תשתי כל הזמן והרבה מאוד שלא תגיעי למצב של התייבשות..

לא יודעת על עוד סכנות לעובר אבל עוד מעט יבואו חכמות ממני...

ואם יש לך כוויות שמש חזקות, כדאי שתלכי לרופא עור/ משפחה שיביא לך מרשם לסילברול או משפחה חזקה אחרת לכוויות כדי שזה יעבור לך כמה שיותר מהר ותסבלי פחות..

ועל השאלה השניה- אין לי תשובה..

תרגישי טוב ותמשיכי לכייף

שקרם גוף עשיר בויטמין E שמקפידם למרוח, מאוד מסייע במניעה של סימני מתיחה מניסיון אישי.

הרבה זמן נראה לי לא כתבת. אני צודקת?

כתבת שלא הרגשת טוב, וכו'... עבר לך?

הציפורניים בהחלט נחלשות בהיריון. 

התינוקות שלך בפנים זקוקים לסידן ( אם איני טועה ) והם לוקחים אותו ממך....

שטחינה וכל השקדים, אגוזים וכדו' משמין מאווווווד!

תזהרי לא להפריז.

אני עליתי המון אחרי הלידה רק מהדברים הבריאים שהקפדתי לאכול.

זה סימן למחסור בסידן.

במקרה כזה יש לאכול יותר מזונות עשירים בסידן (דגים, ירקות ירוקים, שקדים, טחינה, בזיליקום, פטרוזיליה, פולי סויה....) למשל, כל יום לסחוט ולשתות כוס מיץ תפוזים.

ולהמנע ממזונות שגורמים "בריחת סידן" (קולה, קפה, חלב ומוצריו...).

הייתי ממליצה גם שימוש בסידן הומאופתי -  מניסיוני סדיר חילוף חומרים של סידן בצורה מאד יפה.

מהבי"ח לבית הורי אחרי הלידה הראשונה

היה בסדר גמור,

איך שסיימתי להניק יצאנו

היא ישנה אפילו עוד כשעה אחרי שכבר הגענו

אצלנו זה המרחק +- מהבי"ח...

ובשתי הלידות הקודמות זה היה הזמן שלקח לנו...

הוא הולך להיות מן הסתם הנהג 

והוא חושש לנהוג עם יצור קטן בכביש בין עירוני..

כמה כל ברקס הכי קטן ישפיע עליו ועם כל הכבוד לכיסא בטיחות - בכל זאת התינוק פיצי.. 

בודקים שהסלקל קשור טוב, (כשהוא נוהג לבד שגם ינהג זהיר כי יש לו אשה בבית.....)

יש משהו שאפשר לקנות ששמים סביב הראש של התינוק ככה שזה תומך בראש בסלקל שלא יתנדנד יותר מידי מצד לצד

והוא ישן כל הדרך.

הנקתי אותו בדיוק לפני שיצאנו ולקחתי בקבוק של סימילאק ליתר ביטחון.

רוב הסיכויים שהיא תישן כל הנסיעה.

אם בכ"ז בוכה - עוצרים בצד להנקה. לא סיפור.

כדאי שתשבי לידה, כי בגיל כזה מחזיקי הראש שבסלקלים (אגב, אפשר גם לאלתר מחזיק כזה ממגבת מגולגלת) לא מספיקים, כי הראש נשמט לא רק לצדדים אלא גם קדימה. אז תשבי לידה ואם יהיה צריך תסדרי את הראש.

זה קצת הרגיע אותנו

עדיף שיבכה...

שהתינוק חגור בסלקל ואני חגורה במושב לידו.זה קצת מאמץ גופני אבל שווה את השקט הנפשי ואת השקט באוטו.

היא בטח אמרה זאת מתוך לחץ ודאגה.

אני יודעת על מקרה שללא סלקל והנקה בגלל תינוק בוכה הביא לתוצאות לא טובות.

בשורות טובות לכל עם ישראל.

לא ניסיתי חס ושלום לתקוף ובאמת התלבטתי אם לשאול אם את מתכוונת תוך כדי שהוא חגור או לו, אבל מאחר ואני מכירה מקרה מאד עצוב שקרה בגלל תינוק בוכה שהוציאו מהסלקל אז העדפתי לכתוב את זה בצורה כזאת...

התרגשות של אחרי לידה (ראשונה ע"פ מה שאני מבין) ומן הסתם גם קצת חוסר שינה לא מוסיפים לבטיחות הנסיעה.

כדאי לקחת בחשבון מונית (אם המחיר סביר לכם).

לי היה קשה לשבת 10 דקות נסיעה, בגלל התפרים...

אז שמחתי שלא הייתי צריכה לנסוע שעתיים, כפי שתיכננו מראש.

הנקתי אותה לפני שיצאנו והיא ישנה בדרך. התעוררה 5 דקות לפני שהגענו הביתה.

הלידה. יותר חשוב שיהיה מקום שנעים ללדת בו ולהתאשפז.

שלי די ישנה כל הדרך בנסיעה הביתה. אבל מקסימום עוצרים באיזה תחנת אוטובוס וכד' ומניקים\מאכילים באוטו.

כי הנסיעה מהווה נדנוד מאוד עדין ומרדים.

שנית, כרגע, בארץ, אנו מפונקים מבחינת מרחקים.

יולדות בחו"ל נוסעות כבדרך שגרה שעה, שעתיים ויותר מהבית אל בית החולים ומבית החולים הביתה.

מנסיון, אמא תשב חגורה ליד הפיצית שבמושב בטיחות (לא סלקל אלא מושב בטיחות!!!) , ותמיד תוכל להניק בזמן הנסיעה.

אגב, יש מושבים שמיועדים לגיל 0-9 חדשים, אולי אפשר לשאול מחברה.

העיקר שהפיצית תהיה במושב ובתנוחה שמתאימה לגיל המאוד רך.

גם במונית חייבים מושב בטיחות לפיצים!

בשורות טובות ולדיה ונסיעה קלים ומהנים!

אני תמיד חשבתי שמושב הבטיחות שמיועד לגילאים כאלו הוא סלקל.

את יכולה להסביר מה זה מושב הבטיחות שהתכוונת אליו?

שמתאימים מגיל 0 ואפשר לחבר אותם נגד כיוון הנסיעה.

אבל סלקל זה גם סוג של מושב בטיחות.

מה שטוב לאחד לאו דוקא טוב לאחר.

אל תסמכי לשיקולים של  אחרים, תחשבי ותשקלי מה טוב ומה לא טוב עבורך אישית

בס"ד

אני דווקא יודעת ששמות עם "אל" שלא מופיעים בתנך לא מומלצים עפ"י הרב אליהו,

אבל בכ"ז

שיראל

בת אל

אנאל

ענהאל

בתי'ה

הודיה

אודיה

אודליה

הלל

שירה

אמונה

אוריה

מוריה

נויה

שילת

ולא ממש לעניין תמיד....

וואו, נתת רשימה ארוכה, יש הרבה על מה לחשוב. תודה.

יודעת למה הרב אליהו לא המליץ?

עוד רעיונות?

בס"ד

היא רצתה שמות עם "אל", אז כתבתי שם שיראל, בת אל

לא יודעת, גם אומרים שכדאי לא לקרוא שמות עם אותיות סופיות. אני מכירה אישית שתיים שהרב זצ"ל שינה להם

רותם- רות

שירן- שירה

חרות זה גם מקסים בעיני

הלל - (עם פתח ב (הא)

שירה

נועה - מהתנ"ך

הודיה- תודה לה' או אודיה

עדי- שמשמעותו תכשיט אבל יש לכך גם משמעות יותר עמוקה של עדיים, הכתרים שהיו לתורה במעמד הר סיני (כך ראיתי פעם פירוש אם אינני טועה של הרב שמואל אליהו שליטא)

הדר- "הוד והדר לבושה" ובמשמעות של דבר מהודר...

שיהיה בשעה טובה ובמזל"ט

כי לא מוזכר בו שום הקשר לאלוקים....

הלכתי עכשיו קצת לבדוק עליו וראיתי שחז"ל דיברו הרבה בשבח בנות צלופחד, אז אולי כן....

אבל סתם בצחוק....

איבדתי את המהות של השם?

כי פחות אוהבת את הצליל טליה. טלי יותר נשמע לי...

מעניין למה הרב מחשיב זאת לשם מצוין. מעניין....

לקצר  לטל או לטלי

לנו הוא אמר טל, ולא צריך להוסיף י או יה!!

זה קשור גם לשם ההורים כשהתייעצו איתו בחייו ולעוד דברים..

ולכן לא כדאי להקיש....

משהו מסוים אנחנו לא יכולים להעביר את זה הלאה כמשהו גורף (למישהו אחר, לעצמנו לפעמים אפשר).

אני אישית לא שואלת רב לפני קריאת שם, אבל לכאלה שחשוב להן עדיף כבר לשאול בעצמן מאשר להסתמך על משהו שנאמר למישהו אחר על סמך גורמים שאנחנו אפילו לא מודעים לזה שנלקחו בחשבון.

"טוב להודות לה'"

אולי זה קשור למה דווקא טליה ולא טלי..

אליענה, אלישבע, אוראל, ענהאל, 

שלפעמים כותבים אותם בנפרד כלומר כמו 2 שמות לדוג' בת-אל זה בעיה.

אבל שמות שאנשים לא רגילים לחלק אותם זה לא בעיה.

ואגב אומרים שטוב שיהיה בשם של בת אותיות י/ה או שניהם יחד עדיף,

 מזל טוב!!!

לא כדאי לערבב בין המינים.

לא יודעת אם זה קשור, אבל אח"כ מתלוננים על נטיות הפוכות (לאו דוקא לילדים האלו אלא בכללי)

קדימה, זה פותח לי את הראש. 

שוב תודה!

http://www.shemli.co.il/hebnames/female_names.seam?pageID=1&letter=%D7%90

http://www.shilav.co.il/babynames/gender/girls/alpha/aleph

http://www.stars.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA/

שם מהממממממם (לילדה מהממת.....)

שם של נשים צדיקות

אליה

בת אל

אלירז 

שיראל

אוריה

אביה

ואני גם מאד אוהבת את השם הודיה..

גאליה

אביה

תחיה

מוריה

ישיביה

שיראל

אודיה

הודיה

נריה (יש לי חברה כזאת..)

בתחילת השבוע - מה שנשאר משבת

משתדלת להכין ככה שיישאר הרבה משבת..... ואז באמצע השבוע עוד פעם אחת של בישול להמשך השבוע.

אם השניצל כבר יבש - לבשל אותו עם קצת רסק ומים.

אפשר מראש להכין דברים עם רוטב כדי לא להרגיש שזה לא מהיום, קציצות ועוף עם רוטב

אין סיבה להרגיש דפוק שלא מבשלים כל יום, זה באמת מאוד קשה! גם כשנמצאים בבית ולא עובדים, גם אני ככה

כמו שאמרו פה להקפיא זה אחלה והאוכל נשמר טוב (שוב, אם צריך לבשל ברוטב כשמפשירים)

אפשר למצוא מתכונים שקלים להכנה וטעימים - לא אוכל שדורש הרבה שלבים

הדדליין שלי הוא יום אחד במקרר. וגם זה בדיעבד....

אני יודעת שזה טמטום, אבל זה מגעיל אותי....

ולכן אני חייבת כל הזמן לבשל...  או לנדב את בעלי למשימה... וזה המון זמן לי או לו.... גם ההכנה, גם שטיפת הסירים...

הקפאה דווקא מרתיעה אותי פחות.

יש רעיונות טובים למה אפשר להקפיא?

לביבות, מוסקה, מרקים, פשטידות, 

ומחרתיים, אני לא מבשלת כל יום. לפעמים מכינה חבילת פסטה שלמה ומקפיאה בקופסאות או אוכלים כל יום עד שנגמר

מה הבעיה :תקני אוכל קפוא מוכן כגון..שניצלים ,ציפס, וכו ..כשאת רוצה חם וישנו מיקרוגל או תנור מכניסים ואחרי דקות מועטות יש לך אוכל חם .

דייסת שיבולת שועל לא סמיכה וכו'?

היה לי משהו דומה בהריון, אבל לא ברמת כאבים כזו.

רופא משפחה הביא לי כדורים שנקראים אומפרדקס והם מאד מאד עזרו לי עד הלידה.

היו לי כאבים באיזור הקיבה, הסרעפת שהתגברו במהלך ההריון.

בהצלחה רבה

האם חשת הקלה מיד כשהתחלת לקחת אותם או אחרי כמה ימים?

חשוב שתקפידי על שתיה,ואולי מרק יעשה לך טוב.?

אבל ב"ה הצלחתי לשתות מים....

אין לי מושג, וזה מאוד תלוי גם בילד, וגם בהורים, לי נראה שעכשיו בחום, סביר שירצו לינוק- לשתות בלילה.

בערך בגיל חצי שנה (לא זוכרת מתי במדוייק)החלטתישאין כזה דבר שבשעה 10-11 היא קמה ואז אנחנו הולכים לישון בסביבות 1, אז יום אחד התחלתי להשכיב אותה לישון בין 7-9 (תלוי מתי היא קמה בצהריים) וכשהיא התעוררה לא הוצאתי אותה מהחדר, הנקתי, הבאתי מוצץ ויצאתי, לפעמים קצת נדנדתי אותה. בהתחלה זה לקח הרבה זמן, אבל מהר מאד היא כבר לא התנגדה ובדרך כלל חזרה לישון.

לגבי זה שהיא הייתה קמה באמצע הלילה, הבנתי שעד גיל 10 חודשים זה בסדר. אצלי בערך בגיל שנה היא התחילה לישון לילה (מ8 בערב עד בערך6-7 בבוקר)אם היא הייתה קמה בשעה 5-6 הייתי מכינה לה מטרנה והיא הייתה חוזרת לישון- אבל זה היה רק אחרי כמה זמן שהיא קיבלה מטרנה.

לפעמים הייתי מכינה לה דיסה עם מים לפני השינה (כשהנקתי) וזה היה מחזיק אותה יותר שעות אבל בדר"כ בהנקה הם ממשיכים לקום לפחות פעם בלילה.

דבר נוסף, לפעמים היא מתעוררת באמצע הלילה, אני מביאה לה קצת מים והיא חוזרת לישון..

בהצלחה!

מאמא שלי שמגיל חצי שנה בד"כ זה כבר לא צורך לקום בלילה.

בסביבות 6 חודשים נתנה לנו לילה אחד לבכות כשקמנו ולא הרימה אותנו ומאז ישנו 12 שעות ברצף.

עד היום היא מאמינה שזה הדבר הנכון לעשות ועובדה שאולפנו לישון היטב. נקודת המבט שלי, כמי שנושאת עמה את תוצאות השיטה הזאת, שונה. (אמי אישה טובה ויקרה, אבל לעניות דעתי טועה בנקודה הזאת מאוד, ממש מחזיקה בדעה הרסנית)

אבל בלי קשר לבחירה הרגשית הקשה של השארת תינוק (באיזה גיל שלא יהיה) לבד במצוקתו שעות על שעות, וההשלכות של זה על תחושת הביטחון שלו לאורך כל חייו - בלי קשר לכל זה, גם אם בוחרים בשיטה יותר רכה ועוטפת - עדיין מבחינה תזונתית גרידא, מה שמקובל היום בקרב יועצות ההנקה הוא שעד גיל שנה יש צורך בהזנות לילה. וואללה, אם אני הייתי צריכה לעמוד במשימה האדירה הזאת של שילוש המשקל שלי עד גיל שנה, מן הסתם גם אני הייתי נאלצת לעבוד על זה גם בלילות

"כמי שנושאת עימה את תוצאות השיטה הזאת"?

את מרגישה את זה עד היום?

אני שואלת ברצינות ולא בציניות. כי גם אימא שלי לימדה אותנו לישון די מהר, ( לא יודעת בדיוק מתי...) ולאף אחד מאחי ואחיותיי אין לא תרעומת ולא זיכרונות ולא תוצאות...

היא לא השאירה אותנו במצוקה שעות על שעות. היא פשוט לא פינקה בחלב, אלא נתנה תה למשל, וכך הבנו שעדיף לא להתעורר. ישנו מצוין....

אמנם גם על תה אני לא ממליצה בכלל, מכמה סיבות, אבל באמת שאין מה להשוות. השיטה של האימהות שלי ושל הכותבת שמעליי, להשאיר תינוק במצוקה שעות בלי תגובה, היא לדעתי ומניסיוני הרסנית מבחינה רגשית. והבחינה הרגשית היא בעיניי חשובה עשרות מונים מהבחינה הבריאותית/פיזית.

על ההשפעות עליי אישית אענה לך באישי. מקווה שאספיק להגיע לזה מתישהו בהמשך היום.

יש לי אמא מדהימה ביותר, לי ולאחיי אין שום בעיות ויש לנו קשר מדהים ונדיר ביותר עם אמא שלי, שלא ראיתי כמותו אצל הרבה משפחות.

יכול להיות שיש הבדל בין 3 חודשים- שאז הם באמת צריכים את זה, ל6 חודשים- שאז בד"כ קמים רק מהרגל?

אגב, לא דיברתי על שעות על גבי שעות, אלא על מקסימום שעה אחת.

חוץ מזה, אמא שלי סיפרה לי שאח שלי היה תינוק מאוד לא רגוע, וברגע שלימדה אותו לישון בלילה, הוא נהיה ממש רגוע- כי לפני כן פשוט היה עייף כל הזמן.

ואשמח שפעם הבאה לא תכתבי בצורה כ"כ תוקפנית.

זו ממש לא הייתה הכוונה. רציתי רק לשתף מהחוויה האישית שלי, לא להתקיף אף אחד. סליחה אם בחרתי מילים לא נכונות ונוצר רושם שונה.

תוכלי בבקשה לכתוב איזה חלק בהודעות שלי פגע בך? לאיזה משפט או משפטים את מתכוונת שהיה תוקפני? חשוב לי לדעת, אם לא קשה לך.

אמא שלי "מתגאה" שאצלה כל הילדים ישנים לילה בגיל חודשיים.

לא אפרט את ההשלכות שזה גרם...

מה שכן- אני לילד שלי רצה עם כל ציוץ מרוב פחד שהוא מרגיש שם לבד במיטה...

http://www.mako.co.il/home-family-babies/education/Article-fbc5e425cfd9321006.htm

איך מלמדים תינוק להירדם?

המיומנות הזו חשובה לא רק כדי שהתינוק והוריו יזכו לשנת לילה מספקת, אלא גם לתחושת הביטחון שלו במיטתו; גילו של התינוק והמוכנות הנפשית של ההורים להתמיד ולהשקיע בהקניית ההרגל, הם שיקבעו באיזו גישה כדאי לכם לבחור. מהנקה ועד שיטת חמש הדקות – קבלו פתרונות

הורים לתינוקות מעבירים לילות ארוכים ללא שינה, עם תינוק ערני מדי על הידיים. יש תינוקות שלא יירדמו בצורה אחרת, אחרים צריכים הנקה או סיבובים בלתי נגמרים בעגלה או באוטו.
מחזורי השינה של תינוקות קצרים יותר מאלה של מבוגרים. גם תינוקות שנרדמים בקלות יחסית בערב, יכולים להתעורר לא מעט במהלך הלילה, ולא תמיד מסוגלים להרדים את עצמם שוב. תופעה זו אופיינית אצל תינוקות שהורגלו להירדם בעזרת ההורים.

 

תשכחו מזה, אני לא בכיוון. תינוקת ערנית

 

 

הנקה או ליטוף? 

הירדמות עצמית היא מיומנות נלמדת, ומומלץ להקנות אותה לתינוק כבר מהחודשים הראשונים לחייו. התינוק צריך ללמוד לחוש בטוח בעריסה כדי שיוכל להירדם בעצמו. יש כמה שיטות לגרום לתינוקות להירדם בעצמם, ולמעשה אין נוסחה אחת המתאימה לכולם.

הנקה או טיול בעגלה: לא כדאי
ג'ינה פורד, אחות מסקוטלנד שהפכה לגורו של הורים טריים ברחבי העולם, מציעה לא לקשור את השינה להרגל קבוע שאינו חלק מתהליך ההירדמות הטבעי של התינוק.
בספרה "המדריך המלא לתינוקות מאושרים" היא מדגישה שאין להרדים תינוק תוך כדיהנקה או כל פעולה אחרת, כדי לא ללמד אותו לקשור הירדמות לאכילה או לתנועה.
"התניה בין הפעולה לשינה עלולה ליצור קשיים בהירדמות כשהתנאים שאליהם התרגל התינוק לא מתקיימים", היא מסבירה.
פורד טוענת שחשוב להימנע גם מההרגל הנפוץ של השכבת התינוק בחדר ההורים בשבועות הראשונים לחייו, וממליצה להשכיב אותו בחדרו מהיום הראשון, כדי שלא יחוש בהמשך תחושת נטישה. "אם תניחו לו לישון בחדרו מהיום הראשון", היא מסבירה, "הוא יראה בו מקלט רגוע ולא כלא או עונש".

 

 

התינוק בוכה? הפעילו שואב אבק איך להרגיע התקף בכי? דרכים מקוריות שעובדות

התינוק בוכה? הפעילו שואב אבק

שיטת חמש הדקות: התינוק נשאר בעריסה
לפי שיטה זו, משאירים את התינוק לבד במיטה, אומרים לו לילה טוב, יוצאים מהחדר ומניחים לו לבכות במשך שלוש עד חמש דקות. אחרי חמש דקות נכנסים לחדר להרגיע אותו ולאחר שנרגע יוצאים שוב מהחדר לחמש דקות, וכך שוב ושוב במשך ימים אחדים עד שהבכי נפסק והתינוק נרדם.
שיטה זו מתאימה לטיפול במקרים של התעוררויות מרובות וקשיי הירדמות, אבל היא לא להורים שאינם עקביים ואינם סבלניים. אם הם נכנעים לבכי ונכנסים לחדר מיד עם תחילתו, התינוק יבין שהבכי שלו מפעיל את ההורים וימשיך לבכות עד שירימו אותו על הידיים.

 

המצדדים בשיטה טוענים שבתוך שבוע, זוכים ההורים לשנת לילה רצופה. המתנגדים טוענים שמדובר בהתאכזרות, שטכניקת חמש הדקות גורמת טראומה לתינוקות.

- פרסומת -

מרגרט סאנדרלנד, פסיכולוגית הילדים הבריטית שכתבה ספר בנושא, טוענת ששיטות אלו עלולות ליצור שינויים מבניים במוח, שיגרמו לתינוקות אלה הפרעות רגשיות או נוירולוגיות כשיתבגרו. לדבריה, המתח שחווים התינוקות ברגעי המצוקה האלה, כשהמטפלים שלהם לא נענים לקול הבכי, עלול להביא לפגיעה ברקמות המוח.

 

בשיטות אחרות ההורים נשארים בחדר, אך לא מרימים את התינוק עם הבכי הראשון, אלא מלטפים אותו בתוך המיטה ומצמצמים בהדרגה את המגע עם התינוק.
האם יכולה לשבת על כיסא לצד עריסת התינוק בלילה, התינוק ינמנם ומדי פעם יפקח עיניים לבדוק אם ההורים שם, ואחרי יומיים-שלושה ישקע בשינה עמוקה בקלות.

עורכת פורטל דולה, נעמי גטניו, אינה בעד שיטות אלה; לטענתה תינוק זקוק לקרבה של ההורים ולא אמור להתמודד בעצמו עם מצבים של בכי וחוסר אונים. לכן אפשר להרגיע את התינוק על ידי ישיבה לידו, ליטוף, או אפילו רק להניח עליו יד. בהמשך רק יושבים לידו, מתרחקים קצת ולבסוף כבר לא נשארים איתו בחדר כשהוא לומד להירדם לבדו.

 

פשושית, עשינו את זה. אמא ותינוקת

צילום׃  jupiter images

שיטת הרם-הורד: האם מחוץ לתמונה
לפי הלוחשת לתינוקות טרייסי הוג, אם התינוק רגיל להירדם תוך כדי הנקה רצוי להעביר את המשימה לאב; שהאם לא תתערב, לא תיגש לתינוק ולא תעמוד בקרבתו. כך התינוק יבין שאין הנקה בסביבה, ויירדם.
הוג משלבת גישה זו עם שיטת "הרם-הורד", שבה מחזיקים את התינוק הבוכה על הידיים וברגע שהוא נרגע מניחים אותו בעריסה. בכל פעם שהוא בוכה מרימים ומרגיעים, ומיד כשהוא נרגע מניחים אותו בעריסה. הכלל הוא: לא משאירים תינוק רגוע על הידיים.
אם מתמידים, האם לא נשברת והאב לא לוקח את התינוק למיטתו - התינוק לומד שההורים נמצאים שם בשבילו, ולומד להירדם. שווה להשקיע כמה לילות קשים כאלה, כדי שהתינוק ילמד להירדם בעצמו.

 

טקס שינה: אל תשחקו איתו בלילה
בספרו "לישון כמו תינוק" בהוצאת ידיעות אחרונות, אומר ד"ר אבי שדה, שילדים רבים יפתחו דפוסי שינה טובים בלי קשר להתנהגות הוריהם – גם אם אלה יעשו את כל השגיאות האפשריות. עם זאת, יש להתייחס ליום וללילה בצורה שונה, ולשדר לתינוק שבלילה ישנים וביום ערים.
אפשר לעשות זאת על ידי שמירה על חשכה ועל שקט בלילה והימנעות ממשחקיםופעילויות בשעות לא מתאימות.

 

 

לינה משותפת - זה כדאי? תלוי את מי שואלים. קבלו שתי דעות

לינה משותפת - זה כדאי?

ד"ר שדה ממליץ ליצור טקס קבוע לקראת ההשכבה לישון. דפוס כזה יכול לכלול טיול בגינה, אמבטיה, האכלה, הקראת סיפור, עיסוי מרגיע או שירי ערש. דפוס זה צריך להיות קבוע, וכשהוא חוזר על עצמו התינוק לומד להתרגל אליו.
הוא יודע למה לצפות ומחבר את השינה לכל התהליך שקודם לה. את כל הטקסים החברתיים, הפינוקים וההאכלה רצוי לסיים לפני שהתינוק מושכב במיטה לישון. רצוי שהוא יתרגל להירדם במיטה שלו, גם אם הדבר כרוך במחאה קצרה. רצוי גם להימנע ממתן מזון ושתייה ממותקת במהלך הלילה.

 

יש ללמוד לזהות סימני עייפות של התינוק ולהגיב בהתאם למקצב הישנוניות שלו. חוץ מזה, קחו בחשבון שדפוסי השינה של התינוק ילוו אותו גם בהמשך; אם התינוק הולך לישון ב-11 בלילה, זה יהיה דפוס השינה שלו גם כשיגדל. אם משכיבים אותו לישון בשעה 7 בערב, גם כילד הוא ילך לישון מוקדם.
אם כבר הורגל ללכת לישון מאוחר, שינויים בתזמון השינה יכולים להיעשות בהדרגה ובקצב איטי מאוד, ולא במאבק חד פעמי עם התינוק.

בסופו של דבר לא חייבים לנהוג לפי שיטה אחת ספציפית; אפשר לשלב שיטות שונות לפי אופיו של התינוק והאינטואיציה שלכם, ולמצוא את הדרך המתאימה ללמד אותו להירדם.

מרגרט סאנדרלנד, פסיכולוגית הילדים הבריטית שכתבה ספר בנושא, טוענת ששיטות אלו עלולות ליצור שינויים מבניים במוח, שיגרמו לתינוקות אלה הפרעות רגשיות או נוירולוגיות כשיתבגרו. לדבריה, המתח שחווים התינוקות ברגעי המצוקה האלה, כשהמטפלים שלהם לא נענים לקול הבכי, עלול להביא לפגיעה ברקמות המוח.

ככה. שאני לא מסוגלת לשמוע את הילדה שלי בוכה.

וגם בעלי לא.

כך שמאז שנולדה ועד היום - שנתיים וחצי, כל בכי קל שלה בלילה מקבל מענה מיידי,  גג תוך דקה. גג!!!

תמיד חשבתי שאנחנו קצת לא נורמלים... עכשיו אני שמחה שזה בעצם הנס שלה, ושזה מיטב איתה ולא הופך אותה למפונקת...

מבאס שהם קמים וכאילו בוקר..

הבת שלי בת חצי שנה וכבר ישנה לילה שלם.

אפשר להוריד את כמות האוכל בהדרגה.

כשבוכה לא להוציא מהמיטה, אפשר להביא מוצץ/ מים לתת יד והיא תחזור לישון .

יכול להיות שזה לא יהיה 11 שעות אבל בהדרגה 7, 8, 9 וזה יגיע ל11

ואם היא מתעוררת וסתם משחקת וממלמלת לעצמה אז סבבה תמשיכי לישון, היא תסתדר לבד, כשהיא תרצה להמשיך לישון את תשמעי טוב...

בהצלחה...

התינוק הקטן שלי, שכמעט מאז שנולד הלכתי איתו בשיטת הלוחשת לתינוקות (=סדר יום) , ישן לילות שלמים  מגיל 4 חדשים. מ-ד-ה-י-ם!!!

[הילד הגדול שלי בן שנתיים וחצי ועד היום יש לו בעיות שינה, כי (מצאתי את הספר של הלוחשת בגיל מאוחר מדי בשבילו וגם) היינו נותנים לו לישון איתנו במיטה עד גיל שנה פלוס. ממש לא ממליצה.

כדאי לקנות את הספר |הלוחשת לתינוקות" של טרייסי הוג, ואם תעשי מה שהיחא אומרת, אני כמעט מבטיחה לך שבגיל 4-5 חודשים התינוקת שלך תישן כל הלילה

רק למי שיש סבלנות אמיתית

כי הספר עם מלל ארוך, וכל פעם,

אומרים לך לעבור לדף הזה וזה וסעיף זה וזה וכו'

אך למי שיש סבלנות שווה את זה מאוד!!!

מניסיון מתי שתינו התחלנו לישון ארוך ורצוף יותר. כשהוצאתי אותה מחדר שינה.

כשהיא ישנה לידי, התעוררתי מכל פיפס שלה, הנקתי, מלא פעמים מן הסתם רק מתוך רצון נואש להרדים אותה, וכך פשוט לא היה לילה.

בעלי עמד על כך שאני מתעוררת סתם, גם כשהיא ממש רגועה ומנסה בעצמה להירדם, והוא צדק לגמרי.

החלטנו על ניסוי זמני.

כשהיא הייתה עצובה או רצתה אותי- אוהוהוהו איך הודיעה על כך.

וכשרצתה סתם להתכרבל לה בשמיכה למלמל ולנסות להירדם- לא הפרעתי לה. ומהר מאוד חזרה בעצמה לישון.

ברור שזה דרש ממני מאמץ, לקום אליה בלילה לחדר השני, וסתם גם התגעגעתי אליה לידי...

אבל זה היה לטובת כל הצדדים, ולכן הלכתי על זה.

לא זוכרת באיזה גיל בדיוק, אבל נראה לי בסביבות החצי שנה... קצת יותר....

לישון בחדר לבד בכזה גיל?

אותי זה קצת מפחיד, ואני צריכה ללדת כשתהיה בערך בת שנה וחודשיים(ממש לא היה צפוי)  אני ממש לא יודעת איך אעשה את זה.

סליחה על הניצלו"ש.

התכוונתי שאצטרך להעביר אותה לחדר אחר  כי איפה אני אשים את שניהם?  אבל איך את שומעת אותם בלילה? ואני מאוד אובססבית בקטע שאם ח"ו יקרה משהו (כאילו שאני יכולה לראות מתוך שינה...)

ואגב באמת ערב אחד שחזרנו מאוד מאוחר מחתונה הנחתי חצאית על המעקה של המיטה שלה ולא היה לי כח להרים למקום. ובאמצע הלילה הבאתי לה בקבוק ראיתי שהיא מסיימת, ואחר כך שמעתי אותה מהמיטה בוכה בכי מנדנק קצת והתלבטתי אם לקום ולהסתכל כי הרגע היא אכלה והייתי גמורה.

לבסוף בחסדי שמיים קמתי וראיתי שהחצאית נפלה אכשהו ואין לי מושג איך בשניות הספורות שנרדמתי היא ממש הסתבכה עם הגומי למעלה וכל הגסקה של החצאית היתה מלופפת לה על הראש והיא בכתה בכי נורא חלש הודו לה' שהחלטתי לקום,

כתבתי את זה ללא קשר לשרשור רק לתשומת לב שתזהרו לא לשים בגדים על מעקה המיטה לעולם!!!

אני דווקא בקיצוניות השנייה אני בעד שאם הילד רעב להניק אותו לדעתי יש לו צורך כמובן לא כל שעה יש ילדים שקמים כל 3 שעות גם עד גיל 1 וחצי ויש שישנים לילה שלם לבד כבר בגיל שנה לדעתי זה תלוי כמה את מניקה ביום אם את בבית ברור שהתינוק ירצה יותר בבית  בקיצור לדעתי צריך לתת לילד מה שהוא צריך (לא פינוק) הרי הילד לא ינק כל הזמן  הרי מתי שהוא תגמלי אותו תעשי מה שטוב לך וטוב לו חשוב לזרום

תינק הופך לאט לאט למבוגר, בתהליך שלוקח 18 שנים לפחות!

שינה של תינוק שונה מאוד משינה של מבוגר, כמו שדיבור של תינוק שונה מזה של מבוגר, והליכה של תינוק, ואכילה של תינוק...

תינוק מרבה להתעורר (ולהירדם) בלילה עד גיל שנתיים (ולאחר מכן צריך עזרה בשירותים, אז לא התקדמנו הרבה...).

אפשר "לאלף" אותו ע"י שיבין שלא יגיעו לעזור לו. הבעיה - הוא ילמד שאין לו מה לצפות מאמא ואבא שיעזרו לו ויתמכו בו כשקשה לו. זה גם מאוד עצוב, וגם מאוד מסוכן (בלבטים של גיל ההתבגרות למשל, רצוי מאוד להעזר באבא ואמא).

אני משתדלת לעשות בנוגע ללילה, מה שאני עושה בנוגע לערימות הכביסה הבלתי נגמרות, ולעבודות המטבח:

אני פשוט משתדלת לזכור שיחד עם ילד מגיעה עליה בכמות הכביסה, הבישולים ושטיפת הכלים, וגם ירידה באיכות השינה שלנו ההורים.

כמו שאני מקבלת את הדין בנוגע לכביסה, ככה אני משתדלת לקבל את הדין בנוגע לשינה שלי!

זה לא תמיד עובד בקלות, אני חייבת לומר

אוה רק דיברתי והתינוקת התעוררה למעלה... גם בנוגע לשעות מחשב המקוצצות אני משתדלת לקבל בהבנה!

מחליטים על מניעה מאוד מכוונת ואפילו קצת ארוכה בין ילד לילד כדי שנוכל לתת לכל תינוק את מקסימום ההורים שאפשר לתת לו.

יהיו כאלו שיחלקו עלינו, בסדר, אנחנו רוצים לתת להם הכל, ויחד עם זאת לא להתמוטט לחלוטין.

רק כשהילדה הייתה בת שנתיים התחלנו לתכנן את הפסקת המניעה...

מרוצים מההחלטה הזו מאוד!!!

הגענו להיריון בכוחות מחודשים, עם הרבה מרץ, ועם נכונות לחזור ולקום בלילות בעוד כמה חודשים בעז"ה!!!

כתבתי תגובה ארוכה, והמחשב כבה בפתאומיות...

לסיכום -

תינוק זקוק לאמא, אמא אינה הפינוק שלו.

תינוק אינו כלב שצריך אילוף.

תינוק צריך לדעת שאמא תמיד זמינה לעזור לו ולחלץ אותו מצרותיו.

גם הילדים הגדולים יודעים שאמא לא תשמח אם יחליטו לא להעיר אותי, אבל הם יסבלו מסיוט, מדאגה חריפה או מחום וכו'.

אני מצפה שגם מי שכבר סיים עם חיתולים וגם סיים תיכון וצבא, אם יש משהו שמציק באמצע הלילה, לצלצל לאמא.  אמא לא תמיד תתעורר, ולאמא לא תמיד תהיה אפשרות פיזית לפתור את הבעיה, אבל אמא תקשיב ו"תהיה שם" בשבילו.

כשהילדים גדולים, הם יודעים מאוד להעריך את אהבת אמא באמצע הלילה.  ובגיל הזה, הם יודעים לומר תודה.  הם אינם מקבלים את שיחות אמצע הלילה כמובנים מאליהם.

אמא צריכה להיות אמא לתמיד, לא רק כשנוח.

נכון, גם אמא בן אדם, גם לה יש שעות שיותר מסובך לה להיות זמינה.

אבל הילד יודע שאמא שלו היא האמא שלו, גם אם יש 100 ילדים, אמא היא האחת והמיוחדת שלי.

ולגבי השאלה - ממתי ילד ישן לילה שלם?

כל ילד הוא אחד יחיד ומיוחד.

הוא לא נולד עם שעון, ואינו מכיר את הנהגות העולם המערבי.

הוא יודע כשהוא זקוק להתיחסות מאדם בוגר,

ולנו האחריות להיות שם בשבילו.

שנה בערך. ואח"כ התחילו להתעורר הרבה יותר...

ככה שאין פה ממש כללים ברורים לדעתי. כל ילד זה שונה. אם הוא עדיין מתעורר אז ככה הוא צריך.

מה עושים? לוקחים בחשבון שזה תקופה חולפת. ההרגלים ישתנו עוד מליון פעמים. זה שהיא תקום עכשיו בלילה לא אומר שזה הרגל שיימשך לנצח...

בשלב שבשבילה יהיה טוב יותר לישון רצוף, היא תישן רצוף מעצמה כמו שבשלב שטוב לתינוקות לאכול מוצקים הם מתחילים להתעניין בהם, כשטוב להם ללכת הם הולכים, וכו' וכו'. לא נראה לי שזאת צריכה להיות דאגה שלך.

ותודה רבה על המילים החמות באישי!

מבחינת מה שטוב לתינוקת, לדעתי אין לך בכלל מה לדאוג, והיא יודעת לווסת לעצמה את רצפי השינה שהיא צריכה. אז דאגה אחת פחות.

מבחינת מה שטוב לך, לדעתי אם קשה לך יש מקום להדריך אותה לשינה ארוכה יותר (ולא כמו שאולי השתמע בטעות מההודעה הקודמת שלי, שרק הצרכים שלה נחשבים), אבל תוך שמירה על בריאותה הגופנית והרגשית. כדי לשמור על בריאותה הגופנית - לא להעביר אותה ללילה שלם בלי הזנה לפני גיל שנה (אלא אם זה בא ממנה). כדי לשמור על בריאותה הרגשית - למצוא שיטת חינוך-לשינה רכה ועוטפת. יש שיטות טובות

אצל השכנים בדר"כ לפני

לנו יש תאומות יונקות ב"ה,

הלילות בחלקם ממש בחינת: לילה כיום יאיר, וחלקם רצופים וארוכים ( הכוונה עד 5-6 שעות, אני אפילו לא מצפה ליותר בגיל הזה)

אני שמה לב שבימים בהם אני לא מספיק איתן, כי יש לי משימות דחופות או נסיעות וכו' אז בלילה הן משלימות זמן אמא בגדול!

מחסור שלו יכול לגרום לתופעות כאלו.

למעשה יש לי תאוריה בלתי בדוקה שהתופעה הידועה כטמטמת הריון היא בעצם מחסור בB12

ושימי לב שחלק מקופות החולים מגדירות את רף המינימום לB12 נמוך בהרבה ממה שאמור להיות.

אבל נראה לי שצריך לפחות 400, כשמתחת ל200 זה מחסור רציני. אבל יתכן שאני לא זוכרת נכון את המספרים.

אני יודעת שאחותי למדה לפני כ-5 שנים שאז היה ביקוש די גבוה, וכיום אין לה עבודה בזה כי פשוט יש המווןן...

את צריכה לשווק את עצמך ולראוץ שיש לך תמיכה.

הרבה סיעתא דשמיא!!

בדקתי גם תכנים של שני קורסים אחרים, אבל דיאדה עדיפה משמעותית, לדעתי.

האנשים שהם מביאים להעביר תכנים מקצועיים הם מהעילית שבעילית, ובנוסף, הם מקדישים מקום רחב ביותר להנקה ולרצפת האגן, כאשר שני אלו ממש "מוזנחים" במקומות האחרים שראיתי.

בהצלחה!

באופן עקרוני מה שהחגורות עושות זה ללחוץ על הבטן ולהחזיק אותה בפנים.

בעצם לעשות את הפעולה במקום השרירים. מה שגורם לשרירי הבטן להתעצל ולהחלש.

פעולה הפוכה ממה שאת רוצה שיקרה.

ולכן עדיפיים תרגילי חיזוק לבטן, מחגורה.

בהצלחה.

ותוודאי שהתרגילים שאת רוצה לעשות באמת טובים לחיזוק.

למשל לא טוב כ"כ לעשות כפיפות בטן.

כמובן לא מייד חזק ובהדרגה?

זה יכול לפגוע בשרירי רצפת האגן. צריך לדעת איך לאסוף את השרירים ממש טוב כדי שזה לא יפגע.

את יכולה להסתכל באתר הישראלי לרצפת האגן יש שם מידע ותרגילים.

ממה שלמדתי פעם בחוג יוגה עדיף לעשות תרגילים כשאת על הבטן ולא על הגב.

נגיד משהו כמו שכיבות שמיכה אבל לא להתרומם גבוהה אלא להיות על המרפקים. ובכל מקרה צריך ממש לאסוף טוב את השרירים לפני המאמץ של ההתרוממות.

מי שיש לה גם ככה טבור בולט- בהריון הוא בולט יותר,

לי אף פעם הטבור לא בלט....

אל תחפשי על מה להלחץ...

והוא אףפם לא היה בולט קודם.

אבל באמת שאין מה לדאוג כשזה לא קורה, להפך תשמחי, אצלנו במשפחה כשרואים אותי עם הבטן והטבור הם אומרים שזה נראה הדובדבן שבקצפת

ובלל זה מקור לבדיחות, במשפחה זה יופי, אבל הייתי בכיף מתחלפת איתך.

בדיוק כמוך (מתחילה שישי, ועם טבור שקוע עדיין).

אד - חשבתי שהוא יוצא עם המתיחה של הבטן...

פשוט כל (נראה לי...) הנשים שאני ראיתי שהן בהיריון - היו עם טבור בולט.

יישאר בפנים. זה מרגיש לי קצת מצחיק בשביל אלו שלהן הוא כ"כ בולט....

אם חלילה יש בעיה בגב ייתכן שגם המרדים לא יסכים לתת לך אפידורל ובצדק.

אני מכירה מישהי שלא  נתנו לה אפידורל באף לידה מבין ה-4 בבתי חולים שונים בגלל שיש לה בעיה מאובחנת בגב.

בשביל זה חשוב שתדעי  מה מקור הכאב אם זה סתם שריר שנתפס בגלל ההריון או חלילה חוליה שזזה.

שבעז"ה הכל יהיה בסדר....

דרך אגב, שלחתי לך מסר בפרטי לגבי הדירה, ראית?

תודה רבה!

את גם מרמות?

אני אגיד לבעלי על המיקום ונראה מה הוא אומר

תודה!

בהריון הראשון היו לי גם כאבי גם ממש קשים, עד שהאירו את עיניי שלמרות שיש לי שרירי בטן חזקים-אני לא משתמשת בהם!

התחלתי להחזיק את הבטן (להכניס פנימה מעט ולהיות זקופה) בכל פעם שנזכרתי והכאבים פשוט נעלמו

בהריון הזה אני גם משתדלת וב"ה,בלי עין הרע, כמעט ואין לי כאבים.- ויש לי רחם אחורי שבדר"כ ממש מכאיב בגב...

לגבי האפידורל-אם יש בעיה לא נראה לי שיקחו סיכון.

חברה שלי סיפרה לי שלאחותה יש עקמת ונתנו לה- אבל הגיוני שזה תלוי גם עד כמה המרדים מקצועי..

כל כמה זמן צריך לעשות??

אני בתחילת שבוע 38.. (הריון שני)

מן נר הלילה אחד בולעים,בשני עושים חור ומחדירים לנרתיק.

אפי-נו,מנפחים כל פעם מעט,מחדירים רק 2/3 ומשאירים 10 דק'.

איפה אפשר להשיג אפי-נו ואת השמן?

תודה

שמן נר הלילה קונים בבתי מרקחת.

ואפי-נו זה יקר סביב 600 ש"ח אפשר דרך האתר,חפשי בגוגל. או בגמח"ים או לנסות לקנות ביד 2

האם שמן נר לילה לא יכול "להקדים" את הלידה?

יש לי כבר תקופה קצת צירים אבל ממש לא מתאים שאלד לפני הזמן....

מתי אמורים לנסות לתפוס חפצים בבית? בדקת? אם היא עברה את הגיל אז תאמני אותה... קני לה צעצוע חדש וצבעוני, ושימי אותו קרוב אלי. אולי היא תנסה לתפוס את זה..

בהצלחה!

עוף זה בעצם חלבונים, ובבשר יש יחסית הרבה ברזל.

אם את לא אוכלת עוף אז לאכול דברים אחרים שיש בהם חלבונים - טונה, ביצים

ובמקום בשר כל שאר המאכלים עם הרבה ברזל

אפשר גם דגים שיש בהם אומגה 3 (אומגה 3 זה חשוב והגוף שלנו צריך לקבל את זה ממקור חיצוני)

בימים האחרונים יש בקניון ברמות המון פעילויות מגניבות כמו: מתנפחים, קרוסלה כזו, רכבת, הרכבת לגו...

כל יום לדעתי הדברים משתנים, אבל בהחלט שווה ללכת אחיינים של בעלי מאוד נהנים שם.

ג'ימבורי יש אם אני לא טועה, אבל שווה לנסות  לדעתי.

בהצלחה!

מזל- טוב!

ככה הזהירו אותי לפני הלידה ובאמת היה  צבעים שונים ומשונים.הפרשות של הרחם .5 וחצי שבועות זה עוד משכב לידה, ואם עוד לא נטהרת, מציעה לך לשאול רב על כל דבר, נראה לי שאת הצבעים האלה כבר מטהרים.

בהצלחה!

אני לא מספיק מבינה בהפרשות, אבל הפרשות יש כל הזמן. 

מה שבטוח- תתחילי שבעה נקיים. 

נשמע שאת מפחדת מזה שזה הפרשות תרום ביוציות, יכול להיות שתקבלי מחזור עוד שבועיים אבל גם יכול להיות שלא. יש נשים שהקבוע שלהם זה הפרשות כאלה.

אבל אם מגרד לך יכול להיות גם פטריה

מגרד לי. לא כל היום, אבל חלק מהזמן מגרד מאוד...

אמאלה, מה זה אומר פטריה? מה צריך לעשות?

(לא הלחיץ אותי הצבע, הלחיץ אותי ההפרשות...עכשיו התחלתי שבעה נקיים. זה מלא הפרשות, הרבה יותר מלפני מחזור!)

תודה לכל העונות!

אח"כ זה באחריות אחות בית ספר [ואצלנו גם ברצונה הטוב....]

אני מבינה את הבעסה, אבל אל תמהרי לאסור את עצמך...כל עוד את לא משתמשת בטמפון/תחבושת אין בעיה.הכתמה על התחתון אינה אוסרת.

במידה ואת מתלבטת- תשאלי רב.

אומנם קל יותר ממחזור, אבל דימום רחמי ללא ספק.

כתבתי פה הרבה פעמים, אז את יכולה לפנות אלי באישי.

בגדול- מי ממסתבכת כמוך עם דימומים חוזרים ונשנים לא יכולה לחיות עם הכדור הזה!!!!

הפתרון הכי טוב- לפנות מהר מהר למכון פועה. יש תחליפים אפשריים.

ובכיף אעזור לך באישי.... הויי כמה שאני בכיתי בגלל הגלולה הזו....

אבל לא חייבים דווקא אותו.

לכי לרופאת נשים שתתן לך כדור אחר למניעה בהנקה.

אני למשל עם מיקרולוט... ויש עוד כדורים.

לא זוכרת את שמותיהם

אך הרופאה וודאי תתן לך לנסות כדורים שונים.

א. את לא צריכה להתייחס לדימום כי מינקת היא בחזקת מסולקת דמים... תיהי עם לבנים שחורות... ותשתדלי לא להתקרב למצעים ומגבות לבנים (אפילו עם פרחים לבנים) 

ב. מסטיק תימני מאד עוזר.

ג. אחרי כל הבלאגן הרב שלח אותי לבודקת טהרה וזה היה פצע והייתי נידה לחינם....

(לפעמים הסרזט גורם להורמון שעושה פצעים....)

אם זה כתמים, לא דימום. דימום א"א להעלים עם לבנים שחורות!

אצלך היה פצע, זה לא קרוב ולא דומה לדימום מסרזט.