פורום הריון ולידה (עמוד 5008)

ככל שהזמן יעבור תרגישי אותו חזק יותר כי יש לו פחות מקום..

אישית אני מבקשת ממנו כל פעם מחדש לרחם עליי.. חח

נמצא כעת מאד קטן והעובר תמיד נע לכן טבעי שתרגישי אותו חזק!

 

וככל שהשבועות מתקרבים יותר כך תרגישי יותר!

 

תקין ובריא!

 

 

 

 

 

 

אני יודעת את זה- זה הריון 4 שלי.

פשוט הפעם זה מרגיש לי קצת חורג מהרגילים שהיו לי..

הראשונה היתה מאוד פעילה- בבטן ובחוץ

השני- ישנוני, עד היום נרדם מהר...

והשלישי- יותר דומה לראשונה...

כל אחד בנפרד בזמנו לגמרי לבדו ברחם...

(חוץ מהמלאך שלימד אותם תורה...)

צד אחד יותר כואב, תנסי להניק יותר מהצד הזה, מים חמימים, להניח עלה כרוב על השד...

היא לא המליצה על מים חמים אלא מים קרים (בטוש במקלחת),כשיש גודש,מים קרים מכווצים את הצינורות חלב,מים חמים מרחיבים וזה יוצר עליך עומס נוסף,עלי כרוב מומלצים כשרוצים להפסיק הנקה,ולא הקלה זה יכול לפגום ביצור החלב,וכמובן להניק הרבה דוקא מהצד הכואב,כדי לשחרר,בכל אופן אם יש חום,כדאי ללכת לרופא,לקבל טיפול נוסף.תרגישי טוב

אולי לעשות  קומפרסים קרים על המקום. אם עד מחר לא יעבור אתחיל עם זה

תודה

וגם עשיתי לעצמי כשהיה צורך,מים קרים הקל מאוד

הוא שהם מרחיבים את כלי הדם ואם נוצרה מעין :"סתימה" בצינורות, אז מים חמים והרבה עיסויים עוזרים לשחרר את החלב ש"נתקע" ולא יוצא...

יצא לי לחוות זאת מספר פעמים, ובאמת גם אחרי הנקות הגודש לא משתחרר, כאילו נתקע בצינורות החלב. לי מאוד עזר להתקלח עם מים חמים, לעסות המון את האיזור הגדוש ולנסות לשחרר את החלב גם במקלחת וגם עם משאבה...

תרגישי טוב ואם לא עובר לעיתים צריך לקחת אנטיביוטיקה, אז לא להזניח, לצערי יש לי ניסיון מר בתחום

תרגישי טוב...

המחזור שמיד אחרי הפלה בדר'כ מגיע באיחור. כי הביוץ מתאחר.

עד כמה שידוע לי התוצאה מוגדרת חיובית רק כשהבטא מעל 10.

לדעתי, חכי עוד שבוע לפחות ואז תבדקי.

הכל יכל להיות.

אין גבול לרשעות של המשטרה וביטחון במדינה !!

 

המרחם על אכזריים סופו להתאכזר על רחמנים זה המשטרה וביטחון המדינה - צה"ל!!

 

עד מתי? זה זועק לשמים!!

 

 

זה בדיקה של אורך צוואר הרחם?

 

אם כן אין לך מה לחשוש , טיפה לא נעים , זה לא כואב ולא מסוכן.

 

וכמובן בע"ה שהצוואר יהיה ארוך זה מאוד מרגיע.

זו בדיקה הכרחית?

מה זה משנה מה האורך? ומה עושים עם המימצא בסוף? ומה יקרה אם לא אבדוק? והמכשיר לא נוגע בצואר הרחם עצמו?

פעם אחת עשיתי בדיקה וגינלית וזה לקח המון זמן, כי הייתי מכווצת. אז הטכנאית נתנה לי להכניס לבד. אני שונאת שונאת שונאת דברים כאלה ולא יודעת מה יהיה בבדיקה אם היא תתחשב בי או שתלחיץ. אולי לוותר על הבדיקה הזאת ודי??

בדיקת צואר הרחם היא וגינלית שלוקחת שניה וחצי.

היא אומרת אם צוואר הרחם התקצר (שה אמור לקרות לקראת הלידה) לא כואבת בכלל אם רפויים ואם לא אז קצת לא נעים.

תשתדלי לנשום כשהיא מכניסה את המכשיר ולעבוד על ההרפיה ולא תרגישי.

בהצלחה רבה! 

אם הפנו אותך חשוב לבדוק כי במקרה שהוא כן קצר יכול להיות שתצטרכי להיות בשמירה. וזה באמת לא אמור להיות נורא אם נושמים ומרפים וחושבים על דברים אחרים

בדיקה זו אמורה לוודא שצוואר הרם נשאר באורך תקין.

צוואר שמתקצר מדי עלול להביא ללידה קודם הזמן! אם עולים על זה, אפשר להורות לאישה לנוח, ואז אין חשש.... הצוואר גם יכול להיות דינמי ולהתארך שוב.... 

קיצור, לדעתי גשי להיבדק.

 אחד וזהו,

ואח"כ לא קיבלתי כמה חודשים, שמעתי שזה קורה.

ויתכן גם לקבל כל חודש בהנקה

מתפללת בשבילך שזה יהיה הראשון.

בינתיים, קחי חיבוק!!! 

אני עייפה ומותשת מכדי לעודד כרגע, אבל בעז"ה נחשוב עד מחר על משהו...

 

ותודה שפתחת כזה שרשור,

אני זקוקה לכך נואשות!!!!

אז קודם כל, אני מכירה שלוש נשים שהיתה להם סכרת הריון, ולאחת מהם סכרת קשה ממש (היא לא יכלה לשתות מים שהיה בהם תפוח אדמה)

ולשלושתן נולדו תינוקות בריאים לגמרי (בלי שום בעיות ובמשקל תקין) והלידה היתה רגילה ונורמלית עד כמה שידוע לי (ועל אחת מהם אני יודעת בוודאות!), זה לא צריך להטריד אותך.

ולגבי אוכל- זה אפשרי להפסיק עם סוכר לזמן מסויים (מנסיון אישי של קנדידה).

תשכנעי את עצמך שסוכר (וכל מה שאסור לך לאכול) זה רעל, מגעיל (סליחה על הביטוי), ובטעם של תרופה...

אם יש לך יכולת שכנוע עצמי גבוהה את תצליחי עם זה (רק שזה עלול להיות לזמן מוגבל אם לא תמשיכי אחר כך..כרגע אני שוב אוכלת מתוקים..) 

אומרים שאחרי שבועים של התנזרות מוחלטת ממתוק (אם זה מותר לך) הגוף כבר לא מרגיש שהוא צריך את זה והרצון לאכול מתוק יורדת לגמרי (זה לא עבד במקרה שלי, אבל אולי לא הפסקתי לגמרי)

אולי גם תבדקי מה את כן יכולה לאכול, וכשתרגישי שאת לא מסוגלת להתמודד עם החסר במתוק\אוכל מסויים שאסור לך לאכול תאכלי לפחות לאכול משהו אחר (ירקות וכו')

זה באמת נסיון לא פשוט, אולי יעודד אותך לחשוב על זה שיתכן שהנסיון הזה בא במקום נסיון קשה יותר, וכך תלדי בשלום תינוק בריא בעז"ה. (אותי זה בד"כ לא מצליח לעודד, כך שאני אבין אותך אם לא תקבלי, אבל לנסות אפשר..)

אז בהצלחה, ואני מאחלת לך ולעינים זוהרות לעבור את זה הכי בקלות שאפשר!

מקווה שעזרתי..

(לגבי הבגדים- אני חושבת שזה קשור יותר לשרירים, כך שלא בטוח שזה יעזור..לא נראה לי שזה אמור להיות התחום שממנו תשאבי עידוד)

אפשר בהחלט להנות מאוכל אמיתי וסלטים - זה מרענן את הנפש ומחזק את הגוף

אבל זה ביחט סוויץ' רציני בראש

וכדי לפנק את עצמך תנסי לחפש פינוקים אחרים - סבון פנים חדש, קרם גוף ספר 

כאילו - כשאת בקניות ובא לך לפנק את עצמך במשהו כנסי לחנות כלים\ספרים\טיפוח במקום לקפה נאמן ודומיו

 

 

זו סכרת שחולפת לה ונעלמת אז כל הזמן מפנטזים את הסוף

ילדתי בשבוע מוקדם ממה שאני רגילה בלידת בזק מהירה וקלה

וללא מגע יד רופא/מיילדת...

כל הבגדים של השבע ברכות נפלו עלי- קניתי הכל חדש

חברות שלי מהתיכון עצרו אותי בפליאה ברחוב להבין מה קרה לי...

 

והשינוי בהרגלי האכילה היה בסופו של דבר בריא לטווח ארוך...

קצפת,

מה אומר לך.....

יתכן ואני עדיין קצת טרייה בעסק, משהו כמו שלוש שבועות... אז גם אני עדיין קצת בהלם, ועדיין מעכלת.

לא קל לי לעודד, אבל יכולה לחלוק איתך חלק מהדברים שכבר הפנמתי, וחלק דברים ששמעתי מאחרות.

 

ראשית, אצטט לך את הרופא שלי.

הוא מומחה גדול ומבוקש מאוד באזור שלנו.

כשהגעתי אליו מבועתת, הוא הרגיע וביקש מאוד לקחת את זה בפרופורציות.

הוא אמר שליווה הרבה מאוד סוכרתיות, והסיבוכים שהוא נתקל בהם היו כ"כ מעטים, פשוט לא נספרים בכלל.

צריך לקחת את זה ברצינות, ליישם את ההוראות, וזהו!

בלי פאניקה, בלי לחץ, לא לתת לאף רופא או אחות במרפאות מעקב היריון בסיכון להפחיד אותי. יש הרבה רעש והפחדה סביב העסק הזה כיון שהוא מגלגל הרבה כסף, ממש כך.

אז לעשות את המוטל עלינו, ולדעת שזה יעזור. בעז"ה!

אז אני משתדלת להיות רגועה, זה עובד בד"כ.... לא תמיד, אבל בד"כ....

 

לגבי הדיאטה - מחוויה אישית שלי- קיבלתי בהתחלה דיאטת רעב באמת. שבוע שלם הסתובבתי מורעבת, מותשת, המומה, פשוט לא הבנתי איך אמורה לחיות כך מכזה תפריט בהיריון.

ואכן, הסתבר, שזה היה קיצוני מדי עבורי, ירדתי חצי קילו בשבוע, וזה לא מה שרצוי. בכלל לא.

אז הדיאטנית פרגנה לי עוד פחמימות לכל ארוחה. 

התחלתי מעט להתאושש, אבל הייתי עדיין מאוד רעבה, ולחוצה ועצבנית על כל ביס שהכנסתי.

היום התברר שלא המשכתי לרדת במשקל אבל גם לא העליתי אפילו גרם....

שוב, לא ממש רצוי, כי העובר גדל לו בינתיים, ואם זה לא ניכר במשקל, זה אומר שאני כן מאבדת שומן בריא וחשוב...

אז שוב היא התירה לי להעז עוד פרי, אולי עוד פחמימה...

 

מה אני מנסה לומר בזה,

שיתכן ותקבלי דיאטה שתגרום לך להתקף לב.

תני לזה קצת זמן, ותראי מה קורה... יתכן מאוד שאם תשיגי איזון חיובי, ירשו לך בקלות לאכול יותר.

 

ומנקודת מבט של בנות אחרות- שמעתי גם כאן מבנות בפורום וגם מכאלו שפוגשת במרפאה  להיריון בסיכון, שהן כ"כ התרגלו והתחברו לדיאטה בסוף, שהחליטו על דעת עצמן להמשיך להתמיד בה גם לאחר הלידה.

לא בצורה קיצונית ומלחיצה, אבל בפירוש המשיכו בה, וקצרו פירות שהיו גאות בהם.

 

לא חושבת שאני אמשיך בתפריט, אבל אם אני מתרגלת לאכול הרבה ירקות חיים, ולחם מלא- כבר היה זה שכרי.

 

טוב, אני מפסיקה רגע, עוד מעט אפתח תגובה חדשה עם עידודים או תובנות נוספים...

 

 

 

 

 

אם את יולדת ילדים גדולים  יש הרבה יותר סיכוי שאם גם התינוק הזה יהיה גדול יתנו לך ללדת רגיל.

 

ואם את מקשיבה למה שהרופאים אומרים ועושה דיאטה -  אין לך מה לדאוג.

ורוצה להרגיע, קודם כל קיבלתי תפריט בכלל לא קיצוני, מאד כללי, עם הרבה חופש.

א, אני משתדלת להקפיד על ארוחות ביניים וזה עוזר מאד, ממש אין לי קטעים של רעב

ב, את יכולה להרבות בחלבונים, בירקות

ג. המעבר לקמח מלא ואורז מלא וכדו תורם גם הוא לתחושת השובע

כמי שעשתה דיאטות רבות בעבר ויודעת מה הוא רעב בדיאטה, אני לא מרגישה בדיאטה ולא מרגישה רעבה.

ואכן, בתחילת ההריון היתה לי המון תאווה לסוכר, כל הזמן קניתי לי ארטיק שוקול,ד טילונים, קרואסונים וכדו, בשבוע הראשון של התפריט החדש סבלתי מכאבי ראש קשים מאד, שמסתבר שהיו כנראה כי הגוף ניקה עצמו והתרגל לתזונה החדשה, והיום, אני אופה המון עוגות קרם (ימי הולדת וכו')ולא טועמת בכלל, זה לא שלא בא לי לטעום, אבל זה ממש לא ברמה ואני באמת מתגברת בקלות על הרצון לטעום.

וב"ה, אני מודדת סוכר בקביעות לפי ההנחיות ואני מאוזנת ממש.

וכמובן, הדובדבן שבקצפת, התחלתי את ההריון בעודף משקל יחסית להריונות קודמים וכמעט לא עליתי במשקל, מקווה שימשיך כך.

נקודה נוספת, מאז שהורדתי סוכר, אני הרבה פחות עייפה.

כך שאפשר להתייחס לסוכרת הריון כסוג של מתנה...

אפילו שעוד לא עשיתי העמסת סוכר...

(ולא בטוחה שאעשה)

 

בכל מקרה אשמח לשמור על המשקל שלי (איך זה משפיע על המשקל של העובר? אשמח להבין)

 

תוכלי לכתוב פה בקצרה? מודה לך מאוד!

אני מאוד שמנה , בטח לעומת מה שהייתי לפני החתונה (עכשיו אני 77 ק"ג, 1.61 מטר, מידה 44 )

וקשה לי לרזות. פשוט אין לי אופי. אני כבר שנתיים אחרי לידה וירדתי מעט מהמון המשקל שעליתי בהריון.

(הייתי 8 ק"ג פחות לפני ההריון)

יש סיכוי גבוה שאם אני במשקל כזה יחסית לגובה תהיה לי סכרת הריון בהריון הבא?

אם אני אדע שזה ככה, נראה לי שבאמת אתחיל לרזות ברצינות...

תודה.

היריון, אם כי זה כמובן לא מחייב.

כדאי להיזהר, למה לא.... 

כל עוד לא התגלתה סכרת - לא כדאי לך להכניס את העובר שלך לסיכונים כלשהם.

נכון שמי שיש לה סכרת - אז הדיאטה בריאה יותר מאי דיאטה. אבל זה לא הופך אותה למשהו שמומלץ לנסות סתם ככה.

לדיאטה חריפה יש גם השפעות לא נעימות על העובר.

 

אבל אם את רוצה לא לעלות יותר מדי בהריון - תתפסי את עצמך ותרכיבי לך תפריט בריא המורכב מכל אבות המזון.

תמעיטי בכל הדברים המשמינים והלא בריאים.

 

הריון הוא ממש ממש לא הזמן להתחיל דיאטה בטח לא חריפה.

לאישה בריאה בהיריון.

לכי לקופת חולים בקשי מעקב אצל דיאטנית הקופה

היא כבר תעזור לך לתכנן תפריט בריא שמתאים להריונית ולעובר שלה

 

 

על לאט לאט ובהדרגתיות.

זה הסוד.

 

להזיז בהדרגה את השעת שינה של התינוק ברבע שעה.

ויום לאחר מכן בקצת יותר. עד שתגיעי לשעה המדויקת.

 

בכל אופן, אם הוא יקום מוקדם, לא מומלץ לגשת אליו כשהוא מתעורר, אלא רק כשהוא בוכה.

בכל מקרה, בזמן הזה שהוא בוכה, ללטף אותו להרגיע אותו ורק לאחר חמש דק' להרים אותו.

ויום למחרת תנסי קצת יותר זמן. עד שהוא יתרגל.

 

בכל מקרה, המפתח היא סבלנות..

קשה "לתכנת" את שעות השינה של יצור קטן כזה.

וגם בחושך הוא עשוי להתעורר מוקדם.

 

תנסי להחשיך את החדר וגם לאחר את שעות השינה בהדרגה כמו שאנונימי הציעה.

(אצלי אמבטיה ארוכה לפני השינה מתישה את הקטן לכמה שעות טובות..)

 

אין מה לעשות, חלק מלהיות אמא זה להיות עייפה, צריך לדעת את זה ולקבל את זה באהבה..

בהצלחה! 

 

 

אין מצב לעוד יד אחה"צ לתיגבור מישהו מהשפחה או בייביסיטר נערה בתשלום?

ב"ה באמת זה שלב מתיש.

אני בשלב דומה, אבל יש לי עזרה ויום אחד שהייתי לבד ותימרנתי הכל לבד- הרגשתי ש"אין עלי" והחמאתי לעצמי מלא.... (בפני עצמי/בפני בעלי, לא לאחרים....)

מהיום האחד הזה אני ממש מבינה אותך, ותרגישי כל הזמן ש"אין עליך!!"  ושאת אלופה שאת מצליחה להסתדר (וגם אם לא מצליחה כל הזמן- זה הגיוני לגמרי!!)

 

תנסי להשיג עזרה וגם תשתדלי להיות נינוחה (עד כמה שאפשרי...) ולא להיבהל אם התינוק בוכה קצת וכו'.

 

בהצלחה!!

מכירה את זה מקרוב, רק שאצלי הם קצת יותר גדולים ועדיין קשה מאוד... כולם צריכים אותי בוזמנית וצריך לתמרן בין כולם... נתת לי עכשיו הרבה כוח...

חיבוק גדול ובהצלחה וכמו שכתבו כאן תנסי לקחת בחלק מהזמן עזרה...

יש לך מנשא?

מנשא זאת הצלה עצומה ברגעים מסוימים. הקטן נרגע מיד, והידיים שלך פנויות.

פשוט הוצאת לי את המילים מהפה ואת ההרגשות מהלב...

זה פשוט בול ככה.

גם אני עם שלושה, בדיוק בגילאים (ההפרשים) האלו.

הלימוד העיקרי שלי מאז שנולד התינוק היה שלא כולם חייבים לקבל כל מה שהם רוצים ברגע שהם רוצים.

כמו שחשבתי שאפשר כשהייתי זוג פלוס שניים. זהו, עכשיו הם שלושה, הם עוקפים את אבא ואמא ביחד... הם הרוב והם יותר חזקים...

ולכן הם ילמדו לחכות, וגם מותר לבכות עד שאמא מתפנה...

זה פשוט בלתי אפשרי באותה שנייה לספק את כולם.

אז מנסים לתמרן ביניהם מי יחכה עכשיו

ואז פעם הבאה אליו אתפנה קודם והאחר יחכה קצת.

 

הרבה כוחות!

לא כתבתי בששביל לקטר, רק סתם הרגשתי צורך שמישהו ישמע אותי

ברגיל אין לי בעיה, רק אתמול היה משהו מיוחד, ככה שאני לא מרגישה צורך לקחת עזרה

וכם, הם לומדים לחכות עד שאתפנה, פיצי גם צורח לפעמים ואני לא נבהלת, אולי מחר נצא החוצה לגינה

נשמע שאת עומדת בה בכבוד.

להבין שיש הרבה צרכים לכולם, את רק אחת, ואי אפשר בו זמנית שכולם יהיו שמחים. לעשות סדר עדיפות, ולהשלים עם זה שכולם בסוף יהיו מרוצים- אבל לא במיידי. לא להיבהל מבכי או צרחות ולהיות באמונה בעצמך שאת עושה מה שאת יכולה בשבילם, גם אם כרגע הם עדיין רעבים/בוכים/עייפים.  מה לעשות, נבראנו עם 2 ידיים בלבד...וכשתהיי רגועה ותשדרי רוגע, וסבלנות- אולי גם הם יהיו סבלניים יותר ופחות ידרשו ממך למלא אחר רצונם מיד.

אבל זה לא כואב, רק לא נעים וזהו...

 

חששתי לפני זה והייתי בפחדים, לא אכלתי כלום באותו היום.

 

ושהרופאה התקינה לי ממש כאב לי בפנים, והיו לי דמעות בעיניים. ואחרי זה ברכב התחיל לי בחילות... וגם בכיתי מכל היחס הזה. ומהכאב...

 

והרופאה אמרה לי אז מה את פוחדת לא צריך לפחד, וזה לא צריך לכאוב, את סתם אומרת שכואב לך, ממש התעצבנתי עליה.

 

כל אחת והגוף שלה, לי כאב ולאחרים לא. וגם כנראה זה בגלל שאני רזה.

 

בקיצור כל אחת והגוף שלה.

 

לאחת כואב ולאחת לא.

אני אומרת לעצמי יאללה..עברת שתי לידות ..בקטנה..
אבל לא! זה ממש מלחיץ אותי!

רגילות.

אם זה אפשרי לכם, תבקשי מבעלך שיבוא איתך. אותי זה מרגיע קצת.

 

שכתבתי על הפחדים והכאבים שהיו לי

 

מוסיפה שגם בעלי היה באותו חדר איתי, אלא שהייתי מאחורי הוילון. ואם כל זה, זה לא עזר לי.

באמת הייתי צריכה אותו לידי, אבל הלחץ והכאב לא פחתו...

הלכתי לכמה רופאים

ועשיתי את זה אצל רופאה שהיתה היחידה שנתנה לי הרגשה בטוחה ורגועה ונעימה.

הלכתי לבד - לבוא עם מישהו זה רעיון טוב.

אפשר לתכנן פינוק קטן לאחר מכן רק לילדים מגיע "פרס"???

אני אשמח לשמוע איזה התקן בחרת בסוף ואצל מי עשית...

ההתקן הלא הורמונלי הרגיל (500 שקלים).

הרופאה: ד"ר מלכיאל שרית (בית שמש).

מקווה שב"ה אוכל לא לדווח על תופעות לוואי

הוא היחיד שלא הורמונלי או שיש עוד?

פעם אחת עשיתי אצל רופאה פרטית שהמליצו לי עליה המון - שהייתה נוראית (ובסוף גם הייתי צריכה להוציא אותו)

פעמיים אצל הרופאה אצלנו בקופה שפשוט מאוד מיומנת ורגישה, ופשוט לא כאב. מעבר להרגשת חוסר נעימות קלה באמת לא היה נורא או ארוך.

היתה מקסימה

היא הסבירה לי כל מה שעשתה והכנסת ההתקן זכורה לי ממש לטובה,

לפי מה שהבנתי מכל ההסברים שלה-זה שהיא מתעסקת הרבה בכל מה "שמסביב" וההכנסה עצמה מהירה מאוד

כשחשבתי שהיא כבר צריכה להכניס- היא אומרת לי"זהו"...

זו היתה פרופסור כץ בבאר שבע- רופאה מבוגרת קצת . להכניס התקן היא היתה מקסימה

 

תחושת כאבי מחזור קלים זה ההתרחבות של הרחם (ככה הסבירו לי). אם זה כאבים קשים, כמו במחזור ביום של דימום כבד, כאבים שדורשים משככי כאבים- אז תפני מייד לרופא שלך!

לי הרופא הסביר שהרחם עדיין לא התרגל למצב החדש ולכן הוא ממשיך לתפקד כרגיל ולגרום לתחושה של מחזור כי כביכול אמורים לקבל מחזור..

תודה,

 

הריון שלישי ומדהים איך שוכחים..

הכאבים הובילו לדימום ואז להפלה..

מישהי יודעת כמה זמן הדימום נמשך?

האם אפשר לנסות להיכנס להריון או שצריך לחכות?

 

תודה רבה!!

מי שיכולה לייעץ עוד בנושאים תשמח אותי מאוד

ההרגשה ממש לא טובה..... פיזית ונפשית

 

בשורות טובות לכולנו!!

 

זה נסיון כואב וקשה. ומברכת אותך שיהיה לך המון כוחות נפש וגוף שה' יחזק אתכם ותזכו לראות ישועה בקרוב!

 

(גם אני לצערי עברתי הפלה טבעית לפני 3 חודשים בשבוע 5 ...)

 

 

דימום נמשך בדר"כ שבוע-שבועיים. לפעמים מעט יותר. ( אצלי זה נמשך 6-7 ימים בזכות ששתיתי כל יום 5 לימונים סחוטים בבקבוק של ליטר וחצי+הרבה נענע!  מומלץ! מקצר מאוד!)

 

לגבי מניעה- החלטה שלכם. למעשה יש רופאים שאומרים לחכות עד המחזור הבא. ויש שאומרים שאין צורך לחכות כלל ושלהפך- הגוף מאוד פורה ויש יוותר סיכוי להקלט.

( לנו היה ברור שאיננו מונעים. הרגשנו שזה מה שנכון לנו. וב"ה ב"ה נפקדנו שבועיים אחרי ההפלה..)

 

בכל מקרה- שתדעי שזה לא מצביע על שום בעיה! זה לצערנו כ"כ נפוץ  וקורה הרבה ולא מעיד על שום דבר! את יכולה בעז"ה להכנס להריון תקין גם מעט זמן לאחר ההפלה. כך שאינך צריכה לחשוש שזה אומר משהו חלילה.

 

תמשיכי לקחת חומצה פולית ופרנטאל. יש גם שמן אתרי שיח אברהם שמעולה לחיזוק הרחם. ואפשר ללכת למטפלת טבעית לרפלקסולוגיה או דיקור לחיזוק הרחם.

 

 

זה מהצד הפיזי...

 

 

אבל ברגשי....זה כואב. פשוט כואב.

אי אפשר לברוח מהכאב הזה. רק להרגיש אותו ולהמשיך ללכת. לגייס את כל הכוחות להמשיך להמין בטוב. לדמיין אותו.

ובפשטות- תעשו בזמן הזה הרבה דברים יחד. חשוב חשוב חשוב.

אנחנו קנינו פאזל ענק  ופינקנו את עצמינו באוכל טעים ובספרים...זה עזר לנו  לא לשקוע בכאב ולהרגיש שיש חיים שממשיכים...

 

לכתוב אם את כותבת..לצייר...

 

ולהתפלל.

 

בשורות טובות!

מקווה שנשמע ממך בשורות טובות בקרוב!!
גם אני עברתי את זה אני יכולה לנסות לסייע באישי אם כי אני רוב הזמן מהפלאפון אז זה קצת יותר בעייתי..

לגבי הדימום- אינדיבידואלי ומשתנה מאחת לאחת. כניסה להריון- אפשר אפילו בטבילה שאחרי, רק צריך לעשות בדיקת בטא ולראות שהיא התאפסה. אם לא התאפסה- אז אסור.

חיבוק גדול.

אחרי שאעבור את זה בעצמי (הלוואי שכבר יקרה בקרוב!) אולי אוכל גם לעודד.

בכל אופן - בשורות טובות, ושהכול יהיה בקלות!

אם ההפלה טבעית וללא גרידה זה יכול להימשך שבוע ויותר, תנסי לקצר את הדימום עם לימון ועוד דרכים שנתנו לך.

 

אין צורך בשום בדיקות אם את רוצה להיכנס להריון- אף פעם לא עשיתי בדייקת בטא ויותר מפעם אחת נכנסתי להריון תקין אחרי הפלה. וזה מאוד אפשרי מיד אחרי ההפלה (תכלס זה תלוי תוך כמה זמן את טובלת, אם זה מעניין אותך אני ארשום לך באישי...)

 

בשורות טובות!

הרופא שלי הזהיר אותי ואת בעלי ממש להיזהר ולא לעשות כלום לפני שהבטא מתאפסת!!! )ומכון פועה הסכימו עם זה כשהתייעצתי איתם באיזה אמצעי מניעה זמני להשתמש למרות שברוך ה לא היה צורך בסוף(יכול מאוד להיות שההיריון ייקלט אבל אם הגוף עוד לא קלט שההריון הקודם הסתיים אז זה יכול ליצור בעיה!! לפעמים גם בודקים באולטרה סאונד שלא נשארו שאריות ברחם, כי זה לא טוב ויכול ליצור זיהומים.

וסליחה אנונימית אם זה יצא מתלהם, לא מתכוונת לפגוע או משהו, זה רק מדאגה לפותחת..

עוד כמה ימים לעשות בדיקת דם נוספת לראות שהכל התאפס

בנתיים נראה שהדימום הולך ונחלש יכול להיות?

הכל התחיל בשבת...

 

לא מבינה מספיק,

אבל תנחומים

עשה לי טוב לקרוא את מה שכתבתן...

לקחתי לי יומיים חופש מהעבודה

מקווה לחזור למסלול הרגיל במהרה

נפשית ופיזית

יש פורום של אחרי הפלות ,איפה שהוא אולי בכיפה, אני קראתי בו הרבה בזמנו.

אם אני לא טועה כחמישית מההריונות מסתימים ככה. בהצלחה בהמשך, עם הפנים קדימה כמו שכתבת.

 

איך המצב רוח שלה?האם שמחה ופעילה כרגיל?אוכלת טוב?יתכן ומשהו מציק לה כמו אוזניים/גרון,או קפיצת גדילה,האם היא איתך כל היום או במעון/מטפלת/?אולי באמת שיניים?למעשה כל אחד מהדברים או כמה ביחד יכולים לגרום לזה,או משהו אחר שכרגע לא עולה בדעתי.הכי טוב לכי לרופא ילדים שיבדוק..שתהי רגועה ..

היא מצוננת, זה גם משפיע עליה.

אבל פשוט מסכנה וגם סיוט לנו- היא קמה כל 20 דקות בערך!!

איך יודעים אם יש דלקת אוזניים למשל?

תודה רבה!

תבדקי אם נראה לך שיש לה חום. אם לא בטוח שאין, אז כדאי למדוד.

כאב אוזניים באמת יכול להציק מאוד, נראה לי שבשביל לדעת אם יש- צריך שהרופא יבדוק.

אם היא מצוננת יכול גם להיות שמפריע לה לנשום, ואולי אם תגביהו קצת את המזרון בעזרת שמיכה מתחת לקצה,

או אם תשימו אותה לישון בטיולון - שהראש קצת מוגבה , אולי תישן יותר טוב.

תרגשו טוב.

כרגע- כרית אחת בלבד, לראש.

היו תקופות שניסיתי לישון עם עוד אחת בין הרגליים...

 

חודש תשיעי.

2 כריות לראש מחודש חמישי ולפעמים מוסיפה כרית נוספת לתיגבור בגלל הצרבות

רוב הזמן - 0 כריות!

 

לפעמים אני נשכבת עם אחת או שתיים מתחת לרגליים , להקלה על כאבי רגלים ובעיקר פסיכולוגית בגלל הוורידים -

זה שורד אולי רבע-חצי שעה, קשה לי ממש לישון ככה.

 

ברוב הזמן וכמעט כל לילה אני מתהפכת על הבטן בלי שום כרית, רגל אחת מקופלת הצידה, ושוקעת לעולם רדום ומותש....

תחילת חודש שמיני

איך אפשר לישון עם כריות אני לא מבינה!

תחילת תשיעי, ישנה זוועה אבל זה מה יש.. זה לא ילך וישתפר מסתבר..

לילה אחד שחוץ מאשר הכסא במטבח כל תנוחה אחרת כאבה לי תופת

אבל בכללי עכשיו אני ישנה רגיל (חודש שלישי) אבל בהריון הקודם ישנתי בסוף עם שתיים - שלשו לראש

מה שיצר מצב של כמעט ישיבה ועוד כרית מתחת לרגלים

הייתי ישנה עם 2 כריות לראש

שמיכת פוך מקווצ'צ'ת לאורך הגוף- לבטן, לרגליים

ובעל תומך בגב

מאמצע שביעי כבר לא ישנה- עם כריות או בלי....

חודש תשיעי,אחד מתחת לראש,אחד מתחת לבטן ועוד אחד בין הרגליים

הייתי ישנה עם 5 כריות,

ואז מצאתי פתרון קסם-

 

לישון עם כרית הנקה!!!- הראש באמצע, יש תמיכה לגב ותמיכה לבטן..

יש המלצות??

בלי זה אני לא הייתי נושמת

3 כריות.

לראש- וזה נשאר עד הסוף...

 

בין הרגליים - דווקא בהריון הזה פחות אבל עם כרית גרגירים קטנה

ועוד משהוא גדול (שמיכה מקופלת, דובי או כרית קצת מתחת לבטן ובצד שביני לבין החצי בעיקר כדי להגן על עצמי מפני בעיטות של אורחים שונים שמגיעים בלילה/ לפנות בוקר למיטה...

הבדיקה הרפואית נועדה לבדוק שהרחם התכווץ חזרה לגודל הנורמלי שלו ושאין שיירי דם מהלידה שנשארו ברחם ולא הופרשו החוצה מהגוף.

רק תהיי מוכנה לכך שאולי זה יקח כמה פעמים עד שזה יחזור להיות "רגיל"

וגם עדיף שיהיה לך בהישג יד ג'ל סיכה (כמו KY) כי אם המקום רגיש או מכווץ - מספיק טיפה ממנו להקלה במקרה הצורך.

עד שתמצאו מה נח לכם..

בצד גופך בעת הזאת

 

בהצלחה!

אני מחופשת פתרונות איך להנות בלי שיכאב לי....

ואולי לא, אבל קודם לדון לכף זכות.  היא לא באה מכיוון רע אלא רק לעזור

אצלינו כריות מתחת לאגן שלי עזרו מאד..

זה מתסכל, כי עכשיו זה הזמן, אחרי הלידה אסורים, לא מעט זמן, ולפעמים מונעים...מישהי יודעת אם בצד זה באמת הולך? מחילה...

איזה תאונה

וגם אם לא בכל מקרה כדאי לבדוק. מה אכפת לך?

(לא הפותחת)

סתם מעניין אותי...

אם לאישה יש סוג דם שלילי ולעובר יש סוג דם חיובי הגוף מתייחס אליו כמשהו זר ויכול לתקוף אותו וזה מסוכן גם לאמא וגם לעובר.

 

לכן אישה שיש לה סוג דם כזה, מקבלת חיסון אנטי D בשבוע 28 ומיד לאחר הלידה (עד 72 שעות אחרי לידה- בודקים את סוג הדם של התינוק ואם הוא חיובי נותנים לאמא כדי לשמור עליה בהריונות הבאים)

 

כמו כן עושים בתחילת ההריון וגם במהלכו בדיקות לאיתור נוגדנים (בדיקת דם) אם יש נוגדנים מיד מחסנים.

 

ולכן אם יש דימום בהריון או בעיה כלשהי (תאונה, וכו') מיד מחסנים גם לפני שבוע 28 כדי שלא יקרה מצב של יצירת נוגדנים (הגוף מתייחס לזה כמו חיידק)

הלכת להיבדק?

תודה על כל התגובות! 

 

החלטתי בסוף להיבדק ולו בשביל השקט הנפשי של ההורים שלי... (הריון ראשון לבת בכורה) 

וב"ה הכל בסדר.

כיף לראות את המותק משתולל בבטן  (רק בשביל זה היה שווה...)

 

מה שבטוח - אני לא נוהגת יותר עד הלידה! 

חוששת מאולטראסאונד? 

יש הרבה דעות שעדיף למעט כי זה איכשהו לא טוב לקטנצ'יק.

קראתי על זה הרבה. זה לא מוכח אבל מעדיפה לא לעשות סתם.

לי הייתה תאונה בהריון הראשון, לא ממש קלה אבל ב"ה כולם יצאו בשלום

אותי אישפזו- יש כל מיני דברים שצריך לבדוק וזה לא זמן לקחת סיכונים

ואני לא הייתי הנהגת אז אני לא חושבת שאת צריכה להפסיק לנהוג- להפך, תנהגי כדי שתחזירי לעצמך את הבטחון

רק תשתדלי לנהוג ביותר זהירות...

נסיעות טובות והריון בריא

בקצרה- אצלינו זה הוריד את התקפי האסטמה מפעם בשבוע לפעם בחודש בערך..

 

אם את רוצה עוד פרטים תמסרשי לי.

סינגולייר עושה את החיים אחרת.

אצל הבת שלי זה ממש הוריד את תדירות ההתקפים משמעותית.

היא השתמשה בזה 5 שנים.

בערך בגיל 9 הפסקנו עם זה כי היא לא היתה צריכה יותר.

בדרך כלל האסטמה עוברת לקראת גיל ההתבגרות .

לארבעת ילדיי שיהיו בריאים היתה אסטמת ילדים - כולם טופלו בסינגולייר כטיפול מונע וראיתי את זה מאוד יעיל... אני מציינת שאצל כולם האסטמה עברה עד גיל 3. לא יודעת מה בדיוק הרכיבים שלו אבל אחותי בדיוק אמרה לי שהרופא שלה  דווקא אמר שעדיף פעם ביום ונטולין ולא את הסינגולייר... (הבן שלה בן שנה). בכל מקרה מניסיון במיוחד בעונת המעבר חשוב להקפיד על זה כי ההתקפים יכולים לגרום לירידה בסטורציה וחבל להגיע לבית חולים (קרה לנו פעמיים...) רפואה שלימה! 

היתה לי בעיה ברשת, ולא היה אפשרות להגיב. בעלי די מסתייג ואני מתלבטת כי בחורף הקודם שהיא היתה ממש קטנה היה לה כמה פעמים קוצר אבל אני מתלבטת אם זה ממש נחוץ עכשיו שהיא כבר יותר מגיל שנה או שאפשר לנסות לשמור עליה עם ביגוד חם?

זה בדוק, (טבעי) לעומת הרפואי שלא תמיד עובד...
בהצלחה!!

1. לגבי הנר: בדרך כלל מכניסים בלילה לפני השינה. מומלץ לא לקיים יחסים באותו הלילה. אם הנר הגיע עם מוליך את שמה אותו בקצה המוליך, מחדירה פנימה ודוחפת כך שיישאר. לעתים יש צורך לחזור מספר פעמים. המשחה היא בד"כ לשימוש חיצוני. היה אגב ראוי שהרופאה שלך תגיד לך כמה מילים על אופן השימוש. 

2. לא ציינת איזו בדיקה. האם זה משטח לזיהוי הפטריה ? (אותו היה כדאי לקחת לפני שימוש בנר כדי למנוע מיסוך), משטח ל GBS? יש הבדלים באופן הלקיחה. 

מכניסה לנרתיק בצורה סיבובית (לא עמוק) ואח"כ בפי הטבעת גם בצורה סיבובית

מכניסים בערך 1.5 סנטימטר (אם אני זוכרת נכון)

בעיקרון זה אמור לבוא עם מתקן מיוחד לזה.

 

2. הבדיקה לא ממש בעייתית, מכניסים לנרתיק מקל דק (כמו משטח גרון) לשליש הראשון של הנרתיק.

מכניסים את המקל לקופסא שצמודה לו (הרופאה אמורה להביא לך) ולהביא לאחות

 

נגיד קניתם שלב 3 כשהיא היתה רגילה ל2? או 2 כשהיא היתה רגילה ל1?

 

שימי לב שכשאת קונה בקבוק יותר גדול גם הפיה שונה. ואם את רוצה פיה באותו גודל של בקבוק קטן יותר צריך לקנות בנפרד.

הבקבוק נקי, אולי אפשר רק להחליף את הפיה( פיטמה).

 

לפעמים תינוקות נקשרים לדברים ואולי נקשרה מאד לבקבוק הישן...

 

או שתקנו את אותו חברה בדיוק ותראו מה התוצאות?

 

בהצלחה!

בס"ד

זה אותו גודל פטמה.. ניסינו לפני כמה זמן להחליף לפטמה גדולה יותר והיא לא הסיכמה, אז אנחנו לפחות כרגע לא מנסים שוב..

וזה אותה חברה בדיוק..

המטרה בקניית הבקבוק היתה כדי שלא נצטרך לעקר כל רגע בקבוק (אחרי ששני בקבוקים נשלחו למעון..)

אבל אם היא לא מוכנה לקחת אותו.. זה בעייתי..

אהה.. וגם לעקר רק את הפיטמה כל פעם זה לא נוח..

(זה הבקבוקים של מאמ שמעקרים במיקרו- אז זה עיקור של כל הבקבוק יחד, לא של חלקים)

עוד עצות??

אולי לנסות להכין מרק ירקות ולתת לה ככה זאת אומרת לא לטחון לתת לה חתיכת גזר, קישוא לתוך הפה אולי היא תסכים ללעוס ולבלוע..
עוד אופציה למעוך עם מזלג ולא לטחון לה ממש ולתת לה לאכול בכפית.
חתיכות לחם היא אוכלת אז את יכולה לטבול בטחינה ולתת לה, טחינה מאוד בריאה ועשירה בברזל ,בד"כ זה מתוק להם והם אןהבים את זה.
אני לא יודעת לגבי המעון אבל מקווה שיהיו פה לבנות עיצות לתת לך.