פורום הריון ולידה (עמוד 5010)

וגורם לכתמים ודימומים.

היא אמרה שזה מגן כמעט אותו דבר אם התחלתי איתו תוך כדי הנקה.. (95%)

אני קיבלתי איתו מחזור בזמן ותוך כדי לא היה לי דימום וכתמים בכלל..

אז זה מאוד משתנה בין אישה לאישה..

אבל אם את שואלת אותי, עדיף לך ללכת לרופאה ולהחליף גלולות..

אז עדיף לעבור לאמצעי מניעה אחר שמספק את אותה הגנה.

למרות שההגנה נשארת מעל 90 אחוז - אני הייתי מעדיפה הגנה כמה שיותר קרובה למאה אחוז.

זה כואב לי כמו שכואב קודם.

לא תרבית - שאז נותנים לחידק להתרבות - אם אני לא טועה לפחות 24 שעות - ואז יש תוצאה חיובית או שלילית.

ולכן הרופא נתן אנטיביוטיקה גם כשהתוצאה של הבדיקה המהירה היתה שלילית. (לא מעניינת אותו התוצאה המהירה ומאידך הוא לא מחכה לתוצאות של תרבית).

החשש שלי הוא שהצריבה החזקה אינה סימן לדלקת הנוצרת כתוצאה מחידק  אלא מתוצרים שדולפים מן המעי אל שלפוחית השתן ואופייניים למצב שבו משתמשים זמן ממושך בסטרואידים.

אני לא מספיק מרוכזת כרגע ולא אוכל להסביר בדיוק אבל אם האבחנה הזו נכונה אנטיביוטיקה עלולה לדרדר עוד את המצב.

אני לא יכולה לקחת אחריות כמובן, וודאי שלא משחקים בבריאות דרכי השתן והכליות אבל התוצאה השלילית של הבדיקה המהירה שעברת יכולה להיות סימן טוב.

אם יש לך אפשרות קני  בדחיפות חיידקי אסידופולוס (של סולגאר או סופהרב למשל).

כך תוכלי  להחזיר לעצמך חיידקי מעיים טובים ולהילחם בתגובה של המעיים לחוסר האיזון האקולוגי שנוצר בעקבות הסטרואידים.

בנוסף יש תרופות הומאופתיות יעילות מאוד לדלקות בדרכי השתן, בטוחות לחלוטין לשימוש בהריון . אבל לשם כך צריך לפנות לטיפול אצל הומאופת/ית.

אם נראה לך שלא צריך לקחת את האנטיביוטקה מיזה שהיא סיבה,

כדאי מחר ללכת לרופא אחר, אפילו כאורחת במרפאה ולהתייעץ, או  להתייעץ שוב אם אותו רופא

שלא תסתבכי סתם... תרגישי טוב

שיתן לך הפניה לתרבית שתן, תוך 3 ימים תהיה לך תשובה ודאית אם מצוי שם חיידק,

ותוכלי לדעת אם יש צורך באנטיביוטיקה. אל תזניחי, כי כמו שאמרו לפני המצב עלול להסתבך אם לא מטפלים בזמן בדלקת בדרכי השתן. בהריון האחרון היתה לי דלקת שלוש פעמים, ללא כאבים, והיא התגלתה רק בגלל שהרופא הקפיד לשלוח אותי כל חודש לביצוע תרבית שתן.

תרגישי טוב!

שנותנת תשובה במקום.

לדלקת בדרכי השתן יש תסמינים מאוד ברורים שאם החולה מדווחת עליהם, והבדיקה המהירה גם מזהה משהו חשוד- מתחילים טיפול, במיוחד בהיריון כי זה מוביל לצירים מוקדמים

אחרי שלושה ימים הגיעה התשובה גם לתרבית שזו אכן דלקת.

עד אז כבר הייתי מאושפזת עם צירים מוקדמים וקיצור צוואר בגלל הדלקת.

קיצור,

אפשר לראות גם בבדיקה מהירה כזו דלקת.

גם אצל הרופאה וגם בביה"ח לא היססו וצדקו.

הייתי אצל הרופא שלי . הוא צחק מהרופא בטרם שהביא לי אנטיביוטיקה נגד דלקת בדרכי השתן כאשר הבדיקה יצאה תקינה...

הוא חושד שיש שלי פטריה , עשה בדיקה - מחכה עכשיו לתוצאות.

תקני כמוסות של חמוציות אחרי יומיים הדלקת עוברת, תקני בחנות טבע, אם את רוצה גם לשתות מיץ חמוציות עוזר, או חמוציות אבל הכדור של החמוציות מאד מרוכז ומומלץ.

גידול קל, והרבה נחת, ושתגדלוהו  כיהודי ירא שמים ולתורה, חופה, ומעשים טובים!!

     !!

הרבה נחת ושמחה

שתזכו לגדלו לתורה חופה ומעשים טובים!

הוא מהמם,בלי עין הרע.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה..

שתזכו לגדלו בנחת,ביאות ושמחה.

נכון שזה יכול להיות מפתיע וקצת קשה, אבל ב"ה שזה הקושי. ואם זו ילדה ראשונה שלך- אז דעי לך שהפרש קטן בין הראשונים הוא אמנם קשה בהתחלה, אבל בגיל 2-3 והלאה זה תענוג, כי הם משחקים המון ביחד.

לגבי ההנקה- אישית, המשכתי להניק עד שהייתי בחודש רביעי. הפסקתי בעיקר כי לא היה לי כח להזין 3 יצורים (אותי, את היונקת ואת העובר), וגם עבדתי קשה אז.             

 נראה לי שזה מאוד אינדיבידואלי. יש כאלה שממשיכות להניק עד הלידה וגם אחריה (אם יש להן כוח וההריון תקין ובריא) ובעצם מניקות שניים ביחד. בזמנו זה היה נראה לי הזוי, היום קצת פחות...     

יש כאלה שמפסיקות מיד עם הכניסה להריון, ויש נשים על כל הסקאלה שבין שני הקצוות הללו.

אם את מרגישה שזה קשה לך, מעמיס, אין מספיק חלב ואת לא יכולה להמשיך- אז לדעתי תגידי תודה שהמציאו את התמ"ל ולכי על זה...אם קשה לך לוותר לגמרי- אז אפשר גם לשלב הנקה ותמ"ל, ואם החלב מתמעט- אז תקפידי יותר על שתיה מרובה ותזונה עשירה בחלבון, סידן, ברזל וכל שאר הדברים החשובים. 

 אם את ממש לא רוצה תמ"ל אז לדעתי תמשכי עוד קצת, ובהדרגה תפחיתי את מספר ההנקות ביום כדי שהגמילה לא תהיה פתאומית וקשה. (אני ירדתי מ3-4 ל2 ואח"כ לפעם אחת ואפילו לפעם ביומיים- כל זה במשך 3 חודשים, כך שבעצם הגמילה לא היתה מורגשת והיתה חלקה לגמרי) במקביל- תתני לה יותר מוצקים. הגדולה שלי, שלמעשה נגמלה בגיל 11 חודשים, לא טעמה טעם תמ"ל מעולם...היא ישר עברה למוצקים ומאז ועד היום אוכלת יפה ובריא, ב"ה.

מה שתעשי- שיהיה בנחת ובהצלחה, ובשעה טובה!!

יכול להיות שהבת שלך תפסיק מעצמה לינוק כי הטעם השתנה/כי החלב התמעט.

אבל יש להוסיף תמ"ל כי הרכב החלב משתנה במהלך ההריון ולא בטוח שהוא מספק את הערכים התזונתיים המספיקים.

זה הזמן להתחיל להעביר למוצקים בלי קשר לתמ"ל או הנקה - אבל לא מפסיקים את התמ"ל עד שלא מדובר בארוחות מלאות וטובות. (יש ילדים שכבר בגיל 9 חודשים יאכלו יפה 3 ארוחות ו-3 ארוחות ביניים. יש כאלו שיתפנקו יותר - וזה בסדר)

בעלי ממש רוצה לקחת אותי לצימר עוד כמה שבועות (אני אהיה בעז"ה בחודש שביעי) יש בעיה עם ג'קוזי? ואם נשתמש בג'קוזי בתור אמבטיה בלי הזרמים?

בהיריון הראשון היינו בג'קוזי בחודש שביעי. וב"ה כלום לא קרה. אבל לא יודעת אם הייתי מסתכנת פעם נוספת....

חוץ מזה, גם לעשות אמבטיה בזגקוזי זה כיף, לא חייבים להפעיל את הזרמים

אפשרי בהנקה.

האמת היא שאם לא לקחת חומצה פולית משך כל החודשים הללו, ובכל זאת הרגשת חיונית ועם כוחות, כנראה שלא חסר לך

הרבה.

אני מציעה לך לבחור תכשיר עם מינימום מק"ג חומצה פולית.

בהצלחה.

חשבתי שרק לפני הריונות..

וגם, למה עדיף עם מינימום של חומצה פולית? 

תודה

אני מתכוונת שההמלצה לקחת חומצה פולית לפני הריון ואחרי נטילת גלולות מבוססת על סטטיסטיקה.

אם הרגשת מלאה כוחות במהלך ההנקה בלי שלקחת חומצה פולית, כנראה שאין לך מחסור ממשי בחומצה פולית.

במקרה כזה יספיק לך המינון המינימלי.

גם עודף ויטמינים ומינרלים הוא לא בריא.

ולא כל העודפים יוצאים בשתן. וכוחות - נכון לא רק חומצה פולית אבל גם.

יש לי ילדה שבגיל הזה הטריפה את דעתי בכך שלא ישנה יותר מ10 דקות רצוף.

אבל מנשא יכול לעזור לך מאוד. כי היא נרגעת, הידיים שלך פנויות, וכשהיא נרדמת אפשר להעביר אותה למיטה (או שלא..)

בכל מקרה, הנחמה הקבועה היא- שגם זה יעבור....

כולנו איתך ומבינות מאוד לליבך

זה טוב לפרוק...

בעז"ה מאחלת לך לידה קלה ומהירה לאחר כל הסבל הזה

שבוע 37 זה כבר ממש מכובד!!! ב"ה וכל הכבוד שהגעת עד הלום

הלידה יכולה להתרחש לאחר יציאת הפקק גם לאחר שבועיים... לא רוצה לבאס

בעז"ה בקרוב!!!

ה' מכין לך יהלומים על כל הצער שלך והקושי שלך עכשיו...

אין לי שום עצה, כמעט בוכה איתך...

כולנו תפילה שתלדי בעיתו ובזמנו ללא כאבים ויסורים שאת עבר עוברת...

תנוחי ותפללי

שלך ואני רואה שאת צעירה.. ובלי עין הרע עם 2 קטנות צפופות. ואין לך כל כך עזרה כי אמא שלך לפני /אחרי לידה

ויש לך גן ילדים בבית!! ואווו. כל הכבוד לך!!!!!!

זה באמת מסביר את הרצון שלך כבר  ללדת. כרגע הגן פעיל? מסתובבים לך 10 ילדים קטנים בבית?(כמו שרשמת 8 ילדים +2 שלך)

תשמעי, זה לא פשוט בכלל. אני חוזרת הביתה בארבע. לפעמים יש כולה שעתים עד שהתינוק נרדם ואני לא תמיד עם סבלנות. אז מה אני יכולה ליעץ לך?

אני מקווה שאת לוקחת עזרה! את חיבת! כי אם יש לך גן בבית אז לא יהיו לך שלושה וחצי חודשי חופשת לידה כמו אמא שעובדת מחוץ לבית. אני מקוה שלא תחזרי תוך שבוע לעבוד.

אל תסתכלי כרגע על הכסף. תסתכלי על הבריאות הנפשית והגופנית שלך!!

מביטוח לאומי אז אסור לך לחזור לעבודה לפני 6 שבועות, תבדקי את זה...

אנחנו איתך, מסתבר שהלידה תהיה ממש בקרוב

מחכה לך שכר אינסופי ותינוק צדיק ויקר...

בנות כמה חשוב כל יום בפנים

בס"ד

רעש וזה..

הוא היה בסדר גמור,

אבל בזמן הריקודים שלחתי אותו לבייביסיטר שגרה ליד האולם,

גם בגלל המוזיקה הרועשת,

וגם כדי שאני יוכל לרקוד בנחת, 

בלי לדאוג כל הזמן, אם הוא בוכה,

ולרוץ לראות מה איתו, (שלא שמו עליו מעילים)

שמתי את העגלה בקצה רחבת הריקודים, ובין לבין- הלכתי לבדוק מה איתו. הוא ישן ממש טוב

הרעש והאורות יכלו לגרום לאדם מבוגר אפילפסיה, חס וחלילה.

אין סיבה להכניס לזה ילד קטן.

ויכול להיות טריגר גם למי שאין לו אפילפסיה מאובחנת אלא בעיה ברמה מאד קלה שלא באה אף פעם לידי ביטוי.

תקני אותי אם אני טועה.

התכוונתי רק להמחיש את המצב הקיצוני, מבחינת הפעוט.

 אחותי התחתנה שבוע אחרי שילדתי

וגיסיתי שבועיים  (בלידה אחרת..) ובשניהם הייתי והיה לי ממש כיף!

לא מתחרטת לרגע...

גם לשבת חתן הלכנו ולשבע ברכות... זה עניין של גישה...

זה נראה לי תמיד שגם התינוק וגם האמא לא נהנים...

לחתונה של אח אחד לקחתי תינוקת בת 4 חודשים היה סיוט,לא היה רועש פשוט הייתי כל הזמן סביבה.

לחתונה של אח אחר בת אחרת היתה בת 5 שבועות שאבתי והשארתי אצל הסבתא  והיה מצוין.

חוץ מזה שהגברת החליטה בשלב מסוים שהיא רוצה את אמא ,חמותי החזיקה אותה בידיים  שעתיים  כי רצתה לינוק

ולא הסכימה עוד לאכול שאוב.

אם החתונה של חברה נראה לי את תהני יותר להגיע לבד.

לא נורא בעלך ילמד לטפל בתינוק,כמו שאת למדת.

בעלי לקח אותה איתו לדודה שגרה באזור והביא אותה אליי להנקה.

היה נחמד, אני טיפוס שמאוד קשור לילדים שלו אז היה לי קצת עצוב אבל לא מעבר לזה...

זה לא היה מאוד נוח, כי היא הייתה כל הזמן צמודה אלי ולא יכלתי לעשות כמעט כלום. אבל זה לא היה נורא.

בעיני, כשהם גדולים יותר זה הרבה יותר קשה (מגיל שנה ועד שהם מספיקים להיות ילדים    )

מה רע בלהשאיר אותו עם אבא? זו דווקא נראית לי אופציה טובה.

אם יש לי אפשרות אני תמיד מעדיפה ללכת לבד.

אבל זה באמת לא כל כך נורא, בעיקר כאשר הם קטנים (למעט חתונות רועשות במיוחד. כאלו עם מלא עשן, ואורות מפחידים וחושך... אז זה באמת סיוט. גם לאמא גם לתינוק)

יש לנו חתונה שבוע הבא..

ואני  מביאה אותו כי הכלה קרובה אלינו והיא ממש ביקשה שנביא את פודי שלנו

שאלתי אותה ת'כלס אם היא תתבאס אם הוא לא יהיה...

היא אמרה שכן.

טוב... שימוח חתן וכלה....

אני יודעת שאני לא הולכת להנות בחתונה הזאת.

שרוב הזמן אני אהיה איתו....

אניק אותו... ארגיע אותו..

ובכלל- איך אפשר להיות רגועה ולרקוד שהוא נמצא ברעש הזה???

ובתפילה, בתקווה שאמצא מקום שקט וקצת מבודד- אולי במשרדים או בחדר ייחוד שלהם(אחרי שהם יהיו בו...)- שם אניק אותו.. ואהיה איתו...

זה מה שהיא רוצה-

סבבה.

אז בתמונות ובוידאו של הריקודים לא ממש יראו אותי

זה לא מסוכן להם כל הרעש הזה?? ?  

עזבו אתזה שאני לא הולכת להנות בכלל בחתונה הזאת..

זה לא מסוכן לאוזניים הקטנות והמתוקות שלו...?

חוויה כזו היא ממש טראומה לתינוק קטן.

וגם אם הכלה מתבאסת - הבייבי לא אמור לשלם את המחיר ....

תשאירי אותו עם בעלך, בתקווה שיעבור על שניהם ערב רגוע ומחוייך

מה שאני מנסה לעשות זה..

למצוא לו בייבסטר באולם.

שתהיה איתו בחדר ייחוד או לוידעת איפה כל החתונה..

ואני רק אבוא להניק..

(ת'כלס- הוא מין הסתם ישן.. זה שעות הערב-לילה והוא כבר ישן...)

אחחח שבעזרת ה' אמצא מישהי...

בחוץ, בחדר נעים ושקט וחמים, ובאתי לשם להנקות...

היה מעולה!

אבל זו הייתה חתונה של אחותי, לא הייתי משקיעה עד כדי כך בשביל חתונה של חברה.

הם כולם היו בחדר ייחוד אחרי שהחתן-כלה יצאו משם, והיא התקשרה אם הייתה בעיה או שמדי פעם קפצנו לראות שהכל בסדר.

אטמי אוזניים- חובה. קונים בבית מרקחת, יש כאלה לתינוקות.

בחתונה אחרת, מצאתי חברה של המשפחה שלא רוקדת מסיבות בריאותיות ונראה לי שהיא גם הייתה בשנת אבל (אני לא יודעת אם זה מותר, אבל היא ממילא הייתה שם, לא ביקשתי במיוחד והיא הציעה לקחת את הקטנה אליה). הן בילו יחד ערב מהנה, ומאז היא משוגעת אליה.. (כבר שלוש שנים..)

לענ"ד, אם האמא רגועה, וידעת שזה לא ערב חופשי לבד אבל היא כן מתכוונת להנות מהחתונה, זה אפשרי. ואם בעלך שם, אז בכלל תתחלקו וזה יהיה בסדר.

בהצלחה ורק בשמחות!

מנסיון- זה יעשה לך טוב להשתחרר, קרוב לוודאי שלא יצאת חודש מהבית..

יעזור לך להיות אמא טובה יותר, שמחה, משוחררת..

הילד ילך לישון, יאכל, וילמד מי זה אבא מקרוב..,ותתפלאי הם יסתדרו מצויין !!!

גם אני עשיתי את הטעות של להוציא תינוק לאירוע, סיגריות, רעש, אורות,לא נהניתי בכלל..

הוא רק בן חודש..אם את לא שואבת-אל תקחי את הסיכון..

האכילה ממש עוד לא מבוססת שאת יכולה לצאת ל3 שעות..

אם את שואבת- אז הבעל יסתדר!

בכל מקרה אם את לוקחת אותו איתך,

אז תצפי לחתונה אחרת ממה שהיה לך עד היום-

וחוויה אישית שלי-

בחתונה של החברה הכי טובה:

בחופה מצאתי את עצמי מניקה על אסלה בשירותים צפופים ובוכה...

אז הכיני את עצמך לכל תרחיש!!!!!!!!

מזל טוב.

אין סיבה סבירה, שאין לה פתרון שתגרום שלא להשאיר ילד בן חודש עם אביו. 

בדרך כלל אני גם מגיבה שם אבל שאלת כאן שאלה נשית.

אם אין רקע מחלתי קשה שבעקבותיו קיבלת תרופות חזקות - סטרואידים, אנטיביוטיקה באופן רצוף וממושך או חלילה טיפולים קשים מאלה, אני לא רואה מניעה להיכנס להריון על רקע של קנדידה.

את שואלת לגבי מכונים ושרלטנים - יתכן שהמכון שפנית אליו הוא מכון מכובד אבל לדעתי זה יקר ומיותר.

וגם אין לדבר סוף.

הדיאטה שהם מציעים בדרך כלל היא קשה ולדעתי אינה נותנת מענה אמיתי לבעיה. בדרך כלל ברגע שמסיימים אותה וחוזרים לאכול כרגיל כל התסמינים מתפרצים מחדש. מה גם שהדיאטה עצמה מחלישה.

ויש את הענין העקרוני שבו אני חושבת שלא מטפלים:  קנדידה אינה הגורם לכל המחלות שמתארים. לא נכון. היא בסך הכל מדד לחולשה של המערכת החיסונית. ולכן הטיפול האמיתי בה יהיה חיזוק הגוף (והנפש) עד למצב שיוכל בקלות להתמודד עם פטריות, חיידקים והישנות של מחלות.

גם אני התמודדתי בעבר עם מה שאובחן כקנדידה ובעצם משם התחלתי את דרכי כמרפאה וכהומאופתית.

לדעתי מה שעדיף לעשות הוא למצוא מישהי/ו שמשלב ריפוי בתזונה נכונה, ואבחון רגישויות - הרבה פעמים זה בכלל לא הסוכר או הקמח אלא רגישות לסויה למשל -  אולי בשיטת מוח 1 או מכשיר הביקום. ובנוסף לבקש מרופא המשפחה בדיקות דם עד כמה שיותר מקיפות כדי לדעת היכן לשים את הדגש ואלו חסרים קיימים מבחינת ויטמינים/מינרלים.

הרבה פעמים במצבים האלו צריך לעבוד גם על שיפור יכולת הספיגה של המעיים כדי שאפשר יהיה להתחיל להחלים.

ההחלמה יכולה להיות פשוטה ומהירה ברגע שמוצאים את הנקודות עליהן יש לעבוד.

את יכולה ליצור קשר איתי במסר אישי אם תרצי.

מה נחשב ללחץ דם תקין? יכול להיות טלסמית  שזאת אמניה תורשתית (מי שלא יודעת) עם לחץ דם גבוהה?

ראיתי באינטרנט כמה שיטות חישוב ואת הכי מדויקת גיליתי בפורום הזה. אנסה לשחזר:

היא הולכת לפי התאריכים העבריים . 

נגיד תאריך הוסת האחרונה היה בי כסלו (5/11/2013)

מוסיפים שבועיים = ט"ז  כסלו (19/11) שזה בעצם תאריך ההתעברות. 

מכאן תתחילי לספור חודשים רגילים זאת אומרת מט"ז כסלו עד ט"ז טבת - חודש 1 , מט"ז טבת עד ט"ז שבט - חודש 2 

וכך הלאה. 

אם תספרי עד סוף תשעת החודשים תגלי שיוצא בדיוק התאריך המשוער של הלידה פלוס מינוס יום.

מקווה שלא טעיתי ולא הטעתי.

לגבי הלחץ דם אני לא יודעת....

אבל מה שכתבתי אינו מידיעה ברורה.

מי שיש לו אנמיה הוא עם סחרחורות וזה מעיד על לחץ דם נמוך. לא?! אני שואלת כי אם יש סיכון חס ושלום שאני עם רעלת הריון, אז זה אומר שיש לי לחץ דם גבוהה. ואני תמיד הייתי עם לחץ דם נמוך וחשבתי שזה בגלל הטלסמיה.

לפי מה שהבנתי את לא יודעת שיש לך לחץ דם גבוה, נכון? את רק חוששת מזה?

אני מציעה, שכדאי להרגע, ולדעת דברים בצורה מדוייק, תגשי לבדיקת אחיות של לחץ דם.

תחכי לתוצאות של האיסוף שתן.

ועם כל הנתונים תלכי לרופא נשים!  (לא רופא משפחה)

בע"ה הכל יהיה בסדר. כמו שתחיה כתבה קודם, זה באמת לא הגיוני כ"כ רעלת הריון בשבוע הזה.

יכול מאוד להיות שזו היתה תוצאה חד פעמית שלא מעדיה על כלום.

וגם אם לא, הנתונים המדוייקים וחוות הדעת של הרופא יעזרו לך להבין מה המצב בדיוק ומה צריך לעשות!

מקווה שהועלתי לך במשהו...

בע"V תעדכני בבשורות טובות

אני סתם לא מפסיקה לחשוב. פשוט לא נשמע לי הגיוני שאני יהיה עם דבר כזה...אני פשוט צריכה לשחרר!!!!!!!! שה' יסדר את הכל

מישהו באמת בדק את לחץ הדם ?

כשאת הולכת למדוד לחץ דם, תנשמי עמוק. ותשתדלי להרגע מאוד.

וגם אם נמדדת תוצאה גבוהה אל תיבהלי. רק מהלחץ אפשר לקבל לחץ דם גבוה.

אל תחשבי על זה. באמת ה' יסדר הכל.

והשבוע שאת נמצאת בו הוא באמת מוקדם מדי לרעלת הריון.

נראה מה יהיה עם הבדיקת שתן... בעזרת ד' בשורות טובות. ובקשר ללחץ דם הוא בסדר גמור רחוק מלהיות בכלל גבוה. תודה

שבוע 1-6 – חודש ראשון

שבוע 6-10 – חודש שני

שבוע 10-15 – חודש שלישי

שבוע 15-19 – חודש רביעי

שבוע 19-23 – חודש חמישי

שבוע 23-27 – חודש שישי

שבוע 27-32 – חודש שביעי

שבוע 32-36 – חודש שמיני

שבוע 36-40 – חודש תשיעי

שבוע 41-42 – הריון עודף

זה שרשור שפעם היה ויפעת המנהלת זיכתה אותנו במידע...

שבשבוע 13 נכנסים לחודש 4. ולא ב15

אין שום טעם להילחץ אחרי מעשה...

אם השקיפות היתה תקינה, זו התחלה מצויינת!

שיהיה בהצלחה!

בהצלחה!

ב"ה הסקירה תקינה!! עכשיו גמני יותר רגועה.

זה כנראה מסמן שהלידה תהיה יחסית מהירה, כיוון שהלחץ מהראש יזרז את הפתיחה.

בלידה הקודמת, הקטנצ'יק היה ממש נמוך. במהלך הלידה הרגשתי לחץ ממש, כבר מפתיחה 5, תוך 20 דקות הגעתי לפתיחה מלאה. עוד רבע שבעה והוא היה בחוץ 

זה כמובן לא מחייב, אך המיילדת אמרה שכך זה בד"כ כאשר העובר נמוך.

בכל אופן הלידה בכל מקרה קרובה (אמרת סוף תשיעי, נכון?)

שיהיה בשעה טובה!

אני לא בעד להשתלח באחרות, ולא בעד להמציא תגובות

אבל מה הקטע הזה שא"א לכתוב מאנונימי?

לא לכולן יש ניקים

וגם אם יש לי ניק שקוראים לו "גשם", מה זה אומר עלי? הזדהות?

כתבתי, גם בהודעה הקודמת שזה כנראה (עם דגש על כנראה!!) מסמן שהלידה תהיה מהירה.

כתבתי מנסיון אישי, ממה שאמרה לי המיילדת, וגם מהגיון פשוט.

הוספתי לסיום, "זה כמובן לא מחייב"  !

כך שההודעה שלך הייתה ממש ממש ממש מיותרת!!

חוץ מזה, שמבלי משים, את חיזת את דברי

"אבל כשמרגישים את הראש למטה זה מעיד על כך שהתינוק כבר מכין את עצמו לשלב היציאה מהבטן"

כאשר עובר נמצא "גבוה" הלידה בד"F מתארכת. כאשר הוא נמוך היא בד"כ מהירה יותר...

בכל אופן, מותר לכתוב מאנונימי... אבל הרבה פחות נעים לקבל הערה מכותבת אנונימית.

אם הניק שלך הוא "גשם" לדוגמה, וכל ההודעות בפורום נכתבות מהניק הזה, נוצרת מעין "הכירות" בינך לבין שאר הכותבות. היכרות שמובילה להערכה ואפילו לחיבה. וכן עוזרת להבין את הרקע למה שנכתב...

את רבה אמונתך אנחנו מכירות ויודעות שהיא מגיבה תמיד באופן אחראי וגם כשאין לה תשובה חד משמעית היא מציינת "כנראה" ומביאה מהנסיון האישי שלה.

יהיה לנו קל יותר להתייחס לביקורת שלך אם תזדהי בשם. גשם זה גם טוב.

אבל אני לא זו שכתבה את ההערה השלישי ("את מדברת מידע")

אני סתם רואה שלא כ"כ מתיחסים לאנונימיות ולכן שאלתי

תודה בכל אופן

זו בעיה נוספת של האנונימי. הוא יוצר בילבול 

בכל אופן, אם תסתכלי בשירשורים בפורום תראי שרוב האנונימיות מתקבלות בברכה

אלא אם כן הן "מאשימות" אותי שאני ממציאה תגובות...

כבר כתבו לך את זה. צריך ניק כדי לכתוב באנונימי.

וכן - אם את כותבת בשם - את "מזוהה" עם השם שלך.

שאלה פשוטה - אם זה באמת לא משנה מה הניק שלך וזה לא אומר עלייך כלום - למה את מפחדת להשתמש בו?

ועוד דבר - לאדמין יש כמובן את האופציה לדעת כל אנונימי מיהו כמובן. אז את לא ממש לגמרי אנונימית - קחי בחשבון.

כמו בלידות האחרות,

וזו הייתה הפעם היחידה, שהיה לי הפסקה, בין פתיחה מלאה, לצירי לחץ, פשוט ישבנו וחיכינו, שהעובר ירד למטה,

מדופלמת.

ברור שלוקחים בעירבון מוגבל את התגובות פה.

זה מצויין שבנות משתפות מהניסיון שלהן, כי אם כל אחת תחכה שתדע את כל התורה בע"פ ואז תגיב - הפורום לא יהיה פעיל, ובנות ישארו מתוסכלות וחסרות אונים.

נא לא להשתלח במגיבות.

לאנונימית הפותחת - 

עשיתי u.s בתחילת שבוע 39 (יום חמישי בשבוע).

אמרו לי שהראש שלה ממש ממש נמוך.

בשבת (לפנות בוקר) כבר ילדתי ב"ה.

זו לא הייתה לידה של רבע שעה, אבל קצרה יחסית ללידה ראשונה (שעתיים וחצי בחדר לידה. יחד עם הצירים המקדימים - כ-7 שעות בלבד!).

מהניסיון שלי - זה שהנסיכה הייתה עם הראש למטה למטה - העיד שהלידה קרובה...

ב"הצלחה!

פחדתי שאלד מוקדם בגלל זה...

בסוף ילדתי בתאריך וב"ה באמת הלידה התקדמה מאד מהר....

בשבוע 32 הטכנאית שאלה אותי: איך את הולכת?  באמת לא יכולתי לשבת רגל על רגל בגלל הראש שלו..

אז היא אמרה שהראש ממש למטה, אבל לא אמרה להיזהר, לשמור, כלום.. 

שבוע 34+6 הפרדות שלייה, צירים.. ב"ה היה לידה רגילה! כנראה כי הראש כבר היה ממש למטה

אז הכל התקדם יחסית מהר..  

מסקנה: 1. זה בהחלט יכול להעיד על לידה מהירה,  2. להקשיב לעצמך ולא לטכנאית ולדעת להיזהר..

שיהיה בשעה טובה ובקלות!! =) 

אולי זו הדרך של הגוף להסתגל לשינוי ההורמונלי. וכנראה שזה יחלוף אחרי השבועות הראשונים (בד"כ 6 שבועות).

תקפידי לשתות מספיק, ואם את לא סובלת מבחילות תקפידי גם לאכול.

כבר מה זה נמאס לי בשבילך!!!

לא יודעת איך הייתי עומדת בזה, כנראה ה' נתן לך כוחות מיוחדים...

אם כאלה נסיונות, מי יודע איזה נשמה את עומדת לקבל... 

בהצלחה רבה רבה.. כבר לא מעיזה להגיד לך ללכת שוב להיבדק...

לשכב איזה זמן עם תחתון יבש, ואחכ לקום ולראות אם פתאום את מרגישה עוד איזה טפטוף ללא שליטה?

נראה לי שהעניין דווקא בשכיבה זה כדי להבדיל בין ירידת מיים לשתן, כי גם אם את הולכת חצי שעה עם פד, את יכולה עדיין לתהות תהיות מבלבלות אם זה ירידת מים או לא. ובשכיבה - אם זה טפטוף של מים, ולא שתן, זה לא יצא, אבל ברגע שתקומי זה פתאום ישפך...

 ככה הסבירו לי, וזה בדיוק מה שהיה לי. 

בכל אופן המון המון הצלחה!

שולחת שוב חיבוק!

ויהי רצון שכל הספקות יותרו במהרה!

אנחנו רוצות לדעת!

לעיתים יש הפרשות מרובות מהנרתיק...

אולי זה בגלל זה

אני התעקשתי וחזרתי כמה ימים רצופים לביה"ח (לידה רביעית אז כבר היה לי מושג, וזה היה בשבוע מוקדם) ואחרי 3 ימים של בדיקות שליליות היתה לי נזילה במיון ואז הם קלטו שזה רציני, אני לא הייתי מזלזלת ומתעקשת, ירידת מים ממושכת צריכה מעקב מחשש לזיהום. לפעמים החור בקרום הו למעלה ואז המים יוצאים רק בזוית מסויימת והבדיקות יוצאות שליליות.

אני מבינה שמאוד קשה להיסחב כל פעם לביה"ח ובמיוחד גם לחזור עיפה ולפני לידה (מניסיון רב, כל לידה שלי אני נוסעת 1000 פעמים לביה"ח לפני שאני יולדת) אבל ממש חשוב המעקב, בעז"ה שתזכי ללידה קלה ותינוק ואמא בריאים.

יפה לך!

כל הכבוד על האומץ!!  !!

האם הדימום דומה לדימום של מחזור?

ערך של 2 בבטא אומר אי הריון... אין הבדל בין זה לבין שלילי.

אם הדימום לא ימשך כמו מחזור תנסי לעשות בעוד כמה ימים שוב ב.דם- תראי מה מצב הבטא.

אני אגיד לך עוד משו- נכון שקיים דימום השתרשות בעת ההפריה, אבל! בזמן של דימום כזה הבטא צריכה להיות מעל 250 פלוס מינוס...

לכן אם מדמם לך והבטא 2- כנראה שלצערנו זה לא הריון

הדימום אינו דומה,

יכול להיות שההריון ממש בתחילת  הדרך?

( כל כך עצובה....שיצא שלילי.)

צר לי אבל כנראה היה לך ביוץ מאוחר ולכן המחזור איחר.

היו מקרים מעולם של הריון שבדיקת דם לא הראתה, אבל זה נדיר.

מצטערת! אבל בעז''ה בחודש הבא!

כנראה שאצא מההשליה שאני חלק מהמקרים הנדירים הללו...

חבל לי כל כך מה גם שבן זוגי  כל כך התרגש...

בעזרת ה' מי ייתן , ביוץ הבא  יחושב בשניות

אין ספק שלחץ נפשי גורם מכריע בעניין,, אנחנו מאורסים, לפני חתונה( לא סגרנו עוד תאריך)

אז מגיע לכם מזל טוב

מאוד מקווה שזה יגיע בקרוב, אני משתוקקת  נורא, אני יודעת שההשתוקקות הזאת לא בריאה בכלל.

אבל כל כך כמהה להחזיק בתינוק עם בן זוגי

אתם מאורסים?

אם הדימום קטן ומפסיק ולא מתפתח לוסת אולי זה בכול זאת תחילת הריון! כאשר הביצית משתרשת ברחם (מתחברת) יכולים להופיע כתמים או דימום חלש מאוד וגם כאב אופייני למחזור אבל חלש. זה מה שקרה לי, הייתי בטוחה שהיתה לי איזו וסת קצרה ולא נורמלית ובסוף התברר שאני בהריון. באמת תחקי יומיים ותעשי בדיקה שוב.

גבוה... (בשלב ההשרשה).

כאשר היה לי דימום לא עשיתי שום בדיקות, כול כך הייתי בטוחה שזאת הוסת

אבל חשוב לא להשלות סתם....

ועם הנתונים שפותחת השירשור הציגה- זה מאוד חסר סיכוי...

יש לי דימום חלש וכאב חלש אופייני למחזור, בדיקת הדם הראתה שלילי

לכן אני מבינה שעדיין אין היריון

עצובה מאוד אך מקווה שבקרוב ניקלט

אנונימית רשמתי לך מזל טוב , הבנת נכון, כל עקבה לטובה

בעזרת ה' בקרוב זה יקרה, כן אגב, אנחנו מאורסים

מתחזקת היה לך איחור?

אבל המחזור שלי לא היה סדיר , היה משהוא לא תקין  עם ההורמונים, במשך כ 5 חודשים, כנראה בגל הגלולות הגוף "לא נתניע" הרופאה כבר רשמה לי איזה כדור של הורמונים(לא זוכרת שמו, מאוד נפוץ) אבל לא לקחתי, רציתי לתת צ'נס לטיפול אלטרנטיבי לקחתי כמוסות של צמח אברהם (ידוע גם מהמקורות כעוזר לפיריון) ובעיקר הורדתי מהלחץ!!!

אמרתי שכאשר בורא עולם יחליט אני אקלט. הרי ידוע שלכול זוג יש את נשמות הילדים שלהם המיוחדים!  שצריכים להיולד בזמן מסוים במזל מסוים בשעה מסוימת, כך שבראש אמרתי שכול עוד לא עברה שנה מתחילת הניסיונות פשוט עוד לא הגיע הזמן הנכון ליצירת התינוק המיוחד שלנו , וב"ה אחרי חודשיים נפקדתי . 

אולי בורא עולם רוצה שתפקדי אחרי החתונה בטהרה ? יכול להיות שנשמת הילד שלך גבוה ולא יכולה לרדת שלא בקדושה, בקיצור הכול לטובה זה בטוח, אבל זה לא סותר את קושי הניסיון, מבינה את האכזבה כול חודש, אבל כול פעם שהופיע לי הוסת זאת היתה גם שמחה כי הופעת הוסת היא בעצם תחילת הריון בפוטנציאל, (אחרי שיש בעיות עם הוסת מתחילים לשמוח שהיא מופיע בכלל  ואיתה סיכוי נוסף )

ריגשת אותי!!!

תודה רבה

לא סתם נכנסתי לפורום דתי, אני אדם מאוד מאמין וכן גם בן זוגי,

התארסנו לפני חצי שנה, ועניין החתונה עדיין לא נסגר,( מה שגורם לי ללחץ לא מועט)

חשוב לי לקבל אנרגיות וכוחות רוחניות\ כנראה שפה זה המקום

ילדים שנולדים מתוך טהרה, הם משהו מיוחד. הם טהורים  יותר, ויש להם חיבור ואמונה לה' מאד גדולים וחיוביים.

האם את מכירה את הדינים הקשורים לטהרת המשפחה? יש מישהו שיכול ללמד אותך?

אני אשמח  ללמוד עוד בעניין,

אין ספק שזה יכול רק להועיל, במיוחד  כשיש עליות ומורדות

לחתונה, הם מפנים לשיעור קצר ומתומצת בטהרת המשפחה.

אני ממליצה לך לקחת שיעורים מסודרים בנושא באופן פרטי, אצל מדריכת כלות.  אולי יש לידכם בית חב"ד שיוכל לתת לך מס' טלפון, או שאחת מהנשים בבית חב"ד תוכלנה לשבת וללמד אותך, אני בטוחה שהן ישמחו

.

מלבד זאת, יש ספרי הלכה בנושא, אבל אני פחות ממליצה ללמוד רק מהם. בטח שלא בפעם הראשונה. אם יש לך שאלות נוספות, אני (ואני בטוחה שכולן כאן) נשמח לעזור לך.

בהצלחה רבה והמון מזל טוב

וואו, תודה ענקית, איזה כיף שיש אנשים כמוך בעולם הזה,

אין ספק שאברר על הנושא, ואשמח גם  לקחת כמה שיעורים

תהיינא בטוחות שעוד אפנה  אליכן ( פה בפורום) לעצות

תודה רבה

ובעזרת ה' בשורות טובות

יש את  האתר  של נשמת    http://www.yoatzot.org/hotlineH.php   הם מאוד מאוד מפורטים,  אני ישבתי בו שעות  יש שם גם שאלות ותשובות. הוא מצוין בשביל ללמוד את הצד המעשי. 

בשביל הנשמה באמת טוב להיפגש עם משהיא,ואו סתם לשמוע שיעורים.

ועוד משהוא, יש לי הרגשה כאילו שאת לחוצה על הריון כי הוא ייתן דחיפה לבן זוגך להזדרז עם החתונה. 

תאמיני לי, זאת לא תהיה הסיבה הנכונה להתחתן, אנחנו גרנו כמה שנים יחד עד החתונה (הייתי מתחתנת איתו גם אחרי שבוע) והיו לי מחשבות כאלו, אבל זה לא, זאת לא התחלת דרך טובה, הוא צריך להגיע להחלטה לבד, בלי לחצים כי בעתיד כאשר תהיו בעיות, ובעיות תמיד יהיו הוא עלול להרגיש לכוד,  בכול מריבה יצר הרע  יכניס לו את המחשבה שהינה ,הוא לא היה סגור, אבל היא אילצה אותו עם ההריון והוא עשה טעות וחו' הוא חייב להיות שלם לגמרי עם ההחלטה! ואולי גם עכשיו, כמה שאת לוחצת יותר הוא נלחץ יותר ומתחיל להתלבט. אפילו שהוא אוהב אותך, כך בנוי הגבר, קשה להם לקבל החלטה כזאת "לסגור" על עצמם. צריך לתת לו כמה שיותר ספייס, שירגיש נינוח ובטוח איתך, שלא יחשוב שהינה איך היא משגעת אותי עכשיו ומה יהי אחר-כך - יותר גרוע. הם אוהבים להיות הילדים של אמא. איך אימה קיבלה אותם כמו שהם, שיבחה על כול ציור, כך צריך לנהוג איתו, לתת מחמאות על כול מסמר שהוא דופק בבית, לתת לו להרגיש הגיבור שלך, המושיע, הגבר שבגברים כאילו שהוא המחליט בהכול.  הוא אוהב להיות נערץ על ידי אישתו זה טבעם, תני לו את זה, תגישי לו ארוחה חמה כאשר הוא בא הביתה תנסי לנהוג כמו אימה. כאשר הוא בא הביתה עזבי את כול העיסוקים, גשי אליו ותני חיבוק ונשיקה, זה יתן לו הרגשה שחיקית לו ויעשה אותו מאושר. כדי לך לשמוע קצת שיעורים על גברים יש בערוץ 97 באינטרנט גם מצחיק וגם מרגיע וגם עוזר.  

דווקא בשלב שלך, של לפני חתונה, זה בדיוק הזמן הנכון להתחזק בהלכות של טהרת המשפחה, שאין כמוהם כדי לחזק את הזוגיות והבית, ולהכניס לכם קדושה אל הבית. דווקא אם עכשיו תתחזקו יחד בזה - אתם תגיעו לחתונה ממקום כל כך אחר, יותר עמוק, יותר משתוקק, יותר טהור... מה שהייתי כל כך רוצה לאחל לכל אחת, אפילו שאני לא מכירה אותך... 

אני מעיזה להגיד לך את זה רק בגלל שאני רואה שאת בעניין, ורוצה לחזק אותך בזה.

כי ברור שזה קשה מאד מאד.

אבל תאמיני שככל שזה קשה - כך תרויחי מזה. 

דווקא בעולם שלנו שכל כך קשה לשמור על הבית והזוגיות, כל דבר שנותן לנו סיוע רוחני לבית - שווה!

ועוד דבר - דווקא לא הייתי ממליצה לך על לימוד מתוך ספרים או מהאינטרנט, כי ההלכות עצמן אם לומדים אותם לבד - זה יפה, אבל חסר.

הייתי מאד רוצה בשבילך שתמצאי לך מדריכת כלות שתצליחי להתחבר אליה, ללמוד ממנה באופן אישי, לשאול את כל השאלות שיהיו לך, גם בצד הנפשי שמאד מתלווה להלכות האלו.

יש המון מדריכות כלות מהממות!

הייתי שמחה לעזור לך למצוא אחת כזאת אם תרצי, את מוזמנת לפנות אלי בפרטי.

אני אומרת לך מנסיון - אני כבר 6 שנים אחרי החתונה, ועדיין מהדהדים בי משפטים מהמדריכת כלות שלי, שמכוונים אותי ועוזרים לי.

מקווה שלא חפרתי מידי,

ועוד יותר - שלא נכנסתי ב"אין כניסה"... אם כן - ממש סליחה ולוקחת את דברי חזרה...

רק רוצה לומר שאני מצטרפת לדבריהן של משיח עכשיו ושל אורית.

ממש משמח לראות בחורה שרוצה להיות רוחנית יותר, ומחפשת פורום דתי בשביל כך. נשמח לקבל אותך לפה אחרי שתינשאי בעזרת ה', ולעזור לך גם בענייני היריון וגם בענייני טהרת המשפחה.

שפע ברכה!

לא נשמע לי נורמלי כ"כ, לא יודעת מה להגיד...

הייתי מנסה טומי טיפי.

אני עובדת עם הגילים האלה כבר הרבה שנים. והיו לנו תינוקות כאלו. בסופו של דבר פתרנו את הבעיה. בדר"כ תינוקות כאלו אוכלים אוכל רגיל יותר מהר ובצורה יותר טובה.

בלוחשת לתינוקות יש לה פרק על תינוקות שעושים שביתת רעב , לא אוכלים מהבקבוק עד שאמא מגיעה....

אני לא זוכרת מה היה כתוב שם על זה, והשאלתי את הספר לחברה, אחרת הייתי מעתיקה לכאן.....

אני חושבת שזה היה משהו כזה שהאמא חוזרת לעבודה בהדרגה, והיא בעצמה מנסה בתחילה להאכיל מבקבוק. אבל אני ממש לא בטוחה.... אם יש לך מאיפה  להשאיל את הספר (אני ממליצה לקנות אותו) זה יהיה הכי טוב

אם לא... תתני להם בקבוק שאת מעוניינת שישתה ממנו, ותגידי להם שזה לשם משחק. כשהוא במיטה שיהיה לו את הבקבוק בלי חלב כמובן, במטרה להכיר אותי ולהתרגל.. מניסיון בסופו של דבר כמו כל משחק הוא יכניס את זה לפה. אחרי 3 ימים, שינסו לתת לו במעון. בנוסף תנסי להכין לו דיסה ולתת בכפית, גם בבית כדי שהתרגל לזה שלא כל הזמן יש הנקה. בהצלחה...

דודה שלי מביאה להם בגיל 4 חודשים כבר פירה, כמנת אוכל אחת ליום (אבל לדעתי זה נורא מוקדם- ובנוסף היא צריכה יותר ממנה אחת, ובגיל הזה לא הייתי מסתכנת)

כל ילדי  4 במספר ב"ה סרבני בקבוק ורוצים רק הנקה

לפחות את אומרת שהוא רגועה

כי אצלי לא כולם היו רגועים

אפשר לנסות לתת את החלב עם מזרק ( כמו של אקמולי) או בכפית

המושג שביתת רעב מוכר כמושג אצל תינוקות שעוברים לידי מטפלת/מעון

אצלי כולם למדו לאכול מוקדם גיל חצי שנה- כך שהם עוברים את הבוקר עם אוכל רגיל- פירות מעוכים ומרק ירקות

וטעימה של חלב שאוב 50-מ"מ בערך

אחד הילדים ממש שבת ולא למד לאכול מוקדם - אז הוא עבר את הבוקר הרבה בידייים של המטפלת כי לא היה רגוע

ונשנש קצת אוכל (בסקוויטים , מים רתוחים,קצת פרות)

נראה לי תכלס- להתחיל לתת לו טעימות של אוכל כך שלאט לאט יתרגל לאכול ( כי לפחות אצלי לוקח חודש לפחות עד שמגדילים את כמות האוכל שאפשר לומר שזה משביע ולא רק טעימה)

 וכל עוד את מניקה אותו לפני המטפלת וישר כשאת לוקחת אותו ואם קצת נשנוש עד שילמד לאכול בכמות- זה בסדר גמור.

כמובן תעכבי אחרי המשקל - כל עוד אין נסיגה והוא מתפתח יפה

סבבה 

אין מה לדאוג

יותר מהבקבוקים,

הסוד הכי גדול זה--להרפות

הם יותר חכמים מאתנו.

הם קולטים שאנחנו בלחץ.

זה נורא מלחיץ שתינוק לא אוכל.

אני גיבורה להגיד את זה לאחרים...

אני טיפסתי על הקירות במצב הזה.

וביום שסיימתי את העבודה וחזרתי לבת שלי (שהתחיל החופש הגדול)

היא התחילה לקחת בקבוק!

ולגבי בקבוקים... ניסיתי מה שאמרת.

אנחנו בסוף אהבנו את MAM

בנחת ובהצלחה!!!

טומי טיפי!!!

יש אותם בשילב ובניו פארם.

מעולה מעולה מעולה!!!

זה חברה בדיוק לעניינים האלה..

ונראה מאוד דומה למקור.

ועוד המלצה- שלא את תנסי לתת לו..

אצלנו זה עבד בהתחלה רק עם בעלי~

בהצלחה!

שחוששים להראות ולספר, כי זה 'מסגיר' מה עשיתם בחדר שינה.

ונכון שזה טבע העולם ועוד ואבל יש כאלה שמתפדחים בפעם הראשונה ו"צנועים" מידי.

זה יעבור...

הרבי שליט"א מה"מ מליובאויטש אומר שכדאי רק לקרובים ביותר לגלות

הווי אומר רק ההורים ולכל השאר רק בחודש חמישי!! כי זה כלי לברכה ההסתרה!!

כל כך קשה שהדבר הכי משמח בחיי הוא יש צורך להסתירו לפחות בהתחלה

מקווה מאודדדדד 

אנחנו בהריון הראשון קיבלנו הדרכה מרב לא לספר עד שלב מסוים, והיה לי מאד קשה.

אח"כ נהיתה לי גם נקודת מבט נוספת שאהבתי אותה - אולי תאהבי גם את...

בהמשך כבר כולם ידעו. אם תרצי ואם לא. ותזכי לקבל הערות עצות וברכות מכל אחד ברחוב, אם תרצי ואם לא... עוד תראי...

דווקא עכשיו זו תקופה נהדרת, שהמתנה הגדולה שקיבלתם - עדיין רק שלכם! זה דבר כל כך זוגי, מה שיהפוך אותכם בעז"ה מזוג למשפחה גריענית שלמה יותר, 

אני רואה בזה איזה חול המועד ארוך כזה, רק שלכם... כל העולם לא יודע, ורק אתם כן!, מן חג שלכם עם ה', לא יודעת אם הצלחתי להסביר את זה, 

אבל אני מרגישה שיש בזה משהו שדווקא מעצים את ההרגשות, את השמחה וההודיה...

ועוד תספרי, אל תדאגי..

אולי תנסו להגיע לאיזה פשרה בעניין מתי לספר, אבל בנתיים - תשמחי בזמן הזה...

 בהצלחה!

אנסה ....

נכון שקשה להסתיר ורוצים לספר ולהתרגש עם כולם (וגם אני במצב הזה כרגע) אבל עדיף להתאפק ולדעת שזה רק לטובתנו. אגב, ההדגשה של הרבי היא רק על פירסום, אבל לקרובים ביותר אפשר וצריך לספר קודם בתנאי שהם יודעים לשמור סוד.

אי אפשר לדעת מי יספר ומי לא ! גם מי שאת סומכת

הרי זו ידיעה משמחת לא פשוט שהשם יעשה לי זאת קל אין ספק שהרבי הוא צדיק והנהגותיו חכמות מאוד

ביום שאגלה אסתובב סתם ברחובות כמו מחפשת משהו העיקר שיראו הנה גם אני סוף סוף

אני אסתובב כמו ולא משנה סתם אלך ואחזור סתם אחזור ואסע

רק שיראו גם שארגיש מה זה כמו כולן 

דבר ראשון, קבלי חיבוק!

דבר שני, את חייבת לזכור שאת שבועיים אחרי לידה. לנוח (או לישון) ואכול בצורה מסודרת, זה הכרח עבורך. אין לך שום זכות לוותר על זה.

כל שאר הדברים יכולים לחכות קצת!

לגבי העזרה בבית ועם הילדים:

מי עזר בשבוע שעבר? (משפחה, שכנות??) האם אפשרי לומר להם שאת עדיין זקוקה לעזרה, ואם זה אפשרי מבחינתם את תודי להם מאוד?

בנוסף, כדאי לדבר על זה עם בעלך.. זה זמן קלאסי להתגייסות של הבעל לעזור בכל ענייני הבית (כמידת יכולותו, כמובן)

האם יש לכם אפשרות להשיג עזרה בתשלום? אפילו רק לשעה פעם ביום או יומיים, זה יכול מאוד לעזור...

בכל מקרה, גם אם אין עזרה, בשלב זה את קודמת להכל. תנוחי תתחזקי ותשמחי!

מותר לך לנוח! את חייבת את זה!

ככל שיעבור הזמן כוחותיך ישובו אליך ותוכלי בהדרגה לחזור לתפקוד רגיל פחות או יותר...

אל תקשי על עצמך גם עם יסורי מצפון (בנוסף לכל הקשיים הקיימים גם כך...)

זה כ"כ לגיטימי ומובן הרגשות שלך!

מותר לך להרגיש כך!

את לא נטושה -ה' תמיד איתך! התפללי אליו ושוחחי איתו על הקושי, נסי להזמין עזרה בתשלום או מאחות/חברה.

בקשי עזרה מבעלך - זה הזמן המתאים.

את לא צריכה להיות כל יכולה, את רק בן אדם. ככל שתפנימי יותר את האמת הזאת יהיה לך קל יותר.

איתך בקושי...

אני להיפך, לא מרשה לעצמי להתכרבל במיטה, ורק במירוץ עם הבישולים והכביסות...

והאמת, ממוטטת ומפחדת שזה יתנקם בי.

אל תכעסי על עצמך, את הכי חכמה וצודקת בעולם!

בעלי מתחנן שארפה קצת... וקשה לי להשלים עם בלגן ולכלוך וכו'.....

אז תשמחי שזה בא לך טבעי....

את חייבת לישון ולנוח

התינוק ישן , את ישנה!

הכל יחכה

תהי בטוחה

רב אחד אמר לבעלי שאישה אמורה לקבל שפחה שתהיה איתה שישה שבועות של משכב לידה. שהאישה אשכרה שוכבת! ולא עושה כלום. אני מניחה שזה כתוב איפשהו בגמרא, אין לי מושג.

באמת, משכב לידה זה שישה שבועות (לפחות). המטרה שלך עכשיו היא אחת - לנוח ולאגור כוחות לטיפול בקטן/ה. הכול יחכה לאחכ. אפילו זמן איכות עם הילדים האחרים - חשוב, אבל גם הוא יכול לדעתי לחכות.

חבל לנסות להתרוצץ ואחכ ח"ו לשלם על כך ביוקר בכל מיני צורות...

בקיצור כמו שכולן אמרו - את עושה את הדבר הכי נכון בעולם, שלא יהיו לך ייסורי מצפון זה לא בריא (ממעט את החלב   )

אחרי 3 שבועות????????????

ממש חשוב לי מה שאת אומרת...

אני מנסה לחפש ומוצאת דעות שונות...

זה היעדרות של 30%, שזה בערך 4 שבועות, (שזה גם טוב, כי אמרו לי ש3 שבועות. את ה14 שבועות ראיתי בנייר עמדה של אגודת הסטודנטים. לא נשמע לי מחייב כ"כ...

בחופשה כזו.

בכל המכללות שאני מכירה זה כך.

תבדקי.

אני אגב סטודנטית וחזרתי שבועיים אחרי לידה.

כן כו.