פורום הריון ולידה (עמוד 5050)

ווי,בע״ה שיעבור לך מהר.יש לי כמה טיפים,מקווה שיעזרו,סוכריות חמוצות,מסטיק מנטה,שתייה מוגשת,ביטר ליון,לימון סחוט במים,לאכול מדי פעם דברים יבשים כגון קרקרים...

אבל לא תמיד יש להם. יש גם בבית טבע.

בשבילי זה היה כדור פלא!!

רק זה עזר לי.
ולשתות קוקה קולה.

את הגוזלי שלנו כזה מתוקק.. אני מוכנה לסבול כל כאב!! מה רבו מעשיך ה' זה פשוט אדיר!!

והכדורים שרשמתם זה בלי מרשם רופא?

לי הרופאה נתנה כשבכיתי לה על התופעות לוואי

אפשר לקחת אפילו 3 פעמים ביום

גם אני ילדתי קיסרי, והדימום נעלם דיי מהר, ואם אחרי חודש הוא ממש כמעט נעלם וחזר-לדעתי זה זה..

 

 

כמה זמן נמשך הדימום החדש?את מניקה?

אבל יש סכוי שזה מחזור. לנו הרב בורשטיין אמר שבהנקה מלאה עם גלוואן כמעט אין סיכוי להיכנס להריון כל כך צמוד ללידה. נכון שזה לא 100 אחוז אבל זה בכל זאת די יעיל. 

אם אתחיל לקחת סרזט לפני הטבילה זה יכול לעכב את הטבילה בעוד חודש, ואנחנו אסורים כבר מעל חודש.. לכן אמרו לנו ממכון פועה לטבול ולמנוע בגלוואן בשבוע הראשון, ולהתחיל עם הסרזט אחרי הטבילה. הרב ממכון פועה אמר לבעלי שאם אכנס להריון בשבוע הזה למרות הגלוואן- כנראה שהקב"ה ממש "מתאמץ" שאהיה בהריון..

סטיה של שבועים זה בסדר גמור
קחי בחשבון שזה גם לא מדויק ותלוי בגנטיקה שלכם

בס"ד
משרשורים קודמים הבנתי שיש מצב שזה סימן לדלקת אוזניים..
אז רם את רואה שהוא עצבני גם כשאת מנסה להתחיל עם הצד הזה וזה לא עובר כמה שעות, אולי כשאי לבדוק את האופציה..
ושוב- אין לי ניסיון בזה ברוך ה'..

את חיבת להניק גם בצד השני, כדי שלא יהיה לך גודש, פשוט תניקי אותו בצורה הפוכה מהרגיל ,ז"א בצד שהוא יונק וזה בסדר אז הרגלים  שלו לכוון הבטן שלך, תניקי בצד השני כשהגוף שלו באותו התנוחה , אך הפעם הרגלים שלו יהיו לכוון החוצה מהגוף שלך, הפוך מהרגיל . (אני מקווה שאני מובנת), פשוט להזיז את התינוק כמו שהוא לצד השני ולא להפוך אותו. או בצורה ישרה שהוא יונק מקדימה וולא מהצד , אז אין לו לחץ על אוזן מסוימת.(כאילו שהוא עומד)

הסברת בצורה מאוד מובנת!אני אנסה זאת

יש עוד סימנים לדלקת אוזניים? ומה עושים? הולכים לרופא?

 

א. כדאי ללכת לרופא בכל מקרה, רק שיש הרבה רופאים שממש לא ממהרים לתת אנטיביוטיקה לדלקת אזניים, כי בכל מקרה חמשים אחוז מהדלקות הן ויראליות.

 

ב. תנסי לטפטף לו כמה טיפות חלב שלך, לחלב יש סגולות רפואיות.

 

ג.בן כמה הוא כבר? כי לנו בדיוק היתה ילדה עם דלקת ושמנו לה  2 טיפות שמן זית שחיממנו עם שום כתוש וזה עזר פלאים.

(לא שמנו את השום, רק את השמן...) אני לא בטוחה שתרופה כזו מתאימה לעולל קטן, אולי מישהי כאן תדע יותר ממני בענין.

הכל בסדר ב"ה, מאז הוא כבר יונק כרגיל ב"ה.

כנראה שזה באמת היה מהצום, לקח לצד אחד שהוא תמיד פחות מלא להתמלא מהצום..

תודה!

שרק אם מאוד קשה לי אני אשבור את הצום.

מה אתן אומרות??

ולי ספציפית אמר שמותר לי לשתות בלגימות מלכתחילה ואם ארגיש רעב מותר לי לאכול.
אבל כל מקרה לגופו וכל אחת צריכה לברר לעצמה.

אני ממש התבאסתי מעצמי:

שכבתי כל היום + מזגן, והכל היה טוב ב"ה (ולי בד"כ קשה מאוד עם צומות).

דווקא שעה וקצת לפני סוף הצום היו לי כאבי בטן מדאיגים (היריון ראשון - פוחדים הרבה יותר).

ראיתי שהכאבים לא נרגעים ורק מחריפים, אז נאלצתי לשבור את הצום

 

מקווה שהכל טוב עם מתוקי... (איך שאכלתי - הכאבים נעלמו. מוזר מאוד...).

 

נ.ב: לא ישנתי כל הלילה (אולי כי ישנתי על מזרון על הרצפה... אין לי מושג... פשוט לא נרדמתי. לילה לבן...).

שמתי לב שמתוקי ערני הרבה שעות (ממש "השתולל" בשעות 11-1 בלילה, 2-8 בבוקר).

זה בהחלט עושה לי נחת להרגיש אותו סופסוף יותר מפעם אחת ביום ,

אבל תהיתי לעצמי אם זה תקין... (אולי חלילה היה במצוקה או מה?).

 

הריון בריא, קל ומשעמם לכולן!!

היה ער יותר- כי אתמול אכלת יותר לפני הצום?

הריון קל ומשעמם כמו שכותבים פה...

אז ברגע ששתית,וטוב עשית,ב״ה הם נעלמו

אם רב אמר לך שאם מאוד קשה לך...

למה לא עשית זאת,  לא לקום מהמיטה זה בסדר, אבל אם אי אפשר לקום מהמיטה-

לדעתי היית צריכה לשמור על עצמך כך שתוכלי... זה לא יום כיפור.

לא צריך להחמיר על חשבון הבריאות ופסק ההלכה שניתן לך.

לא מתכוונת לפגוע אישית, אני לא רוצה שאחרות ילמדו לעשות ככה.

ברגע שרציתי לשתות פתאום הרגשתי שאני כן יכולה לחכות עוד.
רק בשעה האחרונה היה לי מאוד מאוד קשה אבל אמרתי שאם חיכיתי עד עכשיו אחכה עוד שעה.

גם אצלי הוא היה עירני כל היום אולי בגלל ששכבתי כל היום ושסיפרתי לאימא שלי היא אמרה שכנראה הוא חש את החורבן ואולי הוא משיח שרוצה לצאת 

 

שנזכה ושילדינו לא יצטרכו לצום 

תשתדלי לא להיכנס לדיכאון, וכשבעלך חוזר מהעבודה או משהו כזה, תקפידי לעלות לישון כמה שעות טובות ושהוא יטפל בו, דבר שני לפעמים כואב להם הבטן או משהו אחר תנסי לבדוק אולי יש לו גזים , תקפידי שהוא יעשה גרפס כמו שצריך לפני השינה, במיוחד אם הוא אוכל כל כך טוב, מקלחת לפני השינה והחלפה גם יכולים לעזור לו לישון יותר טוב.

בהצלחה!!!

ובכל אופן רב הפעמים זה עובר אחרי כמה חודשים

יכול להיות שהוא ילד שרגיש לרעשים.

 

תינוק "נורמלי- אבל לפי הספרים" אמור לקום כל 3-4 שעות ולאכול. ואם זה ביום- אז גם לשחק קצת.  יכול להיות שכשהוא קם בלילה ואוכל, הוא עדיין עירני? אם כן, יכול להיות שהחלפת לו את הלילה ביום. והוא רוצה "זמן משחק".  זה לא משהו שהייתי מעודדת.

 

שמת לב שרשמתי הרבה "יכול להיות"? פשוט כי אף ילד לא דומה לילד אחר ומה שמתאים לאחד, לא מתאים למקרה אחר. במקןמך הייתי עירנית יותר לגבי הסדרים שלו-  כל כמה זמן מתעורר, האם קם בפתאומיות בגלל רעש או לבד,  האם הוא שבע בסיום הארוחה, האם את "מפעילה" אותו במהלך היום (בערך שעה בגיל הזה[שוב, לפי הספר] אחרי הארוחה), האם יש סדר יום וכו' וכו'

 

אני אישית מכורה ללוחשת לתינוקות, והיא סידרה לי את כ-ל בעיות השינה של הגדול, ובזכותה (וכמובן הרבה סייתא דשמיא) לקטן שלי לא היו כלל בעיות שינה. מאד מאד מאד ממליצה.

והאם זה מותר לפי ההלכה

המחברת נותנת עצות מעשיות ומצוינות לבעיות שעולות בגידול הילדים כמו בעיות שינה, בעיות אכילה וכו'

בשבילי עוד מהילד הראשון זה הסוד לשנת לילה טובה עם תינוק קטן.

החל מהקימה הראשונה שלו בלילה הוא ישן איתי במיטה. הוא ישן, אני ישנה וכולם שמחים (והוא כזה מתוק, איזה כיף לקום עם חיוכים על הבוקר).

וככה גם כשהוא קם לאכול זה כמעט לא מפריע לי.

 

ועוד דבר שיכול לעזור - נסי עיטוף תינוקות. ועם את נוהגת ללבוש מטפחות גדולות ודקות (כמו אלו של בית עין) אז את יכולה להשתמש במטפחת שלבשת במהלך היום לעטוף אותו בלילה, ולהרוויח כפול, גם עיטוף, גם ריח של אימא צמוד אליו.

בשינה עם תינוק צמוד אליך, זה מסוכן! קרו מקרים שפשוט בלי לשים לב ישנו עליו וחסמו לו את הנשימה וכו' ה' ישמור אז פשוט להיזהר, לא אומר לא לעשות בכלל אבל לשים לב.

עיטוף, ושינה לידי והלוחשת לתינוקות...

 

לא עובד

עם עיטוף הוא ישן כל לילה ועדיין מתעורר המון,(אבל אנסה את הקטע עם מטפחות שלי)

ובשינה לידי כל פעם שהוא מתעורר הוא רוצה רק לינוק אפילו שהוא סיים לאכול לפני שעה

ובודאות הוא לא רעב.. ואז אני עוד יותר מותשת.

הוא לא נראה לי מחליף את היום בלילה, כי בלילה הוא מאוד עייף, ואחרי שהוא מתעורר הוא נרדם מהר(עם בכי) אבל מתעורר שוב אחרי קצת זמן.

 

והלוחשת לתינוקות-ניסיתי הלילה פעם ראשונה את העצות שלה, ואיכשהו היה יותר גרוע..

 

הבנתי שהיא נפטרה, אבל אם היא הייתה בחיים, נראה אותה מתמודדת עם הגבר גבר שלי..זה היה אתגר עבורה, אין ספק

הוא סובל מגזים, אבל אני מנסה מלא דברים שעוזרים לו..ובלילה הוא  פשוט לא מוציא גרעפס..פשוט שעות ולא יוצא..

 

י אז בסוף אני מוותרת, אני בטוחה שכואבת לו הבטן, אבל לא נראה לי שזאת הסיבה העיקרית לחוסר שינה שלו..איך אפשר לדעת?

 

ומקלחת רני עושה לו לפני השינה תמיד, והחלפה-כל פעם שהוא קם בלילה

אצלי הרבה פעמים לא הייתי מצליחה שהוא יעשה גרפס, הייתי נותנת לבעלי הוא היה מניח אותו עליו ואז הוא היה עושה. (מוזר אבל זו האמת) וחוסר גרעפס יכול להפריע לו כל הלילה מניסיון.

תנסי כל מיני תנוחות כולל טפיחות על הגב.

אחרי שעם הגדולה היה לי ממש ככה, משעה 8 בערב היא היתה לא רגועה, סבלה מגזים, ואני כבר חשבתי שזאת גזירה ואין מה לעשות, פשוט לחכות שלושה חודשים שזה יעבור...

 

1. תנסי את שיטת הקסם של יוקטנה. כשמה כן היא, ממש קסם! עם הבן השני שלי: כל ערב בערך בשמונה בערב, כשראינו שהוא מתחיל להיות עצבני מגזים, לקחנו לכיור לעשות קקי, וזה עבד כמו קסם, אח"כ הוא ישן איזה 4-5 שעות רצוף, ואז קם כל שעתיים לינוק כרגיל. ככה עשינו במשך שבוע בערך, עד שראינו שהוא כבר מתרוקן לבד במהלך היום וכבר לא עצבני בערב, והולך לישון רגוע

 

2. אני דוקא מהמצדדות לישון עם התינוק במיטה, אבל אני רואה שכשהוא ישן איתי, הוא מתעורר לינוק כל שעה, ואני כל הלילה מסתובבת מצד לצד להניק וקמה סהרורית, אז החלטתי שהוא ישן במיטה שלו צמוד למיטה שלי, ואני לא מתעצלת ומתיישבת להניק, ולא בשכיבה... 

 

3. אם את אומרת שהוא קם לינוק כל שעתיים-שלוש אני חושבת שזה סביר ואין לך מה להתבאס מזה, בעז"ה זה ישתנה, אבל כרגע הוא עדיין קטן וכנראה צריך את זה.

 

אני לא מבינה את המושג 'מחליף את היום בלילה', לא יודעת, לי זה לא מסתדר.

התינוק בימים הראשונים שלו צריך אוכל לעיתים קרובות, ולרוב בשעות הערב מערכת העיכול והמערכת החיסונית נכנסות לפעולה וזה דורש הרבה אנרגיה ומשאבים מהגוף, אז קשה לו יותר בשעות הערב והלילה.

פשוט להוריד לו את הטיטול ולשים אותו מעל הכיור.?

אלא להמשיך ולהמשיך עד ההצלחה, וגם לאחריה.

 

כשהגדול שלי בגיל 10 חודשים לא היה מסכים לישון בלעדיי (וזה חירפן אותי וגם קצת את בעלי)  לקח לי שלושה ימים להרדים אותה במיטה שלו, ועוד שבוע עד שלא קם בכלל בלילה.

מלשים תינוק לישון במיטת תינוק

היו מקרים ל"ע ששמו תינוק לישון במיטה והוא פשוט מת! (מוות בעריסה)

והסיכוי לתינוק שישן עם ההורים למות בשנתו קטן יותר מתינוק שישן במיטה.

 

איפה בהתהוות שתביא את העלון בנוגע לשינה בטוחה עם התינוק?

 

 

כמסוכנת. חסרות לך הוכחות לכך?  

ואני דווקא ראיתי מחקר שנראה די רציני שהשווה בין תמותת תינוקות בשינה אצל תינוק שישנים במיטה משלהם, לאלו שישנים במיטה של ההורים שלהם. התוצאות היו באופן חד משמעי לטובת שינה עם ההורים.

 

קמה כל הזמן וגם הוא יונק מי שבא לו, ואגב ההנקה בלילה מסייעת מאוד לשמירה על כמות החלב, יותר טוב מאשר לקום עם גודש... תחפשי באינטרנט איך לישון באופן בטוח איתו

בס"ד

 

הוא עדיין רוצה לישון איתך במיטה

ולמה שיתרגל לישון במיטה שלו

אם לא הרגילו אותו לזה?

והחיים שלכם כזוג- מה קורה להם?!

 

אני לא מתחברת, יש כאלה שכן

והייתי מעיזה ואומרת שגם לא לרובן המוחלט.

 

מאד קשה להרגיל אח"כ את הילד לישון במיטה משלו, מניסיון אישי של 10 חודשים- היחסים בין ההורים (...) פוחתים. אני הרגשתי מאושרת למצוא את עצמי סוף סוף לבד במיטה, חזרה לפרטיות ולאניטמיות, וליכולת לישון באיזה תנוחה שאני רוצה, אחרי 10 חודשים שבהם הגדול שלנו ישן איתנו.

 

[את הבן השני כבר מגיל חודש הרגלתי לישון במיטה משלו, והייתי קמה בלילה כשהוא היה בוכה, מניקה, וחוזרת לישון לבד במיטתי- זה היה מאד קשה לקום באמצע הלילה ולהניק, אבל זה לדעתי היה שווה את זה, כשבגיל 4 חודשים הוא כבר ישן לילות שלמים (!!!) במיטה משלו] .

עם כאבי בטן וצריחות נוראיות במשך רוב היום

עזר לה- טיפות של גליכול(משהו הומאופטי שמוכרים בבתי מרקחת(לגיסתי עזר תכשיר אחר שאינני זוכרת את שמו)

גם נידנוד בידיים בתנוחה מסוימת שמצאתי אותה נוחה ומרגיעה(עם לחיצה עדינה על הבטן -כל פעם תנוחה אחרת- להזהר מטילטול!!!

והרבה פעמים לא עזר כלום...

חיפשתי אנשים שאני סומכת עליהם-אמא, בעל והאצלתי עליהם סמכות לשעה שעתיים. וכך צברתי לי אנרגיות

בהצלחה רבה!

תמיד הזכרתי לעצמי שזו תקופה וגם זה יעבור

אני מצטרפת לממליצות על שינה משותפת. גם אצלי זה בדרך כלל פותר את בעית הלילות הלבנים...

אגב, אני לא ראיתי אצל אף אחת שאח"כ היה קשה לה להתרגל לישון לבד. תמיד הייתה להן מיטה, לידינו, והן התרגלו ללכת לישון במיטה ובלילה מתישהוא לעבור אלינו.

 

אגב, אם קשה לך שהוא ישן איתך במיטה, אפשר לקחת מיטת תינוק, להוריד לה דופן אחת ולחבר בברגים למיטה שלך. עשיתי את זה עם הקטנה וזה פשוט תענוג. אני יכולה להתרווח לי כרצוני, וכשהיא מתעוררת אני לא צריכה לקום, רק מגלגלת אותה אלי, ואחרי ההנקה מגלגלת בחזרה...או נרדמת איתה, כמובן.

 

עוד רעיון, אם קשה לך להרדים אותו, נסי לשים אותו במנשא. זה ירדים אותו די מהר אם הוא עייף, ויחסוך לך את המתח סביב ההרדמה- את פשוט תסתובבי בבית ותעשי מה שאת צריכה והוא ירדם תוך כדי. לי לפחות, המנשא היה ועודנו הצלת נפשי העייפה...

 

ועוד דבר, לגבי שינה משותפת, יש נתון שלפיו דווקא במדינות שבהן כל התינוקות ישנים עם האמהות (יפן, אינדונזיה וכד'), כי זו התרבות, אחוז המקרים של מוות בעריסה הוא אפסי. אז ממש לא צריך להפחיד בנוגע לשינה משותפת.

יאת יכולה לנסות להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת של IBCLC טלפונית.

אני לא כ"כ מבינה איך זה הולך,
פשוט מתקשרים לאחת מהן? מייעצות בהתנדבות?

 

מבררת כדי לא לעשות פדיחה

והרופאה אמרה לי ללכת דחוף לכירורג שד..

 

לא הלכתי, עבר לבד אחרי הלידה

הרופאה שלי תגיד את זה. 

זה כדי לכסות את עצמה, הכל היה תקין, כנראה שיש כאלה, שיותר רגישות לשינויים בחזה שקורים בזמן הריון.

לדעתי-נורמלי

אם את מגיעה אליהן זה עולה כסף,

אבל בטלפון אפשר להתייעץ בחינם. 

את קוראת ספרים? מי מלווה אותך בלידה?

הלכת לסיור בביה"ח?

 

חוץ מלקרוא קצת בספרים ובפורומים..
- הדרכה- לא חשבתי שזה כ"כ משמעותי (אבל אולי בגלל שכל הנשים הקרובות אלי שילדו לאחרונה לא עשו..)
- בעקרון אמא שלי מלווה אותי בלידה עצמה..
- וסיור בבית חולים- איך אני אמורה לעשות את זה? פשוט לבוא ולהתחיל לטייל שם? יש מישהו שאני אמורה לדבר איתו שם ושהוא ידריך אותי?

חפשי באינטרנט בדר"כ יש ימי סיורים מודרכים ומאורגנים מראש.

אם את מירושלים את צריכה להירשם גם,עכשיו זה הזמן.

אם את מירושלים,מוזמנת ליצור קשר.

ידע=כח.

אפשר ללדת גם בלי הכנה השאלה איזו חוויה תשאר לך מהלידה.

רוצה בעז"ה ללדת בבלינסון..
ידוע לך אם גם שם צריך להירשם?
תודה רבה!

בייחוד בלידה ראשונה שבד"כ מתפתח יותר לאט ואז בטוח מספיקים להגיע.. 

 

הם מאוד בגישה של לזרום עם היולדת, לא נבהלים ממצבי מצוקה ושולחים באותה דקה לניתוח או וואקום אלא נותנים את כל מרחב הזמן והאפשרויות שיש כדי שהלידה תסתיים טבעי. בכללי הם בדגש טבעי יותר.. קיצר מומלץ מאוד מאוד.. צוות מיילדות פשוט מקסים וגם הרופאים והאחיות..

 

חבל מאוד מאוד שאת לא יודעת כלום כהגדרתך.. ההבדל בין להגיע ללידה מוכנה עם ידע מה זה צירים, איך מתמודדים, כל מיני מצבים שיכולים לקרות, מה בכלל הולך לעבור על גופך לבין להגיע ללידה במחשבה ש"טוב, בטח יהיה קצת כואב, נלד כמו שכולן יולדות ונעבור את זה" זה ההבדל עצום שיכול להיות הבדל של צורך בטיפול נפשי אחרי לידה בלי הכנה או זמן התאוששות ארוך מאוד לבין התאוששות קלה ומהירה וציפיה ללידה הבאה..

 

חבל חבל חבל אל תזלזלי בזה בכלל!!!!!

 

לדעתי שווה לך להרשם לקורס, זה משהו שאתה זוכר לכל הלידות הבאות.. אח"כ אפשר לרענן עם ספרים. 

 

בהצלחה!

ויש לכך כמה סיבות:

נפשית- לידה היא חוויה לא פשוטה, ועלולים להיות בה רגעים מבהילים או לא מובנים... אם לא תדעי לקראת מה את הולכת, את יכולה לחוות אותה טראומטית ממש. וזה מיותר. כשבאים עם ידע, הפאניקה נעלמת, את מבינה מה קורה, יודעת מה השלב הבא... אין הפתעות ואין יולדת "פצועת הלם".

מקצועית- כדי ללדת נכון ולהימנע כמה שאפשר מלידה מכשירנית ( התערבות רפואית ) או מקרעים וחתכים מיותרים, צריך לדעת איך ללדת! איך ללחוץ, מתי, איך להתנועע, ומתי... המיילדת יכולה להדריך אבל קשה מאוד להסביר ליולדת היסטרית וכאובה מה בדיוק לעשות. 

יש גם המון הכנה שאת יכולה לעשות ולעזור לעצמך בתקופה שלפני הלידה. תרגילים, עיסויים, דברים חשובים שיקלו על הלידה ועל ההחלמה ממנה. לא חבל לא לדעת אותם?

טכנית- כמו שיפעת כתבה, ידע שווה כוח! בחדר הלידה, אם הצוות הרפואי רואה שאת כלל לא בעניינים הוא יכול לקחת החלטות שלא היית שמחה בהם. כשאת באה מוכנה ויודעת ונותנת להם לראות שאת בעניינים ויש לך דרישות, יבואו לקראתך ויכבדו את הידע.

 

אל תהיי שאננה, ואל תתחילי להילחץ גם.

פשוט תדאגי לכך שתבואי עם מקסימום ידע.

זה שאחרות סביבך לא נתנו לעצמן את המתנה הזו, לא אומר שאת צריכה ללכת בעקבותיהן.

 

 

אבל קראתי בכמה ספרים, דיברתי עם חברות מנוסות ממני וזה הספיק לי

אם את יודעת שיש לך בעיה ספיציפית או סגנון מסוים שבו את רוצה לעבור את הלידה שווה לך להרחיב בנושא

כדאי שתקראי על כך כמה שיותר! וממליצה בחום אם אין לך זמן לקרא,

 

שיהיה לך לפחות דולה או שאימך תגיע או חברה בזמן הלידה שתוכל להקל עליך

 

את המעבר בלידה בהצלחה ולידה קלה ותצאי בידיים מלאות!!

 

נ.ב : הדולה זה גם ענין אינדבידואלי לכל אחת איך שתרגישי מאחלת לך הצלחה בכל מה שתבחרי!!

אני גם כן באותו מצב ומנצלת לשאול שאלה שמפחידה אותי לקראת הלידה..

קראתי שבזמן הלידה מגלחים את השיערות במקום הלידה.. זה נכון?

סליחה על השאלה האינטימית..

את קראת את המדריך הצהוב?

 

הוא מאמצע שנות התשעים..

לא עושים דברים כאלה היום. לפחות לא איפה שאני הייתי

 

כשאת קוראת מדריך כלשהו, תסתכלי מתי כתבו אותו.

גם לא עושים חתך חיץ באופן שיגרתי היום.

 

אני לא עשיתי קורס, קראתי את אותו ספר (המדריך הישראלי להריון ולידה)

אל תקראי שם את המידע על בתי החולים. הילדים שנולדו כשהמידע הזה היה רלוונטי,

הולכים היום לצבא כבר.

תקראי אותו גם בעיון.

 

תקראי באינטרנט, תשאלי, תבררי הרבה,

לא חובה קורס,

אני לא עשיתי והיה לי טוב. אני מסייגת, הייתה לי לידה בסדר.

אולי אם הייתה לי לידה מסוייטת הייתי מצטערת שלא עשיתי.

אבל כן הגעתי מוכנה מבחינת ידע תיאורטי.

עיסויים וכו' לא למדתי ולא היה לי צורך. יכול להיות שזה כי הלידה עצמה הייתה מהירה וקלה יחסית. (יחסית.)

 

בהצלחה.

 

בס"ד

 

זה מרגיע מאוד

 

אם את לא רוצה קורס יש גם ספרים טובים

ממליצה - אם את מסוגלת-

לראות ביו טיוב סרטי לידה חיוביים

לי זה מאוד עזר לראות שזה אפשרי

לראות באופן מוחשי איך לידה מתקדמת

איך התינוק יוצא

וגם אם זה כואב זה אפשרי ובר-סיבולת

זה משפיע על המחשבה והמודעות-

אני יכולה ללדת

כי אני אישה

והגוף שלי בנוי בדיוק לזה- לכך נוצרתי

 

לידה קלה ובריאה וידיים מלאות

אין מה לעשות, גם אם זה הריון כימי, הגוף כבר ניקה את עצמו..

 

חשוב מאוד להתחזק, פעילות ספורט, לקחת ו יטמינים, לאכול טוב.

 

ד"א יש כל מיני צמחי מרפא שמחזקים את הטונוס של הרחם, וכך הרחם מתחזק

ולחזק את הגוף לקראת ההריון הבא בע"ה שיהיה תקין ועם ידיים מלאות ובריאות!!

כדאי לעשות "כלי לברכה"- לקבל על עצמך מצווה מסוימת שתוכלי להתחזק בה יותר, או להפיץ מצווה מסוימת לחברותייך (למשל טהרת המשפחה למי שעדיין איננה שומרת, או נרות שבת), ובכך להיות כלי לברכת ה'. וכמובן להיות רגועה ונינוחה, הלחץ הוא אמצעי המניעה הטוב ביותר.

 

ובקשר לשאלתך,  לדעתי, הגוף שלך עדיין מתאושש מההפלה ולכן המחזור לא סדיר.

 

 

 

 

אתמול הייתי בהערכת משקל בשבוע 33+1

וההערכה היתה 2.080

ובגרף זה היכה פחות מהממוצע..

 

 

אם כבר כותבת- כמה בד"כ עולים מהשלב של עכשיו עד שבוע 39??

(מניחה שאלד בערך אז....)

ונולד-  ...4545

נולדו בין 3500-4000

 

אם הקטנציק שוקל עכשיו 2 וחצי אז הוא יכול להגיע לארבע??? 

יאו

 

 

שלי היה 1800 ונולד 4500..

 

שלי היה  יותר קטן, לא להילחץ

זה יכול להיות קפיצת גדילה

זה יכול להיות משהו שכואב לה, או שהיא מרגישה לא טוב ולכן רוצה לינוק הרבה

 

אני מציעה לתגבר את עצמך בארוחות מפנקות ושתייה בשפע בימים הקרובים, ואם זה לא עובר תוך ימים ספורים לנסות לברר מה הגורם.

ובמקרים כאלו ניסיתי לתת ולפעמים זה עזר, חד פעמי לא קורה כלום.

בכל אופן יתכן שכדאי לנסות לאכול דברים משביעים ואז גם החלב משביע-

לחץ ומתח גם עלול לגרום למה שתארת

ו..גם בלי כל סיבה...פתאום עובר והכל בסדר..

בהצלחה

בטיחותי,וכך גם את לא נאלצת להיות ערה וגם היא יכולה לינוק כל זמן שהיא רוצה? אני עשיתי זאת עם 2 ילדים והיה סבבה,יותר כיף מאשר לקום,להניק ולהחזיר לעריסה,כמובן באופן בטיחותי,יש על זה חומר באינטרנט.

למשל בהריון ראשון לא היו לי לא צירים
ולא התכווצויות עד היום של הלידה..
בהריון השני מתחילת חודש 8 סבלתי מהם

מקווה ששאת גם לא תרגישי.

 

לי רק בהריון השלישי היה כזה דבר במהלך החודש התשיעי.לא כיף במיוחד אם כי לא כואב כמו צירים.

לפחות 6?

בכל מקום שחיפשתי ראיתי שחייב 2 יציאות לפחות...
כן, יש לה לפחות 6 טיטולים של שתן..

בס"ד
אשרייך שדיברת גם עם יועצת והחלפת תנוחה ואני מאמינה ששתיכן קצת יותר רגועות עכשיו..
לדעתי- אין לך מה לדאוג.. גם אני נלחצתי כשפיצית שלי לא עשתה (אפילו כמה ימים..) וגם ראיתי בכל מקום באינטרנט שזה בעיה, אבל אחיות הרגיעו אותנו שהכל בסדר..
רק אם לפעמים נראה לך שהיא מתאמצת ולא יוצא- את יכולה לנסות להקל עליה עם "אופניים" ברגליים או עיסויים בבטן בכיוון השעון או להחזיק אותה כשהגב שלה לכיוון הבטן שלך והיד שלך מחזיקה אותה מתחת לברכיים, כלומר שאת מקרבת לה את הרגליים לחזה שלה ואז זה גם אמור לעזור.. בשורות טובות! ב"הצלחה!!

נראה לי שהגיוני שזה גם בגלל שעכשיו היא אכלה חלב שאוב ולא מטרנה, עם מטרנה יש הרבה יותר יציאות מאשר עם חלב אם (ככה זה אצלינו לפחות...)

בהצלחה רבה וכל הכבוד לך!!

חשוב להתייעץ עם רב ורופא אם את צריכה לצום..

בחודש שלישי .

וקיבלתי היתר לא לצום בכלל.

היה לי כאבי ראש איומים ובחילה וכאבים בצד.

אז פחדתי להזיק לעצמי שתיתי 2 כוסות מים וצלחת קורנפלקס.

חוץ מהתקשויות של הבטן כל הזמן...

אני בהריון מתקדם

הנקתי שלוש פעמים מהבוקר,

ההנקה מחלישה...

ראיתי שהקטנטונת רעבה אחרי שעתיים אז נתתי עכשיו בקבוק שאוב,

ונראה מה יהיה הלאה כשעוד מעט שני הגדולים יחזרו מהבייביסיטר...

שנזכה לראות בבניין העם והארץ!

 

 אני לא מסוגלת לצום כשאני בהריון...

אבל חשוב מאד להיות קשובות להרגשה שלכן אם חלילה אתן מרגישות לא טוב לשבור!!!

שיהיה בהצלחה!!!

והלוואי שנשבור את הצום לפני הזמן כי המשיח כבר יבוא...

אמן

בדיוק התחלתי אתמול תשיעי

אפילו היה לימספיק חלב, ולא נתתי שאוב כמו שחשבתי..

ושנזכה לא לצום יותר!! (רק ביו"כ)..

יפעת (או אחרות)-

יש מה לעשות חוץ מלשתות המון ולנוח?

התחלתי היום שבוע 36 וממש לא מתאים לי ללדת בקרוב... 

(כמובן ששברתי את הצום בצהריים.למרות שהייתי יכולה להמשיך בכיף)

חיי האם קודמים לחיי העובר
ובלי להתייחס לנמשל
האישה טיפשה.
בקיצור משל לא מוצלח.

לא סיפור אמיתי

והוא בהחלט משל מתאים ומלמד

היא תבדוק מהם הפורומים השונים, ותיכנס בין השאר גם לפורום הזה...

 

 

או שאתן מדברות על פרסומים בדף הבית? לא שמתי לב שיש כאלה שם...

 

 

בכולופן - אני בעד הרעיון!! (יישר כח, שירה!)

 

בכל מקרה צריך לזכור שמן הסתם ימשיכו להיכנס אורחים בלתי רצויים... (שוב - לא מפריע לי שיקראו את ההודעות שלי, אלא שלא יגיבו דרך אנונימי או שיתחזו לנשים. אני רוצה לדעת שכרגע הגיב לי בן/נערה וכד', ואז אשקול אם לקבל את דבריהם או לא..).

ויפעת , מה את אומרת?

ויש ייתרון בפורום שלנו על פני פורומים אחרים של הריון ולידה.. ואני מסתובבת בעוד פורומים חוץ משלנו.. וב"ה הוא ממש גדל ופורח בשנים האחרונות.

אני אתייעץ עם אדמין..הוא האחראי.

השאלה איך מי שצריך את המידע- נבנה לו נתיב כדי למצוא את הדרך לפה...

 

 

אולי התקנה לזה תהיה פשוטה יותר-

דברים שאין מקומם בפרהסיה הציבורית- לא לדון בהם בציבור

ומי שצריכה עיצה על זה- לפנות לאישי למנהלות או לנשים מנוסות שיש כאן

 

לא הכל שחור, לבן. גם בדיונים על חזיות הנקה אין צורך באורחים מיותרים,

וגם אם יש מי שיגיע בכל מקרה,, ברור שיהיו פחות.

רעיון מצוין.

אני דרך הקישורים גם הגעתי לכל מיני פורומים שלא הייתי מגיעה אליהם....

לא מסוכן וצריך לשתות הרבה מאוד(בלי להתייחס לצום- זה שאלת רב)

זה אומר משו?

ח"ו התקשויות כאלה יכולות לפתח לידה אם אין מספיק נוזלים בגוף והגוף לא במנוחה. 

 

יש כמובן הבדל אם זה בא פעם ב.. או שבשעה יש כמה כאלה. אם בשעה יש כמה כאלה זה לא תקין בשבוע הזה נראה לי. כי סכ"ה הרחם כן מתחילה להכין את עצמה אז אמורות להיות כמה וכמה התקשויות ביום. אבל ביום, לא בשעה אחת.

אחרי שישנתי בלילה.זה גם יכול לנבוע ממאמץ.אם זה קרה לך היום אז אולי זה מהצום.תשאלי רב או במכון פועה.

אבל אצלי אני חושבת שזה בגלל אני שוכבת המון ואומרים שכששוכבים יותר מרגישים תנועות..

אולי גם אצלך זאת הסיבה..

בהצלחה!!

נחה הרבה. 

 

אז כנראה יש מצב.. בגלל המנוחה זה קצת הדאיג אותי. 

 

תודה בכל אופן. 

דימום אחרי לידה הוא בין 6-8 שבועות.

יש שיטת לקיצור דימום כמו לימונים,לסחוט 3 לימונים כל בוקר ולהמתיק עם קצת מים וסוכר,ולשתות,הלימון מנקה את הרחם.

יש עוד אפשרות לרתיח מחיצות רימון (את הלבן) ולשתות.

יש חליטת ילקוט רועים.

ולשאול על כל כתם רב!! לא לאסור את עצמכם. יש הרבה הקלות אחרי לידה.

אם לא עברו שישה שבועות, אז חיבוק גדול אבל זה לוקח זמן וזה המייאש בדימום של אחרי לידה- נראה שנגמר וכל הזמן חוזר...

אם את כבר יותר זמן אחרי הלידה- כדאי להתייעץ. לי למשל אחרי לידה ראשונה לקח חודשיים ומשהו להיטהר ובלידה הבאה גיליתי שאחרי לידה האזור כ"כ רגיש שכל פעם נהיה פצע בעקבות הבדיקה....

הרב הנחה אותי מה לעשות ויכולתי לטבול ממש מהר....

לגבי הסרזט- אם את מתחילה לקחת רק אחרי הטבילה (זה מה שאני עשיתי, אבל אז את לוקחת סיכון של שבוע לא מוגנת ונעזרת בנרות) לא מחייב שתאסרי. כל גוף מגיב אחרת, ומאד מומלץ להשתמש רק בתחתונים שחורים ולא להסתכל בשרותים בכלל!!!! אם יהיה דימום ממש- לא יהיה ברירה, אבל אם יהיו רק כתמים- לא תדעי עליהם ולא תאסרו.

בהצלחה רבה ובעז"ה יגמר מהר!!!

כמה זמן את כבר אחרי לידה?

זה יכול להיות פצע כמו שלי היה בכל מקר כדאי להביא את הבדיקה לרב הוא יכול לזהות שזה פצע גם אם זה דם ממש

וחוץ מזה אני מכירה מישהי שלא הצליחה להתנקות 3 חודשים והלכה לרופאה והתברר שנשארה לה חתיכונת פצפונת מהשליה...

ויכול להיות שאת סתם צריכה ס ב ל נ ו ת!

הפצע גם יכול להיות לא מהלידה עצמה.

מפחדת מאוד מאחרי הלידה, יותר מאשר הלידה עצמה.... 

אני כרגע בהדחקה, אבל זה נושא מאוד עצוב וכואב אצלי...

מניסיון- בחיים את תסתכלי בניגוב או בתחתון... ועם כל אי הנעימות שבדבר, כדאי ללכת לבודקת טהרה. הפצע ממש לא חייב להיגרם מהלידה, אלא מריבוי הבדיקות באזור, שהוא די יבש בגלל הנקה...

בחיים לא שמחתי כ"כ כשגיליתי פצע בעזרת בודקת טהרה 

אז אל תוותרי על זה!

 

ומילה על סרזט, תהיי ערנית.

אם יבוא בעקבותיו דימום שלא ממש נגמר, ארוך מכמה ימי הסתגלות וגם חוזר ונשנה, תתייעצי עם מכון פועה.

ממש לא מחייב דימום שלא ניפסק , לי למשל אין בכלל דימום כל התקופה שאני לוקחת, על כל אחת זה עובד אחרת....

לשאול לשאול לשאול!!

בעלי הלך לשאול את הרב אריאל ביום השישי של של שבעה נקיים (התחלתי אחרי 4 שבועות מהלידה) על משהו שהיה נראה  לי שאין סיכוי, והוא התיר.

שווה לשאול גם על מה  שנראה לך אדום ... 

וזה היה נראה לי חסר סיכויים לחלוטין, אבל הרב התיר את זה. וזה היה כתם ענק, על כל התחתון.... תמיד תמיד כדאי לשאול

8 שבועות אחרי לידה...

פעם שלישית שאני בתוך שבעה נקיים, שמתישהו הפסיקו בשל דם שקפץ לביקור.

היום השביעי הגיע ואני עושה בדיקה בבוקר -- נקי.

ממשיכה להתארגןלערב.. מסדרת את הבית, מארגנת את עצמי ולקראת שקיעה עושה בדיקה נוספת,

כזו של לצאת ידי חובה - ופתאום - דם!

בדיקה פנימית, שעה לפני שאני אמורה להיות בתוך המקווה...

 

טלפון ממרר בבכי לבעלי, שהבין מייד.

רץ הביתה, לקח את הבדיקה, חשכו עיניו.

הלך לרב שגר הכי קרוב, זה שאנו שואלים תמיד...

והוא אמר - "בעייתי, אלא אם כן היא הרגישה כאב בבדיקה ואז ניתן לתלות את זה בפצע.."

אך מה לעשות, לא הרגשתי כאב...

ניסינו לבדוק עם עוד שני רבנים שאמרו שאולי היה ניתן להקל, אך בגלל שכבר שאלנו אין מה לעשות וצריך ללכת לפי דעתו.

 

אפשר לתאר באיזה מצב היינו שרויים...

החלטנו לצאת לבית קפה, לעודד את עצמינו.

לאחר כחצי שעה, התקשר אלינו מדריך החתנים של בעלי שגם אליו התקשרנו כדי לקראות אם יש משהו שניתן לעשות...

בעלי עונה והמדריך אומר לו "ניסיתם בודקת טהרה?"

בגלל שאף אחד מהרבנים לא העלה את הרעיון אפילו לא חשבנו על זה...

הסתפקנו אם יש לנו כח לתלות תקווה ולהתאכזב.

 

בסוף החלטנו, אמנם הסיכויים קלושים, אבל גם בשביל אחוז הצלחה זה שווה..

 

התקשרתי, היא אמרה להגיע אליה תוך חצי שעה.

 

בקשנו לקחת את המנות שהזמנו ב-take away, ויצאנו לדרך.

הגענו מעט באיחור.

 

התפדחתי והייתי חסרת תקווה לגמרי.

כשספרתי לה את הסיפור היא אמרה "אני בטוחה שיש לך פצע, זה רק עניין של זמן עד שנמצא אותו".

היה לה כ"כ ברור שזה המצב והיא כ"כ הצטערה בשבילי שלא יידעו אותי על האופציה הזו כבר בספירות הקודמות...

התעודדתי, עברתי את הקטע הלא נעים והמתנתי בכל ליבי לבשורה הטובה.

והיא הגיעה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

23:00, מחפשים מקווה פתוח באיזור
(כמובן, אחרי שהתקשרנו לרב לוודא שזה בסדר...)

טבלתי.

טהורה.

 

טלטלות נפשיות לא קטנות.

התחייבתי לספר כדי שידעו כולן שלבודקות הטהרה יש תפקיד חשוב מאד!!

 

בהצלחה לכולן.

 

 

במוצאש...אותו סיפור.

טבלתי ב12 וחצי בלילה...

בזכות בלנית ובודקת צדיקות.

רחו בחשבון שזה קצת פאדיחה אבל היא שווה בשביל מצווה כל כך ענקית!!

גם לנו היא עזרה ביותר....

השתמשתי בספוגיות טרם לקיחת סרזט וזו היתה טעות איומה...הספוגית יצאה מלאה בדם וזה נחשב כבדיקה פנימית.

איך שהרב ראה את הספוגית הוא חשד לפי הצבע והפנה אותי מיידית לבודקת טהרה.

היא כמובן זיהתה פצע נוראי, שתארה אותו כמו כוויה...

"מפדח" כמו בדיקה וגינלית. תלוי מה נקודת ההשקפה.

מסקנות:

א. ת מ י ד לשאול!!!

ב. לא להשתמש בספוגיות האלה מ-2 סיבות:1. דימומים שעלולים לאסור ופצעים מיותרים

                                                        2. מגנים רק ב-90%. הבת המתוקה שלי יכולה להעיד על כך...

בשורות טובות!

הייתי בטוחה שאין מצב והבדיקה לא טובה וכשהיא בדקה אותי מסתבר שמרוב שדיממתי הקרעים הפנימיים מהלידה לא התעכו ...שוה מאד לשאול ולהיבדק במיוחד אחרי לידה

אבל צריך לדעת שאחרי הלידה יש הרבה הקלות בבדיקות. תריך רק לשאול.
מקלים בכמות הבדיקות אני עשיתי אחת ליום. וגם מקלים ללבוש שחורים. ועוד דבר ששמעתי בקרוס הדרכת כלות שאחרי שעושים את הבדיקה השביעת את בחזקת טהורה ולכן את יכולה ללבוש שחורים עד הטביל.זה יכול למנוע את כל הכתמים שרואים על התחתון. וכמובן שמקלים מאוד עם מוך דחוק. אחרי פעם אחת שלא הולך כדאי לברר עם רב מה הוא יכול לעזור כדי שתגיעי טהורה בסוף של השבעה נקיים, הם רוצים להתיר נשים לבעליהן בטח אחרי תקופה כל כך ארוכה.

היה כל סיכוי. וזה אגב, לכל אורך התקופה בה השתמשתי בגלולות. כך פסק הרב שראה שאחרת אין סיכוי...

ככה היה לי וכבר חשבתי לעשות מנוי אצל בודקת טהרה...בגלל פצעים. בהצלחה! וכמובן שאלת רב,לא לאסור את עצמנו סתם

תתחילי לנסות כשאת רואה שמדובר בהכתמות רחוקות. בדרך כלל לא לפני 5שבועות מהלידה.

לי עזר קינמון.

שמעתי גם על מחיצות רימון

לי עזר תה פטל ותה סרפד אחרי לידה אחת ומחיצות רימון אחרי לידה אחרת..

לקחת את הלבן של הרימון- לבשל במים.

ולשתות שזה קר. 

אני לא מניקה אבל קצת שואבת, אז עדיף לא לימון?

ואת המים של הרימון- לשתות פעם ביום? או שכמה שיותר יותר טוב?

תודה רבה!