכמויות אדירות ,

ולכן לדעתי טוב שהשעות הן קפדניות,

אני יודעת גם שבכל בית חולים מקפידים על השעות

ודרך אגב:היו כמה פעמים שהשכנות במיטה שלידי הביאו אורחים שלא יצאו גם אחרי שהשעת ביקור הסתיימה

אפילו שכל רגע נכנס השומר וניסה להוציא אותם,

ואת יודעת מה? אני סבלתי מזה ממש, כי לא יכולתי לישון ככה, אז מה הקטע להיות בבית יולדות כשאין לך אפשרות להתאושש?

מה שכן צריך לדעת שהם לא נותנים לבעל להיות בדקות האחרונות של יציאת הולד על פי עצת הרב שטיינמן שיחיה

משום שזה עלול לגרום לבעיות בשלום בית

קראת, הייתי עם חרדה אחרי לידה, זה הסיוט של החיים, זה נורא ואיום,

וממש לא היה לי טוב בלשון המעטה,

אני מומחית לעניין ואפשר להתייעץ איתי בנושא אגב.

אני בעד ללכת לבית הבראה בטלזסטון מכה על חטא שלא עשיתי זאת!

אם אצלך מתאוששים טוב אז אני באה אלייך בלי נדר בפעם הבאה? סגור?

אלא על בעל או מישהו שיהיה צמוד ויעזור בגלל הכאבים מהניתוח...

אין לי מושג...

הי ממש מקפידים בזה, הם בכלל לא אוהבים שגברים מסתובבים שם יותר מידי

לי זה נורא הציק ולא חזרתי לשם.

מה שאני ובעלי מקפידים זה ענין שלנו. ולא הוראות של בית חולים

ובכלל, הלידה היא חוויה כ"כ מכוננת , משפיעה, חשובה, ולשתינו היה חשוב להיות שם יחד

מה שלא קרה....

אבל זה שבעלים שהם לא בעלים שלי מסתובבים זה נורא מעצבן.

אחרי ניתוח הדבר האחרון שבראש שלך זה לשים גרבים וחלוק כל פעם לפני שירותים בלילה

והם לא נותנים לא משנה איזו לידה

אבל בעלי התפלח כל פעם.... הייתי בחדר לבד ובעלי ממש עזר לי אז פשוט

בשלב מסויים עזבו אותנו לנפשנו

לא יודעת אם זה מוסרי אבל כך היה....

אחרי קיסרי האישה לא יכולה לזוז!

איך שהבנתי, אם אתה לא מפריע, ולמעשה עוזר לצוות עם אשתך, לא יגרשו אותך, תצטרך רק לצאת בבוקר כשמתארגנים עם מקלחות

וממש לא הרעשתי, הייתי שם רק בשביל לעזור

אני טיפלתי בתאומות, נתתי להם לאכול, וכו'

אבל זה היה לפני שנתיים וחצי...

האם עוד קיסריות נתקלו בהעלמת עין? או לחילופין דווקא לא נתנו לבעלים להיות איתן?

ומה עם נשים אחרות (כמו אמא)? האם להן נותנים להיות עם היולדת בלי בעיה גם אם זה לא בשעות הביקור?

לקראת סוף האישפוז היו דברים שהסתבכו איתי ועשיתי להם קצת בלגן ע"ז. (איימתי שאחתום אחריות ואשתחרר) אז בין היתר הם הסכימו לאמא שלי להישאר איתי כל היום והלילה ולעזור לי.

אבל מסכנה, היתה מיטה ריקה בחדר אבל היא לא העיזה לעלות עליה וישנה על כורסת הנקה שהביאו לה לחדר שלי.

יש להם  מעין אשת יחסי ציבור שצמודה במחלקה וכל תפקידה זה שכולן תהיינה מרוצות...

אני מתלוננת במיידי לצוות על גברים ש"מתפלחים" לשבת ליד האישה

ואז מגרשים אותם.

ועשיתי את זה גם בבית החולים ליס בשעות שאסור גם לבעלים להסתובב שם. יש גבול כמה צריך לסבול בבית חולים - גם לאישה השניה שנמצאת בחדר.

זה שאתה עוזר לאשתך אבל בדרך מפריע לאשה השניה בחדר - ואין מצב בעולם שנוכחות של אדם נוסף אינה מפריעה . אפילו אם הוא לא מרעיש בכוונה.

שלא לדבר על זה שאם אני קמה באמצע הלילה להתנקות - אני לא אמורה לקום מהמיטה לאמבטיה ולראות גבר מול הפנים כשאני עם חלוק פתוח ושות'. ולא רק בבוקר "מתארגנים עם מקלחות" כדבריך---

גמני שנאתי את הדבר הזה

אחרי ניתוח אחד המבצעים המסובכים זה לשים גרבים

ובטח שאין לי חשק לעשות את זה באמצע הלילה לכבוד בעל של חברת חדר

(אגב לא היו כאלו אלא רק בשבת. במשך השבוע לשמחתי מ 10 בליהל העיפו את אחרוני המבקרים. שע"צ)

כשילדתי את הבכור בהר הצופים, הייתי גמורה!! השאירו לי חתך פתוח (התברר לי אחרי 48 שעות כשחזרתי בוכיה לבי"ח עם כאבים שפשוט לא עברו...) והיה סיוט! לא הצלחתי לישון, התכווצויות מטורפות, וסתם חולשה... 

לידי היתה יולדת שבעלה היה בצבא והוא נשאר לישון איתה וקם לפנות בוקר ללכת לצבא. לא הפריע לי בכלל! להיפך, שמחתי בשבילה שהוא לידה, כולנו באותו סירה... ואם יש משהו שמקל עליה, והם לא מרעישים יותר מידי (הם היו בשקט גמור!) אז למה לא? 

לגבי הצניעות, זה דבר שהגבר אמור לקחת בחשבון וה-ו-א אמור במקום כזה לשמור לא לצאת מהוילון של אשתו אם הוא שומע מישהי מסתובבת.. כך דעתי.

צריך לזכור שכל אחת מקבלת את זה אחרת.

יש נשים שיותר קשה להן.

אני בניתוח הקודם פשוט בכיתי כי לא יכולתי לקום מהמיטה (האמת היא שאפילו אחותי שהייתה איתי לא יכלה ממש לעזור לי בזה). אבל אם צריך פה ושם דברים - להביא, להרים מהרצפה, לקרוא לאחות וכדומה, חשוב שיהיה מישהו.

ומצד שני, באמת הבעל אמור לדעת שהוא נשאר במטר הרבוע של המיטה של אישתו...

ואני לא מדברת על הלילה או על שעות מנוחה. אני מדברת על שאר השעות.

ב"ה בעולמינו המודרני יש לחצן שאפשר לקרוא איתו לאחיות 

אם הבעלים נשארים במטר של הנשים שלהם וסותמים את הפה (לא מתלחששים בקול ) אז טוב סבבה

אבל למעשה זה לא ממש המצב

שאישה לא יכולה לקרוא לאחות על כל דבר קטן: אם נפל לה משהו או שתביא לה לשתות או שתעזור לה להרים את התינוק וכדו'.

ושוב אני מדגישה שאני באופן אישי לא מדברת בכלל על שעות המנוחה (לילה וצהריים) אלא על שאר השעות.

אז יש סיבה טובה לנוהל לילה.

ושאם יש לך תלונות על מעייני הישועה - את יכולה לנסוע שש דקות ממנו לתל השומר. ורבע שעה לאיכילוב/בילינסון.

אם הם עושים כזה נוהל - כנראה יש ביקוש רב . מחלקת יולדות היא מחלקה שיווקית

יולדת שלא מסוגלת יכולה לקרוא לאחות על כל שטות - זו תפקידה של האחות והיא פשוט תגיע.

אם את מרגישה לא נעים לקרוא לאחות - כנראה שאת מסוגלת ורק מעדיפה שיקלו עלייך. זה לא מצדיק להפוך לשכנה שלך את האשפוז מסתם משהו קשה למשהו איום (כן, בשבילה).

ודבר שני, נדמה שזו כבר פעם שלישית או רביעית שאני כותבת את זה:

אני  ל-א  מדברת על שעות הלילה!!!!! ולא על שעות המנוחה בכלל (13-16)!! 

(ואני גם לא מדברת על מקרה של לידה רגילה - אלא על אחרי ניתוח).

ואין לנו שום תלונות אלייך.

הדיון התחיל ממופים שהציע לך "לפלח" את בעלך. ועליו טענותינו.

אז יידעתי אותך שיכול להיות שחברת החדר תתלונן ובעלך יסולק מההתפלחות.  וגם אם היא עדינה - יכול להיות שהיא באה למעייני הישועה רק בגלל שיש בו שקט וזה לא הוגן להתפלח - על חשבונה.

אז אם זה חשוב ואכפת לך מאד - פני לבתי החולים שמאפשרים ישיבה רצופה של הבעל ליד האישה ואל תלכי לנסות להתפלח או לעגל נהלים בבית חולים שאוסר את זה.

בנוסף ענינו לכל אלו ש"לא הבינו" את הנוהל ה"מטופש" לדעתן (ולא לך) - שיש הרבה נשים שבעבורן זה לא נוהל מטופש והן חפצות בו מאד. ולכן בית החולים ייעד את עצמו לפלח השוק כאלו יולדות.

ושגם אם להן הבעל של השכנה לא מפריע ולכן זה נראה להם כן מוסרי להתחמק למחלקה - שיש אכן בעולם נשים שזה מפריע להן.

אבל אם לשניה לא אכפת וזה יכול מאוד מאוד לעזור (במיוחד בלידה ראשונה שממילא אין ילדים בבית שהבעל צריך להוציא ממסגרות וכד'...) וזה שיש לו רק שעה בכל ביקור תוקע לפעמים...

כשילדתי את השניה (במעייני הישועה) העלו אותי למחלקה חצי שעה לפני זמן הביקור. בעלי נכנס איתי, והאחות התחילה לצרוח עליו שיצא מיד. התחלתי לבכות מחוסר רגישות בעיני, שנכון, יש כללים אבל בחייאת! חצי שעה! הרגע הגעתי, אני רוצה מים, להחליף למטפחת נורמלית וכו'... האחות תעמוד לידי ותגיש לי כל מה שאני צריכה?! הייתי רעבה מאוד ורציתי שבעלי יקנה לי בקפיטריה טוסט, אבל לא יכלתי לקבל אותו, כי הוא חיכה בחוץ חצי שעה...

אפילו בלי לשאול?!? סתם כי היא עדינה או לא נעים לה ושותקת?!

דרך אגב - האחות היתה קרציה וזה לא קשור לנוהל - הנוהל הרישמי הוא לאפשר אחרי הלידה לבעל לשהות מעט ליד אשתו במחלקה ולדאוג שהכל בסדר - ואף אחד אף פעם לא צרח על בעלי. להיפך - האחיות קוראות לו ומכניסות אותו לחדר - אחרי שהן מקבלות ומעבירות אותי לחדר.

על אחות עצבנית וקלאפטע אפשר ליפול תמיד--

ודרך אגב בזמן שאני עדיין לא קמתי מהמיטה ובעלי כבר עוזב את השטח (אחרי ארגון ראשוני כנהוג) - אני קוראת לאחות שתסדר לי כל דבר לא נוח - הי! ואני גם מאושפזת ומבקשת אוכל עד למיטה בלי לשלם כסף בקפיטריה.

יש יולדות שזה מפריע להם.

לי מפריע גם התלחשות באמצע הלילה. ואדם נוסף בחדר = עוד כמה טלפונים .... הרעש של הכיסא שעליו הוא נמצא בלילה מטריד אותי.

שלא לדבר על זה שאני לא מעונינת להחשף באופן לא צנוע מאה אחוז מול גבר. שיצא לרגע מהוילון.

ברגע שלא יהיה כזה נוהל חצי מהבעלים ישוטטו באין מפריע במחלקה ובחדר וירעישו - כי מותר להם. בגלל שיש כזה נוהל - גם הבעלים ש"מתפלחים" שומרים על שקט סטרילי ונשארים במטר הרבוע של האישה - שהיולדת ליד לא תתלונן. (ונוהל שקט לא עובד. יש במעייני הישועה נוהל השתקת טלפונים - ואין להם דרך ממשית ליישם אותו)

אז זה לא משנה שתהיינה אשירה והכל הכל שזה לא אכפת להם - זה שיש מאושפזות שזה מפריע להן - זו סיבה טובה לעשות כזה נוהל. וסיבה טובה לאותם יולדות לדרוש שהוא ייושם עד סופו.

אני מכירה נשים שהסיבה העיקרית שהן פונות דווקא למעייני הישועה זה השקט והסטריליות הזו - מי שחייבת את בעלה יש מספיק בתי חולים אחרים במרכז (וגם בהם יש אנשים שפויים ובלילה חל איסור על בעלים לשהות במחלקה)

יש זכויות גם ליולדת שנוכחות הבעל של השכנה מפריעה לה - גם אם יש כאלה שזה לא מפריע להן.

שאם לא הייתי שומעת מחמותי היקרה שגם אצלה זה היה, לא הייתי מעיזה לכתוב, מפחד לאשפוז בכפיה...

כשמגיע סוף הריון, אני כל הזמן במתח שאני הרגע עומדת ללדת.

כל טלפון מקפיץ אותי: "אולי מודיעים לי שאני יולדת?" בעיקר אם זה הטלפון הראשון במוצ"ש...

כל אמבולנס ברחוב - אולי הוא בא אלי? אולי אני עכשיו יולדת?

אני קופצת לגמרי, ועוברות כמה שניות עד שאני מקבלת מעט הגיון...

הייתי בחודש שישי עם בטן רצינית ושמרתי על אחד מהאחיינים שהיה בן חודשיים בערך. היה לי משעמם אז יצאתי לטיול איתו ולא הבנתי למה כולם תוקעים מבטים מוזרים.

לפתע פגשתי מכרה שלא ראיתי לפחות שנה וחצי שמתנפלת בחיבוק ומכריזה בהתלהבות " מזל טוב! לא ידעתי שילדת! שיהיה בשעה טובה ולידה קלה!" ורק אז ירד לי האסימון שאף אחד לא מבין איך אפשר להיות חודשיים אחרי לידה- בחודש שישי.......

אני בלידה השנייה, לקחתי גז צחוק,

זה היה באמת מצחיק, והצחקתי את כולם בחדר, את חמותי שהייתה איתי, ואת המיילדות.

הייתי ממש "מסוממת" מהגז צחוק, ודיברתי כמו איזה מסוממת: "כדאי לכם! זה ממש טוב הדבר הזה!"

ושאלתי את המיילדת: "אפשר לקחת את זה גם כשאין ציר? זה ממש טוב"...

שיחה בערב שבת שבן השנתיים שלי מככב:

מה יש לאמא בבטן?

תינוק!

מה יש לדודה *** בבטן?

תינוק!

מה יש לדוד*** בבטן?

כדור!

מזל שלא אמר שומנים... 

גאון של אמא...

תמשיכו לכתוב דברים מצחיקים

בהריון השני עברנו דירה באמצע ההריון, לבית החד הגעתי עם מראה היוני מובהק (חודש שביעי), לפחות בעיני...

לאחר כחודשיים (תחילת חודש תשיעי!!)  קפצנו אני והגדולה לביקור אצל השכנים,

השכנה הציעה לילדה מאפה כלשהו עם גבינה מלוחה, והילדה אכלה בהתלהבות,

השכנה בנימוס רב שאלה אותי אם גם אני רוצה לטעום, ואני לתומי עניתי שאני משתדלת לא לאכול מלוח בשעות האלו כי זה גורם לי לצרבות בלילה...

השכנה הסתכלה עלי בעיניים עגולות ואמרה "מה? את בהריון? חשדתי שכך, אבל התפדחתי לשאול... באיזה חודש את?"

ואני אדומה ומגמגמת אמרתי שהתל"מ בעוד שלושה שבועות...

באמת שהייתי בטוחה שכולם יודעים (כי רואים!!), ולא חשבתי שאני צריכה לספר...

נשמע שמבחינת הטראומה למקום זהו אותו הליך כמו ניתוח קיסרי.

ואז אפשר להתייחס לזה כאל שאלה לגבי לידה וגינאלית אחרי ניתוח - כן או לא.

הטוב ביותר יהיה להתייעץ עם רופא/ת נשים לגבי זה.

בשורות טובות ובהצלחה.

אם זה היה חתך זעיר כמו שמבוצע בניתוחים - אני חושבת שנקראים - לפרסקופיים או חתך אורכי נרחב.

אפילו לפני למעלה מעשר שנים הטכניקה הזו היתה מיושמת כך שלמרות שמדובר בחתך אורכי, בפועל זהו חתך שהרבה פחות מסכן את הרחם במקרה של לידה רגילה. כך לענ"ד.

מאודדדדדדדד

אני רוצה ללדת טבעי!

והרופא שעוקב היום, אמר שלא בטוח שלא אסמוך על זה...

ואני לא מוכנה להיות כלי "הבטחון" של הרופאים..

אלא לסמוך על השם..שהכל יהיה בסדר..

עוד רופא ששאלתי אמר שזה נדיר אבל יש סכון..

הניתוח בוצע אורכי! מהטבור למטה...

הוא היה מעורב בעניין אז...

ועדיין אמר " לא בטוח".. ומבחינתו..ללכת על הבטוח קסרי

שלזה אני לא מוכנה, בטוח יש רופאים טובים

שיודעים לזהות אופציה טובה ליילד טבעי!

לקבל חוות דעת שניה

למי כדאי ללכת בעניין הזה!

יש לך משהו מוכר או ידוע ען נסיון ?

תודה..

אצל דר' חוה יעל שרייבר - מקצועית מאוד ומתעדכנת כל הזמן. מגיעות אליה נשים מקהילות יהודיות מרחבי העולם.

בזמנו היתה לה מרפאה בגבעת שאול בירושלים.

לפני שאת קובעת תור, תתארי את השאלה ותבררי אם היא מוכנה לקבל אותך ליעוץ.

שיהיה המון בהצלחה. בשורות טובות.

את יכולה לנסות את דר אילן הלוי מלניאדו. הוא מקבל לידות פרטיות אחרי ניתוח קיסרי. ללדת דרכו זה עסק די יקר, אבל לפחות תתיעצי אם זה אפשרי.

בכלל אולי תבררי בלניאדו. הם די תומכים בלידות רגילות אחרי ניתוחים קיסריים אז אולי יהיה להם מידע גם על זה.

ואולי גם דר קרלוס רוזנברג (תחפשי באינטרנט).

אני לא יודעת איך הדבר התבצע ברחם...

שלא פתחו רק את הבטן לאורכה ולא עשו כך גם לגבי הרחם. את חייבת להתייעץ.

רופא צריך לעבור על הדוח. הוא/היא כבר ידעו איזה הליכים ננקטו.

מה שכן אם הרופא ששאלת היה מעורב בעצמו בניתוח ובכל זאת הוא לא מביע שלילה מוחלטת, אז יש איזה פתח לתקוה.

אמן! שכך יהיה אני עם דמעות..רוצה כל כך את זה

פשוט וקל.. לא מסוגלת לחשוב על הטראומה ההיא...

תודה רבה לכולכן...

רופא אחד אמר לי שכמעט ולא מבצעים חתך אורכי ברחם היום, זה דבר נדיר. והחתך החיצוני אינו אומר כלום לגבי הפנימי (ברחם). 

ואם באמת תראו שהחתך היה רחבי, אם אין סיבה אחרת אז בדר''כ נותנים ללדת רגיל. 

מה שחשוב לזכור, ואני אומרת את זה לעצמי ג''כ, שהעיקר שיהיה תינוק בריא ואמא בריאה, כל השאר זה בונוס...

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!

יכול שאת צודקת זה היה מזמן.. מאוד

וכנראה היום לא נוהגים כך..

היום לא הייתי נותנת לבצע בי את הניתוח הזה בשום אופן

הנקה + הריון 

הלכה הדיאטה לגמרי...

ארוחת בוקר 3 שעות וקצת אחריה עוד כמה שעות של ארוחת צהריים...

המרצים היו משתגעים ממני אמרתי להם זה או אוכל או שאיבה בשיעור כי זה מה שאני עושה כל היום אז הם סתמו...

ולא בטעות, או מרעב מוגבר, אלא בכוונה, הכנתי לי ארוחות מאוד משמינות, (אצל חמותי

למשל סתם כביניים, סלט פירות שכולל:

תפוז, תפוח, בננה, תמרים, אגוזים.

מי שמניקה חייבת הרבה כוח וחלב לתינוק שלה,

ותאכלי הרבה טחינה ודברים משמינים.

יש משהו כזה שמוכרים ב"שקדיה" תערובת שטובה לנשים מניקות!

בתיאבון ותהני!

שתאכל כל יום טחינה גולמית עדיף מלאה אחרי חצי שעה היא מפוצצת חלב... וזה נכון

וזה גם טעים..

גם אני מפתחת תאבון שלא מבייש גדוד בהנקה.

אבל זו אני.

גילית שמאד עוזר לאכול על הבוקר פרוסת-צנים (אני מורחת קצת דבש), ובערך ליטר מים.

 בבקרים שהייתי עושה את זה, הייתי מרגישה כמעט נפלא בשאר היום..

לפני שגיליתי את זה,חייתי בעיקר על קרקרים ותפוחי עץ ומים. ...

ולרוב הנשים , הבחילות עוברות בשבוע 12 בערך, בהצלחה!

אני רוצה להרגיע אותך

יש הרבה דברים טבעיים שאפשר לקחת - אבל זופרן זו תרופה מאוד חזקה!!!

ניסית מסטיק?

קרקרים יבשים? ביגלה?

למצוץ סוכריות? 

נסי את כל אלו ולאכול קצת קצת בלי להכריח את עצמך. מה שמתחשק לך - פשוט לאכול.

יש כדורים טבעיים שאפשר לקחת -גרבידול וסיקריד שהם די עוזרים... תנסי את כל האפשרויות האלה לפני הכל.

בהצלחה יקרה - זה עובר בסוף!!!

אצלי גם עזר להוריד כמה שיותר מוצרי חלב

פרמין ושילוב של דוקסילמין ופרודקסין (לי אישית זה מאוד עוזר). ממליצה בכל מקרה לפנות לרופא נשים ולא אחות... (אני אישית הייתי מרגישה יותר בטוחה, לפחות).

תרגישי טוב! מבינה אותך מאוד!

אצלי היא רק יונקת ונפגעת מאוד מהבקבוק ... לפעמים אני רוצה לצאת לבד ולא יכולה.... גם את הבקבוק של מדלה היא לא מוכנה...   לדעתי תני לה רק לינוק אל תנסי בקבוק... ואל תתיאשי היא תחזור לזה...

דרך אגב איא הסכימה ישר עם הבקבוק של מדלה.? אצלי היא לא מוכנה בשום אופןף-(

אני לוקחת אותה להשתלמויות ליציאות לכל מקום בגלל זה...

להכריח אותה בכח. בסה"כ היא רוצה לאכול. לא צריך לעשות לה טרור. אני מאמינה בדרך של הדרגה.

לגבי קלמה היא לא התעצבנה בהתחלה אבל אח"כ התרגלה. כשהיא רעבה זה באמת מעצבן שצריך להתאמץ בבקבוק. אולי תני לה קצת למצוץ מבקבוק רגיל וכשתירגע קצת- לתת מקלמה ואז אולי לא תהיה לחוצה שמיד יגיע לה החלב...

מה זה?

(רק יונקת

אני לא עשיתי שינוי בתזונה.

בעיקרון, יציאות של תינוקות יונקים אמורות להיות רכות מאוד (לא נוזליות לגמרי) בצבע חרדל (גם כתום נשמע טוב...)

אבל לעיתים הצבע משתנה (לצהוב זוהר, צהוב ירוק, ירוק זוהר, ירוק עמוק) וגם קצת המרקם...

יכולות להיות לכך המון סיבות (מזג האוויר, וירוס, שינוי תזונה של האם, רגישות למשהו בסביבה...)

בעיקרון, אם התינוק ממשיך להיות רגוע וחיוני, אוכל כרגיל ומרטיב טיטולים, אין סיבה לדאוג.

אם הצבע החדש נשאר להרבה זמן יכול להיות שכדאי לנסות לברר את הסיבה...

בהצלחה!

רגועה? אוכלת טוב? אז הכל טוב.

זה מדריך יציאות של תינוקות.

לי זה ממש עזר בלידה הקודמת...

באתר של סימילאק תכנסי ל"מפענח החיתול"

http://www.similac.co.il/heb/

בהצלחה!

הרבה נחת מהבנות

חוויה מקסימה

איזה סיפור יפה, ואת גם כותבת כל כך נפלא,

יואו, ממש צחקתי וכמעט בכיתי בכול מיני קטעים. תודה על ההשקעה, שכתבת כל כך מפורט וערוך, נהנתי מכול מילה.

שיהיה בהרבה מזל טוב, ורק נחת ואושר מהנסיכה הקטנה (משתיהן ).

והרבה נחת! 

איזה סיפור מקסים

הרבה נחת

בס"ד

שתזכו לרוות הרבה נחת מהילדות

ושנזכה כולנו גם ללידות קלות בעז"ה בעיתו ובזמנו..

[בעלי משתדל כשזוכר מידי יום לתת צדקה לרבי מאיר, אבל אומר תפילה אחרת שכתובה לנו בספר, זה נחשב? סתם.. ברור שהכל משמים ולא נותר רק לעשות השתדלות ]

הכי קלה שיש ונוחה לשימוש..

היא אולי לא הכיייי טובה שבעולם אבל סבירה לגמרי ומעלה!!!

אני משתמשת בה כבר שנתיים ומרוצה מאוד!!

קניתי רק את העגלה בלי האמבטיה שלה ועלה כ1400..לדעתי האמבטיה מיותרת כי לא ממש משתמשים בה..אפשר להשכיב את העגלה ולהשים ריפוד נעים ולתינוק בן 0 זה אחלה לגמרי..

היא עגלת ספורט שמיועדת בעיקר לנשים שלא מתניידות דווקא ברכבים אך מצד שני קל ופשוט מאוד להכניס אותה לפגז'..

היא מאוד דומה לבייבי ג'וגר מבחינת המבנה והנוחות.

מה שאמרו לנו לגבי ההבדלים ביניהן: הבייבי ג'וגר יותר יקרה (לא בהמון אבל כן יש הבדל במחיר), ונחשבת מעט יותר איכותית. יש עליה 10 שנות אחריות (בשונה מכל שאר החברות שנותנות רק שנה אחת של אחריות). יש גם הבדל בסוג הבד ממנו מורכבת העגלה.

הסיבה העיקרית שקנינו דווקא את הברייטקס ולא את הבייבי ג'וגר היא כי האמבטיה של הברייטקס יכולה להתקפל למשטח דק (בסוף תקופת השימוש בה, כשעברים לטיולון), וזה לא קיים בבייבי ג'וגר (ואז אם קונים אמבטיה צריך למצוא לה מקום אכסון).

אין לי מספיק זמן של ניסיון איתה לגבי עמידות לכמה שנים, מקווה שהיא תחזיק גם לילדים הבאים, בעז"ה.. בכל מקרה, לגבי דרכים לא סלולות- לנו יש הרבה כאלו ביישוב, והעגלה עוברת בהן בסדר גמור (התינוק מרגיש את הטלטלות, אבל אצלינו זה דווקא מרגיע את התינוקת..).

אנחנו קנינו ב2250 במבצע (טיולון+סלקל+אמבטיה).

בהצלחה!

ברוב העגלות שהראו לנו בחנות האמבטיה ניתנת לקיפול למשטח דק.

היו כמה דגמים בודדים שבהם זה לא ניתן לקיפול, ואחד מהם הוא הבייבי ג'וגר (פשוט זה אחד ההבדלים המשמעותיים בין הברייטקס לבייבי ג'וגר, שבשאר המבנה שלהם הם יחסית דומים).

למי שיש מחסן או מקום טוב לאחסן זה פחות קריטי, אבל לנו זה היה שיקול משמעותי.

והיתרון של קיפול האמבטיה הוא גם ברכב, שמקפלים א8ותה ויש עוד מקום לעוד דברים בפגאז'.

אנחנו מאוד מרוצים ממנה.

שימשה אותנו כבר בשני ילדים.

ולדעתי ממש טוב שיש אמבטיה, זה משמש עד גיל חצי שנה וזה ממש נוח לתינוק לישון בתוכו, זה מהווה הרבה פעמים גם כתחליף למיטה... (אם נוסעים למקומות בלי לול לתינוק, או אם התינוק לא נרדם בקלות במיטה שלו)

גם לי יש ומאוד מרוצה.

יחד עם אמבטיה היא ממש יקרה!

האמבטיה היא 1200...

וזה בלי סלקל...

אני לא חייבת סלקל כי אין לנו רכב...אבל חשבתי שזה טוב לנסיעות באוטובוס ובטרמפים...לא? מה אתן אומרות?

אז לדעתי מאוד נוח סלקל שמתחבר לעגלה.

לא לכל הרכבים שמעלים טרמפיסטים יש סלקל פנוי בשבילכם... ומאוד קשה לסחוב ביד סלקל על תינוק.

כך שסלקל המחבר לעגלה הוא מאוד נוח.

גם באוטובוסים בניעות ארוכות זה נוח (אלא אם כן התינוק צורח בסלקל... במקרה כזו כנראה שעדיף בידיים או במנשא)

ממה שראיתי באינטרנט עכשיו זה נראה שזו עגלה צרה ( אני רוצה אמבטיה רחבה כדי שתשמש גם כעריסה בבית.. )ומתאימה לתנאים עירוניים ( מה עם מדרגות? שטח לא מרוצף..?)....

אשמח אם  תתני לי המלצות למה את מרוצה...

הבן שלי ישן בה בנוח עד גיל 4 חודשים.. אם את רוצה אותה בתור עריסה לבית, אז לא הייתי ממליצה עליה..

אני לא משתמשת בה בכלל בבית..

זה שהיא צרה זה נוח ברחובות צרים, אוטובוסים, מדרגות צרות וכו'..

הגלגלים שלה קטנים והיא מאוד מאוד קלה ונוחה לסחיבה במדרגות..

הסלקל שלה מתחבר מאוד בקלות לשלד וכנ"ל האמבטיה..

עוד משהו שטוב- זה שהיא גבוהה שזה משהו שאני אהבתי בה..

לא להתקרב! (ענקית, מסורבלת, קשה מאד לקיפול, גלגלים ענקיים, לא יציבה אם שמים עליה תיק)

זה אמבטיה רכה (די קטנה) וטיולון (ללא סלקל)

משתמשת בה כבר ילד שני

בגיל 4 וחצי חודשים העברתי לטיולון כי האמבטיה קטנה

אבל אני די מרוצה ממנה

(עלתה לי לפני 6 שנים 2000 שקל בשילב)

לכל עגלת אינגליזינה יש שירות מעולה בשילב גם אחרי שנים, זה מאוד חשוב

ותדעי שזה ממש כיף אח"כ שהילד "מבושל" יותר..

פיצי נולד שבוע לאחר התאריך וראו הבדל גדול בערות שלו וביניקה לעומת אחיו הגדול.

בסוף זה יקרה..

יום, תבדקי איתם את אמורה לעבור לא זוכרת איך קוראים לזה, אה מוניטור!

אני יודעת מגיסתי שתמיד יולדת אחרי הזמן.......

המעקב כולל:

בדיקת שתן ולחץ דם (ומשקל) פעם ביומיים.

מוניטור. פעם ביומיים שלוש (תלוי בהוראת הרופא, זה משתנה בין הרופאים...)

אולטרסאונד, פעם ביומיים שלוש, או פעם בשבוע (גם זה משתנה בין הקופות והרופאים)

איפה עושים?

בדרך כלל באותו מקום שעשית את המעקב הריון.

לרוב, צריך להזמין תור (למוניטור ואולטראסונד, לפעמים גם לרופא שיראה שהמוניטור תקין), תשאלי את המזכירה בקופה שלך.  זה קצת מטריד, אבל הכרחי!  (לא צריך להיות בלחץ אם לא יכלת כל יומיים ועשית בפעם שלושה ימים... אבל בגדול זה חשוב!) ובע"ה תלדי בקרוב אז לא תצטרכי להגיע לשם הרבה.

בין לבין שימי לב שאת מרגישה טוב, שאין לך כאבי ראש חריגים או לחץ בחזה (סימפטומים של רעלת הריון), חשוב לשים לב לתנועות!

שיהיה בשעה טובה!

בקופ"ח. במרכז בריאות האשיה או בבי"ח.

מוניטור מינימום 20 דק'.

ממליצה לך להביא איתך משהו מתוק,שיהיו תנועות טובות.

אולטרסאונד,בדיקת אחות ורופא..

זה יכול גם לקחת חצי יום..קחי ת'זמן.

בהצלחה!

כל עוד זה בטווח הזמן שבו אמורים לעשות שקיפות (10+ שבועות עד 13+6 שבועות)

מהיום שעשית את השקיפות.

בבוקר את הבדיקה ובערב את השקיפות.

צריך רק להקפיד לשלוח את תוצאות השקיפות למכון שעושה את בדיקת הדם (מעבדות זר במקרה שלי).

ולוודא שהם לא פיספסו את השקיפות שלך וצירפו אותה לבדיקת הדם, כי מה שחשוב פה זה השקיפות ותוצאות של בדיקת הדם משוקללות ביחד עם השקיפות. אחרת בדיקת הדם לא שווה (כך הסבירה לי האחות).

קבעתי תור לבדיקת דם ביום רביעי בבוקר והשקיפות ביום רביעי בצהריים.  איך אני יודעת לאן שולחים את הבדיקות?

ועוד שאלה:  את הבדיקת דם קבעתי במרפאה המקומית בלי להגיד להם למה זה בדיוק ועכשיו אני מבינה שאולי זאת היתה טעות וצריך לעשות את הבדיקת דם במקומות מסויימים ששולחים את זה למכון מיוחד ולא למעבדות של הקופ"ח.  זה נכון?

אני צריכה לקבוע תור אחר?  איך אני יודעת איפה ומתי?

אני רק מהמחשה לעוד אחד מפתחת חרדה עמוקה!!נשמע הכי הגיוני שהעולם..

כי הרופאה שלי טוענת שאני יותר מידי חוששת, אבל הרופאה הזו באמת נראית לי מטומטמת,

דברים שכל בנ"א חושש מהם היא אומרת שזה שטויות.

ולא זה לא מפריע לי ביום יום, פשוט דאגות ברמה סבירה...

והיא כנראה בנ"א שלא אכפת לו מכלום...

ממליצה בחום על אירית מחלב.

היא מנתניה.

מקסימה, חמה, בעלת ידע.

054-5370494

זה לגיטימי והגיוני מאוד..

אני שמעתי על "דיאטות" שעושים, אבל זה חייב להיות בפיקוח רפואי.

אגב סתם משו בצחוק, שמעתי פעם שנשים יפות יולדות יותר בנות

אז קחי את זה בתור מחמאה.

בכל אופן תתפללי על זה המון ובעז"ה נקווה שתזכי לבן בקרוב ובקלות!

אני לא מכירה כ"כ שיטות, אבל אני מקווה שיעזרו לך כאן..

ב"הצלחה!

רציתי להוסיף 

שיש בעיקרון סגולות מהגמ'- להקפיד על הבדלה דווקא על יין

ויש משהו בכוון של המיטות אני רק לא זוכרת מה הכוון המומלץ

שם כתוב בנוגע למזון.

חוצמזה- בשביל בן צריך להיות ביחד ביום הביוץ, בשביל בת או לפני או אחרי. בשביל בן כדאי שהאישה תגיע לשיא לפני הגבר, בשביל בת כדאי שלא תגיע לשיא בכלל. יש גם משו לגבי תנוחות לא בטוחה אבל נראה לי שהתנוחה המסורתית היא בשביל בת.

כתוב גם הכל במדריך הישראלי להיריון ולידה.

הכיוון של המיטות צריך להיות מצפון לדרום או הפוך...

אבל לא בכיווני מזרח-מערב

אם את רוצה לשמוע עוד, תפני אליי בפרטי...

הייתי בקורס של אילת בוכניק, והיא נתנה שם כמה עצות

בהצלחה!!!

חצי שנה זה לא כזה הרבה...לכן,למה שלא תקחי בכל אופן סרזט?זה לא כזה נורא..

אני בלי התקן כי פחדתי אחרי הלידה שיגעו בי בכלל...היום אני מצטערת על זה שלא עיתי כי אני מונעת כבר שנתיים וחודשים..

שיחד עם הנקה מלאה משלים למניעה= מי שמפסיקה להניק לא יכולה להמשיך עם הסרזט..

ככה שבהחלט אפשר לשלב אותו עם הנקה מלאה

ועם זה הוא הורמונלי לחלוטין...

כך הבנתי מתשובות שניתנו ממכון פועה...

הסרטז הוא באמת חד הורמונלי, ולכן לא פוגע ביצור החלב (בד"כ).

הבעיה בגלולות חד הורמונליות היא שהן עלולות לגרום לדימומים (זה לא משפיע על רמת המניעה, זה סתם מאוד לא נעים)

גלולות חד הורמונליות יחד עם הנקה מלאה אמורות ליצור יציבות ולמנוע דימומים (בפועל זה לא תמיד עובד...)

אם אין הנקה, אין סיבה "להסתבך" עם הסרטז, ועדיף גלולות משולבות (עם שני ההורמונים), כדי לתרום ליציבות ולשלוט במחזוריות...

סתם לידע כללי...

בהצלחה!