פורום הריון ולידה (עמוד 5039)

שם יפה ממש...

בסד

כל השבת חשבתי עלייך....
מזל טוב!

ב"ה אנחנו אחרי זה עבר..

זה כבר פעם שניה שיוצא לנו ברית בשבת.

 

בס"ד

 

כל השבת אני ובעלי חשבנו איך תקראו לעולל

ועל שחר לא חשבתי- וזה שם מקסים בעיני!!!

 

ברית בשבת נראה לי חתיכת פרוייקט...

 

התאוששות קלה ומהירה!

איך את מרגישה? איך התינוק?

תזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים

שתזכו לגדלו בשמחה ובכייף לתורה חופה ומעשים טובים
♡

שיהיה בקלות בע"ה!

יכול להתחיל צירים גם.בבטן למעלה
הרחם.בכל הבטן

לי עזר בשלב כזה דוקא לנוח ולא להתאמץ לכלום 

 

כך תגיעי ללידה לא מותשת וחסרת כוח

 

בהצלחה ובידיים מלאות!!

תנוחי,ותשתי..ובע"ה בקרוב.

 

אני כן היתי שואלת את הרופא. לא בלחץ אבל ליתר בטחון..

צריכה באמת להקפיד לשתות הרבה...

תכננתי לשאול את הרופא בסקירה השבוע, רק רציתי לדעת אם זה סובל דיחוי.

תודה לך.

מאיזו בחינה את מתכוונת האם זה תורם? מוריד בויטמינים? מחליש? למה את שואלת ?

בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן השד.

אם כי הנקה היא הגורם המשמעותי יותר.

 

מצד שני יש גם נזקים בריאותיים כתוצאה מההריונות והלידות...

אם יש גידול והאשה בהריון - הוא יגדך יותר מהר ויהיה יותר מסוכן. יש הורמונים של הריון (לא זוכרת שמות) שגורמים לחלוקת תאים מוגברת ולגדילה של העובר, ואותם הורמונים גורמים גם לחלוקת תאים מוגברת של הגידול לא עלינו....

בזמן  הריון האשה חשופה יותר להדבוקויות וכאלה, זה כן מחליש את הגוף והמע' החיסונית

גידול ברחם והרופאים המליצו לה כמה שיותר להיות בהריונות, צפופים, כי זה כנראה עיכב את ההתפשטות שלו...

מי מגיע לזה???

דודה שלי ל"ע נפטרה מסרטן השד. הרופאים ממליצים לבנות שלה על כל חודש של הנקה - כתוספת להפחתת הסיכון.

דווקא לא כזה הזוי להגיע לזה- 7 ילדים שיונקים עד גיל שנה או 5 ילדים שיונקים עד גיל שנה וחצי.

לא מופרך

זאת הסטטיסטיקה. גם בארץ אגב...

 

אבל חיים ובריאות הם מאת ה'. ברור שהסטטיסטיקה לא צריכה להיות חלק בשיקול אם להביא ילדים לעולם. (אני לא מתכוונת במצבים של סיכונים מיידים בהריון/לידה נוספים, אלא בכלל).

עם המשפט- חיים ובריאות הם מאת ה'

או במילים אחרות- בריאות ואריכות ימים זה שני דברים שונים,

יש אנשם בריאים כשור שנפגעים בגיל צעיר מתאונת דרכים, ויש אנשים חולניים שזוכים לאריכות ימים

העיקר זה לעשות את רצון ה' מאיתנו, ואצל רוב הנשים חלק משליחותן זה להביא ילדים לעולם. 

לחיות לבד זה לא חיים!

אשה צריכה ילדים, אולי פחות שנים אבל לפחות שנים מאושרות והיא גם לא נשארת לבד לעת זקנה..

 

לא נראה לי ששום אשה שיש לה ילדים תסכים לוותר עליהם בגלל כזו סיבה

להיות בהריון, להניק, בשמחה-

ולבדוק חסרים בסידן, ויטמין D, ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית וכל שאר הדברים,

להיות רגועים עם הילדים, ואם צריך- להשלים מה שחסר!

(|בורח מהר לפני שירגמו אותי באבנים|)

כי התחילו לצמוח לי שערות לבנות ואני עוד לא בת 30.....

הריון מגביר את קצב גדילת השערות הלבנות? או מקדים את הגיל שבו זה יקרה??

(מנסיון אישי)

זה יותר עניין של גנטיקה

לאחים שלי השיער מאפיר כבר מגיל 18, וגם לאבא שלי היה כך בגיל צעיר

ואצלי ב"ה ממש ממש לא, וגם לאמא שלי לא

(לי התחיל בגיל 12 )

 

(גנטי)

מחקר אחרון בנושא נעשה באוניברסיטת ריצ'מונד. תוצאת המחקר: הריון ולידה מעקבים הזדקנות גוף האישה. הורמונים שמיוצרים בתקופת הריון משפרים פעיות של איברים שונים, כולל את מוח. חוקרים הגיעו מסקנה, שלאחר הלידה יכולת למידה וזיכרון משתפרים לעומת תקופה שלפני הלידה וההריון.

לא ראיתי מחקרים שמשווים את כמות הלידות.

ראיתי מחקרים שמדברים על שיפור הערכה עצמית של אישה לאחר הלידה, איזון הורמונלי ושיפור הבריאות כתוצאה מכך ושיפור הנשיות. טוב, זה ברור, הרי אמהות זה שיא הנשיות... אבל מחקרים האלה התייחסו רק לשלושה ילדים, יותר מזה פשוט לא נחקרו או שלא ראיתי.

אבל כל ילד - זה ברכה, וכל מה שהוא מביא איתו - זה רק ברכה...

 

אורח חיים בריא בהחלט חשוב גם לבריאות בכלל, גם להריון, גם ללידה, גם לתקופה שלאחר הלידה.

 

להפך,

כולנו תמיד מתלוננות על שכחה, טמטמת וכו'

 

אז טוב לדעת, שלא אבדה תקוותנו

להאשים את ההורמונים...????

אבל שזה קורה במהלך החודשיים שאחרי הלידה ואח"כ זה נחלש.

גיסתי ניגשה לבחינות הלשכה בזמן הזה וטענה שהצליחה הודות לנ"ל...

בגדול יש דברים שההריון וההנקה יחסית שומרים מפניהם, נראה לי סרטן השד אאל"ט.

ויש דברים שההריון ולידה כביכול מחלישים, בכלל את הגוף, הזכרון ושרירי רצפת האגן......

 

בגדול נראה לי שפשוט החיים הורגים. טבע העולם שאשה יולדת, אי אפשר לקיים עולם בצורה אחרת.....

אני לא אומרת שצריך ללדת כל שנה אבל גם לא להסתכל על הריון/ לידה/ הנקה כדבר שפוגע בגוף.

 

נראה לי זו שאלה אישית. יש כאלה ש-2 הריונות ישפיעו להם דרסטית על הגוף ולאחרת הריון ולידה כל שנה בכלל לא יזיזו.....

שנייה. לפעמים טיפת הדם איתה בדקת הייתה קטנה מדי, לפעמים היד לא הייתה סופר נקייה, לפעמים הסטיק פשוט מקולקל, כשאי לבדוק פעם נוספת.

 

לא נראה ל קשרו לשבת. כבר עברו הרבה מאוד שעות מאז.

 

אם זו אותה תוצאה, לא להיכנס לפאניקה. חריגה חד פעמית אינה אסון.

תראי איך ימשיך היום.

 

אגב, נשמע שדי סבבה לך עם הערכים...

את מסתדרת תמיד עם לחמנייה ופרי באותה ארוחה? לא רע בכלל.

לא העזתי אף פעם לנסות.

אברר עם בעלי על מקור.

יש פה שני עניינים:

נטילת ידיים ליולדת אחרי הלידה, שזה בגלל שבד"כ בלידה נוגעים במקומות מכוסים, ואחרי הלידה, לפני שמברכים שהחינו או הטוב והמיטיב - נוטלים ידיים. (או סתם ברכה על איזה אוכל. הידיים צריכות להיות אחרי נטילה במצב כזה, עד כמה שאני יודעת.)

והעניין השני - נטילת ידיים לתינוק מגיל 0 כל בוקר, שזה סגולה להוריד את הצהבת ולברית בזמנה. (כנ"ל לא יודעת מקור. ככה מקובלני מבית אימי וחמותי...)

 

מהרחם- מהבטן התחתונה או לא, בכל אופן- הרבה שתייה ומנוחה, וכמובן רופא.

מאד מאד קשה....  הרופא שלי אמר שכל גוף מקבל אחרת ניתוחים חוזרים באותו מקום, יש יותר קל ויש יותר קשה

 

היו לי כאבים מטורפים בבטן, באזור הצלקת... הלכתי כמה פעמים להבדק ואפילו עשו לי אולטרא סאונד וראו שהכל בסדר

 

רופאה אחת אמרה לי, זה אמור לכאוב, זה ניתוח בטן.... ועד 6 שבועות זה נורמלי

 

אני מציעה שתלכי להבדק ככה תהיי יותר רגועה, אבל כמו שכתבתי, זה כואב

 

סורי, תהיי חזקה! מבינה אותך!

אם לא מצאתי, כתבי שוב ואנסה להשיג לך

בתי חולים לבחירתך.

הרופאה שלי בכלל לא הפנתה אותי למשטח GBS ואני בכלל לא אהיה אצלה לפני הלידה שוב כנראה..

הרופאה שלי ממש לא חאפרית, היא המנהלת של המרפאה..

אז למה היא לא הפנתה אותי? או עשתה לי את הבדיקה?

 

של משרד הבריאות. כששאלתי את הרופא שלי, שכן הפנה אותי לזה, אם זה באמת חשוב לנה זה לא חובה?
הוא ענה לי שאם יש תוצאה חיובית אז צריך אנטיביוטיקה. ולאחר מחקרים וכו גילו שיותר פעמים האנטיביוטיקה הזיקה לאם או לתינוק, ולא היתה נצרכת. כלומר הסיכוי שיקרה משהו גם אם יש את החיידק הזה יותר קטנה בהרבה מהסיכון שיש בלקיחת אנטיביוטיקה בלידה ואחריה..

תוך כמה זמן יש תוצאות?

עשיתי יום שני אבל זה נשלח ביום שלישי (עשית בשעה מאוחרת יחסית שהאחיות לא היו כבר והרופא אמר לי להניח להם בחדר) ובתחילת שבוע אח"כ כבר היה תוצאות...

מוצאים שרידים של החיידק

Gbs היה חיובי בבדיקה הנרתיקית...
הבנתי שיש רופאים שמבצעים זאת כרוטינה, ויש שמבצעים רק אם מבקשים זאת מהם..

וזה גרם לו לדלקת קרום המח..

המיילדת בדקה וראתה שעוד אין תוצאות (עשיתי את הבדיקה באותו בי"ח שילדתי בו).

התוצאה הגיעה בשנייה שהתינוק נולד!! ו... חיובי!

אז אני לא קיבלתי אנטיביוטיקה כי לא ידעו שיש לי, אבל אותו לקחו במהירות ועשו לו סדרת בדיקות מדוקדקת.

ב"ה הוא לא נפגע מזה.

אבל כן, זה יכול להיות מסוכן.

 

בלי עין הרע

כשהייתי עוד בבי"ח ויצאתי עם בעלי בלילה לאכול גלידה אז בדיוק סגרו את הדוכן והמוכרת חזרה לפתוח במיוחד כי אני בהריון..חחחח

הכי קטע שיש כאלה עוד לפני האיחור מסתכלים על הבטן .. לא חסר סיפורים על חוסר טאקט.. תמשיכי כרגיל ואל תתייחסי

עזבי כל אחת רגילה לגוף שלה..לאיך שהיא ראתה באן של חברה/אמא/אחות..

את יפה,ומהממת..תהני!

ודוקא נהנית מהמראה החדש
ב'ה משמינה רק בבטן ולא בשאר הגוף.

סתם קצת בהלם מתגובות ישירות מדי..

איזה מעצבן!!!

למה אנשים לא חושבים לפני שהם פותחים את הפה??!
- בכול אופן, כל הכבוד לך על הסבלנות...

בהיריון התאומים שלי היו כמה שהתפלאו איך אני כ"כ שמנה בשלב מוקדם כזה, ואמרו ישירות: "בטח יש לך תאומים..."

הגדילה לעשות אחת שאמרה לי גם: "אז אין לך עוד הרבה זמן, נכון? תאומים נולדים בשבוע 34..." ובאמת, למרות שאפשר בהחלט לסחוב עד 38 - הם נולדו ב- 34. עשתה לי עין הרע...

אבל לקחתי את זה ברוח טובה למדי, ב"ה.

שונאת שכולם חופרים בבטן שלי

אמרו מקסימום עובר גדול..
חוץ מזה אמרתי למי ששאל איזה שבוע תמיד עניתי שבוע מתקדם יותר
ב 36 אמרתי 39...חחח

אבל כנראה שהיריון תאומים בתוספת זה שהוא השלישי (ולא רזיתי אחרי ההיריונות הקודמים...), עשו את זה לברור למדי...

"יואו..יש לך בטן קטנה מידי.." וכו'

אמא,סבתא ואחיות...

הכל ב"ה מעולה עם הפיצי שבבטן...

אבל זה מעצן!!!!!!!!!

או שתפרגנו...או שתסתמו!!

והתגובת של "למה דיאטה בהריון? " מי עושה דיאטה לעזאזל? אשמתי שזה מה שיש בגנים? למרות שבסוף ההריון הייתי בדיאטת שומנים אבל בגלל אבנים בכיס מרה... (ולא אני לא מתלוננת אפילו שמחה מזה אבל שונאת אנשים שחופרים לי בבטן)

גמלי יש בטן קטנה ומלא מלא מעירים לי.

וזה לא אכפת לי!

הכי כיף שבחודש 8 ואני לובשת את כל החולצות הרגילות שלי.

יש שם מישהו כבר . זה תפוס

אתמול חברה בטלפון שאלה אותי : "נו את כבר שמנה?"

סליחהההה

 

אם את בהריון מסתבר שהתשובה היא פשוט "כן" לא?

עם בטן שאי אפשר לפספס, וניגשה אלי גברת חביבה שעמדתי להדריך אותה. בלי להתבלבל היא שאלה :את בהריון או סתם שמנה?". יש לה מזל שהייתי בהריון...

לא יודעת מה להחליט...

שסליחה שיש לי בטן קטנה, וואוו איך שאת רזה, את בתשיעי? נראית מקסימום ברביעי ועוד הגיגים,

ועוד מה, בגלל שלא חושבים שאני בהריון אף אחד לא קם באוטובוס.....

למרות ההערות אני שמחה על הבטן הפיצית

היא בטח לא התכוונה לשום דבר רע

הם פחות בוכות בגיל הזה 

 

תראי, גם אני הייתי בטוחה שאעשה לנסיכה שלי עגילים מיד.

כי אני כזו אוהבת תכשיטים וגינדור וכו'...

ואיכשהו, כשהסתכלתי עליה בחודשים הראשונים הרגיש לי פשוט מיותר, ויותר מזה, לא שייך.

היא זו מלאכית, מושלמת ממש, עור חלקלק וטהור כזה, מה אני צריכה לתקוע לה מתכות מיותרות?

וכך דחיתי ודחיתי.

 

בסוף עשיתי בגיל שנה וחצי.

עבר מעולה ב"ה.

בעגיל הראשון לא בכתה בכלל, לא הספיקה לקלוט מה קורה,

בעגיל השני צרחה כהוגן- אבל בדיוק עשר שניות.

וזהו.

שום בעיות, שום זיהומים, כלום

 

וזה כ"כ מתוק!!!

 

פעם הבאה אעשה מוקדם יותר נראה לי, סביבות שנה, קצת קודם...

 

לא רואה סיבה לקלקל משהו בגוף בגיל כ"כ קטן.

אם כשהיא תגדל היא ממש תרצה אפשר לחשוב על זה שוב.

 

 

ולדעתי האישית זה גם לא יפה לקטנות כ"כ.

אני מחכה לגיל שתוכל לבחור.

והגיל הזה משתנה מילדה לילדה...
יש ילדה שבגיל 6 בשלה להחליט ויש כאלה שרק בתיכון...

אני ממש לא אוהבת שהורים עושים חורים לתינוקות!

(חוץ מזה שלדעתי זה פשוט לא יפה לתנוקות..)

 

אני חושבת שזה ממש משהו שהבת עצמה צריכה לבחור ולא ההורים שלה!

זה ממש מרגיש לי התערבות של הורים בחיים הפרטיים של הבת..

 

וסתם סיפור- פעם הייתי איפה שהוא וראיתי ילדה קטנה שפשוט צרחה כמה דקות.

מסתבר שההורים עשו לה חור אחד באוזן והיא לא הסכימה לעשות את החור השני..

אותי זה זעזע..

 

אז נכון שאח"כ זה כואב, אבל זה כואב מבחירה!

בדיוק בגיל שהן עדיין קטנות, אבל לא מידי (גם התנוך לא גדול מידי, ומצד שני היא מודעת וזוכרת)

זו המתנה ליומולדת,

אצל הילדה השניה-

כמובן כמה ימים קודם התחלנו להכין אותה ולדבר "מסביב" לעניין,

יהיו לך עגילים כמו לאחותך הגדולה, כמו לאמא...

הלכתי למקום שבו האישה מרחה לה משחה מאלחשת

ואח"כ עשתה לה את החור בעזרת מתקן סטרילי חד פעמי,

הילדה לא בכתה כלל ! היא היתה מרוגשת מאוד מאוד .

ובגלל שהיא דיברה מגיל מוקדם- לא הפסיקה לספר,

עד היום היא מתלהבת לספר איך עשו לה עגילים.

לעומת זאת בילדה הבכורה עשינו ג"כ עם המתקן הסטרילי

אבל בלי המשחה המאלחשת

הילדה צרחה ודי ריחמתי עליה.

 

אז אם מתכוננים היטיב ושמים לב לכל הפרטים-

אני ממש ממליצה!

אני לא עושה לפני גיל 3

וצריך לקחת בחשבון שלפעמים מתפתחת אינפקציה, אז למה בגיל הזה? כשהיא תגדל ותתלהב מהעניין, תעשי לה...

הילדה צריכה לבחור.
יש לי חברה שעשו לה בגיל מאוד קטן, והיא ממש לא אהבה את זה וזה ניסתם, ושוב פעם עשתה כי שכנעו אותה שזה יפה ושוב נסתם ואז באולפנה היא עשתה שוב כי היא רצתה, ומאז היא עם עגילים.
ואני חושבת שגם לתינוקות זה כואב, פשוט הן לא יכולות להגיד את זה.
בכללי, אצלי אמא שלי הייתה מגד, ואמרה שנעשה רק בגיל 18, עשיתי בגיל כמעט 19, עשיתי מבחירה, מאז לא היה לי יום אחד בלי עגילים. אז זה מוגזם, אבל אני מאמינה שהילדה צריכה לבקש, וגם להבטיח שתמיד תהיה עם עגילים, כי זה לא טוב לאוזן לחורר אותה הרבה (ככה החברה שלי סיפרה, שזה עושה בעיות).
זהו, באתי לאזן.

ועשיתי לבד בגיל 14

אני זוכרת שתמיד בתור ילדה קינאתי באלו שהלכו עם עגילים והיו יפות ומגונדרות

מאז שעשיתי, אני כוווול הזמן עונדת.

יש לציין שבגיל 14 מאוד כואב לעשות

ובגיל קטן פחות כואב והתנוך יותר רך.

 

נראה לי שהיא אמרה לי שבגיל 12 אוכל לבחור אם אני רוצה או לא. נראה לי שהיו זמנים בתור ילדה קטנה שרציתי, אבל כשגדלתי קצת נעלם הרצון, ולא חזר עד היום

אקדח כזה שזה חד פעמי וזה לא כואב כל כך. גם אני עשיתי בגיל מאוחר..

זה הכי חמוד .
אפילו לא בכו

תקפידי לסובב מידי פעם את ההברגה, אצל הבת שלי [בגיל יותר גדול] התנוך "בלע" את הבורג לא ראו אותו בכלל היתה רק נפיחות ואם לא הייתי שומעת על מקרה כזה לא הייתי חושבת את הרעיון....

לגבי הגיל, החלטה שלך, אנחנו חכנו שהבנות יבקשו [אחת הייתה בת 3 והשנייה ביקשה בת שנתיים]

א. תינוק זה הבריאה הכי טבעית וטהורה, ואין צורך בשום תוספות. הם יפים וחמודים גם בלי הדברים האלה.

ב. זה לא הוגן לעשות את זה לתינוק מבלי לשאול אותו האם הוא מעוניין. מבחינתו זה כאב מיותר. זה כמו להרביץ לו מכות

    (לא נורא, הוא ירגע תוך שנייה בגיל הזה...).

ג. אני עשיתי חורים בגיל 19, ולא צריך לעשות מזה סיפור. קצת כואב לשנייה ועובר- אבל מבחירה.

ד. בחודשים הראשונים אחרי שעשיתי חורים, היה לי פעמיים-שלוש אינפקציה, וגם ככה תינוקות רגישים אז בשביל מה הם

    צריכים את זה.

וגם לי עשיתי לבנותי וגם לי אין

לא מבינה למה אני צריכה לחורר את עצמי אבל אני גם על עקבים לא אלך בחיים כי זה לא נוח

לדעתי לטפל בקטנים גם ככה קשה אז למה להוסיף עוד מטלות?

במקום שהוא לא בטיחותי - הרבה עברינים - ירצו לשדוד את זה וחבל על האוזניים 

ולאחיות שלי גם- אחת בגיל שנה והשניה בגיל שנה וחצי..

לא חושבת שיש עם זה בעיה חוץ מזה שכקטנים העגילים צריכים להיות מזהב כדי למנוע אינפקציה...

כשהייתי קצת יותר גדולה היתה תקופה מאוד ארוכה שלא הלכתי בכלל עם עגילים וזה לא הזיז לחי שיש לי חורים באזניים..

 

ככל שגדולים יותר הכאב יותר גדול..

אני עשיתי לבנות שלי בגיל חודש ואחרי חודשיים החלפתי לגולדפילד ולא קרה שום דבר.
עד היום הם עם העגילים האלה.
אני אוהבת עגילים זה מוסיף הרבה חן

לעבדים שלא מוכנים להשתחרר בשמיטה.

לעשות לתינוקת פעולה כואבת, שפוגעת בגוף שלה (אפילו אם זאת פגיעה קטנה) בשביל משהו שבעינייך הוא יפה, נראה לי פשוט לא בסדר.

גם לילדה גדולה יותר, בגיל 2-3 ואפילו 5-6 שמבקשת זה לא בסדר בעיניי, כי בגיל הזה הן עוד לא מסוגלות להבין מה הן מבקשת בכלל, ובגיל כזה הבקשה היא בדר"כ פשוט שיקוף של מה שהאימא רוצה, ולא רצון אמיתי של הילדה.

כשתגדל, ותגיע לגיל שבו היא לוקחת לפחות אחריות חלקית על החיים שלה.

 

ולגבי הענין של הכאב. גם בגיל מבוגר בהרבה זה לא כ"כ כואב, אני (לצערי הרב עד מאוד) עשיתי חורים לבת מצווה, וזה לא כ"כ כאב

אם את מדברת על התנ"ך, אפילו לרבקה אמנו היו עגילים.
אז בלי שטויות...

וההתנגדות שלי לעגילים לתינוקות וילדות קטנות לא נובעת מכך שבתנ"ך מצויין שעשו חור לעבדים, כי אם מכך שמדובר בפגיעה בתינוקת/ילדה חסרת ישע וחסרת יכולת להתנגד או לא להסכים, עבור הנאה אישית של האימא.

זכותך לחלוק, אבל אפשר לדבר קצת יותר יפה.

צודקת!
הורמונים....

אין לעגילים לתנוקת שום תועלת

וזו גם הוצאה כספית - אולי עדיף שאמא פשוט תפנק את עצמה לדוגמא תקנה לעצמה עגילים חדשים?

באופן עקרוני לא הייתי עושה.

לחורר אותה שלא מדעתה,

לא מדברת על הכאב הרגעי, שהוא כאמור רגעי, וזניח.

אבל זה גם התעסקות אח"כ ועלולות לעיתים להיות דלקות וכו'.

בשביל מה? ליופי? חמוד?

לא חסרים בגדים מהממים לקטנטנות (היום ילדים הם בחזית האופנה...)

ואביזרי אופנה- סרטים,קשתות לשיער, שרשרת חמודה...

למה לחורר??

למרות שהרופא שלי לא מתרגש מהמשקל המכובד [כי כולם היו סביב ה4] הוא אומר שתלוי איפה אלד וכמה הם "ראש קטן" בנושא....

ומשקלים מכובדים גם מעל 4 ב"ה לידה וגינאלית. כן,חלקן התחילו בזירוז.

סכרת

ולידה רגילה.

מחר יום חדש

מתוק ומלא בסוכר...

כנ"ל עם סכרת... כמה אפשר??

 

אבל מחשבה אחת לחיזוק שהתחדשה לי היום: אני מדמיינת את התינוק שלי בעוד 30 שנה, בצורה הכי טובה שאני רוצה. נו, בשביל זה - לא שווה תהשקעה??

גם אני עם סוכרת היריון, וכאחת כזו מזדהה מאוד עם הקושי המטורף הזה של איפוק ורעב דווקא בהיריון. זה קשה ברמה שמי שלא עוברת לא מדמיינת מה נחסך ממנה...

תקשיבי טוב, חריגה חד פעמית היא כ"כ שטויות, שאל תאכלי לעצמך גם את הלב עכשיו בנוסף ללביבה ולפיצה.

זה ממש מיותר.

את בן אדם, ויותר מכך, אישה הרה, והכי הגיוני בעולם שזה יקרה...

 

את יכולה סתם בשביל ידע כללי למדוד סוכר אחרי חריגות כאלו שקורות לך, ולראות אם באמת הקפיצו לך את הסוכר או שסתם נלחצת.

אצלי היו כמה פעמים שנשברתי, מדדתי אחריהן סוכר והכל היה מעולה!

בהצלחה ושיהיה תקין בע"ה!

אותו לשעה היעודה...

ולא אליהם..

כשאת צונחת מותשת ואומרת לו

"אין, היא כל אבל כל הערב הייתה בידיים... אני גמורה!!"

תעקבי, תבדקי אם הכאבים מתגברים והמרווחים מצטמצמים.

 

לא רוצה לייאש אבל תהליך כזה יכול לקחת גם שבועיים (בשבילי זאת תקווה כרגע)

 

בבריאות!

ילדתי בסוף ב41+6..