פורום הריון ולידה (עמוד 5024)

נראה לי שזה לא באמת תנועות...

אם כי גם אני זוכרת הרגשה כמו שאת מתארת (כמו לב פועם...)

וחשבתי שזה תנועות!

אח"כ כשהגיעו התנועות והבעיטות האמיתיות הבנתי מה זה תנועות...

אחחחחחחח זר לא יבין זאת.

איזה כיף!!!!!

אצלי זה ככה היה, ולאט לאט זה התחזק וזה בדיוק היה תנועות!

איזה כיף!!

את סובלת מעצירות? לפעמים הבטן מתכווצת, וזה נותן תחושה של תנועות עובר.

(תמיד הצחיק אותי להרגיש תנועות כשאני לא בהיריון בכלל...)

יש את הבדיקה מי טסט,ואפשר לגשת לאולטרסאונד או לבדיקת רופא.

לשתות במקביל תה נענע ומרווה שמייבש את החלב.

ואפשר להניח גם עלי כרוב.

אם את משתדלת זה בסדר גמור לענ"ד.

לדעתי צריך לשתות משהו כמו 10 כוסות- 12 כוסות, אבל המדד הכי טוב- שהשתן לא כהה, אלא הוא בהיר.

זה חשוב כי כל חילוף החומרים בגוף שלך נעשה באמצעות מים, והגוף צריך לתפקד ביעילות כי הוא דואג גם לחילוף החומרים של העובר.

אם קשה לך לשתות מים, הייתי ממליצה על קרח מרוסק, תה צמחים, חלב וכדו'.

תסתובבי עם שעון, וכל שעה עגולה תשתי כוס אחת.

זה עובד נהדר וזה מספק לך המון נוזלים בלי להעיק.

אולי את שותה מים, ואת בעצם לא כל-כך אוהבת מים? אולי יש איזשהו מיץ שאת אוהבת יותר לשתות? אז עדיף שתמלאי לך את הבקבוק במיץ, וכך יותר תרצי לשתות. (אף-על-פי שמים זה הכי בריא).

[גם בעלי ככה, כמעט ולא שותה, עד שגילינו שהוא פשוט לא אוהב כל-כך מים, ועכשיו הוא מכין לעצמו בקבוקים של מיץ, ושותה יותר.]

זה בסדר אני גם לא הגעתי לחצי מזה...וגם לא בהנקה....

מה שכן לא שתיתי שליש מזה ובכ"ז הוא יצא גמל...

וכן, 11 בהריון - זה בסדר.

הוא מעולה ולא יקר (ללא מרשם) אבל אם הרופא רושם זה עולה בסביבות ה16 ש"ח

אז דבר ראשון לנשום עמוק כי לפחות יש לה תירוץ טוב

ולפי מה שאני זוכרת זה יומיים-שלושה.
(אומרת זאת שהבן שלה לא דילג על שום תופעת לוואי כלשהי, שום קפיצת גדילה, וכמובן גזים מגיל שבועיים עד עכשיו-10 ח' )

אולי עם מיץ לימון או משהו.

לי זה מאוד עזר.

ואל תדאגי חמודה. הבחילות עוברות והתיאבון מגיע ובגדול....

מאושרת22 - למה את מתכוונת התקשויות?

חשבתי שהתקשויות של הבטן משמען צירים מדומים.

זה לא ככה? לא בהכרח שכשמתקשה הבטן זה צירים?

אתמול בלילה התקשתה לי הבטן כמה פעמים והייתי בהיסטריה...

האם עליי לדאוג אם הם חוזרים ונשנים?

קראתי באיזה ספר שגם צירים מדומים זה מסוכן (אם יש אותם 4 פעמים ויותר בשעה).

מאושרת22 - למה את מתכוונת התקשויות?

חשבתי שהתקשויות של הבטן משמען צירים מדומים.

זה לא ככה? לא בהכרח שכשמתקשה הבטן זה צירים?

אתמול בלילה התקשתה לי הבטן כמה פעמים והייתי בהיסטריה...

לאכול - לנשים רבות עוזר מלוח ו/או חמוץ וכן ספרייט.

תקראי על בחילות בהריון, אולי משהו מהפטנטים יעזור לך.

וגם ממליצה לך על הספר הזה - מוב זדהות וצחוק אולי תרגישי טוב יותר...

אין דבר כזה שלא נותנים לך להבחן כי את בהריון!

(מסתייגת בדבר אחד- אולי את לומדת מקצוע פיזי כמו ספורט? יש מקצועות בודדים שיש בהם בעיה בהריון שזה ספורט ומעבדות, וגם אז את זכאית להבחן אח"כ)

מותר לשאול איך הם בכלל יודעים על ההריון? לפי מה שאת מתארת את יחסית בהתחלה...

כדאי לך לקרוא את החוקים והזכויות לנשים בהריון ואחרי לידה.

1. הם רואים אל תשכחי שאני בחודש רביעי

2. אמרתי למנהל על זה בשביל כל מיני דברים שאני צריכה.

מה את לומדת? לדעתי זה לא חוקי.

אין להם זכות למנוע ממך לעשות את המבחן...

אגב, אני התחלתי את הלימודים בתחילת הריון ועשיתי את כל המבחנים. תבררי על הזכויות שלך (תוספת זמן בבחינות, מועד מיוחד...)

בהצלחה!

אסור להם לעשות את זה!

את זכאית ליציאות לשירותים והארכת זמן.

אם זה לא עוזר פני לאגודת הסטודנטים הארצית או לתקשורת- זה ירתיע אותם.

לא חוקי!!!

לאיים בתביעה או לא יודעת במה...

חוק איסור הפליה במוצרים שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000;

פיצוי עד 50000 ש"ח ללא הוכחת נזק...

אא"כ כמובן מדובר במשהו שמסכן אותך.

אני במקומך הייתי בודקת עם עו"ד.

לידה ראשונה עשו לי חתך, לידה שניה לא חתכו ונקרע לי משהו פצפון שלא דרש תפירה, לידה שלישית לא נקרע בכלל

תבקשי מהמיילדת שתתאמץ שלא יהיו קרעים וחתכים, שאת סובלת מזה וכו' וכו' ויכול להיות שזה יעזור

לפי דעתי יש סיכוי לעובר גדול

יש למישהי גם עצות איך לא להחתך בלידה?

תודה מראש.

הריון ראשון2300 ביקשתי שלשתדלו לא לחתוך ולא חתכו (אמרתי להם שעיסיתי)

הריונות הבאים היו מעל 3 קילו עד היום לא ידוע למה הראשונה היתה קטנה

אני עיסיתי עם שמן זית

אני נחתכתי מאד בלידה ראשונה ומאז בלידות שאחרי דיברתי רבות עם המיילדת עד כמה חשוב לי לא להקרע ושנשתף פעולה בלחיצות.

לי אישית השיתוף פעולה וההבנה של המיילדת שחשוב לי להשקיע בזה (היא נזהרה יותר, נתנה הוראות מדוייקות מתי ללחוץ ואיך, שימנה יותר וכו'...) עזרו מאד.

למה עשו חתך? מצוקת עובר,ראש גדול?

משתדלים במיוחד בלידות חוזרות לא לחתוך סתם..

אפשר לנסות לעשות לפני עיסוי פרינאום.

והחתך לצערי היה כי היה וואקום.

מצוקת עובר עוד לפני שהתחלתי ללחוץ. לא נתנו לי צאנס לנסות בכלל.

איך אפשר להמנע מדבר כזה?

לא אומר כלום על הלידה הבאה בע"ה.

ומשתדלים כיום לא לחתוך,לפחות בירושלים.

למה הוא נולד קטן.

יש הבדל עצום בין תורשה (יש עוד כאלה קטנים במשפחה שלך או במשפחה של בעלך?) לבין לידת פג, למשל. או לידת תינוק עם משקל נמוך כתוצאה מאי-ספיקת השליה או מעישון של אמא...

אבל במשפחה שלי נדיר פחות מ3.8 קילו.

ולכן אני מתה לדעת מה הסיכויים שלי לקפוץ מצד לצד

אבל אולי תשאלי את האחות או הרופא שאת מתכוונת לבקש ממנו את הבדיקה?

באישור שווד. או במעייני הישועה. ליווית אישה כזאת אחרי 2 קיסרי.

למה היו הניתוחים הקיסריים?

יש גם כמובן את דר' אילן הלוי.

כל כמה דקות, לעקוב ולוודא שיש שישה חיתולים רטובים ביממה, ושתיים-שלוש יציאות.

ובפעם הבאה שיזדמן לך צום בהנקה, פני לרב לבקש פסיקת הלכה, וספרי לו על ההתמעטות שהרגשת בעקבות הצום הפעם.

בהצלחה!

לשתות הרבה אפשרי שוקו /מילק שיק בננה /בירה שחורה.

גם הרבה מים או מיץ  תפוחים  לאחר מסודר לנוח ולהירגע .

תוך יום יום יומיים תחזרי להנקה מלאה(מניסיון  זה עובד)

כבר הספקתי לתת לה פעמיים בקבוק מטרנה, היא ממש לא רגועה היום, מה  עושים???????????

בת שבועיים מחרותיים

הילדה לא רגועה וגם אני. עד שסוף סוף קיבלתי ביטחון בהנקה והארוחות שלה נהיו מסודרות עכשיו הכל בבלאגן והלב שלי נקרע.

מה איתכן? חזרתן לעצמכן?

כל העיצות של מאכלים שמגבירים לא הועילו לי בכלום. קחי בחשבון שאולי גם אצלך מאכלים לא יועילו תוכלי למצוא תרופות טבעיות  ותשתמשי במה שיגביר לך בחוש את החלב

ככל שתניקי יותר יהיה לך יותר,יכול להיות גם קפיצת גדילה,נסי לנוח בין לבין לאכול ולשתות טוב. ולהניק כל שעה וחצי שעתיים.

בהצלחה!

המענק הוא כמה מאות שקלים, הגשת כבר טפסים של חופשת לידה? אולי זה זה?

אמור להיות 3 המשכורות האחרונות שלך.

גם אם לא הגשת תביעה לדמי לידה, יש מקומות עבודה שעושים זאת אוטומטית (משרד החינוך למשל..)

מזל טוב!

ועדיין לא שלחתי למשרד החינוך שילדתי, יכול להיות שהמזכירה בבי"ס עשתה את זה?

מקבלים מביטוח לאומי פעם אחת את כל הסכום על כל השלושה חודשים, או שהם מחלקים את זה ל-3 תשלומים?

ישלימו את ההפרש בסוף השנה.

זה קורה בעיקר אצל עצמאיות, אבל לא רק.

אני חושבת שצריך להפריד את האכזבה שלך מהתנהלות הלידה וסיומה הטוב בקיסרי.

פחדים הם דבר טבעי שמשותף לכל מי שבהריון או ילדה ,עם חיות לידה כמושלך ודאי שהם יועצמו.

מה יקרה בפעם הבאה עוד חזון למועד..

תני לעצמך זמן לעבד את הלידה הזו ואל תעסיקי את עצמך בדמיונות.

דברי על מה שמטריד אותך בבוא הזמן עם הרופא שלך או מילדת(תוכלי גם עכשיו אם זה יחזיר לך את השקט הנפשי)

הכי חשוב זה שתהני מבן שלך.

הדאגות שלך כ"כ נורמליות ולגיטמיות, גם אני חשתי ככה אחרי הלידה הראשונה שלי שהייתה מאוד(!) קשה.

הקב"ה ברא את האישה עם קושי גדול ללדת כדי שתצעק ותתפלל וכך תתקן את חטא אדם הראשון. כשחושבים על כך שזה תיקון זה נהיה יותר קל לשאת את זה. 

פרט לזה, בד"כ דברים גדולים כמו לידה לא מגיעים בקלות כי טמון בהם פוטנציאל גדול. תחשבי על מה יצא בעז"ה מהילד שלך עוד כמה שנים(!!!)

תדעי לך שבד"כ בלידות הבאות זה צריך להיות הרבה יותר קל, ואם היתה לך לידה אחת קשה, זה לא אומר שהלידות הבאות יהיו כך גם כן...

את מוזמנת לפנות באישי אם תרצי לדבר... חיבוק גדול!!!

אני מבינה אותך מצוייו! אני חושבת שזה מאוד נורמלי המחשבות האלו ועם הזמן לומדים לחשוב על זה בצורה יותר פרופורציונלית. 

עברתי את כל התהליך של לידה רגילה, לחיצות... ובסוף הרופא אמר שאין ברירה, שבגלל התנוחה של הראש חייבים לעשות ניתוח. אני זוכרת את האכזבה הקשה שהיתה לי, אפילו ביקשתי שיתנו לי עוד הזדמנות לנסות אבל זה לא הלך. 

ואחרי הלידה, מאוד שמחתי בתינוק החמוד והבריא אבל מדי פעם עלו בי המחשבות אולי לא עשיתי מספיק...

היום, אני כבר חושבת על זה בצורה קצת שונה, שהכי חשוב שהתינוק יהיה  בריא וטוב ושבימינו יש פיתרון למצבים כאלו. 

פה ושם המחשבות האלו חוזרות, ובמיוחד עכשיו שאני כבר מחכה ללידה השניה ב''ה, ולפעמים נדמה לי כאילו הכל חוזר על עצמו ושוב פעם אני מתאכזבת...

התפללתי הרבה בימים הנוראים על הלידה ואני מקווה שהפעם לא אתאכזב מעצמי...

שיהיה לכולם בקלות, בשמחה ובבריאות!

כמו שאמרו מעלי יש להפריד בין הרגשי האשמה של הלידה בניתוח ,לבין הפחד להיקרע

את רגשי האשמה שימי בצד, את הלידה שלו ה' בשמים תיכנן פרט בפרט את עשית את המקסימום ומעבר, ויצא לך בסוף תינוק חי נושם מתוק ובריא בדרך ניתוח כי כך ה' רצה וכך הרופאים שאנו סומכים עליהם החליטו.

עכשיו בעניין הפחד, אוי חייבים להחליף את המילה בראש מלהיקרע לפשוט ללדת ואולי יהיה תפר או שתיים, כאחת שעברה 4 לידות אני יכולה לספר לך שגם אם יש קרע זה הדבר האחרון שמרגישים בזמן הלידה , אין דבר כזה להיקרע כמו שזה מצטייר לך בראש, הכאב כמו שחווית הוא בלחץ של הלחיצות , ושם גם מסתיים הכאב העוצמתי ,הכאב הוא בלחיצות ,וכשהתינוק  יוצא לא מרגישים כלל אם נקרע קצת מרוב הכאב מסביב (בעיקר אם את עם אפידורל), ורק אחרי שיוצא ונושמים לרווחה ומוציאים את השלייה , אז מודיעים לך אם את זקוקה לקצת תפרים.. והכאבים מהתפרים הם רק לאחר הלידה... וגם הם לא בעוצמה של כאב כמו לידה...

אז אולי תרגיל או שתיים ממטפלת של מח אחד (אני מכירה אחת מעולה אם את רוצה אתן לך את מספרה בסמר אישי) שתהפוך לך את המילה בראש להקרע ללדת תינוק ומקסימום יהיה תפר , והיא תוציא לך מהראש את המונח להיקרע

במקרה של קרע קטן זה בכלל לא נורא

ועוד משהו- מטרה של לידה היא תנוק בריא ולא לידה טבעית או חוויה כלשהי

ואת עשית כל מה שיכולת והיית צריכה לעשות

שמעתי סיפורים על מקרים כמו שלך אבל שם לא עשו קיסרי בזמן וזה נגמר מאוד עצוב

מאחלת לך לידות קלות בהמשך

ותזכרי שזה שעברת ניתוח לא אומר כלום עלייך כאשה או כאמא

יכול להיות שהתאמצת יותר מאלו שהייתה להן לידה רגילה וקלה

קודם כל להפנים ולהבין שהלידה הזאת שהיתה היא לא רגילה. וזה שהוא לא יצא כשלצת זה ממש לא באשמתך אלא הנתונים לא היו טובים וזה קורה.

דבר שני- להפנים שבזכות זה שעשו את הניתוח הבן שלך ניצל, כי אם הם היו מחכים עוד קצת ומנסים שוב ושוב הוא ח"ו היה נכנס למצב של מצוקה ואז הבעיה היתה הרבה יותר גדולה.

ללידות הבאות-

להפנים שאת מסוגלת ללדת רגיל.

ולעשות המון הכנות לפני- עיסוי פרינאום מתחילת תשיעי (להתמיד!!) להשתמש המון בשמן שקדים ולהפוך את הלידה למשמעותית יותר.

ואחרון אבל הכי חשוב-

לזכור קודם כל שקרעים קטנים זה לא כזה נורא.

ושחתך זאת לא מילה גסה כ"כ.

אני פחדתי מקרעים ועשיתי מלא עיסויים ובלידה שמו מלא מלא שמן. וב"ה חוץ מהחתך שעשו כדי שהפיצית תוכל לצאת בריאה ושלמה (מוצא אחרון לפני ניתוח..) לא היו קרעים.

וההחלמה מהתפרים היתה מהירה ולא כואבת בכלל!!

כן ניסו שוב ושוב ואחרי הניתוח היה שבוע בפגייה!!

תודה על התגובות..

ובדיעבד- חבל שלא עשו קיסרי מההתחלה.. היה מוריד ממני את הטראומה הזאת של הלידה הזוועתית שהיתה לי..

הרגשתי בלחיצות שאני צרכיה להחליט שזה באמת זה, ושאני מתאמצת עד הסוף. הלחיצות בהתחלה היו די סתמיות כי לא לקחתי את עצמי בידיים - הייתי צריכה לקבל החלטה שאני עושה את זה, לעשות שינוי בראש. אני יודעת על עוד חברה שאמרה את זה.

אבל אני חושבת שגם אם לא הייתי מחליטה ככה הייתי בסוף יולדת, כי העובר מתשיהו היה יוצא - זה היה לוקח פשוט יותר זמן ויותר צירים כואבים.

אבל ברור שאת לא צריכה להרגיש רגשי אשמה על הניתוח - כי במצב שהיית עשית את שלך, את המקסימום שיכולת בלי קשר לפחד להיקרע.

להרגיע אותך ללידה הבאה?? מרוב שהלידה כואבת לא מרגישים את הכאב של הקריעה, אני לא הרגשתי כשחתכו לי ולא הרגשתי כשנקרעתי, הכאב הזה זניח ביחס לצירים ולכל מה שקורה. אחרי הלידה המיילדת בודקת אם יש קרעים - למה היא בודקת? כי האשה לא מרגישה את זה בעצמה ולא יכולה לדווח אם היא נקרעה או לא, סימן שזה לא כואב.

מה שכן כואב זה אחרי הלידה, התפרים מציקים, קשה לשבת וכו'.... אבל שטויות, זה עובר

ואצלי במקביל אני מרזה, כי ההנקה 'לוקחת' לי את כל הויטמינים וכו' ואני ברגיל גם ככה חלשה.

זה די מעצבן, - צריך בגדים למצב רגיל, בגדים להריון ובגדים להנקה, כבר אין מקום בארון....

והאם גם במאוחדת היא מקבלת רק בהר הצופים??

גרה במעלה אדומים 

נדמה לי שמאוחדת- לא בטוחה- תבדקי

במעלה אדומים....

כתוב לי שיש שלוש רופאים:

גאולייב בכור

גילמן בוסיה

מוגילבסקי אולגה

מישהי מכירה את אחד מהם????

תודה רבה...

היא הייתה ממש לא עדינה בכל קנה מידה.

אני באמת מקווה שזה היה חד פעמי אצלה, אבל לא הייתי ממליצה ללכת אליה.

הייתי אצלה כמה פעמים היא עדינה, אנושית, לבבית, נחמדה ומקצועית

התלבטתי פעם אם לפתוח שרשור על מה שהיה לי איתה אבל אם זה רק חד פעמי אז אני אוותר, ולא אמנע משאר הבנות להנות אעפי

תודה!

יש ד"ר יעל משהו בבני ברק שאומרים שהיא מעולה אבל צריך לקבוע תור איזה חודשיים מראש,

אני הייתי אצל ד"ר פאני בר לוי, היא מקבלת ברמת גן, בזבוטינסקי, אין בעיה להגיע לשם ויש לה הרבה תורים פנויים, היא ממש בסדר, לא נדחפת ולא כופה את דעתה..

ד"ר אנה קרול בז'בוטינסקי.

בכל מקרה - את יכולה לראות באתר של מכבי מי הרופאות שמקבלות באיזור שתרצי.

מקבלת בבני-ברק ובאלעד

קביעת תור דרך מכבי 24 שעות..

בעקרון התורים שלה באמת חודשיים מראש אבל לי יצא כמה פעמים להכנס אליה בלי תור כי הייתי צריכה אותה דחוף..

פשוט הגעתי ישר כשהיא הגיעה למרפאה ואם היה צריך לחכות קצת אז חיכיתי..

במיוחד כי ידוע שרוב הרופאות נשים לא נחמדות.

וגם הסיפור קצת יותר מסובך. עדיין לא הצלחנו להגיע לביאה שלמה כי יש לי הרבה כאבים שם (מסתבר שלא צריך ביאה שלמה כדי להיכנס להריון!) אז חשוב לי מאוד, מאוד שהרופאה תהיה עדינה ומתחשבת.

אם כן כדאי לטפל בהקדם.

וזה יקר!

גם לא נראה שזה משהו פסיכולוגי- יותר פיזי.

בעז"ה, מקווים שהכל יסתדר לטובה. 

תפני אלי במסר.

אולי אוכל לעזור לך....

שנקרא וסטיבילוס (שאומר שהקושי הוא רק פיזיולוגי, לא פסיכולוגי/רגשי).

הרבה הצלחה!

רופאה מסורה ואנושית. אפשר לשאול אותה את כל השאלות בלי להתבייש. מאוד נחמדה. אפשר לקבוע תור במוקד של מכבי:1700701616. היא נמצאת בבניין של "טרם" ברחוב ז'בוטינסקי 160.

לא מצליחה בכלל למצוא רופאת נשים מומלצת- כולן תפוסות לפחות לחודש וחצי.

בביקור הראשון הגינקולוג בודק את המקום? (כי זה מה שהרב עובדיה מקפיד עליו.) ואז אם לא אולי אלך לגינקולוג ואח"כ, יותר מאוחר, בעוד חודש וחצי אחזור לגינוקולוגית, כשאקבע כבר עכשיו תור. גם ככה הרבעון משתנה. נראה לכן אפשרי?

לא אנושית.

בבדיקה ראשונה של ההריון- הרופא לא אמור לעשות בדיקה פנימית 

אמור להיות- לבדוק לך את הבטן (מישוש), ולעשות לך אולטרסאונד ראשון- לראות שהכל בסדר (כן זה חשוב) 

תקבעי גם- כבר מעכשיו- תור לרופאה- בשביל ההמשך... 

אני באתי בשבוע 9 לפי ו.א. ועשו לי בטני והכל היה בסדר (בסוף התברר שאני שבוע 8...)

הרחם לוחצת על הסרעפת. והסרעפת על החזה והריאות.

והיא לא הבינה למה. בסוף נולדה תינוקת מקסימה ממש ממש גבוהה. אז הנחנו, שכשהיא הייתה בבוקר, היא לחצה לה על איברי הנשימה עם הרגליים הארוכות שלה...

לי לא היה את זה והתינוקות שלי ממוצעים מבחינת הגובה

נק למחשבה

ככה שזו תאוריה מעניינת

אבל אולי זה גם תלוי ביחס הגובה של האמא אולי לאמא נמוכה יש גם פחות מקום בבטן