פורום הריון ולידה (עמוד 5065)

גם הייתה קצת הפרשה ואמרו לי שזה תקין

אחרי שבוע זה הסתדר בערך

ולא קשה מידי ההליכה הזאת, נראה לי ממש התחשבות יפה בהורים לנהוג כך.

אבל אם את חוששת שהדרך תהיה לך קשה מדיי? (שוב - בעז"ה תהיה בטן יפה, וכנראה שמזג האוויר יהיה חם, ובנוסף לכל - הפקלאות...).

 

את היית עושה את זה? (בכנות )

 

ולא אומרת שזה לעבור להורים שלו... אני יהסס גם אם זה אומר לעבור להורים שלי... אעדיף לבקר אותם בערב החג ובמוצאי החג, רק לא ללכת אליהם שעה בחום...

 

תודה על ההתייחסות

ואני לא תוקפת אותך חלילה על זה שאת חושבת על זה כבר עכשיו, אבל...

את לא יודעת איך תרגישי בחודש שביעי, יש כאלה שסבבה להם לגמרי לעשות הליכות עם הבטן, ויש שלא.

לי היו בזמן הזה ימים שיכלתי לרוץ מרתון, וימים שלא יכלתי לזוז..
קיצר, את לא יודעת איך תרגישי, ולדעתי זה הפרמטר החשוב בכל ההתלבטות הנל.

תודה על ההארה!

אנחנו כנראה באותו שלב של ההריון ואני לא רואה את עצמי עושה הליכה של שעה עם תיקים על הגב!!

 

אלא אם כן בעלי סוחב הכל ואני הולכת חופשיה, וגם זה בקושי..

 

 

להחליט היכן מתמקמים, לשים שם את כל הדברים בערב החג, ובערב החג ללכת לבית השני ולצעוד אחרי סעודה ראשונה בלילה.

כך, שההליכה היא בלילה, אחרי הסעודה, בנחת. ואין צורך לסחוב כלום מלבד מחזורים.

השנה אי"ה ר"ה יוצא שלושה ימים.

לילה אחד יהיה אצל ההורים שלו ויומיים אצל ההורים שלי??

זה נשמע לי לא פייר

 

ב. חשבתי על להכין ערימה בכל בית, אבל אין לי כמעט בגדים ספייר, ואני לא אוהבת לקחת "סיכונים" ולהישאר עם מספר מדוייק של בגדים...

 

 

הייתי בסוף שמיני או תחילת תשיעי. בהריון השלישי. ההורים של בעלי גרים בקטמון וההורים שלי היו בחג ברובע...

הליכה של 3/4 שעה.. עם עגלה ועוד ילד בן 3 הולך..

הייתי מתארגנת טכנית במקסימום...

 

(משאירה אצל ההורים- בגדים, טיטולים וכל מה שצריך...)

והולכת בשעה נוחה (ערב/ לילה)

 

ואולי- גם מכינה את הצד השני שאולי אולי יהיה קשה ובסוף לא נבוא-

ובכ"ז עושה מאמצים ובאה...

 

מאוד מאוד יפה להראות ל2 הצדדים שחשוב לכם להיות איתם בחג!

(לא קראתי תגובות שמעלי)

 

לא צריך לסחוב!

מראש אורזים תיקים נפרדים ל2 המקומות. בערב החג שמים את התיק במקום השני בו תרצו להיות ואח"כ  הולכים למקום הראשון. בחג עושים טיול עם מקסימום תיק קטן. במוצאי בחג אוספים מהמקום הראשון. לא כ"כ מסובך כמו שזה נשמע...

התייחסתי כבר לנק' הזו.

 

תודה בכולופן על הרעיון!

השאלה שלי אם זוגות צעירים עושים דבר כזה (למישהי יצא במקרה? וגם אם לא - הייתה עושה את זה?).

 

אני יודעת שעושים (בד"כ) חג פה וחג שם.

 

בעלי טוען שזה כשהבתים רחוקים מאוד אחד מהשני, אבל אם אפשר ללכת - הכי הגיוני לפצל את החג בין השניים...

 

יכול להיות שהוא צודק וזה יהיה אפשרי, אבל קשה לי להאמין שאוכל במזג האוויר הזה + בטן אי"ה + תיק גדול עם כל הציוד שלי (כי אין לי אפשרות לפצל... חייבת שיהיה איתי סְפֵּר) - לשרוד את השעת הליכה...

 

וודאי שהוא מסכים שאם הדרך תהיה קשה לי - לא נעשה אותה, אנחנו רק מסוקרנים אם יש זוגות שהיו עושים את זה גם כן.... (שוב - קחו בחשבון את ההיריון).

 

 

 

תודה לכל מי שניסתה לעזור!

 

זה יותר סקר מאשר התלבטות בקול...

אני בדר"כ לא אוהבת תזוזות כאלה באמצע חג, בייחוד שאני לא יודעת איך ארגיש.

ולכן מעדיפה לא להתחייב ולהתחמק, אבל אם מאד רוצים לשמח את שני הצדדים וזה ישמח גם אותנו- זה אפשרי (ושוב, הייתי מסתפקת במועט ולא מעבירה פקלאות, אלא אם כן מדובר בתיק אחד בגודל נחמד שבעלי יכול לסחוב לבד בכיף...)

מהשרשור נשמע שאת ממש מעדיפה להשאר אצל הוריך כל החג ואין לך כח ללכת.

אז לדעתי הכי חשוב שתשבי עם בעלך ותגידי לו מה באמת את רוצה, בלי סימוכים ומחשבות מאחרות... ותחשבו בסוף מה הכי נכון לכם...

בהצלחה בהחלטות....

 

(ואני ממש לא צוחקת על זה שחושבים כבר עכשיו, גם אני מאלה שאוהבות לתכנן שנתיים מראש...)

איזה כייף שאת מזדהה איתי!!! (לא היה לי נעים שתקפו אותי בעבר על מחשבות כאלה...)

 

וודאי שבעלי לא יעשה דבר בניגוד לרצוני, ושיתפתי אותו בחששות שלי (שרלוונטיים גם אם את החג היינו צריכים לעשות אצל ההורים שלו).

 

סיכמנו שנראה כבר קרוב למועד (מה יהיה מזג האוויר, אם אפשר להכניס הכל לתיק אחד ושהוא יסחוב, איך ארגיש בריאותית וכו').

 

 

 

סתם אמרתי לו שעד כמה שידוע לי - הדבר הנהוג הוא שעושים חג פה-חג שם, ולא מפצלים את ר"ה (ברור שלא הולכים ראש בקיר, אבל כשיש אינטרסים מנוגדים* - אפשר להיעזר במה שהרוב נוהג...). בעלי היקר טוען שזה מפני שההורים בד"כ לא גרים במרחק הליכה אחד מהשני...

 

לכן ניסיתי לברר פה מה אתן הייתן עושות לו ההורים שלכן ושל בעליכן היו גרים באותה עיר ובמרחק הליכה אחד מהשני...

 

[בכל מקרה - אם נחליט לא לפצל את ר"ה - ההורים שאמורים לקבל את יו"כ - יקבלו אי"ה גם את יו"ט ראשון של סוכות. זה לא כ"כ פייר שזוג הורים יקבלו את ר"ה וסוכות, והזוג השני יקבל את יום הדין, שאת רובו מבלים בביכנ"ס...].

 

 

* כל אחד נוטה לבלות יותר עם המשפחה שלו, ההורים שלו

וכמעט תמיד אנחנו עושים את זה...

גם אם מדובר בשבת רגילה ולא אמורים לפצל אותה אנחנו עושים טיול בצהריים עד מוצ״ש...

אבל זה לא שעה הליכה ושנינו רוצים את זה...

מה זה משנה "אם זוגות אחרים עושים את זה"???

אני לא מבינה-תעשו את השיקולים שלכם, תבחנו את הכוחות שלכם ותחליטו בעצמכם.למה מה אחרים עושים נכנס פה כשיקול??

אולי באמת מה שיעזור לכם להחליט זה הזמן.נראה לי שאת חוששת מדברים שממש מוקדם מדי כרגע לדעת. ואין עכשיו כלים להחלטה כזו. 

א. ברור שאני בוחנת את ההצעה שלו אם מתאימה לי או לא (כי אם לא אוכל לעשות את השעה הליכה הזו - הוא לא יילך בלעדיי... זה תלוי בי).

 

ב. אנחנו אף פעם לא מסתכלים על "מה העולם נוהג?"

פשוט בענייני ההורים - זה יכול להכריע ולחסוך וויכוחים מיותרים!

לא יודעת איך זה אצלך, אבל אצלנו - בעלי יעדיף לבלות יותר זמן אצל ההורים שלו, ואני אעדיף לבלות יותר זמן אצל ההורים שלי. יש הגיון בהסדר של "חג פה-חג שם" (זוהי דעתנו לפחות). ככה אף אחד לא "בוכה" על זה שהולכים דווקא להורים האלה ולא לאחרים...

 

לפי החישוב שלי (זמן הליכה וכו') יוצא שההורים שנמצאים אצלם בתחילת החג - "נדפקים", ואילו אלה שנלך אליהם - מרוויחים אותנו ליותר זמן...

 

אם ההורים של בעלי היו "אמורים" לקבל אותנו בר"ה (כי בשבועות למשל היינו אצל ההורים שלי) - לא פייר שנבריז להם פתאום באמצע החג, כי זה לא יוצא חצי-חצי בדיוק.

 

שתבינו - ההורים שלנו (ואנחנו) ממש לא קטנוניים ומתחשבנים על כל שנייה ודקה, אבל מצידנו - אנחנו בשאיפה ששני ההורים ייהנו ממנו במידה שווה, ושלא זוג אחד יקופח חלילה (אצל ההורים שלי - אני הבכורה, אצל בעלי - הוא הבן-זקונים. שנינו חסרים במיוחד להורים שלנו... לא שהאחרים לא, אבל בכ"ז בכורה ובן-זקונים זה משהו אחר... ).

 

אם יש את "מנהג העולם", שיכול ממש לעשות סדר בעניינים האלה (וכיוון שהדברים האלה מקובלים - ההורים שלנו מודעים אליהם) - למה לא להיעזר בזה???? אנחנו רק נעזרים, לא הולכים כעיוורים אחריו...

לפני החג חילקנו את הדברים שלנו בשני הבתים כדי לא לסחוב איתנו וגם המרחק היה יותר קצר ממה שאת מתארת בסביבות חצי שעה

אצלנו זה מינימום שעה (ללכת מקצה אחד של העיר לקצה השני).

 

ושוב - עניין פיצול הדברים - לא כ"כ יצליח אצלי...

 

תודה על השיתוף!!!!!!!!

אם את אומרת שראש השנה יוצא 3 ימים (לא בדקתי. מאמינה לך...), אז יוצא שיש 6 סעודות (לא כולל סעודה שלישית).

לדעתי אפשר להיות אצל צד אחד 3 סעודות, ולאחר סעודת הערב השניה, ללכת שעה לצד השני. כך ההליכה היא בלילה ולא חם. ואז נשאר עוד 3 סעודות אצל הצד השני.

אמנם החלוקה לא שווה לגמרי. אצל משפחה אחת ישנים לילה אחד, ואצל המשפחה השניה 2 לילות, וגם סעודה שלישית רק אצל המשפחה השניה, אך לעומת זאת שתי הסעודות ה"מיוחדות" עם הסימנים הם אצל המשפחה הראשונה. כך שנראה לי שכל אחת מהמשפחות יכולה להרגיש שהיא הרוויחה יותר.

לעניין התיקים - בהנחה שבעלך כן יכול לפצל את הדברים שלו, ולשים חלק מהדברים מראש אצל המשפחה השניה, אז נשאר לסחוב רק את הדברים שלך. גם אם הם תופסים תיק גדול, נראה לי שהוא יוכל לסחוב אותו לבד, ואת תהיי משוחררת.

 

לעניין הסקר - אצלי זה ממש לא רלוונטי, ההורים גרים בשני אזורים שונים בארץ, אבל נראה לי שאני הייתי עושה את זה (בהליכה לילית, כאמור).

בכל אופן אל תנהגי לפי הסקר. גם אם כולן יגידו לך שהן מסוגלות ללכת בחודש תשיעי, באמצע הקיץ, ב-12:00 בצהריים, במשך 3 שעות, זה לא משנה לגבי היכולות שלך. את היחידה שיכולה להחליט אם את מסוגלת או לא.

 

שנה טובה 

אנחנו לא "סגורים" על "מה מקובל".

לכן ביקשתי לעשות פה את הסקר, כדי לראות אם השיטה של "חג פה-חג שם", גם לגבי ר"ה - היא המקובלת, או שמקובל לפצל את ר"ה (במקרה שההורים גרים קרוב יחסית...).

 

 

 

אח"כ תשאלי אותי למה אנחנו "שמים" על מה אחרים עושים (שוב - לא יודעת מה אחרים עושים)

הייתי בחודש 9 והמרחק הו 1/2 שעה הליכה וממש לא הסכמתי למרות שהרגשתי בעיקרון טוב  אבל גם לי לא התאים  לארוז לכל הורה בנפרד ולשים שם לפני החג אז  עשינו את כל החג אצל ההורים שלי.

 

במחשבה שניה- אחרי ר"ה יש עוד חגים....

 

סוכות חוה"מ שמחת תורה ואפילו יוהכ"פ....

 

למה לטרוח כל כך?

 

במיוחד שר"ה הוא לא בדיוק חג שנחים בו

 

יש פעמיים תקיעות ותפילות לא קצרות

 

(גם אם את לא הולכת, החג מתקצר...)

 

וגם תחילת שביעי זה לא בדיוק זמן למאמץ

 

(כמו תשיעי למשל... לפתח צירים- אם רוצים כמובן)

 

החלטה קלה ורגועה!

גרים 5 דק' אחד מהשני

 

אבל במצבך לא נראה לי שהייתי רוצה את זה. ראש השנה זה חג מאוד מתיש, כי גם בקושי ישנים...

אם אתם ממש בקטע אולי אפשר פשוט לפני החג עצמו לשים המזוודה/תיק אחד שם ואחד אצל ההורים השניים וככה לא להצטרך לסחוב.

חוץ מזה שמה תעשו כשיהיה ילדים בעז"ה? גם תיגררו יחד איתם? לא מתאים כ"כ. אולי עדיף "להרגיל את ההורים" כבר למציאות שמוותרים עליכם בחגים ובעז"ה בחגים אחרים תבואו אליהם.

 

 

 

 

 

ככה, כל אחד לוקח מזודה משלו, נמצא כל החג באותו חדר ואותה מיטה,

ונפגשים אחר כך, שמחים ומרוצים....

 

נו, בהצלחה עם ההחלטות האלו.

זה שהוא באומן בהחלט מציל אותנו מהרבה סיבוכים לפעמים.3 ימים אצל חמותי? הייתי משתגעת.

3 ימים אצל ההורים שלי? הוא היה מתחרפן. אז יצא לנו טוב..

בבית הכנסת. הרי שנה הבאה בעז"ה תהיי מטופלת בתינוק/ת וכבר לא תוכלי לשבת ברוגע לתפילות. ויש לך המון על מה להתפלל!

על הלידה, על שנת ההרות הראשונה!

לא חבל להוציא את כל הכוחות על הליכה? 

לא, לא נראה לי...

זו דעתי.

ההורים כבודם במקומם מונח, יש דברים חשובים יותר בראש השנה.

והם וודאי יבינו שבמצבך אינך אמורה להתנייד.

גם בעלך אמור להבין זאת ואני בטוחה שמבין.

בהצלחה!

יהיו פה אולי כאלה שלא יסכימו איתי אך בעיני- כך אני גדלתי- ראש השנה הוא לא חג משפחתי. זה יום לתפילה. יש חגים אחרים משפחתיים. יש לי הרבה מה לומר בענין אך לא נראה לי שזה המקום להרחיב...

ת'אמת שעכשיו אני פחות מרגישה רע עם עצמי שכאילו אני עושה "דווקא" לבעלי.. (הוא כ"כ התלהב שאפשר לעשות נחת לשני ההורים, ואני קצת ייבשתי...).

 

בעז"ה נראה קרוב למועד מה יהיה מצבי ומזג האוויר...

 

וודאי שהוא בעל מתוק!!! ולא יעשה דבר בניגוד לרצוני!!!

 

תודה על עצתכם והשיתוף!!

 

אני עשיתי לייזר והפסקתי כי אמרו לי שזה עלול לעשות כוויות כי הפיגמנטים של העור משתנים בהיריון.

בעז"ה אחזור לזה אח"כ.

מכשיר הפלאש עומד בתקני הבטיחות העולמיים המחמירים ביותר. המכשיר אינו פולט קרינה מסוכנת ואינו יכול לגרום נזק. מכשיר הפלאש פועל עם פטנט ישראלי, בשיטה ייחודית בשם: NCPL™

שיטה ייחודית זו מאפשרת טיפול יעיל ביותר, ללא מגע ישיר של העדשה על האזור המטופל.

מכשיר הפלאש תוכנן במיוחד לתוצאות מרביות, מבלי לפגוע ברקמת עור המטופלים. זהו מכשיר הייטקי מקצועי שפותח בישראל, סופר מודרני, המיועד לשימוש מקצועי שתהליך הפעלתו מבוקר ע"י מחשב, המאפשר נוחיות ויעילות בכל תהליכי השימוש.

נכון להיום לא ידוע על מחקרים שמראים שאסור לבצע הסרת שיער בזמן הריון.

באתר אסתטיקה ניתן לקבל ייעוץ ואת ההצעות הטובות ביותר להסרת שיער. 

והוא הורה להפסיק

אבל כבר היתה פתיחה טובה.

זה פקע לי את המים, אבל לא ממש הכניס ללידה ככה שהיה צורך גם בפיטוצין בכל מקרה...

זה כאב!! ממש!! אבל היה קצר ולעניין.

אם אוכל לעזור עוד- מוזמנת באישי..

זה עלול לגרום לדימום ולאסור אתכם.. אם אין תנאים למה לנסות? איזה שבוע את?

הוא מהווה פתיחה של הרחם.

זו דעה רווחת מאוד. בכיף שכל אחת תשאל את הרב שלה.

רק תיקנתי את מה שאמרת שיכול להיות דימום ולאסור.

לזה שהסטריפינג בעצמו הוא הבעיה עוד בלי קשר לדימום. לפחות לפי דעה של 3 רבנים שונים...

כך שמי שלא היה לה דימום שלא תחשוב שאין בעיה.

ותשאל רב!

מטמאת‏ ‏בכל‏ ‏מקרה‏ ‏או‏ ‏רק‏ ‏אם‏ ‏יש‏ ‏דימום.

ויש לנו עובר גדול, מנסים להימנע מניתוח אז רוצים לנסות את כל האופציות..

אם אין תנאים זה בעייתי. יגרום לדימום וכאב ולא יעזור. אם יש תנאים זה סיפור אחר לגמרי. 

תוכלי לקרוא סקירה על סטריפינג בקישור: /www.aom.co.il/articles/stripping

בהצלחה. 

בשלוש מתוך 4 לידות עשו לי וזה עבד אבל יש לזה כמה השלכות:

הלכתית לאחר סטריפינג- הזוג נאסר

זה עובד רק כשיש תנאים מתאימים והגוף כבר מתכונן ללידה

זה כואב... (לפעמים אפילו מאוד)

 

חכי קצת. בהצלחה.

המיילדת ניסתה לעשות לי (בלי להתייעץ איתי בכלל.. חצופה)

ואז כשקלטתי מה היא עושה אמרתי לה להפסיק.

זה היה הדבר הכי כואב בכל הלידה!

ואכן גרם לדימום.

 

תודה לכולן על התשובות! אני יסביר את העניין, כמו שכתבתי למעלה אני שבוע אחרי התאריך, הערכת המשקל נעה בין 4050-4400.. אין פתיחה אבל יש 70 אחוז מחיקה, הרעיון של סטריפינג לדעתי הוא בגלל שאין הרבה אופציות אחרות, לא רוצים לעשות זרוז בשלב הזה, ורוצים להימנע מניתוח. (אבל אין לי פתיחה!!)

 

אני חוששת שאם יתחילו לא אוכל לעמוד בכאבים כי נורא סבלתי כשרק "בדקו את התנאים". מצד שני- לא יודעת מה כן לעשות!!

 

בהמלצת המיילדות ניסיתי שמן קיק, בינתים לא רואה מספיק השפעה למרות שלקחתי כבר 3 פעמים בהפרש של 4 שעות. מישהי יודעת האם אפשר לקחת שוב ושוב? (בהפרשים של 4 שעות..) חייבת ללדת בדחיפות..

 

תודה רבה לכולן ובשורות טובות!!

 

אם ההריון תקין, ורק המשקל והתאריך הם העילה לסטריפינג-

אני דבקה בהמלצתי לא לעשות..

למה את צריכה לסבול סתם?

את לא תהיי הראשונה ולא האחרונה שתלד תינוק גדול אחרי התאריך.

זה לא אומר שתהיה לידה קשה בהכרח בגלל המשקל, אגב.

 

לא הבנתי למה את "חייבת ללדת בדחיפות.."

 

חייבת ללדת בדחיפות כי זה גבולי לניתוח שממנו אני כמובן מנסה להימנע.. (באחת ההערכות יצא 4400..)

אני אגלה לך סוד:

 

 

ילדתי יותר מזה בלידה רגילה,, ב"ה=] והערכת משקל, כשמה כן היא.

הערכה, יכול להיות שזה יהיה הרבה פחות גם..

 

בעיקרון, קשה מאוד להכריח את הגוף להיכנס ללידה כשהוא לא מוכן לזה.

 

דבר ראשון, אם הלידה שלך ארוכה, ברור שתקחי אפידורל, כדי שהראש ירד כמה שיותר לבד ולא תצטרכי ללחוץ ואתו הרבה זמן כי תרגישי צורך ללחץ.

עם פתיחה 1 ומחיקה 80%.

זה לא כאב לי הרבה יותר מהבדיקות הרגילות שעשו בחדר לידה.

עיסוי פטמות?

 

לי ולאמא שלי זה עבד באופן מדהים! (התחלתי עם זה בבוקר והתחילו לי צירים בצהריים. הגעתי לבי"ח בערב עם פתיחה 5!)

אם התאריך כבר עבר? עדיף ניתוח? (כמובן לא מציעה, תבררי)

 

יש אפשרויות רבות וטובות לזירוז טבעי..

 

לידה קלה!

משאבת חלב, הליכות, טיפות פטל ועכשיו שמן קיק.. והוא עדיין בפנים..

 

וזרוז רגיל בבי"ח הם לא רוצים לעשות!

קבעתי תור לדיקור, הבנתי שזה באמת עוזר לזרז

אבל לא הגעתי אליו. ילדתי לילה לפני... (כשבועיים את התאריך, משקל גדול)

עם זאת, הספקתי לעשות מחקר על מה מזרז ומה לא:

שמן קיק - הבנתי שזה ממש לא תמיד גורם לצירים. מומלץ לקחתו בעיקר אם את כבר אחרי ירידת מים ועדיין לא התחילו צירים.

טיפות פטל - גם לא מזרז. זה אמור לייעל את הצירים וטוב גם לאחר לידה, כמו כן צריך לקחתו למשך כל חודש תשיעי.

משאבת חלב - במשך כמה זמן ניסית? זה כן אמור לזרז... אבל זה הדבר היחיד ממה שכתבת. 

 

ממליצה לך:

א. ללכת למומחה באולטרסאונד שייתן הערכת משקל מדוייקת יותר. ייתכן בהחלט שזו מהומה על לא מאומה. (גם מניסיון אישי מכמה לידות, ההערכות לפעמים כולן היו שונות משמעותית מהמשקל, כלפי מעלה)

ב. לקבוע לדיקור.

ג. עוד משהו שעוזר זה להרפות. הבעיה היא שכשלחוצים ויודעים שחשוב להרפות אז קשה להרפות... אז אני ממליצה לך להתפנק, לעשות משהו שבמציאות שבה לא היה קיים הלחץ הזה - זה היה גורם לך להרפייה. (סרט? עיסוי? ספר טוב? טיול זוגי קצרצר בטבע? מה שמתאים לך מזה או כל דבר אחר)

 

וגם ב"ה שהם לא סתם מזרזים אותך... זה עלול חס וחלילה לגרום לבעיות. ברור שעדיף זרוז על פני קיסרי. אבל כנראה שההערכה שלהם היא שכרגע את עוד לא בתחום של קיסרי (ויש שילדו רגיל גם מעל 4.5)

 

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות!!

פטל לא מזרז אלא מחזק את הרחם לקראת הלידה.

הליכות לפעמים רק מתישות.

נסי רפלקסולוגיה אצל מישהי מומחית בתחום זה. לפעמים רפלקסולוגיה בשילוב עם  להיות יעיל.

דיקור!!

עיסוי פטמות צריך לדעת איך לעשות.

בעיתו ובזמנו! לכל תינוק יש הזמן המיוחד שלו להגיע לעולם!

מסוף שבוע 40 היינו בסרטים

הליכות, עיסוי פטמות, שמן קיק

ובסוף גם סטריפינג

ו...

לא רוצה ליאש אותך

אבל כלום לא קרה!!!!!

והתינוק גדל וגדל.......

בסוף סחבתי וסחבתי

ועדיין לא הבשילו התנאים

עד שלקחתי זרוז

ואחכ גם אפדורל

(אל תחשבי אפילו בלי אם זו מלידה שכולה כולה דרך זרוז-

אני סתם ניסיתי המון זמן בלי.... וזה לא מומלץ בלידה ראשונה דרך זרוז)

 

מאחלת לך ללדת בטבעיות ובקלות

לחשוב הרבה הרבה חיובי

לדמיין את הלידה

ואולי גם כמה סגולות....

 

בהצלחה ולידה קלה!!!

למרות כל הניסיונות לזרז ולמנוע אותו..

 

הוא נולד 4200.. שמנמן וחמוד!

 

לקחתי שמן קיק ואכן היתה ירידת מים, אבל בסוף הלידה כשהיה כבר כמעט בחוץ הקטנצ'יק נתקע וככה עברתי גם לידה ארוכה וקשה וגם ניתוח..

 

תודה לכולן על העצות היעילות במהלך ההריון!! עזרתן לי מאוד!!

 

בשורות טובות והרבה טוב לכולן!

 

 

 

את בטח גאה שניסית לעשות כל מה שאפשר ממש!

למדתי שתינוק שחווה צירים, מערכת הנשימה שלו מבשילה טוב יותר, ממש כמו של תינק שהשלים לידה רגילה, גם אם נולד בסוף בניתוח! כך שלא היה לשווא, חלילה

החלמה מהירה ושלמה

מחכ לקרוא את סיפור הלידה.

איזה משקל מכובד.

טוב שהתחלת באופן טבעי.

והכל מדוייק ומלמעלה.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

(למרות שהיתה מיילדת מדהימה!) שנראה לי שעדיף לא לכתוב את הסיפור..

 

יש לי הרבה מחשבות קשות מהלידה- איך קיימת מציאות כזאת שצריך לסבול כ"כ כדי להביא ילדים.. אני מרגישה שזה היה פשוט על אנושי!! איך עושים את זה שוב, מאיפה שואבים את הכח..

 

כמובן שכשרואים את התינוק- אין הרגשה כזאת בעולם.. היה שווה.. אבל בכ"ז..

 

וחוצמזה בנוסף ללידה הקשה התינוקי בפגיה (ונראה אבא של כולם שם עם המשקל שלו..) כי היה לי חום והוא בלע מים וכו' בשלב האחרון של הלידה.. אז הוא אפילו לא לידי בבי"ח, ואני צריכה להיות פה 5 ימים

גם אצלי הלידה הראשונה היתה סיוט, פחדתי ללדת שוב אבל הלידות הבאות היו הרבה יותר קלות.

אם עברת את כל זה (ונשארת שפויה לשמוח בתינוק) - את מלכה!

הכל קטן עלייך מעכשיו. תהיי גאה בעצמך.

רוב הסיכויים שבלידות הבאות יהיה לך הרבה יותר קל בע"ה. אמנם הכל יכול להיות ויש צרות שלא נדע, אבל סטטיסטית - די קשה להגיע לשיאים כמו זה שהלידה הזאת הגיעה אליו...

 

התאוששות קלה לך ולתינוקי. וסבלנות - זה לוקח זמן.

לכתוב את הסיפור זה בדיוק חלק מעיבוד חווית הלידה.

הזמן מרפא משכיח,ומסתכלים על דברים בצורה אחרת..

בע"ה בעיתו ובזמנו בפעם הבאה בלידה טבעית וחוויה חיובית יותר.

הוא גם בבני ברק...

מתה מפחד, צריכה לעשות בדיקה פנימית ראשונה(חוץ מהלידה)

ומפחדת ליפול על מישו לא סימפטי...

אם כן, אני.

צריך לתפוש את צוואר הרחם ולהזריק חומר ניגוד לתוך הרחם כדי לצלם. בכל מקרה זה עובר ותוכלי אח"כ בע"ה להסתובב. כאב זה גם עניין מאוד סובייקטיבי. 

אוף, בד"כ כל הבדיקות האלה כואבות לי.

תודה על המידע, אחשוב איך להתארגן על זה...

והייתי במנוחה יומיים אח"כ עם כאבים

(מצטערת לבאס, פשוט אל תבני על סידורים, ושבעז"ה יהיה לך קל יותר)

אליה שוב..

התרשמתי ממנה מאוד לטובה.

נעימה ומקצועית.

אם הייתי גרה יותר קרוב הייתי חוזרת אליה שוב..

הרגשתי כך

ולקח זמן להבין מה אני מרגישה

וברגע שהבנתי....

פשוט החלטתי שאני עושה מה שאני מאמינה בו ורוצה בו

גם אם זה אומר לשלם מחיר לפעמים

זה ענין שקשור גם לדימוי עצמי ומספיק בטחון עצמי בשביל לעמוד מול עצמך ולעשות את זה.

אבל זה שווה כל רגע...

בהצלחה

גם אני וגם בעלי אנשים מופנמים.

אנחנו מרגישים שעברנו שלב בחיים.

כרגע החיים יותר עמוסים מבעבר.

ואין כ"כ צורך בחברים...

 

אבל אז מגיעים כמה חברים ואומרים-

נטשת אותנו. נפגענו.

מה תעשו? 

 

 

 

אוף. זה כ"כ מעצבן אותי. בכיתי היום המון.... 

אני טיפוס שהרבה חושב איך הוא נראה בעיניי אחרים והלוואי ונשתחרר מזה בע"ה...

אפשר לבקש בפיזיוטרפיה בקופ"ח, או ללכת באופן פרטי.

ניתן וחשוב מאד לשפר את המצב ,כדי למנוע תקלות נוספות.

התרגילים פשוטים והתמדה,ממש תעזור לך.

להיות בריאים!

תמשיכי לשתות!

1. אף אחד לא אמר שלשתות הרבה מים טוב לגוף. מנגנון הצמא יודע לווסת בדרך כלל את הצרכים שלנו ועודף שתייה עלול לגרום גם הוא לבעיות שונות. 

2. כדאי לראות אם במקרה שאת חוזרת לשתייה רגילה עדין יש בעיה של בריחת שתן. 

3. אם כן כדאי לפנות להערכה. אפשר להתחיל מתרבית שתן למשל. 

תרגילי קיגל

או שיטת פאולה.

זה אומר: לכווץ ולהרפות כמה פעמים ביום! זהו.. זה מחזק את הסוגרים.

וגם כמו שאמרו פיזיותרפיה.

אבל שמעתי על כאלה שלא, ועברו לוגינאלי.

הרופא שם פוווול ג'ל על המכשיר שהוא מחדיר לנרתיק, כך שבחצי שנייה הוא כבר מגיע לרחם...

 

אני הופתעתי, כי לא ידעתי שווגינלי זה פנימי (כן, היריון ראשון, ואז לא כ"כ שוטטתי באינטרנט ), ולכן זה טיפונת כאב לי (הרופא שלי גם עשה את זה במהירות רבה מדיי...).

 

אבל אם את מוכנה לזה מראש - זה ממש לא כואב!! ווודאי שלא מסכן את העובר בשום צורה!!! (כמו שקיום יחסים לא מסכן את העובר....).

 

ב"הצלחה!!

לא חושבת שיש לרופא נשים אינטרס לגרום להפלה או נזק..

מגרד לך גם?

עדיף לא להשתמש עם סבון למטה בכלל.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי למנוע את הריח?

כשאנחנו מקיימים יחסים אז לפעמים כואב ושורף לי.

זה קשור?

לא נעים לי ללכת לרופא שלי שיבדוק לי.

ממה זה יכול להיווצר?

קלוטסט, כמו מי טסט למי שפיר אז לפטריה והפרשות ארחות..

זאת תופעת הריון מוכרת, מתברר שלזרע לא נעים כבר להיות שמה

גם לי שורף אבל זה מה שאמרו לי.

עושים את הסקירה בין שבוע 20-22.

 

אממ לגבי מתי לקבוע תור, לי הרופא הביא הפניה בשבוע שעבר ויש לי עוד שבועיים וחצי לשבוע 20 ועוד לא קבעתי, מקווה שזה לא מאוחר מידי..

כדאי לקבוע תור.

תלוי בקופת החולים שלך ובעיר, אבל לפעמים באמת קשה מאד להשיג תור ולכן כדאי להתקשר מוקדם.

בדר"כ ישאלו אותך בטלפון על תאריך וסת אחרונה ולפי זה יקבעו לך בזמן הנכון לעשות.

להן דימום (בד"כ דימום הסתגלות). ככה גם היה לי והייתי בשוק מהכמות...

לא רוצה לבאס-אך חבל שלא שאלת את מכון פוע"ה לפני שהתחלת לקחת סרזט.

כי בד"כ ההמלצה להתחיל עם סרזט רק לאחר הטבילה - מהחשש הזה שמצליחים להטהר ואז הסרזט מתחיל בדיוק את פעולתו ומתחילים דימומים והכתמות...

(הם ממליצים בד"כ להתחיל עם נרות גלוואן ורק לאחר כמה זמן  מהטבילה להתחיל סרזט

(בד"כ הנרות מספיקים בשלב זה שקרוב כ"כ ללידה והסיכוי להכנס להריון נמוך מאוד מאוד...)

קבלי חיבוק!!

מקוה בע"ה בשבילכם שיגמר מהר ותוכלי לטבול כמה שיותר מהר!

חיבוק!

ד.א.

לא בטוח שהדימום הוא מהסרזט... יתכן עדיין התנקות מהלידה...את סה"כ לא הרבה שבועות אחרי ...

 

בהצלחה מותק!

בהחלט לא נעים מה שאת עוברת.

 

מצטערת שאני לא יכולה לעזור כ"כ...

 

אני יכולה רק להתייחס לשאלה אחת ששאלת:

לפעמים מתפתח לו שק הריון, בלי ביצית מופרית.

בשבוע 6 אמורים לראות גוש קטן + דופק.

 

יה"ר שבקרוב ממש תבשרי לנו בשורות טובות!!

רפואה שלימה

בדיקת בטה אחת לא מספקת. צריך לראות האם הבטה עולה או יורד. (בעיקר אם הביוץ מאוחר וקיימת אפשרות שמדובר בהריון צעיר)

אם ברור שמדובר בהריון לא תקין, ציטוטק יכל בהחלט לקדם את התהליך. בהצלחה. 

 

הרי לא רואים כלום בשלב כזה מלבד שק הריון

ולמה אני מדממת כל כך הרבה?

 

ועד שהרחם לא מתכווץ לגמרי ופולט את כל התוכן את תדממי, כדאי לקחת ציטוטק, הוא עוזר לרחם להתכווץ בחוזקה ולפלט את כל התוכן יותר מהר, מנסיון...

 

הבטא בשלב הזה צריך להיות באלפים, ולכן אין צורך בשתי בדיקות לראות אם הוא עולה או לא.

 

בהצלחה!

 

 

אלו סימנים דומים.

חכי לאיחור.

הלוואי ויהיו בשורות טובות!

זה ביום שני הקרוב

מומלץ מאוד!!!

לגוף מעל 12 שעות ומרגישים חולשה רבה, צריך ללכת למוקד לקבל עירוי נוזלים.

כך אמר לי הרופא כשהייתי במצבך ( אני הקאתי אפילו 15 פעמים ביום)

וברצוני לעודד אותך אפילו שזה קצת מרגיז לשמוע - בסוף זה יעבור!!!

העירי ממש החייה אותי.

אגב, יש כדורים מאוד טובים נגד בחילות. אני ממליצה על דוקסילאמין. למרות שלפעמים מקיאים אותם...

בהצלחה

גם אני מתייבשת בהריון, כל הריון, כל ההריון. כל כמה ימים הולכת לקבל עירוי נוזלים בטרם, לא נעים. כדאי שתחפשי איזשהיא שתיה עדיף מתוקה שתצליחי לשתות ממנה יותר, אני אישית מתחברת לאייס תה בכל מיני טעמים למרות שגם אותם בסוף אני מקיאה, הנחמה היחידה שכן יש השתפרות לאחר שלושה חודשים ובסוף בסוף בעז"ה יהיה לך תינוק ששווה את ה-כ-ל!!! 

פשוט תכיני ג'לי של אסם ותאכלי לאט לאט.

 

בלי עין הרע לא הקאתי אפילו פעם אחת בהריון!

 

זה משתנה לכל אחת ואחת...

 

 

אבל המלצה חמה, תטפלי בזה, תלכי לטרם שייתנו לך נוזלים זה סכנה לך ולעובר המתוק שלך .

 

 

 

 

 

 

אני באמת הולכת אוטוטו לקופ"ח לקבל עירוי

מקסימום - מעורר קנאה ומבאס לגמרי את מי שמתארת חוויות כ"כ קשות.

 

אני רוצה לשאול - אני בחמסינים האלה מרגישה יבשה מאד וביום שעשיתי בדיקת דם - חשבתי שאני מתעלפת בקופ"ח!!!

 

מתי צריך ללכת לקבל עירוי? איך אני יודעת לזהות ולאן הולכים? (אצלינו אין טרם). -פעם ראשונה שאני שומעת על העירוי.

 

מה הנזק שעלול להיגרם מהתייבשות ?

בקופ"ח ואומרת לה שאני בהריון מקיאה כל דבר ואני חייבת נוזלים אחרת בדוק שמתייבשים.

בעירוי יש גם מלחים שעוזרים מאוד לגוף .

שהייתי בבית חולים נתנו לי כל יום 5 שקיות נוזלים והרגשתי מצויין והכי חשוב לא הקאתי אותם.

 

הנזק זה מסוכן לעובר ובחודשים יותר מתקדמים שישי שביעי זה יכול גם לגרום לצירים מוקדמים ולהתפחות לידה לפני הזמן .

לימון בעקרון אמור לעזור להקאות. וראיתי שמשקאות קרים הולכים טוב יותר.

אם אין ברירה תנסי גם משהו מוגז כמו קוקה קולה, לא בריא אבל עוס=זר לי מדהים עם הבחילות!!

אני לא מקיאה

אבל מסיבות מסויימות נמנעתי משתיה וגם לא יכולתי. השתדלתי למצוץ קרח לפחות. העור ממש מיובש ויש גם צימאון. זה כבר חודש ואני בשליש ראשון. 

האם זה מסוכן או פוגע בעובר או בי?

 

עוד משהו-

אני לא זוכרת כבר איך היה בהריון הקודם- אני סתם לא מרגישה טוב כבר חודש ולא ממש בטוחה שאני בהריון- אין לי שום תחושה ושום הרגשה וודאות. אני סתם.

רק עסוקה במצב הבריאותי בלי להקדיש זמן לעובר. ופתאום אני לא בטוחה שהוא קיים או חי .

איך יודעים מה המצב? (והתור שלי לרופאת נשים בפעם הראשונה הוא רק בעוד שבוע...)

 

 

לזאת שמתחתיי- mami - רק לקרוא את המלים קוקה קולה - כבר אני כמעט מתעלפת ונגעלת. הדבר השחור הזה שמעכל וממיס את השיניים ועושה בלו בלו בלו בבטן...בהההה. נגעלתי מעצמי עכשיו...