פורום הריון ולידה (עמוד 5040)

לא נראה לי שאת צריכה ללכת לרופא, מה הטעם? 

אם החודש גם הרגשת את הביוץ ועברו כבר שבועיים לפחות, את יכולה לבדוק בבדיקה ביתית ואם עבר פחות זמן מאז, או שתחכי לבדיקה הביתית עוד כמה ימים, או שתעשי בדיקת דם, ודרכה אפשר לזהות הריון ממש מוקדם. 

בשורות טובות

והיה שלילי!!!

בדיקת דם- אני צריכה לבקש מהרופא ואין לי זמן ללכת אליו!!!!!!!!!!

גם במצב של הנקה וקיבלתי אחרי 10 חודשים מחזור-

אח"כ ההפרשים בין מחזור למחזור היו:

חודשיים (חשבתי שאני בהריון בוודאות!)

חודש וחצי

חודש

אז הנקה ומחזור זה דבר לא מסודר!

כמה חודשים אחרי לידה זה עוד הגיוני לא לקבל מחזור?

עברו כבר 7 חוד' וזכר למחזור-אין... שזה סבבה בכללי

אבל רק לדעת שהכול בסדר שם וחזר לתפקוד נורמלי...

פעם נשים לא היו מקבלות שנתיים, היום אנחנו לא ככה לצערנו...

אני לא קיבלתי מחזור עד שנה וחודשיים אחרי לידה. וזה ממש סבבה.

גם אני ככה.

מה שכן עוזר זה פינוקים והמון, לעשות מה שאת אוהבת, ולדבר על זה פתוח עם הבעל,

ובסוף ללדת. זה הכי עוזר, מנסיון.

אם כן, זה בהחלט קורה, אצלי הרופא אמר לי לשתות יותר וזה באמת עזר, אבל לא לגמרי ומהריון להריון זה נהיה יותר.

כשהתלוננתי בכלל לא זלזלו בתלונה- עשו מוניטור ואולטרסאונד ורק אז הרופא אמר שיתכן שזה מחוסר שתיה,

לכן א. אף פעם אל תחששי לתגובת הרופא- רופא שיזלזל בשאלתך הינו מועל בתפקידו.

ב. הייתי ממליצה לך לבדוק תמיד במיוחד שאמך מתארת שאצלה היה צריך שמירה...

יש לי מישהי אחלה בלאומית בני ברק..

מאוד קשה להשיג אצלה תורים (אני קובעת חודש לפני..)

היא מאוד עניינית..

יש  כאלה שיגידו שלא התחברו אליה אבל אני כן מרוצה ממנה..

עד כמה שידוע לי אין להם רופאת נשים בב"ב והסביבה.

חברה שלי כל הריון נתקעת בגלל זה (הם מקפידים לא ללכת לרופא נשים גבר),

אני אעדכן אותה, מוזר שהיא לא יודעת.

יש ד'ר הילה שרעבי,

מקסימה ועם המוווווון סבלנות

להוריד בטווח של שבוע את המינון עד להפסקה, כי אני הפסקתי בבת אחת וסבלתי מגודש נוראי!

הכדורים שמורידים את הפרולקטין- אם לזה את מתכוונת- עושים כאבי ראש קשים ביותר , תשאלי רופא ואם בהם מדובר אז לא הייתי לוקחת, על מנת לייבש את החלב כדאי לשים כרוב קר שגם מרגיע וגם מייבש.

(אולי כדאי להתחיל להוריד את המינון של ההנקה ביום ואז לעבור ללילה , תחשבי על זה)

יש שתי אפשרויות:

1. כל כמה ימים להוריד מנה של הנקה ולהביא במקום מטרנה.

2. להתחיל לתת מטרנה ולהניק כשאת מרגישה מלאה.

לי אישית זה היה מצויין, ככה לשתינו זה היה בהדרגה ונתן לנו זמן לעכל את זה..

יכול להיות פצע (מניסיון..)

ואז יש יותר מדימום אחד בחודש... (לא הבנתי בדיוק מה זה אומר שרירית הרחם דקה, אבל את יכולה לבדוק באינטרנט... נראה לי שזה שמופרשות שאריות מהמחזור...).

ויכול להיות שזה פצע.

אני הייתי מתייעצת עם רופא - מה זה הדימום הזה

ומראה לרב את הכתם שיגיד אם אנחנו אסורים או לא.

ב"הצלחה רבה!!

והיא זו שמתפרקת בזמן מחזור. אם היא דקה מדי, היא לא מחזיקה חודש ומדממת עוד לפני הזמן.

( לי למשל הייתה רירית דקה מדי עם גלולות סרזט, כך הורה האולטראסאונד, ולכן דיממתי איתה הרבה...)

הבן שלי בן חודשיים, כמעט לא ישן היום, וכל הזמן רוצה לאכול.

ההנקות מתמשכות לפחות 50 דקות ולפעמים אפילו יותר...

יש זמנים שהוא אוכל וכל הזמן מתעצבן ומרים את הראש ואני מרגישה שלא יוצא לו חלב 

(לא מרגישה התמלאות בתחילת ההנקה).

את נחה, שותה ואוכלת מספיק.

ז"א ישנה כשהתינוק ישן, שותה הרבה (סביב ה-3 ליטר) (אני לא מגיעה לזה אף פעם), ואוכלת בריא ומזין (יחסית).

ותזונה לא מסודרת , אבל לא תמיד זו היתה הסיבה.

ובהמלצת יועצת הנקה לקחת כדורים שנקראים "זבת חלב" ועשירים בחילבה ואז ממש הרגשתי שאני מתמלאת.

שיהיה בהצלחה ובקלות...

אבל יכול לנבוע מסיבות נוספות

תינוק שמרגיש לא טוב ורוצה לינוק בגלל זה הרבה

אימא לחוצה מאוד/מותשת/מיובשת/חולה/בהריון וכו'.

אין תחושת התמלאות יכול להיות פשוט בגלל שהגעת לשלב שאין, זה נורמלי בהחלט. בהתחלה הגוף מכין מאגרים ויש תחושת מלאות, אח"כ יש ויסות של יצור החלב ורוב ורובו של החלב נוצר תוך כדי הנקה, ואין אין תחושת מלאות.

מבחן הטיטולים - 5 טיטולים ביום. אם יש כנראה שהוא דווקא כן מקבל מספיק.

בקפיצת גדילה התינוק יונק המון המון וזה מאוד מתיש ונותן תחושה שאין חלב.
זה קשה אבל הנחמה היא שזה עובר תוך יום-יומים..

אנא נסו מנשא, תראו אם שם הם רגועים ונרדמים, שימו לגרפס, תנסו הסחות דעת, צאו החוצה לטיול אחה"צ ... תנסו עוד דברים, אולי זה לא רעב...

אחר כך הרופא אבחן שעבר עליו וירוס קל. באמת גם אני הייתי ממוטטת בסוף היום ואמרתי שלא אשרוד אם ימשיך, וב"ה לא המשיך. אח"כ אמרתי לעצמי - איזה מזל שיש את תרופת הפלא הזאת. כי יום עם וירוס הוא תמיד יום קשה, מכירה היטב מהגדולים שלי, אבל בתינוק אני יכולה לפחות לתת הנקה נונסטופ, וזה מרגיע אותו לפחות קצת, לפחות חלק מהזמן...

(ומי יודע, אולי גם עזר שהווירוס לא יהיה חמור מזה ולא היו הקאות וכו ב"ה)

(אולי זה יעזור לך, ואם לא - אולי לאחרות. בכל אופן חשוב לי שהדברים ייאמרו)

לא, לא בכל מצב תמיד כל אמא מייצרת מספיק לתינוק. מי שאומרת משפט כוללני כזה - מן הסתם לא למדה ייעוץ הנקה לפעמים צצות בעיות עם ייצור החלב, והבשורה המשמחת היא שאת רובן אפשר לפתור, בעיקר אם מקבלים עזרה והכוונה.

כשמישהי חוששת שיש בעיה בייצור החלב שלה, הטוב ביותר הוא לעקוב אחרי מדדים *אמינים* (מדגישה, כי יש מדדים שאינטואיטיבית אנחנו פונות אליהם אבל הם לא אמינים בעליל, וחשוב לשים לב) ולאבחן את המצב. המדד האמין הזמין ביותר לדעתי הוא מבחן החיתולים שהוזכר למעלה, אבל מי שזה לא מספיק לה - יש עוד, הנה פירוט .

כשמתעורר ספק ומתייחסים אליו בכובד ראש, קורה אחד משני דברים טובים:

א) לרוב נרגעים ומגלים שהכול בסדר, וזה הרבה יותר מרגיע לדעת שלא נפנפתי אלא בדקתי את הספק ברצינות וגיליתי שאין בעיה!

ב) לפעמים מגלים שאכן יש בעיה, וגם זה דבר טוב, כי אבחון מוקדם הוא חצי פיתרון. במצב כזה פונים לייעוץ מקצועי בשלב שבו הבעיה עוד יחסית קלה לפתרון.

חזקי ואמצי

תודה! אהבתי מאוד את התשובה!

כ"כ נכון וחשוב.

(אני כותבת את זה מניסיון כואב. ד"א ב"ה היום הוא ישן ורגוע יותר).

גם עם הבת שלי הייתי מניקה בערך כל היום והיא לא הייתה רגועה עד ששילבתי בקבוק...

ב"ה עם הזמן זה הסתדר לבד ועברתי רק להנקה (עם זאת היא הייתה יונקת כל שעתיים ולא כל שלוש...).

ועוד דבר, לא כדי לייאש אלא כדי להיות מודעים, כי זה לא נראה לי המצב כאן

לפעמים יש בעיה ובאמת אין מספיק חלב (מבנה מסויים - לפי מה שאמרה לי האחראית על צוות ייעוץ הנקה בבית חולים מסויים, לא זה שילדתי בו, לצערי)

ולא עוזרים כדורי חילבה וכדורי פלא אחרים, ולא שאיבות לעידוד, ולא לחתוך לשון קשורה, ולא לשנות תנוחה,ולא פטמות סיליקון ולא ולא ולא...

למי שמעולם לא היה גודש, ואפילו לא ממש תחושת מלאות, וכל הילדים ינקו תמיד מעל 40 דקות בכל פעם, ועוד היו רעבים לאחר מכן... בקיצור מנסיון מאוד כואב, אחרי שלקחתי בילד השלישי 3 יועצות הנקה (ולא אחת כמו בילדים הקודמים) ובאמת באמת פיניתי את הזמן והכוחות לכך ורציתי להצליח, ורק ביועצת השלישית בילד השלישי, שהיא כאמור עם הכי נסיון מכולם, היא הסתכלה לי על המבנה שלי ואמרה, תגידי, לא אמרו לך אף פעם שאם מבנה כמו שלך, הגיוני שלא יהיה לך אף פעם מספיק חלב?

ואז היא נתנה לי להניק בתוספת צינורית (כמו שמשמשת לזונדה...) שלתינוק יצא יותר חלב, רק שאני וגם הבן שלי לא ממש הסתדרנו עם זה, וגם כל היום הבלתי נגמר של הנקה+שאיבות+תוספת תמ"ל וחוזר חלילה, לא ממש היה לי הגיוני. בקיצור, ביום העצמאות, חודש ויום אחרי שהוא נולד, יצאתי בעצמי לעצמאות והתחלתי לתת תמ"ל...

כותבת מנסיון מאוד מאוד כואב

(ואותה יועצת, שבכיתי ממש מכאב כשהיא אמרה לי את זה, ולא רציתי בהתחלה להאמין, ולא הבנתי למה כל שאר היועצות הוליכו אותי שולל, אמרה לי שבפעם הבאה - להניק מההתחלה עם תוספות בלי שום ייסורי מצפון, ולראות עד מתי הילדון מסכים לסידור הזה, הכל בנחת ובלי לחץ מטורף...)

כתבתי פשוט כדי לעורר מודעות, ולא כדי לייאש אף אחת.. 

ונראה אם בפעם הבאה, אהיה יותר רגועה בנושא, או שעדיין אכנס לטירוף הזה? כי לפעמים, הרגש שאת רוצה לתת לבן שלך את הכי טוב שאפשר מעביר אותך על דעתך...

תודה רבה על ההודעה שלך, ממש עודדת אותי!

גם אצלי לא עזר כ-ל-ו-ם, וניסיתי מלא...כולל הצינורית, וכל השיטות, ומלא כדורים ביום להגברת החלב..

אבל אף מדריכת הנקה (מהרבות שהייתי אצלן) לא אמרה לי על מבנה כזה!

רק נתנו לי הרגשה שכנראה אני לא שואבת מספיק  (בלילה דילגתי על שאיבה אחת- לא שאבתי בין 00:00 ל6:00)

ועם כל ילד מחדש אני נכנסת לטירוף הזה..קשה בלי הייסורי מצפון האלה..

הפעם קצת פחות עם טירוף, נשארו רק ייסורי המצפון...

בהצלחה ותודה על העידוד!

בלילה לשאוב?? מצטערת אבל זה פשוט מוגזם...

באמת שאני מאמינה בכל לבי כמה חשובה ההנקה וכמה זה בריא ומלא יתרונות אבל מכאן ועד להשתגע??

אמהות טריות שגם ככה כאובות אחרי לידה ועם מלא הורמונים ומצפים מהן לשאוב כל x שעות...

זה ממש לא בסדר בעיניי!

זה פשוט טירוף.. ממליצה לך להירגע מכל הסרט הזה, להמשיך להניק כמה שאת יכולה ואם זה לא מספיק לתינוק לתת תמ"ל בלי יסורי מצפון!!!

אני לא הנקתי אחרי הלידה הראשונה, ומכירה (לפחות בחלקו) את הקושי העצום הזה, של חוסר ההצלחה לספק ליצור שהכי זקוק לך בעולם את מה שאת כל-כך כל-כך רוצה לתת לו. כמה שזה כואב... מאוד מאוד מבינה אותך.

אני מאמינה, מקווה ומאחלת, שאת מתנחמת כמה שאפשר בתינוק עצמו, בקרבה האינסופית אליו, בידיעה שהתזונה שלו היא רק חלק קטן מהקשר שלו עם הדמות הכי חשובה בחייו בשלב זה.

וטוב שמצאת רוגע ונחמה בידיעה שעשית מה שיכולת ומכאן זה בידי ה'.

באמת הוא נולד לתוך שבוע 40,יש לכן מושג מתי זה עובר?

לפעמים אפשר לתת לינוק פחות זמן מכל צד, ואז יווצר פחות, ויהיה פחות גודש

ואם רואים, מרגשים שהתינוק אוכל טוב, והוא עדין לא רגוע אפשר לתת גם מוצץ אחרי האוכל,

כדי שלא ימשיך למצוץ המון ולא יווצר גודש.

כמובן שכדאי להתייעץ עם אחות טיפת חלב או יועצת הנקה אחרת., אפילו בטלפון.

אודם יכול להיות גם פטריה, חוץ מהאפשרויות שהאחרות דברו עליהן, אולי כדאי להראות לאחות, רופאה, אם מאוד כואב.

יש גם משחות נגד כאב שמותר להשתמש לפי המלצה של רופאה, שהן בעצם משחות לבתוך הפה, נראה לי S.O.S.

וגם לי עזר מקלחת קרה. תרגישו טוב!

עוד דבר, אולי  כן כדאי לסחוט מעט לפני ההנקה, כדי שיהיה יותר קל לקטן לתפוש ולינוק, מה שקשה כשיש גודש.

תשימי לב שזה לא דלקת/ גורם לדלקת. 

תבדקי אם יש לך חום. אם כן, אז זה כנראה דלקת וזה מצריך אנטיביוטיקה.

בינתיים תשאבי במשאבה ידנית שאיבה לא עמוקה רק את הגודש( תצרי וואקום ותעסי מהצד החיצוני פנימה לשחרר את החלב (זה גם ימנע סתימה ודלקות) את זה הציעה לי מדריכת הנקה ואם עושים זאת נכון זה ממש מקל

לא כרוב

וזה חלק מהקשיים של ההתחלה

הלוואי שיהיה לך הלאה יותר קל

לשאוב מעט(20-30) מכל צד לפני/אחרי הנקה, כדי לרוקן אבל לא ליצור יותר חלב.

לעשות קומפרסים חמים/ מקלחת חמה לפני הנקה כדי לשחרר סתימות חלב אם יש.

וקומפרסים/מקלחת קרים אחרי הנקה כדי "להקפיא" את החלב.

אחרי יומיים עבר לי כולל הדלקת בלי אנטיביוטיקה. אם החום עולה חייבים אנטיביוטיקה.

זה מה שאמרו לי.

לי זה עבר אחרי יומיים בערך?

וכדאי לעסות את החזה ולהרבות בהנקה או שאיבה (למרות שזה כואב רצח, אני יודעת...)

- צריך להתקלח במים חמים

- לא לשאוב! כדי שלא לאותת לגוף שצריך עוד חלב. רצוי לסחוט את החזה עם האצבעות.

אוף, אז סתם התקלחתי במים קרים כשזה היה לי

מלונית- לילה נוסף חינם. זה אומר מהצהריים שמשחררים אותך ועד 12 בצהריים למחרת. הם יציעו לך מעצמם וידאגו להעביר אותך את לא צריכה לדאוג לכלום. 

הצוות- היו לי 2 מילדות בובות והאחיות אחר כך במחלקה התיחסו ממש יפה ובחום! אבל קחי בחשבון שעמוס מאוד מאוד... ראיתי כמה נשים ששכבו במסדרון עד 12 בצהרים שהתפנו חדרים...

ואגב- אפידורל קיבלתי רק 40 דקות אחרי שביקשתי...

ממליצה מאוד מאוד! לא ניסיתי אחרים אבל ממש נהניתי

כמעט אין עוד כזה בכל הארץ:

אם בחרת בביות מלא את מאושפזת במחלקה נפרדת, רק של ביות מלא (בלי הלא-נעים-מהשכנה), חדרים גדולים, מאובזרים, מצוידים לטיפול בתינוק. את מגיעה לשם עם התינוק ישר מחדר לידה, וכל הבדיקות והטיפולים נעשים לידך. אחרי שילדתי בעוד בית חולים שבו הייתי צריכה לגרור רגליים עייפות לתינוקייה פעם בשעה בממוצע, אני יודעת עד כמה היה לי מוצלח בעין כרם.

אני שבלידה שלי היו שני רופאים שתי מיילדות וסטאז'ר.

לראות את התופעה של 4 ק"ג יוצא מרחם אימו.

לא חוזרת לשם בלי נדר....

אה ורופאה אחת זוועתית...

בתור יולדת ובתור מלווה ליוויתי שם איזה 200 לידות.

לא זוכרת את הכשרות אבל אפשר מנות בד"ץ כמו במטוס.

את מקבלת לילה אחד חינם במלונית,ואם את רוצה כמה ימים אז בתשלום יש החזרים בדר"כ מקופ"ח.

ממליצה ללדת שם מבחינת הצוות המיילדות והרופאים,התינוקיה הביות חלקי והביות המלא.

אני אישית נהנתי מכל רגע בביות המלא! והייתי 5 ימים כי לביתי היה צהבת.

תודה על התגובות זה נשמע ממש טוב...רק עוד שאלה קצת מוזרה...אני גרה בצפון השומרון וממש רוצה ללדת בהדסה

ושמעתי שלא תמיד האמבולנס מסכים ליסוע כלכך הרבה...זה נכון?

עם רכב אתם מגיעים עד למקום הכי רחוק שממנו מד"א מביא לירושלים.

נתחיל בזה שהאמבולנס חייב לפי נוהלי מד"א ומשרד הבריאות לפנות אותך לבית החולים שאת מבקשת.

אם הבי"ח רחוק ויש בתי חולים קרובים יותר, הם יכולים לנסות לשכנע אותך להתפנות לבי"ח הקרוב מסיבות רפואיות, אך זכותך להתעקש, עליהם להסביר לך שהתעריף שתשלמי על פינוי לבי"ח המרוחק הינו גבוה, וכן שהביטוח הלאומי משלם את דמי הפינוי רק בפינוי לבי"ח קרוב.

במקרה של פינוי מרוחק מד"א יכולים להעביר אותך בדרך בין אמבולנס אחד למשנהו לפי הצורך.

אם יש לך אפשרות עדיף לך להתפנות ברכב פרטי וכד' ולהזמין מד"א רק אם יש צורך בדרך (למשל נתקעת בפקק והלידה מתקדמת במהירות)

שתהיה לידה טובה ובריאה בעז"ה!

אני לא הייתי נלחצת, הגיוני שאלה כאבים רגילים שמתאמצים, תשתי, תנוחי ותראי אם זה עובר
(את בד"כ עושה הליכות? פעם ראשונה שכואב?)

(אם זה שבוע מתקדם מאוד תבדקי אם יש התכווצויות חוזרות.)
שבוע טוב.

אני עושה פעמיים שלוש בשבוע וזה פעם ראשונה שזה קורה

ובמעלה אדומים במרפאה:

ברוריה כהנא מדהימה, עדינה וכ"כ חמודה.. 

חגית דאום 

ויש עוד אחת..

הן ממש עדינות (גם בבדיקות פנימיות..) אבל על ברוריה כהנא אני ממליצה ממש..

היא מקבלת גם במאוחדת למי שמתעניינת

מקסימה ממש! מקבלת במרכז לבריאות האישה של הכללית בשערי צדק.

לקנדה לשנתיים...

וככל הנראה- אח"כ תפתח מן הסתם קליניקה פרטית ולא תחזור לכללית

(והלוואי שהחלק השני הוא טעות גמורה!)

עבדתי איתה והיא אנושית מאוד

אני מכירה את ד"ר אסתר יפה ברמת אשכול, שעובדת עם הכללית.

וגם את ד"ר אלגביש וד"ר קפקא, שעובדות בביקור חולים ואני לא יודעת עם איזה קופ"ח.

יש את מרים בואר שמקבלת גם אצלה בבית, אולי תוכלי לבקש החזרים מהקופה. היא לא יקרנית

היא דתיה, מתוקה ורגישה. ממליצה בחום, הייתי אצלה הרבה

אבל בקשר ליציאות בזמן לידה- זה קרה לי.... התפדחתי והתנצלתי בפני המיילדות (תוך כדי צירי הלחץ...). אח"כ שמעתי (אולי פה בפורום) שזה ממש לגיטימי וקורה הרבה.

לגבי טחורים- סיכוי סביר שיצאו בלידה....... אח"כ יש הרבה משחות למרוח.

בהצלחה ושיהיה בקלות בע"ה!

המיילדות רגילות שלא רק התינוק יוצא...

במידה ואת לא מרגישה בנח- את יכולה לקנות בבית מרקחת תמיסה לחוקן ולעשות לעצמך (יש איסור לעשות חוקן בירידת מים- חוץ מזה סבבה)- יש הוראות איך עושים את החוקן העצמי. את יכולה גם לבקש חוקן שאת באה ללדת בחדר לידה.

לבינתיים, כמו שיפעת אומרת, לשתות המון. תאכלי ים של ירקות,

תעשי תרגילי קגל.

ותתפללי- שאחרי הלידה תתמודדי רק עם החותם שהלידה משאירה על רצפת האגן ולא גם עם טחורים...

לי התחילה לידה בירידת מים ועשו לי חוקן (תל השומר).

לא שמעתי על זה אף פעם....

בבית ללא השגחת צוות רפואי לא ניתן לעשות חוקן אחרי ירידת מים.

(הייתי מאושפזת בהריון בסיכון עד שהלידה תתפתח)

נראה לי ששאלתי לפני זה אם זה בסדר. לא זוכרת בוודאות, אבל קשה להאמין שהייתי עושה על דעת עצמי בלי לשאול.

אם אני זוכרת נכון זה כמה דקות (5-10 דקות)

אוכל

וכדי לעזור לו: נסי הליכות על שש

http://www.yeldimdim.co.il/m-ktvotvsikor/m-ktaryomvlda/m-aippcaobrr