פורום הריון ולידה (עמוד 5085)

לידת בן- חודש

לידת בת חודשיים...(פרשת תזריע...)

זה סתם משהו שהמצאתי עכשיו... 

-3 הכל בסדר.

רק לבדוק אצל מומחים שהכל בגדר הנורמה.

ובבקשה לנסות להירגע, כי אני לא הייתי רגועה עד הלידה ואפילו אחריה וכל העולם הלחיץ אותי לגבי זה.

(חחוץ מרופא אחד ואפילו הוא לא היה פרופסור..)

שהראש גדל לאט ביחס לגוף
וטכנאות שניה שהראש בסדר אבל הבטן קטנה

בקיצור. שיגעו אותי!!!
לכי לחוות דעת נוספת ותמשיכי לעקוב... אם הוא ממשיך לגדול זה עניין של מבנה
אגב - את כבר ממש שניה מהלידה בע״ה
אמרו לי שבשלב הזה קשה לראות בבירור וזה די השערות
מאחלת לך לידה קלה ומהירה
בלי לחץ

שאני מנסה לחשוב שבגלל שאולי הראש כבר התבסס באגן או משו כזה כי חוצמיזה הבטן שלי כבר מאד למטה.  גם שאר המדדים(הבטן והירך)לא תואמים את השבוע אלא קטנים בשבועיים אבל זה הגיוני שהראש יהיה קטן בשבועיים משאר המדדים?

 

אני פשוט מוצאת את עצמי נלחצת מהדיבורים שהם מפזרים לי ככה בקלות ואני נכנסת לסרטים ולמתח וכל רגע בדיקות שממש כבר

 

נראה לי מיותרות כי ב"ה  סך הכל הכל בסדר והיא עצמה קטנה . אתמול אחרי הבדיקה רציתי פשוט להיכנס לשירותים שם ולבכות..

אם אין האטה פתאומית בגדילה, שרואים לאורך זמן.

מה הכוונה בפרופורציה? נכתב לי באולטראסאונד שהבטן והירך אחוזון 40 והראש אחוזון 27..זה בגדר התקין?

יותר קל ללדת.. תסתכלי על הצד החיובי!!

 

ואם זה היה אמור להדאיג- היא הייתה אומרת לך. בד"כ כשזה חריג מפנים לבדיקות.

אם את לחוצה תרימי טלפון ותשאלי אם יש משהו שאפשר לבדוק כי את לא רגועה.

 

לידה קלה!

הם הראשונים שישלחו אותך למעקבים ובדיקות וכו' וכו'...

 

אני ראיתי לידת תאומים עם וואקום ועם כל מיני ידיים שנכנסו לאישה לרחם (...) והאישה יצאה מזה בלי שום תפר.

 

אבל זה לא משהו שאפשר לצפות מראש, זה מושפע מהרבה דברים.
הבנתי שזה תלוי גם במידת הציות של היולדת להוראות של המיילדת על מתי ללחוץ ומתי להרפות.

 

זה תלוי בהמון גורמים שאין שליטה עליהם:

ביולוגיה אישית (יש נשים עם נטייה לקרעים - מה לעשות...);

צוות רפואי (יש מיילדות שהתרגלו לחתוך אוטומטית כל יולדת ראשונה... מצער....);

מה שתכנן לנו השם ללידה הזו (טוב, תמיד אפשר להתפלל...);

יש גם המון גורמים שיש שליטה עליהם:

לחכות שהלידה תתפתח בצורה טבעית, ללא השראה וזירוז (ובכך להבטיח שההורמון המרכך, רלקסין, יופרש כסדרו);

להתכונן ללדת בתנוחה שבה הגוף יקרא לנו (ועל כן גם יעזור ללדת ללא משככי כאבים, שעלולים להפריע לתנועתיות);

עיסוי פירנאום (לא יועיל - לא יזיק!);

לדבר עם הצוות ("חשוב לי מאוד לנסות למנוע חתך ותפרים. תוכלי לסייע לי לנסות תנוחות שונות בשעת הלידה?").

 

ותזכרי: תפרים: לא נעים - אבל בדרך כלל גם לא נורא! 

שיהיה בהצלחה! 

אם ילדתי בלי חתך לידה ראשונה אבל עם קצת תפרים, זה יכול להעיד על הבאות? אולי יהיה פחות תפרים?

היה לי נורא עם התפרים יותר מהלידה..

הייתי מצפה ללידה עם פחות תפרים בע"ה!

בס"ד

 

לידה ראשונה 17 תפרים לידה שניה חלקה ב"ה!!!

בראשונה עשיתי עיסוי פרינאום ומה לא ובשני לא עשיתי כלום....

יש תנוחה שיכולה להפחית את הסיכוי ללדת עם תפרים?

זה תלוי חד וחלק בשיתוף פעולה שלך עם המילדת, וגם כשהכי כואב ולוחץ והיא אומרת לך לא ללחוץ אז להקשיב לה כי היא רואה אם את הולכת להיקרע ומדריכה אותך איך לעשות את זה נכון כדי שלא תקרעי.

מובן שיש במשוואה הזאת עוד משתנים מלבד תנוחת הלידה

אחותי עברה חוויה מאוד לא נעימה. היא התווכחה  עם המיילדת כדי שתרשה לה ללדת ככה, המיילדת לא הייתה בקטע של תנוחות טבעיות וכו', ואמרה כל הזמן שלא כדאי. אחותי התעקשה כי תמיד שמעה שזה הכי מומלץ למנוע קרעים. 

הסוף המאוד לא נעים שהיא אוהוהוהו נקרעה....

והמיילדת נתנה בה מבט של "למה לא הקשבת לי"

קיצור, היא ממש בכתה כשסיפרה לי את זה....

כן כדאי לנסות להתאץ וכמו שיוקטנה אמרה תלוי בתנוחה בגודל העובר וכו'.

אז אם חייבים אין טעם להתעקש שלא.

לגבי כל השאר - קרע יחלים מהר וטוב יותר מחתך.

הרגעתן אותי!!

יש אפשרות לדעת לפני האם הקרע הולך להיות דרגה 4 או פחות? או שזה רק לאחר מעשה?

 

האם שהיתה לי מיילדת מדהימה שעם האפידורל ממש עודדה אותי לנסות לזוז, לעמוד על 6, וכו'- מאוד טבעית, והיא גם אמרה שהיא תנסה למשוך עד הגבול ולא לחתוך, ואז ברגע האמת ראיתי שהיא באה לחתוך ושאלתי אותה אם זה קריטי-

אז היא ענתה לי שזה גבולי מאוד ואם אני מעדיפה קרע אז היא לא תחתוך.. אבל לא ידעתי את המשמעות, והעדפתי משהו מבוקר.. באמת היה רק תפר אחד ב"ה ממש חתך קטן. ייתכן ואם לא היה חתך הקרע היה דרגה נמוכה והיה מתאחה טוב יותר?

(והוא היה OP אז בכלל יצאתי בנס רק עם תפר אחד ולא עם וואקום)

אני ממליצה לקרוא בספר "לידה פעילה" -יש שם פרק מסודר בנושא

או חומר מקצועי אחר

ב"ה 7 לידות ללא חתכים. רק בלידה הראשונה היה קרע פנימי קטנטן עם תפר קטנטנן שנמס תוך כמה ימים ולא הורגש.

מחודש שמיני עשיתי עיסוי עם שמן שקדים בכל פעם שהתפניתי וזה מאווווד עזר.

זה גם תלוי במבנה שלך- וגם בקב"ה.

וכל העיצות שנתנו כאן למעלה הן ג"כ מועילות.

בהצלחה!!!

ונשארתי בחיים......

 

בין כל שאר התפילות- להכניס תפילה גם על זה....

לידה ראשונה 4.86 טיפה תפרים פנימיים ולא עשיתי שום הכנה לפני!!!!

לעומת זאת- שכנה ילדה 2.500 עם כל העיסויים בעולם וחתכו לה...

מקדמת בשמנים.

אני מטבעי גמישה, עשיתי עיסוי כמו שצריך, המיילדת אמרה שנראה מעולה, ובסוף מה לעשות, התינוק איבד דופק בצורה מבהילה ממש, והרופאים החליטו להעיף אותו החוצה.

עם כל הבאסה, ברור שהעדפתי חתך על תינוק ללא דופק......

את יכולה לעשות עיסוי פרינאום, התינוק יכול להיות קטן/גדול, את יכולה להיות גמישה מאוד, שינויי תנוחה, לידה בכריעה או שש, שיתוף פעולה מלא עם המילדת.

 

הראש יצא ואת לא תקרעי בכלל,

 

ואז-

התינוק החמודי שלך החליט לעשות לך שלום ולהגיע עם יד על האוזן,

וזה דורש יותר מקום מהראש, וזה לא צפוי, ואז הוא פשוט מוריד את היד על הפרינאום וקורע אותו. 

 

אז מה שלא תעשי, העיקר שאת תהי בריאה והתינוק יהיה בריא!!!

 

התפרים נספגים,נסבלים ונשכחים.

 

שזה לא מה שיעכב לך את הלידה כי אחרת לא תלחצי כמו שצריך ואם התינוק יכנס למצוקה יצטרכו להתערב ובטוח תקרעי.

ישלחו אותך להעמסה של 100 כמה דחוף?! לא מחר אבל כן כדאי בהקדם.

אין כדור בטוח להריון

שגם שומר על הטהרה???

כמו מחזור... 

לקחתי בסוף כפית קינמון פעמיים ביום וגם כל השבעה נקיים ליתר בטחון.

 

ומאז כבר כמה חודשים לא נראה שום דימום...

 

אם הדימום ממשיך מדי הרבה זמן - מנסים לראות אם 2 כדורים ביום עוזרים.

בדר"כ הדימום מפסיק לאחר כמה ימים.

שבוע לאחר שהתחלתי היה לי דימום כמו מחזור. אח''כ זה עבר והצלחתי לטבול ומכיוון ששמעתי שזה יכול לעשות כל מיני כתמים אז לבשתי רק תחתונים שחורים ולא הסתכלתי אף פעם בטישו. פעם אחת קרה שראיתי איזה כתם ושאלנו רב והמראה היה טהור. מאז לא היה לי שום דבר במשך 10 חודשים. אבל זה מאוד אינדיבידואלי, כל גוף מגיב אחרת.

עם תופעות לוואי לא רק לטווח ארוך אלא גם לטווח קצר, ואחת מהן - דימומים.

 

הייתי ממליצה לך כמובן לנסות שוב, לא להתייאש מיד, אבל, וכאן בא אבל ענק שנוצר בעקבות חודשים של דם ודמע, אם את רואה שזה לא מסתדר, תעזבי!!!

פני למכון פוע"ה, הם אלופים בעניין, סופר מקצועיים וסופר רגישים.

הגלולה הזו יכולה להיות מצוינת עבור חלק מהנשים אבל לרוב מכריע ומבהיל, אין סיכוי לטהרה שפויה איתן ( לא מילים שלי, אלא של מכון פוע"ה, מידע של שנים!!!)

יש פתרונות אחרים, טבעת נוברינג למשל.

ויש עוד הרבה.

מאחלת לך מכל הלב שכן תסתדרי, אבל אם לא, פני אליהם מהר לייעוץ.

בהצלחהההההההההה!

היה לי דימום הסתגלות שבוע אחרי שהתחלתי אותו ומאז שקט שנה..

 

ואז שכחתי כדור והתחיל דימום שלא הצלחתי להפסיק בשום צורה ופשוט הפסקתי עם הגלולות...

 

בהצלחה!

נראה לי לא היה לי במחזורים דם כ"כ טרי וחזק כמו שיש לי עכשיו כנראה כתוצאה מהסרזט?

אני מרגישה שזה מחליש אותי- כנראה שאני גם צריכה לשתות יותר..

ממש חוששת מהכמות הזו זה נראה לי ממש חריג...

אחרת, ולכן קשה מאוד לקבוע כלל גורף האם זה הגיוני או לא.

הבעיה בגלולה הזו שהיא גלולה שאמורה להסתדר טוב עם ההנקה, אז בשונה מהגלולות הרגילות בהם יש שני הורמונים והן חזקות מספיק, הגלולה הזו מכילה רק הורמון אחד. ולהרבה נשים זה פשוט לא מספיק חזק.

ניתן ממש לבדוק את זה בעזרת אולטראסאונד.

מבקשים הפנייה לבדיקת עובי הרירית.

אם היא דקה מדי, הגלולה הזו לא תצליח לעצור את ההתפרקות והדימומים שלה.

ואז הרופא יכול להמליץ לקחת שתי גלולות ביום, או לעבור לגלולה אחרת מהסוג הזה...

או לנסות אמצעי מניעה אחר.

הנוברינג- מעולה לנשים כאלו!

 

לי לא היה דימום כמו שאת מתארת, אבל עברתי גיהנום מסוג אחר לגמרי.

כל כמה ימים התחיל לי דימום חלש ומעצבן.

לא היה סיכוי למקווה חודשים!!!

(לצערי הרופא שלי לא היה בקיא בעניין, ופשוט לא ידע איך לעזור לי)

 

עד שהיה לי השכל והמזל לפנות למכון פוע"ה.

בשיחת טלפון אחת נפתרו כל הבעיות!

אחרי לידה. כי גם הוא מכיל את 2 ההורמונים ומפחית חלב.

רק כאשר הילד לא תלוי בהנקה - יש כאלה שממליצים עליו.

הטרטולוגי ולא את הגיניקולוג שלך. אין לו מושג בעניינים האלה.

המכון הטירטולוגי ( הגוף האחראי על אישורי תרופות, לא יודעת איך בדיוק הכינוי הארוך שלהם...) מאשר שאין בכך שום סיכון להנקה היות וכיון שזו טבעת וויגנלית הקרובה מאוד למקום החשוב, מספיקה שם כמות מאוד נמוכה של ההרומונים.

אני מכירה הרבה מאוד בנות שהחליטו להאמין למכון פוע"ה ולא לרופאים מנוכרים והמשיכו להניק חודשים ארוכים ומאושרים.

הם מציעים כמובן להיות עירניים ולראות שאם חלילה יש הפחתה בכמות החלב אפשר לעצור באותו הרגע ושום נזק לא יתרחש, החלב יחזור.

עוד לא שמעתי על חברה אחת שזה הפחית לה.

הרופא שלי לגלג עלי ואמר ( כשאני בוכה מולו ) אין בעיה, קחי, אבל זה ייבש לך את החלב על בטוח.

איזה אושר היה להודיע לו חודשים אח"כ שאני משתמשת מאז ואני עדיין מניקה מלא!!!

 

רק שלא אטעה,

מכון פוע"ה ממליצים לכל יולדת מניקה שלא מקבלת ווסת, לנסות בחצי שנה הראשונה פתילות לא הורמונליות.

רק אם האישה כן קיבלה ווסת ולא מסתדרת עם סרזט ודומיו הם מציעים את הנוברינג.

לדעתי, ממה שאני יודעת. מכון פו"עה מציעים טבעת נוברינג רק לאחר חצי שנה- שיתכן וההנקה מעט פוחתת כי יש לה משמעות על החלב.

(הטבעת מכילה 2 הורמונים שאחד מהם הוא האסטרוגן שמתחרה עם פרולקטין- הורמון החלב.כשהאסטרוגן עולה החלב יורד...)

מנסיון אישי- השתמשתי  בלידה הראשונה שלי בנרות גלוואן חצי שנה- היה מעולה ומנע (טוב- אז לא קיבלתי ווסת כל ההנקה..)

ולאחר חצי שנה עברתי לנוברינג ולמרבה הבאסה פחת החלב אך המשכתי להניק עד כמעט גיל שנה!  אך היה שווה לא להתעסק עם הגלולות שמהם מאוד פחדתי..(הכתמות וכו')

אז לדעתי הוצאת ידיעה גורפת שטבעת לא מורידה חלב אינה נכונה... (אולי את לא מכירה נשים כאלה וזה קיים...)

אין לי את השיחות שלי עם הרבנים שם מוקלטות. ואני לא אעלה לכאן ציטוטים מההתכתבויות שלי איתם. ( בכל אופן קצת דיסקרטיות...)

אולי פשוט לא הבנת מה כתבתי.

כתבתי מפורשות כמה דברים:

הם לכתחילה תמיד ימליצו לאישה שלא מקבלת ווסת, חצי שנה ראשונה פתילות גלוואן לא הורמונליות.

( שמחה שזה עבד לך, אני הייתי מסוייטת מכך שחזר לי המחזור ופחדתי להסתמך עליהן).

 

רק במקרה שאישה כן מקבלת ווסת ו/לא  מסתדרת עם גלולות של הורמון אחד- הם ממליצים על נוברינג!

אם את חוששת, וזו זכותך כמובן, את יכולה לברר איתם למקרה ספיציפי טלפונית או לשלוח להם שאלה באתר או סתם לעיין בארכיון הש"ות שלהם באתר.

 

לגבי הפחתת החלב- אין לי עניין להפריח מילים באוויר. אלא לתת לנשים את התקווה שניתנה לי באופן מאוד נחרץ והחלטי. אחד הרבנים הראשיים שם אמר לי מפורשות ואף איפשר לי לוודא את זה בעצמי, מבחינת המכון הטרטולוגי אין סכנה ממשית להפחתת החלב, כמות ההורמונים מזערית יחסית לגלולות המשולבות,  ויתרה מכך, אם מישהי חוששת שהופחת לה, היא יכולה להוציא את הטבעת והכל יחזור לפי ביקוש התינוק.

 

אולי פחת לך החלב בגלל הטבעת, אבל אולי בגלל שהוא כבר היה בן חצי שנה? ואכל דברים אחרים והיה שבע יותר ולא ינק כ"כ הרבה, כך שההיצע ירד בעקבות הביקוש שהתמעט?

 

אני וודאי לא מציעה לכל אחת להסתמך על הדברים, אלא מאירה לכן את המצב שאין סיבה להתייאש, ואפשר למצוא פתרונות. ולדעתי לכל אחת שמתחבטת כדאי לפנות למכון ולפרט את סיפורה לפרטים. הם יעזרו לכן!

 

אז קראתי שוב ומסכימה אתך באמת .

אף אני מתייעצת עם מכון פועה הרבה ושחשבתי שוב- אולי באמת החלב שלי פחת בגלל שהבן שלי אכל גם אוכל מגיל חצי שנה והיה יותר שבע ופחות ינק...רק ה' יודע...

יתכן מאוד שזה גם נבע משילוב הדברים- הטבעת שהפחיתה את החלב אפילו בכמות מזערית וכן האוכל שאכל והשביעו.

יישר כח על ההמלצה לבנות להתייעץ תמיד אתם הם באמת יודעים את נפש האישה ובהתאם להלכה פוסקים לנו (לא כמו הרופאים- שרק אומרים את ההיבט הרפואי ולא הלכתי).

שוב, יישר כחך!

וסליחה אם זה פגע בך- ממש זו לא היתה הכוונה.

 

נ.ב.

תאמיני לי כ"כ בא לי לחזור לתקופת הטבעת- היא באמת  קלה לשימוש ולא עשתה לי ב"ה (כמעט) ת"ל והכתמות ורק בגלל ההנקה מחכה אתה...ונותנת צ'אנס לסרזט "לפעול עלי"- אולי זו תקופת הסתגלות...(אולי לא ...מחכה- תאמיני לי התקופה הזו באמצת באמת קשה לי!)

 

תקופת הסתגלות.נשמע לי פשוט חלום למי שמסתדר לה!

 

אל דאגה, לא נפגעתי כלל.

 

בהצלחהההההההההה מכל הלב!!!!

 

שאלתי את מכון פוע"ה. והם ממליצים עליו רק מעל גיל חצי שנה שהילד בדרך כלל מתחיל מוצקים ולא ניזון בלעדית מהנקה.

כי זה מפחית את כמות החלב....

מילים שלהם.

 

דימום הסתגלות יכול להיות ממש רציני למשך שבוע-שבועיים..

גם כן כמעט שלושה חודשים אחרי הלידה.

אבל זה נגמר בסוף וב"ה הסתדר אחרי כמה זמן של הסתגלות.

אח"כ כבר התירו לי כתמים שונים שצצו..

עכשיו כמעט ואין לי שום דבר ב"ה.

יודעות עליהם??

 

אין כ"כ פתרונות בנושא למי שמניקה...

אז מעניין אותי מה הם אומרים כי זה רלוונטי גם לי..!

בתוכו אנשי מקצוע והלכה, ואם תשאלו אותי- גם אנושיות מדהימה.

וודאי שהם יודעים יותר ממנו.

הם עוסקים בנושאים הללו יומם ולילה, חוקרים בלי סוף, ועוזרים לכל פונה בהתנדבות מלאה.

כשהתקשר אלי הרב שלהם, ( לאחר תקשורת ממושכת במייל) פשוט התחלתי לבכות.

אחרי חודשים של אטימות מצד הרופא לסבל ההלכתי שלי, הגיע אדם שלא חייב לי מאומה ועשה הכל כדי לעזור.

המכון יכול לייעץ, לכוון באופן אישי, להפנות לרופאים מעולים ורגישים המתמחים המניעה למניקות דתיות מה לא.....

 

העיקר לא להתייאש, יש פתרונות!!!!!!!!

 

הוהוהו, ממש אני נשמעת פה יחצנית לפוע"ה, חחחח.....

פשוט אני הרגשתי שהם הצילו את חיינו הזוגיים ורק בזכותם זכיתי לצאת מהסיוט של אחרי הלידה...

אז אשמח אם עוד בנות שכואבות תוכלנה להיעזר בהן.

 

 

לי זה ממש, אבל ממש הפחית את החלב בצורה משמעותית (והתחלתי כשהקטנה ינקה הנקה מלאה בגיל 7 חודשים...).

ברגע שהפסקתי (כשהטבעת עשתה לי בלגן שלם, פטריות ושאר מרעין בישין...) החלב חזר ובגדול.

אני יודעת בבירור שזה מהטבעת. אמנם לא היו לי שום דימומי הסתגלות אבל בהחלט היו לי הרבה תופעות לואי.

אבל מה שאת כותבת כאן כן יכול לעודד ולתת תקווה לאחרות- שהן יכולות לנסות ולבדוק.

ואז אם זה לא הולך להן, הן יפסיקו, והחלב יחזור ובגדול.

מעולה. לא?

ואם הגוף מוכן זה יכול להתחיל לעשות צירים לפעמיים אפילו אנטנסיביים.

העיסוי ממש כמו הנקה אם זאת לידה ראשונה זה לא תמיד יעיל הזירוז ומומלץ לקחת משאבה ולשאוב כל צד 20 דק'.

איזה שבוע את?

יש לך כבר פתיחה או מחיקה?

בעדינות, ככה גלגולים עדינים, לא מכאיבים.

(לא חשתי צירים מכאיבים קודם אלא התקשויות בבטן...)

אחרי 4 וחצי שעות חיבקתי את הבת שלי!!!!

הצוות בחדר לידה השתומם מאוד. אמרו לי בפעמים הבאות לעוף לחדר לידה ברגע שעולה חשד לצירים, כי אם כך הייתה לידה ראשונה מי יודע מה יקרה בפעמים הבאות...

 

ואני באמת בתהיות לקראת הלידה הזו. האם גם תהיה כזו מהירה? אולי יותר? או שזה לא מחייב בכלל?

ימים יגידו... ויש עוד הרבה ימים עד אז....

שנית - לנסות לבלוע יחד עם משהו רך שהגרון שלך מסכים לבלוע, כגון גבינה לבנה, מעדן, רסק תפוחי עץ, בננה מעוכה, ירקות מעוכים וכו.  אני מכירה מישהי שלועסת תמר, בדיוק לפני הבליעה מוציאה את התמר מהפה, שמה מהר את הכדור, מחזירה לפה ומיד בולעת את הכל!

 

האם ניתן לשבור את הכדור לחתיכות?  יש כדורים שהשבירה פוגם בספיגה שלהם, ויש שאין שום בעיה.  אפשר לשאות את החברה או את אחד הרוקחים בבית המרקחת.

 

בהצלחה!

מה שעוזר לי זה לשתות אחרי מבקבוק ולא מכוס. ככה הוא יותר מחליק לי.

אז אם את שותה מכוס, אולי תנסי לעבור לבקבוק (אבל כזה עם פיה צרה כדי שיהיה אפשר להטות את הראש אחורה).

טיפים נוספים אין לי לצערי.

 

בהצלחה רבה!

בשעה טובה!

כל הריון והדאגות שלו..

 

אבל ב"ה, את אישה בריאה ואין באמת סיבה לדאגה, נכון?

 

עוד שבוע וחצי בעז"ה, את תיראי את הדופק היפיפה של הילדונצ'יק שלך..

ועד אז, תנוחי, תתפנקי ותהני שאין לך בחילות והקאות ב"ה..

 

תעדכני אותנו..

תנוחי ותשמרי על עצמך...בהצלחה

מזל טוב!!! שיהיה קל, תקין ומשעמם

דבר שני
בואי ניקח נשימה עמוקה
ונשדר לעצמנו שבעזרת ה' הכל יהיה בסדר
"מחשבות יוצרות מציאות"
לחשוב ולבוא רק בחיובי, כוח המחשבה מאוד גדול
ויכול להטות לכאן או לכאן.
תאמיני בבורא עולם שנתן לך הריון מבורך וילד בריא
ותראי ישועות!

אגב זה טבעי
כי בהריון ראשון את בתוך בועה והוא עובר נורא מהר וקליל
אבל הריון שני שמודעים לנס העצום הזה
אז מעריכים ונוצרים כל רגע.

בהצלחה!!! תהני מהבדיקה ובשורות טובות
תעדכני

תהני מהיותך באחוזים המעטים ללא תופעות
יש לי כמה חברות שעברו כמה הריונות ללא כל בחילה!
וזה הגיוני ותלוי בין כל הריון והריון!

מוכר מאוד..מוסיף ידע מוסיף מכאוב.

בהריון ראשון יש את התמימות הזאת..

להתחזק באמונה.. ולדמיין שאת רואה לב קטן מהבהב בע"ב. בשורות טובות!

תודה רבה רבה!! איזה מתוקות!! ממש עודדתן אותי.. בעזרת ד הכל יהיה בסדר..
אגב, הקדמתי את התור למחר.. בעזה...

אני שבוע 7.1 לפי הספירה שלי, הייתי היום בבדיקת אולטרסאונד ולא ראינו דופק.

הרופא לא נלחץ ואמר שמאוד יכול להיות שזה מוקדם מידי..

אבל לפי כל מה שאני קוראת באינטרנט אני מבינה שזה שלב שכבר צריכים לראות דופק..

אוף אני ממש לחוצה מזה!!

מה עושים? איזה לחוצה נהייתי

שהביוץ היה מאוחר, וההריון צעיר מהחישוב לפי ווסת אחרונה

ואז לפי החישוב הזה את בשבוע 6...

 

 

שיהיה בשעה טובה בע"ה!

הלוואי שאתן צודקות..

אני שמחה לבשר לכן שאכן היה החוץ מאוחר.. יש דופק ברוך ה!!!!! אין שמחה להתרת הספקות..

היריון בריא, שמח ורגוע בעז"ה

בתור אמא לבנים אני גם מתלבטת בשאלות שהעלית.

יש בנים גדולים מאד בבית.

בהתחלה הנקתי בחדר עד שהאחיזה היתה חופשית וטבעית, אבל מהר מאד הנקתי בסלון ובכל מקום...אז מה אם הם יודעים מה יש שם???כשלא עושים מכל דבר עניין- הוא לא נעשה...

כמובן שקפדתי לשים חיתול בד לשם הצניעות כשהבגד חייב זאת, אבל מעבר לכך- כלום.

קשה מאד להניק לאורך זמן כשצריך "להסתגר" כל הזמן...

ומנסה כמה שיותר בצניעות.

הגדול שלי בן 7.

ואז זה צנוע יותר

ואם לא-

אז גופיה/ חולצה בלי שרוולים מתחת...

 

כמובן רק כשהתינוקי כבר מסתדר 

לפני זה חיתול או סינר

ויש גם בן אחריה.

אני לובשת חולצות רחבות תמיד, כך שאני מכוסה היטב. משתדלת לשמור על צניעות כל הזמן.

בחברת אבי ואחיי מניקה כשאני מכוסה בחיתול עבה או שמיכה. (אחים בוגרים, לא נשואים).

לראות דרך הפתח את התינוק אני לא בטוחה אם ראיתי קשת או לא.

בד ממש גמיש ונושם..נראה כיפי כזה..הלוואי שאוכל לקנות. זה 120 ש"ח

קניתי מטר וחצי של בד טריקו לא עבה (עולה בערך 20-30 למטר)

קיפלתי ל-4

גזרתי כמו בציור (קוים אפורים)

וזהו. בטריקו לא חייבים לעשות מכפלת, זה לא כ"כ נפרם,  אז זה ממש מקל.

אני תפרתי בעיגול של הצוואר רצועת טריקו בצבע אחר כי הפתח יצא קצת גדול מדי. וזה גם יותר יפה. אבל נראה לי שזה ממש לא חובה.

אם את רוצה תמונה אני אנסה לארגן : )

למרות שהילדה פחות מרוצה נראה לי.. עוד לא התרגלתי איך להניק עם זה. היא כל הזמן נוגעת בבד וכו'

 

בכל מקרה הייתי מניקה גם קודם בכל מני מקומות אז עכשיו זה רק בונוס...

 

הלוואי שאני אתפור מחר!! או מחרותיים!!

מכירה מקרוב, אך לא מנסיון אישי.

הבנתי שמלבד חסרון הקשת היא מאוד מומלצת..

בהצלחה!

שלום ןברכה,

גם אני הייתי במצבך, וכל פעם שזרקתי הרגשתי שאני מחוררת את האוזון (אקולוגית שכמותי) וחשבון הבנק(אברכית תפרנית)

ב2 ההנקות האחרונות הייתי איתן, ונהנתי מכל שניה.

החסרון- שצריך להתמיד בכביסה- אבל שווה את המאמץ.

קניתי בבית מרקחת מזדמן.

 

שרק לא יחסר מזון לילדך...

בכל גיל שזה יקרה יגידו לך שזו קפיצת גדילה...

 

 

למשל לי יש את זה עד היום.

יאמי

גיל שבועיים,חודש חודש וחצי,שלושה חודשים,חצי שנה ועוד..

בימים חמים וכו'...

ואני ממש ממש ממליצה. היא מתקפלת בצורת מטריה, קלה מאוד (אני מרימה אותה במדרגות עד הבית ביד, בלי לקפל) והניווט שלה מדהים. היא פשוט מחליקה. היא נקראת גם "עגלה עירונית", כי היא מתאימה לעבור בכל מיני מקומות צרים (מעברי אוטובוסים וכו'). אנחנו משוגעים עליה וממליצים לכולם.

בגדול היא בסדר גמור מתקפלת מטריה 

אבל מאוד מפריע לי שהיא לא דו כיוונית

כלומר, באמבטיה התינוק עם הפנים אליך - וזה טוב

אבל בטיולון הוא רק עם הפנים החוצה והקטן שלי עדיין רוצה לראות אותי

אז בינתיים אני כמעט ולא משתמשת בעגלה כי הוא בוכה

פתחתי שרשור לא מזמן וביקשתי המלצה לטיולון דו כיווני אבל לא ממש ענו לי

ברשותך אני מנצלשת...

אנחנו קנינו פג (הדגם של הסוויצ') בגלל שידענו שזו חברה טובה וב"ה אנחנו מרוצים.
קנינו את כל החבילה- אמבטיה טיולון וסלקל.
ובאמת היתרון שלה זה שהטיולון יכול להיות לשני הכיוונים וזה ממש נוח,
לילדים שלנו היה ממש חם באמבטיה וזה איפשר לנו להעביר אותם לטיולון בגיל מוקדם יחסית.
את הקטנה- עכשיו בת 9 חודשים סובבנו רק עכשיו לצד שני שתראה עולם, היה לי מאוד נוח עד עכשיו שהפנים שלה היו לכיווני.

בקיצור ממליצה בחום!!

 

שלנו נראה לי יותר כבדה מהדגם שע.מ כתבה. אני לא יכולה להרים את העגלה מלא מדרגות. אבלן כן יכולה להרים אותה מקופלת לבאגז של אוטו. ונסעתי איתה מלא בטרמפים. ותמיד היא נכנסה. (רק פעם אחת היינו צריכים לפרק את האמבטיה ולהכניס כל חלק בנפרד).

 

שלנו עם אמבטיה רכה, וזה מעולה ממש, כי היא מתקפלת עם האמבטיה (בעיקר אם את מתכוונת לסוע הרבה בטרמפים, זה מסורבל נראה לי לפרק ולהרכיב את האמבטיה כל הזמן. וגם אין בעיה אח"כ לאחסן אותה בבית כשעוברים לטיולון, כי האמבטיה הרכה מתקפלת פיצי ממש, שאפשר להכניס אותה לשקית קטנה.

ומאוד מרוצים!! עגלה חזקה, יציבה, מתקפלת קטן ופשוט כייפית!

החיסרון היחיד, שהטיולון לא דו כיווני, אבל זה לא נורא כל כך..הילד לומד להסתכל על העולם ולא רק עלי..

יש למשהו המלצות על סוגים אחרים?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(גם אנחנו עם אינגלזינה, סליחה)

לא המלצה על דגם ספיציפי, אבל

 

תקני עגלה כזאת שלא יהיה איכפת לך לזרוק אחרי שימוש עם ילד אחד בלבד.

ממש באסה לקנות עגלה יקרה במלא כסף, ואז לגלות שהיא לא נוחה לך, אבל להשאר תקועה עם העגלה הלא נוחה, כי אחרי ששילמת הון לא תחליפי כ"כ מהר.

 

ואחרי שתלכי עם תינוק בעגלה תוכלי לדעת יותר טוב מה את באמת רוצה בעגלה.

כך אנחנו עשינו בלידה ראשונה קנינו זולה ופשוטה (400 ש"ח) כי לא ידענו מה אנחנו רוצים...

אחרי שתי בנות וקניות בסופר כל שבוע העגלה התחילה להתפרק ואז בילד הבא יכולתי לקנות עגלה שמתאימה בדיוק לצרכים שלי.

העגלה הישנה עדין שמורה במחסן לשעת הצורך...

 

בכל מקרה- אם את רוצה להשקיע, ממליצה מאד לשוטט רבות בפורומים השונים באינטרנט ובדיווחים ובהמלצות על כל עגלה, להתייעץ עם חברות ובסוף לבחור את הטוב ביותר עבורך...

למה? כי היא מתקפלת בקלות ולממש קטן.

 

היא יחסית גבוהה לשאר העגלות, ויש לה גגון שמכסה הרבה.

 

ויש לה אחריות לכל החיים..

 

היא יקרה , מאוד! אבל נראה לי שהיא שווה כל שקל.. (אנחנו כנראה הולכים על כל ה3 -טיולון,אמבטיה וסלקל..)

בסד

אין אדם שאני מכירה שלא גומר עליה את ההלל.

מאוד נוחה, לא כבדה, מנווטת טוב ויציבה..

 

היא קצת יותר רחבה אז חיסרון אם הילדים קצת קטנים אבל אחלה עגלה!

נראלי זה צריך להיות באזור 4-5 חוד'. אולי להתהפך קצת לפני.. בכל מקרה זה רק לפי ספר, וכמובן שב"ה אף תינוק הוא לא ספר, אלא אדם חי ונושם ולכן לא צריך להלחץ אם יש עיכוב.. 

סליחה על הניצלו.ש

וזה בסדר גמור. לתינוקות כבדים לפעמים קשה יותר להפוך את עצמם...

הבן שלי באמת כבד, וממש לא מראה סימני התהפכות.

כנראה בגלל זה קשה לו. 

מקווה שלא..

הבן שלי נדבק בגיל חמישה חודשים, וקיבל את זה ממש ממש בקלי קלות. הרבה הרבה יותר קל מהאחיות הגדולות שלו (שמהן הוא נדבק). אם אני לא טועה זה רגיל אצל תינוקות.

באמת אני צריכה לזכור בהזדמנות לבדוק לו נוגדנים, בגיל כזה לא בהכרח מתחסנים מזה.

בס"ד

 

אני מורה כרגע בשבוע 12.. חזרתי לעבודה בשבוע 7. והייתי במצב נוראי (בחלות מיגרנות הקאות מטורפות צרבות תישות לחץ דם נמוך קוצר נשימה וכו')עד ששקלתי לעזוב.

ניגשתי למנהל ועשיתי לו שיחה והוא היה ממש מקסים ושאל מה אני צריכה ובא לקראתי.

אני לוקחת פה ושם חופשת מחלה בלי מצפון.. וכל היום שותה יושבת הרבה בכיתה. נותנת להן הרבה לעבוד לבד כי אין ברירה במצבי. ולועסת מסטיק. זה מה שעוזר לי. אני הייתי על סף אישפוז. הכי חשוב לו לוותר לעצמך להילחם ותראי שיהיה בסדר ה' עוזר. יש  ימים קשים ויש יותר קלים. תתפללי על זה הרבה.. ברוך התרגלתי לעבוד והגעתי למסקנה שלהשאר בבית רק מחמיר את מצבי עדיף לעשות דברים כי ככה לפעמים שוכחים מהסבל ולא נכנסים עמוק לתוכו.. אשמח לעזור לך עוד...בהצלחה.. אה והכי חשוב שאת חוזרת הביתה את הילדים שימי עם בעלך ואת ישר למיטה למנוחה.. ואם בעלך לא שם תביאי בייביסטר או תשאירי אותם בצהרונית כי המנוחה חשובה לך...

ב"ה אני מצליחה לנוח ויש לי רק ילד אחד בבית, כך שבבית אני בסדר...

הקושי העיקרי זה בעבודה כמו שאמרתי...

 

בקשר לימי מחלה - האם שאר המורות בצוות הבינו שאת בהריון?

וגם עד שבוע 7 היית בבית??

באמת לא פשוט בכלל....

 

אני אישית עובדת במקום שלא מדי מתרגשים מזה שאת בתחילת הריון

 

ולכן אני מעדיפה לשרוד כמה שאפשר

 

הרבה מים, מיץ לימון בבוקר (קצת מפחית) 

 

הקאת בוקר בבית... ולפעמים השלמה בהפסקה....

 

תמיד הסיוט שלי שזה יבוא באמצע שיעור

 

אבל ב"ה הקטנציק בפנים משתדל להתאים את דחיפת האוכל החוצה....

 

אשמח לשמוע על מקומות אמפטיים

 

אבל חברות מספרות לי על מצב דומה

 

(במיוחד כשזה לא ההריון האחרון שאת מתכננת....)

אני מחנכת כיתה, ואני פשוט לא שורדת. אני בשבוע שמיני, וחוזרת הבייתה בוכה ורועדת כל יום.

אני לא מסוגלת למאמץ הזה!!!!

אני עומדת על הרגליים כל היום, מסוחררת כהוגן, מבוחלת ברמות איומות, חלשה פיזית בטירוף- איך אני אמורה תוך כדי זה להיות מפוקסת כל הזמן, לדבר בלי סוף, ללמד, להסביר, לחייך, לחנך, להיות סבלנית???

אני מתאפקת לא להקיא מולן, וצריכה להמשיך להיות המורה האוהבת והמחבקת. איך, למען ה'?

כל בוקר בתפילה אנחנו שרות, ואני מתחננת לאלוקים לא ליפול. אני נשענת בכוח על השולחן, אבל לא יכולה לשיר בשקט או משהו כזה. אני המורה, אני אמורה להוביל את הכיתה, והצילוווו, אני מתמוטטת!

מה עושים???

בערב אני מותשת, מדוכאת, מנסה להשתלט גם על הבית וגם על ההכנה לקראת ההוראה מחר.

התרגשתי כ"כ מההיריון הזה, ועכשיו אני מרגישה מבוהלת ממש, כאילו כל האוויר יצא לי...

איך בדיוק היית בבית עד שבוע 7? ואיך המנהל שלך משחרר אותך? כאילו, הוא באמת לא אמור לממן לך מילויי מקום כי את בתחילת היריון. לא?

 

איך הייתה בבית עד שבוע 7..

לא בטוח שזה נכון, לא מכירה אישית.

לקחה חופשת לידה יותר ארוכה (או שלא... גם זה קורה לפעמים..) ונקלטה שוב בחופשת לידה...

 

לא מורה... אין לי עצות...

רק הרבה איחולי הצלחה ותקווה לטוב לכל המורות בעמ"י

שעושות עבודת קודש!!!

ב"ה אני לא מחנכת, אחרת אני באמת לא יודעת איך אפשר לשרוד....

 

לקחת ימי מחלה?

בס"ד

 

התכוונתי שההיתי שלושה שבועות בבית כמעט בגלל חופשת פסח... ואז חזרתי בשבוע 7 שאני מרגישה זוועה..

בכל מקרה כל המורות כמעט יודעות שאני בהיריון וממש לא אכפת לי.. שידעו לא הצלחתי להסתיר אני ניראת זוועה חסרת כוחות כל היום רוצה להקיא ואוין לי אוורי.. פעם אחת לא באתי כי התייבשתי מרוב שהקאתי.. אז הן הבינו.. לקחתי חופשות מחלה  לפעמים 4 בחודש ולפעמים אם לא צברת מספיק לא משלמים לך אבל העיקר שאת הולכת לעבודה כשאת יכולה...

ב"ה לא סבלתי מבחילות אבל סבלתי מעייפות קשה בשלושת ההריונות,

הייתי מתנשפת בכל פעם שהייתי עולה לכיתות בקומה השניה והשלישית של ביה"ס...

הצעות?

שתיתי הרבה מים בזמן השיעורים, הסתמכתי על חומרים שהכנתי בשנים קודמות ולא הכנתי הרבה דברים חדשים כך שלפחות בבית השתדלתי לנוח, המורות האחרות מאוד פרגנו ותמכו מהרגע שהן ידעו (בערך חודש חמישי-שישי) ועצם ההתעניינות מאוד עזרה לי נפשית.

השתדלתי לא לקחת הרבה ימי מחלה כדי לא לשבש יותר מדי את רצף הלימודים המשובש ממילא בביה"ס שלנו,

אבל כשלא הרגשתי טוב ובמיוחד בסוף ההריון הרופאה נתנה לי ימי מחלה בלי בעיה ובביה"ס התייחסו בהבנה.

 

והכי מצחיק? אני מלמדת בבי"ס תיכון של בנים, רובם שמו לב שאני בהריון כשהייתי כבר בסופו,

כשילדתי - הם היו בטוחים שילדתי בחודש שביעי...

תרגישי טוב!

תודו לה' שיש לכם עבודה, זה נותן שלווה יחסית בנוגע לפרנסה, לא צריך לפחד מה יהיה אחרי הלידה וכו' וכו'

אולי זה יעזור לכן להתמודד עם התופעות הקשות של תחילת ההיריון בשילוב העבודה

ו- בדר"כ זה עובר אחרי השליש הראשון וגם אחרי שכבר רואים בטן אנשים בדר"כ מראים התחשבות מעצמם

בהצלחה יקרות

ד"א- חברה שלי, מורה, עברה כמה הריונות מאוד קשים והיא הביאה אישור מהרופא לביה"ס וסידרו לה שהיא תלמד כל הזמן באותו בניין/כיתה וזה חסך לה לפחות את הריצות ברחבי ביה"ס. מי שזה רלוונטי בשבילה- אולי שווה לבקש מהרופא

את לא ממש רוצה לשתף את המנהל. וכך את לא מקבלת שום התחשבות ויחס מיוחד.

לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, כידוע

אני עבדתי , אמנם יום אחד בשבוע אבל עבודה ממש לא פשוטה מבחינה פיסית, הבנתי שא"א גם לא לספר לבוסית וגם לקבל הקלות בעבודה אז החלטתי לסבול בשקט בינתיים (הייתי צמודה לכוס מים קפואים ונחה בכל רגע אפשרי)

אמרתי לעצמי שאם יום אחד אני אגיע למצב שארגיש ממש גרוע אז אספר לבוסית. בסוף ב"ה הסתדרתי וסיפרתי רק כשקצת ראו בטן

בדיוק התחלתי בהריון הראשון , מייד אחרי שהתחתנתי  -  עבודה חדשה במקום בלי תנאים סניטריים טובים ובלי מים עם בוס גבר.

לא רציתי לספר- מכל הסיבות - לא מספרים עד שרואים, גבר, חדשה.

אז היה לי ממש קשה. כי הלכתי הרבה לשירותים- זה היה חורף קשה והייתי צריכה ללכת בין בניינים ולבקש טובות ממקומות שיש בהם שירותים. והיה בוקר שחיברתי כיסאות וישנתי שם עד הצהריים ורק אז התחלתי בעבודה.(בדיוק הוא לא היה ופחדתי כל הזמן שהוא פתאום יבוא). נהגתי על כביש ששיפצו וזה היה קפיצות זוועה.

הייתי צריכה לדאוג לבוא עם בקבוקי מים וטרמוס - כי לא היתה אפשרות לשתות שם.

יום אחד אני חוזרת הביתה ורואה שהחצאית שלי מוכתמת בדם. איזה בושות. הלכנו למיון וב"ה הכל היה טוב.

היה שלב שלא יכולתי לזוז בכלללל!!! שלשה צעדים והרגל לא זזה!! אין. כמו רכב שלא מתניע. אין נשימה ולא זזים.

בסוף התפוטרתי.

אז נשארתי בבית והיה לי כל כך טוב.

ולא יכולתי לעשות כלום בבית כי ריח של חומרי ניקוי פשוט גמר אותי.

המצחיק שבמקביל עבדתי באחד על אחד בבי"ס מדי פעם ולפעמים עם כיתות שלימות. אוכלת ומכרסמת להן מול הפרצוף כל הזמן... ויצא שלא ידעתי שאני עם צירים לפני הלידה ואני ככה רוקדת וזזה כי לא נח לי לשבת...

פרנסה לא בדיוק יצאה מכל זה. טוב שבהתחלה עבדתי וזה נתן לי דחיפה. באמת לא לשקוע בלא טוב ובלא יכולה. 

ההריון הזה היה לי חשוב מכדי לאבד אותו והמנוחה היתה לי קריטית.

לא חושבת שהייתי שורדת במקום מסודר ובטח לא בכיתה. הייתי מתה מבושה מול כתת בנות. אני די חרדה להריון הבא מה יהיה. ומתגעגעת לפינוק המדהים במיטה בבית.

אני לימדתי בבי"ס שהייתי צריכה לנסוע אליו ב-2 אוטובוסים.. וישר אח"כ ללמד.. (איך שאני מגיעה..-בבוקר) 

 

מה הייתי עושה?

 

קמה מוקדם, מקיאה את נשמתי. לא אוכלת כלום לפני שהייתי עולה לאוטובוס.. לאוטובוס הייתי לוקחת לימונדה חמוצה ועגבניות שרי ובייגלה.

 

הייתי שותה קצת ואוכלת בדרך.. וכשהייתי מגיעה הייתי נחה 2 דקות לפני שהייתי נכנסת וכשנחתי אכלתי עוד קצת בייגלה. (עם מלח!)

 

ככה היה לי כח לשעתיים הראשונות.. 

 

דבר שני- ירקות והמון.. בכל שעתיים הייתי אוכלת כדי לא להגיע למצב של עוד שניה אני מקיאה על התלמידות.. 

 

וגם- מותר למורה לשתות באמצע שיעור. אז תקחי לך בקבוק עם לימונדה חמוצה שמרגיע את הבחילות ותשתי קצת מידי פעם..

 

ועוד משהו שלמדתי על עצמי- לשבת. לתת עבודות בקבוצות או עבודה עצמית ולעבור בינהן ולשבת מידי פעם.

לי ממש עזר לשתות סודה.....

זה השתיק לי את הבחילות ויכלתי לעבוד....

וגם - לאכול הרבה פעמים דברים קטנים - בייגלה, שקדים וכו' - מה שמצליח להכנס ולא לצאת.....

בהצלחה ובשמחה!!!!!

זה נישנושים פשוט לא להגיע למצב שמתחילים להרגיש רעב...זה חלק מהחרפת הבחילות

ויש סטייה של 20 % לכאן ולכאן.

אני ילדתי בלידה הראשונה בשבוע 41++ בשקל של 4 קילו ב"ה לידה טבעית בלי תפרים וכו'.. הכל אפשרי לחזק את האמונה.. זירוזים למינהם יעבדו כאשר הגוף והתינוק מוכן לצאת.. הייתי מחכה עם זירוזים לפחות לשבוע 40

לשבוע 40?

יש כ"כ הרבה סיפורים על הערכות מוגזמות לגמרי. (למשל- גיסתי שאמרו לה בשבוע 32 שהתינוקת שוקלת 4 קילו, והיא נולדה בשבוע 40 3.200...)

ובאמת, יש גם תינוקות גדולים שנולדים בלידה רגילה והכל בסדר.

עוד דבר- טכנאיות הן לא רופאות. הן יודעות לעשות אולטרה סאונד, הן לא תמיד יודעות מה הלאה. והרבה פעמים הן גם טובות בלהלחיץ את הנשים לשווא.

 

ואחרי הכל- החודש תשיעי הוא זמן שבו העובר מאט את הגדילה שלו קצת. ועולה אאל"ט בכ100 או 200 גר' בשבוע. זה אומר שהוא יכול להיולד הרבה פחות מ4 קילו.

אז את יכולה להישען אחורה ולהירגע לגמרי...

ובלידה היא נולדה פחות מההערכה

 

כנראה שעשתה דיאטה 

 

אני גם נלחצתי נורא.... במיוחד שזה היה אחרי קיסרי

בסוף איך נולדה רגיל? עם הרבה תפילות לסייעתא דשמייא, מיילדת פרטית ורוגע

(בשפה פשוטה- הרוגע משחרר את הגוף והורמונים טובים, ולחץ סוגר את הגוף ומשחרר הורמונים לא טובים שלא עוזרים ללידה)

ילדתי תינוק ענקי, אחרי התאריך בלידה טבעית לחלוטין ללא ניתוח, שום כלום.. 

 

זכרי- זו רק הערכת משקל, זה ממש לא מדע מדוייק, שמעתי על הרבה סיפורים שבהערכה היה תינוק גדול, ונולד תינוק בינוני וכו'..

 

אבל גם אם הוא גדול- תאמיני שייצא בדרך טבעית ובקלות, תתפללי על כך, וה' יהיה בעזרך.

 

יועצות הנקה ממליצות לקחת כדורי חילבה

3 כדורים 3 פעמים ביום

השאלה היא אם מישהי מכירה את המוצר ע"מ לחוות דעתה?.....

מה שמוכח מחקרית זה באמת חילבה. מנוחה ושתיה.. ולהניק כמה שיותר.

אבל שיניתי גם תזונה אז כנראה השילוב....

אני מניחה שאת מכירה את בעלך יותר טוב מאיתנו. כך שרעיונות שלנו, המבוססות על ניסיון חיים שלנו ועל הכרות אנשים שלא הכרת - לא רלוונטי עבורך.

אם את זקוקה לעצה, הייתי ממליצה לך להתייעץ עם חמותך או עם הגיסות שלך - הן מכירות את בעלך הרבה זמן וידעו לעזור לך.

בהצלחה!

אל תחפשי אישור מאיתנו בפורום

פשוט תחשבי עליו באהבה והידיעה מה יעשה לו טוב כבר תבוא

להכין א.ערב מפנקת עם מכתב.. להכין ללידה חולצה לאבא.. חשבתם שהתינוק (שאני) חמוד חכו תראו את אבא שלי וכו'..

אפשר קצת פירוט??

ושוחים ומבלים ביחד, מה שלא יכול לקרות בשום מקום אחר....

 

תודה על התשובה!

 

איפה יש כאלו בריכות?

 

ומה בערך המחיר??

 

 

סביב 200 ש"ח.

ולא כ"כ מצאתי בריכה זוגית-אלא אם כן זה בא ביחד עם צימר..

 

ואני רוצה משו כמו ש'עיניים זוהרות' כתבה- שזה רק לשעתיים -שלוש..

 

אפשר קצת יותר פרטים בבקשה?

 

תודה רבה!

עולה 400 לשעה וחצי +חדר נחמד אחר כך.
כמדומני "אגם מים" שם המקום.
מומלץ!

רק שלא יקפצו עלי שזו פירסומת, חחחח....

דניאל- 0508855332

יומיים הוא הלך איתה לעבודה בגאווה, היום כשהאחים הקטנים שלה מוצאים את הכיפה במגרה הם חובשים אותה ורצים לספר לאחותם הגדולה שהם...אבא שלה.

ניראה לי שגברים רובם ככולםמתים למסאז' רציני...

אני יודעת שמה שהכי ישמח את בעלי זה מכתב שכתבתי לו מהלב, שאני מודה לו על הכול ואוהבת אותו

כל השאר- ארוחה חגיגית, אטרקציה ומתנות, ישמחו אותו אבל לא כמו מכתב

ד"א, זה גם מה שהכי ישמח אותי, זיווג משמיים...

היינו השבוע בבריכה זוגית בסוסיא- היה כיף לא נורמלי וגם מחיר סבבה.

ממליצה בחום ממש!!!!

אם תרצי פרטים אפשר באישי.

 

תהנו

בעלי לקח אותי לשם אחרי אחת הלידות והיה מקסים!

אני לא סגורה על מחירים אבל כדאי למצוא דרך לברר...