פורום הריון ולידה (עמוד 5009)

אני לרוב לא עושה כמעט אף בדיקה, ויש כאלה שעושות הכל בלי לפספס.

 

אם זה מרגיע אותך לעשות- תעשי

אם אין לך כוח, זמן או רצון, ואל תעשי

 

רק שימי לב שיש בדיקות שהן ססטיסטיות, כך שגם הכל בסדר אז יש לך עובר 75% בריא..(אני סתם ממציאה את המספר- אבל זה הכיוון)

 

בהצלחה והיריון קל!

 

אגב, הרופא שהיה לי בהיריון הראשון (הייתי אז בת 18), אמר לי שבכיף  אני יכולה לא לבוא לבדיקות....

אבל את 2 הסקירות, מוקדמת ומאוחרת כן עשיתי...

אבל באמת אין לזה תשובה גורפת אחת אלא כל אחת עושה מה שנהוג אצלה..

אם אני לא טועה היא יכולה להיות במקום זה, משהו ממש חדש שפורסם בחדשות
אולי כדא לברר על זה

שזה במקום שקיפות. מעניין כמה זה עולה..

ולפותחת השירשור, יש כאלה שעושות יש כאלה שלא.בלי לחץ משנראה לך .

אז הייתי עושה שקיפות ולא משלמת כ"כ הרבה על משהו חדש...

וכאן זה לא מקום להתיעצות כזו כי כל אחת תגיד משהו שונה ותביא את כלהטיעונים למה היאצודקת במה שהיא עשתה.

יש את מכון פועה שאיתם את יכולה להתיעץ, לתת להם את הגיל שלך ושל בעלך,היסטוריה משפחתית ואישית, בדיקות גנטיות אם עשית כולל דור ישרים והם ייעצו לך מה הכי טוב בשבילך!!!!

כי זה ריתק אותי..

הכרתי מישהי שהייתה מקיאה רק בערבים...מי החליט מתי מקיאים??

הרבה נשים מקיאות דווקא בבוקר אבל אני עוד לא שמעתי שחוקקו איזה חוק שמחייב את זה

תרגישי טוב ובשעה טובה!!

ולאחרות אחרת ויש כאלה שלא מקיאות כלל.........

 

ובעז"ה מאחלת לך בסוף השלישי בערך פלוס מינוס זה יעבור לגמרי!!

 

תרגישי טוב יקרה!!

 

 

אני עברתי ואצלי היה תהליך כזה: (אבל לא בכל בי"ח זה אותו דבר קחי בחשבון) עשיתי במעייני....

ערב קודם הכניסו לי מין פתילה כזו (לא זוכרת מה אמרו שתפקידה) ואז נסעתי הביתה. חזרתי בבוקר למחרת בשעה שנקבעה לי ואז עשו לי שוב אולטרא סאונד פנימי כדי לראות שאכן אין דופק ואז נתנו חלוק ואמרו לי להתכונן ואח"כ נכנסנו לחדר ההכנה לניתוח ושמה שאלו שאלות וא הכניסו אותי לחדר ניתוח זריקת הרדמה - וזהו אחרי דקות הייתי בחוץ.... ואחרי שעתיים נסענו הביתה. היתרון שממש לא דיממתי אח"כ ונטהרתי ממש מהר כי מוציאים הכל....

זה ממש בכללי - היה לא נעים אבל אין ברירה בהצלחה!! 

רציתי להוסיף על דיברי אנונימית, 

מדובר באשפוז יום, כלומר מגיעה בבוקר הולכת בערב

יתכן ויהיו הכנות לפני, כמו הפתילות שאנונימית הזכירה, קוראים להן למנריות

מתרתן להרחיב מעט את פתח הרחם או משהו כזה לקראת הגרידה.

תוכנסי לחדר ניתוח, שם תורדמי, ולאחר זמן תתעוררי ויעבירו אותך להתאוששות,

שם יקחו בדיקת דם לראות אם יש צורך בתוספי ברזל וכו'

ואל תדאגי, יסבירו לך הכל, מה שלא ברור- תשאלי, בשביל זה הם שם

 

יתכן שכמה ימים לאחר הגרידה הגוף ירגיש עדיין בהריון מבחינה הורמונאלית,

ורק אז תבוא ה"נפילה" והגוף יקלוט..

 

ממליצה לך להכין את הסביבה, או לבקש ממישהו קרוב לעשות זאת עבורך,

אם זה אפשרי, להכין אוכל והקפיא, ולקנות חד"פ שלא תצטרכו שניכם להתמודד עם בישולים וכלים

לפחות בשבוע שאחרי.

 

יש פורום מקסים ותומך באתר כיפה שנקרא "תמיכה לאחר אובדן הריון"

יתכן והבנות שם תהינה לך לעזר

 

חיבוק יקרה, ואם את צריכה משהו אני כאן באישי 

הווגניאלי פשוט מפחדת מפחדת מפחדת!!! איך אני אשן בלילה?

שז לא נעים במיוחד, אבל לא נורא, אם יעשו בעדינות את האולטראסאונד.

תדמייני לך את ההכי גרוע, אבל עובר תוך זמן קצר.

בתקווה כמובן שלא תהיה שום בעיה ואז זה מהיר מאוד.

אם העושה מיומן, זה לא כואב הרבה. והמבוכה- זאת העבודה ואין מה לעשות

בהצלחה ובשורות טובות בע"ה בקרוב

לא. כואב ולא כלום

עשו לי כבר פעמים. אני בקושיהרגשתי אותו נכנס, תהיי רפויה, כמו שאת עם בעלך.

ואין מה לחשוש, זה הרבה יותר קטן ובקושי מרגישים

אני עם ויגיניסימוס( מי שיודעת מה זה )... ככה שספק בכלל אם יצליחו להכניס.

השאלה אם יתחשבו בזה ויעשו בטני ורק את הוגינאלי יעשו שאני מורדמת...

רוצה להגיד שאני שולחת עידודים מרחוק!
תהיו חזקים תמשיכו להתפלל ובע"ה תיזכו למשפחה גדולה וידיים מלאות!!

הייתי שמה.  כ"כ קשה וכואב. אבל ב"ה, כמו שכולם הבטיחו לנו- נכנסתי ב"ה להריון שוב די מהר. והפעם יש עובר ויש דופק. (ב"ה, שרק ימשיך ככה. אני קצת חרדתית...)

 

טיפה על הגרידה- אם יש לך חששות על אולטראסונד וגינלי, אז הכי טוב באמת גרידה. את לא מרגישה כלום, אין התעסקות במקום- הכל טוב...

לגבי האולטראסונד- אני הייתי בשלב יותר מוקדם ורצו לעשות וגינלי כדי לבדוק שבאמת אין כלום. בכל מקרה, אם כואב אני ממליצה לך לשים עזרקאין באיזור (זה מלאחש. 5% בשפופרת ורודה. קונים בסופרפארם בלי מרשם). אני ממש מבינה אותך- לי היה סיוט באולטראסונד הראשון. מאוד כואב וגם החדשות הרעות..  בכל מקרה, אם אין לך קשיים באישות, אין סיבה לדאוג. אם יש קשיים אז אני ממליצה מאוד על העזרקאין. גם להרפות ולנשום עמוק. לשחרר כאילו יש יציאות. ושתדעי שהם כ"כ נחמדים וסימפטיים ועדינים. בבי"ח זה המקום היחיד שלא כאב לי בכלל.

בגדול זה יום קצת לחוץ ומרוח. את צריכה להתאשפז. בדיקות דם וכאלה. צריך להיות בצום מהבוקר. אם את סובלת מבחילות- תבקשי מרשם לפראמין. אחרת לא תשרדי את היום.

מכניסים אותך להרדמה ואת מתעוררת אחרי שעה-שעתיים בחדר התאוששות. שמה יתנו לך משככי כאבים, אינפוזיה וכל מה שתצטרכי. אחרי שאת מתחילה להרגיש יותר טוב ישלחו אותך למחלקה ותוך כמה שעות את תוכלי להשתחרר (ברגע שאת יכולה ללכת נורמלי ולאכול קצת).

המלצות מה להביא- נעלי בית, משקפיים וחומר לעדשות אם יש לך עדשות. כיסוי ראש נוח בלי מתכת- לי נתנו להשאיר בזמן הניתוח. גם ממליצה להביא איתך אמא או מישהי קרובה שתוכל לעזור לך פיזית אחרי הגרידה כי תהיי אסורה על בעלך.

 

אח"כ יש דימום יחסית קל- רוב הדימום מוצא בגרידה. תוך 8 ימים הסתיים הדימום. ההורמונים משתוללים לגמרי. תהיי מודעת. זה היה התקופה הכי קשה להיות נידה.

ממליצה ללכת לחופשה זוגית ורגועה אחרי הגרידה. א"א לחזור סתם ככה לשגרה. 

 

אני כ"כ מבינה ללבך זה כ"כ קשה ועצוב. את נכנסת למקום של אבל ותדאגי לתת לעצמך את המרחב להתאבל.

אני יכולה לפנות אלייך באישי.

צריך מנוחה של כמה ימים אחרי הגרידה. פיזית את יותר חלשה לא להתאמץ יותר מדי (עשינו הליכה של חצי שעה 3 ימים אחרי הגרידה והתפתלתי מכאבים). לא צריך לנוח במיטה אבל לא להתאמץ!

שה׳ ימלא חסרונכם בקרוב בע״ה ...
בתור אחת שעברה אתזה- עושים לפני אולטרסאונד. לא כואב זה שנייה... אח״כ שואלים אותך איזה הרדמה את מעדיפה- כללית או חלקית, הניתוח כולה חצי שעה... זה באמת כלום .., אח״כ גם בקושי דיממתי( אבל כל אחת והגוף שלה)
שיהיה רק בקלות ובשורות טובות!!!!

עשיתי בבי"ח פרטי- אסותא כי היה שביתות אז..- לא יודעת אם בכל מקום זה כך.

 

הייתי צריכה להגיע אחרי צום(מותר מיים) מהלילה, ישר נכנסתי- מורידים הכל ושמים חלוק,

שיחה עם מרדים ומנתח- והכניסו אותי- עשו לי וגינאלי, והרדימו-

אחרי רבע שעה התעוררתי- בלי כאבים דימום של שבוע-כמו מחזור (לעומת הפלה אחרת שהיתה לי שהייתי חודש וחצי עם דימום..

 

ואחרי הגרידה- הייתי צריכה לחכות במחלקה שעתיים. ואז-הביתה.

 

נשיקות, יקרה! ליבי איתך..

 

אם יש לך עוד שאלות- בשמחה..

ב"ה זה מאחורינו. אתמול הגענו ,ביקשתי שאם הם רוצים לבדוק וגינאלי שיעשו את זה תוך כדי הרדמה וכנראה זה אכן מה שהיה. ב"ה עבר מהר מהר... מקווה לבוא בפעם הבאה לבי"ח בשביל ללדת

שה' יעזור ויתן כוחות להתמודד בהמשך... תודה רבה לכולן על כל העידוד וההרגעות! אתן מדהימות!

שבת שלום

השם יעזור ותפקדו בקרוב ממש.

שה' ימלא חסרונכם במהרה,

ונזכה לשמוע בשורות טובות

 

עכשיו קחי לך את הזמן להתאושש 

בשורות טובות

חשבתי עלייך כל הלילה....

שיהיו רק בשורות טובות!

בד"כ החלב קיים גם לפני הלידה, זה אמור להיות כך, וזה מעיד על כך שהמערכת מתכוננת...

 

אבל התאור שלך נשמע קצת כמו גודש... זה מוזר...

אם כי, אני לא בטוחה שזו סיבה לדאגה...

 

מקווה שיהיו פה נשים שידעו לעזור יותר...

תרגישי טוב יקרה!

תשאירו את התינוק עם בייביסיטר שאתם סומכים עליה, ותצאו לפחות אחת לשבוע. לא חייבים למסעדות ובתי קפה, אפשר לצאת סתם להליכה, מאד מאוורר וכיף.

תשתדלו להיות ביחד הרבה. אולי בעלך יכול לקחת חופש ליום יומיים, ותתפנקו בבית (רצוי אחרי המקווה..)

 

תשקיעו בעצמכם, לא להזניח את עצמכם, ואת חיי הנישואין שלכם!!!

 

אני חושבת שזה קורה להרבה זוגות. לנו היה חתיכת משבר, ברמה של לריב כל יום, כל היום. אני מאד מצטערת שלא השקענו אז בזוגיות שלנו, זה היה גורם למשבר להסתיים הרבה יותר נעים...

 

שיהיה בהצלחה!!

רק הענין הפשוט של חוסר סבלנות וכוחות מצידך (או אפילו נטיה גדולה מדי להיפגע) שמחולל את המשבר וגורם למריבות.

 

במצב כזה כדאי לחזור לקחת את המולטיויטמין שלקחת בהריון.

ולשים את התינוק ואת בעלך בראש סדר העדיפויות. לשמור בשבילם את הכוחות ולהקדיש לבית את המינימום הנדרש.

לאכול טוב ולישון טוב.

 

בהצלחה.

 

אחרי הלידה המציאות משתנה! זה נורמלי וטבעי!
ממליצה גם לצאת מידי פעם להתרעננות, לחדש את הכוחות..
ללמוד משהו נחמד יחד בערבים..
בשורות טובות!

להסביר לבן הזוג שאת כרגע לא במיטבך- את עייפה מאוד וחלשה. הטיפול מתיש והגוף חלש.

לבקש שבמקום לפתוח מולך מערכה יתמוך בך ויכיל אותך לתקופה קצרה ולאט לאט העניינים יחזרו לשליטה.

המון הכלה והבנה ותקשורת.

ויטמין, שינה וארוחות מסודרות....

הבעיה שכל פעם הוא נפגע ממני אפילו שאני מסבירה ואז זה רק מביא לעוד עצבים
הוא עובד רב היום מחוץ לבית ואני מתחננת להתעניינות יותר מהרגיל והוא לא מבין מה הדחף למרות ההסברים לצורך הזה

גיסה או רב שהם בקשר טוב איתו וישיחו לפי תומם מה עובר על אישה אחרי הלידה ולמה היא זקוקה מהבעל, זו יכולה להיות גם דמות שליוותה את ההריון שכאילו תמשיך את הליווי ותתמוך בשניכם.

אני הכנתי אותו מראש והוא דיבר עם רב בתחילת ההריון וגם לפני הלידה שידריך אותו כיצד להתנהג והסביר לו על ההורמונים וכו'

לא שקרה משבר כלשהו או משהו דרמטי אחר

פשוט כל הרגישות הזו והמחשבות והסרטים....

וויייי מעייף כבר...

 

חיבוקים לך ובהצלחה!!

אצל האישה זה הכי מובן בעולם אחרי לידה,כל הקושי המלווה בכך,ואצל הגבר מסתבר שגם לו קשה פתאום אחריות שנופלת עליו, גם הוא בטח עוזר או ער לפעמים בלילות. וכל העייפות גורמת לחוסר סבלנות, של שני הצדדים אבל בעיקר לגברים פחות קל להתמודד ואז הם נהיים חסרי סבלנות לחלוטין(חוסר סבלנות שגובל בחוסר אכפתיות לפעמים).
אצלנו גם היו הערות וביקורת יתר שלי על הטיפול שלו בתינוק, וזה גם לא הוסיף.
בכל מקרה הכי חשוב שתדעי שאת לא אשמה חלילה, וזה טבעי וקורה הרבה לזוגות אחרי לידה ראשונה. בסוף זה מסתדר כשהחיים חוזרים לשיגרה.
ההסבר שלי שזה קורה מחוסר מנוחה של שני הצדדים, יש עייפות גדולה, הבית לא מתפקד כמו לפני הלידה.
הכי קשה לאישה שעד היום פינקו אותה,דאגו לה, נתנו לה לאכול כל משרק נדמה לה שמתחשק לה, לא רק הבעל כולם,פתאום לא רק שמפסיקים לפנק אותה עוד מצפים ממנה לטפל בתינוק ולהיות לאם מסורה.

הפקנו ביום שני הקרוב את הכנס של זוגיות בהריון ואחרי לידה.

תסתכלי עמוד הראשי של ערוץ 7 בנושא נשים ותראי פרטים.

תוכלי לראות אם מתאים לך..

 

   ממליצה לך על מאמר באתר"באהובה ובאמונה " בנושא.. 

משבר הוא אפשרות לצמיחה.

מזוג צעיר עליז ומאושר הגיע אליכם שותף במשקל 3 קילו שמתנהג כמו שיח סעודי,

וצריך להענות לכל הצרכים שלו.

שהתינוק ממש קטן א הוא בהסטריה עד שהצורך שלו מתמלא.

העיפות היא נוראית גם מהלידה והיא גדלה עם הטיפול האיטנסיבי ביום ובלילה.

מלבד זאת ההורמונים משתוללים .

גם הבעל עובר משבר,ביחס לתינוק והמעבר מזוג  למשפחה.

קודם כל צריך להרגע ,זה נומלי,לפעמים קצת עזרה פיזית באירגון הבית יכולה לעזור ויש יותר זמן לשינה.

אם אפשר לארגן קצת זמן זוגי ,אפילו שסבתא תשמור על התינוק ואתם תצאו קצת להתאורר.

מערכת היחסים החדשה כמשפחה נבנית כזוג וכהורים.

כמובן שמאוד חשוב לדבר על הדברים ,ולא להששאיר את התחושות הקשות בפנים.

אם יש לו חבר שהוא גם אבא צעיר וחווה את הדברים כדי שידבר איתו על זה.

אם זה לא בא טבעי והם לא מחליפים חויות  מהורות,תשרי קשר איתו או עם אשתו ,כדי שידברו על כך.

 

 

 

אין לי מושג לגבי השאלה שלך, אבל שיהיה מלא בהצלחה!

עשיר ב B1 שיש לו השפעה על תפקוד הבלוטות.

בדרך כלל קשה וגם אין צורך לאכול את הלבן בנפרד. פשוט תקשקשי ביצה במחבת בטיגון קל.

 

יש גם מוצר של סולגאר שנקרא אצת KELP  שעשירה ביוד בצורת כמוסות אבל זה במקרה שה- TSH יורד אל מתחת לנורמה.

 

לא לדאוג. בהצלחה.

אולי כדאי לבדוק, ואם צריך להוסיף מטרנה

מן הסתם עשית את הדבר הנכון היום.

אלא שהקיבה שלה הצטמצמה בגלל שהיא לא כל כך אכלה וכו' ולכן היא לא יכלה להכיל את כל הכמות שהצלחת לתת לה היום.

 

זה סימן טוב שהיא אכלה מצויין. כנראה שצריך לתת לה מעט מעט בכל פעם עד שהקיבה תסתגל ותצליח בהדרגה להכיל כמויות יותר ויותר גדולות.

 

שתצמח ותגדל ב"ה.

באמת ייתכן.
כל הענין של ההאכלה דורש ממני כל כך הרבה כוחות נפש,וגורם לי למתח..
תאכל/לא תאכל, כשאני לוקחת אותה מהמעון שאלה ראשונה זה איך היא אכלה וכו'..
היא גדלה מוין ומתפתחת יפה, אבל הטיפת חלב מכניסה אותי ללחץ,ואני לא רוצה להפסיק להניק!

את מאוד מתוחה ומתוסכלת, וזה ממש מובן, גם לי יש ימים שאני משתגעת ולא מבינה ממה היא חיה.

היא בת שלוש כבר ועדיין לא אוכלת!

 

אחרי אינסוף דאגות ובכיות ומבצעים והבטחות למדנו שאין מה לעשות, כזו היא.

וברגע שהיא רואה שאנחנו ההורים נלחצים ועושים עניין היא נכנסת למלחמה.

 

אצלנו דווקא האחות בטיפת חלב היא זו שהרגיעה אותנו.

( לכן אף פעם לא מבינה מה כולן פה זועמות על האחיות, כי שלנו מקסימה! )

היא אמרה לנו- תפסיקו לדאוג ולהתעקש. היא לא בתת משקל, לא נראית מזת רעב, היא חיונית ומלאת מרץ, כך שלא חסר לה כלום!

היא צריכה להבין שאוכל זה בשבילה ולטובתה.וכשרעבים, אוכלים.

זה ממש לא העסק של ההורים...

 

זה היה לנו מאוד קשה בהתחלה, ועדיין מלחיץ ומעצבן גם היום, אבל תאמיני לי שזה עובד.

 

מהרגע שהרפינו היא לקחה פיקוד.

 

ממש לא הפכה לאכלנית, ועדיין מדלגת על ארוחות חופשי, אבל כשרעבה, אוכלת בשמחה ובששון. מה שלא היה קורה קודם.... כשעמדנו לה על הראש.....

זה יכול לגרום לחוסר עליה למשקל (תבדקי רק אם אין סיב אחרת.. אם זה בגלל גנטיקה וכאלה השיטה היא פשוט להניח לה...)

אם ירגיע אותך לשמוע שאני מכירה הרבה מקרוב שהיו רזרוזים ברמה מפחידה בתור תינוקות\ילדים ואז השמינו והגיעו לנורמה או עברו אותה אז תדעי שזה קיים... זה פשוט גנים...

לחץ לא מוסיף ורק גורע... עלול חס וחלילה להביא תינוקות עד מצב של הפרעות אכילה...

ילד רעב ובריא אוכל... אם אין משהו שמפריע לה אין טעם להילחץ...

אם ההורים היו קטנים גם בתור ילדים אז בכלל...

אני באמת צריכה להרפות כנראה.. השבוע היא התחילה לאכול קצת יותר טוב,אז כנראה ניצלתי והעמסת עליה יותר מדי..
והיא לא רזרוזה בכלל, אבל נולדה ממש גדולה,ובהתחלה עלתה מצוין, אבל בחודשים האחרונים לא עלתה. כלומר,היא סבב במשקל, אבל לא ביחס למה שהיתה בהתחלה.
מקוה שיהיה בסדר! שוב תודה!

2. הכל יכול להיות

אפילו לרב! לא , פשוט לא

 

 

1) מצטרפת לשאלה,אני בלמעלה משבוע איחור כידוע.
אם יש דימום השתרשות,באיזה שלב הוא מופיע? כבר עברתי את השלב?(אני למעלה מ40 יום מתחילת הווסת האחרונה).
2)יכול להיות בהחלט,אך לא בהכרח מעיד.
לפני המחזור האחרון שהיה לי,הייתי שבוע ואפילו יותר,עם בחילות,והמחזור הגיע כרגיל,לא הריון ולא כלום.
אבל עכשיו כל החולשה,העייפות,בחילות,ועוד,התחילו שבוע וחצי לפני האיחור,כלומר בתוך כשבוע אחרי המקווה.

לפעים מופיעים דימומים בתחילת ההריון.

סביב ההשתרשות (כ10 ימים אחרי הביוץ) ואז זה נקרא דימום השתרשות.

או בכל מיני הזדמניות מתחילת ההריון ועד שבוע 12 בערך. אלו דימומים של תחילת הריון.

הם לא חייבים להופיע (ולרוב הם לא מופיעים), אבל אם הם כן מופיעים, בד"כ זה לא מעיד על בעיה כלשהי.

אם מדובר על דימום כבד, כדאי לגשת לבדיקה...

 

בהצלחה לכולן! ובשורות טובות!

אווף! הלוואי!! רוצה כ"כ!!!

עדיף לחכות לאיחור, נכון?

והפרי עשוי סיבים סיבים עד כדי כך שממליצים לחתוך אותו לארבע לרוחב כדי שלא לאכול סיבים ארוכים מדי.

 

זה פרי שנחשב קשה לעיכול גם למבוגרים.

 

לבדוק גם אפשרויות נוספות (כאבי אוזניים, שיניים...)

ממה היא נזונה? כיצד את יודעת כשהיא שבעה?

 

בנוסף גזים כ"כ חריפים יכולים לנבוע מרגישות למשהו,

אם היא נזונה מהנקה, תנסי להוריד מהתפריט (שלך) דברים שגורמים לבעיות עיכול (יש כאן הרבה שירשורים על זה...)

אם היא נזונה מתמ"ל, יתכן והוא לא מתאים לא. אפשר לנסות לשנות סוג. ולבדוק האם קיימת רגישות ללקטוז...

 

בהצלחה רבה!!

אם זה רק דם ללא כלי דם או גושים זה יכול להיות סימן טוב.

 

יתכן שהרמת משהו כבד שגרם לדימום? או התאמצת?

 

תשכבי כמה שעות ואחר כך תקומי ותראי. ממילא אין טעם לרוץ להיבדק.

מה שכן - אחרי מס' שעות מנוחה כדאי י לגשת להיבדק בעיקר כדי לקבל זריקות לחיזוק הורמונלי במידה ויש צורך.

 

ובמקביל לקחת עכשיו חומצה פולית.

 

לא להבהל. יש תקווה גם במצב כזה.

 

שיהיו בשורות טובות ותשמרי על עצמך.

 

 

 

 

 

 

 

אם זה נפסק לחלוטין לא נראה לי שיש צורך לעשות משהו

אם זה ממשיך כדאי לפנות לרופא

גם בשבוע 8 יש לפעמים מה לעשות

תשתדלי לשתות מעכשיו יותר (לפחות 3 ליטר ביום), בהצלחה. ותעדכני ב"ה בשורות טובות!

בארבע אני יתקשר לרופאה . הלוואי שהכל יהיה בסדר אני מפחדת כל כך.

תשתי הרבה-

גם לי היה דימום באזור השבוע הזה ואח"כ עוד כמה פעמים וב"ה נולדו תינוקות בריאים.

אחרי שתתאוששי לכי לבדוק.

 

לא יעשו לך שום דבר, רק אולט' לוודא שהעובר בסדר ובדיקת דם ושתן.

 

אל תפחדי - ה' איתך!

אפשר ללכת לטרם אולי .... כדי לראות שהכל בסדר...
אם הבטן לא כאבה לך אז אולי זה סתם כי התייבשת...
תשמרי על עצמך!!

מתוקה, גם לי היה ככה בסביבות השבוע הזה ואחרי בדיקה הרופא נתן לי כדורים (שאני לא זוכרת את שמם)לחיזוק ההריון.
ואחרי כמה ימים הדימום הפסיק וברוך ה׳ ההריון ממשיך..
אל תדאגי. זה לא מחייב שזו הפלה. אבל בהחלט הייתי ממליצה לבדוק.
-ובאמת תשתדלי להקפיד על שתיה.
בשורות טובות!!

לכי להיבדק. ותנוחי ותשתי

בס"ד

זה ממש לא מחייב הפלה

 

גם לי זה קרה (ומכירה עוד כמה וכמה סיפורים דומים) בסביבות השבוע הזה וגם קצת אחרי.

ב"ה באיזה שהוא שלב זה הפסיק.

צריך רק לעשות אולטראסאונד ולראות שהעובר תקין.

לנח ולשתות.

 

כל טוב!

 

אז הייתי בבדיקה, הרופאה ראתה דופק ואפילו תנועות ואמרה שאני כבר בשבוע 12 ושכנראה התבלבלתי בתאריך,ו.א.
הדימום נראה מידי פעם רק בניגוב.
הרופאה אמרה שאין מה לעשות בשבוע כזה, נתנה לי לבסוף כדורי פרוגסטרון פעם ביום שזה לתמיכה ברחם בהריון, משהו כזה.

1. מישהי היתה בסיטואציה דומה ולקחה את הכדור הזה,עזר לא עזר?
2. מה עם הדימום שאני רןאה מידי פעם בניגוב? הרופאה אמרה שאין מה לעשות, אבל אני חוששת, מה כדאי לעשות צריך להקפיד על תזונה?
3. האם כדאי להתגבר על התופעות לוואי ולקחת פרנטל-ויטמינים? זה חשוב(אני לא אוכלת בריא בגלל הבחילות)

אני פעם הייתי בסיטואציה כזו - קיבלתי זריקות. הן הועילו במידת מה אבל היייתי צריכה לשכב בשמירת הריון.

זה תלוי עד כמה הגוף מייצר את ההורמון בעצמו ועד כמה הוא תלוי בתמיכה של פרוגסטרון מבחוץ.

ככל שהגוף עושה את העבודה בעצמו כדורי הפרוגסטרון יתווספו לפעולה של הגוף והרמות ההורמונליות יעלו במידה מספיקה.

 

אבל את יכולה לעזור לעצמך הרבה אם תקפידי לקחת חומצה פולית - לפחות 800 מק"ג ליום. היא תעזור לייצב את הרמות ההורמונליות.

וגם - למרות הבחילות - תכרחי את עצמך לאכול ביצה ליום (רכה/עין/מקושקשת קלות - העיקר שהצהוב יהיה מבושל כמה שפחות כדי לא להפסיד את ויטמיני ה B והברזל שהוא מספק). ואפילו מדי יומיים-שלושה שתי ביצים ליום.

הביצה תפחית את הבחילה ותחזק אותך. גם מבחינה הורמונלית.

 

ולמה את מתכוונת בתופעות הלוואי של הפרינטל?

 

ויש משהו קטן שרציתי להוסיף : גם אחרי שאת נטהרת (אם בכלל נאסרת - תשאלי רב) עדיף לא לשמש כל עוד ההריון לא חזק.

ההתכווצויות שגורם התשמיש עלולות לגרום לדימום נרחב במצב כזה. הריון חזק הכוונה : אין דימומים, אין כתמים בכלל. גם כשלא שוכבים בשמירה. כדאי לשאול רב איך להתנהג במצב כזה.

שלקחתי פתאום היתה לי עייפות נוראית, הבנתי מחברה שזה קשור.מאז לא לקחתי כדור שלם, ניסתי חצי כדור ,הרגשתי טוב אבח משום מה לא המשכתי כי חשבתי שזה כבר לא יעיל חצי.

אני מקווה שיהיה שיפור כרגע גם להיטהר אי אפשר כי יש כתמים.

ו..





לגבי הטבילה תודה, אני אכן לא מרגישה מבחינה פיזית או נפשית ( הדימום והצורך במנוחה)מסוגלת להיות עם הבעל, הוא מבין .

חומצה פולית וברזל עדין בנפרד. מאוד יתכן שפרינטל עושה תגובה כזאת.

מנסיון זה לא פשוט הלחץ הזה...
תנסי לנוח.
( אני בתקופה הזאת כל מה שדרש אפילו מעט מאמץ ושלא הייתי חייבת לעשות ,פשוט לא עשיתי!)
נסי לנוח כמה שאפשר, לשתות! ולא לדלג על הכדורים..
בהצלחה יקרה, בשורות טובות!!

הייתי עם קצת דימום ונתנו לי את הכדור הזה-

ב"ה היא בת שבעה חודשים..

 

בשורות טובות!

את אפילו מתקדמת וזה עוד יותר מרגיע

זה קורה הרבה. אם אגיד לך לא לדאוג זה לא יעזור. דואגים אבל בעז"ה יהיה בסדר

פשוט להתפלל!!!

מניסיון, הייתי עם דימומים כבדים בשני הריונות, עד כדי כך שרופא שלח אותי בשבת לביה"ח

לא נתנו לי אז כלום וב"ה יש ילדים בריאים ומקסימים

למרות שטוענים שאין קשר למנוחה, אני בעד !!!

לא זזתי בכלל רק לשירותים.

זה אמנם קשה אבל שווה.

אם זה הריון ראשון זה יותר פשוט.

לגבי הטהרה, תחכי. אל תתחילי עם בדיקות למרות הקושי

ועצה נוספת בעז"ה כשתבואי לטבול, בקשי להיות ראשונה. כדאי אולי לשאול בכדי להגיע לאחר החלפת המים

בהצלחה רבה בעז"ה

הרבה סבלנות ותפילות

 

יש כ"כ הרבה מעוררות קנאה שכאלה...

אבל סה"כ, לא נורא להיות מעט שמנה, מנסיון...

מרגישה שכל מקום שאני הולכת הקטנים באים איתי..
סוג של מזכרת..

ועד כדי כך ששואלים ושאלו אותי אם הכל בסדר מרוב שרזיתי..

אבל אל תדאגי! יש לי עודפים משלי..

שמנסיון זה מאוד משפיע אם זה הריון שהסתיים בקיץ או בחורף.. בהריון הראשון סיימתי בקיץ והייתי נראית כמו פרה, ובשני, עכשיו מבחינת מראה באמת כאילו חזרתי לעצמי.. אבל אל תטעי לחשוב שאותה בחורה חזרה למשקל שלה.. אולי אני נראית בסדר.. אבל לי יש עוד עשרה קילו עד שאגיע למשקל שלי.. וחוצמזה כמו שכתבו כבר, זו השמנה מדבר טוב...

לבגדים הרגילים...

אחרי הלידה. אחרי בדיקות גיליתי שיש לי בעיה בבלוטת התריס

אני אחרי לידה עוד בבית החולים כבר לבשתי את החצאיות שלי...

אחרי שהוא יוצא. (מניסיון)

שיהיה בהצלחה ובשעה טובה ב"ה

אז כנראה שזה לא..

וזה גם יכול להיות הפקק לפעמים הוא יוצא בשלבים.
אבל בעצם למה זה משנה?
הרי אם זה הפקק יגידו לך שהלידה מן הסתם תהיה בשבועיים הקרובים אבל, הי!
ממילא הלידה תהיה בשבועיים הקרובים!
בשעה טובה יקרה!

היום שוב היתה לי הפרשה צמיגית וענקית ענקיית.
ממש גוש ענק!
אבל שקופה לחלוטין.

מה זה?

זה כנראה אומר שהוא יצא בחלקו, וההמשך עוד בוא (ואז כנראה יהיו גם סיבי דם...)

זה סימן שהלידה מתקרבת, אבל גם שיתכן ויש עוד קצת זמן...

שיהיה בנחת ובשמחה!!

ואם לא עוזר, אין מה לעשות, לא כולם רוצים מוצץ. למצוא משהו אחר שמרגיע- בד לכשהוא, עיטוף, מנשא, קולות נמוכים וכו׳..

מה ככ מיוחד בו, שהוא שווה 45 שח?

רק אוונט הסכימה לבסוף.

 

אולי יש מקומות שמוכרים ביותר זול. (אנחנו מצאנו 2 ב-40)

 

אחרי שימוש בו, הצלחנו לעבור גם למוצצי גומי הפשוטים. ועכשיו היא לוקחת כל מוצץ.

 

אומנם היא לא חובבת מוצצים מושבעת, אבל זה עוזר.

ועד היום הוא שוכב לו, על ארבעים וחמישה שקליו, כאבן שאין לה הופכין.

זהו, והוא בלי מוצץ מאז ועד היום...

שרדנו.

שמעתי על מלא סיפורים שילדים התחילו לקחת מוצץ רק בגיל 3-6-9 חודשים אפילו. אני רק לא יודעת מה הם עשו בשביל זה;)

מה שכן אל תנסי כל פעם מוצץ אחר.
תתעקשי על מוצץ אחד.

ב"ה היא ילדה רגועה וכשאני שמה לה מוצץ היא מסתכלת עלי בתמיהה למה אני מכניסה לה את זה לפה 

 

וכשהיא בוכה בדרך כלל זה בשביל לאכול.. בקיצור.. הבנת..

אבל ככל שהזמן עובר יש לה רגעים ששום דבר לא מרגיע אותה חוץ מהנקה. היו כמה פעמים שנתתי לה למצוץ את האצבע שלי (במאונך, לא כשהיא ממש בתוך הפה( וזה קצת הרגיע אותה אבל לא תמיד זה עובד וזה גם לא טוב כי הידיים אומנם נקיות אבל לא תמיד סטריליות לחלוטין.
אמא שלי אמרה לי שאחי הקטן לא לקח מוצץ וזה היה לה סיוט כי היא כל הזמן הייתה צריכה להסתובב עם בקבוק מים וכאלה כדי להרגיע אותו. המציצה מרגיעה אותם..

פשןט שמרתי על עוד ילדים והיא ראתה את המוצצים על הרצפה והתחילה לקחת ולשחק איתםך עד שהיא נהיתה מכורה לגמרי

וזה קשההההההה ולא פרקטי....

לנסות לתת בכל הזדמנות, גם כשרגועים.

בסוף הם נכנעים... זה ממש מציל בהמשך שיש לילד במה להתנחם.

מוצץ של טומי טיפי ניסיתם?

ניסיתי מאמ, אוונט, לייף ונוק אה ואת העגול הפשוט הזה. וניסיתי גם גודל גדול יותר
היא ללא ספק מגיבה טוב יותר למוצצי גומי, את הסיליקון היא כמעט מקיאה, אבל גם בגומי זה רק לפעמים.
נסיכה בת 3 חודשים עם אישיות! יודעת בדיוק מה היא רוצה...

תנסי לתת לה כשהיא רגועה.

ניסיתי גם רגועה וגם לא

היא לא פראיירית, מוצצת את המיץ ומעיפה החוצה;) דווקא עם החיתול לפעמים נרשמת הצלחה. אבל ממממש לא תמיד

אפשר גם לבקבוק לעשות את זה...

אני שואלת בשביל עצמי-

אני פחות מכירה מוצצים, כי אצלנו אף אחד לא היה עם מוצץ (לא שלא הסכימו, אלא שאמא שלי לא ראתה בו צורך).

בלי עין הרע, הבת שלי עכשיו מאוד רגועה, ובוכה רק אם משהו באמת מציק לה (רעב, גרעפס, ולפעמים מעייפות למרות שלרוב נרדמת בקלות), ואפילו כשמשהו מציק לה לרוב היא לא בוכה מיד אלא רק עושה קולות של אי נוחות, ומתחילה לבכות רק אם לא נענים לבקשה שלה תוך כמה דקות.

יש עניין לדחוף לה מוצץ? הרי כשהיא רגועה היא לא זקוקה לו, וכשהיא לא רגועה זה כי צריכה משהו אחר, והמוצץ הוא לא מה שיעזור..

בינתיים לא ניסיתי להציע לה (למרות שכן קנינו). יש עניין בכל זאת?

אם את רוצה ללכת לפי הוראת משרד הבריאות- ואת לא חייבת בכלל- אז יש להשכיב תינוק לישון על הגב עם מוצץ...

 

אבל בגדול זה בשביל שיהיה רגוע גם כשאת לא בשטח, למשל כיוצאים ומשאירים עם הבעל, או עם בייביסיטר, או כששולחים למטפלת, זה מאוד מנחם תינוקות.

 

או כשאת איתו בחוץ הוא לא רגוע, עייף או עצבני, ואין לך שום אופציה להניק- אז מוצץ הוא אמצעי הרגעה מצוין.

 

טוב בהרבה מאוד מקרים...

 

הגדולה שלי למשל הייתה מתעוררת לגמרי מהנקות לילה, ברגע שניסיתי להחזיר למיטה.

 אלא אם כן החזרתי אותה למיטה עם מוצץ, כך המשיכה לישון רגוע עד ההנקה הבאה.

 

 

אואו כמה שזה חשוב...

ילד בן שנה, שעדיין לא מבין, 

ומצד שני יודע לעמוד על דעתו,

מוצץ לפעמים יכול להיות תרופת הקסם....

סתם לדחוף לה מוצץ כשהיא רגועה?

כשהיא בוכה זה לא מתאים כי היא צריכה עזרה אמיתית ולא סתם פקק שישתיק אותה..

אבל למשל כשהיא עייפה, ולא מצליחה להרדם, או כשמציק הבטן, זה אמצעי הרגעה מצוין,

זה עדיין לא אומר להזניח סיבות אמיתיות לבכי! (רעב, טיטול, כאב וכד')

ולא מצאו אף גורם ברור

אבל, מצאו כמה גורמים סטטיסטיים שהעלו את הסיכוי למוות כזה לא עלינו,

בגלל זה ממליצים להשכיב תינוקות לישון על הגב

וגם לקחת מוצץ

(יש עוד כמה דברים כאלו, לא זוכרת אותם כרגע)

אבל מסביב פלסטיק.
כך שזה נראה הרבה יותר נורמלי.

לא שלא ניסינו.....ואני לא מניקה.

רק הנקה? מה עם מנשא,עגלה,מוסיקה,עירסול?

לא ברגעים הממש קשים. לדוג כשאני שואבת לה נזלת עם המכשיר הזה היא פשוט צורחת בהיסטריה ורק הנקה מפסיקה את האימה

ואולי שינוי אוירה-השמעת מוסיקה במהלך הטיפול,מישחק.

הבת שלי הסכימה לקחת מוצץ רק בגיל 4.5 חודשים.....

 

הטריק שלי היה להרטיב מעט את המוצץ (עם מים) ואז היא הייתה מוצצת את זה בשמחה. יום אחד זה תפס, ומאז היא לוקחת את זה בכיף!

זה קרה לי בשתיי הבדיקות האחרונות

ולכן אני ממש חוששת לבדיקה נוספת. כרגע היא אצל רופא אחר בעקרון לא אמור לכאוב ממש לא

תנוחי ותשתי הרבה!

 

תרגישי טוב

בסקירה המוקדמת הרופא פשוט התעלל בי!!!

בקושי יכולתי להגיע חזרה לרכב

היה סיוט

מנוחה ושתייה מרובה

זה בעז"ה יעבור

הראש היה בבטן תחתונה והוא ממש לחץ חזק..
אני נלחצתי שזה כואב גם לעובר..
והוא אמר שאין סיכוי..

זה יעבור בעז'ה.אל תדאגי בכלל.

העיקר שב'ה הכל תקין!

כדי שאפנה לשאול אותו מחיר וכו'

רופא פרטי או מרכז. לאחר בירור עם לאומית ניתן לגשת לכל רופא ולקבל החזר. העניין הו שאין להם רשימת רופאים ואני לא מכירה רופאים.
מחילה אין אפשרות לערוך מאנונימי ואולי יצא קצת מבולבל. ומכיון שרשמתי את שם העיר אני מעדיפה להישאר חסויה.

בזמנו נתנו לי שמות של 2 רופאים של הקופה, אחד מהרצליה ואחד מחדרה כדי לעשות הערכת משקל, נסי לברר אם הם עושים גם שקיפות. ד"ר רן אהרון 0522505557 או ד"ר אריק שחר מחדרה 0523309015

 

בהצלחה!

ישר להתקשר ליחידת האולטרסאונד בנתניה רח' שמפפר גם אצלי לא היו תורים והתקשרתי אליהם ישר והם קבעו לי תור בין התורים תגידי להם באיזה שבוע את. 

098607222

ביום ראשון למזכירה כי היא לא עובדת כרגע מקווה שאכן תוכל לעזור לי. אם לא אנסה לברר אם הרופאים הפרטיים שרשמה לי "שמשי".

מקווה שמבצעים את הבדיקה באופן חיצוני.

1) ד"ר שרוני ראובן 098821395 ברחוב לבנון חיים 1

 

2) ד"ר אבירם רמי 0544944862  098338890 רמז 13 קומה 8

 

 אני מכללית אבל אלו רופאים פרטים אפשר לבדוק עם הם עובדים עם לאומית. בהצלחה

אם הבנתי נכון את מעוניינת לשאוב כמות גדולה בזמן קצר.

אם זה כך, כדאי רק לקחת בחשבון שזה יותר תלוי באישה מאשר במשאבה.

לי לוקח הרבה זמן לשאוב, ובדקתי כמה סוגים של משאבות.

יש לי כמה חברות ששואבות ממש מהר כמות גדולה, והן משתמשות בדיוק באותה משאבה כמוני...

 

כמובן שהעוצמה של המשאבה משפיעה, אבל זו לגמרי לא הערובה להצלחה...

 

 

בהצלחה יקרה!

התחלתי עם המיני אבל היא לא היתה ככ תקינה, עשתה המון רעש והכאיבה לי.
בגלל שאני לומדת שבוע שלם ושאבתי המון אז החלטתי להשקיע.. הסווינג שקטה יותר, אפשר לשלוט בעוצמת השאיבה.. מסכימה עם רבה אמונתך, קצב השאיבה תלוי במידה רבה באישה, אבל זה שאפשר לשלוט בעוצמה כן נותן אופציה לשאיבה מהירה יותר. אני באופן אישי מאוד מרוצה.. (ילד שני) היא חא הרבה יותר קלה או קטנה מהמיני אלקטריק, אבל אני מאוד מרוצה. דבר נוסף, ניתן לשאוב עם סוללות, אבל היא דורשת ארבע סוללות וזוללת אותן ממש במהירות, כך שבתור פתרון זמני זה אחלה, בתור דבר קבוע קצת פחות..
הערה קטנה: החלקים של המשאבה עצמה מעט שונים (ממבחינת החלקים סווינג מאוד מזכירה את הידנית..) אבל הבקבוקים הם אותם בקבוקים..

כל אישה נשאבת אחרת.

את פשוט צריכה לבדוק את עצמך. להתחיל מהמשאבות הפשוטות ואם הם לא עובדות מספיק טוב - לנסות את היקרות יותר.

אין סיבה להשקיע ביקרה אם הפשוטה יותר - עושה לך את העבודה.

 

ככל שאת יותר סובלת מדליפות חלב - הסיכוי שתישאבי בקלות במשאבה פשוטה - עולה.

שפעם בכיף יוצא לי, ולפעמים אחרי חצי שעה של שאיבה יוצא גג 10 מ"ל..

אז לדעתכן כדאי?

כאשר יוצא לך 10 מ"ל, זה יכול להיות בגלל שאיבה בזמן "לא מתאים"...

 

(עם הגדולה שאבתי ולמדתי, הייתי שואבת פעמיים ביום ולפעמים 3 פעמים, עם אוונט ידנית. בחלק מהפעמים היתי שואבת בערך 120 מ"ל, ובחלק פחות מ50 מ"ל, ואפילו פחות מ20 מ"ל. לאט לאט למדתי את הדפוס היותר מתאים לי לשאיבה...)

אבל מקפיצה לך..
-אגב, איזה שבוע?

וגורם לכתמים ודימומים.

היא אמרה שזה מגן כמעט אותו דבר אם התחלתי איתו תוך כדי הנקה.. (95%)

אני קיבלתי איתו מחזור בזמן ותוך כדי לא היה לי דימום וכתמים בכלל..

אז זה מאוד משתנה בין אישה לאישה..

 

אבל אם את שואלת אותי, עדיף לך ללכת לרופאה ולהחליף גלולות..

בנתיים לקחתי עם הנקה חלקית ואז גם את זה הפסקתי..
היה לי פעמיים דימום ממושך ועכשיו כבר לא וגם לא כתמים

אז עדיף לעבור לאמצעי מניעה אחר שמספק את אותה הגנה.

למרות שההגנה נשארת מעל 90 אחוז - אני הייתי מעדיפה הגנה כמה שיותר קרובה למאה אחוז.

אם אעבור עכשיו לגלולות אחרות יהיה לי שוב פעם דימום?
ואם כן אז תוך כמה זמן יתחיל מהמעבר?