פורום הריון ולידה (עמוד 5084)

שהתינוקת אוכלת.

ואם אתם כבר שנה נשואים ומנסים אפשר לגשת לרופאי פוריות.

אברר לך על סגולות.

תמיד התפילות הן המנצחות!

 

נעשה ונשמע, אמן

 

 

שלום לך, היית חסרה לנו כאן בפורום- טוב שחזרת!

 

לגבי סגולות- אני מכירה כמה-

לטבול במקווה אחרי שטובלת אישה בחודש תשיעי. (נראה לי שאפשר לברר את זה עם הבלנית..)

ריבת אתרוגים.

להיות 'קווטר' בברית (הזוג שמעביר את התינוק מהאמא לאבא..)

 

זה מה שעולה לי בראש, אם אחשוב על עוד משו ארשום בע"ה..

 

בליל הטבילה שהבעל ידליק נר לכבוד רבי עקיבה. ושתתנו צדקה. ותבקשו להיפקד.

ובעזרת השם יהיו בשורות טובות. אני בטוחה שהשם מתאווה לתפילותייך ולכן לוקח קצת זמן..

שמחה שחזרת לפורום..

 

ב"ה נתבשר כולנו בבשורות טובות כל אחת בענינינה...

 

מי חלם שכך יהיה...

זה בהחלט ניסיון לא פשוט...

 

אני חושבת שכדאי לכם להרבות בתפילה על אחרים שיזכו להיפקד בקרוב אי"ה, ובכלל - שכל משאלות עמ"י יתגשמו לטובה.

 

אני חושבת (וגם יש מקורות לעניין) שכשאנחנו משתדלים לזכור שאנחנו חלק מכלל ישראל, ולא רק אנשים פרטיים, ומבקשים להיוושע יחד עם כל ישראל - התפילות מתקבלות יותר ברצון לפני רבש"ע.

 

גם אולי ללמוד למה אנחנו צריכים להביא ילדים לעולם, ולרצות את זה לא רק מבחינות אינטרסנטיות (המשך לעמ"י למשל וכד').

 

מבט יותר עמוק על משאלות ליבנו + הצטרפות לעמ"י - משדרגות את התפילות שלנו!

 

אני ממש מבקשת שלא תתלי את ישועתך בסגולות.

סמכי על הקב"ה (כמה שזה קל שכלית, אבל קשה רגשית!) שהוא מכוון את הכל בצורה הטובה ביותר עבורכם, עבור עמ"י ועבור העולם כולו. הנשמות הטהורות שלכם ירדו לעולם בדיוק בזמן הנכון.

זה לא סותר שאתם צריכים להשתדל בתפילות ולהתחזק באמונה ברבש"ע (כי אולי זה מה שהקב"ה רוצה מכם), אבל אין נוסחאות בחיים (שאם עושים x - מקבלים מה שרוצים. זה נכון גם לגבי התפילה...). 

 

עשו אותן (את הסגולות שתשמעו עליהן) רק כהשתדלות, ואם חלילה הן לא עוזרות - שלא תיפול רוחכם! הקב"ה שומר את הנשמות הקדושות שלכם לרגע הנכון...

 

אני כ"כ מקווה שתעמדו בניסיון הזה בגבורה (כמו אבותינו ואמותינו הצדיקים).

אשמח לקבל את השם שלך באישי (לתפילה).

 

היו חזקים!!

 

יה"ר שבקרוב ממש נשמע בשורות טובות!!!

 

 

תודה רבה על הזמן ,ההשקעה במילים..

 

וודאי שאדון הכל הוא הכתובת הכי טובה ,הכי טהורה שיש!

 

אכן את צודקת הסגולות..אני נותנת לה מקום..כי אולי..ואולי..את יודעת...כהשתדלות..

 

אכן מאמינה גדולה בקדוש ברוך הוא...תודה לאל, אמונה גדולה שרק נזכה לגדול באמונה עוד ועוד

 

אם השם ציווה לנו "פרו ורבו" וודאי גם יאפשר לנו לקיים את הציווי...

 

רק אנני יודעת מתי...

 

שוב רב תודות, על ההזדהות העמוקה עם כאבי...

 

ב"ה שנזכה לטוב , הכי טוב כל אחת בענינה...אמן ואמן

 

 

 

נתינת צדקה, פירסום מצווה בין אנשים שאינם שומרים מצוות לעת עתה (הדלקת נרות, טהרת המשפחה וכו'), הרבה הצלחה!

 

 

תבורכי..

ברוכה השווה ובעז"ה לתמיד!

 

לא ממש סגולה, אבל אני בטוחה שיש לזה חלק חשוב מאוד:

 

להרפות.

 

לא להילחץ אם לא הולך, פשוט לבטוח שהקב"ה יודע מה טוב בשבילנו..

 

ועוד משהו שאני יודעת בוודאות וממקור ראשון שעוזר-

 

תבקשי מאישה שצריכה ללדת שבזמן הלחיצות תתפלל עליך.. (מכירה מישהי שנפקדה אחרי הרבה שנים בזכות זה)

להיות רגועה ולדעת שכשזה יבוא זה יבוא...

חשוב מאד מאד!!

להרפות-לסמוך על ה'!

ושוב להרפות..

בהצלחה נשמה!

אני מבינה שהסגולה ההיא שדיברנו אז לא פעלה..

תתקשרי למנהל החברה שוב ותספרי לו...

אכן ניסיתי את הסגולה שהמלצת לי..

 

לצערי לא עבד..אבל אני לא מבועסת מזה...

 

אף אחד לא מבטיח לי כלום..

לא נראה לי בגלל "ההמתנה.." אלא בגלל גילי..

 

 

סגולה מנוסה ובדוקה להמון נשים כמוך, כמובן מלווה בתפילות והשענות מוחלטת על רשב"ע

בהחלט בקשר עימם...

שני דברים.

כדי להיפקד, מלבד תפילות על הציון של הרב אליהו והפרשת חלה ומחשבה במה אני רוצה להתחזק, עזרו לי בכל פעם שהתעכבתי (למשל ילד ראשון 3.5 שנים אחרי החתונה ועם עוד שניים כשנה של ניסיונות בכל פעם), מטפלים אלטרנטיביים.

אני יכולה להמליץ במיוחד על ד"ר אליהו לביא. עזר לי במהירות שיא בכניסה להיריון הזה, למרות שאצל הרופא התברר שלפני ההיריון הזה התווספה לי בעיה חדשה בנוסף לקשיים שהיו לפני כן. בנוסף ידוע שסייע לנשים אחרות להרות, אפילו בגיל מתקדם. בסופו של דבר יקר מאוד (עם הצמחים שהוא נותן והכול) אבל בעיניי שווה כל שקל.

 

כדי להתמודד עם הזמן עד שניפקדים, אני תמיד הייתי בראש שאני עושה מה שאפשר בשביל להרות, אבל מנהלת את חיי בתור אישה לא בהיריון עד שאפקד, כלומר נרשמת לחוגים, לחדר כושר וכו', לא עוצרת את החיים. מקסימום נבטל. גם ככה כשאני בהיריון כבר לא אכפת לי מכלום ומבטלת בשמחה. זה הוריד ממני חלק מהלחץ.

ה' יהיה בעזרכם.

אגב, אמרו לי שילד שמחכים לו ומתפללים עליו הוא בד"כ נשמה מיוחדת וכל התפילות מתרכזות בתוכו. על ילדיי יכולה להעיד שאכן זה כך.

תבשר בשורות טובות!

שגם עזר לי ולאחרות - ליצור קבוצה של נשים שמחכות להיפקד ומתפללות זו על זו במקווה.

קראתי את המספק 3.5 שנים.. וקשה להאמין...

 

אבל עשית זאת..

 

תודה לאל שזכית..אחריי..קושי רב כל כך..

על התגובה המפרגנת 

שמחה אצלי, הלוואי אמן ואמן בקרוב אצל כל בנות ישראל...

 

עשית דרך ואת ראויה להרבה יותר מזה...

תודה על העצות...

 

ב"ה שנעשה ונצליח...

תפילה משולשת- להגיע לצייון שלוש פעמים ביום שני חמישי שני ברצף ולהתפלל רק על דבר אחד, ואח"כ לקבל על עצמך להגיע לשם לאחר הישועה להודות לה, ולצדיק ולפרסם הנס.

אני עשיתי את התפילה לשם ישועה אחת ובאמת תודה לה' הדבר הסתדר לאחר הרבה דמעות ותפילות

בהצלחה 

איפה נמצא, ירושלים ?

באמת מומלץ, לי זה ממש עזר.....

שיהיה בהצלחה מתוקה

אבל נפקדנו מיד לאחר תפילה בקבר רחל

מאחלת לך במהרה במהרה ובטוב

קולות תינוקות גם מהבית שלכם

אמן

אחרי הרבה תפילות, תהילים וקצת סגולות... זכינו להכנס להריון אחרי כמעט שנה וחצי מהחתונה...

אבל במקביל הלכתי למכון פוריות ונפקדתי באמצעות איקקלומין לבסוף..

אל יאוש! ה' הוא טוב ורחמן וימלא את משאלתכם ממש בקרוב!

בינתיים, ממליצה על הספר "שחר אבקשך" שנותן עצות מוניות למי שנבחרה לעמוד בהתנסות הזו

 

בהצלחה!

אבל רק חיבוק

זה ניסיון לא קל

הלוואי שיגמר כבר!

אחריי כל הכוחות מכאן...אני בדרך, ב"ה!

תהיה איתה. ועדיף אחרי החגים זה משמעותי בגיל הזה כל יום ויום.
הטענה של הגננת שכדאי שתתחיל עם כל הילדים מצחיקה כי זה לא עכשיו איזה ילד גדול שעדיף שיכיר את כולם מהיום הראשון.
ממה שאני ראיתי במעונות בגיל הזה הם בדרך כלל בפינת זחילה וסטו.

במיוחד במיוחד שהיא רק בת חצי שנה ואין בכלל חשיבות אם היא תיכנס באמצע השנה או בהתחלה. זה לא שהיא מפספסת חומר.

שהמנהלת ממליצה כך כי פשוט להם זה נוח שכולם מגיעים יחד בתחילת שנה, ולא מתחילים אחרי החגים שוב סידרת הסתגלויות. להם זה נוח ומובן, אבל הבת שלך לא צריכה להפסיד אותך בגלל זה.

 

ולגבי ימי עבודה, נראה לי כדאי שתהיה לך קצת הכנסה. אם יש אופציה כזו, ולילדה יהיה טוב במעון,  תוכלי לעבוד, למה לא?

אבל אולי תחכי קצת עם ההחלטה, תראי  איך היא במעון ואז תהיי חכמה יותר.

מאוד חשוב הקשר האישי ולהיות איתם כמה שרק אפשר, כשתתחילי ללמוד/ לעבוד זה כבר סיפור אחר.

אבל כל עוד את בבית, בוודאי שכל רגע איתה חשוב ויקר ואם את מניקה אותה, כך תוכלי להניק אותה עוד חודש מלא שזה רווח שלך ושלה....

כשאני חזרתי לעבודה, המשכתי לשאוב פעם ביום בעבודה, אבל זה לא אותו דבר וזה גם קשה כי צריך להסחב עם המשאבה, לאחסן את החלב במקרר, לזכור לקחת אותו הביתה ולדאוג לציידנית שלא יתקלקל בדרך וכו' וכו'...

שיהיה לך בהצלחה רבה

 

הבת שלי התחילה במעון כמו כולם (שתדעי ההתחלה לא קלה...) ועד שהתרגלה העבירו אותה לקבוצה אחרת אחרי החגים- תביני, הילדים כבר התרגלו והיא היתה צריכה להסתגל מחדש וזה היה לה יותר קשה- רק היא היתה בוכה כל הזמן וכבר לא הבינו למה כי כולם התרגלו...

בקיצור, יש חשיבות להנקה (ותאמיני לי שאני יודעת מה זה ההתלבטות הזו כי אני כבר בשני ילדים על שאיבות כדיח לא להפסיק הנקה בגלל לימודים) אבל כדאי שכבר תתרגל עם כולם...

בהצלחה

מול ילדים אחרים.

בגיל יותר מבוגר (משנה והלאה נגיד) כן הייתי אומרת לך להכניס את הילדה עם כולם, אבל בגיל כזה, גם ככה האינטראקציה החברתית היא לא כזאת משמעותית ואת ההסתגלות היא תעשה לבד מול המטפלת..

 

לגבי מסגרת מלאה- אולי תנסי בימים שאת בבית להוציא אותה יותר מוקדם, אבל כן הייתי שומרת על סדר יום כמו במעון (גם ככה יש שבת שמשבשת את זה, אז עוד יום זה מבלבל את הילד..)

בהצלחה!

בס"ד

באמת כל מי שכתבה כאן זה מניסיון או רק שלום ורעות??

ושלום ורעות- רציתי לשאול לדעתך אם בחודש הזה אני כן אביא אותה למעון מדי פעם אבל לא לימים שלמים- מה דעתך??

מה נראה לך מינון נכון??- להביא כמה פעמים לכמה שעות? להביא כל יום לכמה שעות?? להביא כל יום ליום מלא??

וגם- בת כמה הבת שלך היתה כשהיא התחילה את המעון?? [אצלי- במהלך הסמסטר האחרון היא גם היתה באופן חלקי אצל מטפלת , אז היא לא היתה כל הזמן רק איתי.. ובנוסף- היא די חברותית- היא לא בוכה על אנשים אחרים וכאלה.. היא בדרך כלל שמחה ונחמדה לכל מי שסביבה.. זה קשור??]

אשמח לשמוע תובנות מחכימות..

תודה רבה!!

לילד בן חצי שנה אני רואה איך הוא בחברה ואיך טוב לו עם האמא. מצד שני אחיינית שלי במעון כשהייתה בגיל חצי שנה אז לא היה הבדל אילו היו מחכים קצת זמן הסתגלות יהיה בין אם היא תתחיל עכשיו או אחרי החגים

גם אם היא לא מניקה (כמוני, למשל) אני ממליצה לה להיות עם התינוקת כמה שהיא יכולה. כמה סיבות

1. חיסכון בתשלום חודש תמים- שגם ככה הוא מלא בחגים וחופשות

2. בגלל החופשות בספטמבר, הילדה בכל מקרה תהיה חייבת להתרגל לגן מחדש

3. הילדה לא מפסידה חומר

4. הזמן איכות עם הילדה חשובה לפני האינטנסיביות של הלימוודים.

 

אישית, פעמיים שמתי את הילדים של רק באוקטובר, השנה בעז"ה אני אעשה ככה עם הקטן , בן השנה. (הגדול הולך בעז"ה לחיידר אז הוא יכנס מתחילת השנה)

 

בכל מקרה, בכל החלטה, כדאי להתייעץ עם מישהו מבין ומנוסה בחינוך (אמא שלך למשל) אבל לא עם המנהלת של הגן, שיש לה כמובן אינטרס אישי בעניין.

 

 

אצלך העבירו את הילדה מקבוצה לקבוצה שזה משהו באמת לא אידיאלי. כי הסתגלה סופסוף ואז הייתה צריכה שוב מהתחלה.

כאן זה שונה, היא נשארת עם אמא, שום דבר לא משתנה, ורק אח"כ התחלה אחת חדשה.

השנה ספטמבר ממש לא משמעותי מבחינת הסתגלות כי הוא נורא קצר וגם ככה כל הגננות מתכוננות להסתגלות רצינית אחרי החגים.

לי אישית השאיבות ממש קשות ומקטינות את ההנקה בצורה משמעותית ביותר ולכן אני משאירה בבית בשלב הזה כל עוד אפשר, זה הדרך היחידה שלי לשמר הנקה.

אם אני הייתי במצבך, הייתי משאירה את הקטנה איתי בבית עד אחרי החגים (היא גם באמת קטנה- אחרי שבועיים מיום כיפור עד אחרי סוכות קשה לי להאמין שתזכור את המטפלות יותר מידי...)

ולגבי אחרי החגים- מתחילה בארבעה ימים. אם את רואה שזה קשה/עמוס/משבש- תמיד תוכלי להוסיף ימים (תסכמי איתם מראש). להוריד ימים בדר"כ בעייתי יותר.

לא היה לי מצב בדיוק כמו שלך- אבל זה מה שאני עשיתי עם הילדים שלי במצבים שונים והייתי מאד מרוצה, אבל כמו שאת רואה- זה מאד אינדבידואלי ואת צריכה לחשוב מה יהיה הכי טוב לך ולבת שלך!!

בהצלחה!!

שנה שעברה עד שהבן שלי התחיל להסתגל כבר היו חגים. בשנה ר"ה שבוע אחרי שמתחילים מעון.

גם ככה ההסתגלות תהיה אחרי החגים.

למה למרוח תקופת הסתגלות?

עדיף לא לשגע את הילדה, כבר עדיף להתחיל אחרי החגים....

ככה גם לכם יהיו חגים רגועים יותר....

השאלה היא הם היא עונה לכל הצרכים שלך.

לוודא שמדובר בחברה מוכרת ואמינה,

 

אלא אם כן מדובר ביד 2- שאז זה מחיר נורמלי ומעולה.

זה של baby safe. מישהיא מכירה את החברה?

אבל בהרכב שבו ציינת שהעגלה היא גם טילון גם אמבטיה וגם סלקל לא מכירה את האיכות..

אגב, עגלות אלה עולות מעל 2500 ש"ח בערך..

ויש להם עגלות טוובת בדרך כלל,

כך שהייתי בודקת לעומק, ומחפשת עגלה כזו כדי לראות בעיניים אם אין איזה בעיה בדגם-

חוסר יציבות/ מנגנון הרכבה ופירוק בעייתי/ ריפוד גרוע וכד'.

היא ממש מעולה וכיפית רק שזה לא ממש טיולון מתאים למתי שהילד כבר יושב(בערך חצי-3/4 ישיבה). הבן שלי עוד שבועיים בן שנה ואני עדיין איתה(שבוע 31 אז מחכים כבר לקנות עגלת אחים ולא עוד טיולון...)

עלה לנו 1700 בחנות.

זה שיא הכיף שאת יכולה לצאת מהבית עם טיולון ואם הילד עייף אז בלחיצת כפתור את משכיבה אותו באמבטייה...

הריפוד יורד בקלות ואפשר לחבר את האמבטיה/טיולון לשני הכיוונים(אלייך/לעולם)

אני מרוצה... גם קיבלנו מלא מחמאות שהיא ממש יפה.

כך שזה אקטואלי.

אבל את צודקת יצא ככה קצת עקום

על התינוקת שלה, והתינוקת הלכה לעולמה....

סיפורים נוראיים הם נדירים, וקורים גם בתינוקייה וגם בביות מלא!!!

אז יוקטנה, אנא.....

מקרים קיצןניים יש בכל דבר בחיים!

מזל שהאבא שם לב.

רוצה לעשות את תחרות הזוועות הגדולות ומי שתמצא יותר סיפורים מזעזעים היא המנצחת???

 

 

נו, באמת.

 

לא תצליחי לשכנע אותנו- כמו שלא נצליח לשכנע אותך.

די ליצור סתם פאניקה בקרב נשים שעומדות לקראת לידה.

זה לא נותן כלום.

פשוט תשתי הרבה.. כי בכי זה מייבש.. (קרה לי פעם שהיה ממש חם ובכיתי המון והתייבשתי בגלל זה..)

אבל כואב הלב עלייך...

תנסי לגייס מעגלי תמיכה - חברה/ קרובה/ שכנה ולהשתמח.

מצב רוחך חשוב גם בלי סכנה פיזית... 

תרגישי טוב.

אבל אומרים שמצב נפשי כן משפיע על העובר..

הקשר עם בעלי.
אין לי כח לתפקד.
אף אחד לא מבין אותי

תנסו לשבת ולקרוא על ההריון ושיבוא איתך לרופא ותשאלו אם זה נורמלי רק כדי שבעלך ישמע ממנו על התופעות ואז הוא יבין..

קצת סבלנות, המצבי רוח האלו עוברים.

אני לא בטוחה שבעלך לא מבין אותך רק שגברים לא כ"כ מחצינים רגשות ולא יודעים להביע אותם.

תרגישי טוב ותעשי דברים שכייפים לך.

אני בוכה גם הרבה,ויש לי הרבה מצבי רוח משתנים..

הרבה פעמים גם מרגישה שאף אחד לא מבין אותי..

זה הורמונים,לגיטמי!!

חיבוקים!!תהי חזקה

ואף אחד לא מבין...

כנראה הורמונים...

רק מלקרוא את מה שכתבתן יש לי דמעות בעיניים

חיבוקים ....

בהריון השני שלי הייתי פקעת עצבים והתעצבנתי על כל מה שזז וכמעט והסתבכתי עם כולם

מה שעזר לי זה

שידעתי שזה מההורמונים

שהבנתי את עצמי

כל מי שכעסתי עליו הודעתי לו חד משמעית שאני עכשיו ככה /והוא צריך להבין אותי /ו.. לא להתיחס לעצבים שלי/ לא להתעמת איתי /ולשמוע בקולי!

בקיצור דרשתי הבנה מלאה מהסובבים ושלא ידונו אותי

אנשים ידעו פשוט לא להתחיל איתי...

לבעלי הודעתי לו שאין מה לעשות .הוא צריך לעזור לי, לקבל אותי כמו שאני  ולפנק אותי  כי  הילד גם  בשבילו. 

וכל הזמן הזכרתי לו שזה יעבור!!!

 

בין 65 ל 140

את הבית 

אולי הרבה לפני

לממן את חברות אבקות הכביסה למיניהן ולעשות כביסות קטנות ולא מרוכזות רק של בגדי תינוק...

פעם יוקטנה אמרה כאן לא לכבס עם אבקת ביו

רק על זה הקפדתי

חוץ מזה, זה נראה לי בזבוז שלא לצורך

בחודשים הראשונים אז חשבתי שצריך, וזה באמת מכביד.

אבל מוסיפה את הצבעוני שלנו ככה שאין בזבוז של מקום...

בלידה הראשונה והשניה הפרדתי בערך חצי שנה,

בלידה השלישית היה לי חשוב לראות שאין רגישויות מיוחדות של העור,

פצעים, תפרחת חיתולים וכו',

ועכשיו בגיל שלושה חודשים נגמרה לי האריזה ולא נראה לי שאקנה חדשה.

 

כמה שיותר מיניקים הדימום אמור להיות פחות חזק

 

 

בסרזט יש דימום הסתגלות והוא יכול מאוד להיראות כמו מחזור. ואפילו יותר חזק.

 

גם אני לקחתי סרזט אחי לידה ראשונה ובדיוק כמו שאת מתארת אחרי שבוע התחיל דימום מ-ט-ו-ר-ף וממש לא כמו מחזור, רצתי לרופאה היא ראתה במה מדובר בהתחלה היא חשבה שאולי נשאר חלקים מהשלייה אבל אחרי ששללו את זה בבדיקות היא אמרה לי שכנראה זה מהגלולות היא החליפה לי גלולה שלא הייתה יותר טובה כנראה שלגוף שלי הגלולות האלו לא מתאימות  

פשוט לחכות שזה יעבור? זה ממש חזק.

 

ד"א - זה בוודאות אוסר אותנו, או ששווה להתיעץ?

 

 

אבל זה אוסר בוודאות.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t541378#6067399

 

אני עשיתי משהו אחר-

קניתי מטר וחצי של בד טריקו

גזרתי ממנו עיגול שלם וחור באמצע. תפרתי רצועה בצבע אחר בעגול של הצוואר (שזה ממש לא חובה) וזהו.

הסינרים בשילב הם צרים, ברגע שהתינוק מעט זז או אחיו המתוקים רק יגעו בזה, הסינר מאבד מהאפקטיביות שלו

אני עשיתי לקטן שלי אמבטיות חמות בזמן העצירות, ותוך כדי עיסיתי לו את הבטן.

 

זה די עזר

 

בנוסף, אני קצת עזרתי ליציאה לצאת (פשוט ניסיתי למשוך אותו עם היד... ) אבל אני ממש לא בטוחה שזה דבר טוב לעשות.

 

בהצלחה!

שזיפים מיובשים. 

ולשים כף או שתיים בבקבוק. ממש עוזר.

אני שמה גם שמן זית באוכל עם הירקות המבושלים והעוף.

כשמתחילים לתת מוצקים חשוב לתת להם לשתות מים.

 

וזה עזר לו להוציא. הבעיה שאני עכשיו מפחדת לתת לו שוב מרק ופירות .. לא יודעת איך להעביר אותו לתזונה המשולבת הזו..

משתמשים בבד טריקו

צריך 5 מטר בד. 6 אם את גבוהה.

אבל ברוחב מספיק רק חצי מהרוחב  של הבד (וזה אפילו יוצר מנשא רחב למדי). לכן כדאי לקנות ביחד עם חברה, או לשמור את החצי השני למתנה)

כדאי גם לקנות חתיכה קטנה של בד כותנה לכיס. מעבר לכך שהוא עוזר למצוא את האמצע, הוא גם נותן יצוב נוסף למנשא.

כשתופרים את הכיס חשוב להקפיד מאוד שהתפר לא יברח, ושכל התפר יהיה על הבד של הכיס ואפילו תפר אחד לא רק על הטריקו.

 

אז עקרונית, חותכים את הבד לחצי, ואז תופרים כיס באמצע. כדי שיהיה נוח יותר אפשר לגזור את הקצוות כך שהרוחב בקצוות יהיה צר יותר, יהיה נוח יותר לקשור.

ואף מיילדת לא תיתן לך להיות עםטישטוש בפתיחה מלאה..
לעומת זאת עם אפידורל יתנו לך..
תנסי לקחת טישטוש לפני כן כדי לאגור כוחות ללחיצות..

בגדול טשטוש פחות מומלץ בגלל התחושה שהוא נותן ליולדת (לא נמצאת בלידה, לא תמיד מצליחה להגיד את מה שהיא רוצה, חוסר אונים) וגם בגלל שהוא עובר שלייה כלומר מגיע לעובר ויכול לגרום לתינוק מנומנם אחרי הלידה.

 

ואם טישטוש רק בשלב לטנטי ארוך,בשלב מאוחר זה משפיע על נשימת התינוק אחרי הלידה.

וזה לא מקל על הכאב.

ולגבי הגרבס זנ חובה ממש אפילו שזה לפעמים שנייייים עד שהם עושים אחד. פשוט שאחרכך זה גם יכול להיות להם כאבי בטן נוראים אם לא הוצאת וגם יכולים לפלוט את כל מה שאכלו ואחרי שטת נאבקת בהנקה זה הכי חבל.

מנסיון של 6 הנקות כואבות, פצועות, מדממות ולאחריהן 2 נפלאות ללא שום פציעות התובנה שלי היא, כי האחיזה לא נכונה.

אחיזה נכונה בהנקה קריטית למניעת פצעים וחתכים!!!

רוצי עוד היום בכל כוחותייך(שמן הסתם אין לך) ליועצת הנקה.

שיהיה בהצלחה ובהרבה כיף!

גם אני אם טריה גורמת לי לעשות מחקר קטן בנושא, זה מה שמצאתי:
http://mobile.mako.co.il/ninemonth-pampers/Article-ff3584d22370a31006.htm
יש אומרים לא חובה...

1.פצעים זה לא תקין,כפי שכתבו לך תתיעצי עם יועצת הנקה מוסמכת.היא יכולה לבוא אליך הביתה בתשלום.או אפשר בטל..פצעים נובעים כתוצאה מחיבור לא נכון של התינוק.זה כאבי תופת מניסיון.את חייבת שיסבירו ויראו לך איך עושים את זה נכון.אני ב"ה מניקה עכשיו את תינוקי ה8 וכל תינוק חדש הייתי צריכה להתרגל מחדש להנקה.המקום רגיש וכואב בחודש הראשון...זה לוקח זמן.אבל פצעים זה ממש לא תקין.2יקח לך קצת זמן ללמוד מתי התינוק שלך שבע..לפחות בהתחלה עד שתדעי תנקי אותו משתי הצדדים לפחות10-15דקות מכל צד.זה לא מחייב לפעמים הוא ירצה יותר,לפעמים פחות...תלמדי עם הזמן מה נכון לכם.
3הוצאת אויר.הכי נוח על הכתף,אבל תינוק יונק לא חייב לעשות גרפס,לעומת תינוק שלוקח בקבוק.תנסי אם לא עשה ,אל תלחצי מזה...תמשיכי הלאה...והכי חשוב מזל טוב והרבה נחת.

חייבים להמשיך להניק אפילו שזה כאבי תופת.תנסי בן ההנקות למרוח משחת לנולין טהור.להחליף רפידות הנקה בתדירות גבוהה.לאוורר את המקום חולצה רחבה,ולהיות גם בלי חזית הנקה כל הזמן שלוחצת...והרבה סבלנות.כי לוקח זמן ללמוד את זה ,אבל אחרי שזה מסתדר זאת חוויה מופלאה.

שאפילו שכואב מאוד,צריכים להמשיך להניק,כדי שלא לפגוע בהנקה,כדי לא לעשות גודש....לא כי חייבים אלא כי רוצים להצליח בהנקה

להניק.

זה מציק מאוד אם לא.

מציק מאוד מאוד רק התכוונתי שלתינוק יונק לא מחייב שיהיה גרעפס.לעומת תינוק שמקבל בקבוק,שמוכרח לעשות לפני שממשיכים לתת עוד.

אם יש דימום ופצעים סימן שהוא לא תופס טוב. חשוב להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת של IBCLC יש רשימה בגוגל.

מניקים על פי דרישה זה יכול להיות גם כל שעתיים. בהצלחה,כל הכבוד לך.

הבעיה בהנקה היא אצל אמהות לחוצות כמונו שקשה לדעת כמה בדיוק הוא אכל ואם הוא באמת שבע...

מציצה של מוצק- זה ריפלקס של התינוק ולא אומר אם הוא רעב או שבע בכלל.

תניקי מצד אחד עד שעוזב מיוזמתו, תרימי לגרפס ואז תציעי את הצד השני והוא יאכל כמה שירגיש צורך לתוספת ואז שוב גרפס.

אם הילד רגוע אחרי האוכל (ואחרי שגמר גרפס) את יכולה לדעת ששבע, גם אם לא- אולי הוא עייף, כאבי בטן וכו'.... המדד זה 6 טיטולים רטובים ביממה.

לגבי הרמה לגרפס- יש ילדים שזה הכרח קיומי ואחרת הם מתפתלים מכאבים כל הזמן ויש כאלה שיסתדרו בלי ויעשו גם בשכיבה.... לפעמים צריך להחזיק ה-מ-ו-ן זמן וזה באמת מתיש.

אני לא מוותרת, אחרת אצלי בוכים ופולטים ללא הפסקה... כדאי שיהיה מישהו שיעזור לך להחזיק אותו לזמן הגרפס כדי שאת תוכלי לנוח בזמן הזה.

מזל טוב ובהצלחה!!! תשאלי בכיף, לוקח זמן ללמוד הכל....

התינוק לא תמיד עוזב מיזמתו את השד,כי זה נעים לו,הרבה פעמים הם מחוברים והם לא ממש יונקים אלא ישנים ומידי פעם יונקים חלש...אם יש לך זמן ואת לא ממהרת אז תהני מזה. כי זה כיף לך ולו.אבל אם את צריכה לעשות משהו אחר,תנתקי אותו ממך בעזרת הקצה של האצבע,תשחררי את הווקום על השד..בתינוקת הראשונה לא ידעתי את זה בהתחלה,וחשבתי שאני מניקה....יכולתי לשבת שעתיים שלוש בהנקה אחת. כי היא לא עזבה מיוזמתה..אז כדאי שתשימי לב לזה..ושוב תינוק יונק לא מחייב שיעשה גרעפס..אם זה לא מגיע והוא רגוע,זה ממש בסדר.

כל הכבוד שאת כל כך משקיעה בהנקה!! אפשר לנסות משחת רפאל,היא טבעית ונראה לי שאין צורך להסיר אותה לפני ההנקה.

לגבי המוצץ זה לא אומר שהוא רעב,יש לו רפלקס מציצה.בעיקרון אם הוא רגוע אחרי הנקה אז כנראה הוא שבע,אל תתפלאי אם כעבור זמן קצר הוא שוב רוצה לינוק,בגיל כל כך קטן הם לא ממש מסודרים... כדאי לשפר את התפיסה שלו את הפטמה בהנקה,חפשי סרטונים או הסברים באינטרנט,אם לא מסתדרת שווה לפנות ליועצת הנקה,חפשי מטעם קופת חולים,זה יחסוך לך הרבה כסף.שווה להשקיע בהדרכה נכונה של הנקה כי זו הדרכה לכל החיים ולכל הילדים בהמשך בע״ה,לא פחות מקורס הכנה ללידה.בהצלחה רבה ונחת!!!

ובאשר לפצעים

לנולין, לנולין, ושוב פעם לנולין. זה מגיע באריזה סגולה לנולין טהור לנסינו, לא כ"כ זול (50-70 ש"ח) אבל שווה כל אגורה. אין צורך להסיר לפני הנקה, מביא להקלה די מיידית.

וכמובן שאם התופעה לא חולפת כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה.

 

ותינוק יונק לא חייב לעשות גרפס

"פיצי בן שבוע".... מרגששששש

 

 

 

מזל טוב...

תודה לכולכם!!! איזה השתתפות ועצות ממש מעשיות. 

יד מושטת- בקרוב אצלך! התפללתי עלייך אתמול!

אני מורחת לנולין כל הזמן.

ואני יחדד את השאלה-

אני מרגישה שאני מניקה טוב. הפה שלו פתוח והוא מוצץ בצורה טובה. רק שהוא תינוק חזק ויש לו ואקום חזק ממש ומציצות חזקות. הפצע שלי לא מדמם אלא פשוט קיים. אז לכן אני שואלת אם זה נורמלי ששבוע אחרי לידה המקום עדיין קצת פצוע.

זה כמו שהעור התקלף שם ועדיין לא נרפא.

זה יכול לדעתי להיות למרות שהוא תופס טוב. 

אבל רציתי אישור לדעתי-

האם אצל כאלה שהכו ליועצת הנקה והתינוק תופס נכון יש כאבים עדיין?? אשמח לתשובות ממנוסות.

ב"ה  לאט לאט , יהיה בקלות יותר..ובהצלחה

 

זו המתנה הראשונה שאם נותנת לבנה ...

 

 

שיהיה המון בהצלחה והרבה כח לטפל בו בנחת
אצלי היו פצעים שנשארו גם אחרי שהוא תפס טוב, השאלה היא אם בהתחלה הוא לא הצליח לתפוס וזה מה שגרם לפצעים? או שתפס טוב מיד בהתחלה?
לי לקח קצת זמן עד שהפצעים החלימו, כי אפילו שתפס טוב, כמו שאמרת בעצמך יש גירוי חזק במקום וזה לוקח זמן עד שהפצעים יעברו.
הרבה לנולין בע"ה יסדר את זה.
הרבה רוגע ושינה מרובה לשניכם

ולמרות שחשבתי שהוא תופס טוב הלכתי ליועצת הנקה.

מסתבר שהוא תפס כמעט טוב ולא לגמרי טוב.

ככלל ברגע שהוא תופס באמת טוב אז לא כואב בכלל, יש מין תחושה של מלאות כשהחלב יוצא אבל לא כאבים ובטח לא פצעים.

וחוץ מזה אולי יש לו פטריה והוא הדביק אותך?

בקיצר, נורא כדאי לך להתיעץ עם מישהו מקצועי אם את באמת רוצה להמשיך בהנקה.

כי אם כואב לך לא תצליחי להתמיד לאורך זמן. בהצלחה!!!!

תפס טוב ובכל זאת היו כאבים חזקים ופצעים, באיזשהו שלב ממש ירד דם.

הייתי בטוחה שהוא לא תופס טוב, אבל היועצת הנקה אמרה שהוא תופס מצוין ופשוט יש כאלה יותר רגישות.

הוא תפס טוב מהתחלה (אחרי מלא מדריכות הנקה שהייתי אצלן עם הקודמים, הפעם הייתי מנוסה יותר...וגם התינוק לשם שינוי...)

אחרי כמה זמן זה השתפר (בערך שבוע), עם הרבה לנולין. 

מזל טוב גדול, בהצלחה ותרגישי טוב!

 

ואני תמיד חשבתי שהוא רעב עוד... כי הוא התפתל כזה מסכן.

והפצעים שלי? כולי תקוה שיעברו מהר. יש לי באמת בכללי עור בהיר ורגיש מאוד

לדעתי כדאי לך להתייעץ עם רופא.  שימי לב שלפעמים בגלל שאת יודעת שהיה לך ניתוח אז נראה לך שאת מרגישה כל מיני דברים ( כי אני חושבת שאחרי שנה באמת אין סיבה להרגיש שם משהו) ולגבי השירותים, נראה לי שזה לא קשור לניתוח אלא שרירים רפויים שמאוד מצוי אחרי הריון וניתן לטפל בעזרת תרגילים והתעמלות.

 

כואב בחילופי מזג אויר- שימי לב אם הכאבים הם בזמן חילופי עונות. אם כן, גם כמה שנים אח"כ זה יכול עוד להיות...לא יודעת עד מתי..תרגישי טוב!

לגבי השירותים - זה פסיכולוגי בלבד. האיזשהו מקום יש בתוכך פחד ללחוץ. זה קורה עם די הרבה נשים.

אבל זה סתם פחד. אין שום סיבה לפחד. תביני את זה - ותלחצי לך לבריאות. לא יקרה שום דבר שלילי מזה.

 

לגבי הכאבים. אם יש לך הדבקויות - כן, זה לתמיד. אם אין לך הדבקויות - לא אמור לכאב לך כלום. שנה אחרי הניתוח אפשר לא רק לשכוח מהניתוח, אפשר כבר לעבור ניתוח קיסרי נוסף...

 

נשמע שאת נותנת יותר מדי משקל לקיסרי שעברת. אל תחשבי על זה, תעברי לסדר היום. הניתוח נשאר עמוק בהסטוריה, די, תשכחי ממנו כבר - וקרוב לוודאי, שכל הקשיים שהזכרת יעלמו כלא היו...

האמת שזה ניתוח שני, הניתוח הראשון כבר אחרי כמה חודשים נירגע ובאמת לא היו השפעות...

ובניתוח השני עשו אותו חירום והוא עקום והצלקת מפחידה..כשאני לוחצת יש דקירות בצד שמאל של הניתוח...עדיין פסיכולוגי?תודה!

בעונות מעבר יש רגישות..באזור.וגם בשנה הראשונה הייתי מרגישה שם איזה תחושה של חוסר נעימות,ורגישות יתר לא רק בעונות מעבר,למה שלא תתיעצי עם הרופא שלך?

לא יכולה שהחצאים והתחתונים יהיו לוחצים אפילו טיפה, ויש כאב כשאני לוחצת או מרימה משהו או מפעילה שרירי בטן..-כאב זה אומר מין דקירות מסביב לניתוח לתוך הבטן-עומק הניתוח..

כששאלתי את הרופאה היא בדקה ואמרה שהצלקת יפה...

                       

                                                                         

 

                                                                         

זאת גם הכוונה שלי ,מה שהרגשתי...חוסר נעימות ודקירות זה הולך ופוחת,אחרכ רק בעונות מעבר יכול להציק...והיום אני כבר לא מרגישה כלום .

ועם השנים כבר לא מורגש..עברתי אחרכ לידות רגילות

תריחי לפני.

אבל את חייבת לקחת בחשבון שאת לא מכירה את הגוף שלך. ואולי לא תהיה לך לידה לפי הספר.

לי למשל, הייתי בטוחה שייקח לי שעות כמו לאמא שלי וכל האחיות שלי ולהפתעתי חויתי לידת בזק ולא הספקתי אפידורל ונס שבעלי היה איתי.

כשיומיים לפני, כשעזב את העיר לכמה שעות, למרחק שעה גג, אמרתי לא שאני לא רגועה ואולי כבר לא כדאי שניפרד. הוא חשב כרגיל, שבכלל רק מתחילה שבוע 38, וזה תמיד לוקח כ"כ הרבה זמן.....

והנה, יומיים אחרי, לידת בזק מפתיעה מאוד.

אז לא חושבת שכדאי להתרחק מאוד. זה לא ממש הזמן....

מדובר בחתונות ממש חשובות לכם?

לא ביחד כל הזמן,אבל כן זמינות יור וכו'.. סה"כ ארץ ישראל קטנה.

בע"ה זמנו ועתו יגיע בקרוב

והבדיחה אומרת- עוד לא נולד התינוק שלא נולד...

מרגישה כמו בטטה מהלכת בחום הזה וקשה לי להירדם. בסוף זה עובר!!

הרבה להספיק!

חם נורא ואני כבדה כמו לאיודעת מה...

 

תזכרי שכל יום שהוא בפנים זה לטובתו!

 והגאולה באה דווקא בהיסח הדעת, אחרי שכבר מתיאשים- ונראה שלעולם לא תלדי- אז תלדי!

הריון שני...

את הראשון ילדתי בשבוע 40 +5 ימים.

 

ללכת למעקב הריון??

אין לי כח בחום הזה לצאת מהבית..נראה לי שאם אני אלך למעקב אני אלד בדרך..

פשוט כבר לא יכולתי לסבול יותר ועדפתי לא להמשיך לשגע את בעלי והילדהישבתי שעות במיסדרון ובמחלקת יולדות מכווצת מבחילות,צרבת ולחצים עם פרצוף עד שמיילדת נתנה לי פפרואין והרופא אמר לחזור בראשון בבוקר לאפשרות של ניתוח,באתי עם בעלי והאחראית התחילה לצרוח עלינו למה באנו רק ב12....שלחה אותי לאולטרה סאונד,לקחו לי שתן ודם,עשו עלי התיעצות שלמה של דר ופרופסור והחליטו על יום רביעי נו.....

מזל שגיסתי התפנתה לכמה ימים ותקח את הילדה

וככה חוסכים את כל העצבים עד שזה מגיע.

אני אישית הייתי בטוחה שאלד ב38 ו.. ילדתי ב42.

שאת כבר ב42??

כי אני ב41 ואני מפחדת שימהרו איתי בלידה..

 

יש לחץ כזה בכלל? או שזה רק דמיונות..??

אפחד לא אמר לי כלום רק פעם אחת אמרו שהתינוק קצת קטן אבל לא נורא.

אבל הגעתי פעם אחת מיותרת לחדר לידה בגלל צירים שלא התפתחו לבסוף ללידה ושם שיגעו אותי לזרז, ואמרו לי שאם אני לא ילד עכשיו יש לי את כל הסיכויים להראות כמו פילה, וללדת פיל פילון.

תכל'ס לא נכנעתי ואמרתי שהוא יצא לבד כשיבוא לו, הוא נולד ב42 במשקל זעום של2.800 .

ולא, לא שיגעו אותי למה הוא כזה קטן.

היום הרופאה שמה עלי עין בגלל זה.

הערכת משקל גבוהה..ואני מפחדת שילחצו עלי לזרז..

לידה טבעית או בזירוז, ולהיות חזקה עם ההחלטה. אפחד לא יכול להכריח אותך לעשות שום דבר שאת לא רוצה.

ואגב אצלי אם באמת הייתי יולדת בשבוע 40 כמו שהם רצו, הייתי יולדת פצפון כזה כמעט פג.

ושלא תחשבי , הם לא ראו את זה באולטראסאונד, הערכת משקל בשבוע 37 היתה 3 ק"ג... ולאחר 5 שבועות הוא נולד פחות מזה...

אז אין מה להלחץ מהם.

ילדתי שלוש פעמים בהלל יפה בחדרה,

מתוכן פעמיים בשבוע 41+3

שאלו אותי בשבוע 41 אם אני רוצה זירוז או סטריפינג אבל ממש לא לחצו,

הרופאה אמרה לי שהמדיניות במחלקה היא לא להתערב אם היולדת לא רוצה עד 41+5,

ב41+5 עושים הערכה מקיפה ורואים מה האופציות.

היא אמרה לי גם שאם הייתי הולכת לבי"ח מאיר למשל, כבר הייתי אחרי לידה.

גם אצלי הערכת המשקל היתה ממש לא מדויקת.

מאחלת לכל ההריוניות שתחזיקו מעמד, שיעבור בקלות ושתצאו בידיים מלאות!

 

זה שאת מנסה להיות בנחת יחסית..כמה שאפשר כבר לסחוב
אבל כל העולם אשתו ודודה שלו כ"כ לחוצים שתלדי כאילו הם סחבו וכאילו נם צריכים ללדת!!

כולם רק סופרים לך תחודשים מרגע שהבטן מתחילה להציץ, וממש מחזיקים אצבעות מתי תלדי כבר.

להלחץ לא צריך. אבל ללכת לרופא כן.

יש לי דלקת בדרכי השתן האם זה יכול לגרום לכאבים במקום?

והאם זה גם משפיע על המצב רוח?

לגבי מצברוח אין לי מושג