שנה טובה ומבורכת בשמחה
כן פשוט שנהיה שמחים.. לאורך כל השנה...אמן
שנה טובה ומבורכת בשמחה
כן פשוט שנהיה שמחים.. לאורך כל השנה...אמן
אה... יופי! מקווה שבאמת לא יהיו בעיות...תודה על העזרה!!!![]()
[ בעוד הדבר התחיל כבר מגיל קטן..] יכול לנבוע ממחוסר כלשהו בגוף? או להפך?
האם יש טעם בהתערבות רפואית?
יש ילדים שזקוקים להרבה שעות שינה ויש כאלה שמסתפקים במעט ובדר"כ רואים את זה כבר מגיל ממש צעיר.
וכמובן שכן יש מושג של בעיות שינה ויש התערבות רפואית לכך.
הוא עייף? קשה לו לקום? או שהוא טיפוס נמרץ שפשוט נראה שזקוק לפחות שעות שינה?
אם האפשרות הראשונה- הייתי בודקת ומבררת, אבל אם האפשרות השניה- אני הייתי מניחה שזה האופי שלו ומשאירה את זה ככה...
שעתיים ביום ולכן- שינה נורא מאוחרת בלילה.., זה לא מעט?
אוחאאיזה כייף שעשיתי סופסוף את בדיקת העמסת סוכר הזו!!!!!
כמעט דחיתי אותה עוד ועוד ![]()
עכשיו אני מחכה במתח לתוצאות. אני חוששת מאוד מהן...
למה? בפעם שעברה, כשעשו לי בטעות את הבדיקה הזו, הייתי בצום לפני (8 שעות).
התוצאה הייתה 71 (שהבנתי שזה המינימום של הנורמה).
עכשיו - גם הייתי בצום (בלי כוונה... פשוט הבדיקה הייתה על הבוקר, ולא הספקתי לאכול ולשתות לפני...), וגם לקחו לי דם רק אחרי איזה שעה ורבע משתיית הסוכר
(הייתה לי אחות רחפנית לאללה
: כל הזמן טיילה בין הקומות של המרפאה, הביאה והחזירה ציוד, מרחה כל תור...).
אני ממש חוששת שחלילה ייצא ערך נמוך מ-70 (בטח הזמן שעבר היה יותר מדיי + הצום של לפני הבדיקה. התנאים "גרועים" יותר מהבדיקה הקודמת, שהערך שלה היה גם ככה נמוך...).
אם זיכרוני אינו מטעה אותי - סכרת יש גם לכיוון ההפוך (פחות מדיי סוכר בדם).
מה דעתכן? יש לי באמת סיבה לדאגה או שמא אני מחפשת דאגות בכוח? ![]()
מה טווח הנורמה, אולי 70 זה בסדר, כדאי שתשאלי את האחיות מה אם צמת לפני הבדיקה כי זה משמעותי.
נכון שרק אם הערך גבוה מ-130 זה בעייתי?
מקווה שניצלתי מבדיקה נוספת ![]()
איזה יופי! תגידי, תוך כמה זמן הגיעה תשובה?עיניים זוהרותאספר לך למה זה חשוב לי.
יש לי תור לרופא ביום שני ב-11 בבוקר.
לא אצליח לעשות את הבדיקה השבוע.
כך שנשאר לי רק יום ראשון (או שני בבוקר מוקדם- מן הסתם לא בא בחשבון, לא תגיע כבר תשובה ביום שני....) אם אעשה בראשון, בשני תהיה לרופא התוצאה לחוות עליה דעה?
בכלל, עוד שאלה לגבי ההעמסה הזו....
כדאי לעשות אותה בבוקר שאחרי יום כיפור? ( זו האופציה היחידה כנכתב לעיל...)
אני עדיין לא יודעת מה יהיה עם הצום... נאמר לי לשתות ולאכול שיעורים, ואני עדיין בספק, רוצה לשאול את הרב עוד משהו.
כך שבכל מקרה אהיה או אחרי צום או אחרי שעורים- זה לא יטעה את הבדיקה?
יש למישהי תובנות?
כבר באותו יום אני ראיתי תוצאות דרך המחשב. כך שגם הרופא יכול לראות תוצאות באותו יום או יום שאחריו.
אני בכללית. התוצאות של בדיקות הדם, השתן, העמסת סוכר מגיעות בו ביום (היום עדכנו לי את התוצאות באינטרנט איזה 6 שעות אחרי הבדיקה). אני משערת שגם בקופות אחרות מקבלים תוצאות צ'יק צ'ק. אני אוהבת שמעדכנים מייד 
לגבי השאלה השנייה - אני חושבת שהם לא בונים על זה שתאכלי ותשתי לפני הבדיקה. ה-50 גר' סוכר זה בהחלט עומס של סוכר לגוף
. אין הכוונה מיוחדת להתכוננות לבדיקה (אומרים שאפשר לאכול לפני, רק כדי שלא תגוועי סתם... ככה נראה לי
). אני הייתי אחרי צום של כמעט 12 שעות (בלי כוונה), והתוצאה הייתה מצוינת ב"ה (לא נמוכה).
ב"הצלחה רבה!!!
נשמח לעדכונים
(שעבר בשלום
)
שהטווח הוא בין 50 ל-150, אבל אולי זה משתנה בין הקופות חולים, אולי בכל מקום מודדים בצורה שונה?
בכל מקרה סוכר נמוך זה לא בעיה רפואית, תאכלי טוב ושיהיה לך תמיד בתיק משהו מתוק למקרה של סחרחורת חולשה אן נפילת סוכר
אוחאאחרונה1. למישהי יש המלצות על שמן שקדים של חברה מסויימת?
2. קמטים בבטן אחרי הלידה נובעים מסימני מתיחה לפני זה? זה קשור אחד בשני או שגם במקרה ואין סימני מתיחה יכולה להיות בטן מקומטת? ומה הטיפול?
3. איזה המלצות יש לקרם למניעת סימני מתיחה ומתי צריך להתחיל למרוח? שבוע 31 זה מאוחר מידי?
קרם שקונים בבית מרקחת. שימשה אותי 2 הריונות ומאוד עזרה. אמנם יקרה (60 ש"ח בערך לקרם) אבל שווה.
לי לא עזר שום קרם והרופא עור בתל השומר (היו לי סימני מתיחה מזעזעים) אמר שכל המשחות שטויות הם לא עוזרות .החברות רק רוצות להרוויח. אחרי הלידה לשים קרם גוף ולקוות לטוב. לי אחרי הלידה הם התחילו להיחלש.
זה של ד"ר פישר , יש להריון ויש לאחרי לידה. התחלתי למרוח אחרי הלידה כשכל הבטן היתה קמטים וזה פשוט עבר!!! ניסיתי את כל סוגי הקרמים וזה הקרם הכי טוב!!!!! קונים אותו בסופר פארם (60 ש"ח) ויש גם בבתי מרקחת אבל יותר יקר.
מים- לא עובר לי בגרון.
תה צמחים- נחמד בבוקר ואולי עוד כוס במהלך היום אבל לא יותר מזה.
תרכיז מתוק- לבנתיים זה הכי נסבל אבל מתוק עושה לי בחילות
לימונדה- לא עונת הלימונים.
יש למישהי עוד רעיון?
למצוץ קרח קרטיב.
לי מאוד עזר בחודשים הראשונים עם מיץ תפוחים 100% טבעי
או שתקחי - אייס תה קר כל היום
ואפשר אולי גם קצת מיץ ענבים קר...
לי כל זה מאוד עזר ...
בהצלחה!
סיפור הלידה שלי-
לפני, רק רקע- אני עם עבר של 2 הפלות קשות (רגשית ופיזית) וגם להריון הזה חיכינו יותר משנה..
טוב, אז מכיוון שאני גרה במקום שהוא רחוק מאוד מכל בית חולים, אז נסעתי לאמא שלי לפני..
תכננתי לסוע לקראת סוף שבוע 40 ( לידה ראשונה, וזה לוקח זמן, וכו'...), אבל בגלל שאמא לחצה נסעתי ב38+5-מזל! ילדתי ב-39+1.
הלכתי לנוח ביום שישי לפני שבת, אבא ואמא אמורים לסוע לשבת עם אחיות שלי, ובעלי ואני נשארים בבית עם האחים הקטנים.. קמתי בחמש, בהרגשה שחייבת לשירותים.. הלכתי, ויצא הרבה ומאז לא הפסקתי לטפטף...
טוב, אז נוסעים.. מזל שאבא ואמא עוד לא יצאו.. אבל מה עושים? לי ברור שאמא איתי.. אז אבא יסע עם הבנות, ואחי הקטנים יהיו אצל משפחה בישוב..
מתארגנים בזריזות.. ונסענו לבית-חולים הכי קרוב (לא מה שרציתי..) והגענו חצי שעה לפני שבת..
מיון נשים, בדיקה פנימית (כואבבבת..), פתיחה 1 מחיקה 80. מאשרים ירידת מים. טוב, מעלים למחלקת נשים אני על כסא גלגלים (הם טסים..) ואמא ובעלי רצים אחרינו...
אני עם צירים כל 15 דק' בערך- לא כואבים, בעיקר התקשויות. העברנו את הלילה.. מתעוררת לפרקים מצרחות של נשים אחרות... אותי בקושי באים לבדוק כי אני עם ירידת מים..
וככה היינו כל השבת, צירים שבאים והולכים, מלא מקלחות, עיסויים ושום דבר לא זז..
לקראת סוף שבת התחילו צירים סדירים כל 5 דקות, כואבים בטירוףף. אמא כל הזמן מעסה את הגב התחתון, ואני בוכה שיבואו לבדוק אותי.. ולא מסכימים.. רציתי כבר ניתוח- אמא שלי נבהלה (מסכנה..) כשיצאה שבת בעלי ניסה לבדוק איפה אפשר להשיג איזי טנס. אני בינתיים מתקדמת – כל 2 דק' ציר של דקה וחצי- תלשתי שם ת'וילונות.. וממש הרגשתי את הראש יורד, אמא שלי פחדה שאני אלד שם.. והרופאה שם אומרת לי- אין לך כלום עדיין, יולדת לא נראית ככה, כשתתחיל לך פתיחה- יראו את זה עליך..(בגלל שרציתי אפידורל אמרו שבפתיחה 2.5 יורידו אותי ללידה.).
בנתיים בעלי הצליח להשיג איזי טנס שהגיע אלינו ב-11:30 בלילה, אמא הדביקה לי, והיה קצת יותר נסבל..
ב12:30 בלילה באו סוף סוף לבדוק אותי הרופאה מסתכלת עלי, "אין לך כלום עדיין". אני מתעקשת שתבדוק, ו- - - פתיחה 4!!! יש!!! יורדים לחדר לידה!
אנחנו מתארגנים, ומגיע אח עם כסא להוריד אותי.. כל הדרך צירים סדירים ורציניים, והאיזי כבר עצבן אותי..
מגיעים לחדר לידה.. השעה 1:00 בלילה.. בדיקה, פתיחה 5. אני ישר רוצה אפידורל, המיילדת המקסימה עושה לי בזריזות מוניטור ועירוי, ואנטיביוטיקה (בגלל שעברו יותר מ-24 שעות מאז הירידת מיים). המרדים מגיע, תופסת את אמא חזק, ואיזו הקלה!!! הייתי בהיי פתאום, התמלאתי בכוחות! אמא ובעלי מחוקים, ואני שולחת את שניהם לישון בתורנות על הספה.. אני בעיקר מנקרת.. לא הצלחתי להרדם מרוב התרגשות..
ב4:30 בודקים אותי, פתיחה 9.5! 5:00, פתיחה 10! מתחילה להרגיש לחץ.. מתחילה ללחוץ בעזרת המיילדת, אבל כלום לא זז.. ב6 החלפת משמרות ומגיעה מילדת רוסיה ומקסימה! כל ציר אני לוחצת והיא מעודדת, ומורחת לי שמן שקדים.
בשבע בעלי יוצא לתפילה. עם פלאפון זמין..
עובר עוד שעתיים.. בעלי כבר חזר, אני כבר מחוקה לגמרי ומנמנמת בין לחיצה ללחיצה.. והיא צועקת לי 'זה לא הזמן לישון...' פתאום היא אומרת לי- הנה הראש- שיער שחור.. בואי תרגישי, אני מרגישה, ומתרגשת, אבל גם מרגישה כמה הנרתיק לא פתוח.. בנתיים נכנס רופא, מסתכל מה קורה ואומר לי שהיא לא נכנסה טוב לתעלת הלידה. הוא דוחף אותה חזרה לבפנים, ואומר לי 'תלחצי מהתחלה..' ייאוש.. אני לוחצת ולוחצת, ולא מתקדם..
הרופא יושב ליד המוניטור וחושב מה לעשות.. 'חדרי ניתוח תפוסים, ננסה עוד חצי שעה, ונראה מה קורה'. מורידים לי את עומת האפידורל בנתיים.
ב-9:20 פתאום מתחילים להכנס מלא אנשים (לפחות 15..) אני נלחצת, את אמא ובעלי מעיפים אחורה, הרופא נעמד מולי ואומר 'תראי, אני הולך לנסות לעשות לך וואקום, אני לא קוסם ויכול להיות שזה לא ילך. ואז המשמעות היא ניתוח חירום, ולכן יש פה הרבה אנשים. כשיש לך ציר תודיעי לי.' בנתיים הוא מכניס את הוואקום.
אני 'אבל אני לא מרגישה ת'צירים' .
הרופא ' מי יכול פה לבדוק צירים?' בא רופא ילדים ונשען עם האמה שלו על הבטן שלי- וסוחט אותה.. 'כשנגיד לך את לוחצת הכי חזק שאת יכולה!'. 'עכשיו!' לחציה בכל הכוחחח.. ופשוט ראיתי את הראש בין הרגליים- (אמא שלי אמרה שהרופא היה בהלם!..), אחרי שניה הרגשתי אותה מחליקה החוצה, רגל לבנה באויר, צעקתי 'היא בסדר??' וכולם ענו 'כן, מזל טוב!!!' (עוד לפני השיליה..) .
השעה 9:48, הנסיכה מונחת עלי, ממצמצת ומסונוורת, אושר והתרגשות, כולנו נרגשים מאוד.. אחרי כמהדקות חותכים את חבל הטבור, ולוקחים אותה לעטוף ולשקול, (היא בוכה.. לקחו אותה מאמא..) בעלי מחזיק אותה, ובנתיים המיילדת אומרת לי ללחוץ, ופלופ, השיליה בחוץ, בשלמותה- 10:00. אמא בטלפונים נרגשים, ואני מאכילה את המהממת שלי..
לןקחים אותה לבדיקות וחיסונים, ואותי נשארים לתפור.. זה כאב כ"כ, הקטע הכי נוראי בלידה.. ממש הרגשתי את החוט עובר..
תודה לבורא עולם על המתנה ששלח לנו!!!
ועל כל החסד בלידה, ושלא היה ניתוח...
מדהים - איזה גיבורה את!!!! כל הכבוד על כח הסבל....
שתזכו לגדלה בנחת ובבריאות שלמה.!
הרבה אושר, מזל טוב!

עיניים זוהרותגיבורה ממש!
שתזכי לגדלה באושר ובנחת לתורה לחופה ולמעשים טובים!!!

לידה ארוכה ומעייפת... הרבה נחת
טוב שהתעקשת שיבדקו אותך.אין על אינטואיציות של יולדת.
שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה.![]()
זה באמת מחזק!
בגלל שהיה כ"כ קשה במחלקה, אז החויה שלי מהלידה עצמה היא מאוד חיובית.
זה נתן לי אמון בגוף שלי, שאני מסוגלת ללדת תינוק חי, מסוגלת להחזיק הריון עד הסוף.
כ"כ פחדתי לפני..
ב"ה שנתן לי את הכוחות!
זוחל כחודש וחצי
ופתאום שמתי לב שהוא דוחף רק עם כף רגל ימין, ובשביל לדחוף,
הוא מעקם אותה כך שכל רוחב כף הרגל תהיה על הרצפה והדחיפה תהיה יותר יעילה...
העניין הוא, שעכשיו הוא מתחיל להתרומם על הרגליים (עמידת 4), וכף רגל ימין עדיין עקומה (כלפי חוץ).
משהי מכירה? זה תקין?
אבל אולי כדאי לשאול את רופא הילדים. (לא בטיפת חלב, כי בדרך-כלל הם לחוצים שם יותר מהרגיל).
בהצלחה!
אח"כ היא יורדת ועולה לפי קצב ההתפתחות של העובר..
אל תדאגי- היא בעז"ה תגדל ותלטפי אותה שוב ותרגישי את התנועות החמודות האלה 
בחדר לידה את יכולה לראות נשים עם בליטה קטנה וכן הן בסוף תשיעי...
זה לא אומר דבר על גודל העובר והכל יכול להיות תקין
לי אישית יצאה בטן רק בחודש שביעי ועכשיו אני בסוף שמיני ונראית בקושי שישי, תהני מזה כי יש מה![]()
שישי,וכמובן זה אינדווידואלי ובלידות חוזרות יוצאת הבטן מהר יותר.
אבל אפילו בתשיעי היה מי ששאל אותי בספק אם אני בהריון![]()
אח"כ היא יוצאת יותר מהר... לא?
תחיה דולה
הלכתי ברחוב עם העגלה והתינוקת ומישהו שרואה אותי על בסיס יומיומי (הילדים שלנו ביחד במעון) לא הבינה מאיפה הבאתי את התינוקת הזאת, היא בכלל לא קלטה שאני בהריון![]()
זה נראה יותר עניין של מבנה גוף, יש לי אחות עם משנה גוף דומה לשלי אבל הרבה יותר רזה וגם עליה לוקח זמן עד שרואים הריון...
רצוי עם מעקה קידמי. ושתהיה אפשרות לשכיבה לפחות חלקית.
אשמח גם לדעת כמה בערך זה אמור לעלות.
חוץ מזה יש לי אולי אפשרות לקנות יד שניה עגלה של פג.
ראיתי שזה מתקפל למטריה מישהי יודעת אם זה מתקפל יחסית קומפקטי? יכנס לרכב "מיני"?
אולי תחפשי ביד 2
עגלה מעולה וקומפקטית.
קלה מאוד מתניידת בקלות ונכנסת לאוטו הקטן שלנו ונשאר עוד הרבה מקום.
יש שם השוואות מחירים בין חנויות בכל הארץ
מעולה!
עלתה 400 ב"חסדי שמואל"
קיבלתי עכשיו תוצאות של העמסת סוכר של ה50 גרם, והם גבוהות, 176, מה הסיכוי שהתוצאות של ה100 יהיו תקינות?
היו תקינות! הראשונה היא רק סקר והשניה היא בודקת באמת...
הבדיקה של ה 50 זאת בדיקת סכר.
בשורות טובות!
המליצו לי לשתות מיץ ענבים לקראת הצום, השאלה, אם כדאי לשתות עם תוצאה כזאת?
בגלל שזו רק בדיקת הסקר את לא צריכה לשנות את התזונה שלך לפי זה כל עוד אין את התוצאה הוודאית של הבדיקה של ה-100.
ליותר מכמה דקות?
ומה לעשות אם כל פעם שאני שמה אותה על הבטן היא פולטת וצורחת?![]()
להרים ראש זה קשה,
היא חייבת שמשהו יהיה מספיק שווה כדי לעשות את זה,
ובגילאים קטנים המשחק והאטרקציה הכי משמעותית זה פרצופים אנושיים, ובמיוחד אמא
תשכבי מולה על הבטן, או תניחי אותה על הברכיים שלך כשהם מקופלות (ככה שהכפות על הרצפה, כמו מגלשה כזו) והראש שלה מול הראש שלך
ובמנח הזה תדברי איתה, תספרי לה סיפור, תשירי לה, מה שבא לך
כך שיהיה לה ענין בזה
(גילוי נאות: אני מרפאה בעיסוק ביחידה להתפתחות הילד)
את הראש. אני יכולה לבלות איתה שעה על הרצפה. אני מראה לה ספרון שהיא מאוד אוהבת ועל הגב היא מסתכלת עליו הרבה זמן. אבל אחרי כמה שניות היא מתחילה לצרוח, ולפעמים היא פולטת. וממש לא מרימה את הראש. אם אני מדברת איתה וכו' היא פשוט נרדמת מתוך בכי ואז מה עשינו? האמא והתינוקת מתוסכלים. אני פוחדת שחגורת הכתפיים שלה תהיה חלשה. וממש לא יודעת מה לעשות. אולי המרפאה בעיסוק תוכל לתת לי הדרכה? ללכת ליחידה להתפתחות הילד? איפה יש דבר כזה? בטיפת חלב עסוקים עם הפוליו ואפילו לא בדקו אותה.
אולי בכל זאת זה תקין לגיל שלה, אני פשוט לא יודעת (בת בכורה)...
אשמח לעצות מחכימות.
תודה רבה
לפני חודש הייתי איתה בטיפת חלב, והיתה שם רופאת ילדים,
והיא הסבירה לי כל מיני תרגילים (על הידים שלי) לעשות לה כדי לחזק לה את חגורת הכתפיים.
עשיתי לה, ובמקביל, כל פעם היא הסכימה להיות קצת יותר על הבטן, עדיין היא לא מסכימה הרבה זמן,
אבל זה בהדרגה, והיא מרימה יותר את הראש, ואני גם מרגישה שהיא יותר חזקה, יותר שולטת בראש.
אולי כדאי לך ללכת, אולי תתאמי לפני, ותבואי כשיש רופאת ילדים.
אז נכון שאני בשלב מוקדם (שבוע 28), אבל זה מתחיל להלחיץ אותי.. אני חושבת כל הזמן מה יקרה אם הוא לא יתהפך..
יש דברים שאפשר לעשות בשלב הזה של ההריון??
תודה!!!
אני חושבת, הוא עוד יכול להתהפך ולהתהפך שוב
770מולגבי פותחת השרשור זה באמת מוקדם וכמו שאמרה שוקלית,
הוא יכול להסתובב כמה וכמה פעמים!! רק בסוף או תחילת התשיעי
העובר מתכונן והוא נשאר בתנוחה שכך הוא יצא!!
אל דאגה חישבי טוב ויהיה טוב שראש העובר יהיה למטה
בהצלחה יקרה!!
כי כרגע יש שם עוד מקום, והוא יכול להתהפך שוב חזרה. אני עכשיו שבוע 27 ונכון לאתמול זה מצג עכוז גם. בע"ה מתפללת שיתהפך והכל יהיה בסדר, אני מבינה את הדאגה שלך אבל באמת שזה מיותר..
לקראת שבוע 33-34 כדאי לבדוק שוב מה המצב ולפי זה לראות אם צריך להתחיל בסגולות ופעולות. אבל כרגע יש לך עוד לפחות חודש של נחת שאת לא צריכה לעשות כלום.. התינוק אמור להפוך את עצמו לבד כחלק מההכנה של עצמו ללידה.. הראש נהיה כבד וכו'.. בע"ה יהיה בסדר!!
תשתדלי לשבת כמה שיותר זקופה או רכונה קדימה. ולא לשבת רגל על רגל.
קרה לי פעמיים שהתינוקות שלי היו במצג עכוז
ועשיתי היפוך חיצוני שבשני המקרים הצליח ב"ה.
אם הוא לא יתהפך מעצמו אני ממליצה בחום על ד"ר קנטי
מבי"ח מאיר בכפר סבא. הוא אלוף בהיפוכים
והציל אותי בשני ההריונות.
לבינתיים עוד מוקדם מיד ובעז"ה העובר יתהפך מעצמו,
אם לא, יש עוד דרכים לגרום לו להתהפך..
פרפר לבן
)אני 3 וחצי חודשים אחרי לידה, לא מניקה, ולוקחת כדורים למניעה שנקראים "סיזוניק" כבר כמעט חודשיים.
ב"ה מאז שלקחתי את הכדורים לא היו לי דימומים בכלל.
אבל פתאום אתמול אח"צ התחילו לי כאבי בטן של מחזור וגם נהיה לי דימום כזה של כתמים גדולים במשך כמה זמן, לפי הכדורים אני לא אמורה לקבל עכשיו מחזור, אז מה זה הדימום הזה? יש למישי רעיון?
הדבר היחיד שעלה לי שאולי זה בגלל שיום לפני זה לא לקחתי את הכדור בשעתיים וחצי איחור אבל זה קורה לי הרבה פעמים, אז למה דווקא עכשיו יש דימום?
כדאי לך לפנות לרופא נשים.
לי זה גם קרה פעם, עם גלולות שמיועדות לזמן הנקה.
די בנס הגעתי לרופאה, כי בהתחלה חשבתי שזה לא נורא.
כשהגעתי אליה היא אמרה לי שזה אומר שאני צריכה להחליף גלולות (שהיו מצויינות עד עכשיו), כי מעכשיו הגלולות האלה כבר לא יעילות, ובנוסף יכולות לגרום לי לדימומים(!!!).
היא החליפה לי גלולות והכל בא על מקומו בשלום ב"ה.
בהצלחה.
הי חברות!
קודם כל, אני מאוד מתרגשת להצטרף לפורום ולסטטוס הנלווה אליו..
אני ממש בתחילת הריון ראשון- שבוע חמישי בערך, ויש לי כמה שאלות-
קודם כל- איזה בדיקות צריך לעשות ומתי. מתי בכלל הולכים לבדיקה מסודרת שתגיד שאני בהריון, איפה ואיך: קובעים תור לקופ"ח/אחות/רופא משפחה/ רופא נשים או כל פרוצדורה אחרת.
דבר נוסף- בשעה טובה התחילו בחילות הבוקר, שכמובן נמשכות לאורך כל היום.. מה אפשר לעשות עם זה? מה עוזר? זה פשוט סיוט. כל עצה תתקבל בברכה..
ובתור בונוס, בנוסף לבחילות יש כאבי ראש שלא מרפים- מישהי חוותה דבר כזה? יודעת מה לעשות? אשמח לשמוע.
תודה תודה!
גם אני בתחילת הריון - אך שלישי במספר ב"ה.
צריך לעשות קודם כל בדיקת דם ושתן- לוודא רמות בטא ואת עובדת היותך בהריון.
לאחר מכן, מעקב הריון אצל רופא נשים בשבוע 7-8 בערך כולל אולטראסאונד לשמיעת דופק וכמות עוברים.
לצערי אין כ"כ הרבה מה לעשות,
גינג'ר לצורותיו לדעתי קצת מקל.
כאבי הראש יכולים גם להיות קשורים לתחילת הריון.
כדי לדעת שאת בהריון (ורוב הסיכויים שכן..) את פשוט מבקשת מרופא משפחה
לעשות בדיקת דם רגילה אך לציין שאת צריכה בדיקה לוודא הריון.
כעבור חודש לבקש תור לרופאת נשים. וכן גם להיות בקשר עם אחות לליוי הריון ( האחות בודקת שתן ולחץ דם!)
לגבי בחילות שמעתי רופא הממליץ לקחת קומפלקס B המפחית בחילות והקאות(לא לכולם זה עוזר!)
וכן הנה חלק דברים המקילים לבחילה והקאה בזמן הזה:
מים קרים קרים
לקחת טיפה סודה לשתיה בחצי כוס מים בשעת בחילה
לא לקום מהמיטה ישר אלא בהדרגה
לא לצחצח שיניים מיד בקומך בבוקר אלא לקחת קודם משהו קל לפה - פריכיה או קרקר
לאכול ארוחות קטנות במרווחים קצרים לעומת אוכל מרוכז והרבה בבת אחת
לא לשתות יחד עם האוכל אלא לחכות לערך שעה
מלפפון קר לאכול בשעת בחילה
מקווה שיהיה לך לתועלת ומאחלת לך הריון קל קל ובריא ובסוף תצאי בידיים מלאות!!
גם אני בתחילת הריון אבל כבר אפשר לראות את הסוף של הבחילות הנוראיות האלה..
בדיקות: את יכולה לעשות בדיקת דם פשוטה שתוודא שאת בההריון. בדיקת בטא קוראים לזה, אפשר לקבל הפניה מרופא משפחה.
אני ממליצה פשוט לחכות עד שתהיי שבוע 8-9 ואז ללכת לרופא נשים שיעשה לך אולטראסאונד (סיכויים גדולים לבטני ולא וגינאלי) זה חוסך דקירה מיותרת..
תקבעי תור מעכשיו לרופא נשים שאת רוצה להיות מטופלת אצלו, ושם כבר יפנו אותך לאחות ליווי הריון וטכנאי אולטרה סאונד וכל זה.
בחילות:
אין כל כך הרבה מה לעשות עם זה, היו לי ימים שלמים שלא הייתי אוכלת ורק מקיאה ומקיאה. הכי חשוב שתקפידי לאכול גם כשאת מרגישה בחילה, ואל תהססי להקיא כשצריך הרבה פעמים זה פותח את הבטן ואחר כך אפשר לאכול נורמלי..
כאבי ראש: מן הסתם את לא שותה מספיק. תקפידי על שתיה קרה קרה, או אפילו למצוץ קרח...
דבר ראשון- אל תלחצי.
דופק מהיר בשבועות מאוחרים זה דבר נורמאלי- אני זוכרת את עצמי בהריונות הקודמים אחרי טיפוס קל, מתנשמת ומתנשפת עם דופק מאוד מהיר.
הלב מתאמץ יותר בהריון כי הוא צריך להזרים דם גם אליך וגם לעובר המתפתח.
העייפות גם כן היא מאוד אופיינית לשבוע הזה.
עצתי לך- תשתדלי לנוח כשאת חוזרת ותשתי הרבה.
אם לאחר יום או יומיים הדופק לא מסתדר- אולי כדאי לראות רופא.
בהצלחה!
ממליצה לבדוק גם לחץ דם.
1. הקטן שלנו בן שבוע וקצת, ובלילה שחזרנו מהבית חולים כבר התחילו לו גזים מטורפים...
זה ממש הזוי. אנחנו פשוט לא ישנים בלילות, ובילדים הקודמים זכור לי שהגזים התחילו בערך שבועיים אחרי הלידה...
זה הגיוני שמיד אחרי הלידה מתחילים גזים??
2. כמו שאמרתי. שבוע וקצת אחרי לידה והתחתוניות שלי נקיות!! כבר שלושה ימים, שום טיפת דם גם בניגוב...
מצד אחד מלחיץ אותי להתחיל להתעסק שם - למרות שאין לי תפרים... ובטח שעוד לא ראיתי רופא... וגם אם פתאום יתחיל לי שוב דימום?? לא בא לי להתבאס. זה ממש מגדיל את הקושי כשמנסים ואז שוב....
מצד שני, יאללה, מה יש לי להפסיד? בא לי שנהיה מותרים... ואגב, אני לא יודעת אם זה קשור אבל ביומיים אחרי הלידה היה לי דימום מסיבי הרבה יותר מהלידות הקודמות... (לידה שלישית...)
אבל בהחלט יכול להיות שזה נוזלים באוזניים או אולי ריפלוקס? יכול להיות שסתם יותר קשה לו להתרגל לעולם.. אם זה לא עובר הרבה זמן והבכי הוא כמה שעות טובות כל פעם שווה לבדוק אם זה גזים או נוזלים או דברים קטנים אחרים שמציקים.. לפעמים גם יש להם שריר תפוס מהלידה שמכאיב.. לא חסרות סיבות לבכות, פשוט לעקוב ואם זה ממשיך אז לפנות לרופא..
2. רוב הסיכויים לא התנקית לגמרי, לפעמים יש הפסקה כמה ימים ואז זה חוזר.. האמת אני כן הייתי מנסה אם אפילו טיפה בניגוב אין, אבל מכינה את עצמי טוב טוב שיכול להיות שזה יחזור עוד מעט.. אבל אין מה להפסיד..
קיבלת חומרים מכווצים? ברח לי השם שלזה מה שנותנים לכיווץ הרחם ךפעמים גם בתור זרוז...
אני קיבלתי לא הרבה ומיום אחרי הלידה היה לי רק טיפטופים (שנמשכו עוד שבועיים שלושה בערך אבל ממש טיפטופים קטנים והרבה פעמים הטיפטופים הפסיקו לכמה שעות עד יומיים ואז חזרו...)
לדעתי תחכי ךפחות עוד שבוע לפני שאת מנסה כי חבל סתם להתעסק עם המקום העדין ולהתבאס מחדש כל פעם...
יותר.
אבל, יכול להיות שבגלל המכווצים את עכשיו נקיה ותכף יתחילו הטפטופים, כי הרחם קיבל כיווץ חזק "והוא קצת בהלם.." ותכף יחזור להתכווץ לבד לאט לאט ואז יהיו טפטופים.
אני הייתי מנסה לעשות הפסק, אם נקי אח"כ כל טפטוף יתכן ולא יאסור אותך ותשאלי רב, פשוט אם נקי יותר פשוט יותר קל להתיר אח"כ כל כתם.

א. גם היא לא תתהפך אפשר ללדת בלידה רגילה. מומלץ לברר על בתי חולים מומלצים ללידת עכוז. יש גם אפשרות לבצע היפוך חיצוני, בררי גם על זאת.
ב. גם אם יהיה לך ניתוח קיסרי זה לא מחייב בכלל ניתוח בלידה הבאה. כמובן שכדי להגדיל את הסיכוי יהיה כדי להתכונן בהתאם.
ובמקביל לבדוק אופציה על היפוך חיצוני (יש רופאים שמומחים לזה ומצליחים להפוך ברגע). בכל מקרה כדאי להזדרז אבל בלי לחץ, כי בדיוק זה הזמן שיש עוד קצת מקום להתהפך והעובר לא מבוסס עדיין.. אז לכי על זה, יש לך סיכוי ללדת רגיל בע"ה!!
טבעי וקונבנציונאלי,לידת עכוז..
http://www.yeldimdim.co.il/m-ktvotvsikor/m-ktaryomvlda/m-aippcaobrr
היי בנות,
לאחר שהתחתנתי יצא לי ללכת למקווה פעמיים, ולאחר מכן ב"ה נכנסתי להריון.
עכשיו כשנכנסתי לחודש 9 הבנתי שזו סגולה ללידה קלה ללכת לטבול במקווה.
מישהי יכולה לתת לי קצת מידע? אם צריך לברך ברכה מסויימת? זה כמו טבילה של טהרה שהבלנית צריכה לומר לי שאני כשרה?
אני לא ממש מבינה וקצת מבולבלת...
אשמח לעזרה!
ולכן את לא צריכה לעשות הכנות, וגם לא צריך לברך.
מה שכן, כדאי לדבר עם הבלנית לפני ולתאם שתיכנסי ראשונה- מחשש לזיהום..
בהצלחה!
בלי ברכה. הבלניות מכירות את זה, את לא צריכה את כל ההכנות והבדיקות שאין חציצה כי זה בלי ברכה, פשוט באה, טובלת ויוצאת כמו חדשה!