פורום הריון ולידה (עמוד 5061)

מוצץ אפשר להעלים אצבע לא!

הילדה גילתה את האצבע די מהר...

גמלנו את בת החמש+ ואת בן הארבע ממוצץ בו זמנית. הבן המשיך לחפש מוצצים, הבת ביקשה למצוץ אצבע במקום. הרשיתי לה, כי לא חשבתי שבגיל כזה מתרגלים לאצבע.

היום היא נרדמת עם אצבע בפה, אפילו בלי לשים לב שהכניסה אותה...

אפשר למנוע מלקחת לגן

אצבע לוקחים לגן וזה מאוד קשה לילד להמנע

בעבר נבהלתי מזה שהתינוקות שלי מצצו אצבע, ואז גיגלתי קצת בנושא וראיתי הרבה מאמרים מרגיעים.

ויש נרות גלאוון בלי מרשם, שמתאימות בשילוב עם הנקה.

בלי מרשם אפשר לקנות נרות גלאוון. מכון פוע"ה אומרים שבשילוב עם הנקה ו2 נרות כל פעם עד גיל חצי שנה זה 95%...

 

אי אפשר לדעת מה יעשה לך דימום ומה לא, הגלולות הן הורמונליות (סרזט ומיקרולט) ויש כאלה שאין להן בעיה, ז"א אולי יש כתמים אבל בגלל שזה אחרי הטבילה זה לא אוסר, ויש כאלה שזה יוצר להן דימום מסיבי יותר.

 

יש גם נובה רינג שזו טבעת שמכניסים והיא משחררת הורמונים הבעיה איתה שלרוב היא יוצרת בעיה של ירידה בכמות החלב..

 

בהצלחה.

 

(אני עם התקן אחרי לידה שלישית, לפני זה לא יכולתי לדמיין את עצמי עם התקן, ואני פשוט מאושרת ב"ה!!)

לא כל הרבנים מתירים,

אבל אם את נגד תרופות באופן כללי אז כדאי לך להימנע גם מניטלת גלולות- הן תרופות לכל דבר.

 

דיאפרגמה פשוט מונעת כניסת זרע פנימה.

ויש לכך היתר מסוים בהלכה.

 

בהצלחה!!

אם תקחי  תרופות או משהוא אחר כמו הנוברינג בד"כ בחודש הראשון זה עושה כתמים לקחת מרשם מרופא תלוי באיזה אזורים זה לא סיפור מבקשים מהמזכירה לבקש מהרופא שיכין מרשם ופשוט באים לקחת

{תשאלו את הרב שלכם כי לגבי פתילות יש סוג אמריקאי ואו צרפתי שאומרים שהם בערך 95% ולא מוכרים אותם דרך הקופות חולים בד"כ הרבנים שמתעסקים בעינינם אלו יודעים היכן מוכרים אותם

כמובן זה לבינתיים עד שתלכי לרופאה.

אפשר להניח פדים קפואים עם מגנזיום,

יש משפחה/תרסיס בשם אלופירסט.

בגדול ההחלמה מתפרים זה בין 10-14 ימים..

לשבת על כרית,ולאט לאט האזור יחלים.

תרצי תשלחי לי מסר אישי ואשלח לך את התרסיס הביתה. הוא מוכיח את עצמו יולדת אחרי יולדת

אבל התפרים לא נמסים, לא צריך לסבול סתם.

שווה להתקשר לביה"ח ולברר אפשרות 'לשחרר' את התפרים (הם פשוט גוזרים קצת ואז החוט יור משוחרר ומאפשר החלמה טובה יותר.)

אני חושבת שאפשר לעשות את זה החל מ8 ימים אחרי הלידה אבל אני לא בטוחה. שווה ממש לבדוק!

אותי זה הציל כי החוט אצלי לא נמס בכלל ואם לא הייתי יודעת על האפשרות לשחרר זה היה עלול להסתבך.

בהצלחה והחלמה טובה.

בהצלחה ורפואה שלימה!!

לרופא נשים להוציא את התפרים אחרי הלידה, זה כאב לי ברמות מטורפות, והסתבר שאם לא הייתי לרופא להוציא תפרים הייתה מתפתחת דלקת שם מהחוטים.

וגם אם לא דלקת, למה לסבול סתם? לכי להוציא אותם!

א. שבוע זה כלום ולא "כבר".

2.הרבה שטיפות. כמה שיותר.

3.משחת טראומיל, למרוח אחרי כל שטיפה קצת. (ניתן לקנות היום בכל פארם).

לשטוף כל הזמן עם סבון ולא רק מים.

ואם נראה לך שמחמיר הכאב ולא משתפר- שווה לבדוק...

 

וזה עובר, באמת!!

הציל הרבה נשים!

חפשי משהי שמוכרת שמנים אתריים.
אם אין - פשוט תקני שמן לבנדר ותערבבי עם כמות שוה של דבש.
תמרחי במקום התפרים כמה שיותר. זה מאחה מעולה! ראיתי שזה ממש קיצר את ההחלמה!

בקורס הכשרה אמרו לנו לתת את זה ליולדת עם תפרים וגם זה ידוע שדבש מרפא פצעים

אגב ממה נובע המילה אתרי (שמנים אתרים(וסליחה על הבורות...)?

זו הגדרה כימית, זה פשוט סוג של שמנים שהמולקולות שלהם בנויות במבנה כימי מסויים ששמו "ether".

(למדתי כימיה בתיכון...)

לא יודעת אם כל החומרים שמוגדרים מבחינה כימית כ"אתר" הם מה שמקובל לכנות "שמנים אתרים" ובריא למרוח אותם...

אבל בכל אופן זה מקור השם.

 

לגבי התפרים... אישית ניסיתי כל מיני חומרים אורגאניים (=שמנים), תכלס מה שעזר לי זה רק מים. לשטוף הרבה וגם לשתות הרבה.

אני אפילו למדתי כימיה לתואר ראשון...

לחומרים מסוג אתר יש ריח חזק, וזה מה שנותן את הריח בפירות (אם אני לא טועה? אולי אסטר ולא אתר?)

גלגל ים..

וישבו עליה

אותי זה הציל! לא היו לי הרבה תפרים אבל הם הציקו.. מקלחת קרה\חמה אחרי כל פעם עשתה פשוט טוב!

 

 

מה? יש מצב שהם לא נמסו לי?

 

 

 

לא רוצה לחשוב על זה!

 

 

בע"ה הכל תקין שם ובסדר כמו שצריך להיות וזה יתנמס מעצמו..

 

וצריכה באמת יותר לשטוף שם..

אני שוטפת רק פעם-פעמיים ביום וזה באמת כלום...

 

 

והכאב-

עדיין כואב..

אבל כבר פחות..

בהתחלה ממש כאב לי לשבת...

עכשיו כבר רוב הכיסאות נוחים לי

 

ילדתי מוצא"ש שעבר... (לפני שבוע וחצי...)

 

 

אחרי הלידה שטפתי פעם בשעה  את המקום עם מים והחלפתי תחבושת .

כל שעה הלכתי לשטוף וכבר ביום השלישי זה בקושי כאב.

אמנם זה המון טרחה אבל זה ממש הקל ומהר.

בהצלחה!

אני הייתי מנגבת בעדינות ואז הולכת ישר למקלחת ושוטפת במים פושרים בלבד בלי סבון (הסבון מייבש וגורם לאי נעימות) ואחרי ארבע ימים כבר יכלתי לשבת ישיבה מזרחית בלי כאב.

המאסיבי הנוכחי
שיש לי כשלושה ימים הוא הפלה,או דימום אחר שהגיע והוא לא הפלה,במחילה אם חסר רגישות מצידי לכתוב את השורה הבאה-אבל אני מקווה שלא יהיה רלוונטי לי לענות לך..
מאחלת שה' ישלח לך את הכוחות להתמודד עם הנסיון שהוא שלח לך.
בהצלחה רבה עם כל הקשיים וההתמודדות!

הוא החליט להגיע היום במקום עוד שבוע

מחזירה לך איחולים על הצלחה בהתמודדות.

שה' יפקוד אותך בקרוב בהיריון שלם ותקין, עם ילד בריא.

אם את רוצה, אני פה באישי. (כבר מרגישה קצת בעלת ניסיון בהתמודדות).

ואוכל לראות מה אני כותבת,אז אפנה אלייך בלנ"ד,כרגע אני קוראת את התגובות להודעתך הראשונה...
תודה מתואמת!
ותודה זהר!

למרות שכבר כתבתי לך ..

אני ממש מרגישה שזה נסיון שנוגע כ'כ עמוק בלב.
כל כך קשה לאבד משהו שכבר נמצא בתוכך..

תמיד פחדתי מזה.
כשגיליתי את ההריון הקודם פחדתי להאמין לטוב הזה..

אחרי 9 חודשי המתנה בבדיקה ביתית הפס היה חלש מאוד. בבדיקת דם הבטא היתה 126.
גם אני ברגע הראשון חשבתי שזה בסדר.
למחרת קמתי עם תחושה רעה.
עשיתי אחרי יומים עוד בדיקה..
היתי אז במתח נורא..מלא תפילות.
ו..התוצאה השניה היתה 70...
התגובה הרגשית היתה סוערת..
ורק מזה פתאם התחילו התכוצויות ולמחרת דימום...

ב''ה הנס היה שאחרי שבוע כבר עשיתי הפסק ואחרי שבועים טבלתי. בדיוק כמו מחזור רגיל.

בחסדי שמיים העצומים מיד אחר כך זכינו להפקד.

מרגישה שעיקר העבודה זה לומר לעצמך שוב ושוב שעוד תזכי במהרה.
לא להפסיק להאמין בטוב ה'.
למרות שהלב לא מבין..

ובשכל- זה מאוד נפוץ לצערי..קורה למלא נשים. במיוחד בהריון ראשון. זה לא מעיד על כלום.
ואין לזה שום השלכה הלאה.

תנסי בינתים כמה שיותר לפנק את עצמך.
לחזק את הזוגיות.

וישועה קרובה לבא.

פה אם צריך..

בעיקרון קבעתי תור לגרידה שבוע אחרי האולטראסאונד וכל הזמן רציתי ולא רציתי שתתפתח הפלה טבעית .

בסוף יום לפני התור התחיל דימום מבהיל שהייתי חייבת ללכת למיון ובאמת הטיסו אותי לגרידה.

אז רק רציתי לאמר שתהיי ערנית לעוצמת הדימום -אם זה לא מחייב התייחסות מיוחדת.

ה' ימלא חסרונכם!בקרוב ממש

בר"ח חשוון נכנסתי להריון. אחרי יום של איחור במחזור כבר הבנתי שזה המצב כי הוא מדויק אצלי. עשיתי המון בדיקות ביתיות, רק כדי להאמין שאני לא מדמיינת.

הייתי קצת בהלם. יחסית קיבלתי את זה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שאקבל, אבל עדיין פחדתי. עשיתי בדיקת דם שהראתה על בטא של 73 ומיד לאחר מכן סיפרתי לאמא. שתינו בכינו מהתרגשות. ואני גם קצת מבהלה.

לא היו לי תופעות, לא בחילות ולא כלום. ממש שבוע שבועיים אחרי,  בשבת, התחיל לי דימום. לא ידענו מה לעשות כי הוא התחזק מאוד. במוצא"ש הלכנו למיון ושם ראו שק הריון שמתאים לשבועיים קודם(אותי זה הרגיע משום מה כי חשבתי שהרופאים פשוט טועים כי הרי לא נכנסתי להריון מהמחזור, אלא מליל הטבילה), אך הבדיקה הפנימית שיצאה מלאה בדם אסרה אותנו. 

זה הייתה תקופה קשה מאוד, כי היינו אסורים ובסך הכל רציתי חיבוק- הרופא נשים שלי לא ממש עודד אותנו ואמר שלדעתו זה לא מבשר טוב. שלח אותי לעשות בדיקת בטא נוספת, שיצאה 300 ומשהו. ושם כבר הבנו שההיריון הזה לא מתפתח..מסוג הדברים שאתה בחיים לא חושב שיקרו לך? שמעתי על הפלות בעבר, אבל זה היה כ"כ רחוק ממני...

האמת היא שבמובן מסוים קצת רווח לי. זה נורא להגיד את זה אבל אני זוכרת שכשהתחיל לי  הדימום וחשבתי שאני אצטרך להיות בשמירת הריון אולי, פשוט העדפתי שזה יפול כבר וזהו. לא הייתי מוכנה ובשלה נפשית להיות אמא, העדפתי את עצמי על פניו של העובר- וידעתי שאמא לא אמורה להיות ככה. למרות זאת, זה היה כאב נפשי עצום.

לקח שבוע שבוע וקצת נוספים עד שנגמר הדימום, ושיאו היה ביציאה של גוש קטן ורירי (סליחה על התיאור), שהבנתי בכאב לב שהיה אמור להיות השק בו התפתח הילד שלי...

עד היום כשאני נזכרת בזה עולות לי דמעות.

 

מה שזה כן עשה לי היה בשלות והבנה פנימית שילד והריון ולידה זה לא דבר מובן מאליו. זה פשוט בישל אותי מבפנים. הקב"ה יודע מה הוא עושה. חודשיים וחצי בערך אחרי נכנסו להריון שוב, ב"ה. לא האמנתי שההריון יכול להתפתח כמו שצריך. כל פעם שנכנסתי לשירותים בדדקתי את התחתון, לראות אם התחיל דימום או משהו. פשוט לא האמנתי.

היום אני בשבוע 38+2, מחכה ומתפללת לה' שהכל יעבור בשלום ובשמחה, קצת יותר מאמינה בעצמי וביכולת שלי להיות אמא.

 

הלוואי שנזכה לבשר רק בשורות טובות, ושה' ימלא חסרונך בקרוב, יקרה

 

ושתהיה בשעה טובה!

אני בד"כ יולדת בשבוע 38 אז אני משתדלת כבר מסוף שמיני לעשות עיסויים  של בין 5-10 דקות כל יום...

עיסוי פרינאום משבוע 34 עם שמן שקדים כבישה קרה,לטבול 2 עגודלים ולעשות את האזור בתנועות מעגליות.

אפי-נו משבוע 37 זה מכשיר מיוחד שמחדירים בלון לנרתיק ומנפחים עולה 600 ש"ח וניתן להשיג בגמ"חים ולשים מעל קונדום שיהיה סטרילי.

אדי רוזמרין- לקחת רומרין יבש/טרי הניח בתוך קופסא ומעל לשפוך מים רותחים ולהניח את הקופסא עם הרוזמרין והמים הרותחים באסלה ולשבת מעל כל יום 20 דק'. מי שיש לה טחורים זה לא מומלץ.

שמן נר הלילה,אחד לבלוע ואת השני להחדיר לנרתיק. משבוע 37

איך בדיוק מעסים את המקום? אני לא כ"כ זוכרת מהלידה הקודמת.

אם אפשר יותר פירוט. אני זוכרת ששמים שנן שקדים על האצבע מסובבים במקום במשך חצי דקה ואח"כ חצי דקה שמים את האצבע במקום בצורת קרס כאילו היא "נתלת" על החלק העליון ו"מושכים" החוצה.

מקווה שהייתי מובנת.

בלידה הקודמת עשיתי את זה והיה לי תפר אחד קטן שעשו לי ברגע האחרון....

הראש של הבן שלי יחסית קטן (לא מאד) אבל יש לי אגן צר יחסית (חודש תשיעי הייתי עם חצאיות גומי מידה 38- כל חצאיות ההריון היו גדולות...).

 

הרי כבר יצא משם תינוק והאזור התרחב והתגמש.

שמן שקדים ושמן נר הלילה מאיפה משיגים? המן שקדים- מעשים בתוך הנרתיק או בפתח?

ומתי מתחילים עם אדי רוזמרין?

אני די מפחדת מהבלון הזה שמנפחים, הוא מוכח טוב או שאם אעשה את השאר אז גם יש לי סיכוי סביר להינצל?

עיסוי פרינאום בפתח של השפתיים.

הרבה תפילות! אני מאד פחדתי מקרעים וכל ההריון התחננתי לה' שאמנע מזה. וברוך ה' לא היה לי. (ולא עשיתי שום פעולות. מה שכן, אמא שלי סיפרה לי שהמיילדת שפכה לי בקבוק של שמן בזמן הלידה, וזה "גימש" לי את המקום)

ההנקה לוקחת המון אנרגיה וכח והגוף דורש את זה בחזרה בדרך של אוכל...

אבל בנוסף לצורך המוגבר בקלוריות, יש בלבול גדול בין רעב לצמא.

בכל פעם שאת הולכת למטבח לנשנושי בין הארוחות- תשתי קודם כוס מים פותר צורך בחלק גדול של הרעב המדומה....

הענין הוא שמרכז הרעב והצמא במח קרובים מאד- ולכן חל הרבה פעמים בלבול בין השתיים.

אבל- אל תשכחי שמניקה צריכה להגביר את מס' הקלוריות שהיא צורכת, ולכן טוב שתאכלי יותר מכרגיל.

אני בהנקה שואב אבק הלך על 2..

מה שעשיתי בפעם האחרונה דאגתי מראש להרבה פירות וירקות במקום דברים משמינים,הרבה מרקים עכשיו נכנסים לתק' חורף אז זה טוב. לחם מלא,ברנפלקס,גרנולה וכו'..

ויצאתי לטיול עם העגלה במקביל כדי לשמור קצת..

הייתה נמשכת מעל 3 שעות!

רק אוכלת!

אם ברגיל הייתי אוכלת לארוחת בוקר 3 פרוסות עם ממרח ושבעה 

ובהריון נניח 2 פרוסות עם חביתה ונהית שבעה

אז בהנקה - 5 פרוסות עם 2 חביתות וסלט ואבוקדו וגבינה לפני שהייתי נרגעת

 

אני מבינה אותך מואוד, תשאלי רופא, אבל מצד שני צריך לבחור לפעמים... עדיף תינוק בריא שנולד בזמנו מאשר מימוש רצון אמיתי ונכון להיות ביחד, צריך לחשוב לטווח הרחוק. קצת סבלנות ושוב נהיים מותרים... נראה לי הכי חשוב בריאות התינוק...

אז פשוט הם יחד בשבוע 37 והיא הולכת ללדת..

 

יש נשים עם נטייה גנטית ללידה מוקדמת בעקבות קיום יחסי אישות. (מדובר בתגובה לנוזל הזרע המכיל פרוסטהגלנדינים)

נעשה על כך מחקר במרכז הרפואי שערי צדק שגם פורסם (מחברת ראשונה פרופ' סורינה גריסרו אם את מעוניינת לחפש), ובו אפילו אופיין ה HLA של הנשים הללו. 

אם יש לך נטייה כזו נראה שכדאי לך להימנע מיחסים עם חדירה עד לשבוע 37. 

שהייתי צריכה לקחת רק שבוע- עד שבוע 35 ואז הוא אמר שאפשר להפסיק.

ואם יהיו צירים אז זה לא נורא ללדת בשבוע 35 והלאה.

בסוף ילדתי שבוע 36 כי היא הייתה קטנה מאוד ( כנראה עשו לי סטריפינג) ונולדה 2100.

שיהיה ל בהצלחה..

אני בכל זאת חושבת כמו שאמרו פה לפני, שעדיף תינוק בריא מאשר אחרת..

אצל התאומים שלי זה אמר שבוע ושבוע וחצי בפגייה...

נכון שזה לא נחשב הרבה, אבל בכל זאת עדיף להימנע מזה.

(אני מניחה שכך היא אמרה לך, כי משבוע 34 לא צריך לקבל זריקה להבשלת ריאות. אבל זה בהחלט מסבך את ההנקה...)

ממה נובע הפחד שלך?

 

אני מפחדת מהיחסי אישות..

 

אחרי הרבה זמן שאתם אסורים, ובסוף ההריון שהעניין הזה לא כ''כ הולך... יש מן פחד כזה איך הגוף שלי יגיב, והאם המצב יחזור לקדמותו כמו לפני ההריון, ואולי יהיו כאבים , ויש את התינוק שלא תמיד נותן את האפשרות מתי שרוצים ...

קודם כל, אם זה שייך, חשוב שתדברו אחד עם השני על הנושא, מה ואיך אתם מצפים שיהיה. אולי תחכי לאחרי הטבילה שאז השיחה תוכל להיות יותר אינטימית?

אני מאמינה שככה מהר מאוד הפחד יעבור

מזל טוב וגידול קל! 

קודם כל הטבילה רגילה,חשוב לדבר לפני,הרבה משחק מקדים ואווירה נינוחה ורומנטית,להניק את התינוק לפני שיהיה לכם איזה חצי שעה לפחות של שקט.

נסי להרפות כמה שיותר ואפשר להשתמש בשמן או ב KY

אבל למה להלחץ?
לא כדאי לחזור לחיי אישות לאט לאט בקצב שיתאים לך ולגוף שלך?
אולי תדברי עם בעלך ותסבירי לו שאת חוששת?
זה נראה לי כ"כ ליגיטימי אחרי לידה שיהיה קשה לחזור אחרי כל מה שעבר עליך..
אולי אני לא מבינה, כי עדיין היה לנו מצב מושלם, אבל לקח לנו שלושה חודשים להגיע לחדירה כי יש לי ווגינזמוס. וכל הזמן הזה, ובטיפולים, מצאנו שאפשרי להיות ביחד בלי שכואב כי צריך גם את זה. באותו זמן חברה שלי היתה אחרי לידה והיא סיפרה לי שקשה לה וכואב לה, ובאמת אני לא מבינה למה לא לאט לאט.

כל מי שאמרה לפתוח את זה עם הבעל.

ממש בתחילת ההריון נטמאתי בגלל איזשהו דימום. בין הזמן הזה לבין ליל הטבילה שלי התחילו הבחילות. בנוסף, עם הבטן הנפוחה והשדיים הכואבות, ממש חששתי בליל טבילה. רק אחרי הליל טבילה עצמו אמרתי את זה לבעלי, והוא אמר בטבעיות גמורה: "אז תגידי, ונפסיק". רק זה שהוא אמר את זה שחרר אותי הרבה ונרגעתי ויכלתי להינות. (לא שלא היו פעמים שאמרתי לו שכואב לי ושינינו תנוחה, אבל נראה לי שזה היה הפעם הראשונה שהבחילות פסקו...)

 

אבל מההריון אני מפחדת להתקרב למקום שם..

אפילו לגעת בו או להרגיש אותו או...

ולכן עוד יותר "מפחיד" אותי הלהיות ביחד

כי המקום מאוד רגיש וגם ריגשי..
אבל חבל לפספס את ההתרגשות מלהיות טהורים בגלל זה. הבנת אותי?
מה שאני אומרת, שאני בטוחה שאין שום בעיה לחכות אפילו כמה ימים עד שמגיעים לזה.
לא צריך לפחד מעברות או דברים כאלה, זה הופך את כל העניין לפחות טבעי, ובגלל זה לפחות טהור, כי מעורב שם הפחד הזה מחומרות. וזה ממש חשוב להבין את זה שזה אחד מהגורמים לקשיים זוגיים וכן של קושי להכנס להריון. אמר לנו רב אחד, שעצם ההחמרות הן המרחיקות. וצריך לא לפחד מעברות. אני יודעת שזה לא לגמרי קשור, אבל לפעמים זה מרגיע..

אם זה לא בא מרצון ורוגע אז אין ממש טעם..

בדיקות פנימיות כך שאת יודעת אם המקום עדיין רגיש וכואב או לא... אולי זה לא אותו דבר כמו באישות אבל בכל זאת איזושהי אינדיקציה לדעת את המצב...

אם לא אז זה פחות בעייתי, אם כן אז אני מבינה את הלחץ, אבל אין סיבה להילחץ. לטבול זה ברור - לפחות שיהיה אפשר קירבה רגילה, לגבי אישות תחליטו ביניכם מה שמתאים לכם, אם לחכות עוד וכמה ואולי להתייעץ עם רב\יועץ זוגי או מישהו שאתם סומכים עליו.

בגדול אין ממה לפחד, אם זה כואב אז מחכים עוד זמן, והרבה פעים זה בכלל לא כואב

אם כן, את לא צריכה כ"כ לחשוש המקום הרבה יותר רחב מאשר לפני הלידה, עבר שם תינוק. והסיכוי שיכאב לך פוחת בהרבה.

 

 

עד ללידה דקר. גם הקרום עוד היה שם. מהלידה - בכלל לא מרגישים כלום. זה לא מוזר??? יש משהו לעשות עם זה?

אני לא כל האנונימי שלפניי.

שרוב הקרום נשאר אחרי חדירה (רק יש כמה קריעות) ולרוב שאר הקרום יוצא רק בלידה. אבל יש נשים שהקרום מספיק גמיש שזה נשאר אפילו אחרי לידה! (ומניסיון עצוב- לי הקרום רק נקרע לגמרי עכשיו, אחרי גרידה )

ואין שום סיבה הגיונית פחד.

קחי רסקיו לפני.

גם לי היה פחד כזה. 

אבל אחרי המקווה והחיבוקים הוא עבר..

אפשר להתחיל לאט לאט. כמו בחתונה ורק שאת רגועה לקיים יחסים ממש.

ומצטרפת בהחלט לכותבות שאחרי הלידה זה יותר 'קל ופחות כואב 

את הנקודה הזאת, אז גם אני ממש מפחדת להיכנס להריון מיד אחרי הלידה... מה עושים????? הרי אין אמצעי מניעה שמונע ב-100%!!!  היו פעמים שפשוט לא היינו ביחד תקופה ארוכה מאוד בגלל שפחדתי...מסכן בעלי אבל צדיק...מה עושים????

אבל חשוב מאוד להיות במודעות לפוריות (יש כזה ספר אמרו לי) ואז לפחות זה לא כל הזמן שמותרים לא ביחד.
חוצמיזה שממש חשוב לדעת שהכל מה' ולהתפלל שיתן לך הריון כשתרצי..
וכמובן השתדלות- להשתמש באמצעי מניעה. ובזה אני לא מבינה, אז צריך לברר..

אם את לא מניקה - את יכולה לעקוב אחרי הביוץ שלך באמצעים ביתיים \ בדיקות דם ולחכות נניח ל 4 ימים אחרי העליה של ההורמון

אם את מניקה כמדומני שאפשר אחרי לידה לעשות פעם בחודש אולטרסאונד וגינלי לראות אם יש התחלה של זקיקים

בכל מקרה כדאי לך להתייעץ עם מכון פועה או עם רופא נשים

תמיד כדאי להיבדק.

והתברר שזה ציסטה אנא ממך אפילו שזה נרגע לכי להבדק כי זה מסוכן!!

באיזור איפה שאמור להיות האפנדציט..

 

מסתבר בדיעבד שפיצפוצית בדיוק כנראה ישבה על שריר\עצב וזה ממש כאב..

 

קצת עובדות:

 

אפנדציט בהריון- עולה למעלה, מעל הטבור. 

 

שימי לב אם זה כאב תמידי או משהו חד פעמי.

 

קצת קשה בהריון לשים לב אבל בכ"ז- אם יש בחילות\הקאות\חום שהם לא בשגרה ללכת לרופא. כי זה מעיד על אפנדציט.

 

שיהיה רק בריאות!!

ואם חוזר לגשת להיבדק,יכול להיות בקע טבורי אפנדציט בדר"כ בצד ימין יותר.

הזכיר לי את המקום שפקעו לי המים בלידה הקודמת. נורא נלחצתי. עשיתי אתמול הליכה מהירה בקצב שמתחילת ההריון לא הלכתי. גם מרחק יותר גדול. זה קשור? אולי זו מתיחת שריר? כי הרמתי הרבה את הבת שלי וגם הרמתי שקיות של קניות. 

בלילה הרגשתי דקירה בתחתית הבטן.

התיישבתי על הרצפה בחדר המדרגות ולא העזתי לזוז!! בכיתי מפחד. התפללתי. חיכיתי לראות מה קורה. אכלנו אצל משפחה אתמול. מזון לא איכותי. אולי זה היה רק מגאזים? נורא נבהלתי. רק כשהלכתי לישון והרגשתי תנועות עובר, קצת נרגעתי. לפחות הוא חי... פחדתי להתאשפז. גם יש כל מיני הרגשות דומות בלילות האחרונים. לא לקחתי ברזל עד עכשיו כי הכל היה תקין ועכשו התחלתי - זה אולי מהברזל? יפעת- יש לך תשובות?  

אם לא - ועדיין כואב לך - עשי זאת.

וזה נרגע בינתיים

זה כאב לי מאוד, יותר מצירים.... הייתי בטוחה שזה צירים מוקדמים רק שהכאבים נמשכו בסביבות ה-30 דקות רצוף, כאבי תופת... (וצירים הרי עוברים אחרי דקה-שתיים), הגעתי למוקד חירום, עשו מוניטור ושללו צירים... ואז חששו שאולי זה פנדציט אבל לפי ספירת דם שללו גם את זה ואז החשש היה אבן בכיס המרה או בכליות... ורק אחרי כמה ימים עשו לי אולטרסאונד ולא מצאו כלום ( למרות שזה לא אומר שלא היתה אבן ואולי יצאה...) בכל אופן הנחו אותי להקפיד על שתייה של 3 ליטר ביום....

יכול להיות קשור?

לא מבינה בזה, אך מאחלת לך הריון תקין ועובר בריא בע"ה!!

בדר'כ ממליצים ללכת לבדיקה ראשונה באזור שבוע 8 - כדי לא סתם להכנס לפחדים בלי סיבה.

מהדופק-אל תדאגי.זה עדיין מוקדם!
אני לא מבינה בשאר..

זה ממש קשה להיות במתח הזה! מבינה אותך!
תנסי למלא את הזמן בדברים שמחים ולהתפלל..
ולחשוב רק חיובי!תקראי את אביהם של ישראל ותפנימי מהסיפורים ש-הרופא יכל לומר..אבל ה' הוא המחליט!ואצלו הכל הכל אפשר.
תני צדקה. קבלי על עצמך קבלה טובה.
ואל תתני לפחד להשתלט.
ה' איתך!

מחכים איתך לשמוע בשורות טובות!

גם אני לא מבינה את התאורים של הרופאה,

אבל גם לי היה מקרה של אולטסאונד בשלב הזה ללא דופק ואמרו לי לחזור עוד 10 ימים.

היום היא שלוש...

אז בעז"ה שיהיו בשורות טובות!!!

יש לי בדיקה שוב רק בעוד שבועיים מקווה לא לאבד את השפיות עד אז. באמת תודה זה ממש מקל שאפשר לשתף באיזשהי דרך... אני באמת לא מבינה איך אני אמורה לחכות עכשיו ככ הרבה זמן... זה פשוט אומר להתחרפן..

י בידע שלה..תודה!!

מכולנו.... הם זקוקים לנחמה יותר מכולם....

לא מכירה מניסיון.

 

לגבי הסדקים - חשוב מאוד לוודא שהתינוק תופס נכון, אחרת זה ממש פוצע. הוא צריך להכניס לפה את כל הפטמה, גם את העטרה. כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה אם נראה לך שהוא לא תופס טוב.

תמרחי אחרי כל הנקה משחה של לנולין (לנסינו או משהו דומה)

לאוורר כמה שיותר

אם ממש כואב כשהוא יונק, אפשר להשתמש בינתיים בפטמות סיליקון.

אם זה להרבה שאיבות או מידי פעם. לי היא היתה מצויינת. הזמנתי באיביי ב130 ש"ח. ראיתי בבייבי פארם ב200+ (בסופר פארם 400+ אם אני לא טועה..)

 

2 יש משחות של לנולין מחומר טבעי.בכל בית מרחקת. למרוח אחרי כל הנקה (תשימי לב שכתוב שלא צריך שטיפה לפני ההנקה)

1. סופרים שבועות מלאים (כל עוד לא הסתיים השבוע ה-12 - עלייך להגיד לרופאים שאת שבוע 11).

אני בכל מקרה מציינת שבועות + ימים.

 

4. הנפיחות בבטן היא מההורמונים (יש בנות שמתנפחת להן הבטן גם לפני מחזור.. מאותה סיבה). 

לי אישית התעגלה הבטן כבר בסוף חודש ראשון-תחילת חודש שני, וצמחה עוד קצת בחודש השלישי (וזה עוד היריון ראשון!!).

אח"כ היא נעצרה, חיכתה לסוף חמישי והמשיכה לצמוח

 

כיוון שזה לא משהו שתלוי בך - לא נורא אם אחרים ינחשו לבד.

בעז"ה תהיה ברכה בהיריון! אל תחששי

 

(העיקר כמובן לא לפרסם... לא ללבוש בכוונה בגדים צמודים. "הברכה שורה בדבר הסמוי מן העין").

 

היריון משעמם ובידיים מלאות!

1. ממה שאני נתקלתי בד"כ הרופאים סופרים 11. תלכי לפי הרופאה שלך, הרי מה שחשוב זה טווח הבדיקות והיא מפנה אותך אליהן.

 

2. א"א ללכת לרופא משפחה? הבנתי שאת המשטח את עושה לבד ואם זה באמת פטריה אז יתנו לך משחה. לא יודעת אם זה מסוכן, אבל למה לסבול???

 

3. לא חושבת שיש בעיה. אם קפה מותר לשתות עד 3 כוסות ביום, אז צ'יקו? (זה בלי קפאין, נכון?)

 

4. גם אצלי זה ככה. שיהיה לבריאות. כל עוד זה תקין...

 

5. גם לי זה קורה, לדעתי זה קשור לשרירי רצפת האגן אבל תבררי עם רופא בהזדמנות (אפשר גם רופא משפחה).

אם ההשערה שלי נכונה יש תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן.

 

בהצלחה!

1. תודה! נראה לי שנהיה לי קצת סדר..
והאמת אני עושה רק אולטראסאונד ומה שהכרחי אז אני לא צריכה יותר מדי..

2. היתי אצל רופאת משפחה והיא אמרה שרק רופאת נשים תוכל לעשות משטח ולעזור..

3.האמת הפסקתי לגמרי נס קפה..זה מזעזע אותי שאומרים שבהריון מותר עד 3 כוסות. זה אומר שבלי הריון מותר יותר? זה שיא הלא בריא. כוס אחת זה עוד בסדר..

תודה רבה רבה לך!

1. לפי מה שאני מבינה את בשבוע 11

2. לא מסוכן אבל דורש טיפול.

3. אין בעיה עם צ'יקו.

5. זה הרצועות שמחזיקות את הרחם ומתרחבות- נורמלי ואכן כואב.... 

אני בשבוע 26 וכבר כמה חודשים יש לי את זה.....נראה לי שזה תקין....

בהריון הורידים מתרחבים וכנ"ל נימי הדם הקטנים שבאף, מה שיוצר את התחושה של הגודש

שכחתי את השם.
אבדוק לך בצהריים.

נראה לי טיטולון

אלו 6 תאים שקשרתי לצד של מיטת התינוק. מאד נוח. הם מספיק גדולים ונוחים מאד

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

מצטרפת להמלצות על עין כרם.

ב"ה שיהיה לך נחת ממנו .נחת יהודי אמיתי ותגדלוהו לתורה חופה ומעשים טובים!!

 

ושתגלי אותו בקלות קלות !!

אולי קצת מיץ?

ירקות ופירות. אפשר לסחוט לו ואולי ירצה.
 

לא זוכרת איזה מהם הייתי אבל הוא היה מעוךה!
רגחש, נחמד, עדין..

יש את ד"ר אורי חן. המליצו עליו פה בפורום כמה פעמים. אני גם הלכתי אליו (בעקבות ההמלצות פה והמלצות של חברות) והוא ממש אנושי. אדם חביב. אנחנו ממש התרשמנו ממנו.

סקירה זה בדיקה חיצונית, אז פחות קריטי, לדעתי, אם זה גבר או אישה.

אבל- אני לא יודעת למה התכוונת- לגבי הללא תשלום. הוא עושה פרטי- ז"א- הוא שייך לכללית, אבל עושה סקירה מאוחרת מורחבת- שיש לך השתתפות של 120 ש"ח או משהו כזה. (זה אמור לעלות מאות שקלים אם אין הסדר מהקופה) [אם לא ניצלת כבר את ההוזלה בסקירה מוקדמת]

רק בסקירות לא מורחבות זה עולה 24 ש"ח (משהו כזה..), אבל זה כבר לא אצלו, אלא רק במרפאות. אא"כ- הוא מקבל במרפאה של הכללית.

 

בהצלחה!

(מגדלי שערי העיר).

גם ממליצה. הוא רגוע ולא נלחץ מדברים.

ומכון פועה אומרים שהוא ממש מקצועי.

 

הוא מקבל דרך כללית אבל כמו שרק תפילה אמרה - יש השתתפות עצמית (נראה לי ששילמנו 114. לא בטוחה).

 

בהצלחה

 

בס"ד
כבר המלצתי עליו פה באריכות בעבר- אז אם את רוצה לשמוע עוד מוזמנת לחפש או לפנו באישי..