פורום הריון ולידה (עמוד 5008)

חוץ מזה הייתי מנסה מידי פעם כל מיני דברים, אבל ממש בלי ללחוץ עליה לאכול, לראות אם בא לה... כי אם לא היא פשוט תקיא.

רפואה שלמה!

בטעימות קטנות..

תפוח ירוק זה ווב, תה קמומיל להרגיע את הבטן,
אורז

 .אחרי לידה ההפרשות יכולות להשתנות כל הזמן

 

וסת.

ויכול להיות שינוי בהפרשות אם זה נראה לך ממש דימום כבד עם ריח רקוב צריך להיבדק אבל כל עוד זה מה שאת מתארת זה כנראה נורמלי...

יכול להיות שזה הווסת אם את לא מניקה הנקה מלאה סביר להניח שזה ווסת. וגם אם כן זה תלוי כל אחת והגוף שלה. מה שכןהאי אפשרנלדעת זה יכול להיות עוד הפרשות דמיות של אחרי לידה.. הגוף עבר מעין טראומה..

הדימום שאחרי הלידה.

 

אם ראית כתמים במהלך השבוע, יתכן שזו היתה הפסקה ואח"כ חזרה של הדימום הגדול.

יכול להיות שזה המשך הדימום של הלידה למרות שהדם היה נראה ממש אדום וטרי?

אבל לגבי השניה - כן. לפעמים הדימום מתחדש באופן הזה עד לסיומו המוחלט.

יכול להיות גם ווסת.

ביומייים-שלושה לפני היו לי גם הפרשות צהובות כאלה עם טיפה דם,

יש מצב שזה סימן לביוץ??

אבל זה יכול להיות... מאוד לא סביר, אבל הכל יכול להיות...

יותר הגיוני שזה המשך מדימום הלידה...

אחרי לידה כמעט הכל נחשב נורמלי ותקין...

 

אגב, גם אם זה היה ביוץ וזו ווסת. זה לא אומר כלום לגבי ההמשך (ווסת אחרי לידה בהנקה מלאה יכולה להעלם אחרי שהיא מופיעה...)

אבל יכול להיות מאד סמוך ללידה...

בהצלחה....

ולא תמיד יש דימום..

דימום או ירידת מים והיה ממש מעט כמו דיו שנשפך מעט.. דימום כמה שניות לפני פתיחה מלאה!!

 

אז יתכן בהחלט נסי לפחות לגשת לקופת חולים הקרוב שיבדקו אותך שם. שייך?

אבל היו לי צירים כמעט יומיים

כבר לא יודעת מה לעשות.
הבטן מתקשה כל כמה דקות.

זה נשמע יותר מאי פעם קרוב כדאי לך ולו לשקט הנפשי

 

לגשת לקופת חולים הקרוב ולבקש מרופאת נשים להבדק!!

 

בהצלחה ובשורות טובות ומהר יקרה!!

 

תעדכני בהתפתחות אנחנו רוצים בטובתך יקרה!!

אבל אין לנו כאן בכלל

אני חושבת שרצוי ללכת להיבדק שלא תגיעי למצב של לידה בבית...ולפחות תתקשרי לחדר לידה איפה שאת מתכננת ללדת להתיעצות.את קרובה מתמיד.מחזיקה לך אצבעות...

שיהיה מוכן לקחת אחריות ויגיד לך לא לבוא?

זה תלוי כמובן גם מה הזמינו שלך לבי"ח, ואם יש ליידך מישהו שיכול לסייע אם העניינים יתפתחו מהר מידי.

אם לא - קשה יותר לקחת סיכון...

וכנ״ל גם ירידת מים, כבר ראיתי תינוקת שיצאה בתוך שק מי השפיר שלם, מהמם!!

עד הלידה ממש.

ואת המים פקעו בפתיחה מלאה. דימום לא היה (רק אחרי השתינוק יצא), למעט הפקק שהיה עם קת סיבים...

 

בעיקרון, ברוב המקרים יש הבדל בין הצירים של השלב המקדים, לצירים של לידה פעילה...

אני מאמינה לך לגמרי שאת מרגישה צירים מטורפים, שכואבים ממש, ומתישים! אבל, בלידה פעילה, לא יהיה לך כוח לכתוב בפורום בין הצירים... אני מאמינה שתוכלי לזהות את זה... למרות שכמובן לא ניתן להתחייב על כלום...

 

 

 

 

סיפור של חלק מהלידה השניה שלי, רק להבהרה:

הלידה היתה בשבת. באחת בלילה התעוררתי כי לא היה לי נוח. חזרתי לישון בכוח. הצירים המשיכו, אבל הכרחתי את עצמי להמשיך לישון בינהם. בארבע הם היו ממש בלתי נסבלים, אז קמתי.  הצירים היו סדירים, כואבים, הכריחו אותי להיות בתנועה. בעלי שאל אם להתחיל להתארגן. אמרתי לו שנחכה לנץ, כדי שיספיק להתפלל שחרית ולקדש, ואח"כ ניסע. בנתיים המשכתי להסתובב בבית, לסדר קצת, לארוז. הייתי חייבת להיות בתנועה כל הזמן. בעלי הקשיב לי, אבל לא היה בטוח שאני צודקת... מדי פעם הוא שאל אם אני כבר רוצה לצאת, ואני המכשתי להתעקש שנחכה לנץ ולקידוש (לכי תדעי מה יהיה בהמשך היום...), אפילו חשבתי שאצליח לאכול קצת כדי שיהיה לי כוח...

בערך בשש, בעלי סיים את התפילה, והתחיל לקדש. ואז, פתאום, נגמרה לי כל הסבלנות, אמרתי לו בצורה חד משמעית שאנחנו יוצאים עכשיו!!! הוא ניסה לשכנע אותי שכדאי להישאר עוד כמה דקות בשביל הקידוש, אבל כבר לא היה עם מי לדבר, הדבר היחיד שעניין אותי היה לצאת, וכמה שיותר מהר, לבית חולים (שם חיכתה התומכת לידה הנפלאה שלי...).

הוא קידש במהירות הבזק, שאל אם אני רוצה לשתות מהיין, ואני (באמצע ציר) פשוט העפתי לו את היד... מאותו הרגע, כל מי שניסה לדבר איתי (בעלי, חמותי, נהג האמבולנס, המיילדת בקבלה, חברה שפגשתי בחדר לידה...), זכה בתשובה של שתי מילים לכל היותר במקרה הטוב, או במבט זועף, במקרה הרגיל. משפטים זה היה למעלה מהשגתי. הרגשתי הייתה, שכל העולם "קפא", הדבר היחיד שעניין אותי הית הלידה שמתקדמת, הכל פשוט חלף לידי, ואם דרשו ממני להגיב, בד"כ הגבתי בכעס על זה שמפריעים לי להתרכז... המקרים היחידים בהם הצלחתי לדבר או לחשוב על משהו יותר ארוך ממילה היו מקרים בהם הדיבור היה הכרחי ללידה עצמה (משפטים כמו: "אני מרגישה לחץ חזק" או "לא מוכנה לשכב בשום אופן").

ילדתי שעתיים אח"כ. השערתי היא שהשינוי הפתאומי במצב הרוח ובניסבלות הצירים היה במעבר ללידה פעילה.

בעיני, אם את ערנית ומודעת, ניתן להרגיש את המעבר. (כמובן, לא כל הלידות שוות ואי אפשר להבטיח כלום מראש... אבל באופן עקרוני...)

 

הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להחליש את רוחך, אבל אני חייבת לומר, שיש צירים כואבים ומתישים שנדמים כבלתי נסבלים, אבל באמת הם נסבלים. ויש צירים שהם הדבר הכי קרוב שאני מכירה לכאב בעוצמה בלתי נסבלת. צירים של לידה פעילה הם מהסוג השני....  (בד"כ)

 

 

מקווה שעזרתי במשהו.

שיהיה בשעה טובה! ובוודאות!

שתזכי לסייעתא דשמיא!

ידיים מלאות, אמא בריאה ועובר בריא!

מקווה יחד איתך!

 

הכי מוקדם תשובה חיובית בבדיקה ביתית זה 10 ימים אחרי ההתעברות. בערך שבוע 3+3. לרוב תפועה חיובית מופיעה רק אחרי (בסבביות שבוע 4 וגם אז הפס יחסית בהיר)

 

במחזור סדיר הביוץ הוא בערך שבועיים אחרי הווסת. אבל אם הוא לא סדיר קשה לדעת.

 

אם ראית תשובה חיובית לפני שבועיים בסיר להניח שאת בערך בשבוע 6

 

 

שיהיה במזל טוב!

אז אם יצא לי פס כהה וברור לפני שבועיים אז סביר יותר שאני כבר לפחות בשבוע 7?

 

אם יצא פס כהה וברור לפני שבועיים יש שתי אפשרויות:

האחת, שעשית את הבדיקה הרבה אחרי ההתעברות ואת באמת בשבוע 7 לפחות

השניה, שהבדיקה עם רמת דיוק גבוהה / שהשתן היה מרוכז במיוחד. זה משפיע על הצבע של הפס...

 

 

מה שסביר להניח שאת לפחות בשבוע 6 ויכול להיות שיותר...

 

אני הייתי קובעת תור לאוטראסאונד בעוד שבועיים בדיוק, כך שזה יהיה בשבוע 8 הכי מוקדם ולא יותר מאוחר  משבוע 10. לפי האולטרסאונד ניתן יהיה לקבוע גיל מדוייק להריון.

 

 

שיהיה בהצלחה!

אני הולכת בשבוע הבא ואני יהיה כבר שבוע יותר.. זה בעייה?

עדיף לפני כן, כי אז הגיל שמוערך באולטסאונד הוא הכי מדוייק, ככל שההריון מתקדם הדיוק פוחת.

אבל זה לא כל כך נורא, ואין שום סיבה לדאוג....

 

 

לא יכול להיות שבדקתי אחרי שבוע 6?

ז'תומרת, הגיוני שלא אבל האם זה בטוח?

כי כמו שאמרתי, המחזור לא קבוע ואין לי באמת איך לדעת מתי היה הביוץ.

פתאום נלחצתי שאולי אני באמת יותר משבוע 8 והתור שקבעתי בעוד שבועיים יהיה מאוחרמידי אם אני רוצה לעשות שקיפות עורפית וכו'.

אז ניגשתי היום למרכז בריאות האישה וביקשתי א.ס.

ו... מסתבר שאני כמעט בשבוע 10!

כנראה שבאמת עשיתי את הבדיקה הביתית די מאוחר ומה שחשבתי שהיה וסת זה כבר דימום השתרשות או משהו כזה.

דימום ההשתרשות היה נראה לך כמו וסת?

בדיעבד כשאני חושבת על זה אני נזכרת שהדימום היה קצת חלש מהרגיל אבל נמשך יותר ימים ואחרי שטבלתי עוד היו כתמים פה ושם ולא הבנתי מה הולך.

יענו היה לך דימום של משו כמו 12 יום?? (הבנתי שלא זרימה חזקה, אבל לא נגמר אחרי 12 יום?)

עדיין יש לי כתמים פה ושם.  בקטנה.

למה?

אני אמורה להילחץ מזה?

ממש לא...

 

שואלת בשביל ידע כללי

 

 

שיהיה הריון משעם ובידיים מלאות!

לי היה בלי גירודים

רק לפי תיאור היא יכולה להביא טיפול? זה סתם בדיקה כואבת הספקולום הזה...

אבל יש כאלה שזה טוב להן.

עד שלא תנסי- לא תדעי

גמור, 

אבל עשה בעיות אחרות, שלקח זמן להבין שזה קשור לגלולות. בכל אופן אמרו לי שאני לא יכולה לקחת שום גלולות, אז זה לא ספציפית למליאן.

כל אישה מגיבה אחרת לגלולות

בעיקר יונק ככה שסינר על בסיס קבוע נראה לי מעיק...התכוונתי מה לשים על הפריחה...

נסי באמת למנוע מהרוק לבוא במגע עם העור.

 

יתכן שהוא צריך משחה נגד פטריות.

ובמקלחת לשים לב שמגיעים לשם  ואחר כך לנגב היטב.

שדוקא בבתי החולים הקטנים, בפריפריה (למשל ברזילי באשקלון ובנהריה) שם יש להם כנראה יותר סבלנות -

 

ממש משתמשים במשאבת חלב למס' דקות בכל פעם כדי לזרז לידה.

 

כמה בדיוק אני לא יודעת. את יכולה לנסות - רק בעדינות כדי לא לפצוע את עצמך.

הבנתי שמשאבת חלב - גורם לצירים נוראיים ..... על ההתחלה. 

זה נכון?

 

כי אמרו לי שעדיף ביד...

רק אני צריכה פרטים....

 

איך 

כמה

מתי

 

בבקשה תעזרו לי

 

 

אני מקווה שמישהי כאן תוכל לעזור. ושיהיה בהדרגה, בקלות ובשעה טובה.

לא חושבת שהיה הבדל ביניהם מבחינת הצירים, וגם לא נשמע לי הגיוני שיהיה, אלא אם כן השאיבה ביד לא מספיק טובה, ואז ברור שפחות תשפיע.

אני אישית מידי פעם שואבת ביד גםאחרי הלידה, כך שלא חשתי בהבדל.

בכל אופן הצירים שנהיו לי ממש לא היו משמעותיים, בסוף ילדתי... לא יודעת אם בזכות זה...

בהצלחה!

 

אה, ושאבתי הרבה יותר מכמה דקות... לא זוכרת בדיוק, אבל הרבה.

עשיתי עם היד. בכל מיני צורות

כבר פעמיים

כל פעם עשיתי רבע שעה בכל צד

זה מספיק?

לעשות יותר?

 

לא זז בינתיים..........

ואין .. לא מסוגלת לחשוב על- 42+0

ואולי גם את התינוק. פשוט תנצלי את ההרגשה שלך להתאמן על הרפיה ומחשבות טובות, ושלוות, כהכנה ללידה...

וגם לפינוקים וכיף לעצמך: נסיעות, קניות, בית קפה, חברות, משפחה, בעלך...

חצי שעה אבל צריך לעשות ממש..

זה אפקטיבי יוצר בלידות חוזרות.. אם הגוף מוכן. אצלי בלידה הרביעית אחרי יותר מ 10 שעות עם ירידת מים לא עשה כלום
בגדול צריך 20 דק׳ כל צד

שאת לא מניקה כבר בכלל...

בכל אופן שיהיה בהצלחה!

וגם את בעלי
בעז"ה הולכת לעשות התקן
הפסקתי לא מזמן ולא יצא לי לראות רופא...
בכ"א עם 2 לא פשוט לקום ולצאת..

באמת הגזימו.

 

אני מתפללת בשבילך שזה ילך חלק.

 

מכירה מקרוב את הדמעות האלה....

 

מקווה שבעז"ה עם התקן ילך טוב יותר.

 

חשוב מאוד- כך סיפרה לי בזמנו מדריכת הכלות- ללכת למומחה שיכניס את ההתקן, אחרת גם איתו יכולים להיות דימומים...

 

אז תתייעצו עם מכון פועה שיפנה אתכם להכי מומחה שיש!!!

דיברנו עם רופא שהסביר לפרטי פרטים על כל סוגי המניעה
הוא הסביר גם מבחינה הילכתית על ההתקן שהרבה דימומים זה מפציעה ולא מהמקור
כמובן ששואלים רב על כללל כתם או דימום .

חשוב מאוד שההתקנה תיעשה בדרך הכי מומחית ששיך.

כי זה אחרי טבילה אז יהיה יותר קל להתיר. לבשת צבעוני? דווחי לרב על הכל...

יש סיכוי שרב יתיר דבר כזה?
זה ממש דימום..ראיתי בתוך האסלה דם..סליחה על התיאור

אולי ישלח אותך לבודקת טהרה...

בני כמה התאומים שלך??
זה שתי בנים??

התאומים בני שלושה חודשים בן ובת מתוווקקקיייייםםםם מטורפת עליהם!!

?זה באמת חלום, לא

?אבל זה כזה חמוד, מה אכפת לך שהיא עושה את זה

תהנו..

תשתי מלא! תשכבי כמה שיותר, תאכלי בריא, תקחי אולי קצת כדןרי ברזל וויטמינים. וזה יכל להיות השתרשות...

כמו שרשמה אור חדש- מנוחה שתייה חשןב מאוד. תשתדלי לאכול בריא
יהיה בסדר בע"ה

באמת מרגש ומלחיץ ביחד.
בע״ה הקב״ה ישמור עליכם.
כאבי בטן זה תקין.
גם ההפרשות החומות בשבוע הזה זה נקרא דימום השתרשות.
תנוחי ותשתי הרבה. בשורות טובות!
מאחלת לך בע״ה המשך הריון קל, ארוך, עגול, בריא ומשעמם ושבסופו תצאו בידיים מלאות

כדור סיני עולה סביב 80 ₪
אפשר לשבת עליו ולנענע את האגן, אפשר גם בעמידת 6
יש הרבה תרגילים ותמונות באינטרנט

אחלה כדור, מחלק את הכובד בצורה מיטבית בגוף, הפעילות עליו גורמת לתינוק להתבסס היטב במקומו.. כך לפחות הסבירה המדריכת לידה שלי..

אני פשוט נהנתי לקפץ עליו בלילות שכבר לא היה לי מה לעשות ערה ככ הרבה זמן..

ולעבוד איתו על המחשב וכו וכו'..

 

אני קניתי במגה ספורט, והמחיר עפ"י הקוטר של הכדור-

עלה באיזור ה80-90.. לא ממש זוכרת.

 

סליחה על ההתפרצות, פשוט ככ נהנתי איתו בהריון ובחדר לידה, אז ממליצה בחום!

בכלל בימים שלפני הלידה- הראש היה ממש נמוך

ובצירים- עוד יותר גרוע.

 

עכשיו אחרי הלידה, דווקא נוח לי עליו לקפצץ מידי פעם...

ראיתי איפשהו שהכדור הסיני לא מספיק מאסיבי לשאת אישה בהריון (הי! אני לא פיל. קצת שמנה...)

תוודה

החזיק מעמד אבל כמה זמן אחרי הלידה הוא לאט לאט התפנצ'ר.

אז בסופו של דבר הוא לא הספיק להרבה זמן.

וזה גם מה שעוזר מאוד מאוד בלידה.

סיבובים גדולים ורחבים.

 

מי מכירה תרגילים לנענוע אגן לקראת הלידה (החל משבוע 34)

או מכירה אתר שמסביר טוב?

אשמח לקישור לאתר או להסברים.

תודה!!!

דרכך ויהיו ילדייך. את נוגעת ופורטת על מיתרים בצורה נדירה.....

מרגש מאוד, מאוד, מאוד

 

התגובות באמת, 

אין לי רגע לכלום.

מזדהה.. בהתחלה גם אני הרגשתי שאין לי זמן קצת לעצמי, סידורים וכדומה.. בהתחלה לומדים להכיר את התינוק/ת , מנסים ליצור מעין מסגרת ולאט לאט נכנסים לשגרה ואז יש זמן לפנות לעוד עיסוקים אישים.
ב״ה שאלו העיסוקים שלנו.. טיפול בילדים הרכים ומתוקים!
בהצלחה רבה יקרה!

זו תקופה סוערת מאוד של שלושה חודשים שכשהם מסתיימים עוד מהדהד לי הבכי של התינוק באוזניים.

 

ב"ה סוערים במיוחד. הקטנים.

 

אני למדתי לקפל את הכביסה כשהבגד עדיין על צד שמאל, ולארבע.

לזרוק לסיר משהו עם משהו העיקר שיהיה אוכל מבושל.

בעלי לקח על עצמו  להדיח את הכלים.

 

מעבר לזה הבית די מסתובב כי יש תינוק להניק, אמא (אני) שצריכה לאכול ולנוח. ושובבים נוספים שנוטים להשתגע ביתר שאת.

בעצם כולנו אחרי לידה  .

 

בתקופה הזו אני משתדלת לעצום את העיניים ולראות רק את מה שהכי דחוף .

 

ואחרי ששלושה החודשים הראשונים מסתיימים אנחנו מתפנים לשקם את בית ולחזור לאט לאט לקצב הרגיל ולמטלות שחיכו עד עכשיו . 

 

רק שלושה חודשים. אלא שנה. כל עוד שאני מניקה והתינוק עדין בעריסה איתנו בחדר. זה כמו שאת אומרת כל הבית אחרי לידה. זה לא להדליק את האור ולהיות בשקט. וזה לשגע את כולם לדבר בשקט שהתינוק לא יתעורר. וזה בעיקר כי גם אני מניקה ובלילה גם התינוק ישן במיטה שלנו. טכנית אני חוזרת לעבודה אחרי שלשה חודשים. אבל כל המשפחה נושמת ברגע שאני מפסיקה להניק והתינוק עבר לחדר הילדים. אני כבר שוקלת לא להניק בפעם הבאה. לא שיך טובת ההנקה לתינוק וכל שאר המשפחה כביכול מרגישה מקופחת.

אבל אל תחליטי עכשיו.

אולי עם התינוק הבא ב"ה יהיה יותר קל. וגם אם לא, את יכולה לגמול אותו מוקדם יותר. אולי בגיל 3 חודשים כשאת חוזרת לעבודה.

 כיף להיות בבית ולא לצאת לעבודה!

כיף להכין ארוחות לילדים ולקבל אותם בבית!

כיף להיות פנויה אליהם ולא לעבודה!

אני נהנית מכל יום באמת, ב"ה אלף פעמים...

 

ולא זו לא לידה ראשונה... זו רביעית..והאי בת חודש וחצי... 

אשרייך.

כנראה שצרת הגזים פסחה עליך. ב"ה.

תהני לך. מגיע לך.

וזה עוזר... לא מה שאומרים כולם,

אלא מה ששמתי לב שלא עושה לה טוב, ואחרי יומיים היא צורחת שעות... וזה די עוזר...

 

נגיד לא חומוס לא חלב ולא חצילים... זה מה ששמתי לב שהיא רגישה...

ואם פתאום היא צורחת אני עושה חושבים מה אכלתי לפני יומיים ולא חוזרת על זה...

זה שווה את זה...

 

אני אפילו התחלתי ללמוד תפירה... תינוקות לא אמורים לצרוח רוב הזמן... תבדקי חבל עלייך! את צריכה לנוח...

אולי בדיקת רגישות לתינוק...

בהצלחה!

ואני תמיד יוצאת מהתקופה הזו רזה ויפה (אם להתייחס לשירשור אחר כאן) כי אני מקפידה מאוד על מה שהתינוק רגיש לו וגם על מה שאני רגישה לו - ובכל זאת.

לא מוצרי חלב, לא קטניות יבשות או טריות, לא מתוק - חוץ מתמרים כאמור, שגם את הקליפה שלהם אני מקלפת - וגם לא סויה - שאני רגישה אליה ושנמצאת כמעט בכל דבר - החל מהלחם השחור הפשוט ועד לכל מוצר מזון תעשייתי. בקיצור תמרים ודרדרים - ורק אוכל שאני מבשלת ולחם שאני אופה לעצמי. - פרוייקט!

 

ויש לי חלב בשפע ועדיין - רוב היום הם על הידיים צורחים.

כנראה שאלו התינוקות שאח"כ גדלים להיות היפראקטיביים מתוקים עם קבלות .

 

 

גם אם יש תינוק ששואב הרבה תשומת לב - אני עדיין בבית ומקבלת את הילדים בצהריים ופנויה אליהם הרבה יותר.

אבל ברוך השם כל יום וכל רגע - שלא מסיר את חסדו ממני ודואג לי למקום עבודה ולפרנסה.

בטוח היה גרוע יותר אם לא היתה לי עבודה ...

שאני מותשת ולא מספיקה רבע ממה שרוצה להספיק.

אני אוהבת להיות בבית, מאושרת מכל רגע, ואל תדברו איתי בכלל על חזרה לעבודה, טוב לי לחיות ככה!!

אבל אני בהחלט עייפההההההה

 

עכשיו, שאלה לכל אלו שאומרות- "תעשו רק את המינימום ורוצו לישון כשהתינוק ישן"...

מתי אתן עושות גם את המינימום הזה אם ישנות כשהוא ישן?

המיטה והפוך קורצים לי נורא, אבל יודעת שזה הזמן היחיד בשבילי לדאוג לבית.

 

כי גם המינימום שזה אוכל, כביסות, סדר ומעט ניקיון- גם הם לוקחים המון זמן וכוחות!!!!!

 

 

כדי לישון
פעם אחת בשביל עבודות הבית
חוץ מזה גם לעשות דברים כשהוא ער ורגוע..

וזה גם משתנה: בימים הסמוכים ללידה אני זקוקה להרבה שינה. אז, בדרך כלל גם מגיעות הסבתות לעזור ולוקחות על עצמן חלק גדול מהמטלות.

 

בשבועות הבאים אני ישנה פחות. עוזבת הכל בבקר אחרי שאני שולחת את הילדים וחוץ מלהפעיל מכונה אחת וקיפול/פיזור זריז של המכונה הקודמת, אני לא מסתכלת לא ימינה לא שמאלה והולכת לישון.

 

הפעם הבאה שהתינוק מתעורר היא בין 10:30 ל 11:30 בערך. כאן אני מסיימת עם הקטן ופונה לסדר קל או מה.

לבשל אני מבשלת על חשבון השעות של הגזים - בין לבין ובהמשכים בשעות הלילה המאוחרות.

 

ומה שאפשר לעשות כשהילדים האחרים נמצאים אני עושה: וזה בעיקר המשך כביסות, ארוחת ערב ומקלחות.

הכל נעשה במקוטע ובהמשכים. וברגע שאחד הגדולים חוזר הביתה אני תוקעת בידיו את הבכיין ומשתדלת להתקדם בזריזות.

 

בתקופה הזו אני גם נעזרת במישהי לניקיון פעם אחת בשבוע.

 

 

בימים שאחרי הלידה אומנם הייתי אצל אימא שלי, אבל היא לא מהסבתות של פעם. היא אישה מלאת מרץ שעובדת במשרה מאוד מלאה, ורוב היום נמצאת מחוץ הבית, ממש חוזרת אחה"צ או בערב, וגם אז יש לה עסק מהבית....

 

היא הצילה אותנו עם ארוחות ערב וכביסות והסעת הילדה למעון ופינוקים, אבל ממש לא יכלה להישאר איתי כדי לתת לי לישון....

 

ואימא של בעלי.... אהמממ.... לא חשבה בכלל על סיוע כזה... היא לא כל כך בעניינים בקטעים האלה, וגם גרה מאוד רחוק, כך שלא קיבלנו ממנה עזרה... לא מאשימים אותה בכלל, זה בסדר גמור מבחינתנו!

 

ועוד הבדל,

אין לי ילדים גדולים שאני יכולה לבנות עליהם שיחזיקו את התינוקת אחה"צ

להפך, אצלי אז העומס מתגבר.

הבכורה חוזרת מהמעון, וזקוקה מאוד לתשומת לב מקסימלית בשעות האלה.

ואני גם מאוד רוצה לתת לה,כמה היא כבר נמצאת איתי עד שהולכת לישון, מסכנה....

אז היא, והתינוקת, ושתיהן ביחד.....

בשעות האלה אין שום הספקים בבית. כלום.

 

 

 

 

היה כל כך קשה. כשהיו לנו רק קטנים. וגם תמיד גרנו רחוק מההורים כך שהעזרה של הסבתות היתה משמעותית אבל התרכזה בשבוע - שבועיים הראשונים שחרי הלידה.

 

מצד שני כשיש רק קטנים הבית "נכבה" מוקדם. אפשר אז ללכת לישון עם התינוק לאיזו הפוגה קלה ולהמשיך אחר כך.

 

אין בזה כללים. העיקר שלא ליפול מהרגליים.

 

הכרתי אמא לעשרה שכיבתה את האורות בבית בשעה 20:00 והגדולים שלה נאלצו להסתדר עם זה.

 

אני לא מסוגלת לעבוד ככה. כמו שאת אומרת בצדק - שאת מאוד רוצה לתת תשומת לב. בשבילי לפעמים השיחה עם הגדולים שלי מאוחר בלילה מחזירה לי את שיווי המשקל. וכמובן שגם הם זקוקים לתשומת לב.

 

ואל תשכחי שכשיש גדולים יש יותר כביסות, וצריך לבשל אוכל בכמויות מתאימות לבחורים (שני חיילים - שיהיו לי בריאים)

ופסח... ומשברים בהנקה ו...

ואף על פי כן הרבה יותר פשוט כשיש גדולים.

תשקיעי בקטנות החמודות. הן יעזרו לך עם הבאים בתור ב"ה.

 

 

הכוונה שלי היא שבתקופה הזו צריך לתמרן בין כל הצרכים באופן גמיש.

והכל זורם עם ההנקה. ואז אחרי איזה 5-6 חודשים אני קולטת שכל הבעיות מתחילות עם ההנקה. ואז אני כבר בתוך זה. ולא יכולה לגמול את התינוק. כי לי היה גם סרבני בקבוק.

טוב בעז"ה נראה מה יהיה.

אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שהבלגן והקושי הם כנראה התיקון שלי....

 

באמת לא שייך להפסיק את ההנקה בשלב הזה. אבל אם בעלך תומך - זה דבר גדול.

לא כל אחת זוכה.

כנראה שאתם בנויים לזה. הקב"ה יודע מה הוא נותן לכל אחת.

 

נראה לי שהעיקר במצבים האלו הוא לעצור מדי פעם להערכת מצב ובקרת נזקים. לראות איך אפשר בכל אופן להקל על הילדים האחרים.

זה יתכן?

שהפס חלש כל כך.

נדמה לי שיש ערכות שיכולות להצביע על הריון כבר אחרי 10-12 יום מהביוץ.

 

ב"ה. בשורה טובה.

לא היה לי ככה אפעם..

זה באמת משגע.

 

אם המצב קשה ויש לך טיטולים של גדולים בבית (מידה 5 ויותר) תניחי אחד פתוח בבגד התחתון.

לפחות לא תצטרכי לדאוג להרטבה בכל פעם.

 

אבל את יכולה לייבש את הנזלת ולטפל בהצטננות בזריזות אם תאכלי מוצרי מזון עשירים בויטמין C:

גמבה אדומה, תותים, קיווי, תפוח וגם כרוב לבן.

 

ואם לא לאכול אז לקנות ויטמין C של חברה טובה ולקחת.

אל תקני מוצר שמכיל 1000 מ"ג - זה לרוב יותר מדי. אלא אם כן את מצוננת כבדה כבר מעל שבוע ללא הועיל.

את יכולה לקנות מוצר לילדים (של אלטמן או הדס) יש שם 80 מ"ג ויטמין C וזה בדרך כלל מספיק.

לב אמיץ, יש דרך למנוע את הבריחה במהלך ההריון?

והאם תרגילי קגל עוזרים כעת?

מה אומרת הפיזיוטרפיסטית?

 

שווה לשאול מס' אנשי מקצוע בתחום ואז להחליט.

 

אולי מישהי כאן תוכל לענות.

המזל שאת חכמהההההההההה, השאר פחות

הן אלה שהועילו למצב הסופי החיובי.

 

היריון משעמם!!!

 

 

כל הכבוד לך על שלוות הנפש...
ברוך ה׳ שהכל בסדר.
אשרי המאמין!
-תודה על השיתוף!!

כל הכבוד על שלוות הנפש

משמחת אותנו בהענות שלך 

חשוב טוב ויהיה טוב!!

 

שיהיה לך יקרה המשך הריון בריא ובסוף שתצאי בידיים מלאות!!

ב"ה שהכל בסדר. וכל הכבוד על שלוות הנפש.

 

וגם אני רוצה לספר:

 

4 ימים לפני הלידה האחרונה היו לי פתאום דימומים. נסענו לבית החולים בזריזות (כי אני תמיד יולדת מהר) אבל המוניטור לא הראה צירים ולא היתה פתיחה. אישפזו אותי ללילה.

שאלתי מה זה ומה זה אומר - ענתה לי הרופאה שזו תופעה שנקראת SHOW - רק ניראות של לידה אבל זו עדיין לא הלידה.

ואז היא הוסיפה משפט שבגללו לא ישנתי חצי לילה : היא אמרה שבגלל שזה מס' לידה מתקדם כנראה שהרחם כבר לא מתכווץ כמו שצריך ונתנה דוגמא " כמו בלון שכבר ניפחו ורוקנו מאויר מס' פעמים ואיבד את הגמישות שלו". היא אמרה שאני צריכה לקחת בחשבון שהפעם זה לא ילך כל כך מהר.

 

הרגשתי נורא. מה גם שאני פחדנית איומה ועד הלידה הזו הקב"ה עשה איתי חסד ולא היה לי זמן לפחד.

 

ככה הרגשתי חצי לילה. אבל אז התפללתי והתמלאתי ביטחון ואמרתי לעצמי - אולי הרחם שלה ככה. אבל אצלי ב"ה הרחם פועל יופי. בבקר לא נתתי שיבדקו אותי שוב. הסברתי שממילא לא היו צירים בלילה.

 

חזרתי הביתה ונהנתי מהימים האחרונים השלווים שלי עם הילדים.

ארבעה ימים אח"כ (ממש לפי הצפי של אחד הרופאים שם) רצנו שוב לבית החולים. התעוררתי מצירים באחת וחצי בלילה. בשתיים יצאנו לדרך. את הרמזורים האחרונים כבר עברנו באדום. הגעתי לשם ב 2:25 וב2:55 הנסיכה כבר היתה בחוץ.

זה אחרי שהמתנתי בתור בקבלה לשתי נשים שהגיעו לפני.

את הפרטים מילאנו אחרי הלידה....

 

זהו. ניצלתי לגמרי. ואני מקווה שזה בסדר מצידך רבה אמונתך. רבה אמונתך!

 

 

צודקת

זה מדהים כמה שמשפט של אדם יכול להשפיע על מצב הרוח...

וכמה שאמונה היא החיים עצמם!

 

חייבת להוסיף, שהרבה מהצוות הרפואי הוא ממש מצויין ומרגיע! ממש מלאכים כבני אדם!

וגם אלו המלחיצים בדרך כלל עושים זאת מכוונה טובה...

 

 

הם גם עובדים בתנאי לחץ כאלה שמגיע להם ציון לשבח על היחס הנאות שהם נותנים.

אין ספק.

למרות שההיגיון אומר אם תינוק רעב למה לאלהניק,הרי אומרים שהנקה זה לפי דרישה.
לי גם היה סיפור דומה אבל אצלי הוא לא ינק, היתי נותנת תמ"ל אבל הדימיון שהוא גבוה ובגלל זה היה מעל הגרף. עשינו בדיקות הכל היה תקין. היום הוא כבר באחוזון רק במקום גבוה בגרף אבל הם אמרו שזה בסדר... מזל..

אולי היא אמרה את זה בתור "מחמאה"?

אז מה, אם זה מעל לממוצע, זה לא אומר עדיין שאת צריכה לעשות עם זה משהו.

חוץ מלשמוח שזה לא הפוך...

אבל יכול להיות שיש כאן פוטנציאל לשמנמנות  

 

ממה שידוע לי, תינוקות שנולדו "גדולים", גדלים בקצב מהר יותר מהתינוקות "הקטנים". כך שבמקרה של הבן שלך, עליה מעל הממוצע זה נורמלי 

 

בעיקרון יש דרכים לנסות לברר האם הילד אוכל יותר מדי:

האם הוא פולט בכמויות גדולות?  (יכול להיות סימן לעודפים שהקיבה מנסה להיפטר מהם)

האם הוא רגוע במיוחד על גבול הישנוני? (יכול להיות סימן שהאוכל "כבד" ומרדים אותו)

 

בכל אופן, אני חושבת שאת בכלל בכלל לא צריכה לדאוג, המצב שאת מתארת הוא תקין, ומתאים ל"סוג" של התינוק.

בנוסף, עליה של 1400 גרם ב-6 שבועות, כלומר קצת יותר מ230 גרם בשבוע, נחשבת תקינה.

הוא לא פולט בכלל והוא עירני ומתוק ודרך אגב גם אחיו הגדול נולד בדיוק באותו המשקל ומעולם לא היה שמנמן להפך רזה כמו גפרור ...אוף ממש נמאס לי מטיפת חלב נדמה שהם קוראים כמו תוכי מתוך דפים של משרד הבריאות ולא באמת מתיחסים אישית לכל ילד..

לגבי טיפת חלב, זה הכי תלוי בגישה של האחות. יש אחיות שמאוד חשוב להן שהכל יהיה בדיוק לפי הספר... אני מראש יודעת לקחת את הערותיהן בערבון מוגבל...

 

אגב, גם אם יהיה שמנמנן, השמנה מהנקה זה לא נורא ולא מזיק (כל עוד מדובר בהשנה בטווח הנורמה, כמובן) וזה בד"כ מתאזן כשהתינוק גדול...

כי בדרך כלל האחיות יודעות לומר שבהנקה אין השמנה.

אני במקומך הייתי שמחה ומאושרת שהחלב משביע את הקטן, ושהוא רגוע ושמח.

הגדולה שלי עלתה קילו (קילו!!!) בשבועיים.

לא רואה בזה שום בעיה, שום סיבה ללחץ, רק סיבה להיות מרוצה ולהמשיך בהנקה.

מה לעשות, שהסקאלות והגרפים של טיפת חלב הם לא בחומר הלימוד שהמלאך לומד עם העובר בבטן... אז מאיפה לו לדעת? הוא פשוט גדל איך שטוב לו וזהו.

עכשיו בדיוק אותו סיפור!!!

בת שש השבועות שלי עולה 300 גרם בשבוע!!!

תגובת האחות- נפלא! עלייה נהדרת!  כל הכבוד לך על ההנקה היעילה!!

 

אגב, היא עירנית להפליא,

אבל כן פולטת כמויות... זה אומר שאוכלת יותר מדי?

איך לדעת, ומה לעשות אם כן?

 

הגדולה הייתה רזונת, ובקושי אכלה, וזו כזו עגלגלה, חחחחח......

 

אם היא פולטת הרבה זה אולי סימן לכך שהיא אוכלת יותר מדי (בדגש על האולי)

בעיקרון עליה של 300 גרם בשבוע נחשבת הרבה   אבל זו בהחלט לא סיבה לדאוג או להילחץ...

אם היא ערנית ורגועה, והפליטות לא מפריעות לה (או לך...), אני לא רואה סיבה לשנות משהו (אפילו אם היא אוכלת יותר מדי, הקיבה הרי דואגת להיפטר מעודפים, ובהנקה האכלת יתר הרבה פחות נפוצה והרבה פחות מסוכנת מתמ"ל)

 

מה ההפרש בין הארוחות? כיצד את יודעת שהיא רעבה?

אני רואה שזה לא נעים לה, הייתי אומרת שלפעמים, אם זו פליטה סמיכה ככה, היא אפילו סובלת...

 

ואותי זה בטח מצער לראות אותה ככה, ומעייף להחליף לה הרבה את הבגדים,  ובאיזשהו מקום גם לראות אינסוף כתמים שמתהווים בכל מקום אפשרי בבית ועלינו וכו'....

 

ההפרש בין הארוחות הוא בד"כ שעתיים שעתיים וחצי..

 

ואני רואה שהיא רעבה כשהיא מחפשת, או מתחילה למצוץ בלהט את האגרוף הקמוץ המתוק שלה, או לפעמים באמת היא סתם לא רגועה ואני מציעה לה והיא מתלהבת....

דבר ראשון, חשוב לדעת שפליטות לא מעידות רק על האכלת יתר, יש עוד סיבות (גזים, אכילה מהירה מדי, חולשה של השריר האוטם את הקיבה, תנוחה לא מתאימה, לחץ פיזי על הקיבה לאחר האוכל...)

 

אם את שואלת לדעתי, אני הייתי מנסה להגדיל בקצת את המרווחים בין הארוחות, ולראות איך היא מגיבה לזה. יכול להיות שהיא תחילה לחוש רעב, אבל הקיבה עדיין לא מוכנה לגמרי להאכלה נוספת. יכול להיות שרבע שעה נוספת בין הארוחות תעזור... ויכול להיות שלא

 

בנוסף, האם את מרגישה שזרימת החלב מהירה? (שומעים שהתינוק מתאמץ להתמודד עם כמויות החלב הגדולות שמגיעות בבת אחת. לפעמים יש דליפות מצדי הפה של התינוק. לפעמים הוא מתנתק בפתאומיות ואז החלב ממשיך לזרום שכמות גדולה ומרטיב הכל...) אם כן, יכול להיות שזו הבעיה (זה מקשה על ההתמודדות שלה עם הארוחה, וגורם לאכול הרבה בזמן קצר). מה אפשר לעשות? דבר ראשון, להישען אחורה בזמן ההאכלה, זה מעט בקצת את זרימת החלב... דבר שני, ליצור הפסקות יזומות באמצע, לשחרר אוויר, לנוח, ואז להמשיך  (כאשר מנתקים את התינוקת, כדאי ללחוץ עם האצבע על הפיטמה כדי למנוע מהחלב להמשיך לזרום...)

 

יכול להיות שכל מה שצריך זה לקצר את משך הארוחה. כיצד את יודעת להפסיק את הארוחה?? בעיקרון תינוק אמור לדעת לבד כאשר הוא שבע. אבל לפעמים האמא לא מפרשת נכון את סימני השובע (או שהתינוק בעצמו לא לגמרי שם לב..).  תנסי לשים לב האם קיים איזשהו סימן (אכילה בפחות חשק, הפסקה שהתינוקת יוזמת, אי נוחות באכילה..) שמרמז על כך שהגיע הזמן לעצור...

 

אם כל הנ"ל לא מתאים, יכול להיות שהקפדה על שיחרור גזים בסיום ארוחה, ועל תנוחה מתאימה (מנשא, טרמפולינה) אחרי הארוחה יקלו על המצב...

 

שיהיה בהצלחה רבה יקרה!

ניסיתי להגדיל לה את המרווח בין הארוחות, נצמדתי לכלל של הנקה לפי דרישה גם כשזה היה נראה לי מוגזם... אולי חייבים באמת לבדוק שלא אוכלת יותר מדי....

אבדוק בעדינות כי לא אהיה מסוגלת לשמוע אותה בוכה... פשוט לא מסוגלת 

 

משך הארוחה אצלה לא  ארוך, היא מתקתקת עניינים ויודעת לעצור כשלא רוצה, כך שזו כנראה לא הבעיה.

 

מה כן נראה לי,

זרימת החלב בהחלט מאוד מהירה.

אני מרגישה שהיא יונקת חזק ובמרץ והחלב זורם לו בשפע ( ישתבח שמו  ) והרבה פעמים קשה לה להתמודד. אבל גם היא וגם אני ערניות לכך, ואו שהיא עוצרת בעצמה או שאני עוצרת אותה למנוחה ושאיפת אוויר ברוגע... אבל יתכן בהחלט שזו הבעיה. חלב גם בהחלט נשפך לצדדים. אז אנסה את מה שאת מציעה ולא עשיתי עד עכשיו, פשוט אשען אחורה.

אגב, אחלה טיפ נתת לעצור את זרם החלב עם האצבע, עד עכשיו תמיד הסתבכתי וניסיתי לתקוע שם חיתול בד 

 

טרמפולינה טובה לסוף ארוחה? מדוע?

להגדיל מרווחים

בגלל משקל

נשמע לי פשוט הזוי!

הילד אוכל

שבע?

רגוע?

עולה במשקל?

 

מה הבעיה????

 

 

בשבועות הראשונים אמרו לי שהוא צריך לעלות בין 150 ל250, והיה שבוע שהוא העלה 600, ושבוע של 400..

ורק מחלב אם בבקבוק/ישר. וחברות אמרו לי שאני מאביסה אותו בבקבוק וכו' כי הוא אכל כמות גדולה..אבל-

זה התאזן! וכנראה שהוא היה צריך לעלות כי הוא נולד קטן (2.5).

והיום הוא ממש בנורמה, אז אולי אלו הצרכים שלו!

אם זה מלחיץ אותך את יכולה להגיע לטיפת חלב להישקל גם אם את לא אמורה ללכת..(לפחות ככה אמרו לי אצלנו)

בן ה-6 הדקיק שלי עלה במשקל בתור תינוק ברמות.

והיום למרות שהוא אוכל היטב - ענין של גנים והוא ממש רזון.

וסליחה על השאלה-איזה גלולות לקחת? הם גרמו לך לא לקבל מחזור בכלל? או שהייתם מותרים בגלל ההנקה?

לא היו בעיות בכלל וגם אם היו אז הם היו קלילות ביותר ותמיד התייעצנו עם רב... לקחתי רצוף בלי הפסקות ולא היו בעיות. לגבי הקיצורית הזאת איפה קונים את זה?

ראיתי בסופרפארם שהוציאו עכשיו ג'נרי שלו- נאקפרוקסן. המשכך כאבים היחיד שעוזר לי.

לפעמים אחרי לידה המחזורים אחרים - יותר קצרים. עם דימום פחות כבד.

 

לא תמיד יש שינויים אבל לפעמים כן.

אבים . תחפשי באינטרנט..

זה גורם להתגעגע, לדבר הרבה יותר, לחידוש, לעלות קומה בזוגיות.

נכון שהכי כיף להיות מותרים, אבל זה כיף ההתחדשות.

הפסקתי את הגלולות וממש הייתי לחוצה מהקטע הזה, איך פתאום נהיה אסורים אחרי יותר משנתיים וחצי... מרוב שדאגתי , . התכוננו לזה ביחד, הכנה ממש נפשית , כשזה הגיע זה היה הרבה פחות נורא, 

אני לא רופאה אבל זה נראה לי בסדר, אני רגועה כי למרות הפליטות היא עולה במשקל

(יש דבר שנקרא ריפלוקס, שאז יש מלא הקאות ואולי כן צריך טיפול... לא מכירה מקרוב...)

לי האחות אמרה להיזהר לא ללחוץ על הבטן כדי למנוע פליטות...

 

בהצלחה!!

במשך 20 דק'. ולהגביה לו קצת את הצד של הראש במיטה.
את מניקה?

יכול להיות שאם הייתי מניקה אז הוא לא היה פולט?

הבת שלי יונקת רק וגם פולטת גם.
אני יודעת שאומרים שבגלל שמבקבוק הם אוכלים יותר מהר כי יותר קל להם אז הם אוכלים יותר לפעמים ואז פולטים את השאריות.
אם הוא עולה במשקל ורגוע לא הייתי דואגת. תנסי לעשות את מה שכתבתי למעלה עם ההגבהה וכו.

 

הוא אמר שפשוט הצורת האכלה שלי לא נכונה ושאני אאכיל אותו בצורת כמעט עמידה (שהתינוק לא ישכב כמו בהנקה אלא יהיה יותר מוגבה) כי ברגע שהוא שוכב האוכל לא נכנס לו כמו שצריך ועולה חזרה למעלה..

 

תנסי את השיטה הזאת ואם זה לא יעזור תנסי להוסיף לו לאוכל טיפה קורנפלור שיהיה יותר סמיך (והקורנפלור גם לא מוסיף טעם כמו האבקה השנייה)

 

זה היתה המלצה של גסטרולוג מומחה..

וזה הולך לא רע!! הפליטות הן מעטות.
יש לי עגלת טיולון אז אני מאכילה אותו בהגבהה ולא מזיזה אותו חצי שעה..
ואז שמתחיל לבכות אני מרימה לגרפס.. ופליטות מעט מעט..

לגבי הקרונפלור זו דייסה לתת או האבקה הזו לעוגות?

לא יודעת להגיד לגבי הקורנפלור...

אני לרוב לא עושה כמעט אף בדיקה, ויש כאלה שעושות הכל בלי לפספס.

 

אם זה מרגיע אותך לעשות- תעשי

אם אין לך כוח, זמן או רצון, ואל תעשי

 

רק שימי לב שיש בדיקות שהן ססטיסטיות, כך שגם הכל בסדר אז יש לך עובר 75% בריא..(אני סתם ממציאה את המספר- אבל זה הכיוון)

 

בהצלחה והיריון קל!

 

אגב, הרופא שהיה לי בהיריון הראשון (הייתי אז בת 18), אמר לי שבכיף  אני יכולה לא לבוא לבדיקות....

אבל את 2 הסקירות, מוקדמת ומאוחרת כן עשיתי...

אבל באמת אין לזה תשובה גורפת אחת אלא כל אחת עושה מה שנהוג אצלה..

אם אני לא טועה היא יכולה להיות במקום זה, משהו ממש חדש שפורסם בחדשות
אולי כדא לברר על זה

שזה במקום שקיפות. מעניין כמה זה עולה..

ולפותחת השירשור, יש כאלה שעושות יש כאלה שלא.בלי לחץ משנראה לך .

אז הייתי עושה שקיפות ולא משלמת כ"כ הרבה על משהו חדש...

וכאן זה לא מקום להתיעצות כזו כי כל אחת תגיד משהו שונה ותביא את כלהטיעונים למה היאצודקת במה שהיא עשתה.

יש את מכון פועה שאיתם את יכולה להתיעץ, לתת להם את הגיל שלך ושל בעלך,היסטוריה משפחתית ואישית, בדיקות גנטיות אם עשית כולל דור ישרים והם ייעצו לך מה הכי טוב בשבילך!!!!

כי זה ריתק אותי..