פורום הריון ולידה (עמוד 5060)

אפשר ולצה שכתוב בה "אבא גאה" או משהו כזה..

מכתב מרגש כמובן.

 

לא צריך לקנות לה כלום..

עוד לא עברת לידה..... חכי ותיווכחי....

חחח.. מתה על האלה "חכי ותראי.." 

הוא נתן לי את המתנה....

ואצלך גם אם עובר רגוע יחסית, זה עדיין פרוייקט רציני וארוך הכרוך בהמווווון שינויים לא פשוטים.

אז את משקיעה המון בשכלול המתנה שלו. 

רק מבקשת להזכיר לך שאת המתנה הכי הכי גדולה בעולם שאפשר להעניק לבעל את נותנת לו בעז"ה. כל מתנה אחרת שניתן תהיה מצוינת ומרגשת ובכלל לא מיותרת, אבל זו רק תוספת צדדית. 

מכל המתנות שקניתי אי פעם לבעלי, וקניתי המון, אין דבר שהוא מוקיר ומעריץ אותי יותר מהילדה שנתתי לו. ומהמאמץ להביא עכשיו עוד ילד.

כי הוא יודע שלמרות שהוא העניק ראשון, אני זו שנתתי מחיי ומבריאותי בשביל לתת למתנתו חיים.

שום דבר לא ישווה להשקעה הזו.

 

אז אמצא רעיון שיחמם לו את הלב בימים שאהיה בביה"ח וכו'...

אבל אדע כל יום שהמתנה הכי הכי בשבילו היא צאצאינו.

זה נותן לי כוח להיריון וכוח ללידה ולכל התקופה שאחריה.

 

זה ממש נכון שמגיע לו

 

אני חושבת על רעיון אבל בינתיים נראה לי משהו סמלי

 

כמו ספל לקפה עם נשנושים (אולי פיצוחים?)

 

וכמובן מכתב מפורט ומודה....

ולא כל השאר-קנו רק לתינוק, וגם אגב לא קניתי לבעל, אבל זה נחמד, נראה לי אחרי לידה אין זמן וכח לקנות לבעל, יותר הגיוני שהאישה תקבל מתנה אחרי משהיא עוברת בלידה.. שיוו עד היום יש לי טראומה מהלידה..

התכוונתי שגם צריך לחשוב על הבעל..גם לו מגיע!! לפחות לבעל כמו שלי מגיע..
אני גם מתכוונת לארגן מתנה לפני הלידה כדי שיהיה לאחרי הלידה.

אבא" ודברים כאלה. אמנם לא מתנה ישירה, אבל בעקיפין..

פגשתי מישהי שאני מכירה, שסיפרה לי בהתרגשות שבתה ילדה בן בכור, ואז היא הוסיפה, שהבעל חזר אחרי הלידה מותש הביתה, היא שלחה לו ארוחה מוכנה (אמא שלו גרה רחוק, הזוג הצעיר גרים ליד ההורים שלה) והוסיפה אריזת שוקולדים שהוא אוהב במיוחד, וכתבה לו בשם המשפחה כמה מילים חמות לרגל היותו לאב.

 

למחרת, הוא מאד הודה לה, ואמר שכמה ששמח בלידת הבן, השוקולדים והמכתב "עשו לו את זה".

 

אז לא מתנה יקרה, אבל בהחלט ביטוי להערכה ולשותפות בשמחה (ועוד מהחמות...)

שמעתי מכמה וכמה חברות על תחושות של הבעל אחרי הלידה שהם כביכול נדחפים לצד כמובן לטובת הטיפול בתינוק והגיוני שכך.

נראה לי רעיון טוב לשבת ולכתוב לו מראש מכתב תודה. משהו שיחכה לו בבית על הכרית.

אבל מתנה..... מישהי?

שוקולדים זה מעולה, אבל רוצה יותר מזה...

מה לקנות?

תלוי בטעם.

 

אני קניתי עט טוב (לבעלי היתה חולשה לעטים) עם מכתב מכל הלב.

משוכללת ומגניבה.

 

הוא ממש התלהב!!

או כל אירוע אחר, כל אחת צריכה לחשוב מה מתאים לבעל שלה הפרטי. אין שני אנשים זהים ולכן לכל אחד מתאים משהו אחר.

אבל נראה לי מוזר קצת לתת מתנה לבעל אחרי הלידה. למה שהבעל ירגיש נדחף הצידה? הוא חלק גדול מהעניין.

הוא נהיה אבא, בשביל רוב הגברים זה אחד הרגעים הכי מרגשים בחיים.

אני רואה על בעלי ועל האחים שלי ושלו איזה התרגשות זה ילד ראשון וגם הבאים אחריהם. זה המתנה הכי גדולה שאפשר לתת למישהו. בעוד אנחנו כואבות מהלידה ומתאוששות הם יכולים כל כולם להתרכז בנחת מיציר כפיהם, זה דבר מדהים.

 

לדעתי אם את רוצה לתת לו משהו, תני את זה עכשיו לפני הלידה, אולי לעשות ביחד משהו שהוא אוהב - אם את מסוגלת.

כוונתי למתנת הוקרה ממני על העזרה והתמיכה וכו'

אני גם הרגשתי צורך להודות לבעלי וגם ליצור קרבה, אבל בחרתי בסופו של דבר לחכות ליום של הטבילה

(אפילו שלקח די הרבה זמן..). קניתי לו פטישון (סוג של מקדחה) שווה ממש שעלה הרבה ונכנסתי עם זה הביתה אחרי..

זה היה מרגש וטוב ומקרב!! מומלץ בחום..

בכולופן, עוד רעיונות- ספר, כלי עבודה/ גינון שונים, דיסק שהוא אוהב, כלי כסף- גביע, חנוכיה, קופסה לאתרוג....

הלוואי שיעזור. ו....את אישה טובה! כיף לו שזכה.

היא שנהיה סבלניות למרות הכאב והשינוי הורמונים והעיפות וכו'....

 

איישם נראה לי אחד מהם, אבל הרבה לפני טבילה, כשלא נוכל להגיע לקירבות אחרות.

אז קניתי לו סטנדר שולחני שרצה  עטפתי החבאתי בבית

בתיק של הלידה הטמנתי מכתב שכתבתי לו מראש

וכשהייתי בהתאוששות כיוונתי אותו ל"תא שלו" ושם גם היה הרמז למתנה.

אין צורך להרחיב איזה אושר הסבתי לו.. והוא טרח לעדכן את כולםם שגם הוא קיבל מתנת לידה

בנות עם כל הכבוד לעובדה שאנו היולדות (וכן, כבר ילדתי פעמיים ברוך ה'!!!)

מאושרת לא מחפשת את ההערות המעצבנות שהילד הוא המתנה וכו'- היא רוצה להשקיע וזכותה!!!!

אצלינו בעלי קיבל ספר לטיפול בתינוקות עד גיל 5- סתם למתנה נחמדה... או שהייתי קונה ספר כלשהו שבא לו

כל הכבוד לך על המחשבות על בעלך ולא רק על עצמך...

שתהיה לך לידה קלה ומהירה בעזרת ה'!!

שכדי להתמודד איתי אחרי הלידה

הוא היה רוצה בקבוק וויסקי טוב 

עם כיתוב כלשהו כמו: 

 

"אבא טרי"

"האבא הכי הכי"

 

.....

ולא להיות ביחד עד שזה מתאפס...(ב"ה שבליל טבילה זה ירד ל2)

 

זאת אומרת שאין בעיה להכנס להריון מיד אחרי הפלה.

אני פשוט מרגישה שזה מה שיועיל לי אחרי כזאת הפלה.

כך שלא בא לי למנוע.

אני באמת אמורה לעשות בטא עוד לפני הטבילה.

אבל נראה לי שזה גיל קטן מידי שלא כדאי לקחת סיכון. (סיבוכים, חום, וכו'...)

כשזה אחים- אין ברירה, אם זה רק בני דודים- אני הייתי מוותרת על התענוג...

הבת שלי קיבלה בגיל 3 שבועות...

ולמרבה הצער לא בטוח שזה יחסן אותו. מחלה לפני גיל שנה מחסנת רק 50% או משהו כזה. 

 

נראה לי שאבעבועות הולכות ונהיות יותר ויותר נדירות כיוון שכולם מחסנים,

ואני לא ששה לחסן.

 

3 הגדולים שלי נדבקו ועברו ממש בקלות-

בן ה 2.5 טרם...

 

 

דברי עם אחות,יכול להיות מאוד אם את מניקה הילד מקבל חיסון  מחלב אם,

מומלץ  שתתייעצי עם אחות או רופא ילדים,גם בחיסון עלול להיות  השפעות לא רצויות על תינוק כ"כ קטן.

משרד הבריאות קבע מועדים מומלצים לחיסונים ולא בכדי.

אני אישית לא חיסנתי לאבעבועות רוח לצהבת  a ,לצהבת  b חיסנתי.

לא חיסנתי ל

.mmr

בעיקרון - לילדים בגיל הזה יש עדיין נוגדנים מהאמא אז מרבית הסיכויים שהוא לא ידבק.

אבל לא הייתי לוקחת צל של סיכון.

הסיבוכים בגיל הזה מפחידים יותר.

וזה אפילו לא מפתח נוגדנים.

אבל אני מעולם לא עשיתי זאת וגם לא הארכתי להשתמש ברפידות באופן כללי.

אם כבר לשטוף, עדיף שתסחטי קצת חלב ותמרחי אותו על הפטמה, יש בזה חומרים אנטיספטיים וזה שומר על הפטמה.שטיפות יכולות קצת לייבש, כך נראה לי.

איך אפשר בלי רפידות? השתמשת במשהו אחר?

אשמח לדעת... כי מלבד עניין השטיפה זה גם יקר...

זה כמו פלסטיק כזה ששואב את הגודש... זה רב פעמי, ושומר על הרכות... 

משתי סיבות:

1. יש להם "חורי איוורור" וכל פעם כשמתכופפים/ יש הרבה חלב הכל נשפך...

2. שמעתי שזה יכול לגרום בקלות לפיטריה כי זה חלב עומד

א.. בהתחלה אני שמה, אבל די מהר זה ממש מפריע ומציק לי, כי בהתחלה הפטמות כ"כ רגישות ולפעמים גם פצועות.

ב.לא השתמשתי בכלום. לא יודעת, אף פעם לא הרגשתי שממש נזל לי חלב. אם יצאה טיפה או שתיים, נספגו בחזיה, נו מילא, מכבסים. בקיצור, אף פעם לא הרגשתי צורך ברפידות.

חשוב להחליף רפידות- שלא תתפתח  פטריה

שלא יהיו עליך מין שערות קטנות מהרפידות כשאת נותנת לקטן לינוק

הוא לא צריך לאכול את זה.

אפשר להוריד ביד קצת רטובה , או על יבש, או כמו שאמרו עם חלב שלך.

זה קורה יותר כאשר הרפידה יותר משומשת- רטובה או יותר זמן עליך.

בהצלחה

 

וחשוב לי להמליץ לך כן להשתמש ברפידות הנקה בחודשים הראשונים לפחות, היו לי הרבה פעמים שפשוט דלף לי חלב, כי בהתחלה הגוף לא יודע כמה ומתי לייצר, לוקח לו זמן להיסגר על עצמו.. ובפעמים שזה קרה לי, אח"כ נהייתה לי פריחה בגלל שהיה רטוב.

יש סוג של רפידות שאף פעם לא נדבקו אלי שערות ממנו, את מוזמנת לשאול במסר אישי, כדי שלא יהיו פרסומות.. הוא פשוט מעולה.

 

 

אבל מקפידה להחליף כמעט כל הנקה, במיוחד בהתחלה שמטפטף הרבה...

ישנם מספר מצומצם של מחקרים המצביעים על עליה בסיכון לקרע של הרחם כאשר הפער בין הניתוח לבין הלידה העוקבת היה פחות משנתיים. אם חוששים לעליה הזו, צריך למנוע הריון כשנה ושלושה חודשים. 

כנ"ל לגבי דרך המניעה.

תשמעי מה יש ותבחרי מה מתאים לכם.

 

לגבי הדימום, עד כמה שאני יודעת, ומניסיוני האישי

אחרי ניתוח הדימום חלש באופן משמעותי מאחרי לידה

אבל הטיפטופים וההחלמה של הרחם קיימים ולכן כן לוקח זמן להיטהר ולטבול

(לי לקח חודש וחצי, אבל זה אינדיבידואלי.. וחוץ מזה קיבלתי מחזור פחות מ24 שעות אחרי הטבילה)

שנה ורופא נשים אחר אמר לי למנוע שנתיים.

מנעתי כמעט שנתיים ואז היה עוד היריון והפשושון נולד בניתוח כי לא הצליח לצאת וכשפתחו את הבטן ראו שיש קרע ברחם.. (ב"ה שנכנסנו לניתוח ולא חיכינו עוד קצת..)

עכשיו אמרו לי לחכות לפחות שנתיים אם לא יותר.. (ואמרו לי את זה תוך כדי הניתוח..)

בניתוח הראשון טבלתי חודש אחרי. בניתוח השני טבלתי 5 וחצי שבועות אחרי.

הם אמרו שאם זה ניתוח פעם ראשונה, אז צריך למנוע שנה. אם יש עוד פעמים, מחכים לפחות שנתיים.

אני טבלתי אחרי חודשיים ולקחתי סרזט למניעה.

ושאלתי אם יש לזה משמעות. ולא.

מה אמרו לך?

כמו כמעט כל מדד, זה יכול להיות סתם ככה, וזה יכול להיות סימן לבעיה.

עד כמה להילחץ - זה בידיים שלך

אם הכל תקין,אז בע"ה הכל יהיה בסדר..לעקוב אחרי תנועות עובר.

ריבוי מי שפיר בהריון אינו 'סל אחד'. זה מאוד תלוי האם מדובר בריבוי קל או חמור (ריבוי קל בד"כ מדאיג פחות), בשאלה מתי החל ריבוי מי השפיר (ככל שמקודם יותר, יש מקום לבירור מעמיק יותר), ובשאלה האם בצעת סקירת מערכות שהייתה תקינה. 

אני שותה כל ההריון כמויות מים

יש לזה השפעה?

(כי במיעוט ראיתי שממליצים על שתיה...)

זאת אומרת שממש אין מה להתרגש

אבל בשבוע שלך, מבחינת רופאים את כבר יכולה ללדת,

אצלי זה מוניטור ואולטראסאונד כל שבוע

היום אני ובעלי קבלנו תמונות מדהימות של אולטראסאונד

בגלל שהטכנאית החליטה לעשות תלת מימדי אז לפחותץ תהני מזה

 

הרבה אמרו לי להירגע ולא להילחץ.

 

אני ב33+5

גילו אצל חברה בשבוע 33 ריבוי מים, והסוף לא היה טוב.

אז כדאי לעשות את הברורים אפילו שזה קצת מלחיץ.

גם אם תלחץ על הקישור במאמר וגם אם תחפש בגוגל תחת השם 'למה לא כדאי לך לקחת אפידורל בלידה' תוכל להגיע לכתבה. אומנם נפתחת הודעה המציעה מנוי דיגיטלי כדי להגיע לכל התכנים, אבל אם תדלג על ההודעה תגיע לכתבה המלאה. כך לפחות המצב אצלנו ואין לי (וגם לא יהיה לי) מנוי להארץ. 

לא ראיתי את הכתבה..

צריך לדעת את הייתרונות והחסרונות של כל דבר. וכל מקרה לגופו.

בלידה ראשונה יותר אמליץ על אפידורל.

ובלידות חוזרות יכול להיות שאישה תוכל גם ללדת בלי.

מבחינתי הכי חשוב זה החוויה החיובית בלידה עם או בלי אפידורל והתוצאה הסופית שהאמא והתינוק יהיו בריאים.

גם אני ילדתי חצי מהלידות עם וחצי בלי

ולא מצטערת על הלידות הטבעיות

ובכלל לא על לידות האפידורל

אצלי זה היה תלוי במצב שהגעתי ללדת

בכוחות

בטווח הזמן המשוער שנשאר ללידה

בגודל העובר 

ועוד ועוד

חוויתי בשתי הדרכים חוויות לידה מדהימות

ואני גם לא רואה בכלל הבדל בקשר לילד

(כמו טענות שונות ששמעתי...)

וגם לא בהחלמה אחרי

כל לידה והסיפור שלה

וראש פתוח זה בדיוק הביטוי הנכון!

והיא התחתנה רק בגיל 41

התכוונתי לשותפות בפורום - בשביל השיתוף וההתייעצות בפועל... יש פה?

האם יש בפורום - או מצטרפות חדשות לצורך הדיון - שהרו/ילדו בפעם הראשונה אחרי שעברו את גיל ארבעים שנה?

נשים שחיכו שנים או התחתנו בגיל בוגר?

כדי לחלוק דברים.

או - כולן פה צעירות בנות 22?  אמהות לעשרה ילדים?

זו כרגע השאלה.

והשאר -

מה שיתגלגל...

פרסשטיסט?

אבל הייתה זקוקה לקצת "דחיפה"

 

ועוד אחת שהתחתנה בגיל 42 וילדה בגיל 45 בהפריה חוץ גופית

 

כי לא הצליחה באופן טבעי...

 

אבל יש כאלה שכן באופן טבעי!

 

 

אני לא מחפשת סיפורי ניסים על אחרים.

רק לוודא אם יש פה . בפורום הזה. נשים שיכולות לחלוק אישית בדברים שמעסיקים אותנו, ה"סבתות".  יש מישהו בבית?

ת גם חודשיים. תעשי מה שאת רוצה ואני מבינה שכבר נמאס אבל אני תוהה האם צריך להתערב לגוף במשהו שנחשב נורמלי. מילא דימום חריג אבל זה בהחלט נורמלי. בהצלחה ומזל טוב!

הלידה, שיימשכו פחות זמן?

 

מישהי יודעת אם לימון סחוט זה באמת עוזר???

זה אמור לעזור ממש. קונים בחנויות טבע. תקפידו לקנות עלים לחליטה, ולא תמצית ילקוט הרועים כי לא בטוח שזה באמת ילקוט הרועים. מנסיון.

אל תחמירו לעצמכם סתם.

רק לעשות את החיסונים הרגילים-
בגיל חודשיים, 4 ח', חצי שנה ונראה לי שנה ובכיתה ב.

 

אז אם עוד לא חיסנת את של חודשיים תלכי לטיפת חלב ותבקשי לחסן..
לפני חודשיים בעיקרון לא מחסנים אותם לזה..

בקרוב עוד 2 כתבות.

יולדת שמקבלת אפידורל לא הופכת להיות כמו חולה בטיפול נימרץ!!!

 

נכון מודדים לחץ לדם, בהתחלה כל 5-10 דקות ואח"כ כל שעה ויותר, לא חייבים להשאיר את המנג'טה של הלחץ דם על האישה,

 

נכון היא במיטה, אבל יכולה לזוז לכל תנוחה שהיא רוצה עם קצת רצון טוב ומאמץ.

 

נכון עושים קטטר, אבל יש נשים שמצליחות לבד לעשות אפילו עם אפידורל, ואם לא עושים חד"פ פעם-מספר פעמים בודדות (תלוי באורך הלידה), ויש נשים שאפילו בלי אפידורל לא מצליחות לעשות שתן ונעשה להן קטטר כיון ששלפוחית מלאה מפריעה לראש של התינוק לרדת.

 

רעד בלתי נשלט יש לכל יולדת שהגוף שלה עובר צירים ולידה ולא רק ליולדות עם אפידורל.

 

 

מניסיון של שתי לידות עם אפידורל.

 

רק בלידה הראשונה באמת לא הרגשתי את הרגליים ; אבל בשנייה, יכולתי אפילו להזיז אותן...

כתבתי בדר"כ מחדירים קטטר.

ושהאישה לא יכולה לרדת מהמיטה,לא כתבתי שהיא לא יכולה לזוז.

תחושת נימול וכבדות ברגליים.

 ולעיתים רעד בלתי רצוני

לא כתבתי חס וחלילה אישה חולה בטיפול נמרץ,כנראה שככה התחושות שלך.

ואת צודקת לגבי הלחץ דם הייתי צריכה לכתוב ב 10 דק' הראשונות 2 מדידות.

 

 

שיפעת, את לא ממש בעד אפידורל ו'rinrin' כן בעד, אפילו מאוד בעד אפידורל ולכן קשה לשמוע דברים נגד. גם אני חסידה של אפידורל (אחרי התנסויות עם ובלי), יש כאלה שמעדיפות להישאר בממיטה ולא לסבול כאבים חזקים, ויש שהפוך

וכל מקרה לגופו...

וגם למי שלוקחת אפידורל אני ממש ממליצה להסתובב במיטה ואפילו אני מוסובבת (ולעיתים מכריחה) להיות על שש כדי לעזור לראש להיכנס נכון ולרדת טוב בתעלת הלידה.

 

(מה לעשות יש דברים שרק עם הידיים אפשר להרגיש, מה שלא תעשי כל עוד את לא מרגישה שבראש נכנס נכון ויורד טוב לאגן זה לא יעזור)

 

בהזדמנות אני אכתוב את מה שאני למדתי על לידות ויולדות מההסתכלות של יולדת,מילדת ומלווה...

שעה מצב שמאל לצד ימין,עם כרית בין הרגליים. ואם המיילדת מאפשר גם עמידה על הברכיים.

תלוי כמה היא מרגישה את הרגליים.

נענועי אגן,ופתיחת מפרקי הירכיים ע"י תנועתיות ולצערי לא הכנסתי את כל זה לכתבה..

 

אומר שילדתי עם אפידורל, ללא קטטר, עם יכולת תזוזה חופשית, ללא שום נימול או אי נוחות, ולא רעדתי כלל.

יפעת, שוב, לא קראתי, ואני לא באה בהערה בכלל. בכלל. אני סתם מספרת את החוויה האישית שלי.

תודה לך על המאמרים!!!!

על כל אישה אחרת..זה בגדול הייתרונות,חסרונות תופעות הלוואי ועוד...

וכמה שיכלתי להכניס בכתבה.

את מחוברת לעירוי נוזלים,מוניטור,מד לחץ דם,אפידורל וקטטר.

מעולם לא עם קטטר.

כל מילה בסלע מנסיון של לידות עם אפידורל. כיוונת לדעת גדולים.

יפעת ראיתי שהשבוע ליווית 3 לידות תהיי בריאה!

תודה יקירתי..

מה הסכנות בנפילה? לא על הבטן כמובן.

בשבועיים האחרונים נפלתי פעמיים על הגב/האגן ולא הלכתי להיבדק...

ב"ה לא נרשמו תגובות חריגות, יש תנועות והכל נראה תקין ב"ה...

יש תנועות, אין דימומים חו"ח. 

שבוע 32

העגלה, וכשהנהג בלם בפתאומיות נפלתי ככה אחורה על הכיסא שעמד מאחורי.

היה מבהיל אבל עד כמה שאני זוכרת המכה באגן מאחורה לא הייתה חזקה במיוחד. לא נפלתי רחוק או מגובה...

אני שבוע 14 וחצי.

זה מדאיג? צריך לבדוק?

 

ושאלה, החשש הוא רק להיפרדות שליה?

יש מה לעשות אם זה קורה חלילה?

 

ואם אני מרגישה בסדר, אין כאב או דימום, יש מה לדאוג?

 

תודה מראש!!!

זה אלטרסאונד,לחץ דם,בדיקת דם..

ומשחררים. רק משבוע 24 ותלוי בביה"ח מאשפזים להשגחה ל 24 שעות,מוניטור וכו'..

זה סיפור מהסרטים....

ואני יודעת שהיא רופאת נשים בבני ברק,

אני עובדת איתה והיא טובה.

הריון צעיר יחסית.

ככלל אצבע, בטה הוא כ 100 ביום האיחור בווסת, ומכפיל את עצמו כל יומיים. 

כלאמר: 100 - > 200 -> 400 -> 800. 

הערך של 600 מתאים באופן גס לשבוע 4 + 5 ימים. (מדובר כמובן ביחס לווסת האחרונה ולא ביחס לביוץ) 

מזל טוב ובהצלחה. 

שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים!!
הרבה נחת!!

מזל טוב! מזל טוב!

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

בהצלחה בברית!

אבל בלילה לא

שיהיה יבש בבוקר?

התייעצנו עם הרופא אמר שזה בסדר ואין סיבה לדאוג. הוא שאל אם הוא עושה פיפי בקשת כדי לשלול דלקת וכו' . זה קורה לדעתי אין סיבה לדאגה זה לא קורה כל יום נכון? אם את חוששת לבעיה כלשהי תתיעצי עם רופא או אחות.

מיד כשאני פותחת לה את הטיטול היא עושה בבוקר

וכל שאר היום גם כן היא עושה רגיל

מה ז"א בקשת? (בת יכולה בקשת?)

אולי תתייעצי אם מוקד אחיות או עם רופא ? רק כדי להיות רגוע ..למרות ששוב אם ביום.היא עושה רגיל ולא כואב לה אז זה נראה תקין..

זה בגלל שיש לו מודעת לצרכים שלו וזה לא טבעי לעשות פיפי בלילה מתוך שינה

מגיל חודשיים הוא כזה

דווקא לאחרונה הוא כבר קם לעיתים עם חיתול מלא

כי לאט לאט המנגנון הטבעי מתנוון בגלל שאנחנו שמים לו טיטול ולא נענים לצרכים שלו

אני אומנם מגדלת עם חיתולים, אבל אני מבינה שאני גורמת לו בזה נזק

ובגמילה נצטרך לשחזר את האינסטינקט הטיבעי שהוא נולד איתו

לסיכום, אם יש לו חיתולים מלאים במשך היום אין לך מה לדאוג

כשהבן שלי קם הוא ממלא שני חיתולים בחצי שעה-שעה אחרי ההתעוררות

ממש כואב הלב כשמבינים שבגלל העצלות שלי הוא יאבד את המודעות הטבעית לצרכיו

אבל אני לא אמא מושלמת...

ולא עושים בלילה.

זה נורמלי וזה יכול לעזור לך בגמילה כשיגדל.

שלנו מודעים איזה חמודים הם יווו כל הכבוד להם..

ממש חכמים הקטנטנים האלה! ב"ה

ממש להקשיב ולהשתדל לא לקלקל

מה רבו מעשיך ה'

תעשי בדיקת הריון.. לי היה ככה ב"ה.

ויצא שוב קו והפעם טיפה יותר חזק.

 

זה אומר שהולך להיות ביוץ? אבל יש לי כאבים ברחם כאילו זה כבר המחזור?

בדיקת ביוץ מזהה רמות LH. אין קשר ישיר להריון ולכן כדאי פשוט לבצע בדיקת הריון. 

וזה שלילי.

 

אז מה יכול להיות הכאבים האלו?

וההרגשות שיש ממש בתחילת הריון גם דומות למחזור...

ואם את מעוניינת להיכנס להריון, אז זה הזמן לנסות...

כל זוג והזמן שלהם

ללכת לרופא כדאי שנה אחרי החתונה,ותמיד מומלץלדבר על זה עם מישהו מבין וקרוב, אולי תראו שיש דברים שלא חשבתם עליהם...

בשורות טובות!

הבנתי שכשלחוצים שהמעשה יצליח - לרוב הוא נכשל.

חשוב מאוד שתהיי רגועה!!!!!!! (אני יודעת שזה קשה, אבל גם אנחנו נפקדנו רק כשהחלטתי גם ליהנות מהמעשה, ולא לחשוב אך ורק על ההיריון...).

אני מקווה שהמידע הבא ירגיע אותך: לוקח לזוגות טריים כ-8 חודשים להיכנס להיריון ראשון (ממוצע!).

כמו שאמרו קודמותיי - עד שנה - זה בסדר גמור. אם חלילה לא תיפקדו השנה - תבררו את העניין עם רופא/מכון פועה (יכול להיות שהביוץ שלך יוצא בימים הנקיים למשל).

 

לעיתים קרובות, העיכוב נגרם בשל כשלים במעשה עצמו (שמשהו אתם עושים לא בסדר), ולכן כדאי אולי כבר עכשיו ללכת לסדנאות של מכון פועה או סתם להתייעץ איתם.

לנו באופן אישי עזר מאוד היום עיון שלהם והדפים שנתנו לנו!!!

 

לסיכום: דבר ראשון ועיקרי - להיות רגועה!!!! (ורק אם ב-5 חודשים הקרובים לא נפקדתם - לבדוק את העניין עם רופא), 

דבר שני - מומלץ להתייעץ עם מכון פועה בהקדם.

 

שיהיה המונמון ב"הצלחה ובשורות טובות!!!!

תודה רבה! באמת שאני מאוד לחוצה ואני כל הזמן רק חושבת על זה והאם הפעם זה יצליח ואנחנו לא באמת מצליחים להיות בטבעיות...  גם כל הזמן קונה בדיקות (אני יודעת שזה טיפשי ..) זה קשה להיות בציפיה הזאת.. זה נורא מביך להתיעץ על זה עם זריםלמרות שאני מבינה את החשיבות. פעם אחת אחרי החתונה הייתי צריכה בדחיפות ללכת לרופאוזה היה נורא וטראומטי.. הייתה לי איזה אמונה תמימה שלא יכול להיות שיש זוג שב״ה משתדלים ממש בהקפדהעל קדושה וטהרה שכל כך רוצים והקב״ה מעכב.. אני ישר לוקחת את זה למקום שכנראה אני לא מתפללת מספיק או לא מספיק מקפידה על צניעות טהרה  וכו וכו...  

כולם קדושים מלאכי עליון שלא נפקדו מיד. האם היה בהם עוון שעיכב? חלילה. ה' התאווה לתפילתם!

אז תחשבי יותר בכיוון של "אני יהודיה כשרה ואלוקים מתאווה לתפילתי!"

 

אני מבינה מאוד את הצניעות הזו, אבל פשוט אין ברירה!!

את לא חייבת להזדהות כשאת מתייעצת עם מכון פועה (ותאמיני לי שהם שמעו את השאלה הזו כ"כ הרבה, ויש להם מספיק ידע וניסיון לעזור לכם איך להתגבר על הבעיה. בנוסף, אני בטוחה ששמעו כבר שאלות יותר "מפדחות" מזו... באמת שאין לך ממה להתבייש!! וזה עשוי מאוד לעזור לכם!!!!!!).

 

פשוט תאזרו אומץ ותעשו את זה יום אחד (בעלי פשוט שלח בוקר אחד מייל לרב בורשטיין, ממכון פועה, בלי לחשוב יותר מדיי, לפני שיתפדח וייסוג לאחור מהרעיון... ב"ה שהרב שלח אותו ליום עיון של המכון, והוא חזר עם רעיונות נהדרים וידע, שאני בטוחה שעזרו לנו!).

 

יה"ר שתבשרי לנו במהרה בשורות טובות!!!!

אבל מצד שני, כדאי כן כבר בשלב הזה להתייעץ עם מכון פוע"ה, כי לפעמים כן יש איזו בעיונת כמו ביוץ בימי שבעה נקיים, או משהו אחר, ואין שום בעיה לפתור את זה, וזה פשוט, וחבל לחכות עוד חצי שנה של מתח ותסכולים.

טלפון אחד, הם אדיבים וצדיקים מאוד, וממש לא מרתיע לדבר איתם. את יכולה בעילום שם כמובן.

אז אני בעד לדבר איתם כבר עכשיו ולקבל אולי רעיונות. לא כי המצב שלכם מלחיץ, חלילה, אלא כי לפעמים זה מדהים עד כמה הפתרון פשוט ונגיש.

שתיפקדו בזרע של קיימא בקרוב 

 

והמחזקות בע״ה אחזור ואבשר בשורות טובות! ישועות ונחמות לכל עם ישראל!

באופן טבעי ב"ה.

לפעמים לוקח לגוף זמן להקלט וזה לא מעיד על שום דבר .

 

פשוט מוכנות של הגוף .

וגם אנחנו מצפים ורוצים מאוד...

תראי, כבר בטח אמרו לך ששנה וגם יותר לנסות,זה נורמאלי והרבה זוגות עברו את זה ומגדלים היום ב'ה משפחות גדולות..

ויש כמובן אופציה לפנות לברור רפואי לבדוק, הורמונאלית,אם הביוץ תקין וקורה לאחר הטבילה ..זה לא
אסון רק לבדוק. אם הביוץ מקדים זה יכל לעזור ולחסוך חודשי המתנה.

(אני למשל כן הלכתי להבדק וגם לקחתי כדורים פעם אחת,אבל זה כי יש לי שחלות פוליציסטיות וזה שונה. נראה לי שאם לא היתי יודעת עליהן לא היתי הולכת עדיין.אבל זה מאוד אישי ותלוי בתחושות שלכם.)

אני מניחה שמעבר לצד המעשי מה שמפחיד זה בעיקר הצד הנפשי- הפחד שמא משהו לא תקין חו'ש, חוסר הידיעה אם ומתי,פחד מלהמתין ובשורש של הכל:
הפחד שה' לא רוצה לתת לי.
אם זה כי לא מגיע לי ..
ואם זה מאכזבות או מהמתנות קודמות..

צריך המון עבודה פנימית להאמין בטוב ה', ברצונו לתת לכם. להעז לצפות. אבל מתוך אמונה.

תגידי לעצמך כל פעם שאם הית יודעת בטוח שבחודש הבא את נפקדת..נכון זה היה משנה לך לגמרי את התחושה?

אז תאמיני שזה יקרה. בקרוב.
אל תחליטי שאם עד עכשיו זה לא קרה זה חו'ש לא יקרה.
אל תתקבעי על זמן מסוים..
אל תעשי השואות למה היא התחתנה 5 חודשים אחרי ובקושי רצתה וכבר זכתה..
ובעיקר אל תאמיני לקול שאומר לך שאת לא ראויה.
את לא רוצה את זה בשבילך. זה גם הרצון של ה'.
גם למענו.

וכשאת עם בעלך- תהיי איתו ורק איתו עם כל הלב והאהבה. אל תחשבי שזה אמצעי להפקד.
כמה שתבנו ותעצימו את הזוגיות שלכם,זה בעצמו יפתח לכם הכל. גם עם ילדים וגם עוד לפני.

ותראי כמה עומק ורגישות ורצון נבנו בך מתוך התקופה הזאת.

וה' יפתח לכם ולכולנו בקרוב ובשמחה!

אם את רוצה יותר באישי,בשמחה

בעיקרון גם אחרי שנתיים לא מחייב שיש בעיה..

כי כל חודש זה בפני עצמו..

 

אבל אחרי שנה מקובל ללכת להתייעצות לראות שאין דבר שמונע,

יכול להיות שהכל בסדר

 

רק רוגע

(קל לומר קשה ליישם)

בהצלחה

כמו שאמרו, לוקח זמן.

מה אורך המחזורים שלך? 

באופן כללי אם תדעי מתי הביוץ שלך תוכלו להיות ביחד בימים שבהם הביוץ.

מה שכן, מומלץ בחודשים שבהם רוצים להיכנס להריון להיות יחד יום כן יום לא. זה שומר על איכות הזרע וכו'.

בכל מקרה, הרבה נחת. תורידו הילוך, אם זה לא החודש אז בעז''ה זה יהיה הבא.

היום כבר יום רביעי... זה קצת הרבה אחרי החיסון, לא?

אולי תרימי טלפון לטיפת חלב לשאול אם זה נורמלי?