הבן שלי בן 9 חודשים נפל מהעגלה על הראש (לא קשרתי אותו ושניה הסתובבתי והוא נפל
) היה חיוני ושמח ונרדם אחרי בערך 20 דקות- להעיר אותו??
הוא חייך אלי והיה נראה בסדר, לא אפאטי או משו...
אם הוא מקיא לגשת מיד למיון.
אולי תתקשרי למוקד אחיות של כללית.
לקחת מולסה
קונים בחנויות טבע, אפשר בעדן מרקט לדוגמה.
בגדול לי בסופו של דבר לא עזר, הייתה לי עלייה בטסיות שבועיים לפני ה לידה אבל יום לפני הלידה מספר הטסיות צנח...
אמרו לי גם להרבות באכילת ירקות ירוקים...
מקווה שאצלך זה כן יעבוד....בהצלחה רבה ולידה קלה ובידיים מלאות
גילו לי בשבוע 27 הידבקות...(סביב השבוע ה11 היה שלילי).. הייתי אצל פרופ' שלזינגר והוא אמר שהוא מעריך שההידבקות הייתה סביב השבוע 21..( בחצי השני של ההריון..) מה שאומר שסיכויי ההידבקות של העובר הם 50 אחוז.. וסיכויי הפגיעה היא 2 אחוז...
והפגיעה העיקרית שיכולה להיות אם וכאשר בשלב זה היא בעיקר בשמיעה שגם לזה יש תרופה..ומעקב..
אממה???---
חזרתי הבייתה ופתאום צפו לי שאלות..יש סיכויים שבשלב זה אם תיהיה הידבקות ופגיעה היא תיהיה גם בראיה? למה הוא לא דיבר על זה? שיש מעקה ראיה וזה וזה..?
איך אני יכולה להשיג אותו בשביל לשאול אותו את זה?? זה מטריף אותי..
סיפור מהחיים שלי ממש. מישהי שמאוד קרובה אלי עברה היריון נוראי ומבועת בעקבות ה-CMV הזה.
מה לא איחלו לה, כל רופא בכיר המליץ בכל פה להפיל, אמרו לה שאחוזי ההדבקות והפגיעה גבוהים, ושיכולים להיות מומים לא פשוטים....
היא לא הייתה מסוגלת לחשוב על הפלה ולא התייאשה, הלכה ממומחה אחד למשנהו, עד שהגיעה לאחד הטובים בארץ באולטראסאונד שבדק את העובר ארוכות ארוכות ונתן את ברכתו לילד בריא...
החששות לא נעלמו, והיא הייתה מסוייטת, עד הלידה.
ונולד לה אחד הילדים הכי מתוקים ויפים וחכמים שאני מכירה!!!!
אז אם אותך מעודדים, ולא מפחידים עם כל מיני תסריטים, נראה לי שבעז"ה יהיה בסדר!
תני הרבה צדקה ובקשי שבזכות ר' מאיר בעל הנס תזכו לילד בריא ושלם. וגם לשלוות הנפש עד שתזכו לראותו.
(אני לא יודעת כמה זה משנה השלב שבו נדבקים בזה).
אולי עשינו עוד קצת בדיקות במהלך ההיריון- ייעוץ גנטי, אולטרסאונד קצת יותר מפורט.
הרופאה שלי הייתה רק קצת יותר לחוצה ממני, ואני הייתי די רגועה. למה? אולי כי היה נשמע שהסיכוי נמוך, אולי כי פשו סמכתי על ה' וזהו.
ברוך ה', נולדה בת בריאה ושלמה (ומהממת, יש לומר
).
ולמה שלא תתקשרי לרופא אם את באי-שקט? אין לו מספר טלפון במרפאה? אם לא, אולי דרך בית החולים/קופ"ח?
בודקים 2 דברים בבדיקת דם 1- שאת לא חולה עכשיו 2-האם חלית בעבר...
אם חלית בעבר את כנראה לא תחלי יותר (יש מקרים נדירים של מחלה שניונית) אם לא חלית אז יש רופאים שעושים שוב בדיקת דם בהמשך ההריון לוודא שלא הייתה הידבקות....
(זה ווירוס שיש אנשים שבכלל לא מרגישים שהם חולים בו הוא מזכיר קצת שפעת והצטננות כזאת אבל יכול גם להיות דומה למונו יותר)
ואם היו רואים בבדיקת דם שיש אז הרופא היה אומר ושולח לבדיקות נוספות...
בשלב הזה ההדבקות היא כנראה בשמיעה
אגב ,אני הייתי אצלו בגלל CMV לפני הריון והוא אמר לי
שגם אם הייתי בהריון הוא לא היה אומר לעשות הפלה כי הסיכויים לפגיעה נמוכים (בשלב ההתחלתי - 12.5%)
אלא היה אומר לי מה שאומר לבנות שלו - לבטוח אלוקים , להתפלל לקוות שיהיה בסדר
שהיה לאחותי בשני ההריונות שלה והלחיצו אותה מאוד שתעשה הפלה ח"ו
והיום-
ילדים חכמים מהממים וטובים
בשורות טובות!
הריון סיוט לא מאחלת לאף אחד כזה דבר. נדבקתי בשליש ה1 בפעם הראשונה.
ב"ה עשיתי דיקור ויצא שהיא לא נדבקה אז זה גם משהו מעודד..
רוב הפגיעות הן בליקויי שמיעה. אבל כמובן שלא ניתן לדעת על עיוורון.
ניתן לדעת על פגיעות מוחיות. פרו' שלזינגר הוא מומחה בזה.
אבל כדי שתעשי את כל הבדיקות הרצויות. אם את רוצה ייעוץ טוב יש את הפורום של cmv בתפוז קומונה- גוגל.
שם יש נשים מאוד מקצועיות שיש להן את הטלפונים/פאלפונים של כולם ואת מוזמנת לנג'ס לרופאים כי סה"כ אלה יהיו החיים שלך ולא של הרופא.
בכל מקרה, קחי בחשבון שגם אם הוא נדבק הסיכוי לפגיעה הוא נמוך יחסית. זה דבר מעודד!
בהצלחה.
וכדי לך ללכת גם למלינגר...
אני ממש מתלבטת איפה ללדת וכבר לא יודעת מה לעשות..
היינו בעין כרם בסיור והיה לי שם ממש לא טוב!
קשה לי מאוווווד עם חוסר אוויר, והחדרי לידה שם הם מתחת לאדמה!!
איך אפשר להתנהל ככה בכלל?
ממש בניתי על ללדת שם ויצאתי מאוד מאוכזבת..
בשערי צדק- הבנתי שלא הכי גמישים בכל מה שנוגע ללידה בלי אפידורל ואני ממש לא רוצה שילחצו עליי בנוגע לזה, דבר שהבנתי שיכול לקרות לי שם..
אז נשארתי עם הר הצופים. היינו שם היום, ויכולתי לפחות לנשום שם!
אבל אין מקלחת בכל חדר ובכלל היה נראה שם קצת בלאגן..
כבר לא יודעת מה להחליט..
אשמח מאוד לשמוע מנשים שילדו בהר הצופים, יתרונות, חסרונות, המלצות וכו'..
הלידה שלי שם הייתה ארוווווכה והייתי גם עם גבס על הרגל... הצוות היה מקסים!!! התחשבו בזה שאני לא כל כך ניידת... הכניסו אותי לחדר הכי גדול (עם חלונות ענקיים ונוף יפיפה). החיסרון הוא שאין שם מקלחות בחדרים, אם את מתכננת להיעזר בה אולי כדאי לחשוב על מקום אחר. בהצלחה!!!
אח"כ כבר בעין כרם.
אבל אם מפריע לה החוסר אוויר אז זה באמת שיקול.
אם את מעוניינת בלידה טבעית תבקשי מראש בקבלה מיילדת תומכת לידה טבעית. ואולי תזכי ותפלי על החדר שיש בו גם מקלחת.
לא נהנתי מהיחס בץינוקיה,אין ביות מלא ואמיתי כמו בעין כרם.
אבל הבנתי ששע"צ שינו מאד את המדיניות...
יש לי כמה חברות טובות שלא מוכנות ללכת לשום מקום אחר
הן יולדות בלי אפידורל רק עם תרגילים ומתיחות ונותנים להן חופשי
אני אישית ילדתי בשערי צדק והיה מעולה רק שזה לא הוכחה כי זה היה ניתוח מוזמן
נלך בעז"ה באמת לבדוק גם את ביקור חולים..
מקווה כבר להגיע להחלטה, זה משגע אותי! ![]()
ב"ה אני בשבוע 19
מרגישה תנועות מובהקות כבר משבוע 15 בערך
לפעמים אני לא מרגישה את העוברצ'יק החמודי שלי כמה שעות טובות..
מתי זה צריך להדאיג אותי? כמה זמן הגיוני שאני לא ארגיש אותו?
יש לציין שהתנועות שאני מרגישה כרגע הן לא "סדירות" אני יכולה להרגיש המון בתוך שעה, ואחר כך כמה שעות של שקט..
אשמח לעזרת המנוסות והיודעות! תודה
בס"ד
בכלל יש כאלה שבשבוע 19 עוד לא מרגישות בכלל..
כך שממש אין לך מה לדאוג
מודדת כובעים
-Rעות-הוא פשוט "שט" לו למקום בו את פחות מרגישה, כך הוסבר לי במוקד פעם אחת כשממש דאגתי, בדיוק בשבוע 19, שכמעט יום שלם לא הרגשתי...
ואכן התנועות המאוד חזקות שבאו אח"כ היו במקום אחר לגמרי, הרבה יותר למעלה. העובר פשוט עלה לו...
ודבר נוסף, העובר גם ישן, ואפילו שעות ארוכות.
אז נראה לי שהכל בסדר!
(תלוי ברופא) כרגע ממש אין לך מה לדאוג....
וגם כשמתחילים מעקב עושים 3 פעמים ביום (להרגיש 3 תנועות בחצי שעה או 5 בשעה בבוקר בערב ובצהרים)
אני גם הרגשתי בערך ככה ובשלב הזה עוד היה לפעמים כמה שעות טובות שלא הרגשתי (אח"כ היא בעטה בלי סוף והלכה לישון רק כשעשו לי מוניטור\ניסיתי להרגיש תנועות
)
בקיצור אין מה לדאוג את לא צריכה להרגיש כל הזמן רק מידי פעם...
מה שאני הבנתי שמתחילים בשבוע 28 זה בגלל שלפני כן ממילא אין איך לעזור אם חלילה קרה משהו
לי אמרו להתחיל מ24 יש כאלה שאומרים מ26 ויש מ28 ויש מ22...
ולפעמים יש מה לעשות גם בשבוע 24 תלוי מה הסיבה ובעוד הרבה נתונים....(יש היום תינוקות שנולדו לפני שבוע 28 והצליחו להציל אותם)
זה מתחיל בין שבוע 25-28
זה תקין מה שאת מרגישה עכשיו..
יוקטנהתכף אמא ל 4 ולא קולטת.
קודם אני צריכה להבין שאני נשואה..
כבר 7 שנים ![]()
![]()
בקשר לטבעת נוברינג- מה עושים אם שבוע לפני מועד הוצאת הטבעת מופיע דימום פתאומי? ובנוסף יש מעט התכווצויות?
מפחיד אותי שיכול להיות הריון ( אני בעודף משקל משמעותי מההריון האחרון והרופא ציין שאחוזי המניעה יורדים ככל שהמשקל גבוה יותר)
מישהי יודעת על מקרה שהריון נקלט תוך כדי שימוש בנוברינג????
בבקשה תענו! אני בלחץ איום!!!! ממש לא מתאים לי הריון עכשיו!
קשור לכל סוגי המניעה ההורמונליים
האם יכול להיות ביוץ רגיל אחרי דימום של הפלה?
והאם לצפות עכשיו למחזור סדיר כמו לפני ההריון?
הדימום ארך פחות משבוע...
מה שעברת.
השם ישמרך
אני בשבוע 19, אבל רוצה להתחיל לחפש דולה..
איפה ואיך מחפשים?
קצת פרטים:
זאת לידה שניה שלי.
מחפשת מישהי שמאמינה בלידה טבעית, עם כמה שפחות התערבויות.
דתיה.
עדינה אבל יודעת לעמוד מול הצוות של בית החולים.
מישהי שתכוון אותי ותעזור לי להתמודד עם הצירים ושיודעת לעשות עיסויים.
מישהי שיודעת לתת גם מקום לבעל.
מוכנים להשקיע כספית כמה שצריך, אבל כמובן שמעדיפים כמה שיותר זול..
זה מה שעולה לי כרגע..
מקווה בעז"ה ללדת בלניאדו, אבל יש סיכוי גם במעייני הישועה.
אשמח לשמוע המלצות או הכוונה לאיפה ואיך מחפשים.
עוד שאלה קטנה, מתי יוצרים קשר ראשוני עם הדולה?
תודה רבה!!
עטרה12בטח עוד יפנו אלייך המלצות.
אני פשוט מכירה רק באזור ירושלים.
בהצלחה!!!
אשמח ממש לשמוע על המלצות למישהי חמה..
זו הלידה הראשונה שלי ואני לא באמת חושבת שאני אדע מה לעשות "בזמן אמת"...
את יודעת להגיד לי מה טווח המחירים שדולות לוקחות?
תודה רבה!!
יפעת1 (V V)
אורנה דן
תמרה דהן
מיכל שדמון
רננית (נראה לי גם במרכז)
טווח מחירים 1500-2500
היא היתה הדולה שלי בהתראה קצרה כי זאת שקבעתי איתה לא יכלה... והיא היתה מדהימה... יודעת להתחבר מהר ורוחנית, מקצועית, מיוחדת... בכינו ביחד ושרנו ביחד, שמחנו ביחד והתרגשנו כשהוא יצא סוף סוף....
עשתה לי לידה מיוחדת במינה!!
כמה טוב להיזכר בזה.. 
אני מלווה במעייני הישועה גם אבל לא בלניאדו 
יש לי הרבה המלצות..על קולגות יקרות שלי אשלח לך בע"ה מחר.
אשמח מאוד להמלצות!
אם יש לך זמן אני ממש אשמח לקבל ממך המלצות!
תודה רבה!!
על אירית מחלב.
דולה מדהימה וטובה!
היא גרה בנתניה ואני יודעת שהיא מלווה גם בלניאדו וגם במעייני הישועה.
הטלפון שלה:
054-5370494
נעמה שורק מלווה גם במרכז.
היא כותבת ב"כיפה" אז תנסי להשיג אותה משם...
היא באמת חמודה ואימהית, ונראה שגם עם הרבה ידע.
איך הכרתי אותה?
ליוויתי מישהי ללידה, (אני עוד לא דולה, אבל בשאיפה... בנתיים צוברת ניסיון...)
הלידה לא התפתחה כ"כ, והיולדת אושפזה. (היתה אחרי ירידת מים)
אירית נכנסה בצניעות לחדר, כמו מלאך משמיים, ניגשה בפשטות והציעה עזרה. שמנים, עיסויים, עצות...
היא סיפרה שיום קבוע בשבוע היא מתנדבת בלניאדו, עוברת ועוזרת כמה שאפשר למי שמעוניינת.
למחרת כבר באה במיוחד בשבילינו...
אני התפעלתי ממנה מאד, למרות שלא ראיתי אותה בלידה בפועל, נראה לי שאפשר לסמוך עליה..
אשמח לשמוע אם למישהי יש עוד המלצות.
לא יקרה (עד 1200 שח) זה התקציב המוגבל שלנו..
אשמח לעצות, רוצה להיות עם חוויה שונה הפעם![]()
תודה
אז נראה לי שזה עומד בקריטניון גם היא תבקש קצת יותר ....
סליחה... פשוט אני לא מוצאת את הקישור עם השם.
תודה וסליחה שוב. אני מירושלים
יש החזר בקופות חולים אם את בפלטינום או משו אז תבדקי 
שווה כל שקל.
אין לי מושג איפה את גרה...
היא מאיתמר, זולה ומעולה, וענה על כל הקריטריונים...
אם תרצי אתן לך את הפרטים המדוייקים
אם כן, אני ממש אשמח לשמוע פרטים!
אפשר גם באישי..
שלום אלישבע.
שמי מיכל גרה בקדומים
אני דולה מדריכת לידה והנקה מלווה בלניאדו ומעיני הישועה.
פגישת הכרות עם הדולה היא ללא עלות .
מוזמנת להתקשר בשמחה
מיכל
0508757098
התינוק שלי בן שלושה חודשים, בהתחלה ההנקה הלכה טוב אבל בזמן האחרון התחילו לי כאבים בהנקה, בהמשך הופיעו סדקים. ניסיתי לשנות תנוחה, למרוח משחה (לנסינו), וגם להשתמש בפטמת סיליקון אבל אני לא מצליחה להחלים... מאתמול כשהתינוק יונק כנראה יוצא גם הרבה דם כי כשהוא מסיים כל הפה שלו מלא דם והוא גם פולט דם... מה עושים? להפסיק להניק??
זה קרה לי גם!
קודם כל תלכי לרופא
הרופא נתן לי משחה אנטיביוטית לשים .. ב"ה אחרי שבוע יכולתי להניק בלי לסבוק מכאבים
אם תחכי יותר מידי המשכה הנטיביוטית לא תעזור ותצטרכי לקחת אנטיביוטיקה ממש
אצלי פשוט שאבתי משהו כמו שבועיים ואח"כ ב"ה בזכות המשחה האנטיביוטית אני עד היום מניקה... הבת שלי בת שנה
שלום וברכה ליבי איתך יקירה.
ממליצה לא להפסיק ולטפל בבעיה .
צריך לראות מה הבעיה מהשורש.האם היה שינוי בתנוחה אולי משהו מציק לתינוקי לו פטריה ? דבר שני לפצעים צריך משחה יותר טובה הלנוסין רק מרככת היא לא מרפאה פצעים ממליצה על משחה של incollina יש להם מוכרות בכל הארץ תיכנסי לאתר. גם המשחה של רפאל טובה יש בה ארניקה לריפוי. הכי יעזור לך לראות יועצת או מדריכה בהקדם האפשרי....
בהצלחה מיכל
דולה. מדריכת הנקה ולידה
0508757098.
מלווה הרבה נשים שזה מקל עליהן במיוחד בשבלב הלטנטי.
אבל זה מאוד אינדווידואלי,יש נשים שאומרות שזה מציק להן וכו'..
לדעתי כדאי לנסות,לא מועיל לא מזיק.
ביד שרה איזי טנס
השאלתי מיד שרה (בעיקרון ז המאוד מבוקש אצלם...)
ייתכן שזה הועיל קשה לי לדעת, ממש בסוף זה עיצבן אותי, אבל המחשבה שיש לי שליטה כלשהי בצירים נתנה לי תקווה :
(זה בא עם "שלט" שאת מכוונת את הדרגה של הרטט בצירים..)
בכל מקרה זה לא מזיק ושווה לנסות
שלום רב.
אני משכירה מכשיר איזי טנס- להקלה מצירי לידה. מכשיר בדוק ועובד . המכשיר הינו חדש חדש באריזה.
לפרטים: רינת - 0543450022
אני כותבת מאנונימי, כי אני לא רוצה שנשים שהיו שם וראו, יקשרו אותי לכינוי שלי.
אני רוצה להתייעץ אתכם בקשר להתערבות במשהו שהורה עושה לילדו, כשזה מקרה שנראה שהילד במצב מעבר לגבול הסביר.
אני מסייגת בכך שאני לא באמת יודעת מה הולך אצל אחרים ומה קורה בדיוק, ואני לא יכולה לשפוט אף אדם עד שהגעתי למצבו,
לכן אני לא שופטת, אלא מספרת עובדות.
אני ממש לא רוצה לגרום לאף קורא לחשוב משהו רע על מי שכתבתי עליו, כי אין סיבה.
כולנו בני אדם כל אחד עובר ימים יותר טובים ופחות טובים ואסור לשפוט.
אם מישהו מזהה שלא יכתוב שמות של אף אחד ולא יכתוב שהוא זיהה.
לחברה-שכנה שלי נולד תינוק לא מזמן, ויש לה בת בת שנתיים. אני מאוד אוהבת את הבת שלה. היא ילדה עם מזג טוב,
טובת לב חכמה וחמודה, ולא ילדה שאפשר להגדיר אותה כ"'קשה".
היום בבוקר הילדה ואבא שלה היו ליד בית הכנסת, וכנראה שהיא הרגיזה אותו איכשהו,
היא נשכבה על המדרכה, בכתה בכי מסכן נורא וצרחה, התמלאה נזלת והשתעלה, אבא שלה ישב על הספסל ליד
לא הסתכל לעברה ולא ניגש אליה בקטע של חינוך, יש סיגנון חינוך כזה, וגם אם אני אישית לא מחנכת ככה, אני כן מקבלת
את זה שאנשים אחרים כן. אבל קראתי שבגיל שנתיים זה אמור להיות גג לדקה-שתיים.
זה נמשך מעל שלוש דקות (לא היה לי שעון אז אני לא יודעת בדיוק) אנשים העירו לו ,
אני לא. לא רציתי להתערב, אבל לא יכולתי לראות את זה, כאב לי הלב , ולקחתי אותה חמש דקות על הידיים, היא שמה עלי ראש, חיבקה וליטפה אותי
ואני לא נמצאת איתה או לוקחת אותה על הידיים לעיתים קרובות.
כשנגמרה התפילה החזרתי לו אותה, היא לא רצתה לעמוד וישבה ובכתה לידו,
אנשים כבר התפזרו הביתה, והוא דיבר שם עם אנשים שהוא מכיר.
בינתיים עברו 4 דקות בערך, עמדתי לידה בלי להרים אותה כי ידעתי
שהוא לא רוצה בכך. ודיברתי אליה, בזמן הזה היא בכתה ממש.
אחרי שהוא סיים לדבר עם חברים שלו הם הלכו הביתה.
אמא שלי אמרה לי שלא הייתי צריכה להתערב ושזו לא בעיה שלי.
אני אף פעם לא מתערבת להורים אחרים בדרך שהם מחנכים את הילדים שלהם
אבל לא יכולתי לראות את זה.
אני לא פסיכולוגית ילדים ולא מתיימרת להבין יותר מידי בנפש הילד שלא-שלי,
אבל באינטואיציה של אמא הרגשתי שהיא הרגישה רע. שזה לא היה בכי של פינוק יתר.
היא לא ילדה "קשה" במובן הטיפוסי, ולילדה קטנה שנולד לה אח מותר להיות גם "מפונקת"
(עוד מילה שאני שונאת) מידי פעם, עד שהיא מסתגלת לעניין.
היו עוד מקרים שראיתי בסגנון, לפעמים גם עם בכי יותר ממושך,לא בהכרח אצלם,
ולא התערבתי.
ראיתי כבר דברים שהם באמת הזנחה (לדוגמה אבא אחר, לא זה שכתבתי עליו , שמתניע את האוטו בלילה עם הילדה הגדולה,
והקטנה יותר רצה אליו מהחצר לכביש עם פיג'מה חצי דקה אחרי שהוא הסתובב באותו מקום רוורס,
וזה כביש שכן עוברות בו מכוניות יחסית)
ולא אמרתי כלום, למרות שהיה בא לי לצלצל לרווחה.
היום היה לי קשה...
בתכל'ס, אני לא יודעת אם נהגתי כשורה או לא..
אשמח לדעת מה אחרות היו עושות...
מינימאוסלא מומלץ בכלל
אנחנו הלכנו על יד 2, אז חיפשנו כשהיה לנו זמן.
אמבטיה זה נוח לתינוק, אבל לא הכרחי אם יש טיולון שנשכב כמעט 180 מעלות.
אם אין בעיה תקציבית אני מאוד ממליצה על אמבטיה,
למרות שזה לזמן קצר זה נוח מאוד, במיוחד בחורף..
אבישג1
זה יותר סגור ומגן מרוח ומקור בחורף. וגם התינוקות יותר אוהבים מקום קטן וסגור, זה מזכיר להם את הרחם.
ואני אוהבת גם את זה שלא צריך לחגור אותם, מה שבטיולון בד"כ כן.
וגם אני משכיבה על הבטן, ובטיולונים זה לא נוח (גם הטיולונים שנשכבים כמעט לגמרי בד"כ יש להם זוויות כלשהי)
ביד 2,
עם אמבטיה,כל ילדי נולדו בחורף..
עד היום העגלה משמשת אותי אנגלזינה.
גיסתי קנתה אמבטיה רק בילד חמישי
ומאוד הצטערה שלא עשתה את זה קודם
נכון זה לא הכרחי אבל מאדו מאוד כיף
לילד הראשון לקנות עגלה זולה. את לא יודעת מה את באמת רוצה מעגלה עד שיש לך ילד והלכת איתו בעגלה, וזה ממש באסה לקנות עגלה באיזה 2000-3000 ש"ח ולגלות שהיא פשוט לא נוחה לך ולא מתאימה לצרכים שלך. לכן לפי דעתי עדיף לילד הראשון לקנות עגלה זולה יחסית, כזאת שלא תצטערי להחליף אפילו אחרי ילד אחד
מה גם שאפשר בהחלט לקנות עגלות טובות באזור ה600-700 ש"ח.
וכמו שמישהי פה פעם כתבה - אפשר לקנות עגלה באיזה 5000 ש"ח שתהיה מעולה ותחזיק ל10 ילדים, אבל הרבה יותר כיף ללכת עם תינוק חדש בעגלה חדשה.
לגבי אמבטיה - בעיניי זה די מותרות. זה יקר, תופס הרבה מקום בבית, ולא שימושי לאורך זמן, ובעיקר כיף ללכת איתה. אגב, לא ראיתי שלתינוקות נוח יותר בעגלת אמבטיה מאשר בעגלה שנשכבת עד הסוף.
ולא צריכה לחפש עכשיו עוד פעם? ויודעת שבעז"ה אחרי הלידה - העגלה פשוט יוצאת מהעטיפה לשימוש?
וב"ה שמזמן לפני שנים... לא היה כזה מבחר גדול היו 3-4 חברות טובות וגם לא במחירים מטורפים (פג פרגו 1500 ₪) נשארה כמו חדשה אחרי שלושה, עם אחריות והכל
אז לשאלתך- שלי הפג ונציה (כבר לא קיים לדעתי) היא מה שנקרא משולבת (?!) יש בה שכיבה ואפשר לסגור כמו אמבטיה- מאוד נוח! תינוק ישן והולכים אתו בלי בעיה לכל מקום. סגירה עוטפת ושומרת בימים קרים
ואח"כ אפשר להרים את העגלה
אם קונים אמבטיה לדעתי חשוב שתהיה מספיק גדולה - רחבה וארוכה. כואב לי הלב לראות תינוקות שבגיל חודשיים צר להם המקום (יש גם תינוקות גדולים, ארוכים וכו') ואז לא נוח להם בעגלה בכלל.
שימי לב למשקל של העגלה. שיהיה לך קל לעשות הכל בעצמך- לקפל, לסחוב במדרגות...
ותבדקי הכל בעצמך! לא לתת רק לבעל לבדוק בטעות.
אני אפילו שמתי את התיק שלי בסלקל וניסיתי לסחוב, בעגלה גם, כדי לדמות את המשקל של התינוק (רק תיזהרי עם המשקל כי בכ"ז את בהריון עכשיו...
)
לגבי אמבטיה- לנו היה מאוד נוח אמבטיה (רכה, כדי לשים בשקית כשנוסעים באוטובוס לשבת) בחורף, ובדיוק נגמר החורף כשהיא גדלה.
לפעמים זה מייקר מאוד את העגלה אז אולי בעגלות מסוימות זה לא שווה, אבל לתינוקות חורף בהפרש לא משמעותי זה טוב.
***אפשר לבדוק אולי במקום עגלות שנשכבות עד הסוף ויש להן כיסוי שמתלבש עליהן כמעט כמו אמבטיה- אולי שווה לבדוק? (ראיתי כזו של פג אבל בטח יש לעוד חברות...פג גם כבדה יחסית.)
גם את יכולה להשכיב את הילד על הבטן בשלב שהוא קצת יותר גדול וככה הוא גם מפתח שרירים ומחזיק את הראש וגם יכול לראות את העולם בחוץ במקביל..
ובחורף- נראהלי היא תהיה שימושית יותר מאשר טיולון שוכב..
כדאי לבדוק בעגלה-
- אם את בלי רכב אז שתהיה קלה, מתקפלת בקלות ועם גלגלים קטנים שנוח לעבור איתם במקומות צרים כמו מדרכות ואוטובוסים..
- משהו שהחלקי חילוף לא יעלו כמו העגלה עצמה.. (לדוגמא- לאחותי יש עגלה של בוגבו שהיא עגלה מאוד יקרה אבל היא מצאה אותה ביד 2 בזול אבל עכשיו בילד השני- נשבר לה איזה חלק בעגלה ורק ההזמנה של החלק הזה, עולה כמו לקנות טיולון רגיל..)
- אני אישית אוהבת שהעגלה גבוהה ושהילד יכול לראות החוצה בגובה העיניים ולא רק את הרגליים של האנשים, וגם- שילדים קטנים לא יגיעו לדחוף את הראש המנוזל שלהם בתוך האמבטיה ;) אבל זה כבר משהו שתלוי בך..
ובקשר לחנות מוצצים- אני מכירה, היא באמת נחשבת רשת מאוד זולה עם מבחר מאוד גדול..
אבל אם את קרובה לאיזור כפר סבא, אני ממליצה לך ללכת לבדוק בבייבי אאוטלט, יש להם מגוון של עגלות זולות ואיכותיות, אבל קחי בחשבון שהם לא מחזיקים בחנות עגלות ממותגות ויקרות מאוד.. (אנחנו קנינו שם את העגלה שלנו שהיא כוללת אמבטיה, טיולון, סלקל ומתאם לסלקל לרכב במחיר מאוד מאוד זול יחסית לחנויות אחרות) ואת יכולה למצוא שם עוד מציאות זולות לתינוק.. (משחקים, שמיכות, מצעים, אמבטיה ועוד..)
בהצלחה ומזל- טוב 
זו עגלה מעולה מכל הבחינות, אבל מה, חסרה לי מאוד האמבטיה.
ההגנה לתינוק, השלווה של ה-180 מעלות, החום בחורף, האפשרות להשכיב על הבטן כדי להרים ראש תוך כדי טיול....
מה לא....
אז הפעם אנחנו נשכלל את העגלה ונקנה לה אמבטיה.
זה הכיוון כרגע.
בייביג'וגר של 3 גלגלים לא יציבה עם אמבטיה
יכול להיות ששוה לקנות אמבטיה בנפרד
בילד הראשון ההורים של בעלי קנו לנו עגלה פשוטה ודי התבאסתי כי זה לא מה שבחרתי והיא לא הייתה כ"כ נוחה...
(אולי סתם כי ראיתי שמסביבי כולם עם עגלות שוות ויקרות).
עכשיו אני בהריון שני והיה ברור לי שנקנה עגלה. קנינו די מוקדם (לדעתי מוקדם מדי - תחילת חודש שביעי) כאשר המחיר לא זול במיוחד - 1,000 ש"ח עגלת צ'יקו כולל אמבטיה, טיולון וסלקל.
נכון שזה לא יקר גם אבל אפשר למצוא בהחלט מציאות מעניינות ביד2 (700 - 800 ש"ח לעגלות במצב מעולה!) אז כדאי לעקוב...
בקשר לאמבטיה - האם הכרחי? ודאי שלא. גם ככה האמבטיה היא רק למספר חודשים ויש המון עגלות איכותיות בלי וזה די טרנד אבל מצד שני, אם זה יעשה לך טוב על הלב ויש לך יכולת כלכלית אז למה לא? כי תכלס זה באמת לא הוצאה שהיא בשמיים....
בהצלחה!
קטנטנים היו כולם בעגלות אמבטיה כבדות ומגושמות כאלה....
כאלו ברחוב ולא בטוחה שמתלהבת.
יש לנו את ה-3 גלגלים, ואכן לא נראית לי הכי יציבה בעולם.
טוב שאת אומרת לי ששמעת כך.
כבר העלינו את האפשרות לקנות אמבטיה בנפרד, כפי שהצעת,
אבל כאן מתחילה התלבטות ענקית- לקנות רק עגלת אמבטיה? איזו אמבטיה? של איזו חברה? או שבעצם לקנות עגלה משולבת עם טיולון? מה נעשה אז עם הבייבי גוגר?
מה מציעה?
בהחלט אני מפסידה מזה לפעמים, שסתם דברים מגעילים אותי..... הפסד שלי.....
אבל אפשר לפרק אותה בקלות (10 שניות להורדת האמבטיה, ועוד 10 שניות לקיפול והשכבת השלד עם הגלגלים). את האמבטיה אפשר לשים על השלד המקופל ואז זה לא תופס יותר מדי מקום.
שאם יש לך ילד/ילדה קטנים, שעומדים על כסא ליד העגלה ונשענים עליה בידיהם, הם יכולים להפיל אותה (על עצמם, עם או בלי התינוק שהיה בפנים). זה קרה אצלנו פעם אחת. בכמעט-פעם-שניה, תפסתי את העגלה ברגע האחרון ב"ה והיא לא נפלה.
ונתתי כדוגמא דווקא ילד או ילדה קטנים, כי עם ילד גדול יותר, שיכול לראות מה יש בעגלה גם בלי לעמוד על כסא, סביר מאוד להניח שזה לא יקרה, שהוא לא יישען על העגלה.
הילד הקטן עומד על כסא ליד העגלה ונשען קדימה כדי לראות מה יש בעגלה. אם ההישענות היא יותר מדי עבור העגלה, היא עלולה ליפול.
שוב, לנו זה קרה רק פעם אחת, ברוך ה'.
מתוקה וסקרנית נורא, ואני כבר מעכשיו יכולה לדמיין אותה כל הזמן נשענת ומטפסת כדי לראות.
טוב, האופציה הזו באמת תרד מהפרק נראה לי...
אז זה מושך את העגלה והיא עלולה ליפול
אם את מוצאת עגלה משולבת עם אמבטיה שאת כן מרוצה ממנה (אפילו הבייג'וגר של הארבעה גלגלים, עם האמבטיה), אפשר לקנות אותה, ואת העגלה הקודמת (שנשמע שהיא עוד במצב טוב), לנסות למכור ביד 2, ואז את מרוויחה חזרה לפחות חלק מסכום הקנייה.
אם את קונה עגלה משולבת שתרצי אחר כך להחליף בטיולון (בגיל שנה שנתיים וכו')
אז אולי כדאי להשאיר גם את הג'וגר שנוחה בכל גיל שהוא
הכי נראה מהכול לקנות את הג'ור של 4 ולהתפטר מה 3
לעניינים ונראה מה יאמר.
כי תכל'ס, אני מאוהבת ( חחחח ) בטיולונים של בייבי ג'וגר ולא בא לי על עגלה משולבת אחרת שתיתן לי טיולון שלא אדע מה לעשות איתו.
אז זו עם הארבע גלגלים נשמעת לי טוב.
ואז או למכור את ה- 3 גלגלים כהצעתך, או לתת אותה לארגון חסד, הזדמנות לקצת זכויות... נראה כבר....
שלום לכולם
למשפחה במודיעין יש תינוק חולה סרטן שהרופאים אמרו שהוא חייב לקבל כמה שיותר
מנות של חלב אם.
בבקשה אם מישהי מניקה ויכולה לתרום חלב או שידוע לכן על מישהי שיכולה אנא
תתקשרו למספר 0547807751 זוהי חברה שמסייעת באיסוף החלב.
ממש חשוב בבקשה תנסו לחשוב על מישהו שאתם מכירים
אני מאוד רוצה לשוחח עם בעלי יקירי על משהו, ורוצה להסביר את עצמי הכי טוב שאפשר.
אני עושה כפי דעתי, אני מסכימה איתך שתינוקות צריכים המון מגע וקרבה גופנית לאמא,להורים, אך גם מבינה שזה קשה, ועוד תאומים, להיות צמודים אליהם פיזית כל היום, כל הורה צריך דבר ראשון להבין את חשיבות הקשר הגופני, ואז לחשוב מה מתאים לו- יש מי שייצמד לתינוק במנשא כל היום וישן איתו בלילה ויש מי שזה "חונק" אותו.
את ובעלך תחליטו מה טוב לכם, אם לא תצליחי לשכנעו- את את שלך תעשי ביחס אליהם, והוא את שלו.
בהצלחה!
מקום טוב באמצע, וכן אשמח שבעלי גם יחשוב ככה, זה יהיה פשוט הרבה הרבה יותר קל.
הוא בא ממשפחה מאוד מאוד קטנה, גדל ללא אחים קטנים, אז אין לו שום רקע ותובנות בעניין, ולכן חושבת שאם ישמע דברי טעם, הוא יבין ויסכים איתי.
על חשיבות החום והמגע שהתינוק צריך.
אין ספק שתינוק רך צריך להרגיש כמה שיותר את החום, הליטוף, הקירבה וכו' ,ראשית, הוא יצא רק עכשיו אחרי שהיה עטוף תשעה חודשים וצריך לאט לאט להתרגל להיפרדות.
שנית, כל תחושת הביטחון מתפתחת בשנה הראשונה, וילד צריך להרגיש שמיד כשהוא צריך אמא פה. אין פינוק בגיל הזה! גם פינוק זה בכלל לא קשור לחבוקים ומגע.
דבר אחרון, יש כאן את עניין האופי של האמא, יש אמהות יותר קרות ומרוחקות באופיין ואין מה לעשות הילדים שלהן יצטרכו להתמודד, ואני מניחה שהקב"ה כבר יצייד אותם בכלים הדרושים....
ויש אמהות, רוב האמהות , שהן יותר חמות ויותר ריגשיות, וצורת הגידול שלהן כוללת יותר מגע, (יש להן חסרונות אחרים שאיתן ילדיהן יצטרכו להתמודד....) .
כל אחת צריכה ללכת לפי אופיה ולפי מה שנכון בעיניה ולא לפי נשים אחרות, וזה גם מה שבעלך צריך להבין, את כזאת באופייך, זו לדעתך צורת הגידול המתאימה לך ולילדייך, וכל דרך אחרת אינה טבעית בעינייך ועשויה להזיק לילדייך.
שהילדים יצטרכו להתמודד עימם, אסור שנשכח את זה, ואני בטוחה שהאחיינים שלי יגדלו שמחים. סומכת על ההורים שלהם.
רק שבאמת חשוב שבעלי יבין שאצלי זה לא ילך ככה, ולא יתרעם אפילו בשקט לעצמו על העול שאני נוטלת עלי ואולי גם עליו.
אשתמש במילים שלך, הן טובות!
זה כמה הזדהות ואמפתיה אני מרגישה כשאני קוראת את ההודעה שלך (שגם מנוסחת מאוד יפה, אגב). אני מכירה את התחושה הזאת, את הקושי כשצריך לגשר על פער מחשבתי כזה, ועוד יותר כשזה מתלבש על 'המשפחה שלי' - 'המשפחה שלך' - ממש לא פשוט. אני איתך.
ספציפית לגבינו גיליתי - ואני כותבת לך כי יש לי חשד שזה לא רק לגבינו אלא גם הרבה זוגות אחרים בנויים ככה - שניסיונות לשכנוע הדדי בוויכוח 'שכלתני' די נידונו לכישלון, והרבה פעמים יש להם אפקט הפוך. כשאני מצליחה -במאמץ!- לוותר על הרעיון שיבין שאני הצודקת, אני פונה לא לשכל אלא רק לרגש שלו כלפיי, ואומרת לו בכנות גמורה עד כמה שדרכי הגידול 'שלי' חשובות ועקרוניות לי וכמה שיהיה לי רע ועצוב אם ננהג כלפי הילד באופן שלתפיסתי פוגע בו; כשאני מצליחה להשלים עם המחשבה שהוא יחשוב שאני מגזימה - שיחשוב ככה מצדי אבל העיקר שיבין גם בגלל ההגזמה הזאת שלי אני - אשתו האהובה - אהיה מאוד בצער --- אז קל לו להתגמש ולוותר, כי באמת לו זה חשוב פחות. וכמובן שבנושאים אחרים שיש בינינו חילוקי דעות אבל הנושא פחות 'בעצמותיי' ממנו - אני זו שאתגמש.
ועכשיו השוס - אחרי שהצלחתי (טוב, נו, תשעים אחוז הצלחתי, אני בנאדם
) לעבור לאורח דיון כזה, וההסכמות בדרכי הגידול נבנו על הבסיס הזה, נראה לי שבפועל גם הדעות שלו התקרבו לדעותיי.
ולמרות שלא המלצתי להגיש לו חומר קריאה (זה נתפס כמיסיונרי), אם בכל זאת חומר קריאה, יש לי שתי המלצות:
ספציפית לעניין ההאכלה הפרקטית, כאן מובאת אזהרה של מנהל אגף הילדים בשע"צ מהאכלה כזאת.
ולעניין הרחב יותר של צורכי התינוק, אני נהניתי מאוד לקרוא חוברת של האוניברסיטה הפתוחה על בולבי. זה פסיכיאטר מפורסם ומוערך, שהוביל הבנה חדשה וגישה חדשה בהתפתחות ילדים. למשל, צוות בהנהגתו צילם התנהגות של ילדה בת שנתיים שהושארה לבד בבית חולים (כפי שהיה מקובל באותה תקופה), והראה איך ההתנהגות שלה מידרדרת מיום ליום כשהיא בלי הוריה. הסרט היה מאוד מרשים, וגרם לשינוי נהלים בבתי החולים, לאפשר להורים לשהות עם ילדיהם המאושפזים. יש לו הסברים מאלפים על חשיבות ההיקשרות לאם להתפתחותו התקינה של התינוק. שם החוברת שקראתי שמתמצתת את מה שחקר והסיק: "שלבים ראשונים של ההתפתחות" מאת חוה אפלמן.
נלחצת, אלא שבאמת יש קושי כזה כשנוצר פתאום פער כזה בינינו....
ואת יודעת מה, אני חושבת שאת גם צודקת מאוד בגישה. אפשר להסביר,לתאר, להוכיח, להביא ראיות, וזה לא בהכרח יעזור. באמת נראה לי שאם בעלי יבין שבנפשי הדבר, ולא אוכל להשלים בשמחה עם דרך אחרת, הוא יקבל את זה ויתאמץ גם לנהוג כמוני, עמ"נ שאהיה שמחה בגידול הילדים שלנו.
תודה על הקישור, הצילו! הוא מפחיד נורא!
וודאי שאראה לו את המאמר הזה, לא בקטע מיסיונרי אלא בקטע של הבה נחליט שאצלנו לא עושים כך בשום מחיר.
( אגב, היית חושבת להראות דבר כזה לגיסתי? או שחשוב לתת להם להחליט על חייהם ולא להתערב? )
ומאין הייתה לך החובר ההיא? יש אותה מופצת באינטרנט?
אולי תלמדו ביחד מספרי חינוך ,שיראה שזו לא דעת יחיד שלך למשל הרב אבינר כותב יפה בספר "חינוך באהבה" על גיל הינקות.
בהצלחה
בלי קשר לגישה כזאת או אחרת הורים מחליטים איך לגדל איך את ילדיהם.
כלומר לא צריך להגיד ככה לבעל, אבל אמא היא זאת שקמה בלילה ורב הטיפול עליה. אז מותר לה לבצע את זה באופן שמתאים לה
הרי את לא מסבירה לו איך להניח תפילין ולא מביאה את אבא שלך שיסביר לו
אז כדאי לבקש מבעל להתחשב עם רגשות שלך ולכבד דעה שלך בעניין
לדעתי אם בעל יראה שאת ותינוק יהיו שמחים אז הוא יסכים אם גישה שלך, לא נראה לי שזה יעניין אותו לקרוא יותר מדי על כל מיני גישות בחינוך, רק אם הוא גם ככה מתעניין בזה או תסבירי לו בקצרה כמה נקודות חשובות
ולמצוא איזונים- אם את חושבת שחייבים להרים את התינוק הרבה זמן אז כנראה את תעשי את זה בדרך כלל
ובלי קשר אליך לפעמים אמהות באמת מגזימות עם גישה כזאת או אחרת, כשילדתי את בכור אז כל פעם שהייתי צריכה לשירותים קראתי לבעלי שיחזיק בינתיים את התינוק, כל זמן שהוא היה ער הוא היה על ידיים כי אמא שלי הסבירה לי שזה צורך קיומי של תנוקות. לא ישנתי, לא אכלתי רק סיפקתי חום ואהבה וזה פשוט היה סיוט. הוא התרגל לצומי בלי הפסקה. וכשהגיעו עוד ילדים וכבר לא יכולתי להתמסר ככה לאף אחד אז התחלתי לחפש איזונים ולקבוע גבולות ונהיה יותר קל. וגם בכור שלי נהיה הרבה יותר רגוע
אם לכל אחד יש גישה אחרת בטיפול בילד , זה רק נותן לילד עוד דברים חיוביים
מה מכך שההורים נוקטים בגישות אחרות, אך אני חוששת שזה יכול להכביד על ההורים ולגרום אי הבנות ואפילו קצת תרעומת. אצלנו בעיקר כי כפי שכתבתי ל1666, בעלי שותף מלא בגידול.....
עם ביתי הבכורה. הוא עובד מהבית, נמצא איתנו הרבה שעות, ולא "עוזר" לי אלא ממש חי איתי ועם הילדה, נושא בעול מלא, לא אוהב שאני אומרת שהוא עוזר, אלא אוהב שאני אומרת שאנחנו מגדלים יחד את הילדים. הוא כזה.
אז כך שכן יש משמעות לאיזשהו קו מנחה שמקובל על שנינו.
לכן חשוב לי לשמוע מכן רעיונות. תודה!
מסכימה איתך מאוד שלפעמים אמהות נסחפות לקיצוניות, לא משנה לאיזה כיוון.
אני מכוונת לשביל הזהב, וחושבת שגם נמצאת בו.
אני לא מחזיקה במנשא או על הידיים כל היום וכל הלילה, אבל כן נמצאת כל הזמן ליד, נוגעת המון, ישנה קרוב קרוב ומלטפת הרבה, מתאמצת ונאבקת על ההנקה, ובעלי גם נהג כך ברצון עם הבכורה, כך שלא מתחשק לי בכלל שיהיו לו פתאום רעיונות אחרים.....
עיניים זוהרותלא רק בענין הזה של חום ומגע וקרבה לתינוקות.
במשפחה הקרובה אני רואה הרבה דברים שקשה לי איתם בכל מה שקשור ליחס לתינוקות ופעוטות. לחץ ומתח סביב ענינים כמו אוכל, סדר ונקיון, ציות להורים וכד'.
לשמחתי, אצלנו בעלי לגמרי בצד שלי בענינים האלה.אבל חלק ממה שגרם לו להיות שותף די מלא להשקפה שלי זה ששיתפתי אותו המון. לא בצורה פטרונית ומעצבנת (לפחות ניסיתי) אלא בשיתוף אמיתי של מה שאני מרגישה, מחקר מענין שקראתי ובכלל, דיונים על העולם הזה שאנחנו חיים בו- עולם של נתק בין הורים לילדים.
ולגבי ההרגשה כלפי גיסתך- נראה לי שבאמת מוטב לשתוק...בפעמים היחידות שניסיתי לומר משהו בעניינים אלו נתקלתי בחוסר הבנה בסיסי כלפי. אז אין מה לעשות, כל הורה עושה את המיטב כראות עיניו, ובע"ה כולם יצאו שמחים ובריאים בנפשם.
אגב, במשפחה של בעלי כבר רגילים ל"מוזרות" שלי- הנקה עד גיל מאוחר. (שנה זה נחשב אצלם המון. ואצלי שנה זה עוד בעיצומה של ההנקה), נשיאה במנשא וכד'.
היתרונות והחסרונות בכל אחת מהדרכים ומסבירה למה אני בוחרת בדרך מסוימת.
כדאי להראות לפי דעתי את הדרך שלך בתור משהו באמצע בין 2 הדרכים. דרך שלוקחת מכל מקום. תראי לו את הדרך של גיסתך בתור צד אחד וגישה מאד חמה וחונקת מצד שני כך שגישתך תהיה באמצע.
עדיף, לענ"ד, להראות את הדרכים לא בתור "דרך שלי"- "דרך של גיסתי".
בכלל אל תזכירי אותה אלא אם כן יש ביניכם קשר טוב ובעלך יודע שאת מאד מעריכה אותה וכד'.... או שהוא במילא מזכיר אותה.
מה שכן, כדאי להראות הערכה לדרך של גיסתך.
בהצלחה....
שאת אוחזת את ילדיך, תגידי תודה
כל פעם שהוא רוצה אליך תגידי תודה
כל פעם שהוא נירדם רק כי את איתו תגידי תודה
כל פעם..שצועקים שרוצים רק את אמא..
תגידי תודה...זו מתנה יקרה
את יודעת יש נשים שמחכות שיקראו להן.. רק אמא!
ובעז"ה,
ולא ירחק היום שבו יהיו ילדים שיזכו בך, שתהיי את האימא שלהם. המתנה שלהם. ![]()
זו לא הכוונה ![]()
הכוונה רק שכל כך תעריכו שזה לא מובן מאליו
הדברים הקטנים שלא מובנים מאליו בכלל!!
שתזכובע"ה בקרוב לחבוק פרי בטן משלכם..
כי לחבוק תינוק זה באמת כ"כ לא מובן מאליו...
מתפללות ואוהבות![]()
להרגיש יותר טוב אחרי שעת השכבה מתישה
וריגשת ממש תודה לך על התזכורת
מאחלת לך שבקרוב בקרוב תזכי בשמחה ובקלות
של כולכן.
ובקרוב בקרוב אצלך
תרשמי לך את זה במקום בולט
שבעז"ה עוד שנה כשאת תהיי כל כך עייפה והתינוק יעיר אותך בפעם האלף
תזכרי איזה מתנה גדולה זאת
(מניסיון אישי של המתנה ארוכה - שוכחים!!! ועוד איך!!!)
באחת מישיבות המחנכות באולפנה עלה הנושא של הלבוש ואיך כל שנה החצאיות מתקצרות גם אצל הבנות וגם אצל האימהות.
אחת המורות אמרה שזה נכון גם על עצמה והיום היא מרשה לעצמה ללבוש חצאיות עד הברך וכשהיא נוהגת למשל זה כמה ס"מ מעל הברך, מה שהיא לא הרשתה לעצמה לעשות בעבר.
הרבה מורות הודו בזה לאחר מכן.
אכן הידרדרות הדורות?
ולכן יותר נוח לה לשאול כאן.
ולמה את מסתתרת???
פעם אמותינו הקדושות היו מכוסות מכף רגל ועד ראש.
אפילו הצוואר היה מכוסה, היו קושרים את המטפחת מתחתיו
אבל אפילו בדורות האחרונים -
אני מכירה הרבה נשים שעברו מכיסוי ראש מלא לכיסוי חלקי מינימילי לצערנו הרב
וחוזרים בתשובה ![]()
ונשות רבנים שלא הקפידו. היום יש הרבה חותר הקפדה על כך.
וגם נסיגה לפעמים לכיסוי חלקי..אור וחושך משמשים בערבוביה
וזה מה שיש בחנויות נחשבות
רב מלמד פעם כתב מאמר בבשבע בנושא
אני עדיין מקפידה על חצאית ארוכה (ולא שלושתרבעי), אבל כל-כך קשה למצוא כאלה בחנויות!
אני ממש מבינה שמי שהעניין הזה רק קצת חשוב לה ולא מאד מאד בנפשה, תוותר עליו כשתיתקל בקושי טכני למצוא את החצאיות הארוכות.
הדור של התלמידות שלנו דורש כבר הרבה יותר ממה שאנחנו גדלנו.
הבנות רוצות הרבה יותר פנימיות, הרבה יותר חיבור למצווה המצווה (לקב"ה) ולכן ברור שיש איזשהיא ירידת הדורות. אבל זה וודאי מזמן אותנו לחוות בעצמנו את הדברים בצורה הרבה יותר עמוקה ופנימית,גם מי שכבר הולכת צנוע, זה וודאי נוגע לה- לעשות את זה ממש מבפנים עם הרבה חיבור לה' יתברך ולתורתו.
נתפלל שתתחזקנה במידה כל-כך חשובה כמו מידת הצניעות.
כל עוד אדם לא עזב את העולם, בידו להשתפר...
לכן אין כאן כל הפתעה.
כשהמודה באירופה "התירה" חצאיות ארוכות, כך גם היה כאן.
אני זוכר את עצמי צוחק על הציבור החרדי כשהורו לבנות אצליהם ללכת עם חצאיות פחות ארוכות(!) כדי לא להיות במודה הזו.
יש משהו בדבריהם.
כשכל, או רוב המזון התרבותי שלך מגיע ממקום מסויים (וגם אם לא שלך אז של רוב גדול של החברה שמסביבך) אז לא פלא שכך אתה חי.
כל אחד מבין שאם בסוכות הוא יטול 4 מינים ויהיה חסר רק מין אחד אז הוא לא יצא ידי חובה, וכמו כן כל אחד יודע שאם בפסח הוא יאכל מצה שעברו עליה רק 18 דקות ושתי שניות לפני שנאפתה, אז הוא אוכל חמץ גמור וחייב כרת, כל אחד יודע שאם הוא שמר שבת שלמה וחצי שעה לפני השקיעה עשה מלאכה - אז הוא חילל שבת וחייב כרת!, וכן כל אחד יודע שדין פרוטה כדין מאה לענין גזל ומי שגזל פרוטה הוא גזלן כמו מי שגזל מליון דולר. אין בערך בשמירת ההלכה, אין חצי חצי, כמו שאי אפשר להכין תרופה "בערך" לפי ההוראות - ההבדל הקטן הזה מקרוגרם יותר או פחות יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות.
אישה שהולכת עם חצאית "שואפת" ברך, או חצי כסוי ראש, חושבת שסך הכל היא בסדר לא פיקס, אבל 99 אחוז... נו לא נורא.
אבל זו טעות גדולה. היא הולכת בחוסר צניעות, היא לא נחשבת כמישהי שמכסה חצי מהראש אלא כמי שהולכת בלי כיסוי ראש. כמו שכמעט כשר - זה לא כשר... נקודה. הדין הוא שאישה שהולכת כך מאבדת את הכתובה שלה, שבה מעוגנות כל הזכויות של האישה וחובות הבעל כלפיה. הסיבה היא שחכמינו רצו לתת זכויות לבנות ישראל הכשרות והצנועות ולא הפרוצות. ואם היא הולכת עם חצי כיסוי ראש או סנטימטר מעל הברך היא כבר לא צנועה.
ובנוסף בנות צריכות לדעת איזה נזק וצער הם גורמים לבנים שבסביבתן כשהן אינן שומרות על צניעות מושלמת. בת לא מבינה מה זה משנה אם רואים את הברך או לא רואים, את מי זה בכלל מענין? אם המרפק מכוסה או לא, מה זה מזנה כבר? אז קודם כל אם זה באמת לא משנה אז שתכסה - מה איכפת לה? הרי היא יודעת שזה כן משנה וזה יותר יפה ויותר מושך ככה, ולכן היא רוצה לגלות את זה... ושנית היא צריכה לדעת את עובדות החיים - כשבן רואה מקום שלפי ההלכה צריך להיות מכוסה זה מעורר אצלו גירוי. הגירוי הזה הוא כמו ארס של נחש שמפעפע בדם. מאד קשה להשתלט עליו, במיוחד לצעירים שדמם "רותח". ואם תאמרו הרי הרחוב מלא בפריצות נוראה אז ממני הבנים יתגרו? התשובה היא שאכן הרחוב הוא בעיה קשה, אבל אם לבחור היה לפחות מפלט בביתו ובקהילתו מצרות הרחוב אז מילא, אבל כאחיותיו וחברותיהן וכל הבנות בסביבתו הקרובה הולכות שלא בצניעות - מה יעשה הבן ולא יחטא? לאן יברח מיצרו שבוער בו? והבנות שמזלזלות בהלכות צניעות נושאות באשמה הזו!! הן מפילות אלפי בחורים וגורמות להם נזק וצער שהן לא יכולות לתאר. המוני בנים לא מצליחים להתמודד עם יצרם כי הבנות בסיבתם הקרובה מפילות אותם ולא נותנות להם מפלט ומנוחה מפיתויי היצר.
צריך להיות מודעים למשמעות ההלכתית והמהותית של מעשים "קטנים" לבן אדם צריך להיות יראה. - "יראת שמים"
אנחנו צריכים לחנך קודם כל את עצמנו שאי אפשר לקמט ולעקם את התורה.
אם ישימו את הקלפים על השולחן וידעו לזעוק מרה כשצריך. אז דברים יראו אחרת. לא על כל דבר אפשר לנענע בראש, לצקצק בלשון, ולעבור לסדר היום.... בתור משהו שעובד עם נוער ומכיר את הבעיה מקרוב, אני כותב את הדברים הללו מלב כואב.
מעלה פה נקודה חשובה
ועצובה מאוד... במקום להתקדם קדימה הולכים ברברס
ומקצרים את החצאית
לפני 10 שנים רב הנשים הלכו עם בגדים צמודים יותר כי זה מה שהיה אופנתי.
לפני 10 שנים פשוט לא מצאתי חולצות, היום יחסית יש בשפע.
לפני 10 שנים מצאתי המון חצאיות יפות שהתאימו לי מבחינת גזרה ואורך.
היום אני לא מוצאת (כרגע בהריון אבל בלי הריון הגזרה הגבוהה לא מתאימה לפרופואציות הדי ישרות שלי...)
בקיצור, זה נראה לי הכל עניין של אופנה...