פורום הריון ולידה (עמוד 5051)

אין אף אמצעי שהוא 100%..

הייתי עם אמצעי מניעה מהטובים בשוק, דייקתי לגמרי במה שקשור אלי, גם הרופאה שלי מעולה- והקב"ה החליט להוריד לעולם 2 נשמות מדהימות דרכי- למרות ועל אף.....

אין ספק שבהתחלה היתה הלם מוחלט. לאחר עבודה עצמית קיבלתי את 2 ילדיי ב2 ידיים שמחות.

עדיין לא יודעת כלום רק מרגישה ממש מוזר(כ-ל שניה בשירותים..מה קורה?וקצת כאבי בטן ורגישות בחזה..) והפסקתי לקחת כדורים אבל המחזור לא מגיע..מישי יודעת תוך כמה ימים מהפסקת הכדורים המחזור אמור להגיע? לא חושבת שאני בהיריון אולי סתם מקווה מידי..

יכול להיות שזה עדיין השפעות הורמונליות של הכדור.

אם עברו כמה שבועות יכול להיות שהיה ביוץ ונכנסת להריון

ויש סיכוי קלוש שנכנסת להריון עם כדורים..

בס"ד
לפי ההמלצה של הרב שלי- לקחתי בלי מים (ואם ממש לא הייתי מצליחה הוא התיר לי לשתות עם מקסימום 40 גרם- אבל זה הפסיקה בשבילי..)

אפשר כבר לעשות בטא.

לא זוכרת את הערכים....

איזה מרגש לראות 2 פסים......

מזל טוב!!! גם לי יצא פס חלש, אז עשיתי שוב.. כי פשוט לא האמנתי שזה סופסופ הגיע!!

אני חייבת להודות לכן!
יש לכן זכות גדולה-
לפני חודשיים שאלתי פה (בכינוי אחר) לגבי שחלה פוליציסטית..ואם רק לחכות או שיש מה לעשות..
הרבה בנות עודדו אותי..ושיתפו בסיפור שלהן..והמליצו לי ללכת ליעוץ רפואי.
עשינו זאת,לקחתי פעם אחת איקוקלמין... ו...ב''ה
אז תדעו שיש לכן זכות גדולה כי הלכתי ליעוץ רק בגלל ההמלצה פה!

ושאלה נוספת-רוצה להבין את העקרון-

איך מחשבים את השבועות?

אם התאריך וסת הוא 8/6 ,ל' סיון.
זה יוצא שהיום זה 4+6 או שאני טועה?

זוכרת שקראתי פה פעם שאם אני בשבוע 4+6 אז זה נקרא סוף שבוע חמישי?

תעשו לי קצת סדר..

את יכולה לקבוע תור לרופא בשבוע 7 כדי לראות עובר עם דופק והוא כבר ינחה אותך להמשך מעקב.

 

איזה מרגש!

בהצלחה!

חוץ מרגישות בחזה ושצריכה יחסית הרבה לשרותים..מרגישה מצוין.
זה הגיוני?

לא שאני מתלוננת

וסליחה על מבול השאלות..
אין לי את מי לשאול..
נראה לי יחד עם הדרכת כלות צריך הדרכת תחילת הריון

שוב תודה!

איזו שמחה ברוך ה'!

מרגישה בדיוק את אותם תחושות, הלוואי שאני בהיריון....

 

וזה בסדר אני הרגשתי מעולה עד שבוע 7 !!

 

ומאז זוועה עד היום לא רוצה לבאס אבל שלא תופתעי

מהממת!!

 

מזל טוב!!

 

לדעתי תחכי עוד שבוע ותעשי בדיקת דם כדי להיות בטוחה..

תוודאי גיל הריון עם אולרסאונד, הביוץ מאוד לא מדויק [לי היה גם הפרש של חודש בין התאריך האחרון לאולטרסאונד]

הוסת שלי סדיר- 30-34 יום מקסימום.קבלתי לפני 5 שבועות בערך..כמה כבר הפרש יכל להיות?

ובפעם הזאת אני גם יודעת מתי היה הביוץ- בגלל האיקוקלמין הרגשתי ברור..זה כאב..וזה היה בדיוק ביום שיצא חיובי בבדיקה..

למה שיהיה הפרש יותר גדול?

אבל אני נכנסת להריון בלי בלי איקוקלמין , והפער בין התאריך לאולטרסאונד תמיד גדול [ולא אחיד בכל הריון] יכול להיות שאצלך באמת הגיל יותר ברור....

כשהייתי בשירות לאומי הלכתי לרופאה, עשיתי אולטראסאונד ואמרו לי שיש לי שחלות פולטיציות

ב"ה, נכנסתי מהר להריון ועכשיו אני בהריון שני

בהתחלה באמת לא האמנתי כי הייתי בטוחה שייקח לי מלא זמן

יש טעם לבדוק מה קורה עם זה? או שזה יכול להיות בעייתי רק בכניסה להריון?

 לא נעים לי לשאול כ"כ הרבה...פשוט מרגישה שאני לא יודעת הרבה...

 

 

1. אני בשבוע 5+1- מתי לקבוע תור לרופא נשים לאולראסאונד ודופק? מעדיפה שכבר יהיה אפשר לראות דופק..

 

2. אני לוקחת פריג'ננטלי (פרנטל..) - צריך לקחת עוד משהו..?

 

 

מה שחשוב כעת זה לראות שההיריון בתוך הרחם ויש שק והכל,ודופק,לפעמים הדופק מופיע רק בסביבות שבוע 9,להחלטתך אם ללכת כעת לראות מה כן יש ואם עדיין אין דופק ללכת שוב,או ללכת כבר יותר מאוחר.שיעבור בשלום ובקלות בע״ה. הפרנטל זה לנשים הרות? אז סבבה,תוכלי גם לוודא עם הרופא.

תור לרופא קובעים לסביבות שבוע 7-8, לא תמיד רואים דופק ולכן עושים אולטרסאונד פנימי.

 

אישית, לא הסכמתי בשום אולטרסאונד שיעשו לי פנימי, וזאת זכותי. את יכולה להתעקש על זה אם זה מפריע לך.

 

ולגבי הפרנטל, תשאלי את הרופא כשאת הולכת אליו!

ולא יוכלו לקבל אותך. קבעי בנחת מעכשיו לשבוע 7-8-9...

קבעתי לחמישי הקרוב- זה יצא 5+5- קצת מוקדם..
יש סיכוי לדופק?
אין לי סבלנות לחכות 3 שבועות..

כדאי לך לחכות! אח"כ לא יראו דופק ואת תהיי סתם בסרטים!

היה רק ב- כ'ח אב..
גם פשוט לחכות עד אז זה קשה..אני מרגישה שאני בכלל לא קולטת ועוד מפחדת להאמין שזה באמת קורה..אז אפילו לראות איזה גרגיר שומשום בשק הריון יעזור לי
אם אלך עכשיו זה בידיעה שגם אם לא יהיה דופק זה לא אומר כלום..כך שזה לא כזה נורא.
ויש כאלו ששמעו דופק גם בשבוע 6 ,לא?

עדיף לחכות לשבוע 8 ומעלה..

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם..

ושבסופו תצאו בידיים נלאות!

האמת שאני פשוט לא מצליחה בכלל לעכל אפילו לרגע...

 

כל כך בכית ורצית וציפית ופתאם....הנה זה פה...

 

בעקבות שיחה עם בעלי הרגשתי שבאמת הדחף הזה לדעת ש'הכל בסדר' הוא מקום שנובע מפחד, מחוסר אמון בטוב ה'..אולי בשל חוויות קודמות בחיים ( אני למשל חיכיתי  הרבה שנים עד שהתחתנתי וזה יצר אצלי פחד עמוק מהמתנות..כשראייתי את ה2 פסים בבדיקה  היו לי דמעות של תודה שה' מראה לי שלא הכל חייב לבא דרך יסורים והמתנה ארוכה מאוד- אמנם חיכינו 8 חודשים אבל בכל זאת...ב"ה)

ואולי בגלל ששמעתי כל מיני סיפורים מפחידים ובלי לשים לב זה משפיע....ומחליש...וזורע ספק...ואני לא רוצה לחיות ככה! רוצה באמת לסמוך על ה'- שהוא חפץ לתת ולהשפיע. ושהוא לא יתן חצי מתנה...

 

אז אני מתלבטת בין 2 אפשרויות-

 

1. לבוא לרופאה השבוע ליעוץ כללי. ולקבל ממנה הפניה למכון אולטראסאונד לשבוע 7-8. זה עובד ככה? אפשרי?

( ושוב צריכה הבהרה- אם אני כרגע ב5+1 אז  מתי הכי מוקדם שכדאי לבדוק דופק? )

 

2.  לבטל את התור השבוע ולבוא רק עוד 3 שבועות...

 

נחליט ביננו ביחד, אבל אשמח לעצתכן...

תתיעצי איתה מה לעשות במצב שלך.

יש רופאים שיש להם מכשיר אולטרסאונד בחדר אז היא כבר תוכל לעשות לך על המקום!

 

אם לא תראו דופק שזה מה שסביר שיקרה, תבקשי ממנה הפניה למאוחר יותר.

 

בהצלחה ממש!

כרגע התפילות שלי שההריון יהיה תקין ..

ושנזכה שימשיך..ולצאת בידיים מלאות..

(פתחתי שרשור נוסף- ערכי בטא יצאו נמוכים ...)

רוב הרופאים בכלל לא בודקים דופק בבדיקה שלהם, אלא רק נותנים הפניה לאולטרסאונד אז זה לא כ"כ משנה.

את האולטרסאונד לא כדאי לקבוע לפני סוף שבוע שישי ועדיף אחרי, זה סתם מכניס לסרטים מיותרים (מנסיון...)

עם החשש הזה עד האולטראסאונד..
בכל מקרה, לי בשבוע 5+4 היו כתמים וקיבלתי הוראה לבוא לבדוק שהכל תקין, ואז בהפתעה גמורה, אחרי שהטכנאית אמרה לי שלא יהיה עכשיו דופק וכו


היה דופק!!!!
אז, אני לא אומרת שתבני על זה... אבל סתם שתדעי שיש מציאות כזאת..
שיהיה בהצלחה, בשמחה ובקלות בע״ה!!

זה במקום ברזל וחומצה פולית?

 

 

 

כתבתן להתיעץ עם רופא...אבל התור לעוד 3 שבועות ורוצה לקחת מעכשיו..

 

אני לא מבינה בזה כלום..

פרנטל הוא במקום ברזל וחומצה פולית אם אין לך מחסור גדול בברזל.

בכל מקרה, הרופא שלי אמר לי לקחת רק חומצה פולית עד סוף השליש הראשון ורק אז לעבור לפרנטל. (ברזל לא היה חסר לי, הוא לא אמר לי כלום על זה...)

פרנטל לקחתי כבר בחודשים האחרונים..המליצו לי עליו ועל אבץ וויטמין E...

 

מתלבטת אם להמשיך לקחת אותו או לשנות...

 

 

תודה לכולכן על כל העזרה

 

 

ככה שאין צורך לקחת..

פרנטל הוא למעשה מולטיויטמין והיצרנים מעריכים כמויות שהאישה צריכה. אפשר להשוות ערכים בין חברות שונות (בד"כ המוצרים של קופ"ח הם בערכים נמוכים יותר  וגם זולים יותר. כ"א והחשבון שלה מה יותר חשוב...).

לי אישית היה היריון עם בדזל מאד נמוך ולקחתי בנוסף ברזל. בבדיקות דם נראה חסר משמעותי בעוד דברים חיוניים לגוף ולהריון- אז לקחתי עוד השלמות חוץ מפרנטל וברזל. אבל חומצה פולית מצויה בפרנטל בכמות הרצויה אז אין צורך להוסיף.

אני באתי לרופאה בחודש 1-2 כך שמאז הייתי עם הפרנטל והברזל.

בהריון אחר לא היו כל חסרים. אז רק פרנטל בשביל השיגרה. 

יש קשר בין ויטמין D לסוכר וגם כל מיני תחושות הריוניות קשות ששורשרו פה בעבר הרבה פעמים נובעות מחסרים איומים- רק שאנחנו לא יודעים -כי לא בודקים באופן רגיל. חוסכים עלינו...

איזון ע"י התזונה וע"י תוספים נכונים - יכולים להעמיד אישה על רגליים. כותבת מניסיון.

סבלנות.

תתפללי ואל תשכחי: אין ברכה אלא בדבר הסמוי מין העין....

לא מניסיון אישי, אבל אומרים שהכי כיף וקל לילדים לגדול צמודים ממש בגיל. איזו מתנה נהדרת את נותנת לילד שלך! זה שווה לו יותר ממעט הנקה שהוא מפסיד (למרות שלגמרי מבינה את הקווץ' בלב כמובן, ושולחת חיבוק).

מה שאת כן יכולה להשאיר מההנקה - עדיף שתשאירי. הנה מה שכתבה רופאה מומחית בתחום, את יכולה להראות גם לרופאת המשפחה.

שיעבור לך ממש בקלות ובכיף!

נראה לי שאפשר להמשיך להניק, אבל לאט לאט כן לשלב תמ"ל ולעבור אליו, לפני שאת תהיי מותשת יותר מדי.

תפילות, תפילות, תפילות (עךל בריאותך, בריאותם, הצלחה וחינוך). שה' יתן לך תמיד כח בשפע רב ותהיי שמחה ושופעת חום ואהבה לאין קץ!

אפשר להניק יחד עם הריון כל עוד אין דימום או הריון בסיכון.

המרווח הקטן יהיה קשה בהתחלה..ואח"כ בע"ה תהני מזה..

נראה לי זה הולך בתוספת של תחליף ומוצקים בהמשך.

ושיש לה הוכחות שאין בזה סיכון.

 

אם את רוצה לשמוע - פני אליה באישי.

ועם כל הקושי שבדבר זה גם היה כיף לא נורמלי.

בעיקרון כבר שבוע שלא הנקתי אותה, אבל עדיין יש לי חלב

הפסקתי כי הפחידו אותי שזה ממש קשה וכל פעם שארצה להניק אז גם היא תרצה

את ממליצה? שווה לנסות לחזור לזה?

אבל אני חושבת שהקושי שווה את זה בגדול.

 

אם את רוצה יותר פירוט אפשר באישי

יש נשים שזה בסדר גמור להן, ויש שלא.

מכירה מי שהפילה בגלל הנקה, ולכן לא כדאי למהר ולהצהיר.

 

אפשר לעשות את זה- אבל בהחלט צריך להיות עם יד על הדופק.

(זה לא היה בהתחלה- אלא בחודש שלישי רביעי..)

נשים שההריון שלהם לא בסיכון - אין בעיה.

התייעצתי עם הרופאה שלי והיא אמרה שזה בסדר אם אין התכווציויות או דימומים.

שווה לך לשאול את הרופאה, בנתיים לפי דעתי אם זה נראה לך בסדר את לא צריכה להפסיק...

וד"א, יש כאלה שמניקות אח"כ שניים...

 

והפסקתי להניק..

אני הפסקתי כי הילד שלי פשוט לא הסכים לינוק, אבל בדיעבד אני חושבת שזה הכי נכון  (וככה גם עשיתי אחרי שנכנסתי שוב להריון אצל הילד הבא, עם מרווח טיפה יותר גדול..)

אני חושבת שאישה לא צריכה לקחת על עצמה כ"כ הרבה. הריון זה מתיש וגומר (במיוחד בהתחלה שאין תאבון, ואולי אפילו גרוע מזה..) ובשביל להניק צריך הרבה כוח, והרבה לאכול ולשתות..

לא קורה לילד כלום ממטרנה. ילדים גדלים מזה מצויין! והאמת, הם גם ישנים יותר טוב עם מטרנה.. וגם פחות תלותיים בך, וזה מקל.

כדאי בכל זאת כשנותנים מטרנה בגיל קטן, להחזיק אותו צמוד אליך (לי אחות אמרה אפילו בלי בגדים, כדי לא לפספס את הקרבה שבהנקה, כי המגע מאוד חשוב).

הכי חשוב לתת הרבה חום ואהבה - מזה גדלים הכי טוב!

ההתחלה יכולה להיות קשה, כי יהיו לך ממש 2 תינוקות, אבל תזכרי תמיד שאת נותנת לשניהם את המתנה הכי גדולה לכל החיים, אין כמו אחים קרובים! במיוחד עם שניהם מאותו מין..

בהצלחה רבה!

שזה לא לעניין, ממש לא. אין לי שום ניסיון בעניין.

אני פשוט תוהה....

ספרו לי מניסיונכן, זה לא סוג של השתעבדות? גם לחוות היריון וגם להניק מלא תוך כדי?

נשאר משהו מאישה כזו? יש לה כוחות לבעלה? יש לה כוחות לעצמה? לבית? יש עוד דברים מאוד מאוד חשובים בחיים ובבית מלבד הנקה, לא?

מאוד מעניין אותי לשמוע דברים כנים.

אני יודעת, שמצב כזה רק יעשה אותי אומללה...

 

השמחה, הקלילות, החופש זה דברים שמאוד חשובים לי, ובעיני הילדים שלי יהנו מאמא שמחה וקופצנית..

 

ואני לא אומרת שמי שעושה את זה-אז זה לא קיים..אבל כל אישה צריכה לבחון טוב טוב את צרכיה..ולדעת שאמא בריאה בנפשה וגופה-זה חשוב יותר מהכל..

באיך לוקחים את ההריון וההנקה

אני ב"ה לא סובלת כ"כ מכל מיני תופעות לוואי בהריון. הנקה בשבילי זה אחד הדברים הכי כייפים בעולם. ומה גם שההנקה מספקת שפע של הזדמנויות לשבת ולנוח, דבר שמאוד עוזר בהריון.

אז לא בשבילי זאת ממש לא השתעבדות.

ועוד, אני חושבת שהנקה עד גיל שנתיים היא אלמנטרית, והיה לי פשוט ברור שאני לא לוקחת לבן הגדול שלי את זה רק בגלל שמגיע עוד אח צפוף אחריו. אבל דווקא מהמקום שעשיתי את זה בעצמי, אני יכולה בהחלט להבין את מי שזה קשה לה גם וגם.

 

הרבה יותר השתעבדות בעיניי זה לקחת מרצון את העונש של הגבר (=בזעת אפך תאכל לחם=לצאת לעבודה מחוץ לבית) בנוסף לכל התפקידים הרבים של האישה.

אנחנו חיים בדור שבו ההגדרות הללו בכלל לא מובנות מאליו וברוב המשפחות בשביל לשרוד צריך משכורת של שניים.

זה מכאיב לי כשמציגים עבודת פרך שלי שנעשית מכורח המציאות כלקיחה מרצון של עונש או משהו...

הלוואי ויכולתי אחרת...

כולנו היינו מעדיפות לשבת בבית ולגדל את הילדים בנחת ולהניק רוב הזמן אבל מה לעשות יש מי שלא יכולה להרשות את זה לעצמה לצערינו הרב...וזה אףעל פי שאנחנו חיים בצימצום....

אל תדאגי, תסתדרי עם הכול.

נכון, חבל שלא הצלחת להניק כפי שרצית, אבל אל תשכחי שהכול לטובה! בטח אין דבר טוב עבורך ועבור הילדים שלך. אל תדאגי בקשר לזה.

 

ד"א, את יכולה להמשיך ולהניק בהריון כל עוד יש לך חלב וכל עוד הוא טוב לתינוק שלך.

 

לי יש כמה ילדים בהפרשים קטנים: יש לי בהפרש של 11 חודש (מה שאמור להיות עכשיו אצלך) ויש בהפרש של 13 חודש.

כולם, ב"ה ילדים טובים. הרבה אנשים חשבו שתאומים... תמיד היו (וגם נשארו) חברים הכי טובים. בזכות הפרשי גיל קטן לא סבלו מקנאת אחים.

 

ילדים שבאים אחד אחרי השני - זה באמת תענוג אמיתי!

מאחלת לך הרבה כוח והרבה נחת מהילדים - זהו הנחת האמיתי שאין כדוגמתו.

לי בגלל הגודל של העובר הורידו שבוע ויום.

חוץ מזה שאני חושבת שכל אחת הגוף שלה מגיב שונה..

 

בס"ד
ובמקרה שלי- הוא התיר לי לקחת עם מקסימום 40 גרם מים (שברוך ה' הצלחתי בלעדיהם), ואם לא הייתי מצליחה- הוא פסק לנסות שוב אחרי 10 דקות..
זה מה שפסקו לי, לא בטוח שזה מה שיפסקו לכל אחת..
בשורות טובות!

http://www.dulot.co.il/galitsh/show.asp?art=10&t=l

 

תשלחי לי מייל, תגידי מה בדיוק רצית לדעת, אני אענה.

כמו כל האמונות הטפלות

ובתור מדריכת כושר אני יכולה לומר לך שזה דווקא מאוד בריא לגוף ולגב לשבת על הרצפה וזה חוסך הרבה כאבי גב.

ליד הקיר לשבת כמובן.

וכמובן לא לכולן זה נוח...

איך בדיוק אשחק עם הילדים אם לא אשב על הרצפה???

חצי מהיום שלי עובר על הרצפב במשחקים, באיסוף, בטיפוס עלי וכו'

על רצפה חמה/קרה יכולים להיות חיידקים שעלולים להזיק...

הייתה לי מרצה(אנטומיה- פיזיולוגיה) שכל שיעור אמרה שאסור לשבת על הרצפה... (היה מזגן קרררררררררררררר)

זהו מנהג פסול מאד.

בגלל שזה כה מקובל בארץ להשיב ילדות/בחורות בכל הגילאים על הרצפה (והריצפה אצלינו קרה!) - נדיר לפגוש אישה שלא יודעת מה זה דלקת שלפוחית השתן.

 

גם מערכת הנשית רגישה לקור (לעומת הגברית שאוהבת קור...).

 

בפירוש לא מומלץ לאישה בכל גיל לשבת על ריצפה קרה, פשוט שימו כרית, שמכה, מעיל... כל דבר - ואז תשבו. תרגילו לזה את הבנות שלכן - הן יגידו לכן תודה....

גם אני שמעתי שלשבת על רצפה קרה לא טוב לרחם

נחת וכוחות לגדל אותם מתוך שמחה עושר ואושר!!

עכשיו המסע האמיתי מתחיל 

 

ב"הצלחה!

מתי? באיזה שבוע? מה המשקלים?

בניתוח או לידה רגילה?

מחכה לקרוא את סיפור הלידה..

שתזכו לגדלם בנחת,בריאות ושמחה!! שפע של חלב..

המון מזל טוב ומחכה להצטרף למועדון..

אני חשבתי כבר לשים טיטול או קטטר

אין לי יותר מידי טיפים או תובנות.

אחרי שההריון הראשון עבר עלי רב הזמן בשירותים, ולא הרגשתי בנח עם העניין.

חשבבתי על זה שזה הזמן שאנחנו הכי הרבה רוצות שהסגור ישאר סגור ובבא הזמן יפתח בקלות ובצורה טובה.

וזה אכן מה שיש בברכת אשר יצר.....

אצלי המצב כזה גרוע שאני מחליפה תחתונים כמה פעמים ביום...

אין עצה... רק ללדת ולהוציא את החמוד שלוחץ לנו שם בכוח...

וברצינות, יש תחתוניות ואפשר לשים גם פדים מי שממש קשה לה..

אלא רק צורך תכוף לשירותים.

טוב, נלך על שיחים רחבים 

 

אם ממשיך התכווצויות וזה לא נרגע בשינוי תנוחה או בשתיה מרובה. כדאי ללכת להיבדק!

בשורות טובות.. לגבי הצום לשאול רב בהתאם למצבך.

מה יקרה באמצע הלילה, קמתי בבוקר כמו חדשה, ללא צירים ב"ה, אבל קצת חלשה, אולי התאמצתי אתמול יותר מדי וסחבתי דברים.... טוב, אין כמו תפילות, ממש התפללתי שזה יפסיק כי גם אם זה נורמלי זה לא הכי נעים...תודה יפעת!!

כדאי לבדוק לגבי הצום, הרבה רבנים אומרים שצריך להתחיל לצום ולהרגיש מה המצב, אם מרגישים ממש חולשה וכו' צריך להפסיק לצום. יש אף רבנים (יחסית בודדים) שהתירו לגמרי למעוברות לא לצום, לכן כדאי לשאול רב או רופא ירא שמים שימליצו מה לעשות .

הרבה הצלחה וכל טוב.

 

הלידה??? אימאל'ה!! 

הדבש פשוט מתפרק לאט, ונשמר בגוף לשעת הצורך..

אפשר איך שבא לך- בתה, על לחם, בעוגה וכו'.

זה פשוט סיוט תוך כדי הצירים גם לזכור באיזה שנה נולדת ומה הת.ז.!!!

 

יש אפשרות שתעשי העתק הדבק?

בגלל רימון ממש חבל... יש מצב בדרך אחרת?,

לינוק נכון.

גם הבן שלי היה עושה  את זה ופשוט הייתי מורידה לו את היד.

לא לסגור חזק מידי ולא לנשוך. להדגים לו איך פותחים פה גדול.

 

הוא קטן...

והאמת היא שעכשיו ביומיים האחרונים אני מרגישה שיפור וזה כבר לא כל כך כואב ב"ה, והגעתי למסקנה שמה שגרם לפצע זה שהוא מושך את הפיטמה ואז השיניים פוצעות... אני ממש "נלחמת" איתו עם הידיים שלא ימשוך, הוא מתעצבן מזה 

אני קניתי של medela דגם שנקרא ''מיני'' ( ודרך אגב אם את בכללית יש להם ויוצא 100 שקל יותר זול). היא מעולה! קומפקטית, נוחה, ושואבת טוב!

בהצלחה!

אני לא בכללית, והשאלתי את המשאבה הזו וממש לא הסתדרתי איתה היא עושה מלא רעש ולא שאבה לטעמי מספיק חזק העדפתי את הavent הידנית שלי על פניה....

לאיזה צורך את צריכה לשאוב.

יש את של מדלה ואוונט יחסית לא יקרות ונוחות.

נסי לפני בגמ"ח לראות שזה נוח לך.

ומגמח זה ממש לא יקר..

 

את נותנת סכום פיקדון ועוד סכום לחלקים אישיים חדשים. 

 

המשאבה דו-צידית ככך שחוסכת זמן.. והיא ממש נוחה ולא מכאיבה!

השתמשתי אחרי לידה ראשונה בגיל 3 חודשים הייתי צריכה להשאיר את הקטן שאבתי בכייף בעבודה ממש נוח עד גיל שנה ורבע.

יש לי אותה ובאמת השתמשתי בה עד גיל שנה ורבע שהפסקתי להניק, אבל עכשיו אני בהריון תאומים ועובדת ומאוד רוצה להניק ונראה לי אני יצטרך משו  שישאב בהספק קצת יותר מהיר כדי שאצליח לעמוד במשימה, לכן אני שואלת על משאבה חשמלית.

היא דו צדדית, חזקה, שקטה ומעולה. קצת יקרה, אבל לדעתי אם את הולכת לשאוב לתאומים זה שווה את ההשקעה

אני מאוד מאוד נהניתי ממנה.

 

יש גמ"ח במודיעין שמחזיק את המשאבה הזאת, יכול להיות שבגלל שיהיו לך תאומים בעז"ה הם יסכימו להשאיל לך לכמה חודשים, אפילו שווה לך להשאיל רק לאיזה חודש לניסיון. אם את רוצה טלפון תגידי

ויותר חשוב- את שלום העובר!!