פורום הריון ולידה (עמוד 5007)

לא פוגע בהגנה. 

נראה לי שכתוב כמה זמן- אם אני לא טועה זה רבע שעה. לטבילה מספיק אפילו פחות

אין שום בעיה להוציא בזמן ההכנות האחרונות, לטבול בנחת ולהחזיר.

עד 3 שעות זה יכול להיות בחוץ בלי שההגנה תיפגע.

אם זה עמוק זה לא אמור להפריע.. לא? 

בהפסק ובבדיקה הראשונה והשביעית צריך להגיע לעומק בבדיקה. ואסור שיהיה שם משהו חוצץ.

ראית את זה שם? אני מאוד לחוצה ומפחדת מיחס ענייני וקר.. 

יחס נעים, מיילדות מדהימות (הספקתי להכיר 3, עקב החלפת משמרות ובמשמרת השניה בסופה היו לי 2..)

אחיות במחלקה עוד יותר!!  

ואת יכולה להכניס לחדר לידה כמה אנשים שאת רוצה, אין הגבלה..

בקיצור מומלץ בחום

אני הייתי בזמן מאוד עמוס! 

לא היו חדרי לידה פנויים בכלל. וכל אחד שהתפנה נתפס מיד.

ככה גם במחלקה. אבל לא הרגשתי את זה. היחס היה נעים וברוגע, והתייחסו אלי כאילו הייתי יולדת יחידה. ככה הרגשתי..

יש לי עוד הרבה זמן (שבוע 21) אבל אני רוצה ממש שזה יהיה קרוב להורים ולכן זאת דיי האופציה היחידה... אני נורא מפחדת מתחילה לשמוע סיפורי לידות וזה מאוד מאוד מלחיץ אותי.. אני מחכה ומצפה אבל במקביל מאוד מפחדת ואין לי אף קרוב שאני יכולה להתייעץ איתו..

אבל תדעי שאם שמעת סיפורי זוועה על לידות, זה ב"ה לא כל הלידות!

יש דבר כזה לידות קלות! מנסיון...

וזה כיף, וחויה עוצמתית...

כתבתי את תגובתי לפני שראיתי את שלך

היה מדהים!!הצוות בחדר לידה ובמחלקה היה ממש נחמד.

רק האחיות בתינוקיה לא היו מידי סימפטיות, אבל הבנתי שככה זה בכל מקום.

סיפורי לידות טובות תקינות ומשמחות, אין שום מצווה לשמוע על כל הסיבוכים האפשריים דרך סיפורי הלידות!

בעיני, לפני לידה (בעיקר ראשונה, בעיקר אם יש לך נטיה להילחץ) חובה להימנע מכל מה שמוסיף לחץ ואין לו תועלת כלשהי...

אני בעד לקרוא סיפורי לידה, אבל רק אם זה מחזק אותך, ועושה לך חשק ללדת...

אם זה לא, למה לעשות את זה לעצמך??

ללדת זה אולי קשה וכואב, אבל זו זכות עצומה, וזה יכול להיות גם כיף גדול!

אני ממליצה להתכונן ללידה באופן הזה, ולא להילחץ!!

וגם, חושב להתפלל על שליחים טובים בלידה!

לפעמים אני לא כלכך שולטת במה שאנשים מספרים לי או מה שמזדמן לי לשמוע.. עדעכשיו אני מרגישה שפשוט מרוב לחץ הייתי באיזה אטימות רגשית כזאת כאילו לא קולטת שאני בהריון לא קוראת לומדת אפילו לא קונה בגדים להריון ופתאום אני עומדת מול המראה קולטת שכבר יש לי בטן שכל הבגדים שלי פשוט לא עולים עלי אני מרגישה תנועות וקולטת שזה אמיתי וזה מפחיד , שוב אני שמחה בזה אבל זה כאילו גדול מכדי להכיל.. אני לא יודעת איך להתחיל לנתכונן מה הוא הקצב הנכון עבורי..בקיצורת הרבה חששות.. מרגישה עוד ילדה בעצמי. שחייבת להיות בידיחם טובות, לתת את האחריות עוד קצת למישהו אחר.. 

וכולן עוברות אותו לאט לאט...

בלידה עצמה, מלבד התינוק, נולדת גם אמא חדשה.

אל תדאגי.

תחשבי מה יכול לעזור לך, להכין אותך יותר, לחבר אותך יותר...

והאחריות אף פעם לא לגמרי עלייך. יש פה מישהו שארגן את העניינים ומארגן אותם בכל רגע מחדש...

והוא יודע מה את באמת מסוגלת ומה לא, והאחריות היא עליו...

דברי איתו...

לגבי סיפורים שאת שומעת בלי שרצית, את יכולה לנסות לא להקשיב... ואם זה לא הולך, להגיד לעצמך (עדיף בקול, ועדיף כמה פעמים) "רוב הלידות תקינות. הסיכוי שיקרה דבר כזה הוא נמוך. בע"ה תהיה לידה נפלאה!"

בעיני, אחד מהחסדים הגדולים של רבש"ע איתנו זה שההריון הוא ארוך יחסית, זה מאפשר הרבה זמן לעבד רגשות ומחשבות לקראת הלידה... זה מצויין שההריון מעורר בך רגשות כאלו ואחרים, כך צריך להיות! התפקיד שלך הוא להחליט לאילו רגשות את רוצה לתת מקום מרכזי, ואילו רגשות ומחשבות מקום שולי...

את השורות הנ"ל כתבתי לפני ש"אורית" הגיבה, הן אומרות את אותו הדבר בערך, אפשר לוותר עליהן:

ודבר אחרון, גם לאמהות מותר להיות ילדות! מותר לך להרגיש שאת עדיין ילדה! זו הרגשה בריאה ונורמלית!

כן חשוב שתזכירי לעצמך שהעובר הזה הוא הילד שלך! ואת האמא היחדה שלו! הקב"ה בחר בך ורק בך להיות אמא שלו! ואת תדעי לעשות את זה מצויין!

צריך לקחת בחשבון שהרבה פעמים אחרי הלידה (בעיקר בלידה ראשונה אבל לא רק) לוקח זמן להתרגל, וזה בסדר גמור. בלידה נולד תינוק ונולדת אמא, ושניהם גדלים ביחד!

בהצלחה יקרה!!

אולי בלי שהתכוונת חיזקת והארת גם לי כמה נקודות..

ברכהה ובצלחה בכל

זה כמו שאמרתן תהליכי ויש עוד זמן.. וכל אחת מההארות שלכן נכנסה פנימה ונתנה לי הרבה נקודות טובות למחשבה וכיוונים.. תודה לכן בע״ה בשורות טובות לכולן

אני אישית פשוט לא מסוגלת משום בחינה (פיזית, נפשית, כלכלית, זוגית וכו וכו) להביא כל שנה אז אני פשוט עם גלולות

בשלב הזה אני מצדיעה לך

בהצלחה

אני גם עם גלולות..

שיהיה בהצלחה ובקלות

ודרך אגב, לי גלולות עושות תופעות הורמונליות שמרגישות כמו תחילת הריון

בחילות ושאר מרעין בישין

אז זה לא אומר כלום....

את מניקה? כי אם את לוקחת סרזט ומקבלת זה לא הכי עוזר...

נשמע מתקדם אבל א"א לדעת ואת לא רוצה לפספס! יכול להיות שאת כבר שבוע 10! זמנך נגוז

הם יכולים להעריך את השבוע גם לפי השק הריון, ככה שגם אם את בשבוע 4 ידעו להגיד לך שזה שלא רואים עובר/דופק זה לא סיבה להלחץ.

מקצועי מאד.

התשובות שלו לשאלות תמיד ממהרות ולקוניות.

ואני לא יודעת איך להסביר את זה - הוא כביכול אדיש כזה ולקוני. את שואלת אותו נניח על גרד בנרתיק או כאב בשד והוא עונה בלי לבדוק בכלל כאילו לא באת עד לרופא ואת שואלת אותו בפורום. מצד שני הוא משתדל להיות נחמד ובסדר.

כששואלים אותו על דברים שמביאים כסף כמו אמצעי מניעה וסקירות מערכות (שהיא המומחיות המיוחדת שלו) הוא הופך למלך הסבלנים והמפרטים--

בגדול למעקב הריון הרושם שלו עלי היה - "בסדר גמור"

בטוח תהיי מלכה.

כשרק חשבתי בשעתו אולי לעשות התקן היה לו ים של סבלנות בשבילי.

הייתי הולכת אליו....

לנסות את הסרזט (הבנתי מהרב שלי שהלכתית זה קל יותר) - וכשהוא נתן לי את זה הוא אמר לי "חצי מהשיחות שאני מקבל ביום הם על דימומים מסרזט. אם יש לך דימום אל תתקשרי אלי לא יהיה לי משהו להגיד לך חוץ מזה שסרזט מדמם".

ברוך השם עברתי את הסרזט בשלום ודווקא הייתי סופר רגועה.. כל אחת והגוף שלה.

אני לא יגיד שלא היו דימומים סיוטיים בהתחלה, וכמעט הבטחתי לעצמי שיותר אני לא עושה את זה, 

אבל אח"כ זה היה מצוין ודי שכחתי מקיומו...

מקווה שהגוף שלך יתרגל מהר יותר...

כאב חזק

כמעט מתחילה רביעי

אכן משתדלת

הייתי אצל הרופא, הכאב ראש ממש הציק לי

ואמר שזה מלחץ ויהיה בסדר

בלי לחץ, אבל זה אחד הסימנים של רעלת הריון. תבדקי חלבון בשתן ולחץ דם.

אגב גם לי יש מליוני כאבי ראש בהריונות.... ואני לא יכולה לקחת אקמול כל יום במשך חצי שנה, אז למדתי איך להתמודד עם זה

אולי ברזל נמוך? B 12?

לטפטף חלב אם לאף כל כמה שעות, זה עושה פלאים. יותר ממי מלח.

בעניין החום - אין לי מושג... מסכן...

וכל מה שכתבו פה לא הרגיע אותו

לקחתי אותו לדיקור סיני, וזה חולל פלאים

הכל נעלם

ודבר נוסף, עברתי לתמ"ל ללא לקטוז, אומרים שזה מחולל פלאים

וחלב אם מאד מאד עוזר!

לעסות שמן זית חמימים על אזור החזה מאד מקל

וכן בגדים חמים במשך הלילה על אזור החזה ממש שכבות מומלץ להוציא התקררות!!

בהצלחה ורפואה שלימה!!

כבר מההריון הקודם... וזה לא תאומים.

האמת שאני ממש מבינה אותך שזה משגע לגמרי, אבל אני די לוקחת בקלות.

אפילו מיילדת שאלה אותי אם זה תאומים...

זה סתם מצחיק אותי כל התגובות של האנשים, אפשר לעשות על זה מחקר אנתרופולוגי...אנשים לא מסוגלים לשתוק, חייבים להגיד משהו כשרואים אשה בהריון....

בעיות שלהם.

את כבר תדעי מה להגיד ומה לא...

ו - הרבה יותר פשוט להניק תינוק גדול, ערני, ואכלן. (לא תמיד...)

בהצלחה!

הייתי כל כך גדולה באחד ההריונות שלי.

שכל הרופאים דיברו על הערכת משקל 3.700-3.900 בהתחשב בגודל הבטן שלי.

בסוף יצאה בייבי במשקל 2.900 ואני נשארתי עם הרבה עודפים שלקח הרבה זמן להוריד אותם בדיאטה טובה--

כבר עדיף תינוק גדול ש"קשה" להרים אבל הוא ישן טוב יותר ורגוע יותר.

עקרת בית.. מה זה

איזו סביבה זו, זה פה בארץ..

שתחזור בתשובה דחופ תגידי לה וניתוח אף !אם זה לא יעזור

שיגידו מה שיגידו

ובלי קשר עדיף להתרחק מאנשים שאינם מפרגנים

כמו שאמרת יש לך ברכה והנס וזה שלך

לגמרי שלך..וכולם שישתקו

אני שולחת לך סלוטייפ לכולם שישימו בפה

באמת.

לא כולם זכו לעודף טקט.

ולא לכל אחת מפריע כל סוג של דיבור.

והרבה פעמים ההערות נובעות מאכפתיות ותחושת שותפות, שאולי לא במקום, אבל אין צורך להתעצבן...

שאם השמנת רק בבטן- את תירזי יותר מהר אחרי הלידה...

אני שנה אחרי הלידה, קמו לי זקנים באוטובוס לא נעים.

[ובהיריון עצמו , אמרו לי שיש לי בטן קטנה, כנראה כי השמנתי בכל הגוף (לא מראה נעים), אז זה לא היה פורפוציונאלי ]

זהר הרקיע אני מבינה אותך לגמרי!!

אני "רק" בשבוע 13 ומההתחלה ממש יצאה לי הבטן.. וגם ככה לא נפטרתי עדיין מכל העודפים של ההריון הקודם..

אבל ניסיתי להתעלם ובשבת חמותי סיפרה לי שלפני חודש חברות שלה שאלו אותה אם אני בהריון (!!) והיא ענתה להם שהיא לא יודעת (באמת לא ידעה עד לפני שבועיים..) אבל ניסתה להסביר להם (וגם לי) שאף פעם לא הייתי דקיקונת אלא רחבה ועוד נשארה לי בטן מההריון הקודם...

וואי..

לא סיפרו לאנשים שנשים בהריון רגישות ביותר???

מילא תנחשו שמישהי בהריון... אבל למה לדבר על זה? איזה חוסר טקט... חכו חודשיים ותראו אם צדקתם..

זה באמת מרגיז... גם לי הייתה בטן ענקית וקיבלתי הערות כאלה..

תעני להם בחיוך- ברוך ה'!!

שישתקו ויפסיקו להסתכל עלייך.....

זאת באמת ברכה ושכל נשות ישראל יזכו להיות שמנות מסיבות כאלו

תזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו

לשמוע

מחכה לקרוא את סיפור הלידב..

שתזכו לגדלם בנחת,בריאות ושמחה!!

כ"כ שמחה בשבילך- כבר חיכינו לשמוע!

שתזכי לגדלו בנחת ובשמחה!!!

שתהיה התאוששות נעימה ומהירה,

אני מקווה שתצליחי לנוח קצת בזמן הקרוב, כל כך מגיע לך

תזכו לגדלו בנחת

בחודש תשיעי!

מזל טוב! הרבה נחת!

שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו 

ולגדלו לתורה לחופה ומעשים טובים

ותרוו נחת יחד מכל צאצאיכם

המון מזל טוב , נחת , בריאות ואושר ועושר!!!

מחכה במתח רב לסיפור הלידה.

ובסוף ילדת בזמן המתאים לו ולך.

הרבה בריאות, התאוששות קלה ומהירה.

שמחה ונחת.

בטח הוא יצא מה זה מתוק אחרי כל מה שעברתם

מזל טוב, מזל טוב יקרה שיהיה לך ממנו הרבה, הרבה נחת יהודי אמיתי!!

ושתגדלוהו לתורה, חופה ומעשים טובים !! ושהברית תהיה בזמנה בבריתו של אברהם אבינו!!

!!!

אלא אם כן היית רגילה לפעילות דומה בעוצמה דומה גם לפני ההריון...

שיהיה בשעה טובה!!

מלבד זאת לפי הידוע לי (לא ניסיתי)

זומבה זו פעילות מאד מאמצת, 

שבודאי לא מומלץ להתחילה דוקא כעת

אני הלכתי קבוע לזומבה לפני ההריון,

והמדריכה אמרה לי שבכל זאת אסור בשום פנים ואופן בהריון, וזה מסוכן במיוחד בשליש הראשון.

שאלתי את הרופא שלי (פרופסור מאד מומחה) והוא אמר שאפשר ומומלץ להמשיך פעילות גופנית בהריון (אם הוא לא בסיכון),

אבל להזהר מאד לא לעשות קפיצות חזקות, לא להעלות את הדופק מעבר ל-60-70% מהיכולת המקסימלית (בהנחה שקודם התעמלתי בקביעות), ולא לבצע תרגילים בשכיבה על הגב. בזומבה קופצים המון וגם הדופק מאד מהיר ולכן אסור.

(אגב אצלי מהר מאד הגיעו הבחילות והחולשה ואז כבר זה לא היה אקטואלי---)

ולא ידעתי שאני בהריון, והרגשתי סחרחורות, דופק מהיר וכו' וכו'

לאחר שבוע עשיתי בדיקה וראיתי שאני אכן בהריון והפסקתי.

בשבוע 10 התחיל לי דימום מטורף... היתה לי הפלה

הרופאה שלי אמרה לי שאין תמיד קשר ישיר אבל היא לא ממליצה בכלל לעשות את זה בהריון

ולי היא נתנה הוראה לעשות חדר כושר קל בכל הזמן שאני בלי מניעה כדי שלא תהיה בעיה כזו

בהצלחה

תאכלי. כמה שאת צריכה.

כמה שאני צריכה זה משו אחד וכמה שאני רוצה בתחושת הרעב זה משו אחר.. צריכה כמה ארוחות מסודרות ביום ומשביעות, אבל בתכלס הרעב הוא כ---ל היום!! לא יתכן לאכול בלי הפסקה! ואני מסוגלת לעשות את זה!! עוד מישהי חוותה את זה בהנקה?!

אם אין בעיות מיוחדות עם משקל אז כדאי לאכול

אכלתי הרבה.מתוך תחושת רעב חזקה אחרי כל הנקה.

5 שבועות זה לא הרבה. את ממש סמוכה ללידה.

מה שכן - תמשיכי לאכול בריא כמו שאת עושה. ודוקא לא הייתי אוכלת מס' ארוחות גדולות מסודרות. הייתי מחלקת את האכילה למנות קטנות יותר ולמס' פעמים גדול יותר כדי לענות על הרעב הבלתי פוסק.

ואת יכולה לעשות עוד דבר: להישקל ולראות - אם את לא עולה במשקל אז זה כרגע סביר.

דבר ראשון, אם את רוצה להניק ומסתדרת עם זה בעיני זה מצויין! וטוב שאת מודעת לכך שעליך להקפיד על תזונה!

דבר שני, חשוב להקפיד גם על שתיה (מים), הריון והנקה צורכים הרבה נוזלים.

באופן כללי,  חשוב לאכול בריא ומגוון. יש הרבה דעות לגבי מה נחשב בריא ומה לא...

עוד עניין שחשוב- שימי לב לעצמך ולצרכים שלך. תהי קשובה לגוף ככל יכולתך. תשתדלי לנוח כשאת יכולה. ..

בהצלחה רבה!

ואם את אוכלת כרגיל, אז להקפיד מאוד על התזונה. ביצה ליום ואפילו שתיים פעם ביומים-שלושה, עוף לפחות 3 פעמים בשבוע, ירקות מבושלים וחיים, גבינה לבנה, טחינה מלאה וכו'.

תרגישי טוב,ובהצלחה.

דעי לך שאחרי הלידה הקודמת היה לי ממש בלאגן בתחום, וזה תסכל אותי מאוד, ואז..

התחלתי לקרוא על הנושא, מבחינה מביולוגית, מאמרים שכתבו נשים (כמו מרב שרמן, מכירה?).

זה שינה לי מאוד את ההתייחסות לנושא. זו עדיין התמודדות, וזה עדיין קשה. אבל אני מרגישה הרבה יותר שלמה עם זה.

נראה לי שחוסר השליטה, והלא נודע הופכים את זה לקשה הרבה יותר...

לי בעיקר קשה צער הפרידה.

אבל אפשר להתנחם בזה שהגוף פועל כמו שצריך ב"ה.

וגם שב"ה בעיתו ובזמנו - יגיע הריון נוסף.

וזה גם הזמן להתכנס פנימה (אני ממש מתכרבלת בתנוחת עובר - זה מנחם אותי) ולהשקיע בעצמנו מאיזו בחינה שנרצה.

ואל תדאגי לגבי ההלכות - אלו דברים שלא שוכחים וצריך אולי רק לרענן את הזיכרון.

הכל יהיה טוב. ב"ה.

הוא נחמד.

לא בטוחה לגבי המקצועיות שלו אבל הייתי אצלו רק פעמיים.

כשאת מרגישה רעב, זה אות מהגוף שלך שחסרים לו מכריבים חיוניים לתפקוד והתפתחות.

אם את מרגישה רעב מוגבר בהריון (הגיוני לגמרי) זה כי הגוף זקוק ליותר אנרגיה יותר ויטמינים יותר מינרלים יותר חלבון!

כאשר את מרגישה רעב, אל "תסתמי" את הרעב, ע"י אכילת פחממות ריקות ושומנים מזיקים...

תתני לגוף מה שהוא צריך!

פירות זה טוב! גם פירות יבשים אבל במידה!

במקום עוגות עוגיות ושוקולד תנסי: פריכיות אורז, שקדים ואגוזים, יוגורט לא ממותק...

(חייבת לומר שאני מבינה אותך לגמרי, ונמצאת במצב דיי דומה. הדברים נכתבו גם לצורך עצמי)

לגבי הסכרת, זה ממש לא מחייב! בע"ה הכל יהיה בסדר!

אני מכירה ילדה שהוציאנ שיניים בגיל חודשיים.

אם זה נראה כמו שן, מרגיש כמו שן ומתנהג כמו שן- כנראה שזו שן!!!

השאלה אם זה נראה כמו שן. זה באמת קצת מוזר שזה באיזור הטוחנות. זה שהידיים בפה כל הזמן זה נורמלי, וזה שהיא לא אוכלת מספיק יכול באמת להעיד על משהו שמציק לה מאוד.

אם את לא מצליחה לזהות אם זו שן או לא - אולי תלכי לרופא שיזהה סופית.

הרחם אומנם גדל, אבל הוא עדיין לא אמור להגיע אפילו לחצי הגובה עד הטבור (לפעמים הוא כן מגיע לחצי הגובה עד הטובור בשלב זה, אבל בכל אופן הוא ממש לא ממלא את כל הבטן...).  כך שאם בד"כ הבטן של רכה, גם עכשיו היא יכולה להיות כזו, וזה לא אומר שום דבר על ההריון... (גם בטן קשה זה מצב תקין, זה תלוי במה שהיה לפני ההריון, ומושפע מהרבה גורמים...)

מקווה איתך שתזכי להיות רגועה ושהכל יהיה בסדר גמור!

לא עשיתי בדיקות אך בכל אופן זה עבר אחרי הלידה!!

אם עשית בדיקות והכל קשורה אז יש מצב שזה חלק מההריון!!

נסי לשים משחה ששמים על הידיים כל קרם יכול לעזור או שמן זית על המקום  (לי שניהם עזרו)!!

הצלחה רבה ורפואה שלימה!!

יתכן שאת רגישה למשהו שאת אוכלת או לכדורים שאת נוטלת.

החומר הצורב מופרש בזיעה ויוצר גירוי דוקא במקום העדין הזה.

נסי לבודד את מה שאת רגישה אליו.

אולי אוכל מתובל במיוחד?

עדיף בקערה שיהיה יותר מרוכז.

מרגיע מאוד.

לא מים חמים מדי- עלול לעשות שם ורידים

לי היה כזה, ואילולא סימנים אחרים הרופאה בכלל לא הייתה עולה על זה..

איך מטפלים?

שמן עץ התה.

לי מישהי אמרה לטפטף בתחתונים. זה מאוד שורף ובאמת מקל אחכ, אבל הבנתי שזה ממש אסור ומסוכן בהריון.

לי עזר רק לשנות תזונה באופן די קיצוני. כל יתר התרופות סבתא (חומץ תפוחים, סודה לשתיה, יוגורט ביו ואפילו כמוסות של פרוביוטיקה) רק הקלו על הכאב באופן זמני  מאוד.

תחשבי אם יש לך כוח לשנות תזונה. אני באופן אישי למדתי מזה להיכנע... ופשוט לטפל תרופתית. אם זה מחמיר לא מספיקה משחה חיצונית וצריך נרות וגינליים, שנראה לי הרבה יותר חודרני ו"תקיף". חשוב לדעת שאם בזמן הלידה האמא עם פטריה, התינוק עלול להידבק.

כל זה כמובן רק ע"ס הניסיון האישי שלי, לא מוכח מדעית ואולי אצל אחרות עבד אחרת...

הרופא שיניים שלי אמר שבעיקרון מהרגע שיוצאת שן צריך לנקות את השיניים.

בהתחלה לא משתמשים במברשת אלא ב"גזה" (אם אני לא טועה שככה קוראים לזה...)

ובכללי העיקר לצחצח ונקות טוב!

רק בהמשך מוסיפים משחה.

כשהוא היה בסביבות גיל 10 חוד' התחלתי גם עם משחה אבל מממממש קצת..גרגר קטן...וככה עד היום, רק שהיום הוא בן שנתיים וחודש הוא מסביר לי שהוא מצחצח לבד....

חוץ מזה הייתי מנסה מידי פעם כל מיני דברים, אבל ממש בלי ללחוץ עליה לאכול, לראות אם בא לה... כי אם לא היא פשוט תקיא.

רפואה שלמה!

 .אחרי לידה ההפרשות יכולות להשתנות כל הזמן

הדימום שאחרי הלידה.

אם ראית כתמים במהלך השבוע, יתכן שזו היתה הפסקה ואח"כ חזרה של הדימום הגדול.

יכול להיות שזה המשך הדימום של הלידה למרות שהדם היה נראה ממש אדום וטרי?

אבל לגבי השניה - כן. לפעמים הדימום מתחדש באופן הזה עד לסיומו המוחלט.

ביומייים-שלושה לפני היו לי גם הפרשות צהובות כאלה עם טיפה דם,

יש מצב שזה סימן לביוץ??

אבל זה יכול להיות... מאוד לא סביר, אבל הכל יכול להיות...

יותר הגיוני שזה המשך מדימום הלידה...

אחרי לידה כמעט הכל נחשב נורמלי ותקין...

אגב, גם אם זה היה ביוץ וזו ווסת. זה לא אומר כלום לגבי ההמשך (ווסת אחרי לידה בהנקה מלאה יכולה להעלם אחרי שהיא מופיעה...)