פורום הריון ולידה (עמוד 5055)

יש בסנטר 1 בירושלים, ובאופן כללי המחירים שלהם ממש טובים

מישהי יודעת אם זה משנה ומה ההבדל? ומאיזה שלב לקחת?

לך...זה לא בשימוש

אז ככה,

זה שאת אוכלת בריא ב"ה, ומרגישה טוב, עדיין לא סותר את העובדה שהגוף שלך כרגע לא מתמודד נכון עם רמות הסוכר. וזה מסוכן ולא טוב לך ולעובר.

כמובן שברגע שמטפלים ולוקחים ברצינות את ההוראות, רמת הסיכון שואפת לאפס, אז כדאי לא לזלזל.

 

סוכרים בגוף לא נוצרים רק מסוכר או קמח, אלא מכל הפחמימות שאנו צורכים.

ולכן הדיאטה שתיתן לך הדיאטטנית תוריד למינימום את כל צריכת הפחמימות, כן גם אלו המלאות. אין מה לעשות.

 

ארוחות ביניים שאת לא אוכלת דווקא עשויות להיות חשובות מאוד.

לעתים בסוכרת כשהגוף נמצא בצום זמן ארוך מדי ביום ארוחה לארוחה, הגוף מייצר סוכר, והלבלב לא מצליח לספק את האינסולין הדרוש עמ"נ לאזנו... ואז דווקא צום והינזרות שלך מאוכל הם אלו שמעלים את הסוכר.....

 

בטח שיש דרך טבעית לאזן, ואל תחששי בינתיים מתרופות.

רוב אלו ששוחחתי איתן מאז שגיליתי על עצמי, הסתדרו מצוין עם האיזון ברגע ששמרו על הדיאטה היטב.

רק אלו שאצלן הסוכרת חריפה זקוקות להתערבות תרופתית.

 

קחי נשימה עמוקה, התחילי אצל הדיאטנית, התחילי למדוד סוכר, ובעז"ה זה יהיה מספיק.

וזה שאת רגילה לקמח מלא, ולא זקוקה למתוקים יקל עלייך מאוד!!!

 

 

אתם יודעים מה עשיתי היום???

מסיבת סיום לסוכר.

דוקא אכלתי קמח לבן וסוכרים לרוב. "אכול ושתו כי מחר דיאטה". ופוצצתי את הילדים בסוכר. אז הקטנה שלי אמרה לי" לא רוסה! אמא, לא רוסה!" היא שנה וחצי וקניתי לה פעם ראשונה קרמבו. היא ממש לא ידעה מה לעשות איתו...

אני עצובה...

 

שאלתי פה על דרך טבעית. מישהו הציע לי משרים מגעילים של כל מיני צמחים מסריחים ודוחים...

זה הספוגיות?

אם כן,

2 הסתיגויות:

1.מונע רק 90יש לי נסיכה הודות לזה בבית...)

2. עשה לי דימום פנימי נוראי שרק בסיוע בודקת טהרה לא נאסרתי. עשה ממש פצע כמו כוויה בנרתיק.

בהצלחה.

אם יש לך צריבה שם למטה- הייתי ממליצה לעשות בדיקת שתן לגילוי דלקת.

בכל אופן- לא כדאי להמעיט בשתיה, מומלץ לבלוע כדורי חמוציות או לשתות מיץ חמוציות.

דלקת בדרכי השתן יכולה להופיע בהריון גם בלי הסימנים הרגילים!! (צריבה וכדו'..)

הצורך להפנות כל הזמן,נובע מהשינויים שקורים ברחם,שקרובה לשלפוחית השתן,בהמשך יש קצת הקלה בתכיפות,ולקראת אמצע סוף ההריון זה חוזר שוב,אין יותר מידי טיפים,מצד אחד את מוכרחה לשתות הרבה,,,מצד שני רצים לשרותים,....תדעי שהכי חשוב זה בריאות העוברון שמתפתח בפנים,וכמובן כמובן הבריאות שלך,שאת זו שמכילה את כל הפלא שמתפתח בפנים..אולי אם תחשבי ככה לא תהי מתוסכלת וחוששת מזה,עניין השרותים צריך להיות במודעות תמידית...תלכי להתפנות גם כשאת לא חושבת שאת צריכה נגיד שהגעת לתחנה מרכזית או לקניון,קודם תתפני...אין כ"כ מה לעשות,זה אצל כולן,אם זה מנחם,וזה גם בע"ה עובר אחרי9 חודשים

גם אני ככה..
אבל תמשיכי לשתות הרבה..

בהמשך הרחם מתרוממת ולא לוחצת על השלפוחית

תשתי ! תלכי לשרותים לפני שאת יוצאת 

ותשימי פד\מגן תחתון כדי להוריד את הלחץ 

 

לעשות תרבית שתן, בהריון האחרון היתה לי דלקת שלוש פעמים, וטופלתי באנטיביוטיקה,

ללא כאבים, כשהתסמין היחיד היה תכיפות במתן שתן.

וממילא לא משלימים את החיסונים נגד שעלת עד גיל שנתיים אם אני לא טועה.

אחרי גיל שלושה חודשים זה ממש לא נעים - אבל גם לא נורא...

החיסון נגד המחלה הזו נחשב מהבעיתיים.

(גילוי נאות: מחסנת רק נגד טטנוס, ורק בגיל שנתיים-שלוש)

ומדוע הוא נחשב בעייתי?

מהם התסמינים לחולים בשעלת? האם הוא בדומה לשפעת- לא נעים, אך לא כזה נורא?

האחרונה, שהיא סביב גיל שנתיים ממילא.

כך שעם ובלי "חיסון" - הוא לא מחוסן בגילאים בהם המחלה נחשבת מסוכנת.

 

שעלת מחלה קשה הרבה יותר משפעת: אורכת למעלה מחודש, ומלווה בהתקפות שיעול חזקות עד כדי הקאה.

מתחילה עם שיעולים קלים, עולה עד לשיא, ואז פוחת בהדרגה.

 

סטטיסטית נמצא שיש עליה במקרי "מוות בעריסה" ב-30 יום לאחר החיסון.

ואת נותנת את הטטנוס עם הדיפתריה? או שיש איך לתת טטנוס בנפרד?

ובגיל שנה מנת דחף

ואומרים שזה מסוכן עד גיל חצי שנה

ילד חלש יכול להגיה להפסקת נשימה

ויש כאלה שזה עובר לדלקת ראות

מצד שני דווקא שעלת גורם לחום גבוה אחרי מחומש ולילדים חלשים מאוד זה לא מומלץ

 

http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr5704a1.htm#fig1

 

אחוז תמותה משעלת לפי גיל בחודשים.

בשנים 2000-2006

0-2% בגילאים 4-7 חודשים

מ-8 חודשים ומעלה 0%

 

"אומרים" שזה מסוכן? טועים

 

נכון?

ויש גם מצבים באמצע לא הכל חיים ומוות

יש עצב בעולם.

תינוקות מתים.

לא הכל בידיים שלנו.

בהריון-לאם, כאשר הנוגדנים עוברים לעובר..

ולכן תהיתי: אם חלילה לא מחסנים, לתינוק בן יומו -הנולד, זה מסוכן..?

 

גם מי שחוסן יכול להידבק ולחלות, לאו דווקא בצורה קלה יותר.

מכירה אישית ילדים שחוסנו וחלו בצורה קשה.

אמנם לא בגיל מסכן חיים, אבל זו מחלה מעצבנת ביותר.

 

אני לא מכירה את הנתון של יוקטנה, אני יודעת שעד גיל חצי שנה זה מסכן חיים. פעם אמרו עד שנה, אח"כ עד חצי שנה, ועכשיו זה צומצם ל3 חודשים??

נחכה עוד שנתיים וזה בכלל לא יהיה מסוכן...

מה דעתכן? מישהי פה התחסנה?

של שעלת ותינוק אחד נפטר מהמחלה לפני שנה בערך.

שלא נדע...

אני מניחה שאם כולם היו מחסנים לא היו התפרצויות.....

יש יותר ופחות חולים כל הזמן בלי קשר לאחוזי המחסנים. כנל לגבי חצבת וחבריו.

תינוקות אכן נפטרים מסיבות שונות וזה עצוב מאוד, אבל כך יהיה תמיד.

אבל הרי אנחנו (רובנו) מחוסנות לטטנוס, דיפטריה, פוליו ועוד שלל מחלות, ובכל זאת מחסנות את ילדינו, מי יותר ומי פחות.

איך החיסון עובר לעובר? או שרק חיסון בזמן הריון יעיל גם לעובר?

ואם אכן החיסון עובר לעובר, הייתי נמנעת מזה, כמו שיוקטנה כתבה. עובר הוא יותר פגיע מתינוק ולא הייתי לוקחת סיכון כזה.

ולמה שיהיה מסוכן?

הנוגדנים עוברים..

מישהי יודעת או שמעה על כמה מקרים, המהווים מדגם די מייצג לאי אמינות החיסון בהריון בעבור העובר הנולד? 

תבקשי ממנו הפניה למחקר שנערך בחיסון הספציפי של החברה הספציפית

על קבוצה גדולה של נשים הרות (הייתי הולכת על עשרת אלפים לפחות,שקיבלו את התרכיב האמיתי)

מול קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו אמיתי (למשל מי מלח - ולא תרכיב בלי ווירוס או חיסון אחר)

 

 

 

 

התרבו מקרי שעלת.

אני מכירה תינוקת שנדבקה והתחילה את החיים בחודשים של טיפולים ואשפוזים. היה סיוט לאם ולבת.

אנחנו חוסנו בתור ילדים, אבל רובנו כבר לא מחוסנות היום.

אחרי שנתקלתי בכמה מקרים של שעלת לאחרונה, בדקתי ואני לא מחוסנת. מתכוונת להתחסן כדי להגן על התינוקי בחודשים הראשונים.

גילוי נאות: בד"כ לא מחסנת אותם כלל עד גיל 1/2 שנה, סומכת על הנוגדנים שלי שעוברים בחלב, מה שלא קורה בשעלת, כי אין לי נוגדנים...

כשאתן שואלות על חיסונים,

כדאי לקחת את הדברים של נשות האנטי-חיסונים המוצהרות בעירבון מוגבל.

כדאי שתשאלי רופא/רופאה... הם יתנו לך תשובה יותר הגיונית.

 

ובכללי, לאו דווקא לך,

לא כדאי לשאול שאלות רפואיות של ממש (הכוונה ללא שאלות של כואבת לילד הבטן )

בפורום בלי לשאול גם רופא/ה אחרי ההתרשמות של המגיבות.

 

בהצלחה

נתנה תשובה שאינה ברורה כלל.

תשובה נורא קונבנציונאלית.

לא את זו אני מחפשת..

 

אני ממלעצה לך לקרוא בעיון ולעומק ואז לבקש מכל רופא שיסתור את המידע שעולה בדיון.
סתם לא להאמין? מה הקטע???

אחי היה בן שבועיים קיבל שעלת ואני בכתה ח'-נדבקתי ממנו למרות שחוסנתי.

כמה שבועות של שיעול רציני. לא נעים בכלל אבל לא סוף העולם.

אני אישית מחסנת- אחי הקטן בקושי נשם מזה

שלא תומכות בשגרת החיסונים הקיימת, ונותנות ייעוץ בנושא- מסבירות יתרונות וחסרונות, וממליצות מה כן ומה לא, וגם מתי.

אם תרצי, אנסה לברר לך טלפונים שלהן.

המליצו לי בטיפת חלב על החיסון ואמרו שזו המלצה גורפת לכל הנשים בהריון,

חשבתי להתחסן כי שמעתי על בן של חברה שחלה בשעלת בגיל חודש וזה היה סיוט בעבורם,

ואז שאלתי את רופא הנשים שלי והוא אמר בשום אופן לא להתחסן בהריון. לא התחסנתי.

אני מציעה שתדברי על זה עם רופא המשפחה ורופא הנשים שלך, כמובן בהנחה שאת סומכת על דעתם.

דופלר,אומרים שעדיף פחות אולטרסאונדים לעובר,כי הגלי קול מציקים לו.

אז בזה אני לא יכולה לעזור...

אבל יכול להיות שזה מחזור.

אצלי למשל תמיד מגיע מחזור כחודשיים- חודשיים וחצי אחרי הלידה ואח"כ נעלם עד לסיום ההנקה....

הבנתי שזה דבר שקורה להרבה נשים (וגם במחזורים של ההנקה לא היו לי כאבי מחזור...)

 

לא ידעתי שזה אפשרי לקבל פעם אחת ואז להיות בלי מחזור.. מעודד!! יש על מה להתפלל

תןדה!

ושתדעי שלרוב,  דימום עם התקן - לוקח לו יותר זמן להפסיק.

 

אבל לגבי רוטה- מאד מומלץ לחסן. לצערי 2 מילדיי נדבקו ברוטה לפני כשנה וחצי וזה היה סבל מתמשך. קרוב ל3 שבועות רצופים של שלשולים, הקאות,חום (לעיתים גבוה) וכאבי בטן חזקים. עם אחד מהם הגענו כמעט לאשפוז עקב חוסר נוזלים.

הוא מיועד נגד חיידקים פנימוקוקיים שנוטים להיהפך לאלימים לפגוע במערכת העצבים ולהקריס את כל מערכות הגוף.

(הם גורמים למחלות כמו דלקת קרום המוח ואפילו דלקת ריאות - ואז הופכים פתאום לחיידקים אלימים )

 

הוא חיסון חשוב מאד.

בניגוד לרוטה שמטרתו רק למנוע סבל ואישפוזים מיותרים - הפרוונר הינו חיסון מציל חיים.

הוא קיבל בגיל 5 חודשים

מה שכן אבל כדאי זה לא לחסן בבת אחת את כל הערימה אלא לפצל

ומזדעזעת כשאומרים לה שלא נעשה.

מלבד לגבי הפרוונר היא אמרה לי שיותר מידי ילדים היא שלחה למיון אחרי פרוונר והיא לא יודעת מה לאמר עליו.

אני הייתי אחת מאלה ששלחה למיון. הילד קיבל דלקת אוזניים חריפה ונדבקו לו עוד כמה מחלות על זה (לא זוכרת מה, זה היה לפני שנתיים וחצי) בילינו במיון ומאז אני חוששת מהחיסון הזה.

 

מי שהולך לעשות, היא מציעה לו לבוא אליה באותו בוקר לראות שהאוזניים נקיות והילד בריא לגמרי, אפילו לא נזלת קלה...

יכול להיות שהברונכיט שהוא קיבל שבוע אחרי קשורה לפרוונר?

אבל בכל מקרה מהמנות הבאות לא נרשמה תגובה

דלקת אוזנים חריפה ועוד כמה דברים

הרופאה הסבירה לי שיתכן בגלל שהפרוונר קשור לדלקת אוזניים(לא זוכרת את ההסבר המדויק) אז אם יש התחלת דלקת אצל הילד- החיסון "מתלבש עליה " ומשם הקטסטרופה שעברתי איתו.

רציתי להוסיף שלילד הזה היו באמת די הרבה דלקות חוזרות - אך לא ברמה שהיתה מיד אחרי הפרוונר.

בכל אופן לפי דברי הרופאה היו עוד רבים אצלה שגורמים לה לחשוש מהחיסון

הבן שלי קיבל ברוכניט שבוע אחרי החיסון.

ותהיה אם זה יכול להיות קשור

אני לא ראיתי שעושים מעקב מסודר אחרי תופעות של החיסונים, כך שלא נראה לי שיהיו רופאים שידעו באמת באמת מה יתכן ומה לא

שמעתי שכל פניה למיון מיד אחרי ברית מילה מדווחת למשרד הבריאות למרות שהפניות נדירות. אני לא מבינה למה בענין החיסונים אין דיווח מסודר.

או שאני מבינה למה....

ברור שאני לא אחסן ילד חולה, וגם פיצלתי לו את החיסונים (הוא קיבל את המחומש הראשון לפני חודש). 

אם הילד בריא אז זה בסדר או שגם אז היא לא ממליצה?

בהמלצת הרופא שלי שהוא מאד בעד כמה שיותר טבעי, הנקה במקום אנטיביוטיקה וכו...

הוא עובד בבית חולים ואמר שזה חיסון חשוב ביותר.

אצלי בדר"כ היו מעט תופעות לוואי במנה הראשונה (חום קל, ישנוניות ועצבנות ביממה של החיסון) ובמנות הבאות- גם זה כבר לא....

באמת כשפיצלתי- התופעות ירדו מאד. אבל לא יודעת להגיד אם זה בגלל הפיצול או סתם תלוי ילד...

ובכמה מנות של פרוונר.

לא ניצפתה כל תופעת לוואי למעט חום פעם אחת.

ליתר ביטחון שאלתי את רופא הילדים שלי בפורום שלו - תשובתו היתה : לא נתקלתי במקרי מחלות חריגים לאחר ביצוע פרוונר. כמובן שאין לחסן בשום חיסון ילד חולה. נזלת קלה אינה מחלה.

אף פעם לא הציעו לי אותו.

ככל שהזמן יעבור תרגישי אותו חזק יותר כי יש לו פחות מקום..

אישית אני מבקשת ממנו כל פעם מחדש לרחם עליי.. חח

נמצא כעת מאד קטן והעובר תמיד נע לכן טבעי שתרגישי אותו חזק!

 

וככל שהשבועות מתקרבים יותר כך תרגישי יותר!

 

תקין ובריא!

 

 

 

 

 

 

אני יודעת את זה- זה הריון 4 שלי.

פשוט הפעם זה מרגיש לי קצת חורג מהרגילים שהיו לי..

הראשונה היתה מאוד פעילה- בבטן ובחוץ

השני- ישנוני, עד היום נרדם מהר...

והשלישי- יותר דומה לראשונה...

כל אחד בנפרד בזמנו לגמרי לבדו ברחם...

(חוץ מהמלאך שלימד אותם תורה...)

צד אחד יותר כואב, תנסי להניק יותר מהצד הזה, מים חמימים, להניח עלה כרוב על השד...

היא לא המליצה על מים חמים אלא מים קרים (בטוש במקלחת),כשיש גודש,מים קרים מכווצים את הצינורות חלב,מים חמים מרחיבים וזה יוצר עליך עומס נוסף,עלי כרוב מומלצים כשרוצים להפסיק הנקה,ולא הקלה זה יכול לפגום ביצור החלב,וכמובן להניק הרבה דוקא מהצד הכואב,כדי לשחרר,בכל אופן אם יש חום,כדאי ללכת לרופא,לקבל טיפול נוסף.תרגישי טוב

אולי לעשות  קומפרסים קרים על המקום. אם עד מחר לא יעבור אתחיל עם זה

תודה

וגם עשיתי לעצמי כשהיה צורך,מים קרים הקל מאוד

הוא שהם מרחיבים את כלי הדם ואם נוצרה מעין :"סתימה" בצינורות, אז מים חמים והרבה עיסויים עוזרים לשחרר את החלב ש"נתקע" ולא יוצא...

יצא לי לחוות זאת מספר פעמים, ובאמת גם אחרי הנקות הגודש לא משתחרר, כאילו נתקע בצינורות החלב. לי מאוד עזר להתקלח עם מים חמים, לעסות המון את האיזור הגדוש ולנסות לשחרר את החלב גם במקלחת וגם עם משאבה...

תרגישי טוב ואם לא עובר לעיתים צריך לקחת אנטיביוטיקה, אז לא להזניח, לצערי יש לי ניסיון מר בתחום

תרגישי טוב...

המחזור שמיד אחרי הפלה בדר'כ מגיע באיחור. כי הביוץ מתאחר.

עד כמה שידוע לי התוצאה מוגדרת חיובית רק כשהבטא מעל 10.

לדעתי, חכי עוד שבוע לפחות ואז תבדקי.

הכל יכל להיות.

אין גבול לרשעות של המשטרה וביטחון במדינה !!

 

המרחם על אכזריים סופו להתאכזר על רחמנים זה המשטרה וביטחון המדינה - צה"ל!!

 

עד מתי? זה זועק לשמים!!

 

 

זה בדיקה של אורך צוואר הרחם?

 

אם כן אין לך מה לחשוש , טיפה לא נעים , זה לא כואב ולא מסוכן.

 

וכמובן בע"ה שהצוואר יהיה ארוך זה מאוד מרגיע.

זו בדיקה הכרחית?

מה זה משנה מה האורך? ומה עושים עם המימצא בסוף? ומה יקרה אם לא אבדוק? והמכשיר לא נוגע בצואר הרחם עצמו?

פעם אחת עשיתי בדיקה וגינלית וזה לקח המון זמן, כי הייתי מכווצת. אז הטכנאית נתנה לי להכניס לבד. אני שונאת שונאת שונאת דברים כאלה ולא יודעת מה יהיה בבדיקה אם היא תתחשב בי או שתלחיץ. אולי לוותר על הבדיקה הזאת ודי??

בדיקת צואר הרחם היא וגינלית שלוקחת שניה וחצי.

היא אומרת אם צוואר הרחם התקצר (שה אמור לקרות לקראת הלידה) לא כואבת בכלל אם רפויים ואם לא אז קצת לא נעים.

תשתדלי לנשום כשהיא מכניסה את המכשיר ולעבוד על ההרפיה ולא תרגישי.

בהצלחה רבה! 

אם הפנו אותך חשוב לבדוק כי במקרה שהוא כן קצר יכול להיות שתצטרכי להיות בשמירה. וזה באמת לא אמור להיות נורא אם נושמים ומרפים וחושבים על דברים אחרים

בדיקה זו אמורה לוודא שצוואר הרם נשאר באורך תקין.

צוואר שמתקצר מדי עלול להביא ללידה קודם הזמן! אם עולים על זה, אפשר להורות לאישה לנוח, ואז אין חשש.... הצוואר גם יכול להיות דינמי ולהתארך שוב.... 

קיצור, לדעתי גשי להיבדק.

 אחד וזהו,

ואח"כ לא קיבלתי כמה חודשים, שמעתי שזה קורה.

ויתכן גם לקבל כל חודש בהנקה

מתפללת בשבילך שזה יהיה הראשון.

בינתיים, קחי חיבוק!!! 

אני עייפה ומותשת מכדי לעודד כרגע, אבל בעז"ה נחשוב עד מחר על משהו...

 

ותודה שפתחת כזה שרשור,

אני זקוקה לכך נואשות!!!!

אז קודם כל, אני מכירה שלוש נשים שהיתה להם סכרת הריון, ולאחת מהם סכרת קשה ממש (היא לא יכלה לשתות מים שהיה בהם תפוח אדמה)

ולשלושתן נולדו תינוקות בריאים לגמרי (בלי שום בעיות ובמשקל תקין) והלידה היתה רגילה ונורמלית עד כמה שידוע לי (ועל אחת מהם אני יודעת בוודאות!), זה לא צריך להטריד אותך.

ולגבי אוכל- זה אפשרי להפסיק עם סוכר לזמן מסויים (מנסיון אישי של קנדידה).

תשכנעי את עצמך שסוכר (וכל מה שאסור לך לאכול) זה רעל, מגעיל (סליחה על הביטוי), ובטעם של תרופה...

אם יש לך יכולת שכנוע עצמי גבוהה את תצליחי עם זה (רק שזה עלול להיות לזמן מוגבל אם לא תמשיכי אחר כך..כרגע אני שוב אוכלת מתוקים..) 

אומרים שאחרי שבועים של התנזרות מוחלטת ממתוק (אם זה מותר לך) הגוף כבר לא מרגיש שהוא צריך את זה והרצון לאכול מתוק יורדת לגמרי (זה לא עבד במקרה שלי, אבל אולי לא הפסקתי לגמרי)

אולי גם תבדקי מה את כן יכולה לאכול, וכשתרגישי שאת לא מסוגלת להתמודד עם החסר במתוק\אוכל מסויים שאסור לך לאכול תאכלי לפחות לאכול משהו אחר (ירקות וכו')

זה באמת נסיון לא פשוט, אולי יעודד אותך לחשוב על זה שיתכן שהנסיון הזה בא במקום נסיון קשה יותר, וכך תלדי בשלום תינוק בריא בעז"ה. (אותי זה בד"כ לא מצליח לעודד, כך שאני אבין אותך אם לא תקבלי, אבל לנסות אפשר..)

אז בהצלחה, ואני מאחלת לך ולעינים זוהרות לעבור את זה הכי בקלות שאפשר!

מקווה שעזרתי..

(לגבי הבגדים- אני חושבת שזה קשור יותר לשרירים, כך שלא בטוח שזה יעזור..לא נראה לי שזה אמור להיות התחום שממנו תשאבי עידוד)

אפשר בהחלט להנות מאוכל אמיתי וסלטים - זה מרענן את הנפש ומחזק את הגוף

אבל זה ביחט סוויץ' רציני בראש

וכדי לפנק את עצמך תנסי לחפש פינוקים אחרים - סבון פנים חדש, קרם גוף ספר 

כאילו - כשאת בקניות ובא לך לפנק את עצמך במשהו כנסי לחנות כלים\ספרים\טיפוח במקום לקפה נאמן ודומיו

 

 

זו סכרת שחולפת לה ונעלמת אז כל הזמן מפנטזים את הסוף

ילדתי בשבוע מוקדם ממה שאני רגילה בלידת בזק מהירה וקלה

וללא מגע יד רופא/מיילדת...

כל הבגדים של השבע ברכות נפלו עלי- קניתי הכל חדש

חברות שלי מהתיכון עצרו אותי בפליאה ברחוב להבין מה קרה לי...

 

והשינוי בהרגלי האכילה היה בסופו של דבר בריא לטווח ארוך...

קצפת,

מה אומר לך.....

יתכן ואני עדיין קצת טרייה בעסק, משהו כמו שלוש שבועות... אז גם אני עדיין קצת בהלם, ועדיין מעכלת.

לא קל לי לעודד, אבל יכולה לחלוק איתך חלק מהדברים שכבר הפנמתי, וחלק דברים ששמעתי מאחרות.

 

ראשית, אצטט לך את הרופא שלי.

הוא מומחה גדול ומבוקש מאוד באזור שלנו.

כשהגעתי אליו מבועתת, הוא הרגיע וביקש מאוד לקחת את זה בפרופורציות.

הוא אמר שליווה הרבה מאוד סוכרתיות, והסיבוכים שהוא נתקל בהם היו כ"כ מעטים, פשוט לא נספרים בכלל.

צריך לקחת את זה ברצינות, ליישם את ההוראות, וזהו!

בלי פאניקה, בלי לחץ, לא לתת לאף רופא או אחות במרפאות מעקב היריון בסיכון להפחיד אותי. יש הרבה רעש והפחדה סביב העסק הזה כיון שהוא מגלגל הרבה כסף, ממש כך.

אז לעשות את המוטל עלינו, ולדעת שזה יעזור. בעז"ה!

אז אני משתדלת להיות רגועה, זה עובד בד"כ.... לא תמיד, אבל בד"כ....

 

לגבי הדיאטה - מחוויה אישית שלי- קיבלתי בהתחלה דיאטת רעב באמת. שבוע שלם הסתובבתי מורעבת, מותשת, המומה, פשוט לא הבנתי איך אמורה לחיות כך מכזה תפריט בהיריון.

ואכן, הסתבר, שזה היה קיצוני מדי עבורי, ירדתי חצי קילו בשבוע, וזה לא מה שרצוי. בכלל לא.

אז הדיאטנית פרגנה לי עוד פחמימות לכל ארוחה. 

התחלתי מעט להתאושש, אבל הייתי עדיין מאוד רעבה, ולחוצה ועצבנית על כל ביס שהכנסתי.

היום התברר שלא המשכתי לרדת במשקל אבל גם לא העליתי אפילו גרם....

שוב, לא ממש רצוי, כי העובר גדל לו בינתיים, ואם זה לא ניכר במשקל, זה אומר שאני כן מאבדת שומן בריא וחשוב...

אז שוב היא התירה לי להעז עוד פרי, אולי עוד פחמימה...

 

מה אני מנסה לומר בזה,

שיתכן ותקבלי דיאטה שתגרום לך להתקף לב.

תני לזה קצת זמן, ותראי מה קורה... יתכן מאוד שאם תשיגי איזון חיובי, ירשו לך בקלות לאכול יותר.

 

ומנקודת מבט של בנות אחרות- שמעתי גם כאן מבנות בפורום וגם מכאלו שפוגשת במרפאה  להיריון בסיכון, שהן כ"כ התרגלו והתחברו לדיאטה בסוף, שהחליטו על דעת עצמן להמשיך להתמיד בה גם לאחר הלידה.

לא בצורה קיצונית ומלחיצה, אבל בפירוש המשיכו בה, וקצרו פירות שהיו גאות בהם.

 

לא חושבת שאני אמשיך בתפריט, אבל אם אני מתרגלת לאכול הרבה ירקות חיים, ולחם מלא- כבר היה זה שכרי.

 

טוב, אני מפסיקה רגע, עוד מעט אפתח תגובה חדשה עם עידודים או תובנות נוספים...

 

 

 

 

 

אם את יולדת ילדים גדולים  יש הרבה יותר סיכוי שאם גם התינוק הזה יהיה גדול יתנו לך ללדת רגיל.

 

ואם את מקשיבה למה שהרופאים אומרים ועושה דיאטה -  אין לך מה לדאוג.

ורוצה להרגיע, קודם כל קיבלתי תפריט בכלל לא קיצוני, מאד כללי, עם הרבה חופש.

א, אני משתדלת להקפיד על ארוחות ביניים וזה עוזר מאד, ממש אין לי קטעים של רעב

ב, את יכולה להרבות בחלבונים, בירקות

ג. המעבר לקמח מלא ואורז מלא וכדו תורם גם הוא לתחושת השובע

כמי שעשתה דיאטות רבות בעבר ויודעת מה הוא רעב בדיאטה, אני לא מרגישה בדיאטה ולא מרגישה רעבה.

ואכן, בתחילת ההריון היתה לי המון תאווה לסוכר, כל הזמן קניתי לי ארטיק שוקול,ד טילונים, קרואסונים וכדו, בשבוע הראשון של התפריט החדש סבלתי מכאבי ראש קשים מאד, שמסתבר שהיו כנראה כי הגוף ניקה עצמו והתרגל לתזונה החדשה, והיום, אני אופה המון עוגות קרם (ימי הולדת וכו')ולא טועמת בכלל, זה לא שלא בא לי לטעום, אבל זה ממש לא ברמה ואני באמת מתגברת בקלות על הרצון לטעום.

וב"ה, אני מודדת סוכר בקביעות לפי ההנחיות ואני מאוזנת ממש.

וכמובן, הדובדבן שבקצפת, התחלתי את ההריון בעודף משקל יחסית להריונות קודמים וכמעט לא עליתי במשקל, מקווה שימשיך כך.

נקודה נוספת, מאז שהורדתי סוכר, אני הרבה פחות עייפה.

כך שאפשר להתייחס לסוכרת הריון כסוג של מתנה...

אפילו שעוד לא עשיתי העמסת סוכר...

(ולא בטוחה שאעשה)

 

בכל מקרה אשמח לשמור על המשקל שלי (איך זה משפיע על המשקל של העובר? אשמח להבין)

 

תוכלי לכתוב פה בקצרה? מודה לך מאוד!

אני מאוד שמנה , בטח לעומת מה שהייתי לפני החתונה (עכשיו אני 77 ק"ג, 1.61 מטר, מידה 44 )

וקשה לי לרזות. פשוט אין לי אופי. אני כבר שנתיים אחרי לידה וירדתי מעט מהמון המשקל שעליתי בהריון.

(הייתי 8 ק"ג פחות לפני ההריון)

יש סיכוי גבוה שאם אני במשקל כזה יחסית לגובה תהיה לי סכרת הריון בהריון הבא?

אם אני אדע שזה ככה, נראה לי שבאמת אתחיל לרזות ברצינות...

תודה.

היריון, אם כי זה כמובן לא מחייב.

כדאי להיזהר, למה לא.... 

כל עוד לא התגלתה סכרת - לא כדאי לך להכניס את העובר שלך לסיכונים כלשהם.

נכון שמי שיש לה סכרת - אז הדיאטה בריאה יותר מאי דיאטה. אבל זה לא הופך אותה למשהו שמומלץ לנסות סתם ככה.

לדיאטה חריפה יש גם השפעות לא נעימות על העובר.

 

אבל אם את רוצה לא לעלות יותר מדי בהריון - תתפסי את עצמך ותרכיבי לך תפריט בריא המורכב מכל אבות המזון.

תמעיטי בכל הדברים המשמינים והלא בריאים.

 

הריון הוא ממש ממש לא הזמן להתחיל דיאטה בטח לא חריפה.

לאישה בריאה בהיריון.

לכי לקופת חולים בקשי מעקב אצל דיאטנית הקופה

היא כבר תעזור לך לתכנן תפריט בריא שמתאים להריונית ולעובר שלה

 

 

על לאט לאט ובהדרגתיות.

זה הסוד.

 

להזיז בהדרגה את השעת שינה של התינוק ברבע שעה.

ויום לאחר מכן בקצת יותר. עד שתגיעי לשעה המדויקת.

 

בכל אופן, אם הוא יקום מוקדם, לא מומלץ לגשת אליו כשהוא מתעורר, אלא רק כשהוא בוכה.

בכל מקרה, בזמן הזה שהוא בוכה, ללטף אותו להרגיע אותו ורק לאחר חמש דק' להרים אותו.

ויום למחרת תנסי קצת יותר זמן. עד שהוא יתרגל.

 

בכל מקרה, המפתח היא סבלנות..

קשה "לתכנת" את שעות השינה של יצור קטן כזה.

וגם בחושך הוא עשוי להתעורר מוקדם.

 

תנסי להחשיך את החדר וגם לאחר את שעות השינה בהדרגה כמו שאנונימי הציעה.

(אצלי אמבטיה ארוכה לפני השינה מתישה את הקטן לכמה שעות טובות..)

 

אין מה לעשות, חלק מלהיות אמא זה להיות עייפה, צריך לדעת את זה ולקבל את זה באהבה..

בהצלחה! 

 

 

אין מצב לעוד יד אחה"צ לתיגבור מישהו מהשפחה או בייביסיטר נערה בתשלום?

ב"ה באמת זה שלב מתיש.

אני בשלב דומה, אבל יש לי עזרה ויום אחד שהייתי לבד ותימרנתי הכל לבד- הרגשתי ש"אין עלי" והחמאתי לעצמי מלא.... (בפני עצמי/בפני בעלי, לא לאחרים....)

מהיום האחד הזה אני ממש מבינה אותך, ותרגישי כל הזמן ש"אין עליך!!"  ושאת אלופה שאת מצליחה להסתדר (וגם אם לא מצליחה כל הזמן- זה הגיוני לגמרי!!)

 

תנסי להשיג עזרה וגם תשתדלי להיות נינוחה (עד כמה שאפשרי...) ולא להיבהל אם התינוק בוכה קצת וכו'.

 

בהצלחה!!

מכירה את זה מקרוב, רק שאצלי הם קצת יותר גדולים ועדיין קשה מאוד... כולם צריכים אותי בוזמנית וצריך לתמרן בין כולם... נתת לי עכשיו הרבה כוח...

חיבוק גדול ובהצלחה וכמו שכתבו כאן תנסי לקחת בחלק מהזמן עזרה...

יש לך מנשא?

מנשא זאת הצלה עצומה ברגעים מסוימים. הקטן נרגע מיד, והידיים שלך פנויות.

פשוט הוצאת לי את המילים מהפה ואת ההרגשות מהלב...

זה פשוט בול ככה.

גם אני עם שלושה, בדיוק בגילאים (ההפרשים) האלו.

הלימוד העיקרי שלי מאז שנולד התינוק היה שלא כולם חייבים לקבל כל מה שהם רוצים ברגע שהם רוצים.

כמו שחשבתי שאפשר כשהייתי זוג פלוס שניים. זהו, עכשיו הם שלושה, הם עוקפים את אבא ואמא ביחד... הם הרוב והם יותר חזקים...

ולכן הם ילמדו לחכות, וגם מותר לבכות עד שאמא מתפנה...

זה פשוט בלתי אפשרי באותה שנייה לספק את כולם.

אז מנסים לתמרן ביניהם מי יחכה עכשיו

ואז פעם הבאה אליו אתפנה קודם והאחר יחכה קצת.

 

הרבה כוחות!

לא כתבתי בששביל לקטר, רק סתם הרגשתי צורך שמישהו ישמע אותי

ברגיל אין לי בעיה, רק אתמול היה משהו מיוחד, ככה שאני לא מרגישה צורך לקחת עזרה

וכם, הם לומדים לחכות עד שאתפנה, פיצי גם צורח לפעמים ואני לא נבהלת, אולי מחר נצא החוצה לגינה

נשמע שאת עומדת בה בכבוד.

להבין שיש הרבה צרכים לכולם, את רק אחת, ואי אפשר בו זמנית שכולם יהיו שמחים. לעשות סדר עדיפות, ולהשלים עם זה שכולם בסוף יהיו מרוצים- אבל לא במיידי. לא להיבהל מבכי או צרחות ולהיות באמונה בעצמך שאת עושה מה שאת יכולה בשבילם, גם אם כרגע הם עדיין רעבים/בוכים/עייפים.  מה לעשות, נבראנו עם 2 ידיים בלבד...וכשתהיי רגועה ותשדרי רוגע, וסבלנות- אולי גם הם יהיו סבלניים יותר ופחות ידרשו ממך למלא אחר רצונם מיד.

אבל זה לא כואב, רק לא נעים וזהו...

 

חששתי לפני זה והייתי בפחדים, לא אכלתי כלום באותו היום.

 

ושהרופאה התקינה לי ממש כאב לי בפנים, והיו לי דמעות בעיניים. ואחרי זה ברכב התחיל לי בחילות... וגם בכיתי מכל היחס הזה. ומהכאב...

 

והרופאה אמרה לי אז מה את פוחדת לא צריך לפחד, וזה לא צריך לכאוב, את סתם אומרת שכואב לך, ממש התעצבנתי עליה.

 

כל אחת והגוף שלה, לי כאב ולאחרים לא. וגם כנראה זה בגלל שאני רזה.

 

בקיצור כל אחת והגוף שלה.

 

לאחת כואב ולאחת לא.

אני אומרת לעצמי יאללה..עברת שתי לידות ..בקטנה..
אבל לא! זה ממש מלחיץ אותי!

רגילות.

אם זה אפשרי לכם, תבקשי מבעלך שיבוא איתך. אותי זה מרגיע קצת.

 

שכתבתי על הפחדים והכאבים שהיו לי

 

מוסיפה שגם בעלי היה באותו חדר איתי, אלא שהייתי מאחורי הוילון. ואם כל זה, זה לא עזר לי.

באמת הייתי צריכה אותו לידי, אבל הלחץ והכאב לא פחתו...

הלכתי לכמה רופאים

ועשיתי את זה אצל רופאה שהיתה היחידה שנתנה לי הרגשה בטוחה ורגועה ונעימה.

הלכתי לבד - לבוא עם מישהו זה רעיון טוב.

אפשר לתכנן פינוק קטן לאחר מכן רק לילדים מגיע "פרס"???

אני אשמח לשמוע איזה התקן בחרת בסוף ואצל מי עשית...

ההתקן הלא הורמונלי הרגיל (500 שקלים).

הרופאה: ד"ר מלכיאל שרית (בית שמש).

מקווה שב"ה אוכל לא לדווח על תופעות לוואי

הוא היחיד שלא הורמונלי או שיש עוד?

פעם אחת עשיתי אצל רופאה פרטית שהמליצו לי עליה המון - שהייתה נוראית (ובסוף גם הייתי צריכה להוציא אותו)

פעמיים אצל הרופאה אצלנו בקופה שפשוט מאוד מיומנת ורגישה, ופשוט לא כאב. מעבר להרגשת חוסר נעימות קלה באמת לא היה נורא או ארוך.

היתה מקסימה

היא הסבירה לי כל מה שעשתה והכנסת ההתקן זכורה לי ממש לטובה,

לפי מה שהבנתי מכל ההסברים שלה-זה שהיא מתעסקת הרבה בכל מה "שמסביב" וההכנסה עצמה מהירה מאוד

כשחשבתי שהיא כבר צריכה להכניס- היא אומרת לי"זהו"...

זו היתה פרופסור כץ בבאר שבע- רופאה מבוגרת קצת . להכניס התקן היא היתה מקסימה

 

תחושת כאבי מחזור קלים זה ההתרחבות של הרחם (ככה הסבירו לי). אם זה כאבים קשים, כמו במחזור ביום של דימום כבד, כאבים שדורשים משככי כאבים- אז תפני מייד לרופא שלך!

לי הרופא הסביר שהרחם עדיין לא התרגל למצב החדש ולכן הוא ממשיך לתפקד כרגיל ולגרום לתחושה של מחזור כי כביכול אמורים לקבל מחזור..

תודה,

 

הריון שלישי ומדהים איך שוכחים..

הכאבים הובילו לדימום ואז להפלה..

מישהי יודעת כמה זמן הדימום נמשך?

האם אפשר לנסות להיכנס להריון או שצריך לחכות?

 

תודה רבה!!

מי שיכולה לייעץ עוד בנושאים תשמח אותי מאוד

ההרגשה ממש לא טובה..... פיזית ונפשית

 

בשורות טובות לכולנו!!

 

זה נסיון כואב וקשה. ומברכת אותך שיהיה לך המון כוחות נפש וגוף שה' יחזק אתכם ותזכו לראות ישועה בקרוב!

 

(גם אני לצערי עברתי הפלה טבעית לפני 3 חודשים בשבוע 5 ...)

 

 

דימום נמשך בדר"כ שבוע-שבועיים. לפעמים מעט יותר. ( אצלי זה נמשך 6-7 ימים בזכות ששתיתי כל יום 5 לימונים סחוטים בבקבוק של ליטר וחצי+הרבה נענע!  מומלץ! מקצר מאוד!)

 

לגבי מניעה- החלטה שלכם. למעשה יש רופאים שאומרים לחכות עד המחזור הבא. ויש שאומרים שאין צורך לחכות כלל ושלהפך- הגוף מאוד פורה ויש יוותר סיכוי להקלט.

( לנו היה ברור שאיננו מונעים. הרגשנו שזה מה שנכון לנו. וב"ה ב"ה נפקדנו שבועיים אחרי ההפלה..)

 

בכל מקרה- שתדעי שזה לא מצביע על שום בעיה! זה לצערנו כ"כ נפוץ  וקורה הרבה ולא מעיד על שום דבר! את יכולה בעז"ה להכנס להריון תקין גם מעט זמן לאחר ההפלה. כך שאינך צריכה לחשוש שזה אומר משהו חלילה.

 

תמשיכי לקחת חומצה פולית ופרנטאל. יש גם שמן אתרי שיח אברהם שמעולה לחיזוק הרחם. ואפשר ללכת למטפלת טבעית לרפלקסולוגיה או דיקור לחיזוק הרחם.

 

 

זה מהצד הפיזי...

 

 

אבל ברגשי....זה כואב. פשוט כואב.

אי אפשר לברוח מהכאב הזה. רק להרגיש אותו ולהמשיך ללכת. לגייס את כל הכוחות להמשיך להמין בטוב. לדמיין אותו.

ובפשטות- תעשו בזמן הזה הרבה דברים יחד. חשוב חשוב חשוב.

אנחנו קנינו פאזל ענק  ופינקנו את עצמינו באוכל טעים ובספרים...זה עזר לנו  לא לשקוע בכאב ולהרגיש שיש חיים שממשיכים...

 

לכתוב אם את כותבת..לצייר...

 

ולהתפלל.

 

בשורות טובות!

מקווה שנשמע ממך בשורות טובות בקרוב!!
גם אני עברתי את זה אני יכולה לנסות לסייע באישי אם כי אני רוב הזמן מהפלאפון אז זה קצת יותר בעייתי..

לגבי הדימום- אינדיבידואלי ומשתנה מאחת לאחת. כניסה להריון- אפשר אפילו בטבילה שאחרי, רק צריך לעשות בדיקת בטא ולראות שהיא התאפסה. אם לא התאפסה- אז אסור.

חיבוק גדול.

אחרי שאעבור את זה בעצמי (הלוואי שכבר יקרה בקרוב!) אולי אוכל גם לעודד.

בכל אופן - בשורות טובות, ושהכול יהיה בקלות!

אם ההפלה טבעית וללא גרידה זה יכול להימשך שבוע ויותר, תנסי לקצר את הדימום עם לימון ועוד דרכים שנתנו לך.

 

אין צורך בשום בדיקות אם את רוצה להיכנס להריון- אף פעם לא עשיתי בדייקת בטא ויותר מפעם אחת נכנסתי להריון תקין אחרי הפלה. וזה מאוד אפשרי מיד אחרי ההפלה (תכלס זה תלוי תוך כמה זמן את טובלת, אם זה מעניין אותך אני ארשום לך באישי...)

 

בשורות טובות!

הרופא שלי הזהיר אותי ואת בעלי ממש להיזהר ולא לעשות כלום לפני שהבטא מתאפסת!!! )ומכון פועה הסכימו עם זה כשהתייעצתי איתם באיזה אמצעי מניעה זמני להשתמש למרות שברוך ה לא היה צורך בסוף(יכול מאוד להיות שההיריון ייקלט אבל אם הגוף עוד לא קלט שההריון הקודם הסתיים אז זה יכול ליצור בעיה!! לפעמים גם בודקים באולטרה סאונד שלא נשארו שאריות ברחם, כי זה לא טוב ויכול ליצור זיהומים.

וסליחה אנונימית אם זה יצא מתלהם, לא מתכוונת לפגוע או משהו, זה רק מדאגה לפותחת..

עוד כמה ימים לעשות בדיקת דם נוספת לראות שהכל התאפס

בנתיים נראה שהדימום הולך ונחלש יכול להיות?

הכל התחיל בשבת...

 

לא מבינה מספיק,

אבל תנחומים

עשה לי טוב לקרוא את מה שכתבתן...

לקחתי לי יומיים חופש מהעבודה

מקווה לחזור למסלול הרגיל במהרה

נפשית ופיזית

יש פורום של אחרי הפלות ,איפה שהוא אולי בכיפה, אני קראתי בו הרבה בזמנו.

אם אני לא טועה כחמישית מההריונות מסתימים ככה. בהצלחה בהמשך, עם הפנים קדימה כמו שכתבת.

 

איך המצב רוח שלה?האם שמחה ופעילה כרגיל?אוכלת טוב?יתכן ומשהו מציק לה כמו אוזניים/גרון,או קפיצת גדילה,האם היא איתך כל היום או במעון/מטפלת/?אולי באמת שיניים?למעשה כל אחד מהדברים או כמה ביחד יכולים לגרום לזה,או משהו אחר שכרגע לא עולה בדעתי.הכי טוב לכי לרופא ילדים שיבדוק..שתהי רגועה ..

היא מצוננת, זה גם משפיע עליה.

אבל פשוט מסכנה וגם סיוט לנו- היא קמה כל 20 דקות בערך!!

איך יודעים אם יש דלקת אוזניים למשל?

תודה רבה!

תבדקי אם נראה לך שיש לה חום. אם לא בטוח שאין, אז כדאי למדוד.

כאב אוזניים באמת יכול להציק מאוד, נראה לי שבשביל לדעת אם יש- צריך שהרופא יבדוק.

אם היא מצוננת יכול גם להיות שמפריע לה לנשום, ואולי אם תגביהו קצת את המזרון בעזרת שמיכה מתחת לקצה,

או אם תשימו אותה לישון בטיולון - שהראש קצת מוגבה , אולי תישן יותר טוב.

תרגשו טוב.