פורום הריון ולידה (עמוד 5044)

עיסוייים בשתי נקודות בגב ממש מקלים

אני מתכננת לקחת דולה למטרה זו...

בלידה הקודמת זה עזר לי אבל לא היה מי שיעשה את זה סדיר אז בסוף לקחתי גם אפידורל...

אחרי שהמיילדת בדקה אותי נכנסתי למקלחת, וסגרתי את הפקק. בצירים כיוונתי זרם אל הבטן, בין הצירים סגרתי או לא לפי החשק. לאט לאט התמלאה אמבטיה ורבצתי בה. אחרי שעה ומשהו כבר הייתי זקוקה לקצת תנועה, אז פתחתי את הפקק, לבשתי חלוק (זה לוקח שנייה) ויצאתי להסתובב קצת בחדר ולשבת על כדור פיזיו. אחרי שהמיילדת בדקה אותי שוב - ברחתי שוב למקלחת והכול מההתחלה. ככה איזה שלושה סבבים, עד שהייתי בפתיחה מלאה.

וחלק חשוב מההכנה הוא להאמין בעצמך ובקב"ה- הגוף שלך יודע ללדת! תאמיני בעצמך שאת מסוגלת, ולא כדאי לבוא בגישה של "קשה לי להאמין שאצליח להתגבר ע"י נשימות וכו'".

זה אפשרי ללדת בלי אפידורל, ואפילו טוב יותר להרבה נשים.

אין לי ניסיון באמבטיה, מצטערת. אבל יש לי ניסיון בתנוחות שונות עם כריות גדולות שעזרו לי, שווה לנסות, מקסימום תנסי משהו אחר...

באיזה פתיחה לקחת את האפידורל?

ממליצה לקחת איתך ליווי ללידה,להשתמש באיזי טנס,מגע-עיסויים.

הרבה מקלחת,וכל שעה לסירוגין מוניטור 20 דק'.

ייתרונות ללידה ללא אפידורל,אפשר ללדת בתנוחות שונות,להיות כמה שיותר בתנועתיות במהלך הלידה.

אחרי הלידה התאוששות קלה יותר ומהירה יותר,אפשר לרדת להתקלח.

למה לשנות? לא יודעת,בכל זאת זה לא נעים ההזרקה שלו לעמוד שדרה...פשוט אני לא מבינה איך המקלחת משתלבת...

אצלי התובנה גיעה רק בידה השביעית והשמינית. יותר מודעות עצמית, רצון להתחבר לתהליך.

היתה חוויה מדהימה!לידות טבעיות לגמרי ללא כל אינפוזיות וחוטים.

הכנתי את עצמי נפשית מאד לכך ובהחלט לא מצטערת.

כמו שאמרה יפעת- אם היה לך טוב, אז למה לשנות?

כל עוד ההחלטה לא מגיעה ממקום מאד פנימי- אני חושבת שיהיה קשה להתמודד עם הכאב בשעת הלידה.

אמונה שלימה בתהליך ובחיבור אליו מקלים מאד ופתאום את מרגישה "השהד לא נורא כל כך"...

בהצלחה רבה!

ולא, אני ממש לא "רוחנית". אני הכי שכלתנית שיש בעולם!!!

מה שעוזר לי: נשימות והרפיות- כמובן שבעלי אחראי על זה   (זה כולל גם שירה ועידודים אחרים...)

חלק מהזמן מקלחת. כדור פיזיו- מעולה, אפשר גם עם מוניטור.

בשלבים הראשונים של חלק מהלידות הייתי עם טנס.

בלידה בקרובה אהיה בעז"ה עם דולה- בונה עליה לרפלקסולוגיה ועיסויים ועזרה בשינוי התנוחות.

אמנם אין לי למה להשוות אבל לא הייתי מוותרת על התחושה המדהימה של יציאת התינוק. וחוץ מזה שאני מפחדת מאפידורל הרבה יותר מאשר מהצירים 

גם עם אפידורל,תמיד( כבר עברתי כמה לידות אז מותר לי להתנסח ככה;)) האפידורל היה עוזר לי לא להרגיש את צירי הפתיחה אבל את צירי הלחץ הרגשתי ועוד איך.לעומת זאת שמעתי כמה נשים שעד הסוף לא הגישו כלום,עם או בלי לחצן הסנפה.אז תעשו לי סדר בבלגן,מדוע אני תמיד סובלת בסוף ואיך זה שמעולם לא קיבלתי לחצן...???

הסוף. כבר שמעתי הרבה מקרים שחשבו בחדר לידה שהיולדת לא תצליח ללחוץ כראוי עם האפידורל, והפסיקו אותו ממש או החלישו.  לאחותי למשל הפסיקו הודיעו לה שכך עושים. אולי את פשוט צריכה לברר את זה מולם?

כי אצלי הם ראו שאני מפוקסת וביקשתי מפורשות שלא יפסיקו, אז זרמו איתי- סבבה, בואו ננסה.

( אגב, יפעת אמרה שאפשר להתקלח מיד אחרי.... אני התקלחתי מיד אחרי גם עם אפידורל)

בלידה השנייה שלי לא ירד לי בכלל דם (רק בלידה ממש, כמובן)

יש אפשרות לביות חלקי. הם לוקחים את התינוק בלילה, היחס במחלקה הוא מעל ומעבר למקובל..

יש אפשרות להכניס לפעמים בשביל לנוח או להתקלח וכדו'? שמעתי פעם שא"א שם. זה נכון?

 כשמך...

א' וב' מחלקות רגילות עם תינוקיה כרגיל במשך כל היום לפי רצון האם, וג' שזה מחלקת ביות מלא ללא תינוקיה, כך שכל האופציות פתוחות בפניך

אני גם ילדתי לפני פעמיים בהר הצופים. אין מה להשוות מול עין כרם.

יש מצב לפירוט - במה ראית הבדלים? מאוד יעזור לי. (מצחיק איך מלחיץ אותי לשנות...)

תודה

אני אישית בקבלה בהר הצופים ביקשתי מיילדת תומכת לידה טבעית,ושאני רוצה על כיסא וכו'..וטוב שעשיתי זאת,כי באמצע נכנסה מישהי אחרת ועדיף שאני לא אמשיך.

בעין כרם לא הייתי צריכה לבקש כולם תומכות בלידה טבעית,כיסא לידה וכו',יש מקלחת בכל חדר ולי נתנו את החדר עם האמבטיה.

בתינוקיה-לקחתי ביות מלא.אז פחות רלוונטי לגביך.

יש את הקניון וזה ממש נחמד.

תודה על הסבלנות לקרוא ולהגיב שוב ושוב. נותנת לי את האומץ (מודה שהמחשבה על הקניון קורצת באמת )

היה לי ניתוח, ואני רוצה שהלידה הבאה תהיה כמה שיותר טבעית. איפה כדאי לי ללדת? 

לידה נרתיקית לאחר קיסרי,מחייבים ניטור רציף,נותנים פיטוצין במינון נמוך אם יש צורך.

גם שער"צ וביקור חולים טובים וVBAC.

סיוט לשכב כל הזמן!

ומנסיוני, גם בפועל לא מחייבים ניטור רצוף בVBAC

למעשה, מעבר לרישום הערה בזמן הקבלה, לא ראיתי שבכלל התייחסו לזה במשך כל הלידה.

ועד כמה שאני מצאתי כשבררתי, זה המקום היחיד שכמדיניות רשמית לא מחייבים ניטור רצוף בVBAC

בעין כרם אני יודעת יש אפשרות לניטור בעמידה, ואת יכולה לזוז עד כמה שאורך החוט מאפשר לך

עברתי VBAC. לא עשו לי ניטור רציף. הייתי מתה אם כן (לא סובלת מוניטור), או לפחות לא היה כנראה VBAC...

הם מאוד רצו שאשים קטטר (למרות שהלידה הייתה לגמרי טבעית). כדי לראות אם יש דימומים - סימן ראשון לקרע ברחם. התנגדתי, ובגלל שהייתי בשלב מתקדם, הרופאה 'החליקה' לי את זה.

גם אחרי VBAC מוצלחת אחת ואחרי שעברו למעלה מ-5 שנים מהניתוח עדיין יחייבו ניטור רציף?!

או לפחות איפה אפשר לברר את זה... 

זה עושה הבדל ענק מבחינתי.

לא מתאים להם,וסטיסטית יש להם הכי הרבה ניתוחים בבתי החולים בירושלים.

כל ויב"ק מחויבת בגדול בניטור רציף.

קטר לא ידוע לי שזה הפרוטוקולים.

ואכן שאת מנוטרת את יכולה בישיבה על הכדור,בעמידה או על המיטה בעמידת 6.

כל עוד המוניטור קורא טוב,והמיילדת מסכימה.

את יכולה להתעקש שלא ינטרו אותך ואז הצוות יגיד לך שהם לא לוקחים עלייך אחראיות. כמובן שזה לא אידיאלי, אבל אם נתקעת בבי"ח כזה, אז תוכלי לעמוד על שלך.  לא נראה לי שהם יכבלו אותך למיטה ...

המאכלים מה תחת איזה הכשר.

ואפשר כמובן לקבל גם ארוחות חמות מעזר מציון.

אני לא יודעת מה היום- אבל אז היתה  בעיתיות מאוד גדולה- מה שסגור אכלתי ומה שפתוח לא נגעתי-

במו עיני ראיתי את העובדות מטבח מחממות באותו מיקרוגל בשרי וחלבי ( במקרו של חדר האוכל)

אני אישית לא סמכתי על ההכשר שם-ואני לא מהמחמירות ביותר.

לגבי המנות החמות של עזר מציון מי שלא אכפת לה אוכל של מטוסים- אז זה היה הכיוון. כדאי לברר מה קורה שם היום.

הכי בטוח שתתקשרי לעין כרם.

ותעדכני..

הייתי שם שלשום..אברר עוד שבועיים אני צריכה ללוות שוב לידה שם ואברר.

כמובן שיש יוצאות מן הכלל. 

אני שבוע 12 וזה השתפר כבר המון (עוד לא עבר לגמרי)

מה שמשפר את ההרגשה זה לחשוב על הסוף הטוב בע''ה

אני כבר לא כל כך זוכרת אבל נדמה לי שעד החודש השלישי

בכל אופן אולי אם תהיי מאוד עסוקה בדברים אחרים, אז קצת תשכחי מזה

כמו שכתבו לך בדר"כ עובר אחרי השליש הראשון,נסי לאכול ארוחות קטנות וצפופות,ג'ינג'ר יכול להקל.

לימון,קרח וכו'..

והבחילות לא ניהיו יותר קלות אפילו לא טיפה

ואני אתמול הקאתי 4 פעמיים 

רפואה שלמה.. מהרה..

חישבי על האוצר המבסוט שם..

שבעיתו ובזמנו יצא רק אליייךךךךךך

לא נעלמו מיד אחרי שליש ראשון. אומנם לא הקאתי, אבל הרגשתי רע ומגעיל כל היום...

ואז ככה בשבוע 17 18 הן התחילו להתמוסס....

לא בבום, לא בנס, אלא לאט לאט שמתי לב שהן רק בבקרים, ואז הגיע יום בו קלטתי ש-היי, אני מרגישה מצוין!

ועכשיו אני בשבוע 20 וחצי, בלי בחילונת קטנטנה....

מקווה מאוד שגם אצלך יהיה ככה.

אני לא מאמינה בסדר יום בגיל הזה, אבל בכל זאת יש לי מה להציע: אני חושבת שהחינוך הכי טוב הוא בדוגמה אישית. על התינוקות שלי אני רואה שהם ישנים בלילה כשאני ישנה בלילה. כשהתינוק מתעורר בתחילת הלילה אני מביאה אותו אליי למיטה (או שולחת את בעלי להביא), מיניקה בשכיבה (זה דבר ששווה ללמוד), ובעיקר חשוב - נרדמת איתו. לא סתם אני כותבת את זה, זה באמת משמעותי - כשאני נשארת ערה ומחכה שיירדם ואוכל להחזיר אותו למיטה, גם הוא נשאר ער. אולי זה אדרנלין שאני מעבירה לו עם החלב, לא יודעת, אבל זה ככה. אני פשוט נרדמת ואין לי מושג מה קורה בהמשך - מסתבר שגם הוא נרדם. כששוב מתעוררים (לרוב ביחד) אני פשוט מתהפכת כדי להחליף צד, ושלום על ישראל.

אני מצרפת מסמך חשוב של יוניצף שמפרט כללים לשינה בטיחותית אם תינוק, כדי שלא להגיע לידי סכנה חלילה.

אני ממליצה על הספר של אליזבת פנטלי "לישון בלי לבכות"

יש שם הסבר מפורט על שנת תינוקות 

וכן הרבה עצות וטיפים כיצד לשפר את שנת התינוק ולבנות תוכנית שינה

וממה שנראה לי-

כדאי לחשוף אותה לאור השמש (בהגנה מתאימה כמובן) במשך היום

להוציא אותה החוצה

ובלילה להקפיד על חושך ככל האפשר

זה משפיע על הפרשת המלטונין- הורמון השינה

בהצלחה

יש למטה את הנוסחא. המשקל שלו כפול 150 לחלק למס' הארוחות ביום.

גג 120 לדעתי.

ניחוש קטן- זה בת?...

ואם את בשבוע 16 זה אומר שהבחילות יכולות לעבור לך כל יום!!! תחזיקי מעמד

אבל לא נחפור יותר מידי.

העיקר שאת מבסוטה!!!

זה כאאאאאאאאב מאוד.

אח"כ שצרחתי מכאב הוא עבר לבטן .

לא לוותר..זה מאד!!!חשוב

ואני כ"כ מבינה את התחושה...

חיבוק!

אני ילדתי בשבוע ארבעים וכבר לא יכולתי יותר, אז ארבעים ושתיים באמת נשמע קשה מאוד!!!

 יחסים, לנו עזר פעמיים

בהצלחה ושיהיה במזל טוב

וכמובן אפשר להמשיך הליכות וכו' מה שכתבת...

נסי להרפות ולנוח,הכל מדוייק יש לו תאריך ושעה,נסי להעביר את הזמן בכיף,לצאת עם הבעל חברות, שופינג

שהתינוקת אוכלת.

ואם אתם כבר שנה נשואים ומנסים אפשר לגשת לרופאי פוריות.

אברר לך על סגולות.

תמיד התפילות הן המנצחות!

נעשה ונשמע, אמן

שלום לך, היית חסרה לנו כאן בפורום- טוב שחזרת!

לגבי סגולות- אני מכירה כמה-

לטבול במקווה אחרי שטובלת אישה בחודש תשיעי. (נראה לי שאפשר לברר את זה עם הבלנית..)

ריבת אתרוגים.

להיות 'קווטר' בברית (הזוג שמעביר את התינוק מהאמא לאבא..)

זה מה שעולה לי בראש, אם אחשוב על עוד משו ארשום בע"ה..

ב"ה נתבשר כולנו בבשורות טובות כל אחת בענינינה...

מי חלם שכך יהיה...

זה בהחלט ניסיון לא פשוט...

אני חושבת שכדאי לכם להרבות בתפילה על אחרים שיזכו להיפקד בקרוב אי"ה, ובכלל - שכל משאלות עמ"י יתגשמו לטובה.

אני חושבת (וגם יש מקורות לעניין) שכשאנחנו משתדלים לזכור שאנחנו חלק מכלל ישראל, ולא רק אנשים פרטיים, ומבקשים להיוושע יחד עם כל ישראל - התפילות מתקבלות יותר ברצון לפני רבש"ע.

גם אולי ללמוד למה אנחנו צריכים להביא ילדים לעולם, ולרצות את זה לא רק מבחינות אינטרסנטיות (המשך לעמ"י למשל וכד').

מבט יותר עמוק על משאלות ליבנו + הצטרפות לעמ"י - משדרגות את התפילות שלנו!

אני ממש מבקשת שלא תתלי את ישועתך בסגולות.

סמכי על הקב"ה (כמה שזה קל שכלית, אבל קשה רגשית!) שהוא מכוון את הכל בצורה הטובה ביותר עבורכם, עבור עמ"י ועבור העולם כולו. הנשמות הטהורות שלכם ירדו לעולם בדיוק בזמן הנכון.

זה לא סותר שאתם צריכים להשתדל בתפילות ולהתחזק באמונה ברבש"ע (כי אולי זה מה שהקב"ה רוצה מכם), אבל אין נוסחאות בחיים (שאם עושים x - מקבלים מה שרוצים. זה נכון גם לגבי התפילה...). 

עשו אותן (את הסגולות שתשמעו עליהן) רק כהשתדלות, ואם חלילה הן לא עוזרות - שלא תיפול רוחכם! הקב"ה שומר את הנשמות הקדושות שלכם לרגע הנכון...

אני כ"כ מקווה שתעמדו בניסיון הזה בגבורה (כמו אבותינו ואמותינו הצדיקים).

אשמח לקבל את השם שלך באישי (לתפילה).

היו חזקים!!

יה"ר שבקרוב ממש נשמע בשורות טובות!!!

תודה רבה על הזמן ,ההשקעה במילים..

וודאי שאדון הכל הוא הכתובת הכי טובה ,הכי טהורה שיש!

אכן את צודקת הסגולות..אני נותנת לה מקום..כי אולי..ואולי..את יודעת...כהשתדלות..

אכן מאמינה גדולה בקדוש ברוך הוא...תודה לאל, אמונה גדולה שרק נזכה לגדול באמונה עוד ועוד

אם השם ציווה לנו "פרו ורבו" וודאי גם יאפשר לנו לקיים את הציווי...

רק אנני יודעת מתי...

שוב רב תודות, על ההזדהות העמוקה עם כאבי...

ב"ה שנזכה לטוב , הכי טוב כל אחת בענינה...אמן ואמן

נתינת צדקה, פירסום מצווה בין אנשים שאינם שומרים מצוות לעת עתה (הדלקת נרות, טהרת המשפחה וכו'), הרבה הצלחה!

תבורכי..

ברוכה השווה ובעז"ה לתמיד!

לא ממש סגולה, אבל אני בטוחה שיש לזה חלק חשוב מאוד:

להרפות.

לא להילחץ אם לא הולך, פשוט לבטוח שהקב"ה יודע מה טוב בשבילנו..

ועוד משהו שאני יודעת בוודאות וממקור ראשון שעוזר-

תבקשי מאישה שצריכה ללדת שבזמן הלחיצות תתפלל עליך.. (מכירה מישהי שנפקדה אחרי הרבה שנים בזכות זה)

להיות רגועה ולדעת שכשזה יבוא זה יבוא...

חשוב מאד מאד!!

להרפות-לסמוך על ה'!

ושוב להרפות..

בהצלחה נשמה!

אני מבינה שהסגולה ההיא שדיברנו אז לא פעלה..

תתקשרי למנהל החברה שוב ותספרי לו...

אכן ניסיתי את הסגולה שהמלצת לי..

לצערי לא עבד..אבל אני לא מבועסת מזה...

אף אחד לא מבטיח לי כלום..

לא נראה לי בגלל "ההמתנה.." אלא בגלל גילי..

סגולה מנוסה ובדוקה להמון נשים כמוך, כמובן מלווה בתפילות והשענות מוחלטת על רשב"ע

בהחלט בקשר עימם...

שני דברים.

כדי להיפקד, מלבד תפילות על הציון של הרב אליהו והפרשת חלה ומחשבה במה אני רוצה להתחזק, עזרו לי בכל פעם שהתעכבתי (למשל ילד ראשון 3.5 שנים אחרי החתונה ועם עוד שניים כשנה של ניסיונות בכל פעם), מטפלים אלטרנטיביים.

אני יכולה להמליץ במיוחד על ד"ר אליהו לביא. עזר לי במהירות שיא בכניסה להיריון הזה, למרות שאצל הרופא התברר שלפני ההיריון הזה התווספה לי בעיה חדשה בנוסף לקשיים שהיו לפני כן. בנוסף ידוע שסייע לנשים אחרות להרות, אפילו בגיל מתקדם. בסופו של דבר יקר מאוד (עם הצמחים שהוא נותן והכול) אבל בעיניי שווה כל שקל.

כדי להתמודד עם הזמן עד שניפקדים, אני תמיד הייתי בראש שאני עושה מה שאפשר בשביל להרות, אבל מנהלת את חיי בתור אישה לא בהיריון עד שאפקד, כלומר נרשמת לחוגים, לחדר כושר וכו', לא עוצרת את החיים. מקסימום נבטל. גם ככה כשאני בהיריון כבר לא אכפת לי מכלום ומבטלת בשמחה. זה הוריד ממני חלק מהלחץ.

ה' יהיה בעזרכם.

אגב, אמרו לי שילד שמחכים לו ומתפללים עליו הוא בד"כ נשמה מיוחדת וכל התפילות מתרכזות בתוכו. על ילדיי יכולה להעיד שאכן זה כך.

תבשר בשורות טובות!

שגם עזר לי ולאחרות - ליצור קבוצה של נשים שמחכות להיפקד ומתפללות זו על זו במקווה.

קראתי את המספק 3.5 שנים.. וקשה להאמין...

אבל עשית זאת..

תודה לאל שזכית..אחריי..קושי רב כל כך..

על התגובה המפרגנת 

שמחה אצלי, הלוואי אמן ואמן בקרוב אצל כל בנות ישראל...

עשית דרך ואת ראויה להרבה יותר מזה...

תודה על העצות...

ב"ה שנעשה ונצליח...

תפילה משולשת- להגיע לצייון שלוש פעמים ביום שני חמישי שני ברצף ולהתפלל רק על דבר אחד, ואח"כ לקבל על עצמך להגיע לשם לאחר הישועה להודות לה, ולצדיק ולפרסם הנס.

אני עשיתי את התפילה לשם ישועה אחת ובאמת תודה לה' הדבר הסתדר לאחר הרבה דמעות ותפילות

בהצלחה 

איפה נמצא, ירושלים ?

באמת מומלץ, לי זה ממש עזר.....

שיהיה בהצלחה מתוקה

אבל נפקדנו מיד לאחר תפילה בקבר רחל

מאחלת לך במהרה במהרה ובטוב

קולות תינוקות גם מהבית שלכם

אמן

אחרי הרבה תפילות, תהילים וקצת סגולות... זכינו להכנס להריון אחרי כמעט שנה וחצי מהחתונה...

אבל במקביל הלכתי למכון פוריות ונפקדתי באמצעות איקקלומין לבסוף..

אל יאוש! ה' הוא טוב ורחמן וימלא את משאלתכם ממש בקרוב!

בינתיים, ממליצה על הספר "שחר אבקשך" שנותן עצות מוניות למי שנבחרה לעמוד בהתנסות הזו

בהצלחה!

אבל רק חיבוק

זה ניסיון לא קל

הלוואי שיגמר כבר!

אחריי כל הכוחות מכאן...אני בדרך, ב"ה!

במיוחד במיוחד שהיא רק בת חצי שנה ואין בכלל חשיבות אם היא תיכנס באמצע השנה או בהתחלה. זה לא שהיא מפספסת חומר.

שהמנהלת ממליצה כך כי פשוט להם זה נוח שכולם מגיעים יחד בתחילת שנה, ולא מתחילים אחרי החגים שוב סידרת הסתגלויות. להם זה נוח ומובן, אבל הבת שלך לא צריכה להפסיד אותך בגלל זה.

ולגבי ימי עבודה, נראה לי כדאי שתהיה לך קצת הכנסה. אם יש אופציה כזו, ולילדה יהיה טוב במעון,  תוכלי לעבוד, למה לא?

אבל אולי תחכי קצת עם ההחלטה, תראי  איך היא במעון ואז תהיי חכמה יותר.

מאוד חשוב הקשר האישי ולהיות איתם כמה שרק אפשר, כשתתחילי ללמוד/ לעבוד זה כבר סיפור אחר.

אבל כל עוד את בבית, בוודאי שכל רגע איתה חשוב ויקר ואם את מניקה אותה, כך תוכלי להניק אותה עוד חודש מלא שזה רווח שלך ושלה....

כשאני חזרתי לעבודה, המשכתי לשאוב פעם ביום בעבודה, אבל זה לא אותו דבר וזה גם קשה כי צריך להסחב עם המשאבה, לאחסן את החלב במקרר, לזכור לקחת אותו הביתה ולדאוג לציידנית שלא יתקלקל בדרך וכו' וכו'...

שיהיה לך בהצלחה רבה

הבת שלי התחילה במעון כמו כולם (שתדעי ההתחלה לא קלה...) ועד שהתרגלה העבירו אותה לקבוצה אחרת אחרי החגים- תביני, הילדים כבר התרגלו והיא היתה צריכה להסתגל מחדש וזה היה לה יותר קשה- רק היא היתה בוכה כל הזמן וכבר לא הבינו למה כי כולם התרגלו...

בקיצור, יש חשיבות להנקה (ותאמיני לי שאני יודעת מה זה ההתלבטות הזו כי אני כבר בשני ילדים על שאיבות כדיח לא להפסיק הנקה בגלל לימודים) אבל כדאי שכבר תתרגל עם כולם...

בהצלחה

מול ילדים אחרים.

בגיל יותר מבוגר (משנה והלאה נגיד) כן הייתי אומרת לך להכניס את הילדה עם כולם, אבל בגיל כזה, גם ככה האינטראקציה החברתית היא לא כזאת משמעותית ואת ההסתגלות היא תעשה לבד מול המטפלת..

לגבי מסגרת מלאה- אולי תנסי בימים שאת בבית להוציא אותה יותר מוקדם, אבל כן הייתי שומרת על סדר יום כמו במעון (גם ככה יש שבת שמשבשת את זה, אז עוד יום זה מבלבל את הילד..)

בהצלחה!

בס"ד

באמת כל מי שכתבה כאן זה מניסיון או רק שלום ורעות??

ושלום ורעות- רציתי לשאול לדעתך אם בחודש הזה אני כן אביא אותה למעון מדי פעם אבל לא לימים שלמים- מה דעתך??

מה נראה לך מינון נכון??- להביא כמה פעמים לכמה שעות? להביא כל יום לכמה שעות?? להביא כל יום ליום מלא??

וגם- בת כמה הבת שלך היתה כשהיא התחילה את המעון?? [אצלי- במהלך הסמסטר האחרון היא גם היתה באופן חלקי אצל מטפלת , אז היא לא היתה כל הזמן רק איתי.. ובנוסף- היא די חברותית- היא לא בוכה על אנשים אחרים וכאלה.. היא בדרך כלל שמחה ונחמדה לכל מי שסביבה.. זה קשור??]

אשמח לשמוע תובנות מחכימות..

תודה רבה!!

גם אם היא לא מניקה (כמוני, למשל) אני ממליצה לה להיות עם התינוקת כמה שהיא יכולה. כמה סיבות

1. חיסכון בתשלום חודש תמים- שגם ככה הוא מלא בחגים וחופשות

2. בגלל החופשות בספטמבר, הילדה בכל מקרה תהיה חייבת להתרגל לגן מחדש

3. הילדה לא מפסידה חומר

4. הזמן איכות עם הילדה חשובה לפני האינטנסיביות של הלימוודים.

אישית, פעמיים שמתי את הילדים של רק באוקטובר, השנה בעז"ה אני אעשה ככה עם הקטן , בן השנה. (הגדול הולך בעז"ה לחיידר אז הוא יכנס מתחילת השנה)

בכל מקרה, בכל החלטה, כדאי להתייעץ עם מישהו מבין ומנוסה בחינוך (אמא שלך למשל) אבל לא עם המנהלת של הגן, שיש לה כמובן אינטרס אישי בעניין.

אצלך העבירו את הילדה מקבוצה לקבוצה שזה משהו באמת לא אידיאלי. כי הסתגלה סופסוף ואז הייתה צריכה שוב מהתחלה.

כאן זה שונה, היא נשארת עם אמא, שום דבר לא משתנה, ורק אח"כ התחלה אחת חדשה.

השנה ספטמבר ממש לא משמעותי מבחינת הסתגלות כי הוא נורא קצר וגם ככה כל הגננות מתכוננות להסתגלות רצינית אחרי החגים.

לי אישית השאיבות ממש קשות ומקטינות את ההנקה בצורה משמעותית ביותר ולכן אני משאירה בבית בשלב הזה כל עוד אפשר, זה הדרך היחידה שלי לשמר הנקה.

אם אני הייתי במצבך, הייתי משאירה את הקטנה איתי בבית עד אחרי החגים (היא גם באמת קטנה- אחרי שבועיים מיום כיפור עד אחרי סוכות קשה לי להאמין שתזכור את המטפלות יותר מידי...)

ולגבי אחרי החגים- מתחילה בארבעה ימים. אם את רואה שזה קשה/עמוס/משבש- תמיד תוכלי להוסיף ימים (תסכמי איתם מראש). להוריד ימים בדר"כ בעייתי יותר.

לא היה לי מצב בדיוק כמו שלך- אבל זה מה שאני עשיתי עם הילדים שלי במצבים שונים והייתי מאד מרוצה, אבל כמו שאת רואה- זה מאד אינדבידואלי ואת צריכה לחשוב מה יהיה הכי טוב לך ולבת שלך!!

בהצלחה!!

שנה שעברה עד שהבן שלי התחיל להסתגל כבר היו חגים. בשנה ר"ה שבוע אחרי שמתחילים מעון.

גם ככה ההסתגלות תהיה אחרי החגים.

למה למרוח תקופת הסתגלות?

עדיף לא לשגע את הילדה, כבר עדיף להתחיל אחרי החגים....

ככה גם לכם יהיו חגים רגועים יותר....

השאלה היא הם היא עונה לכל הצרכים שלך.

לוודא שמדובר בחברה מוכרת ואמינה,

אלא אם כן מדובר ביד 2- שאז זה מחיר נורמלי ומעולה.

זה של baby safe. מישהיא מכירה את החברה?

אבל בהרכב שבו ציינת שהעגלה היא גם טילון גם אמבטיה וגם סלקל לא מכירה את האיכות..

אגב, עגלות אלה עולות מעל 2500 ש"ח בערך..

ויש להם עגלות טוובת בדרך כלל,

כך שהייתי בודקת לעומק, ומחפשת עגלה כזו כדי לראות בעיניים אם אין איזה בעיה בדגם-

חוסר יציבות/ מנגנון הרכבה ופירוק בעייתי/ ריפוד גרוע וכד'.

היא ממש מעולה וכיפית רק שזה לא ממש טיולון מתאים למתי שהילד כבר יושב(בערך חצי-3/4 ישיבה). הבן שלי עוד שבועיים בן שנה ואני עדיין איתה(שבוע 31 אז מחכים כבר לקנות עגלת אחים ולא עוד טיולון...)

עלה לנו 1700 בחנות.

זה שיא הכיף שאת יכולה לצאת מהבית עם טיולון ואם הילד עייף אז בלחיצת כפתור את משכיבה אותו באמבטייה...

הריפוד יורד בקלות ואפשר לחבר את האמבטיה/טיולון לשני הכיוונים(אלייך/לעולם)

אני מרוצה... גם קיבלנו מלא מחמאות שהיא ממש יפה.

כך שזה אקטואלי.

אבל את צודקת יצא ככה קצת עקום

על התינוקת שלה, והתינוקת הלכה לעולמה....

סיפורים נוראיים הם נדירים, וקורים גם בתינוקייה וגם בביות מלא!!!

אז יוקטנה, אנא.....

מזל שהאבא שם לב.

רוצה לעשות את תחרות הזוועות הגדולות ומי שתמצא יותר סיפורים מזעזעים היא המנצחת???

נו, באמת.

לא תצליחי לשכנע אותנו- כמו שלא נצליח לשכנע אותך.

די ליצור סתם פאניקה בקרב נשים שעומדות לקראת לידה.

זה לא נותן כלום.

פשוט תשתי הרבה.. כי בכי זה מייבש.. (קרה לי פעם שהיה ממש חם ובכיתי המון והתייבשתי בגלל זה..)

אבל כואב הלב עלייך...

תנסי לגייס מעגלי תמיכה - חברה/ קרובה/ שכנה ולהשתמח.

מצב רוחך חשוב גם בלי סכנה פיזית... 

תרגישי טוב.

אבל אומרים שמצב נפשי כן משפיע על העובר..

קצת סבלנות, המצבי רוח האלו עוברים.

אני לא בטוחה שבעלך לא מבין אותך רק שגברים לא כ"כ מחצינים רגשות ולא יודעים להביע אותם.

תרגישי טוב ותעשי דברים שכייפים לך.

אני בוכה גם הרבה,ויש לי הרבה מצבי רוח משתנים..

הרבה פעמים גם מרגישה שאף אחד לא מבין אותי..

זה הורמונים,לגיטמי!!

חיבוקים!!תהי חזקה

ואף אחד לא מבין...

כנראה הורמונים...

רק מלקרוא את מה שכתבתן יש לי דמעות בעיניים

חיבוקים ....

בהריון השני שלי הייתי פקעת עצבים והתעצבנתי על כל מה שזז וכמעט והסתבכתי עם כולם

מה שעזר לי זה

שידעתי שזה מההורמונים

שהבנתי את עצמי

כל מי שכעסתי עליו הודעתי לו חד משמעית שאני עכשיו ככה /והוא צריך להבין אותי /ו.. לא להתיחס לעצבים שלי/ לא להתעמת איתי /ולשמוע בקולי!

בקיצור דרשתי הבנה מלאה מהסובבים ושלא ידונו אותי

אנשים ידעו פשוט לא להתחיל איתי...

לבעלי הודעתי לו שאין מה לעשות .הוא צריך לעזור לי, לקבל אותי כמו שאני  ולפנק אותי  כי  הילד גם  בשבילו. 

וכל הזמן הזכרתי לו שזה יעבור!!!

את הבית 

אולי הרבה לפני

לממן את חברות אבקות הכביסה למיניהן ולעשות כביסות קטנות ולא מרוכזות רק של בגדי תינוק...

פעם יוקטנה אמרה כאן לא לכבס עם אבקת ביו

רק על זה הקפדתי

חוץ מזה, זה נראה לי בזבוז שלא לצורך

בחודשים הראשונים אז חשבתי שצריך, וזה באמת מכביד.

בלידה הראשונה והשניה הפרדתי בערך חצי שנה,

בלידה השלישית היה לי חשוב לראות שאין רגישויות מיוחדות של העור,

פצעים, תפרחת חיתולים וכו',

ועכשיו בגיל שלושה חודשים נגמרה לי האריזה ולא נראה לי שאקנה חדשה.

כמה שיותר מיניקים הדימום אמור להיות פחות חזק

בסרזט יש דימום הסתגלות והוא יכול מאוד להיראות כמו מחזור. ואפילו יותר חזק.

גם אני לקחתי סרזט אחי לידה ראשונה ובדיוק כמו שאת מתארת אחרי שבוע התחיל דימום מ-ט-ו-ר-ף וממש לא כמו מחזור, רצתי לרופאה היא ראתה במה מדובר בהתחלה היא חשבה שאולי נשאר חלקים מהשלייה אבל אחרי ששללו את זה בבדיקות היא אמרה לי שכנראה זה מהגלולות היא החליפה לי גלולה שלא הייתה יותר טובה כנראה שלגוף שלי הגלולות האלו לא מתאימות  

פשוט לחכות שזה יעבור? זה ממש חזק.

ד"א - זה בוודאות אוסר אותנו, או ששווה להתיעץ?

אבל זה אוסר בוודאות.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t541378#6067399

אני עשיתי משהו אחר-

קניתי מטר וחצי של בד טריקו

גזרתי ממנו עיגול שלם וחור באמצע. תפרתי רצועה בצבע אחר בעגול של הצוואר (שזה ממש לא חובה) וזהו.

הסינרים בשילב הם צרים, ברגע שהתינוק מעט זז או אחיו המתוקים רק יגעו בזה, הסינר מאבד מהאפקטיביות שלו

אני עשיתי לקטן שלי אמבטיות חמות בזמן העצירות, ותוך כדי עיסיתי לו את הבטן.

זה די עזר

בנוסף, אני קצת עזרתי ליציאה לצאת (פשוט ניסיתי למשוך אותו עם היד... ) אבל אני ממש לא בטוחה שזה דבר טוב לעשות.

בהצלחה!

שזיפים מיובשים. 

ולשים כף או שתיים בבקבוק. ממש עוזר.

אני שמה גם שמן זית באוכל עם הירקות המבושלים והעוף.

כשמתחילים לתת מוצקים חשוב לתת להם לשתות מים.

משתמשים בבד טריקו

צריך 5 מטר בד. 6 אם את גבוהה.

אבל ברוחב מספיק רק חצי מהרוחב  של הבד (וזה אפילו יוצר מנשא רחב למדי). לכן כדאי לקנות ביחד עם חברה, או לשמור את החצי השני למתנה)

כדאי גם לקנות חתיכה קטנה של בד כותנה לכיס. מעבר לכך שהוא עוזר למצוא את האמצע, הוא גם נותן יצוב נוסף למנשא.

כשתופרים את הכיס חשוב להקפיד מאוד שהתפר לא יברח, ושכל התפר יהיה על הבד של הכיס ואפילו תפר אחד לא רק על הטריקו.

אז עקרונית, חותכים את הבד לחצי, ואז תופרים כיס באמצע. כדי שיהיה נוח יותר אפשר לגזור את הקצוות כך שהרוחב בקצוות יהיה צר יותר, יהיה נוח יותר לקשור.