פורום הריון ולידה (עמוד 5075)

אם זה בדיקת דם אז אמור להופיע לך את הטווח ערכים הרצוי.

בהריון רוצים שה-TSH יהיה קצת יותר נמוך - בהתחלה בין 1-2 ואח"כ 2-3.

את יכולה לפנות בינתיים לרופא משפחה

ואל דאגה בעז"ה תתרגלי לרעיון ותזכי ללדת  מתוך שמחה בתינוק, ותודה לה' שיש דרך לדעת לפני ולהתכונן נפשית...

 

זה חשאי, עד הלידה לפחות, אבל גם אני התבאסתי בביקור האחרון.

אומנם, בשונה ממך, רציתי בן ( לא כי לא אוהבת בנות! ממש לא! מתה על בנותיי!!!     ) כי רציתי גיוון.

והרופא אמר שלפי מה שהוא רואה זו בת, אבל תשובה מדויקת רק בסקירה...

 

אז כן, התאכזבתי, התבאסתי....

כי זה בהחלט מאוד מאוד משמעותי מה המתנה הנוספת שאנחנו מקבלים, ורציתי מאוד לקבל בן.

אבל.... זה עבר לי.

לא בהוקוס פוקוס, אלא פשוט עשיתי לעצמי רשימה ארוכה ומלאת חיוכים של כל הכיף הטמון בבת נוספת.

ויש המון המון כיף ואושר בזה.

 

אז כרגע אני שמחה ב"ה.

עדיין מחכה לסקירה כדי להיות בטוחה, אבל כבר כמעט שלמה עם זה.

 

אז מציעה לך אולי גם,

לשבת ולחשוב מה בעצם הכיף והיופי של הולדת בן.

לא חסר!!!

זה יקל עלייך וגם ישמח אותך.

מאוד רציתי בת וגם כל החיים שלי הייתי בטוחה שתהיה לי בת ראשונה, אבל בסקירה אמרו לנו שזה בן..

והתחלתי לחשוב למה זה כיף וכו' והגעתי למצב נפשי שאם הייתי מגיעה אח"כ לאלטרסאונד והיו אומרים י שזה בת הייתי מתבאסת..

אני כבר כ"כ שמחה עם זה!!

בהצלחה לך, וכדאי גם לך להתחיל לחשוב על זה ומקווה בשבילך שגם לך זה יהפוך לשמחה..

אבל באמת מה שחשוב - שייוולד ילד בריא!!!

 

אנושי לגמרי להתבאס. כן, גם בגלל דברים כאלה. אבל...

 

בבקשה תעשי לעצמך שטיפת מוח שהכי חשוב שהילד יהיה בריא (מה שנכון!), ושהקב"ה בוחר איזו נשמה העולם צריך, ואת בסה"כ שליחה שלו.

 

אם תראי את המציאות ככה - יהיה לך קל יותר להתמודד עם הרגשות האלה שלך.

 

תנסי אולי גם לחשוב עכשיו גם על היתרונות והכייף בילד זכר (ברור שיש!)

 

ב"הצלחה רבה!!!

 

אגב: אני מאוד מאוד רוצה בן בכור, ומפחדת לדעת מה יש לי . אפשר לומר שאני קצת במקום שלך... את העצות שנתתי לך - אני משתדלת ליישם גם על עצמי, ואני באמת מתחילה לראות איך שאני פחות נרתעת מכך שאולי יש לי בת . ובמיוחד אני לא יכולה להגיד מילה, אחרי שהקב"ה עשה ועושה איתנו חסד גדול ומקיים את העובר המתוק שלנו! איך אפשר לבוא בדרישות/טענות? אצל אחרות - הניסיון הוא אם יהיו ילדים או לא, ל"ע...

 

את תהיי משוגעת עליו!!! העיקר- אל תשכחי- זה שהוא יהיה בריא ושלם ואת גם, כמובן. כל השאר, מחילה- פחות חשוב. העיקר שהוא חי, שזכית להריון. כל השאר-טפל.גם אני אמא לכמה ילדים ב"ה, בן וכמה בנות, וכעת גם רציתי בן אך זו בת. ואני מודה לקב"ה על ההריון ועל תקינות הבדיקות,עם מתנות לא מתווכחים. ומתאהבים בכל תינוק.

זה ממש מצחיק...פינטזתי עד עכשיו על שמלות קטנטנות וורודות...ועל סרטים יפים...

בגוד גברי קטנטן ומתוק... 

אבל השתלמתי עם זה.

 

אולי זה מה שמתאים לי/ לנו/ למשפחה...

 

אין על בנים בעולם... כאלה גברים. מתוקים, לא צעקנים וצרחנים...

 

(מתחרפנת  מצרחות של בנות...)

 

ועוד רשימת יתרונות...

 

הבת תגיע כשאהיה מוכנה לזה

 

 

 

ברור שיש יתרונות לכאן ולכאן ולכן כמו שכבר הציעו-לחשוב על היתרונות.

באופן כללי תמיד אומרים שהבנות יותר קשורות לאבא והבנים לאמא- אז זה יתרון עצום!

 

אחת הסיבות שאני לא שואלת מה יש זה כדי שאשמח באמת במה שיש לי.

וככה אני כל הזמן אומרת לעצמי מה היתרונות של כל דבר...

בשמחה, בבריאות ובקלות

 

יש לי רק בנים ומאוד מאוד רציתי בת עכשיו...וזה שוב בן...

האמת שהיה לי מאוד קשה בהתחלה, לפעמים עזר לי לדעת שב"ה זאת מתנה נפלאה ובריאה שלא כל אחד זוכה לה, והרבה הרבה היו מתים להיות במצבי...אך לגמרי לא תמיד הצלחתי לחשוב בשכל, לא נעים אבל ממש בכיתי והייתי עצובה...

בעלי אמר שאני צריכה לבכות ולא להדחיק את זה ולהכריח את עצמי לשמוח, וכך יהיה לי יותר קל עם הזמן. ואכן כך היה ברוך ה'! כשהוא נולד, כבר ממש הייתי שמחה בזה.

אז נכון, זה באמת שטויות ובשכל אסור לבכות על כזאת מתנה ענקית, אך מה לעשות שהרגש אומר אחרת, ומותר וצריך לתת לרגש את המקום...(עד גבול מסוים)

הרבה מזל טוב!

אבל לא מכירה את מקלון הבדיקה הזה ספיציפית....

ואז אם יש היריון יהיה פס חזק יותר, ואם לא אז לא.

ואם בא לך תשובות מיד, אז תעשי מחר בדיקת דם. נראה לי שיום אח"כ כבר יש תשובות...

 

וזיכרי שכל מה שעושה ה' זה לטובה

שיהיה בשעה טובה, בקלות ובשמחה

והמון מזל טוב!

גם אצלי יש הפרש של שמונה חודשים בין הלידה להריון, תשתדלי להסתכל על היתרונות (ויש הרבה..)

בהצלחה!

ב"ה עשיתי עוד בדיקה ויצא שלילי!!

כנראה שדמיינתי את הפס הקודם או משהו...

 

נראה לכן שכדאי לעשות בדיקת דם בכל מקרה? להיות בטוחה?

 

 

והכי חשוב.... להירגע.  ;)

אם רצית תשובה עניינית..

תראה כמה פתיחה יש לה...
סתאאם
תקנה שמן מיוחד ותשפיץ..

חחחח הרגת  

תשתדלי להשאיל  אפי נו, ושלא תהיה לה חלילה ירידה ברוחניות ואז לא תצליחי לסגור אותה...

כדי להקל עליה...

זה לא שהוא כתב במפורש ממש...

אם היית מכירה את אלעד היית מבינה שזה רק בדיחה.

מגיע לדיון או ויכוח שלא קשור לשירשור?
לא מתאים לכן שגבר מגיב כאן לא צריך לקרוא או להתייחס..

של גבר למעוז הנשים.

ואל כותבים דברים פרובוקטיביים באנונימי.

 

 

אנחנו מזמינות גם גברים לקחת חלק בפורום, ומבקשות רק לשים לב ולא לפתוח הודעות שבשורת הנושא נכתב: "לנשים בלבד!"

 

אבל בכל זאת, בהתחשב בחודש הרחמים והסליחות,

אני מבקש סליחה עם מישהי כאן נפגעה

לגברים, אבל אני אישית מאוד לא אוהבת שגברים כנסים לכאן, והייתי משפדת את בעלי אם הוא היה...

ב"ה!!

 

 

מישהי מוכנה בכ"ז להסביר לי למה אני מרגישה מדי פעם התכווצויות? (או שאולי זה התרחבויות? הלוואי...)

 

הן מפתיעות בד"כ... בלי קשר לשתייה או עמידה מרובה וכד'...

 

 

זה לא מוקדם קצת לצירים כלשהם?

 

תודה, אנונימית יקרה!

http://www.yoledet.co.il/before-birth-premature.asp#

צירים מדומים - צירי ברקסטון היקס

כבר בשליש השני של ההריון יתכן כי תתחילי להרגיש התכווצויות או התקשויות של הרחם או של הבטן הנמשכות לעיתים אף עד 60 שניות. לא כל הנשים יחושו את ההתכווצויות הללו במהלך ההריון. אמנם התקשויות והתכווצויות בהחלט מרגישות אמיתיות, ולעיתים הן אף כואבות, אך למעשה הן רק הכנה לדבר האמיתי שיגיע בהמשך. צירים מדומים אלו (המכונים צירי ברקסטון היקס) בדרך כלל אינם סדירים, ואין ביכולתם להביא בסופו של דבר ללידה.

צירי ברקסטון היקס מורגשים בבטן עצמה, להבדיל מצירים אמיתיים שבדרך כלל מתחילים בגב או במותניים, ומשם עוברים אל הבטן. צירים אמיתיים הם ארוכים יותר, סדירים יותר וכואבים יותר. בנוסף, תכיפותם ועוצמתם של צירים אמיתיים הולכת וגדלה, בעוד עוצמתם ותכיפותם של צירים מדומים נשארת זהה. התשובה לשאלה כיצד להבחין בין צירים מדומים לצירים אמיתיים היא בדרך כלל "כשיגיעו הצירים האמיתיים - תדעי בוודאות".

ככל שמתקדם ההריון, עולה תדירותם של הצירים המדומים, עד שבסופו של דבר הם מפנים את מקומם לצירים של הלידה עצמה.

אם צירי ברקסטון היקס מהווים בשבילך מקור לאי נוחות, את יכולה לנסות לשתות מים (הצירים נובעים לעיתים מהתייבשות) לנוח או לעשות אמבטיה חמה.

סיבות בגללן בכל זאת כדאי לפנות לייעוץ מקצועי (אם עדיין לא הגעת לשבוע 37):

• אם ההתכווצויות מלוות בהפרשה דמית או מימית
• אם ההתכווצויות מלוות בכאבי גב תחתון
• אם את מרגישה יותר מאשר שלוש התכווצויות בשעה
• אם ההתכווצויות הן סדירות

אני באמת משתדלת לשתות יותר אבל זה אמור להדאיג אותי? כי לא דאגתי עד עכשיו.. 

 

ואני גדולה ממך בכמה שבועות..

יש שם כזה מחשבון היריון ועל כל שבוע בהיריון מפורט לך הכל. 

וזה כתוב בתוך כל הדברים של שבוע 23: 

בתקופה הקרובה תמשיכי להרגיש התכווצויות של שרירי הרחם, שמכינות את הרחם לקראת הלידה. ההתכווצויות האלה נורמאליות לגמרי ואינן מכאיבות לתינוק או מסכנות אותו.

 

 

אני באמת חקרתי אח"כ קצת את העניין והגעתי לאתרים שלכם.

 

תודה רבה! אני הרבה יותר רגועה עכשיו

 

אגב - זה לא הרגיש לי כ"כ כמו כאב לכמה זמן, ואז הפסקה עד לכאב הבא...

(רשום באחד האתרים שזה לרוב כאב של כדקה)

 

זה היה פשוט כאב מחזור מתמשך...

[אם ככה - אני גם לא יכולה כ"כ לספור כמה צירים יש לי בשעה...]

 

ילמד..

קבוע מתי לכל ילד הקצב שלו...

 

ואיך? פשוט מתחילים לתת לו ביד דברים קלים להחזקה מדי פעם.

 

עצתי: קודם להחזיק את ידו מידי פעם באצבע משלך והילד לומד שצריך להחזיק דברים בכלל.

 

דברים רכים ולא כבדים בהתחלה ואח"כ בהדרגה דברים פחות רכים ויותר כבדים וכך הילד לומד לאט לאט מה זה כבד ומה זה קל איך מרימים וכו'.

 

בהצלחה !

 

 

לדעתי צריך לאחוז בצורה סבירה בשני הצדדים של המטבע.

הווה אומר- כן, להמשיך מעקב, לשמוע מה אומרים הרופאים,ואם יש צורך אז גם לעשות מה שצריך לעשות. אבל לשמור על רוגע.

למה?

כי הדברים האלה ממש לא מדויקים לפעמים (מכירה המון מקרים שבשבוע 32 והלאה נתנו הערכות משקל לגמרי לא מדויקות), וכי לחץ מצידך ממש לא יתרום לעובר.

הרבה תפילות. הרבה הרבה הרבה. זה יעזור לעובר וגם לך- שתפחיתי את רמות הלחץ ותוציאי את הלחץ בצורת תפילה.

 

בע"ה שהכל יהיה בסדר, ותלדי בשלום ובשמחה.

 

ואלוי ישלוח אותך למעקב כל שלושה ימים באותו המכון, כדי לראות אם יש שינוי, ירידה או עליה בהתפתחות.

 

פעם אחת זה עוד לא אומר כלום...

אחד ודודה שלי היתה כל הזמן במעקבים והיום היא בת שנה וחצי מתוקה מתוקה!!! (וקצת קטנה)

אם תרצי להתייעץ איתה פני אלי ואשלח לך את המספר

לידה קלה מהירה ובזמנה בעז"ה...

התקשרתי לרופא שעשיתי אצלו את הסקירה המאוחרת, כי עשיתי פרטי, והוא אמר שיחזור אליי.

מקווה שיחזור באמת

 

הרופא המקסים שעשיתי אצלו פרטי חזר אליי ודי הרגיע אותי. לפי המדדים הישראליים )או משהו כזה( העובר אחוזון 50 ולא 42 וזה תקין לגמרי. עם זאת עדיין צריך לבדוק שאין פה מגמה של חוסר התפתחות כי הוא היה אחוזון 82 בכל זאת... ולכן כל שבועיים אני צריכה לקבוע תור מחדש להערכת משקל ואם באמת יראו שהעובר לא מתפתח ושאין לו מה להרוויח יותר ברחם,יילדו אותי מוקדם מהצפוי...אבל בעזרת ה הוא יתפתח, נכון??

אני לא עשיתי את זה וזה ממש חבל, כי גם זה גרם לי לשכוח, וגם בבדיקת דם יצא שחסר לו ברזל

כמו כל תרופה זה יכול להות מסוכן במיוחד לתינוק קטן

כתבתי לפותחת 

ברוכה הבאה למועדון! 

 

וורידים??  איך מטפלים בזה

(גם הרופא שלי וגם הרופא האלטרנטיבי) שהדבר היחיד זה לשתות עוד ועוד, אבל גם שתייה מתוקה. אני קונה תרכיז טבעי של תפוחים (רכז) וכתעט תמיד אחרי 2 כוסות יש שיפור מסוים.

תרגישי טוב..

http://www.imaclub.co.il/index.php?dir=site&page=content&cs=623

בביגוד אל תקני יותר מדי לפני, כי לא תמיד יודעים מה בדיוק הגודל של הילד (נניח אם זה תינוק קטן אז רצוי לקנות הרבה במידה 0-3 ואם הוא תינוק רגיל אז לא צריך הרבה 0-3 כי, אני לפחות, משתמשים במידה הנ"ל רק עד גילך חודש וחצי ואז כבר עוברים למידה 3-6). וגם לקנות בעיקר בגדים תחתונים (מכנסיים עם רגליות ובגדי גוף)

 

כדאי לקנות כבר עגלה וסלקל

 

מיטת תינוק או עריסה ומצעים בהתאם

 

חבילת טיטולים ומגבונים

 

מוצצים- אם את בעד. (אני ממליצה בחום)

 

אולי גם בגד לברית? בילד הראשון אמא שלי קנתה ובילד השני, אני קניתי וזה היה קצת מתיש ולא במקום בכלל (לדעתי)

 

צעצוע נחמד (לא צבעוני מדי, כי כשהם ממש קטנים זה עושה אותם עצבניים) בשחור -לבן

 

אם אתם מתכוונים שיהיה לו חדר משלו ואתם מסיידים אותו- אז לעשות את זה עכשיו, ולא כשיבוא הבייתה

 

ותיזכרי שתהיה לך בעז"ה חופשת לידה, ואז תקני את הדברים הפחות נחוצים ותדעי מה בדיוק תצטרכי וכמה

 

הרבה מזל"ט!

 

-ביגוד- נורא בסיסי, הם גדלים מהר משמתארים לעצמנו במיוחד בהתחלה וביגוד צריך לקנות בהתאם לצרכי התינוק. ככה שלדעתי כדאי שתקני בעיקר ביגוד בסיס כמו בגדי גוף ומכנסיים, ולגבי השאר- תראי בהמשך..

 

-עגלה אם אין לכם, עריסה/לול +מצעים- לפעמים ישנם גמח"ים שנותנים עריסות לתקופה מסוימת. עריסה הרבה יותר נוחה בשלבים ההתחלתיים מאשר לול

 

-טיטולים/מגבונים/ אלכוהול/ משחות: לא למהר עם זה לדעתי. יש בתי חולים שנותנים את זה ליולדת בבית החולים, וכשזה מתכלה- בד"כ כבר מגיע הזמן קצת להתאוורר עם הקטן/ה כך שזו הזדמנות טובה גם לחדש דברים שחסר.

 

- דברים בשבילך לאחר הלידה. ומבחינת ביגוד: בגד שעלה עלייך בסביבות חודש 5... כל השאר: או גדולים מידי או קטנים מידי.

 

- אולי מתנה נחמדה לבעל?  בהצלחה..

 

להפתעתי הסתבר לי בבי"ח שילדתי בו בלידה האחרונה שמגבונים הם לא מספקים (גם לא לזמן השהות שם!). להיתקע בבי"ח בלי ציוד בסיסי - זה לא נעים.

 

וחוץ מזה, באופן כללי, ממליצה לא לקחת שום קנייה כהכרחית ומובנת מאליה. אם את מחובבי השופינג ויש לך אפשרות להוציא - חופשי. אבל אם את מחפשת איפה לחסוך, מסתבר שהמון דברים שנתפסים אצל רובנו כהכרחיים הם לא, תחשבי היטב מה הכרחי *בעינייך* (הבעיה עם ההצעה הזאת היא שאת רוב התשובות אפשר לקבל רק בזמן אמת, אחרי הלידה, אז זה לא תואם את הרצון שלך להכין מראש). על עצמי גיליתי למשל שעגלה מיותרת לי לגמרי בחודשים הראשונים (סתם עמדה והתייבשה בבית, למה שאני אטרח להסתרבל איתה במדרגות ושלוליות, כשממילא הרבה יותר נוח לילד במנשא?), שאני מסתדרת מעולה בלי אמבטיה (את זה גיליתי רק כשעברנו לקראוון שאין בו פיסת מקום פנויה, אז הסתבר לי שבגיגית כביסה כמו שהסבתות עשו זה הולך לא פחות טוב) וכן הלאה.

ובהתחלה, לי לפחות, זה לא כל כך כאב, רק אחרי כמה שעות טובות זה ממש התגבר לכאב חזק. הרבה מזל"ט ובהצלחה, ותיזכרי שכמה שעות, וזה עובר

ברפואה הרגילה בכ"א, אז כדאי לברר טוב טוב לפני שהולכים לשם.

לגבי הצירים, אני גם הייתי בחשש שלא אדע מתי הם מגיעים.

אל דאגה- יודעים

לי זה הזכיר כאבי מחזור, הכאב היה בעיקר למטה ולא כמו הצירים המדומים שהי בבטן ובצדדים

בכל אופן- כזה מתחיל להגיע כל כמה זמן וההפסקות מתקצרות אז הגיוני שזה זה

וגם, לידה ראשונה בדר"כ קצת יותר ארוכה אז יש להבין שזה צירים...

בהצלחה ושיהיה בזמן, בבריאות ובקלות

ילדתי שם שבע פעמים, יש לי רק מילים טובות.

בשנים האחרונות יש שם חדרי לידה ומחלקות חדשות- אומרים שזה ברמה גבוהה ביותר, טרם הספיקותי להתנסות.....

 

צירים מתחילים כהתכווצויות כמו כאבי מחזור, שהולכים ומתחזקים כמו חגורה שמקיפה את כל הבטן התחתונה.

ככל שהם מתקדמים הם נהיים ארוכים יותר, מרוכזים יותר ותכופים יותר.

ככה שזה לא משנה לאן לנסוע.. 

הרופא אמר שאני רגישה בגלל שכל ביקור שלי אצלו הוא מכין את עצמו נפשית שתהייה מישהי שקשה לבדוק (שלא נדבר על בדיקות פנימיות). את האמת עכשיו כבר פחות כי מתרגלים לזה.. ואין ברירה. 

 

בדיקות פנימיות כל ביקור אצל הרופא.

וגם בלידה את לא חייבת הרבה בדיקות ויכולה לסרב לעשות אותן.

מספיק אחת כדי לראות מתי להכנס לחדר לידה.

 

אני מניחה שגם בבי"ח השני עלול להיות עומס פתאום של הרבה נשים.

אז אולי כדאי לך לחשוב על דולה שתתמוך בך נפשית בלי קשר לאיזה בי"ח תלכי.

אני בטוחה שלכולן קשה.. אבל הרופא התכוון לזה שיקח לי קצת זמן להפתח עד שאני ארגיש בנוח (שזה לא יעכב את הלידה)
ובסורוקה כמו שהבנתי יש מלא נשים ורוצים כמה שיותר מהר לסיים עם אחת ולהמשיך לשניה. אני לא יודעת אם זה נכון.. גם אם כן אני באמת מבינה אותם..
 

את אחותי ועוד כמה נשים, והאמת שלא התרשמתי לטובה. יש לי כמה יולדות מאשקלון, נתיבות שדרות שהגיעו עד ירושלים והמרכז ללדת, בטח שאפשרי בלידה ראשונה. על סורוקה שמעתי יותר המלצות. לגבי צירים חשוב לשים לב לתזמון, אורך הציר שהכאב עולה בהדרגה והרווח מצטמצם. שאת מכנסת לבועה של עצמך וקשה יותר לדבר עם הסביבה.

היה משהו בנושא לא מזמן. אני לא מבינה בזה, בהצלחה

זה מגיע גם עם 2 דולות בג׳הרה דולה, סביב 15000 ש״ח

 אפשר לקרוא גם בפייסבוק בקבוצת לנל"ק ישראל (vibac israel). ממליצה בחום. (תקראי את הסיפור של תהילה קגן שם, לדוגמה).

המון ב"הצלחה!!

(אני עברתי לידה רגילה אחרי ניתוח אחד, אבל הקיסרי היה גם אחרי לידה רגילה. אשמח לעזור באישי אם תרצי)

אבל בטן לא נראה לי שצומחת כ"כ מהר..

אבל אני אדעעעעע!

שבעז"ה תזכי להיפקד בקרוב, יחד עם כל בנות ישראל שמייחלות להיריון.

 

תתיעצי עם הרופא משפחה שלך+ רופא נשים..

 

גם לי הייתה אסטמה שנעלמה והיו לי התקפים קצרים של קוצר נשימה בהריון ובלידה.

 

בלידה- הייתי מחוברת לחמצן.. (וזה הקל ממש!!)

 

ובהריון לא לקחתי כלום (רק בתק' האלרגית לקחתי זריקה ועבר..) אבל אני כמעט תמיד הצלחתי להתגבר בלי המשאף שלי..

 

תשאלי את הרופא שמכיר את ההיסטוריה שלך..

מתחילת ההריון כל פעם שהלכתי לרופא הוא התעלל בי ככה ששבוע לא הצלחתי לצאת מהמיטה בגלל כאבים.
עדיף לי בעיות בנשימה מללכת לרופא

זה לא נשמע תקין בכלל כמו שכתבת את זה!!

 

קודם כל, את רשאית לעבור לרופא אחר! את לא אמורה לסבול את הרופא שלך!

 

בכלליות, בהריון יש קשיי נשימה, גם לי שאני לא אסמטית.

 

אבל את חייבת לחזור לרופא ולדבר איתו על זה! זה לא צחוק!

 

בהצלחה ותרגישי טוב!

כל בוקר אני קמה עם תחושה שקשה לי לנשום במיוחד בגלל הבחילות.

 

אני כל פעם שקשה לי עושה אנלציה עם וונטולין אבל משתדלת להתגבר על זה.

 

 

עכשיו אני במעקב של רופא ריאות והוא אמר לי לקחת במשך 9 חודשים משאף 3 פעמים ביום ואני לא עושה את זה כי אם אני מצליחה להתגבר חבל לי להכניס חומרים לגוף.

 

 

מה שאני בעצם באה לומר לכייייי לרופא!!

 

אבל זה נפוץ תהיא רגועה.

הבטן שלי נורא רגישה אז כל נגיעה ממש משביטה אותי, אני מתחילה לרעוד מכאב- ואז הרופא מחליט לבדוק יותר טוב למה זה ולהרוג אותי סופית. ואז שבוע אני במיטה עם כאבים איומים.
אנונימית תודה רבה- זה אומר שמותר ונטולין, שזו כבר תהיה הקלה(בלילות יש לי דקירות בנשימה) גם ככה עוד שבועיים אני צריכה ללכת לרופא נשים, אני אסחב עד אז ונשאל אותו.
תודה רבה!

ספרי לנו קצת איזה שבוע? איך את מרגישה.. המשך הריון קל, ארוך, עגול, בריא ומשעמם

הייתי מאוד ממליצה לך לטפל בפחד.

ע"י שיחה עם פסיכולוגית אולי לראות מה המקור של זה ולטפל בו..

אולי זה נשמע מפחיד 'פסיכולוגית' אבל יש כמה טובות! 

ויש לי מרצה אלופה אחת שאני מכירה.

 

או לחילופין כמו השכנה שלי שהיא כבר סבתא..

סיפרה לי פעם שהייתי בדרך לטיפת חלב עם הילדה על הפחד הזה שלה..

ושאת ילדיה ילדה בקיסרי בגלל הפחד..

 

ב"הצלחה  רבה!!!!!!!!

???????????????????????????

 

מאיפה הן יודעות שזה עדיף???

אז ילדתי בבית

מודה לקב"ה שכיוון אותי לשם.

 

לא מתכוונת לפתוח כאן דיון על נושא זה 

אבל המסר שחשוב לי להעביר:

אם את מחוברת לעצמך

וכנה עם עצמך

ולא פוחדת לחשוב מחוץ לקופסה

בסוף תגיעי לפיתרון שיתאים לך בדיוק

פשוט - תהיי את עצמך

בלי לנסות להיות כמו מישהו אחר שנדמה לך שצריך להיות

מה שאת מרגישה הוא מאוד לגיטימי

תסמכי על הקב"ה ועל עצמך שתמצאי את הדרך שתהיה לך טובה ללדת בה

(או להתמודד עם הפחד)

בהצלחה

ככה לפחות אני חושבת.

גם לך היתה סוג של התגברות על הפחד ולקחת את זה לצד שטוב לך!

בכל מקרה של פחד שהוא לא תקין (מונע ממנו לעשות משהו שהוא חשוב בחיים, כובל אותנו)

צריך טיפול בפחד. אפשר לטפל עם עזרה של אחר.. ואפשר גם לא.

 

למרות שאם כבר מפחדים מלידה,
צריך להישמע שבבית הרבה יותר מפחיד ללדת... (ללדת בבית זה נשמע גבורה לא פחד )

ובלידה את תהיי מרוכזת רק עם כאבים אל תדאגי...

לי עזר להתפלל המון, על כל שטות שקשורה ללידה, ולקרוא המון סיפורי לידה.

אז מתרגלים לאט, קודם בדיקות דם בהריון ולאט  לאט בעז"ה מסתדרים ומתגברים.

גם אפשר לחשוב על דברים אחרים בזמן בדיקת הדם ולהסיח את הדעת.

כשצריך הקב"ה נותן כוחות להתמודד עם הדברים.

אז את יכולה לקפוץ אליי ואשאיל לך. תוכלי לפנות אליי באישי.

 

מידות 44-46

טיפה עצות..
בקשר לשילשול..לאכול בננות ואורז ופרכיות אורז
להפסיק כרגע מוצרי חלב
וירקות ופירות..תפוחים זה בסדר
ורק תשתי הרבה..אולי תה קמומיל
עדיף בהריון לאההרבה תה רגיל כי זה קפאין אפשר קצת
ושימי לב שלא תתייבשי.כי זה מסוכן..

ותהי ערה לא להתייבש

תקפידי על שתיה!!!

שומר על איזון מינרלי בגוף, ונכנס באיטיות כך שמספיק להיספג למרות שלשולים והקאות

כשמישהו אצלנו משלשל אני מכינה דייסת אורז (כן כן) וזה עוזר שלא ייאמן. שמים בסיר כוס אורז לא שטוף, 4 כוסות מים רותחים ומלח. אחרי הרתחה מעבירים להכי הכי נמוך (להבה אמצעית אצלי) ומבלים עוד ועוד עד שנהייה דייסה. אפשר להוסיף מים אם נגמרו, לערבב מדי פעם. לאכול עם קינמון וסוכר (כשלא משלשלים אז מוסיפים גם חלב). אפשר במקום להוסיף אבקת שוקו ו/או קוביות שוקולד מריר.

 

וגם - לבלוע אסידופילוס (פרוביוטיקה בכמוסות).

רפואה שלמה 

למי שיש מטחנת קפה בבית

טוחנים את האורז במטחנה, ורק אז מכינים ממנו דייסה

ואז זה צ'יק צק מוכן.

מדהים.

אם יש לך חנות תבלינים בקרבתך- תקני עלי אזוב מיובשים, תכיני חליטה חזקה. זה ממש עוזר.

אני לא עושה בדיקות סטיטסטיות. בדיקות כאלה לא יכולות אף פעם לתת תשובה חד משמעית. גם אם הן יצאו תקינות יכול להיות שיש בעיה, גם אם הם יצאו לא בסדר בהחלט הגיוני שהכל בסדר עם התינוקי

אני גם לא עושה בדיקות שכל המטרה שלהן היא להפטר מעוברים שהם לא לפי התקן.

קראתי פעם במרפאה עלון על הבדיקה הזאת, בעלון היה כתוב שמי שיוצא לה סיכוי של אחד ל400 (או סיכוי גדול יותר) לתסמונת דאון, ממליצים לה לעשות בדיקת מי שפיר (סיכון של אחד ל200 להפלה!!!) 

 

אני יודעת שיש הרבה שחולקים על כך (בכללם מכון פוע"ה כמדומני) אבל אני לא עושה את הבדיקות האלו.

אני גם לא עושה בדיקות שלא כלולות בסל הבריאות.

 

המשך הריון קל ומשעמם...

 

זה יכול לעזור בשקלול של תוצאות לגלות כל מיני מחלות, בעיקר כרומוזומליות אם אני זוכרת נכון.

ואני חוזרת ומזכירה,

גם אם את לא מתכוונת להפיל תינוק במידה וחלילה יש לו מום,

כדאי לעשות בדיקות, כדי לוודא שהכל בסדר, ואם לא אז להתכונן- גם מבחינה נפשית ומשפחתית, לפעמים גם מבחינת משאבים של זמן וכסף וגם כי בהרבה מקרים זה יכול להציל את החיים של העובר שלך.

(תמיד נותנים דוגמא של מום בלב כי זה מאוד נפוץ, ובמידה ויודעים מראש אפשר להכין מכשירים וצוות ולהימנע מאי ספיקת חמצן אבל יש עוד הרבה דוגמאות שונות איך אפשר להציל את התינוק כשמוכנים לזה)

יש בדיקות שיכולות לומר בוודאות? חוץ, אולי מבדיקת מי שפיר.. 

כמעט ואין כאלה. אז לפי גישה זו, אולי בכלל אין צורך בבדיקות הריון..

 

אני ממליצה כן לעשות.

מדובר סך הכל בבדיקת דם. הבדיקה לא מזיקה לא לך ולא לעובר.

ויש בה חשיבות כלשהי, מבין שלל הבדיקות שמקיימים.

אגב, היום יש פתרונות לבעיות עוד העבר ברחם אימו..

 

 

 

 

 

שמחה ממש לשמוע

 

אני עשיתי שקיפות עורפית, וב"ה התוצאות היו כ"כ טובות, שאפילו ההנחיות החדשות של היום (ככה האחות ליווי היריון אמרה לי) היא לא לאשר בדיקת חלבון עוברי למישהי שהתוצאות של השקיפות שלה לא בטווח נתון (נראה לי 1:300-1:3,000).

 

ובכלל אני חושבת שאם השקיפות עורפית בסדר ב"ה - אין צורך בבדיקת חלבון עוברי (ויש כאלה שבכלל לא קריטי להם לדעת אם הילד יהיה עם תסמונת או לא....).

 

ב"הצלחה!!

אם יוצא שם שזה לא תקין מחייבים לעשות מי שפיר, וגם ככה אסור לעשות את זה...זה לא יוביל לשום דבר...

 

תעשי בעיקר סקירות, זה הכי חשוב...

דבר ראשון, אף אחד לא מחייב אותך לעשות שום דבר נגד רצונך.
דבר שני יש רבנים שמתירים במקרים מסויימים לעבור בדיקת מי שפיר. זה קצת גורף להגיד שזה אסור..
וזה שזה לא יוביל לשום דבר, אם את מתכוונת לחלבון עוברי מילא.. אם התכונת למי שפיר זה יכול לשנות הרבה..