זה או הורמונלי או פולשני..
ועם שניהם קשה לי ואני לא רוצה להתעסק.
אז איזה עוד פתרונות יש?? או שאין?
יש אפשרות של נרות,אני יודעת שהם לא ממש מונעים אבל לנו המליצו על כאלה של 98 אחוז (אם אני לא טועה) שמישהו מביא מצרפת.
קנינו אותם באופן פרטי..
או שזה גם לא נחשב נורמלי? זה אמנם לא הכי נוח אבל יש לזה גם יתרונות..
להירגע ולהתאושש, כי זו המטרה של מניעה, וזה לצערי הרב לדתיות אין.... כל דבר שקשור במניעה מתעסק עם גוף האישה.
אקונמטטה, מזדהה מאוד עם התסכול שלך.
הלוואי וקונדום היה בא בחשבון, שמותר היה לגבר להתערב ולעזור לאשתו לחזור לעצמה...
אני לא יודעת מה זה אומר שגופך פורה אבל זה לא סותר את יעילות הנרות. נשים משתמשות בנרות גם אחרי שהן מתחילות לקבל מחזור. כמוני לדוגמא. ואני כן ממליצה עליהם אבל כן יש להם חיסרון של ספונטניות ככה שאני כן ממליצה על דיאפרמה.
ואני ממש מבינה את התסכול. מניעת הריון זה באסה.
עיניים זוהרות- שתדעי לך ששמעתי ממישהי פעם שכולן כל כך משבחות את הקונדום אבל גם לו יש חסרונות, הוא לא נעים לגבר כל כך.
אין מה לעשות מניעת הריון הכי טובה זה להיות בהריון.
הנעימות שהקונדום גורם, על פני הסבל האמתי שגרמו לי אמצעי המניעה.
המניעה הייתה מאוד חשובה לו בשביל דבר אחד- יותר משקט נפשי, הוא רצה לתת לי מנוחה, רצה לתת לגוף שלי את הצ'אנס להירגע, לחזור לעצמו, להשיב לי את גופי ממש.
ומה שלא ניסינו רק גרם לגוף להשתגע יותר.
סרזט- גיהינום עלי אדמות. אסורים בדרך קבע עם אישה על סף התמוטטות עצבים.
מיקולוט- אותו סיפור.
טבעת נוברינג- הייתה הצלה אבל לא אהבתי להתעסק שם עם האזור. ותמיד פחדתי שתיפול לי בשירותים.
גלולות יסמין- היו מעולות ממש, הארכתי איתן טהרה כמה שרציתי, אבל הייתה לי מועקה תמידית כל הזמן שאני מלעיטה את עצמי בהורמונים.
אז מעט אי נעימות לגבר שווה את זה שאשתו תתאושש באמת, לא?
בעלי היה נואש לעזור לי ולקחת ממניי קצת מעול תכנון המשפחה.
הוצאת לי את המילים מהפה
הלואי וקונדום היה בא בחשבון...
הקב"ה טבע באישה את הצורך בלהביא ילדים וכן כל אחת ביכולת שלה. האומנות הכי גדולה זה להביא אותם, יש בו את השותפות הכי גלויה עם הקב"ה, מי שחושבת שהיא מביאה ילדים בגלל שבא לה או לא מביאה כי לא בא לה זאת טעות גמורה~
הגלות כל כך קשה שחושבים לתכנן את המשפחה , כמה להביא או מתי "להוריד "כשלא מתאים ר"ל . דברים נוראיים נאמרו על כך בגמרא שזה אחד מהדברים שגורמים לחורבן העולם. ילדים הם לא מטרד!!! גם הריון הוא חלק מנסיון!!! אז אם לא תעברי ניסיון זה תצטרכי לעבור ניסיון אחר בכלל לא סימפטי, קושי של ההריון מוליד נשמה.
שנזכה להיות כמו נשות מצריים שהרבו את צבאות ד' ולא התחשבו בפרעה הרשע שהחליט לקצץ בקצבאות על יד זריקת הילדים ליאור.....הן פיתו את בעליהן בזמן שהבעלים היו עובדים בפרך ולא בהייטק התעברו וה' עשה להן נס של כמה עוברים ברחם (שישה בכרס אחד) ובזכות זאת נגאלו אבותנו ממצרים!!!
הרבי מלובביטש מדבר זאת בהמון שיחות קודש שלו על גודל המעלה של להרבות ילודה.
כל אחת ראויה לעשות חשבון נפש אמיתי עד כמה באמת הקושי שלה בא מצד הנכון והקדוש שבליבה או לא.
והעיקר שנזכה לגאולה שלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש ,
מומים ולידות שבעבר היו נגמרים במוות של העובר ולעיתים גם של היולדת.
היום להרבה נשים המחזור חוזר מיד אחרי הלידה למרות הנקה, מה שלא היה קורה בעבר, הנשים חלשות יותר וסובלות רבות מתופעות ההריון השונות, מה שגורם לסמרטוט שמביא ילדים לעולם אך לא מסוגל לגדל אותם כלל.... ולעיתים, בהריונות המתקדמים- גם סיבוכים שונים שמסכנים את האישה ואת העובר.
שלא תביני לא נכון- אישה שמסוגלת ללדת ברצינות ללא אמצעי מניעה אני מעריצה ומתפללת שהייתי יכולה להיות כך!!! אך אני סמרטוט כבר מהשבוע הרביעי להריון ועד הלידה!!! גם אחרי הלידה אם אני לא נחה מספיק ודואגת לעצמי ה-מ-ו-ן, אני לא מצליחה להניק! ולכן יש מצבים שצריך ואפילו חובה לקחת אמצעי מניעה ולשמור על האישה וכל משפחתה פיזית ונפשית!!!
חשבון נפש הוא תמיד נכון, אך צריך להזהר- אני מרוב חשבונות נפש, לא העזתי לקחת אמצעי מניעה עד שההורים שלי ובעלי גם יחד לחצו עלי שאחרת אתפרק לחלוטין!!!
כל אישה שלוקחת אמצעי מניעה- צובט לה על כך בלב ולא צריך לדעתי להוסיף ליסורי המצפון שלה...
1. תפסיקו לחשוב שריבוי ילדים= דיכאון נפשי ופירוק משפחה. ממש לא נכון. ראה ערך הרבה מאד משפחות בבני ברק, כפר חב"ד, וכו'
2. לי דווקא נראה לפי הסיפורים פה, שדווקא המניעה גרמה למתח משפחתי.... (בעיות הורמונליות, חוסר ספונטניות, אסורים לעיתים קרובות...)
2. הרבי מלובאביץ אמר בהרבה שיחות לא לתכנן משפחה. ממש לא הגביל את המספר (בת 30 אמרה שהרבי אמר שצריך להביא ילד אחד יותר מהמספר שהאמא הביאה. לא שמעתי על כך אבל אני מניחה שהרבי התכוון שזה המינימום, ולא המקסימום כפי שבת 30 ניסתה להציג)...
3. מי שמניקה לחלוטין, זה יכול למנוע לה אפילו לשנה וחצי. כמון המון חברות ומשפחה שאני מכירה. (אני בטוחה שיש כאלה שנכנסו תוך כדי, גם אני נכנסתי תוך כדי הנקה.... אם ה' מביא אז זה לטובה)
4. אנחנו נשים מאמינות, ואיך לא להאמין שמה שעושה ה' זה לטובה? ה' מביא את התינוק מתי שזה הזמן הטוב ביותר שלו.\
5. יש את הטיעון ש"אם זה היה הפוך (בעיות פוריות) אז כן הייתה צריכה להיות השתדלות, אז למה בשביל למנוע לא צריך לעשות השתדלות"... השתדלות עושים למצוות ולדברים טובים, לא לדברים שהם ההפך.
6. אני יודעת שכתבתי בחריפות, אבל הנושא הזה מאד קרוב לליבי. אני מקווה שאף אחת לא נפגעה מדבריי, אלא תבין שזה מהלב שלי, ושתנסה להתייחס לדבריי ברצינות ולחשוב עליהם. אישית, גם לי הרעיון של לא לקחת אמצעי מניעה היה קשה לי מאד... וב"ףה לא לקחתי\
7. אם ילד יהודי נולד בגלל מה שכתבתי (הלוואי) אז אני שמחה שכתבתי ולא אכפת לי לספוג עלבונות והמצות על דברייי
8. האם הייתן מוותרות על אחד מילדיכם? יש מלא נשים שמנעו ונכנסו בכל זאת להיריון, וכשהתינוק נולד, הן לא האמינו שהן יכלו לפספס אותו.....
שבת שלוםן לכולן!
מרגישה רע נפשית וגופנית. וזה לא נכון!!!!!!
ולפי דעתי דווקא המניעה, היא גורם משמעותי למתח נפשי (כפי שכתבתי, שזה אמצעי הורמונאלי, חוסר ספונטניות בחיי האישות, שאסורים להיות ביחד בגלל דימומים. ולא חסר עוד דברים, שב"ה אני לא מכירה )
ועוד, לא כל הנשים נכנסות להיריון תוך חצי שנה מהלידה. יש הרבה שלוקח להן שנה. אז לא עדיף להיות נקייה ולא להכניס כלום לגוף, ולתת לה' לעשות את שלו???
ובקשר למה שאמרת בחב"ד- הרבי אמר, והתריע המון, כמה שאסור לתכנן משפחה. כמה שצריך לתת לה' לתת לנו את התינוק, בזמן שהכי מתאים לו שיבוא.
של מניעה ל5 שנים וילד אחד בעקבות קריירה וכו'
מדובר כאן על נשים יראות שמיים שנועצות ברבנים ומנסות לעשות הכי הכי טוב בעיני אלוקים.
דברי "אמונה וביטחון" מתאימים אולי למי שמונעת וה' רוצה אחרת והיא נכנסת להריון למרות האמצעי מניעה.
אז זה מתאים להתחזק שאלוקים מתכנן לנו את המשפחה איך שהוא רוצה
אבל קודם- חובה!!!! חובה! השתדלות. כל אחת לפי כוחותיה ולפי מה שמתאים לה ולבעלה.
ומי שמתאים לה ילד כל שנה ויש לה אפשרות פיזית ונפשית- אשריה
מעניין אותי בכלל על מה הוא התריע והזהיר. אני אומרת את זה ישירות כי מוכר שבחב"ד מתקשים להכיל שאנשים אינם קופצים לדום אחר הרבי שלהם.
הרבנים הגדולים של כל הזרמים האחרים- דתיים לאומיים וחרדיים מתירים מניעה, ובמקרים רבים אף מעודדים אותה.
וכל השאלות המיסטיות לגבי אמונה בה', וכו', פשוט אין להן מקום כלל.
בורא עולם ברא את האישה עם יכולת הולדה, אבל לא של שנה אחר שנה!!!
הראיה- הנקה שמונעת הריון והשתמשו בה מימי עולם כמניעה ארוכה למעלה מכ"ד חודשים.
וראי איזה פלא, בדיוק בדורות בהם נחלש גוף האישה, וההגנה הטבעית החלה להתמוסס, והמחזור חזר במהירות מבהילה אחרי לידה, בדיוק באותם הדורות גילו את אמצעי המניעה.
יש מקרה בעולם????
אצלנו נהוג שלא חוכמה רק להביא ילדים לעולם.
הרעיון הוא לגדלם ביישוב הדעת ובשמחה לתורה, ליראת שמיים, לחופה ולמעשים טובים!
ואם זוג מרגיש שלא יוכל לתת זאת לילדיו ללא הפוגה מעשית, הוא נוהג נכון ובאחריות!!!
וכפי שסקיצה אמרה לך.... יש לי תחושה שאת קצת תמימה לגבי מניעה בחב"ד. אתם חדשים שם... תחפרי קצת ותופתעי.
לגבי מצב נפשי של האישה- אומנם אמצעי מניעה עלולים להיות לא פשוטים ולהביא למתח, אבל רק אם לא מטפלים בזה בזמן.
כתבתי הרבה, וגם סיפרתי באישי לבנות על תקופה מאוד קשה שעברתי עם מניעה. אבל- לא הזנחתי!!!
שיניתי הכל, הייתי בקשר צפוף עם מכון פועה, ובעלי ואני זכינו לשנה וחצי של אושר ושלווה שלא הייתה לנו מאז החתונה!
וכשנכנסו להיריון הזה, היינו מאושרים וזורחים עד שלא האמנו שנצליח להסתיר אותו קצת, מרוב שהלכנו במקום לרקוד.
ואחותי בהיריון השני, שלושה חודשים אחרי לידה? בכי תמרורים שלה ושל בעלה כמה חודשים.
מבינה את ההבדל?
אגב, עד היום מאוד מאוד קשה להם!
כל הדיבורים הנפלאים על כמה טוב לגדל שני ילדים צפופים הם לפעמים תיאוריה מנחמת
בן שלוש ובן שנתיים מתישים אותם!!!
ואם את שואלת, הם בהחלט מונעים עכשיו.
ומה שאת אומרת לגבי הגנת ההנקה- שגוי מאוד מאוד!
גם אני וגם אחותי הנקנו מלא, מלא, מלא, לא שאבנו כמה חודשים לבקבוקים, לא תמ"ל, כלום, הנקה בלעדית!!
ושתינו קיבלנו מחזור תוך חודשיים, אני עוד לפני....
אז מה תגידי?
אני משוכנעת בשלי, ואתן בשלכן.
וזהו!
בהצלחה לכולנו בחינוך ילדינו...
(וח"ו לא אמרתי שאני מאמינה בה' יותר מכן. פשוט אני הולכת אחרי הרבי בעיניים עצומות, ואם הוא אמר שאין לתכנן, אז אנחנו לא מתכננים. מרגיש לי להיות קרובה יותר לה' כשאני סומכת עליו גם בעניינים האלה. אם לכן לא, מי אני שאשפוט אתכן...)
עכשיו קראתי מה שכתבתי, זה נשמע מה זה מתנשא. זו לא הכוונה ואני מקווה שאף אחת לא תיפגע, אבל אני באמת גאה בדרך שלי וזה הכל.
נכנסתי להריון תוך חודשיים מהחתונה, בין הראשונה שלי לשני היה שנה.
והיה לי מאוד מאוד קשה עם זה!!!!!!!!!!!!!1
כל ההריון של השניה כמעט נדרתי שבפעם הבאה אני מונעת שנתיים.
אחרי הלידה קראתי סיפורים והתייעצתי עם הרופא על מניעה ושום דבר חוץ מנוברינג לא בא בחשבון אצלי.
ומכיוון שנוברינג מפחיתה את החלב החלטתי שאני לא לוקחת ונותנת לקב"ה לתת לי ילד וכוחות כשהוא חושב.
אני עכשיו 10 חודשים אחרי לידה ועדיין לא בהריון. לא מניקה מלא! ומקבלת מחזור סדיר (ז"א אין שום סיבה הגיונית למה לא נקלטתי).
ואני כן למדתי מזה, שהקב"ה נותן לבן אדם ילד כשהוא מסוגל!!!!
משיח עכשיו!אחרונהגידול שמח לכולנו
מניעה היא הגבלה לתקופת משך הזמן שבו יהיה לך קשה עד קריסה (וכן לא כל האמהות ברוכות הילדים קורסות. רק אלו שעשו את זה בעיניים עצומות ובלי מודעות ליכולת שלהם)
תכנון משפחה - הוא ההחלטה כמה ילדים להביא ומה המרווח המתאים ביניהם לפי הדימיון איך את רוצה שתיראה משפחתך.
תהום עמוקה פעורה בין השתיים.
זה שהרבי נגד תכנון משפחה לא אומר שהוא נגד מניעה ונגד רווח מינימלי הכרחי בין ילד לילד בהתאם לכוחותיה של אמו. [לא יודעת. לא מכירה את דעתו. רק מציינת היתכנות].
של הרבי.
כמובן שהכל צריך להיות בהתייעצות עם רב
אני אישית מאד אוהבת את חב"ד, למרות שזאת לא הדרך חיים שלי.
מאמינה במה שהרבי אמר
אבל- יש לי גיסה חב"דניקית והיא בעצמה אמרה לי שאם היא הייתה שואלת רב ואומרת לו שיש לה 3 ילדים שהגדולה בת שלוש אז הוא היה מתיר לה למנוע, אבל כרגע היא לא רוצה לשאול...
אז אני מאמינה שגם בחב"ד מודעים לצורך הזה לפעמים..
והלוואי שנצליח לא למנוע והביא ילדים בבריאות ובשמחה ושתהיה לנו משפחה גדולה בעז"ה
אני בטוחה שכמעט כל רב יחב"די ייתן היתר מניעה למישהי עם 3 ילדים צפופים... [כמובן לא למישהי אחרי לידה ראשונה, לדעתי, כמובן כשהיולדת בריאה בנפשה].
אני פשוט ניסיתי לצאת נגד התפיסה שנשים שלא מונעות מתעללות בעצמן/ בבעל/ בילדים. זה מה שמשתמע מהדברים שלכן (במיוחד עיניים ואחת האנונימיות)
1. רוב הנשים נכנסות להיריון כשנה לאחר לידה (ולא חודש אחרי כפי שכמה פה אמרו)
2. ילדים צפופים אין משמעותם פירוק משפחה (לפני כמה זמן אמרו פה שילד כל שנתיים זה צפוף וצריך למנוע ל5 שנים, אז ניתן לראות שהמניעה זה תוצאה של תרבות ולא מתוך מחשבה מעמיקה של בני הזוג אם למנוע או לא, ככה בכל אופןו אני חושבת)
3. לעיניים- מאז ומתמיד היו אמצעי מניעה: הנפוץ, לגבר, היה מין קונדום עשוי מעור כבש, ולאישה היו צמחים מיוחדים שהיא הייתה מבשלת וזה היה מונע, וגם היה שימוש ב"מוך" (קונדום נשי). אז אל תבלבלי פה שרק לאחרונה החלו להיות אמצעים. ובכלל, האמצעים האלה לא פשוטים ולא טבעיים לגוף של האישה.
4. בקשר לרבי- הרבי הוא משה שבדור. כמו שבעשרת הדיברות העם לא יכל לקבל ישירות מה' והיה צריך את משה, כך גם היום אנו זקוקים לרבי כדי שיראה לנו מה שה' רוצה. (זו תגובה לאחת האנונימיות )
יישר כוח לכל הבנות! ניתן לראות שהנושא בוער בקרבכן וזה אומר הרבה..... יום טוב!
אני קיבלתי מחזור חודש אחרי הלידה.
ואני בטוחה שזה מחזור ולא שאריות מהלידה כי שאולטרסאונד שעשיתי ראו שהיה ביוץ.
אני יודעת שאם לא הייתי מונעת הייתי נכנסת להריון. הגוף שלי הוא ב"ה פורה במיוחד. (ברגע שהפסקתי גלולות נכנסתי להריון.)
אז להגיד רוב הנשים נכנסות להריון כעבור שנה זה לא נכון בהכרח.. יש נשים ואני מכירה הרבה כאלה שלא מונעות ונכנסות אחרי חודש-חודשיים להריון.
ריבוי ילדים לא מפרק משפחה, אבל אמא ממוטטת שצריכה לעבוד, לגדל את הילדים ולהיות סמרטוט בהריון קורסת ולא מתפקדת וזה מכניס כעסים הביתה. וכעסים כן מפרקים משפחה.
אשרי כל מי שיכולה להתמודד עם המון ילדים והריון ועבודה. (גם נפשית גם גופנית וגם כלכלית..) אבל אם יש מישהי שלא יכולה, שלא ישפטו ולא יתקפו עד שיגיעו למקומה..
כי משום מה בסביבתי רוב הרווחים בין הילדים הראשונים לא עוברים את השנה וחצי (כלומר האמא נכנסה להריון הכי מאוחר אחרי 9 חודשים) המון נשים מסביבי יש להם 2 ילדים במרווח של שנה. דווקא שלקח להם שנה להכנס להריון שני בודדות במרחב.
בררת עובדות לפני שהצבת לפנינו כזו הצהרה מופרכת?!?
חוצמיזה שאנחנו מונעות לרוב רק עד גיל שנה
אז אם לא היינו אמורות בכלל להכנס להריון - הכל לגמרי בסדר מה???
ילדים צפופים שנה אחרי שנה גם כשהאמא מרגישה שהיא לא מסוגלת (התנגדות נחרצת כשלך למניעה בכל מצב) הם מתכון בדוק ב-100 אחוז לפירוק המשפחה.
הסיבה שאת רואה משפחות ברוכות/צפופות שלא קרסו היא כי למרות מה שנראה לך בעינייך הצעירות והבלתי מנוסות - היא שאפילו בחוגים מאד שמרנים (וכמובן שבחבד) נשים שיולדות אחד שתיים ואפילו שלוש צפופים מדי הולכות לרבנים ומקבלות מיד את ההיתר (שדרך אגב יש הרבה רבנים חרדים. אולטרה חרדים. אולטרה אולטרה מחמירים. שבאופן גורף חושבים שאישה חייבת למנוע לפחות חצי שנה אם הנקה לא מסייעת לה)
אותם סיפורים על משפחות שקורסות קצת יותר נדירים (אם כי קיימים) כי אין כל כך הרבה נשים עיוורות שלא חושבות ולא שואלות גם אם הן שוקעות וקורסות....
אמצעי המניעה של פעם היו כנראה לא יעילים משהו או אסורים לחלוטין (אין דרך להתיר קונדום) אחרת היינו גם מנסים את הצמחים המסתוריים והטבעיים שבטח אין בהם שמץ של איסור....
ודרך אגב - הנושא לא בוער בנו גם אם מאד תחלמי. אנחנו שלמות 200 אחוז ויותר עם המניעה ומגובות בכל הרבנים שיש.
הדבר היחיד שבוער בנשים הוא שבאה ילדה שיש לה 2 ילדים במרווח סביר לחלוטין (כולנו מונעות בשביל להגיע למרווח הזה. לא למשך תקופות יותר ארוכות בכלל) מסתכלת על כולם בזילזול כנשים חוטאות ...
המשפט המתנשא והבוטה שכתבת בסוף מסביר בדיוק ממה כולן נפגעות.
באותה מידה אני יכולה לומר שאנחנו שמחות שנושא זה שהרבי אינו משה של הדור ושאנחנו לא ממש שומעות בקולו בוער בקרבך וזה אומר הרבה...
אז אני יכולה לנסות ולחזור בשביל משיח שוב על דברים שאמרת, אבל בעצם זה מיותר.
כתבת מעולה. אהבתי מאוד.
ענו לך על כך שהקשקוש המגוחך שלך על כך שרוב הנשים נכנסות להיריון אחרי שנה פשוט חסר בסיס. כל אחת מבנות משפחתי שלא לקחה מניעה וכן מחברותיי הן ראייה לכך שזו שטות!!!!!
ענו לך יפה גם למה הכוונה פירוק של משפחה.
לדעתי זה המקום לומר לך אולי לא בעדינות- "כשתגדלי תביני". את מלהגת ומזלזלת בלי לדעת מהחיים שום דבר.
לגבי אמצעי המניעה שהיו נפוצים תמיד- ראשית, הזכרת קונדומים או מוך נשי- אלו אסורים לפי ההלכה. ב' -מידת היעילות שלהם הייתה קלושה. תכל'ס, מניעה שמותרת הלכתית הומצאה לאחרונה, בדורות בו נשים החלו לא לעמוד יותר בעומס, כשהגוף לא הגן על עצמו יותר.
צר לי, זו את שמקשקשת.
הרבי- איי איי איי.... את רוצה להוציא ממני בכוח מה היחס שלנו אליו?
אני מאוד משתדלת שלא, כי זה לא המקום.
רוצה מאוד לכבדך.
אז רק אומר הכי עדין- שעבורנו הוא רחוק כרחוק מזרח ממערב ממשה רבנו של הדור.
ושיבוא כבר המשיח. אמן ואמן
אם היית ועייניים זוהרות- מצטרפת וחותמת על כל מילה שלכם.
אבל... שימו לב! הרבי היה גדול שבגדולים. צדיק ענק שאין לנו כלים לתפוס בכלל.
רק מה? גם הצדיקים הכי צדיקים נפטרים. וכאשר שוכחים לקחת את העובדה הזו בחשבון. שהוא כבר לא פה איתנו וממילא לא יכול לפסוק הלכות, כי אינו מכיר את המצב בדורנו אז...
משיח- גם אם את מאמינה במשהו. אני מכבדת את אמונתך. מדוע אינך יכולה גם את לכבד את העובדה שיש דרכים שונות ממך?
מאחלת לך, וממש לא בציניות, ילד ועוד ילד ועוד... עד שתגיעי למקומינו, נשים שמכורח המצב מונעות.
שממש אבל ממש לא הסכימו עם דרכו של הרבי.
לבטל את כולם ולומר שהוא משה רבנו, זה זלזול חמור בכל האחרים.
אבל את צודקת, זה לא המקום בכלל.
מאוד מתאפקת לא לכתוב לך חריף יותר.
נראה לי שלא יזיק לך שמישהו יגיד גם לך "כשתגדלי תביני".
במה בדיוק את חושבת שאת גדולה יותר ממשיח???
היא אולי כותבת את דעתה בנחרצות, אבל בפירוש לא יורדת לכאלה רמות אישיות.
ובשם מי בדיוק את כותבת את הדברים המזלזלים האלו בתלמיד חכם עצום וצדיק???
אני מקווה שרק בשמך ובשם בעלך..
אולי כשתגדלי תביני שבאמת המציאות היא לא שחור ולבן- לא במניעה ולא ביחס לגדולי ישראל.
אולי תביני שכל כך הרבה פרמטרים נכנסים למשוואה,
האופי של האישה, החינוך שקיבלה, הילדים שקיבלה והאופי שלהם, המצב הכלכלי והכוחות הפיזיים.
אל תשכחי שבשביל למנוע צריך היתר הלכתי כי זה לא מובן מאליו כמו שאת מנסה לצייר, למרות שרבותינו מתירים ב"ה.
על על דעות הרבנים כולם מלבד הרב שלה.
זה שאת קרובה יותר לדעתה מסיח את עינייך מלהבין את הנקרא. תקראי יותר בשימת לב את ההודעות שלה, ותביני עד כמה הן מושחזות ופוגעניות.
כמה הן מתנשאות וחמורות.
אם תרצי אפרט לך באישי על סמך מי אני אומרת את דעותיי על הרבי מלובביץ'.
איני מזלזלת, אלא אומרת שעלינו הוא לא מקובל כלל.
וכי לא זה מה שהיא אומרת לגבי שאר גדולי ישראל?
קצת מצחיק אותי המשפט "אני מקווה שרק בשמך ובשם בעלך". אבל שוב, זה באמת רק אם תרצי באישי, כי איני חושבת שזה נכון לדיון כזה ציבורי.
לא אתייחס לפלפולים שלך אודות "כשתגדלי תביני".
מיותרים ומגוחכים.
גדולי עולם הם אלו שישבו על המדוכה עם כל הפרמטרים שאת חושבת שרק את מודעת אליהם, ומצאו לנכון להתיר!!
אז חסכי ממני התקפות חסרות טעם כאלה.
לא נעלבתי, אל תתחילי להתנצל, אבל בפרוש לא מקובלת עלי ההתפרצות. פשוט לא.
לעזוב את הבדיחות על חב"ד ולכבד את משיח. אחרות הקשו על שינויי ההלכות שלהם, והתבדחו על פטירתו של הרבי כן או לא, וכו'...
שם ביקשתי שיעזבו וכיבדתי אותה מאוד.
כאן מדובר במקרה שונה בו היא לא מבינה מדוע אין אנו נופלות אפיים לרגליה, הרי היא מצטטת את הרבי, וכל האחרים לא יודעים מה שהם מדברים, וכל הבנות כאן חסרות אמונה.
אז- עד כאן.
אם בן אדם לא מסוגל לכבד את דעות האחר, שלא יופתע אם יאמרו לו בגלוי מה חושבים על דעותיו.
אני מניחה שאני קצת מרחמת עליכן (ואולי גם אתן עליי) אבל לא חושבת שאינכם מאמינות... בחב"ד מאמינים שבכל יהודי, גם אם הוא נראה רחוק, יש אמונה בה'. ובטח ובטח נשים דתיות, כמו כולנו פה. לרגע לא חשבתי שאינכן מאמינות!!!
וגם איפה ראית שזילזלתי ברבנים אחרים???? זה שאני מזכירה רק את הרבי, זה כי אני חב"דניקית, ואצלנו כולם הולכים לפיו.
(ובכלל, יש כאן מישהי שקבוע מצטטת את הרב בורנשטיין... אז זה אומר שהיא מזלזלת ברבנים אחרים?)
עיניים, בבקשה להפסיק עם הרגשי.... :
משיח עכשיו!אני מרגישה שאתן מנסות להשתיק אותי, כי אני חושבת אחרת ממכן.
אז אני מודיעה שאמשיך להביע את דעתי כמה שארצה. יום טוב!
ולא כי את חושבת אחרת
אלא בגלל שאת מדברת בזלזול בגאווה בגסות ובבוטות בנושא שאין לך בו שמץ של מושג.
מזולזלת. דווקא חשבתי שהקפדתי על תרבות הדיבור. טוב נו, לא קראתי לאף אחת "ילדה" (והמבינה תבין).
ודווקא יש לי ניסיון בזה בכל זאת אני אמא ל2 עוד מגיל 20.... נראה לי שהרבה יותר קשה מלהיות אמא ל2 בגיל 30....
הגבתי לשירשור רק כי נשמעה פה שוב פעם האמירה השקרית והמגמתית שאמא שאינה מונעת מתעללת בעצמה ו/או במשפחתה- ונגד זה יצאתי. אם תסתכלי בתגובות שלי שוב, עם אובייקטיביות, תראי שאכן זה מה שעשיתי.

אם הייתכמו שהסבירות נותנת.
אין לי שמץ של נקיפות מצפון.
ואין לי שום יבלות בנושא
שאלתי רב לפני שמנעתי . הוא ענה לי שזו מצווה למנוע.
ואני אפילו גאה מאד מאד במניעה שלקחתי.
כמוני גם כל האחרות.
אבל כמו שמשיח מזדעקת אם אנחנו מזלזלות ברבי שלה . גם אנחנו מזדעקות כשמישהי מסתכלת עלינו בגאווה מלמעלה למטה והיא מרחמת עלינו כי היא מאמינה שבטח יש לנו אמונה אם אנחנו דתיות - ולא ברור לה למה אנחנו חוטאות.
דרך אגב אני מחפשת טיעון אחד הגיוני של משיח 


חוץ מזה שהרבי נגד תכנון משפחה - ושמשיח אפילו לא מבינה מה זה תכנון משפחה ושתכנון ומניעה זה לא אותו דבר. לא מצאתי עוד שום טיעון בכלל בדבריה של משיח. קראתי "עובדות" מענינות שהיא כתבה בלי להתחשב במציאות (כל הנשים נכנסות להריון חדש לפחות אחרי שנה
). והרבה זלזול בכל מי רב או אישה שחושבת אחרת ממנה.
זלזלת בנשים יקרות שמבוגרות ממך? ודיברת עליהם ואליהם בצורה כל כך לא יפה?
ואת ממשיכה להיות בהלם מזה שאנחנו גאות בכך שאנחנו שומעות בקול רבותינו ולכן "אין לך עם מי לדבר"..
סליחה שאני אומר - את ממש יהירה וגסה.
באמת אין מה לענות לך עד שתדברי אל נשים דתיות ומאמינות לא פחות ממך ואולי אף יותר שעברו בחיים קצת יותר ממך - בכבוד הראוי להם.
את חושבת שזילזלתי???????????????????????????????????????????????????????????????????????????
את דיברת בזלזול גאווה ובוטות.
העתקתי לך מספיק דוגמאות....
דעה שונה מביעים תוך כבוד לשני.
לא "מרחמים עליו" שהוא חושב אחרת ממך. לא "מאמינים שגם הוא דתי ומאמין" למרות שהרבנים שלו חושבים אחרת מהרב שלך... ולא "לא שופטים אותו " על זה שהוא מעז לחשוב אחרת ממך...
וחבל שאת לא משתתפת בשיחה גם. כרגע זה נשמע כאילו אני איזו קיצונית תמהונית.... 
(והבהרה, לא אכפת לי להשמע כזו כל עוד אני הולכת עם הרבי)
אני בת 25, אמא לשני צפופים בהפרש של 11 חודשים
ולשאלתך משיח... נקלטתי תוך כדי הנקה מלאה!!! (כן כן, מקווה אחרי הלידה!)
כך שזה לא נכוןן ש'כמעט כולם מוגנות שנתיים'.
ואני מונעת עכשיו, בהיתר מרב, יותר נכון, בהמלצה של רב- חבדניק.
ואת כן זילזלת פה בנשים, שאת אף פעם לא היית במצבם. וזה לא קשור לכך שהם חושבות אחרת ממך.
גם לי כאב הצורה איך שפה נשים זילזלו ברבי, איך שזילזלו בגדול הדור בלי שום בושה או פחד.
אבל זה לא קשור לוויכוח שמתנהל כאן.
הרבי היה נגד נגד נגד נגד תכנון משפחה
אבל הרבי היה גם נגד התמוטטות משפחה.
אם הייתי מונעת לשנה וחצי בגלל שאין כסף- לא נראה לי שהרב היה מתיר. כי זה תכנון משפחה.
אם אני מונעת כי פיזית כמעט הגעתי לאישפוז אחרי שתי הריונות קשים, כי אני בטראומה משתי ללידות וצריכה להתאושש, בגלל שלא הייתי מסוגלת כמעט לגדל את שני הקטנים של בחצי השנה הראשונה, כי בעלי היה מתוסכל וכעוס כי לא היה לנו זמן ביחד 5 דקות ביום וזה גרם לנו לבעיות קשות בשלום בית, אז הרב התיר, המליץ לנו למנוע לשנה וחצי. רק לשנה וחצי.
עכשיו שהקטן בן שנה אני מצפה לעוד הריון ולא מפחדת ממנו.
אהה ועוד משהו::
בסוף הדף של מכון פועה שמסביר איך להשתמש בטבעת הנוברינג היה משפט שאהבתי
ולפי דעתי צריך להיות עומד בפניה של כל אמא שהחליטה החלטה גורלית כזו:
"בתקווה לאגירת כוחות כי לפעמים ביטולה הוא קיומה!"
ואת כן צודקת שמניעה זה דיני נפשות וחייב אל כך היתר מרב,
אבל אם יש היתר מרב אז זה אומר שהרב חשב שאכן כדאי למנוע לתקופה מסויימת על מנת שלאמא יהיה כח לגדל את נשמות ישראל שהופקדו בידיה.
מאחלת שלכולנו יהיה כח לשפע שהקב"ה הפקיד בידנו ושנה הטובה ומתוקה!
וכתבתי את זה נראה לי פעמיים... ברור שאם את קורסת אז ישר לפנות לרב,..
אני תקפתי את העובדה שמאמינים פה שאישה שלא מונעת פוגעת ומתעללה בעצמה ובמשפחתה
שניזכה כולנו לבריאות וכוח לילדים ולבעל.
קראתי אותן בהכי אובייקטיביות שיכול להיות.
כולן דיברו על אמא שיש לה ילדים צפופים והיא לא עומדת בזה אבל ממשיכה לא למנוע.
האמא הזו מתעללת בעצמה ובילדים.
כולן מדברות על הרווח שיש לך. אישה שהיא לא מיוחדת ואין לה רווח כמו שלך באופן טבעי - נדיר מאד שהיא לא תקרוס.....
וזה שאת רואה נשים אחרות - זה או בגלל שהן מנעו בלי שאת יודעת או שהן מהבודדות שהרגישו שיש להם כוחות לזה.
שלא כל אמא עם קטנטנים צפופים לא עומדת בזה, ושאין הרבה אמהות עם קטנטנים צפופים
עם קטנטנים צפופים -כי הן פשוט מונעות בלי לספר לך את זה ובלי לתת לך על זה דו"ח.
כולל החב"דניקיות.
העובדות של הרפואה מדברות בעד עצמם - אחוז בלתי מבוטל של נשים יכנס להריון תוך כדי הנקה מלאה ובפחות מחצי שנה.
מי שעומדת בזה - לא מונעת ולכן יש לה צפופים והיא עומדת בזה.
ומי שהולכת עיוור עם ראש בקיר והיא לא יכולה להתמודד עם זה וגם לא עושה כלום - מקריסה את המשפחה שלה!! (וברוך השם אין הרבה כאלו נשים גם בציבור החרדי והחבדי ולכן נראה לך שאנחנו מגזימות)
כמה פעמים כתבתי את זה בשירשור הזה? אולי כדאי שתתחילי לקרוא את התגובות שכותבים לך??
חשוב לי לדעת, כדי שלא אחזור על כך שוב.
ודווקא לי התחשק כמה פעמים לבכות בגלל כמה דברים שבנות פה אמרו לי.... אז ביקורת כל אחד לעצמו בבקשה.
אני ממש ממש מצטערת אם פגעתי בכן,
אני מקווה שאתן סולחות לי ומבינות שזו כלל לא הייתה הכוונה. לא הרגשתי שזילזלתי וח"ו אני לא מנסה להתנשא מעליכן..... ממש ממש לא.
אני מבינה שחוסר ההבנה קרה בגלל הבדלי השקפה מהותיים בנושא ספציפי זה.
אז אני ממש מצטערת, ובאמת מבקשת סליחה מכל הלב....
שיהיה לכולנו יום טוב והרבה הצלחה, ותודה לסקיצה
את אמא ל-2 מגיל 20 כמו רובינו כאן. להזכירך איננו חילוניות שמתחתנות בגיל 30.....
לרוב אלו שכותבות לך יש גם יותר ילדים.
המרווח בין ילד לילד בא לך "בטבעי" לכמעט שנתיים....
איזה ניסיון יש לך בדיוק?!?!
ציטוטי זלזול גאווה וגסות?
"אני קצת מרחמת עליכן","בחב"ד מאמינים שבכל יהודי, גם אם הוא נראה רחוק, יש אמונה בה'. ובטח ובטח נשים דתיות" , "איני שופטת אתכן"
להמשיך??
אחרי שכתבתי שאני מרחמת כתבתי ש"ואולי גם אתן עליי"
מה שכתבתי על הנשים הדתיות, כדי להבהיר שלרגע לא חשבתי שאתן לא מאמינות
ו"אני לא שופטת", מה זילזול בזה?????
ושידברת בבוטות??
ובגאווה והתנשאות??
אם את לא רוצה לבכות - כדאי שתבדקי בעצמך איפה את מתנשאת. אם כולן חושבות כך ומזדעקות (ואת עוד מגיבה להן "לא בזלזול והתנשאות בכלל" שהן מזדעקות כי בתוך הלב ברוך השם בוערת בהן נקודת האמונה והן יודעות שאת צודקת והרבנים שלהן טועים) "אין עשן בלי אש" - תבדקי את עצמך.
לא כולן חושבות שמשיח זלזלה במישהו. אני למשל לא חושבת כך.
זה לגיטימי לחלוטין לכתוב דברים כמו "בחב"ד מאמינים" או "הרבי אומר..".
מה שלחלוטין לא לגיטימי זו המתקפה העלובה שאת ועיניים ניהלתן פה מול משיח.
זה בעיקר לא מכבד אתכן ואת מה שאתן מתיימרות לייצג.
וזה שלא כולן קופצות ומשתתפות בדיון המתלהם הזה שלכן- זה לא הופך אותו ללגיטימי.
פשוט המחשתן פה בצורה הכי ברורה את החסרונות של האינטרנט.
את הרדידות והנמיכות שהוא יכול להוביל אליהן.
את זה שלחץ קבוצתי ו"עידוד" לתקוף- סוחף אנשים למקומות שאני רוצה להאמין שלא היו מגיעים אליהם בחיים האמיתיים.
לא כייף להשתתף בדיון כזה.
דווקא יש לי הרבה דברים מעניינים לכתוב מנסיוני ומחיי האישיים,
אבל אתן מעדיפות להבריח מכאן נשים שמחפשות דיון קצת יותר עמוק ותרבותי.
זו בכלל לא מלחמה על הצדק. זו ילדותיות.
ולעניין השרשור-
כשהייתי צעירה (כמוכן), עם 2 ילדים די צפופים (שנה וחצי),
הלכתי לרב שלנו לדבר על מניעה (אחד מגדולי הדור).
הוא חשב אז שבגדול- מספיק רווח של שנתיים בין לידה ללידה,
ואני בפעירותי הבאתי לו מאמרים של ד"ר אורי לוי שטוען שלפי הרמב"ם חובה למנוע לפחות שנתיים
בין לידה לתחילת הריון.
אציין כי הייתה לו סבלנות רבה אלי, והוא הקשיב לי קשב רב,
למרות שכמובן שהכיר לפני כן את המאמרים האלו.
מאז הספקתי לעבור הרבה ולהבין שהחיים הם לא שחור לבן בכלל.
שלפעמים עדיף 2 צפופים והפסקה אח"כ,
ושלפעמים קטנצ'יק אחד שבא אחרי רווח יפה יכול לסובב בית שלם על האצבע הקטנה...
למדתי להכיר נשים שמונעות ולא מסתדרות גם עם שניים רחוקים וכל הזמן תשושות,
ולמדתי להכיר כאלו עם צפופים ממש שפשוט מנהלות בית בצורה מעוררת השתאות וגם מצליחות לדאוג לעצמן הרבה יותר ממני.
ואז הבנתי כמה שזה אישי,
וכמה שצריך להיזהר ולא לשדר שילודה צפופה=השרצה (ביטוי שעיניים השתמשה בו בשרשור אחר- אם כי חזרה בה אח"כ..).
אני מונעת, ואין לי שום קשר לחב"ד.
אני לא חושבת כמו משיח בכלל.
אבל מעריכה מאוד את עמדתה ולא חושבת שיש לה על מה להתנצל.
בטח לא בפניכן.
משיח- מאחלת לך שתקימי בית של תורה ושמחה,
שיהיה לך המון כוח לגדל את ילדייך,
ושאם כן תצטרכי פעם- תנוחי קצת יותר בין ילד לילד מתוך ידיעה שגם זה יכול להיות רצון ה'.
זה נראה שהתחנכת במקומות טובים מאוד.
דווקא אלו שתקפו אותך- כנראה שלא.
ולפותחת השרשור (אם מישהו עוד זוכר אותה...)-
אני מונעת פעם שניה עם התקן לא הורמונלי ומרוצה מאוד.
זה אמנם פולשני, אבל למי שמסתדרת עם זה, זה פשוט מעולה.
כל דבר הורמונלי שניסיתי שיבש אותי לחלוטין.
אם תרצי יותר פרטים- מוזמנת באישי.
יש לי דמעות בעיניים מרוב התרגשות.......כל הבוקר שלי היה כל כך מגעיל..., וסוף סוף אני רואה קצת אור....
תודה שכתבת מה את חושבת באמת, זה כל כך יפה ואמיתי ואצילי. נעם לי לקרא את גברייך, גם אם על חלקם אני חולקת.
את פשוט מקסימה לדעתי (
)
ובאמת הקפדתי להדגיש מה היא דעתי, והשתדלתי כל כך לא לזלזל, ואם בכל זאת מישהי מרגישה מזולזלת אז סליחה.
כמו שצריך, מהתחלה, לפי הסדר.
כי אם היית עושה זאת, היית מגלה דבר פשוט.
הנשים שהגיבו למשיח בחריפות עשו זאת אך ורק אחרי שהיא פתחה את הפה בהתבטאויות מאוד מכוערות.
אני לא רואה דרך אחרת להסביר את זה שאת לא מבינה שאנחנו כיבדנו, נתנו לה מקום, והיא- לא!
לא הסכימה לכבד אפילו במילה את הדעות שלנו, הרבנים שלנו, הרגשות שלנו, האמונה שלנו.
זלזול אחד ארוך.
היא הזמינה על עצמה כל תגובה.
יש לך דרך אחרת לבאר משפטים כמו:
אני מניחה שאני קצת מרחמת עליכן
ובטח ובטח נשים דתיות, כמו כולנו פה. לרגע לא חשבתי שאינכן מאמינות!!!
אני באמת גאה בדרך שלי וזה הכל.
אנחנו נשים מאמינות, ואיך לא להאמין שמה שעושה ה' זה לטובה?
עזבי, נמאס לי לצטט אותה. זה רק עושה לי רע.
ושוב, היא זו שתקפה אישית.
היא זו שיצאה נגד כל הדעות התורניות האחרות.
לא תקפתי את הרבי שלה, אלא עמדתי על כך שהוא אינו הרבי שלי ואיני רואה בו אורים ותומים או משה רבנו. כי אלו אמירות שמאוד מחייבות את כולם לציית לו. ורציתי להבהיר לה שהיא טועה. אננחנו לא מתייחסים אליו כך.
גם בענק הרב מרדכי אליהו אף אחד לא רואה אורים ותומים חלילה אלא מגדולי הדור.
אה, תודה רבה על מחמאות נוסח
מתקפה העלובה שאת ועיניים ניהלתן פה מול משיח.
זה בעיקר לא מכבד אתכן ואת מה שאתן מתיימרות לייצג.
וזה שלא כולן קופצות ומשתתפות בדיון המתלהם הזה שלכן- זה לא הופך אותו ללגיטימי.
פשוט המחשתן פה בצורה הכי ברורה את החסרונות של האינטרנט.
את הרדידות והנמיכות שהוא יכול להוביל אליהן.
את זה שלחץ קבוצתי ו"עידוד" לתקוף- סוחף אנשים למקומות שאני רוצה להאמין שלא היו מגיעים אליהם בחיים האמיתיים.
ממש תודה לך. מאוד מחמם את הלב.
אני מנסה להבין אותה, אבל אותך ואת מה שכתבת אני לא מבינה. אין לך שום זכות לכתוב ילדותיות על מה שאחרות כאן כותבות. מי את שתדברי אלינו ככה:
ציטוט:
אתן מעדיפות להבריח מכאן נשים שמחפשות דיון קצת יותר עמוק ותרבותי.
זו בכלל לא מלחמה על הצדק. זו ילדותיות.
ואחרות... הן אפסים.
אל תגידי לי לנוח, אלא תשמרי את המשפטים שכתבת עלי ועל עוד כמה, מספיק אפילו את הציטוטים שציטטתי לך, ותקראי בערב יו"כ.
יעשה לך טוב מאוד לדעת שכך פנית למישהי ברבים.
תחפשי את זה כמה דפים אחורה, ותופתעי. מאוד.
קיצור, תתביישי לך.
לכי תהרסי למישהו אחר את היום.
מנסה לשכוח ממך ולדעת שיש חיים טובים ויפים מעבר לכאלו שנהנות מלהטיח באחרות דברים קשים ועוד לומר אולי הייתי עדינה איתכן מדי.
לא האמנתי שאת מסוגלת לכך.
סוגרת את הפורום עכשיו רק כדי לא להיתקל בך יותר להיום.
קצת יותר מדי.
שדרך ארץ, כבוד לזולת, הם לגמרי לא בראש מעיינייך.
זו נאיביות גמורה להשתלח בכולן ואז ליילל- אבל מה כבר אמרתי, סליחה, מחילה, פשוט אני זו שמאמינה ואתן רחמים עליכן...
מספיק עם הרגשי?
את מבינה מה שאת רוצה?
לומר כל מה שנוח לך ושאחרות יבלמו וישתקו, כי את מדברת בשם הרבי...
צר לי, הרבה גבולות חצית כאן.
את לא רק ציטטת את הרבי כפי שאת מנסה לומר.
את הבאת אותו כדעת יחיד- כל מיני מלמולים על אורים ותומים,משה רבנו.... ולא היית מוכנה לקבל שזו דעת יחיד, וכל הרבנים מכל הזרמים פוסקים אחרת.
זהו זלזול בוטה וחמור שאני למשל לא מוכנה לקבל.
ולכל הבנות שתהו על דברי על הרבי.
לא אומר הרבה, רק אומר דבר אחד.
הרבנים שאנחנו הולכים בעקבותיהם הם כאלו ששבעים שמונים תשעים שנה רכונים על דף גמרא וספונים על הסטנדר, ומעולם לא עולה בדעתם כי הם אורים ותומים או משה רבנו או יודעים בדיוק מה רצון ה'.
להפך, הם מתפללים יומם ולילה לבל תצא טעות תחת ידם, ולפני כל פסיקה חמורה שוקעים שוב ושוב בסוגיות אותם מכירים בע"פ מתוך תחינה שאכן יכוונו לרצון ה'.
מימי חורבן הסתלקה הנבואה, ואנו הולכים אחרי רבותנו שמוסרים נפשם כדי להבין את רצון ה'.
אף אחד לא מתיימר להכריז שהם משיח למשל...
אתן יכולות לחשוב על ההתנגדות לרבי בלי להתעלף, כמו ההתנגדות לחסידות.
אלו דרכים חדשות ביהדות, והגאון מווילנא לדוגמא לחם נגדן בחרוף נפש.
וזה די מובן כשרואים איך הם מבטלים את כל האחרים ומזלזלים בכל מי שלא הולך ברוח המשיחית הזו... מזה בדיוק חשש הגאון.
"הסתלקה" הנבואה ולא "נעלמה" וכו' כדי לומר שהיא מתחבאת ולא שהיא נגמרה לגמרי....
ב. הבאתי את דעת הרבי כי רק אותו אני מכירה
ג. היום כבר אין כמעט "מתנגדים" לחסידות ואפילו בישיבות הכי ליטאיות לומדים חסידות.... יותר אני לא מגיבה לך, כי אני רואה בדיוק לאן את חותרת. פגיעה ברב, בייחוד בנשיא הדור (גם אם לא לדעתך) היא דבר חמור מאד ואת קרובה מאד למשהו שאני לא רוצה להגיד. יום נעים!
בחב"ד - מסביר הרבה על התמימות שלך.
אבל לצערי לא מסביר ולא מתרץ את היהירות שלך.
שכשאדם רואה פגם בחברו, הוא צריך לדעת שיש את אותו הפגם גם בעצמו (במידה כזו או אחרת)
בהתחלה לא חשבתי להגיב,
אבל את מייצגת ציבור שלם ולא אדם יחדני בשם הזה.
וכשאת מדברת בשם הרבי את צריכה לדאוג לעשות את זה בצורה ראויה כדי שלא תגיעי ח"ו לחילול ה'.
דבר שלצערי ולדעתי גרמת כאן,
זה מה שהוביל אותי להגיב.
מקווה שכולנו נלמד מהטעיות שלנו ושל אחרים וסליחה אם פגעתי בך.
תראי, רק פעם אחת הזכרתי את הרבי, שאמר כמה פעמים כמה שהוא נגד תכנון משפחה. בשאר ההודעות טרחתי וכתבתי שזו דעתי האישית והדגשתי זאת כמו למשל בהודעה עם הכותרת: "האמת, אני מתלבטת אם להמשיך ולהגיב..."
דבר שני, הבהרתי כמה פעמים שהתחלתי להגיב לשרשור רק כאשר מישהי פה רשמה שמי שלא מונעת היא אמא מתעללת, וחזרתי על דעתי (שזו אמירה נבובה) שוב ושוב.
דבר שלישי, לא שמתי לב שכתבתי בזלזול, ובערך 3 בנות אף הודו בכך שלא זילזלתי ( ו בערך 4 בנות הרגישו שכן זלזלתי), הדגשתי שזו לא הייתה כוונתי והתנצלתי.[ראי הודעה עם הכותרת "בנות"). [איני מצפה שהבנות שכתבו פה דברים לא יפים והעליבו להתנצל גם הן, אך זה מה שאני הייתי עושה במקומן]
"הזהר בגחלתן שנשיכתן נשיכת שרף ועקיצן עקיצת עקרב"
גם גמרא לא התגלה עד זמן מסוים.
ולידיעתך החסידות מושתת על הזוהר הקדוש.
שזה, גם את מסכימה חלק המתורה הקדושה.
אבל שיטת שיטת חב"ד מתנגדת לוויכוחים חסרי טעם
ולכן אם את מעוניינת באמת לדעת יותר את מוזמנת לשאול.
וזה שמשיח טעתה מאוד בצורה שבא היא הביעה את עמודתיה (וביקשה סליחה)
לא הופך את זה להתנהגות חב"דית טיפוסית
והיא לא התגלתה אלא נכתבה למען לא תישכח!
אני לא מחפשת לפתוח פה את הדיון, הגאון מוולינא יוכל גם לענות לך על כל מיני תהיות. ( ספר ענק בן שלושה כרכים בשם "הגאון" ). שיטה בת 3000 שנה לא צריכה להתנצל מול שיטה בת 400 שנה.
חברות יקרות, זה לא פורום דת, פשוט עזבו.
אנונימי, אולי בגלל שאת משיח עצמה. ואולי אחרת. לא מעניין אותי.
אם את לא מבינה את כל מה שהיא כתבה, זה לא העסק שלי.
היא זו שפגעה, רמסה, זלזלה,
והתנצלותה המלאה ברחמים עלינו היא כטובל ושרץ בידו.
זה שאת קרובה לדעתה, לא אומר שמותר לך לקרוא ברפרוף, ללא סדר כרונולוגי בהודעות, ללא הבנת הנקרא.
אל תטיפי לי,
תעשי את חשבון נפש.
ואם מעניין אותך, אני מקפידה על מה שכתבת.
אלייך אלול לא נוגע, הא?
כל הנשים היו מניקות גם אחרי גיל שנתיים. וכולן היו מסולקות דמים מינימום כ"ד חודשים לאחר הלידה? יודעת מדוע?
כיון שפיזית זה לא יתכן שאישה תלד כל שנה!!!!!!!!!
זו הייתה מניעה טבעית, מתנת ותכנון הבורא, וכולן השתמשו בה!
כיון שטבע הבריות נחלש, ההנקה אינה מגינה יותר, הביא הקב"ה לנשים ולמשפחות פתרון אחר, לא הגנה טבעית אלא התערבות חיצונית. שאומנם פחות נעימה ואפילו מטרידה, אבל מביאה את ההגנה המיוחלת.
דיבורים כמו "ילדים זה לא מטרד" פשוט לא ענייניים! מיסטיים ובעיני גם לא הוגנים!
ואגב, אני גם שמעתי, ממקור חב"די מוסמך שכשהרבי דיבר בשבח הילודה הוא הסביר שכל אישה תשתדל להביא ילד אחד נוסף ממה שיש במשפחה שממנה היא באה.
הווה אומר- אם אתם 6 ילדים, אז את תעשי השתדלות ללדת 7. לא צריך להשתגע ולהיות אמא עייפה תמידית בגלל הריון- הנקה-הריון-הנקה עד בלי די רק כדי להשתתף במירוץ אל המשפחה הכי גדולה בישוב...
ותעשו לי טובה, כל המתיפיפות (מחילה) בדיבורי בלי אמצעי מניעה. לא יודעת באיזה סרט אתן חיות, ואולי ההנקה מונעת לכן שנתיים שלמות. אבל רוב רובן של הנשים לא בנויות ללדת כל שנה, ולא סתם אמרו חז"ל שהתאוששות מלידה אורכת שנתיים.
אף אחת לא צריכה לאמלל את עצמה ולמחוק את עצמה רק כדי ללדת עוד ועוד ועוד עד קצה גבול היכולת ומעבר לו.
זה לא נורמלי, לא טבעי, לא הגיוני ולא כלום. ואז מה אם עוד חמשים שנה תהיה לה נחת ממאות הנכדים שלה, צריך לחשוב גם על עכשיו.
מי שרוצה, ושלמה עם זה וטוב לה- שתזרום, למה לא. אבל רצון ה' זה שאישה תהיה שמחה בעצמה ושמחה בחלקה, שתמלא את תפקיד חינוך הילדים על הצד הטוב ביותר, ועוד כמה דברים חשובים כאלה.
ושמעתי בשם הרב בורשטיין שבגן עדן יושבת אמא לחמישה ילדים ממש ליד אמא לעשרה...
פעם הגוף שלנו היה בנוי אחרת, אפילו ראיתי במקור מסוים (איזה ספר שבעלי פתח לי) שנשים לא קיבלו מחזור 4 שנים אחרי לידה!
זה חשוב להרבות בילודה - כשיכלו נשמות אז המשיח יבוא - כשכל הנשמות ירדו לעולם אז המשיח יבוא, וגם המצב במדינה הוא כזה שבאמת צריך להרבות בילודה יהודית דתית....
כל אחת תראה כמה היא יכולה וכמה כוחות יש לה בלי להשתגע ובלי שהמשפחה תיכנס להידרדרות נפשית. וכן, מותר להשתמש באמצעי מניעה! בשביל זה המציאו אותם כי אנחנו לא סופר ווומן
יש לי כמה חברות שיולדות כל שנה - הרוב נגמרות, לא מתפקדות כמו שצריך ולוקחות עזרה מכל הסובבים אותם שלפעמים זה מוגזם. הן מתלוננות ומקטרות, עייפות ואני מרחמת עליהן, מה יקרה אם תחכי עוד חצי שנה עם ההריון הבא? הילדים יגדלו, את תתאוששי ויהיה לך יותר קל!
(אני לא מדברת על כאלה שהתחתנו בגיל מאוחר ואז הן רוצות משפחה גדולה בשנים הפוריות שנשארו להן)
היוםן רוב הנשים עובדות, אז לדרוש מאשה גם ללדת המון וצפוף, גם לצאת לעבוד לגם לתפקד בתוך הבית עם הילדים הבעל ואחזקת הבית?? א"א הכל ביחד, לפחות רוב הנשים. ואני מדברת בתור אחת שבעלי עוזר בבית המון המון, ועדיין החיים מעייפים
עיניים זוהרותאני גם מקווה שאצליח לא למנוע הרבה ולהביא כמה שיותר ילדים
אבל, אני מכירה סיפורים על נשים שנכנסו תוך חודשיים שוב להריון וזה ממש גרם לבעיות נפשיות, ללחצים, לעצבים ועוד
שמעתי על מישהו ששאל את הרב אם הם יכולים למנוע כי הוא כבר מכה את הילדים שלו (לא מכירה אישית)
יש עוד מלא סיפורים
ואני יכולה להגיד שלפעמים זה פשוט חובה! ואני מדברת בתור אחת שבאמת שואפת להרבה ילדים
אבל כשאני רואה מסביב נשים מסויימות אני יודעת שב"ה שיש פתרון
ודבר אחרון,
אני זוכרת כשלמדנו באולפנא הלכות שבת אמרנו לרב- מה זה, מחפשים פתחים להקל
אז הוא ענה- מה אתן חושבות, שהקב"ה לא ידע שיש את הפתחים האלה? הוא שם אותם שם כדי שנמצא ונשתמש בהם
אז גם כאן, ב"ה שיש אמצעים, כמובן שצריך לשאול רב, לחשוב פעמיים לפני ולא סתם להשתמש- אבל זה שם והקב"ה נתן לנו את זה ואת היכולת להשתמש בחלק מהאמצעים
באופן טבעי עם מדידת חום הגוף כל בוקר, דבר ראשון בבקר (תוך כדי פקיחת עיניים), ולרשום בגרף -
ציר ה X התאריך (המאוזן) וציר ה Y הטמפרטורה (הציר המאונך).
הגרף המצוי הוא שהחום פחות או יותר אחיד עד יום הביוץ. פתאום חום הגוף יורד בחצי מעלה עד מעלה, ולמחרת עולה ומגיע לנקודה שגבוהה מהמפלס שלפני הנפילה.
הביצית פוריה למשך 48 שעות, יש טוענים 72 שעות, אם הביצית ממש מיוחדת!
אם אפשר לחכות עד אחרי שלושת הימים, אין חשש להכנס להריון.
אני מכירה נשים רבות שדאגו למרווח בין הילדים באמצעות הפטנט הזה, וגם כאלה שכיוונו דווקא להכנס להריון בשיטה הזאת.
בהצלחה!
רציתי להתייחס לגבי הטענה שה' מביא את התינוק בזמן הטוב ביותר..
אז כמובן שזה נכון, אבל אנחנו צריכים לחיות בעולם בביטחון והשתדלות. אם למישהי ח"ו יש בעיות ואסור לה להיכנס להריון- אז אולי שלא תמנע כי אם ה' נותן זה צריך להיות?? אישה אחרי ניתוח שחייבת למנוע- אולי לא תמנע ותצפה שה' יעשה את זה בשבילה??
זה נכון שה' שולח הכל ויודע מה טוב בשבילינו, ועם זאת עלינו לקחת אחריות על עצמינו ולשקול את הדברים בהתאם להתנהלות הטבעית בעולם הזה.
החישובים שעשו פה בסגנון של 15 ילדים ב15 שנה, "אם לא אמנע יהיה לי ילד כל שנה..."
לא נראה לי מדויקים.
כשאני רואה משפחות מסביבי רואים שבאמת בהתחלה ב4-5 ילדים הראשונים ההפרשים קטנים יותר
אבל בהמשך ההפרשים הולכים וגדלים. יתכן שזה בגלל מניעה (לא שאלתי אף אחת אם היא מנעה או לא)
אבל יתכן שזה בגלל שעם הזמן באמת הגוף נחלש ופחות פורה
ואולי גם החיים העמוסים מונעים קצת? כי בפשטות יש פחות זמן להיות ביחד ?
אני סתם מעלה השערות, אולי תצליחו להחכים אותי עם עובדות.
בכל אופן חשוב לזכור ששנות הפוריות לא כ"כ רבות (יחסית לשנות החיים) וכל אישה צריכה לזכור שבמוקדם או במאוחר (ובלי תכנון מוקדם)
היא כבר לא תוכל ללדת גם אם מאוד תרצה.
ראיתי שכולן פה נגד משיח עכשיו, אז חשוב לציין שאני דוקא מסכימה איתה, עם הסתייגות (שנדמה לי שהיא בעצמה ציינה) שכמובן שאם האישה פוריה במיוחד ונכנסת תמיד להיריון מיד אחרי לידה והיא על סף התמוטטות- מומלץ לה למנוע בהתיעצות עם רב כמובן (וגם בחב"ד יודעים להמליץ על מניעה אבל כנראה במינון הרבה יותר נמוך מהסרוגים).
ולא כדאי לפתוח פה על הרבי מליובאוויטש, אתן לא רוצות שיפתחו את הפה על הרבנים שלכן, אז בבקשה.
ראשית, הנחה: ילד אחד כבר מדי צפוף
שאלה: האם יש משהי שמוכנה לוותר על ילד שנולד מהריון שלא נמנע למרות שימוש באמצעי מניעה כלשהן?
טוב, השאלה באה רק לברר האם הטענות בקשר עם התוצאה מההריון (ילדים צפופים) הלא רצוי הן הסיבה האמיתית לרצון למנוע או עצם ההריון הוא הסיבה למנוע.
טוב, בטח התשובה תהיה גם וגם.
ונשאל שוב, האם יש משהי שמוכנה למזער את הנזק ולהתעלם מתוצאת ההריון ע"י מסירת הוולד, לפחות לא יהיו צפופים?
ניתן גם לשאול האם שיקולים לקבלת ילדי אומנה מתחשבים באותה עוצמה בצפיפות המשפחה?
מתייעצת...
ילד מתוק מאווווד מלא שמחת חיים, חברותי שמח, משתף
שנה שעברה הכל היה נראה חלק בהקנית הקריאה עם הגננת
לא היו תלונות בכלל
כן ראיתי שהוא קורא מעט לאט אבל לא חשבתי שיש בעיה בתור התחלה
ועם הזמן זה ישתפר
השנה עשו בדיקה לכל הילדים
והמורה שבדקה אמרה שיש לו קשיים רבים בהקנית הקריאה, לרבות הקריאה האיטית והוא צריך הוראה מתקנת אצלה
ברור שזרמנו ורצינו ומיד התחלנו שיעורים
הילד מילא את כל המשימות בשמחה ובהתמדה והיה נראה שהוא מתקדם
אחרי כמה שיעורים התקשרתי לשאול איך מתקדם
אז היא ככה נאנחה ואמרה שהוא מפטפט המון ומאוד אסוציאטיבי ונראה לה שצריך אבחון כי זה תוקע את ההתקדמות בקריאה
לדעתה יצטרך רק לזמן מועט עד שיעלה על המסלול
כמו ילדים טובים לקחנו לאבחון אצל אחד המומחים בארץ בתשלום של כמה אלפים טובים
והמומחה אמר שהוא נוטה להבין למה המורה מתכוונת וממליץ על תקופה להקנית הקריאהה לטיפול תרופתי ואז נשקול אם להפסיק
הדגיש גם שבגלל שמדובר בילד שופע בחן הוא לא מעונין לכבות אותו ולכן מתחיל ממינון של 10 מג ולדעתו זה בהחלט יספיק
התחלנו לתת לו, התחיל להרדם מאוווווד מאוחר
לפעמים בוכה
אבל בסהכ תופעות שהתמודדנו איתם הכל למען ביסוס הקריאה
אני ובעלי עובדים איתו והוא משתף פעולה והיה נראה לשתינו שהוא התקדם מאוד
עכשיו המורה שולחת לנו דוח סיכום אחרי רצף שיעורים עם העתק ששלחה גם למורה שבכיתה שלו
עם דוח נכון למצב הילד בו היא כותבת בשורתץ סיכום שהילד משתף פעולה ומתקדם אבל נוטה לדבר הרבה ולאסוציאטיביות מרובה
והיא ממליצה לשקול להעלות מינון תרופתי
האמת נשברתי ממש עומדות לי דמעות מאז שקראתי את הדוח בגלל השורה הזו
גם ככה היה לי מאווווד קשה לתת לו את זה בגלל שלדעתי הוא ככ קטן ובכלל
ועכשיו היא בכלל מעונינת לכבות אותו סופית??
כן הוא ילד דברן...
אני מנסה להבין ממי שמכירה ,האם ילדים בכיתה א אמורים לשבת שיעור שלם אחד על אחד לעשות הוראות ולא לדבר בכלל?? או עד כמה אפשר לדבר ומתי זה נחשב למוגזם?
אולי היא לא מאוד מענינת אז הוא מתחיל לדבר?
אין לי באמת ניסיון אבל נשמע תקין שזו ההמללצה אחרי שאנחנו רואים התקדמות והיא גם ציינה ?
זה בעיניי לא סיבה לריטלין.
אני מבינה שזה הדבר הכי קל למורה, ונוח שאם הורים משתפים פעולה אז יאללה למה לא.
אבל נשמע שהילד בסדר גמור, הוא רק בכיתה א, בעבר בכלל לא היתה ציפיה לעלות לכיתה א קוראים ורק בשלב הזה של השנה ילדים התחילו להתאפס על הנושא.
הגבירו את הציפיות מהילדים לשמיים, שיבואו קוראים, שלא ידברו, שלא יזוזו, שיתקדמו כולם בול באותו קצב כי אם זה מהר מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתת מחוננים ואם זה לאט מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתה קטנה או שילוב וכמובן כדורים.. ולמרות שמורים עובדים מאד מאד קשה, נשמע לי שיש דברים שהם פשוט החליטו לא להתמודד איתם.
אישית לא הייתי נותנת גם את מה שאתם כבר נותנים.. הייתי מדברת עם הילד מסבירה לו כמה חשוב לא להפריע בשיעור, עושה לו מבצע עם טבלת מדבקות או כל תמריץ אחר. וכן, לפעמים הוא ידבר ויהיה אסוציאטיבי (הוא ילד! הם אסוציאטיביים...) וזה יהיה בול כמו כל ילד אחר.
ועם ההתקדמות ההו כה חשובה בקריאה - פשוט שבו איתו בבית ותקראו. יש ילדים שלוקח להם קצת יותר זמן. אז מה
פשוט יש סביבי המון ילדים בגיל הזה, חלקם ילדים עם אתגרים כאלה ואחרים וחלקם "נורמטיביים" לגמרי (יודעת שזה נחשב מילה פוגענית, אין לי ניסוח יותר טוב כרגע), ואני ממש רואה שזה חוזר על עצמו אצל המון ילדים, שגרים באזורים שונים ובתיס שונים. עם הילדים המאתגרים יותר אני עוד יכולה להבין, אבל ילדים שקצת חולמים - אבחון וריטלין, ילדים שמדברים- אבחון וריטלין, ילדים שלא משתלבים חברתית - אבחון ותרופות. ועוד ועוד. ברמה שבית ספר לא מוכן לתת לילד שקט שלא מפריע בכלל אבל שמאובחן עם דיסלקציה עזרה עד שיקח ריטלין.. לא יודעת פשוט נשמע לי מוגזם כל המצב
בכיתה המורה שלו לא התלוננה על דיבורים
יזמנו כמה פעמים כבר שיחות איתה והיא אמרה שההוראה המתקנת תעזור לו אבל חוץ מזה הכל בסדר גמור
(הדגישה שאין לנו מה לחשוש שהיא כבר עברה הרבה ילדים ופגשה הרבה סוגים והוא יעלה על דרך המלךך עם הקריאה)
הייתה אפילו רגועה מדי
אני מדברת על דיבור אצל המורה התקנת שעוזרת לו בקריאה
שם זה שיעור אחד על אחד
וכנראה הציפייה היא להיות הרבה יותר קשב כי למעשה אין הרבה הסחות...
לק"י
כל עוד הוא לומד ומתקדם (ולא מפריע אפילו לאחרים), אז הכל בסדר.
שהמורה הפרטנית תמצא דרך להתמודד עם זה.
על כזה דבר
לכדורים יש המון תופעות לוואי
אם לא חייבים לא כדאי
ואני חושבת שהגיוני שכשהילד באחד על אחד הוא יותר מעוניין לפטפט
יכול להיות שזה מבחינתו חוג עם "חברה גדולה" והוא לא מבין שזה זמן שיעור. או שלא בא לו עוד שיעור של להחזיק את עצמו בנוסף לשיעורים בכיתה. חוג זה דבר משוחרר יותר..
מממש לא הייתי נותנת ריטלין על כזה דבר. זה כדור עם הרבה השפעות
הוא נשמע ממש ילד מתוק ולעניין. ילד שמח שבשיחה אחד על אחד באלו להנות
אם המורה בכיתה לא מתלוננת, מי היא שכן תתלונן? שתתמודד. היא מצפה שהשיעור ירוץ כמו במרתון?
כותבת את דעתי האישית בלי שום הבנה בתחום. הוא נשמע כלכך מתוק!
בה יש לי עוד ילדים.. כולם מתוקים מאוד
אבל בו יש משהו שובה לב
מקבלת על זה הרבה פידבקים מאנשים
שמחתי שהתרופה לא כיבתה אותו לגמרי כמו שחששנו
וניסינו להתמודד עם ההשלכות האחרות
ועכשיו זה גם לא מספיק
לא יודעת למה זה ממש הציף אותי...
לק"י
אם רק בשיעור הפרטני הוא פטפטן זה לא נורא.
אם בכיתה, אז צריך לחשוב מה לעשות (לא מבינה בקשב וריכוז. אבל לא בטוח שתרופה זה הפתרון, אם זה הקושי היחיד).
או בגלל הקריאה? אם זה רק לקריאה אז קודם כל כתבת שגם אתם וגם היא רואים התקדמות, ושעם כל הכבוד תנסה להתמודד עם זה שהוא מדבר ואסוציאטיבי. אם יש פה בעיה של קשב וריכוז צריך לבדוק את זה כמו שצריך ולאבחן. עם כל הכבוד למורה הפרטית, מותר לילד לדבר ולהיות מוסח גם אם זה אחד על אחד, והדרך לטפל בזה היא לא לדחוף לו תרופות אלא לעניין אותו- בין אם שתשנה את צורת הלימוד או שתעשו לו מבצע או משהו שיתן לו יותר מוטיבציה. לדחוף תרופות של קשב וריכוז רק בשביל שיעורי קריאה פרטיים נשמע לי פשוט לא קשור. אם היא לא מוכנ העדיף בעיני להחליף מורה ולא לתת לילד תרופות שהוא לא באמת צריך
ועוד אחכ בהמשך התגובות הבנתי שבכיתה הוא בסדר והמורה לא התלוננה ושזה רק המורה באחד על אחד, אז באמת נשמע לי מוזר לתת על זה תרופה..
להפך לנצל את זה שהוא אסוציאטיבי לעשות לו משחקים מעניינים לאתגר אותו, לעניין אותו לא לדכא אותו... ולא בטוח שילד בגיל הזה צריך להיות דממה על הכסא בפרטני...
פרופ ווטמברג
והוא גם אמר שהוא מבין על מה המורה המתקנת מדברת
שהוא כן ילד עם הסחות יחסית לגילו
ומקבל את ההצעה שזה יהיה לתקופה של הקנית הקריאה
ואז נשקול אם להמשיך אם בכלל צריך...
אני גם מכירה מהבית שהוא מדבר הרבה
זא עשינו אבחון
בלב כבד נתתי לו כי באמת רוצה שיצליח והוא גם יש לו המון מוטיבציה
אבל עכשיו היא ממש גרמה לי להתחרט...
באמת אחד על אחד זה משעמם כנראה בשבילו
אבל בכיתה עם כל ההסחות הוא כנראה לא משתעמם, בכל אופן הוא לא מפריע שזה ממש יפה
והשאלה אם אפשר להקנות קריאה גם בלי הכדור או שזה בלתי אפשרי? היתה תקופת ניסיון?
בתחילת שנה הוא למד כמה שיעורים
ואז כשיזמנו איתה שיחה על התקדמות היא התלוננה שהוא מרבה לדבר וזה מפריע לו להתקדם כמו שהיא חושבת שהיה צריך
לכן המליצה על אבחון
מה שלי הפריע בכל הסיפור
זה השורת סיכום
" מתקדם ומשתף פעולה אך עדין מרבה לדבר וכו... ולכן ממליצה לשקול העלאת מינון...
לא הבנתי היא מאבחנת קשב או מורה מתקנת?
לא יודעת איך מקובל לכתוב אבל נשמע קצת קשוח משתף פעולה ומתקדם למה אי אפשר להשאיר את זה שם פשוט
אולי להחליף מורה מתקנת?
שמורה מתקנת לילדים בגיל הזה
אמורה לדעת להתמודד עם זה
אמורים להיות לה הכלים המתאימים לגרום לו להתעניין וללמוד
הוא לא בן 15
היא לא יכולה לצפות ממנו להקשבה של מבוגר
וגם הוא מתקשה לשבת
ויוצא מריכוז.
המורה אמרה שזה עדיין טבעי כי הם בסהכ באו הרגע מהגן הם צריכים ללמוד סדר יום.
וכל עוד הוא מתקדם היא לא רואה סיבה להתחיל לטפל.
נשמע שהגיוני שילד קצת תזזיתי.
מה אני הייתי עושה...
תגידי לה שהעלית לו ל20 מג ותשאלי אם יש שיפור.
ילד בכיתה א לא צריך יותר מ10 בעיקרון... הריטלין לא משתיק, אולי היא צריכה יותר לתת גבולות?
אולי הוא מפטפט בגבול הנורמלי והיא רוצה שקט?
ריטלין לא נותנים כדי שיהיה למורה קל יותר! נותנים כדי לעזור לילד. ואני גם מורה ואני יודעת שילד שמפטפט זה יכול לשגע, אבל לא בגלל זה נותנים מינון גבוה יותר.
ואכן תהיתי לעצמי האם זה הגיוני לפנות לרופא ולהגיד "הילד ממשיך לדבר..."
בתור מורה ילד בכיתה א בשיעור אחד על אחד עד כמה הגיוני שהילד ידבר ועם זאת לא יפריע לו בלימוד?
כמה גבולות יש בשיעור הזה,
כמה מעניין לעומת כמה משעמם,
כמה השיעור ממושך? כמה פעיל וכמה סביל...
ילד פטפטן זה גם אופי, יש לי כאלה בבית, דברנים בלי סוף (בנים!)
היא לא יכולה להמליץ לשנות מינון, בטח שלא להמליץ לתת טיפול תרופתי
היא כן יכולה להמליץ ללכת לנויורלוג שיאבחן. (הוא מאבחן, לא היא).
משהו נוסף, בניגוד לחלק מהדעות כאן אני חושבת שילד שהוא אסוציאטיבי ומדבר הרבה בזמן לא מותאם בהוראה פרטנית בהחלט לא תואם גיל. (תלוי כמה ומתי).
אפשר לנסות מרפאה בעיסוק לשיפור תפקודים ניהוליים (אני חושבת שגישת קוגפאן מומלצת מאוד לזה).
לעבוד על זה בבית, (זמן גדל בהדרגה שבו רק קוראים, דקה, שתי דקות עם טיימר.
להקפיד להתחיל ולסיים מטלה, לדבר על נושא ספציפי ).
להתאים את אתגרי הקריאה ליכולותיו, בלי תסכול משמעותי.
ועוד משהו, ממש מוזר לי לקחת ריטלין להקניית הקריאה, ומה עושים אחרי שקוראים?
יש אתגרים אחרים, הבנת הנקרא, חשבון וכו'
והם אתגרים לא פחות קשים שדורשים לא פחות משאבי קשב.
איך מגיעים למי שעובדת לפיה הגישה הזו???
גם אני שאלתי כמוך
מה זה תקופה מוגבלת
ואמרו שכן זה אפשרי
ואחרי שיעלה על המסלול מבחינת קריאה כנראה כבר לא יצטרך
עכשיו הפנמתי זה גישה פסיכולוגית לתווך להורים את התרופה
כשיודעים ש\זה רק לזמן מוגבל זה פחות מלחיץ
ובינתיים לאט לאט אפשר להמליץ לשנות מינון וכו...
יש להם גם באתר מטפלים שעובדים בשיטה הזו.
בכללי מרפאות בעיסוק יכולות לעבוד על תפקודים ניהוליים. שזה קושי מרכזי אצל ילדים עם הפרעות קשב
יש לנסות כל מיני שיטות להתמודד עם הקשב והריכוז. אם יש לילד בעיה של קשר וריכוז היא לא תיעלם אחרי שהוא ילמד לקרוא...
לא מכירה את גישת קוגפאן אבל זה שיטה להתמודדות וטיפול בקשב וריכוז
פעם ראשונה ששומעת על המושג
איך מגיעים לכאלו שעובדות לפי הגישה הזו?
ואגב גם אני שאלתי מה זה אומר רק לתקופה מוגבלת להקנית הקריאה?<
אחרי שהפנמתי גם את הסגנון שהיא חותר ת אליו זו שיטה פסיכולוגית אולי כדי לא לתת הרגשה
שעכשיו הילד הולך לקחת תרופה לכל החיים
אלא זה רק לתקופה של הקריאה.. ואחכ רק להעלות מינון וכו וכו
ובאמת תוהה עד כמה רחוק לקבל הכל או באמת אני צריכה לעצור ולהגיד עד כאן יש עוד שיטות לעזור לילד...
זה דבר שחדש לי ובאמת אני תוהה לגבי כל הסיפור הזה
בין הלימוד קריאה לקשב וריכוז. אם יש לילד בעיה של קשב וריכוז, כדאי לדעתי לאבחן ולהחליט איזה דרך טיפול אתם רוצים (לא חייב תרופות, אבל כדאי שתדעו עם מה אתם מתמודדים) כי הבעיה לא תהיה רק עכשיו בלימוד קריאה אלא בעוד דברים בהמשך (דרך אגב, למרות מה שהמומחה אמר, זה לא נשמע שיש פה בעיית קשב וריכוז חמורה שתצריך בשלב הזה טיפול תרופתי, כי הוא כן מסתדר בשאר התחומים ובבי"ס).
בלי קשר, הוא צריך הוראה מתקנת ללימוד קריאה. ובשביל זה למיטב ידיעתי לא צריך ריטלין, אלא יש גישות ודרכים שונות של והראה מתקנת שבה מלמדים את זה וכנראה שהמורה הפרטית הזאת פשוט לא מתאימה לילד שלכם. באופן כללי, אם בכיתה של שלושים תלמידים שבה מלמדים בשיטה אחת הילד לא צריך ריטלין אין שום סיבה שיקח לשיעור פרטי, שתתכבד המורה הפרטית שהוא התלמיד היחיד שלה בשיעור הזה ותתאים את עצמה אליו, ואם היא לא מוכנה אז שווה להחליף מורה.
אז בא לי לחדש בשטיח חדש לסלון הוא ימוקם בדיוק לפני היציאה לחצר כי שם זה פינת הישיבה בבית שלנו
אממה לאורך ההיסטוריה בבית היה לי כמה שטיחים (ביניהם שאגי מקורי/ שטיח ארוג ועוד)
כולם בסוף נזרקו או נמסרו כי אני חייבת שיהיה נקי ושטיח בסוף צובר הרבה ליכלוך ולנקות קשה...
עכשיו חשבתי על שטיח בסגנון הזה (שמתי תמונה)
בנות שחשוב להן ניקיון וניסו האם באמת אפשר לשרוד בית נקי ומסודר עם ילדים+שטיל בסלון
מצד אחד זה ממש משדרג מצד שני כל פעם אני שופכת יאמבה כסף ובסוף הרצון לנקי גובר
אם זה משנה לרוב אני מעבירה שאיבה עם שוטף שואב ופעם ב גורפת
אנחנו אחרי IVF, כך שבעלי ממש מצפה להריון, ורוב הסימנים מראים שזה כך בעזרת ה'.
הוא לא יודע את היום המדויק שאני צריכה לבצע את הבדיקה.
תנו רעיון איך לספר לו בצורה נעימה ופשוטה אבל עדיין מפתיעה.
וגם להורים....
או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם
(אם זה הריון ראשון)
שיהיה בשעה טובה!
בקלות ובבריאות!

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...
ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו
לא סיפרתי לו שאני בודקת
ולא האמנתי בכלל שזה זה
זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח
הופתעתי ממש
איזה כיףירושלמית במקוראני תמיד עשיתי באמצע היום
קניתי ובדקתי
פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון
שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי
לא ראיתי טעם בזה
שיחה רגילה לגמרי
לא אוהבת הפתעות
לא לעשות ולא לקבל
במיוחד לא מאנשים קרובים
דווקא כי זה בזמן שבעלי לא בבית.
בדרך כלל זה בערב-לילה, כששנינו בבית והילדים ישנים.
אבל תמיד אני בודקת כשהוא יודע, ומחכה לתשובה. אין מצב שאני אפתיע אותו.
והוא גם עוקב אחרי התאריכים ויודע מתי זה אמור להיות.
מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין
ודאגנו למשפחה של האבא לדירה באיזור לשבת כדי שיהיו בברית בשבת בבוקר
ארוחות שבת צריכות להיות יחד כמו שבת חתן?
או שצריכים להיפגש רק בברית מילה?
ואם הם צריכים להביא לעצמם אז צריך לדאוג להם או שיביאו גם לפלטה , כלים , מיץ ענבים/יין
בדרכ לא נהוג לאכול בדירה אם זה של משפחה אחרת בלי תיאום מראש
בבריתות בשבת
היה אירוח לכל הסעודות למי שהגיע מרחוק
ובסעודה בבוקר הזמינו עוד אנשים שגרים קרוב
וגם עשינו קידוש אחרי התפילה לכל מי שהשתתף בברית
בקיצור הילד חגג בר מצווה בגיל 8 ימים בגדול.
אבל זה תלוי גם בכמה אנשים מדובר, ציפיות שלהם, ציפיות שלכם..
ולא עקבתי, מזל טוב?!
לפחות כך אצלנו
הזמנו אנשים ודאגנו להם לדירות ואכלנו כולנו יחד את כל הסעודות.
שאלתי בשביל בת משפחה
כי תהינו דיברנו לא חשבתי שבאמת מברית זה הופך לשבת חתן
עכשו אני מבינה שבאמת כך נהוג תודה לכן 💚
המזל שלנו היה שזה היה בן בכור, אז הסבתות די ארגנו וגם שילמו הכל. ובסוף צחקו שהן ארגנו את הברית ושאנחנו נתכונן לבר מצוה... (הברית הייתה בשבת קצת מאתגרת לאירוח).
רק אציין שב"ה הבר מצוה גם אחרינו. שבת מאתגרת ומלחמה...
ב"ה שמתעסקים בשמחות!
פעם ראשונה עשינו כל הסודות משותפות.
בפעמים הבאות שזה קרה הכרזתי שזה קשה לי כיולדת (גם להשתתף בשלוש סעודות עם כולם... היה לי ממש מתיש) אז אמרתי שמבינה מי שלא יכול לבוא.. אבל אנחנו רק מארגנים סעודת ברית בבוקר.
בפועל כמעט כולם הגיעו והתארגנו בעצמם לשאר הסעודות
מזל טוב!
בדקה אותי גופנית בכלל.
רק שאלה אם יש כאבים ואם אני רוצה הפניה לפיזיותרפיה או אמצעי מניעה.
זהו
כששאלתי אם לא צריך לבדוק כי תמיד בדקו אותי אז היא אמרה שאם אין תלונה אז היא לא בודקת.
לא היתה לה אפילו מיטה בחדר
מה דעתכן? קצת מלחיץ אותי לחזור לקיים יחסים כרגיל כי לא בדקו אותי אבל מצד שני רופאה אמרה שאפשר 😅😅
מה הייתן עושות?
שאל אותי אם נגמר הדימום
אם משהו כואב באופן חריג
ולא בדק כלום
אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה
ואמרתי לו שזה קצת כואב
הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר
ובאמת לאט לאט הכאבים עברו
כל עוד אין תלונות
ויש לה us ומיטה והכל
לא אמור להיות בעיה
כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים
אני סומכת על הרופא שלי
הוא ממש מומחה
ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך
לא אוהבת להיבדק
ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?
שמזיז שם הכל
זה מה שהרופאה שלי אמרה
אם את סומכת עליו אז מושלם
אם התפרים נמסו
חוטים לבנים כאלה
אני בכל אופן ראיתי
וראיתי שנעלמו לאט לאט
עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר
אבל לא היו לי הרבה תפרים
איפה התפרים
בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה
אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך
לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה
בלי תפרים
כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.
אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.
אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.
יחסים
אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה
גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי
אני לא חושבת שזה מסוכן
מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת
אם לא אז אין שום איסור כזה..
הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד
ובדיקה פנימית ואו''ס
6 שבועות מהלידה וגם לא לקיים יחסי אישות באותו פרק זמן?
אני יודעת שהולכים לרופא נשים כתנאי לחזרה לשגרה
בתקופת משכב הלידה
אין פה איזה סוד שהרופא צריך לגלות.
יש תקופת החלמה של כשישה שבועות שלאט לאט הגוף חוזר לעצמו.
בסיומה אפשר לחזור בהדרגה לפעילות פיזית כולל יחסי אישות, וכדאי לקפוץ לרופאה גם
יוצא דופן אולי זה תפרים אבל גם שם, את תרגישי בעצמך אם משהו לא בסדר.
אבל זה לא אסור
ולא קשור לבדיקה עצמה אלא למשך זמן מהלידה
ואם אין תפרים ודימום זה גם לא בעיה בעיני..הרבה נשים טובלות לפני הביקור רופא
לק"י
שאפשר לקיים יחסים אחרי שבועיים (או משהו בסגנון).
וזכור לי שגם לאחות שנתנה לי את ההדרכה זה היה נראה מוזר (מה גם שהרבה פעמים עדיין יש דימום כלשהו/ כתמים. וגם למי שלא שומרת טהרה, זה נראה לי פחות נחמד).
והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.
לראות שהכל סבבה.
ואז אני עושה פאפ אם הגיע הזמן.
אבל אם זה רופאה שאת סומכת עליה ומכירה אז כנראה שזה בסדר🤷
ילד בן 6, חכם מאד וסופר מודע
רוצה להתחיל אבחון תקשורת, הלב שלי לא רגוע.
מה אומרים לו כדי להסביר את התהליך? בהנחה והמסקנה תהיה שהכל טוב וסתם אמא שלו חששנית כרונית? (ככה אבא שלו חושב...)
לציין שהוא קורא שוטף בעברית וקצת באנגלית...
אם יש לכן המלצות למאבחנים (פסיכיאטר) אשמח גם כן לשמוע, לא משנה איפה בארץ.
לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר
שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?
בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך
כשעשיתי לילד אבחון קשב
וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי
אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה
משתמשת במונחים המקצועיים
אין בושה בשום אבחון
גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.
לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.
זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.
מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו.
יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה
לומר לו
נכון קשה לך כך וכך
והחוזקות שלך כך וכך
והתיעצנו עם הרופא שהיינו אצלו
והוא אמר שזה בגלל שהמח שלך בנוי בצורה אחרת
וזה אומר ש..
וכדאי שנלך ל... כדי לעזור לך.
אבל אם אין אבחון
אני לא רוצה סתם להציף את הקושי אם אין לי מענה להציע
(החשד שלנו הוא הפרעות תקשורת אבל ברור שהוא בתפקוד גבוה מאד)
במיוחד שבמסגרת התלמוד תורה טוענים שהוא בסדר גמור,
אולי פחות משופשף חברתית. ולא רוצים לעזור לנו עם תהליך האבחון (רצינו כבר שנה שעברה לפנות להתפתחות הילד ממש הורידו אותנו מזה, שאין צורך ואנחנו הורים לחוצים וכו')
למלא טפסים וכו', גם אם הם לא רואים כלום.
גם אנחנו חווינו את זה. בסופו של דבר הרבה ילדים מתנהגים שונה בבית ובמסגרת. אבל אתם ההורים, ואתם מכירים אותו הכי טוב, אז תאמרו להם בנעימות ובתקיפות שאתם רוצים לקחת אותו לאבחון, ושבבקשה ימלאו את הטפסים. (המחנך הוא זה שצריך למלא את הטפסים, לא צריך את עזרת בית הספר מעבר. אם יהיה אבחון אז הם כן יצטרכו לעזור, אבל אז כבר יהיה לכם "אישור".)
מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר
הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך
זה לפחות היה התהליך אצלינו
בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.
לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.
אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.
בכל אופן, מה מסבירים לילד:
"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."
לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.
בע"ה שתראו ברכה ממנו!
שלא בעזרת הקופה.
אני טועה?
היום ביטוח לאומי עושה בעיות עם האבחונים הפרטיים...
עדיף ללכת דרך הקופה, ואם אין תורים קרובים ללכת דרך מכונים גדולים ומוכרים, כאלה שעובדים בהסדר עם חלק מהקופות-גם אם צריך ללכת בפרטי, כדי להקל על התהליך מול ביטוח לאומי, גם אם זה אומר לנסוע קצת רחוק או לחכות קצת יותר
האבחון תקף אבל כאמור מתחתי לא בהכרח שבט"ל יכירו בזה.
עדיף אבחון של הקופה עבור בט"ל, לפעמים הקופה מכירה באבחון פרטי.
לילדים עם ASD שאמרו לנו שלא קבלו בבט"ל אבחון פרטי.
(עובדת בבי"ס לחנ"מ)
יש הרבה סיבות למה לדחות תביעה
הרבה מהן לא מוצדקות
אני התלוננתי למבקר המדינה פעמיים על ביטוח לאומי
בשני הפעמים ביטוח לאומי התקפל מיד
ובזמנו ראיתי שביטוח לאומי הוא הגוף עם כמות התלונות הצודקות הכי גבוהה
לבן שלי יש קצבה הרבה שנים
ואף פעם לא היה אבחון/ דוח רפואי מקופת חולים
הכל פרטי/ רופא של בית חולים
כדי לך במקביל לפנות למבקר המדינה
יכול להיות שהאבחון שיש לך מספיק
והיא אמרה שנשלח לה את שני האבחונים (של הפסיכולוג ושל הפסיכיאטר) והיא תעביר לבט"ל, בתקווה שמשם זה יתקבל מהר.
(הבעיה שעוד אין לנו אבחון של פסיכיאטר, והתור הקרוב שמצאנו הוא רק רגע לפני פסח... פסיכיאטר פרטי)
או נוירולוג.
אולי יהיה מהיר יותר
זה ברור שלא קיבלו בבט''ל.
זה לא בגלל שזה פרטי, זה בגלל שהאבחון רק חלקי, לא?
עד שהבנו בכלל מה אנחנו צריכים לעשות בשביל זה.
(ויש לו אבחון חלקי מהקופה. הפסיכולוג שאבחן אותו הסתמך עליו, אז חשבנו שגם בביטוח הלאומי זה יספיק...)
אבל כן, את צודקת שעוד לא הגענו לשלב הסופי של הגשת הטפסים בביטוח הלאומי.
אני יודעת שזה נשמע מפחיד להיות 'מוכרים ברווחה', אבל עם אבחון אתם זכאים לקבל עו''ס שליווה אתכם בתהליכים. וכהורים לילדים על הרצף- לא יעשו לכם כלום חוץ מלעזור. באמת.
אנחנו קיבלנו קצבה רק בזכות העו''סית המדהימה שלנו.
אבל בסוף פנינו לעו"ס בקופה, והיא אמרה לנו מה עלינו לעשות.
תודה!
בדיוק דחו אותנו מסיבה שהכי לא מוצדקת ולא מופיע בקריטריונים שלהם
אני התייאשתי ומתוסכלת מזה מאוד.
אשמח למידה לגבי המבקר- דחו אותנו בוועדת ערר
https://complaint.mevaker.gov.il/
אני זוכרת שהילד שלך כמעט בן 3
אז כדאי לך גם להגיש תלונה וגם להגיש תביעה נוספת בגיל 3 כי הקריטריונים משתנים
מוזמנות לכתוב כאן זמנים שאתן לוקחות לעצמכן, להתנתק מהמסכים, להיות נוכחות בכאן ועכשיו.
ומוזמנות לעודד, לפרגן ולתמוך אחת בשניה ❤️

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים
מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה
מתחברת בהנקות ומתנתקת כשהוא ישן או משחק כדי לנצל את הזמן.
בצהריים עם הילדים בעזרת ה' אני אקח שעתיים או שלוש הרמטי יותר
בלי נדר
תודה על התיוג!
מעכשיו עד 19:00
אפור בהיר
תודה רבה
אבל זה מה שהיה אצלי
השתמשתי פעם אחת ומאז הגריקן 3 ליטר שקניתי שימש לשטיפה עד תומו
מאז משתמשת רק באקונומיקה על כביסה לבמה מלבד מרכך ואבקה והלבן בוהק
כמובן, ייבוש בשמש
מכבסים רק לבן עם וניש קליה לבן
תוכנית ארוכה
ותולה בשמש מידי פעם
ואז זה נשמר לבן
בגדי שבת לבנים אני תמיד תולה בצד של הכתמים לכיוון השמש, הכל יורד כלא היה.
בלי מלבינים בלי כלום
וגם לא לדחוס יותר מידי בתוף
לא הרבה מידי א. כביסה ומרכך
וגם לא מעט מידי
ולנקות את המכונת כביסה
משתמשת באבקה/ ג'ל כביסה
וניש/סנו אוקסיג'ן לפעמים לכביסה רגילה לפעמים לצבעונית
לפעמים מרכך
60 מעלות
החומרים של הכביסה היום מנקים מעולה גם ב30 או 40 מעלות.
אני עושה כמוך
התוכנית הכי ארוכה שיש במכונה שלי
וידאת שהמכונה נקייה?
את מייבשת במייבש או באוויר?
או יותר מידי סיבובי סחיטה
יכולים לשחוק את הבגד
משתמשת בהכי פשוט
מעט אבקה
מעט מרכך
תוכניות הכי פשוטות
אני שמה וניש לכביסה לבנה
יוצא לבן בוהק
אם כי אחרי תקופת שימוש ארוכה ומסיבית בבגד הוא מאבד קצת מהלובן