פורום הריון ולידה (עמוד 5085)

להלחץ לא צריך. אבל ללכת לרופא כן.

יש לי דלקת בדרכי השתן האם זה יכול לגרום לכאבים במקום?

והאם זה גם משפיע על המצב רוח?

אני אישית מאוד אוהבת את עין כרם,הצוות חם ומקצועי,יש פתיחות ללידות טבעיות,יש ביות מלא למי שמתאים לה אחרי הלידה,ויש את המלונית הדסה בייבי.

בגדול כל הבתי חולים בירושלים טובים מאוד!

נשארה לי חוויה מאוד חיובית מהיחס וההתנהגות האמפטית של הצוות.

שיהיה יחס אכפתי וחם גם בחדר לידה וגם במחלקת יולדות.

שלא יהיה צפוף בחדרים, כי מנסיון בשערי צדק של 3 לידות, הייתי מאוד מרוצה מהחדר לידה אבל פחות מהמחלקת יולדות שהיתה עמוסה, צפופה והאחיות היו שאננות ולא הרגשתי מהן בכלל אכפתיות ורגישות, אפילו מצאתי אותן ישנות בדלפק בשתיים עשרה בלילה כשהתפתלתי מכאבים וקמתי לבקש כדור.

ו

תנסי בביקור חולים..

אני הייתי שם. חדרי לידה מדהימים, צוות מקסים ותומך. (מיילדות ורופאים.)

ואחיות באישפוז כל כך נחמדות, לדג' מישהי נכנסה וראתה אותי יושבת בלובי ושאלה מה שלומי, איך אני מרגישה.. (ראתה אותי במשמרת של יום לפני..)

הם באמת נחמדות ממש.. ודואגות..

עד כדי כמעט התעלפות?

לפעמים זו התייבשות..

הימים ימים חמים

אם אין כאבים נלווים, או סממנים אחרים חריגים, אישית לא הייתי ניגשת..

אך כמובן שזה תלוי בך. 

בשורו ת טובות

לגרום להתעלפויות, את מקיאה? את מרגישה טוב? אולי כדאי לבדוק לחץ דם? ואולי כדאי באמת לשתות יותר בחום הזה כמו שכתבו. אולי מתחילה מחלה עם חום? תרגישי טוב.

בעיקר כדי שאני ואמא שלי נהיה רגועות, רציתי לראות שיש דופק. זה היה בתחילת רביעי (התעלפתי מרוב לחץ....)

אם זה לא קשה כדאי ללכת לאולטרא סאונד לדעתי ובדיקת דם, לחץ דם, סוכר.

אכלת מספיק?

תופעה ידועה.

תבדקי אם את לא סובלת מ:

- לחץ דם נמוך מאד

- סוכר נמוך או נפילות סוכר

- התייבשות

- אנמיה

כל אחד מהדברים הללו דורש טיפול וניתן לטיפול.

בעלי רצה לבטל את הטיסה ואני התעקשתי...

הגעתי מותשת לאחר ארגון הבית והילדים.

פדיחה ענקית.

במקום להינו ת בדיוטי פרי נאלצתי לנוח...

היה שווה.

אבל לא לגמרי התעלפתי, אלא הרגשתי שאני עוד שניה מתעלפת, וישבתי באמצע הקופות על הרצפה. האנשים מסביב נבהלו יותר ממני.. 

בשתי ההריונות שלי זה קרה לי בחודש הרביעי. פתאום ראיתי לבן, ושמעתי צפצופים והזעתי בטירוף.  התיישבתי על הרצפה ובעלי עשה לי רוח ע0ם היד. מביך בטרוף...

בשביל השקט שלי, וודאי שהייתי הולכת לרופא, רצה לשם...

האמת יכול להיות שהייתי היסטרית כי דאגתי שהוא ידקור לי את העובר.. אבל, הדקירה עצמה כאבה אך במידה.

לא משהו היסטרי.

אבל השאיבה של המים כאבה לי.

אבל שוב זה משהו בגדר הנסבל זה לא צירי לחץ...

בהצלחה!

יש 2 סוגי כאב:

כאב הדקירה של העור - תלוי אם דוקרים על עצב או לא.

כאב שאיבת מי השפיר - התחושה היא מן לחץ , וואקום.

לרוב הנשים כואב פחות ממה שהן חשבו.

דיקור מי שפיר בפעם השנייה הרבה פעמים יותר כואב מהפעם הראשונה.

לדעתי, אם יש חשדות - להתפלל. הרבה-הרבה להתפלל. הרי מי שנותן את הילדים נותן להם גם את הבריאות...

בבדיקה הזאת יש סיכון להריון

ובבדיקה הזאת יש סיכון לפגיע בעובר

הנה, לדוגמא, אחד המקרים - עין העובר נפגעה בעת הבדיקה

כאשר מטרת הבדיקה - לגלות פגם בעובר שיהיה תירוץ להפלה יזומה. האם את מוכנה להרוג את ילדך אם משהו לא בסדר איתו?

לפני שאת עושה את הבדיקות - תחשבי גם על זה.

אז היום עשיתי את הבדיקה וב"ה כמעט ולא הרגשתי אותה. לא כאב בכלל בדקירה ובשאיבה סתם הייתה תחושה מוזרה.

יעל -

קודם כל תודה על התשובה.

אני יודעת שבדיקור מי שפיר יש סיכון להריון ולעובר, אבל ב"ה היום עם הרפואה המתקדמת הסיכון הוא מזערי.

וכן, אני מוכנה להפסיק הריון אם יתגלה שלעובר שלי יהיה ניוון שרירים/אוטיזם/תסמונת דאון וכו'. בהחלט. אולי זה יישמע לך נורא, אבל לא כל אחת בנויה להיות אמא לילד כזה.

עשינו את הבדיקה אחרי התייעצות עם מכון פוע"ה שאמרו לנו בפירוש לעשות, כמובן - בגלל המצב הספציפי שלנו. אני בהחלט מודעת לבעיה ההלכתית בנושא ולכן הלכנו לשאול דעת רבנים שגם מבינים בנושא הרפואי. אני מאמינה בכל ליבי שצריך המון תפילות, עם הבדיקה או בלעדיה, וכמובן שלא לעשות אותה בלי להיוועץ בחכמים.

ולא האם צריך לעשות את הבדיקה או לא.

ומי שעושה זה מראה שהיא קטנת אמונה או משהו כזה.

זה לא נעים לשמוע את זה כשמישהי כבר גמלה בליבה לעשות את הבדיקה.

אז מה אם היא קצת סטתה... אין פה שרשור אחד אפילו שכל התשובות עונות אך ורק על השאלה הספיציפית והמדויקת. תמיד יש הרחבות לכל מיני כיוונים באותו ההקשר.

אולי היא שגתה, זה עדיין לא נראה לי נעים התגובה שקיבלה....

כותבת אחת שואלת היכן ניתן לקנות דיאפרגמה.

תשובתה של יעל:

"את בטוחה, שאת באמת חייבת את כל זה ולא הולכת אחרי אופנת מניעות?....

אולי תשקלי שוב..."

כל אחת מאיתנו, בלי לשים לב, נותנת את האג'נדה שלה כל הזמן בלי להתכוון.

אפשר מינימום כבוד גם אם לא מסכימים לדעה או לדרך.

המשך תקין ומשעמם...

קצת הרבה פרימטבי,בוטה ולא משדר אמונה.

אמונה זה להתפלל ביחד עם תבונה ומעשה!לא לטמון את הראש בחול!!!
אני עשיתי בהריון השישי בשבוע 31!!!!! בהוראת מכון פועה בשל בעיה שהיתה.

ממש לא נורא.

מה שכן- להקפיד אחר כך על שתיה מרובה, מנוחה מוחלטת!!!

קחי לעצמך כמה ימי פינוק באמצע החופש הגדול.

שיהיה בהצלחה!

ומה הקטע להפחיד?

למה שמישהי שעושה את הבדיקה הנ"ל לא תדע את כל ההשלכות??????????????.

או שאת מניחה שאת חכמה יותר מההריונית הממוצעת?

מקרה אמיתי שרטיתי לפני 3 שנים וחצי ישבתי בחדר המתנה אצל רופא נשים. פתאום נכנסו גבר  ואשה מבוגרת

הם ביקשו לראות את הרופא דחוף כי לא נותנים לאשה ובת שלהם התחיבות למי שפיר.

מזכירה נכנסה לרופא וחזרה ממנו  עם תשובה שלא צריך לעשות את הבדיקה במקרה הזה  כי לא נעשתה שקיפות עורפית. הם לא נרגעו והתחילו לצעוק על המזכירה שאשה הריונית בוכה ודואגת  ואסור לה לדאוג יותר מדי. בסוף רופא יצא מחדרו והסביר להם באריכות למה במקרה הזה לא צריך בדיקת מי שפיר

ומחמיא לי שאת חושבת שאני חכמה

יושבים עם הגב למי שאולי עלול לעבור שם, ומכסים כמה שאפשר עם החולצה.

אגיד לכן מה אני עושה,מחזיקה את התינוק נניח ביד השמאלית שלי שוכב לי על היד עם הראש לכיוון הצד השמאלי שלי,וביד ימין מרימה קצת את החולצה בצד שמאל,ככה גם אם אני בלי כיסוי,בבית,לא רואים כלום כי הראש שלו מסתיר.גם אם אני שמה שמיכה לכסות,אני שמה אותה עליי מקדימה,על הכתפיים,את התינוק מתחת איך שכתבתי.אני רואה נשים שנכנסות מתחת לשמיכה ומסורבלות...חבל,זה לא כזה מסובך.בהצלחה.

אפשר להסתדר עם כל חולצה ובלבד שהבד יהיה גמיש ויהיה אפשר להרים בקלות .

והראש של התינוק באמת מסתיר הכל.

בעלי עבד פעם במכללה דתית והיה נתקל בהרבה מצבים לא נעימים של נשים שהיו בטוחות שהראש של התינוק מסתיר הכל בזמן שהוא ממש לא.

קוראים לזה "פיקאבו". יש דברים צנועים ויש פחות.

עם פתח צוואר גדול, לא צנועה כזאת, שאפשר להוריד מתחת לשד, ואז כשאת מניקה, הבטן נשארת מכוסה מהגופיה, ומהצוואר עד השד/תינוק מכסה החולצה שמעל.

אם זה בן או בת.

אבל אולי זה באמת תלוי בסוג של מכשיר האולטרסאונד?

בכל מקרה אם תעשי סקירת מערכות יגידו לך.

אין לי תשובות...

מצטרפת לשאלתך אודות התזונה

ברור!!!!

יש המון דברים בתזונה שלך שעלולים להפריע לבטן העדינה של התינוק.

הקטע - בד"כ קשה לעלות על זה לבד. וגם אם שמת לב למשהו זה לא אומר שזה הדבר היחיד שמפריע. אולי יש עוד דברים.

לכן מה שמומלץ זה לעשות בדיקת רגישויות של התינוק.

 המנעות מאכילת הדברים הללו תעניק לך ולתינוקך תקופה של שקט ורוגע בהנקה. זה לא שווה את זה?

 יש אמהות שטוענות "אין מה לעשות זו תקופה של גזים , התינוק סובל ויעבור את זה".

אני ממש לא יכולה לקבל את זה!!!

 אם בידייך למנוע את הצרחות שללו. לא תעשי את זה?? גם אם זה כולל וויתור שלך על דברים שאת אוהבת תקופה מסוימת -אגב, זה לא חייב להימשך לאורך כל הזמן שאת מניקה. הרגישות חולפת עם הזמן.

יש פה רשימה של דברים שהרבה פעמים גורמים גזים. כאמור ממש לא מומלץ לפעול לבד ולהימנע מכל הדברים הללו!!

מה גם שלפעמים הוא רגיש לדבר אחר וקטן שלא תוכלי לעלות עליו לבד. (דבש...)

דברי חלב, קמח לבן, סוכר לבן, קקאו, ירקות חומציים- תפ"א, פלפל, חצילים עגבניה. במקרים יותר קיצוניים-גם בצל, שום,

קטניות, כרוב, 

הרשימה עוד ארוכה אבל זה מה שאני זוכרת כרגע. אולי אוסיף בהמשך.

זה אמנם מחיר שאת צריכה לשלם- אבל תאמיני לי שהוא שווה את זה בגדול!

בהצלחה!

קופת חולים... הפניה לא תעזור. 

 באיזה אזור את? 

חפשי מישהי שמטפלת במוח אחד או משהו דומה. 

 אם תרצי המלצה - פני אלי באישי.

הבן שלי היה בוכה דקה או 2 אחרי תחילת ההנקה והיה קשה לי מאוד לדעת למה זה קורה עד שב"ה הבנתי.

הוא היה יונק מאוד בהתלהבות וכפי הנראה היה בולע אויר, ואחרי 2 דקות היה נגמר לו המקום והיה צריך להחזיק אותו לגרפס.

הוא היה צורח נואשות, אבל אחרי דקה בערך הוא היה מוציא את הגרפס ואז היה יונק יפה.

זה היה סיוט אין מה לומר. ואין לי הרבה טיפים ואם גם אצלך זה ככה. צריך רק להבין למה זה וככה לא להיות מתוסכלים שהוא בוכה סתם.

לא מאמינה בהימנעות מאוכל מסויים.

מה שכן בדוק אצלי- לא לאכול חריף מאד.זה משפיע על חומציות היציאות ועושה אודם מטורף באזור המפשעה...

השבת אכלתי דג חריף ועכשיו הקטנה(בת שנה וחצי) משלמת את המחיר.

ממליצה מאד לחפש באינטרנט סרטון הדרכה על עיסוי גזים לתינוות. משחרר פלאים...

2. הבכי הבלתי מוסבר נובע כנראה מהזרימה שלא מספיק חזקה. זה קורה להם כשהם כבר גדלים (סביבות ארבעה חודשים) והזרם לא מספיק חזק להם כבר. כי לוקח דקה בערך עד שהחלב יורד.

3. חודש - בערך עשרים דקות, ארבעה חודשים ומעלה - חמש דקות.

4. ידנית של אוונט - הכי טובה שיש לדעתי.

נבע מזרימה חזקה מידי של חלב. ולא להפך.

זה פשוט גרם לתינוק לא להשתלט על הכמויות ולבלו אויר. וכמובן להיתקע ולבכות.

לתינוקות יש אינסטינקט מולד שלא לעשות צרכים על האמא.

את יכולה להוריד אותה כשזה קורה, להוריד לה מכנס וחיתול, ולהחזיק אותה מעל כיור או קערה או שיח, בתנוחת צפרדע (ברכיים לחזה). תעשי את זה כשהיא רגועה יחסית - לא תוך כדי בכי וצרחות חלילה.

תוך דקה היא בטח תשחרר את מה שמעיק עליה זה מאוד מעניין וגם מצחיק! כיף גדול.

שיהיה בהצלחה!

אלא אם מגיבים להם ולוקחים אותם לעשות מה רבו מעשיך השם!

יודעת שיש פה נשים עם לב ענק.. עצום...

ומקווה לפגוש בהן שוב..

את בהריון? אחרי לידה?

תודה לאל...

מה שלומך?

חסרת לנו...

אני חושבת עלייך המון!!! וממש מחכה שהנס שלך יצא לפועל והוא יצא בעז"ה בזמן הנכון!!!!

אל תעלמי שוב, את חשובה ויקרה לכולנו....

איזה כיף.. לשמוע..תודה רבה

מחמם את הלב מאוד

תודה תודה תודה

כיף לשמוע....

ברוכה השבה,

מקווה שתהיה לך שהות נעימה!

האמת.. אני בשוק שזוכרות איזה כיף...

תודה לכן, על קבלת הפנים...

באלול.. וב"ה שנקבל מתנה יפה לקראת החגים...

ממשיכה להתפלל עליך!

תודה רבה....

תודה רבה רבה.... שנזכה בקרוב... להתמלא 

הלו, את בהריון.....

בלי לחץ... הכי פשוט קבעי תור לרופא נשים

וקדימה מעקב...

בהצלחה .. יקרה...

לבקש הפניה לאולטרסאונד ולקבוע תור סביב שבוע 8 לראות בע"ה דופק.

לקבל הפניות של בדיקות דם.

ואולי היא פשוט מעדיפה כאבים בלידה ופחות אחריה?

זה עבר רק אחרי חצי שנה!!!

ובאמת לקח בערך חצי שנה עד שעבר.

ואגב, כאב הלידה הוא כאב שיש דרכים להתמודד איתו, חוץ מאפידורל. ואם עושים את זה, אז זה ממש לא כאבי תופת.

ויש התקן מסוים- סליחה שלא זוכרת- שאינו הורמונלי כלל. כדאי מאוד לברר.

הרופאה שלך באמת מעצבנת, תבקשי ממכון פועה המלצות לרופאה, יש להם רשימה מאוד יעילה.

נובהרינג- לא בהכרח הורס הנקה. לי לא הרס כלל!!!!!!!!!!!!!!!

אבל אני לא רואה סיבה להימנע מזה! (אלא אם את רוצה למנוע לכמה חודשים ספורים).

שמעתי כבר מכמה שמנעו עם לזה למשך שנה-שנה וחצי וזה השתלם להם.

לי יש התקן מונה ליזה, לא הורמונלי.

יש קצת תופעות לוואי אבל זה כלום לעומת השיפור במצבי הרוח.

לי זה גרם לדימום וסת מוגבר מהרגיל (במיוחד בחודשים הראשונים).

יש אומרים שזה יכול לגרום לכתמים וכו'.

סה"כ עלה לי התענוג בערך 250 אבל אני לא במאוחדת אז זה תלוי בהשתתפות שלהם.

גם לי תהיה טפשת הריון?

שבוע 20 ב"ה...

כדאי שתשימי לב לזה שאת מאבדת דברים ולא זוכרת דברים ולא תמיד קולטת מה שאמרו לך בפעם הראשונה.

לא????

אם לא אז את לא בהריון, ואל תתוכחי!!

הזיכרון שלי אף פעם לא היה משהו...

מתוקי משתדל לבעוט הרבה כדי שאאמין שאני בהיריון

ןבבית נהנית מהחופש שלא ברור איך נפל עלי.

אוי אוי אוי הבושות למחרת . לא היה איך לתרץ את ההעדרות מהאירוסין.

לכי תסבירי...

יצאתי מהאוטו ושעה אני מנסה לפתוח את הבית עם השלט של האוטו..

עד שנפל האסימון...

אני בשיא הריכוז כל רעש מוציא אותי מהריכוז, ופתאום הקטנה מתחילה לבכות... ואני בשיא הטבעיות, לוקחת את השלט של הסטריו מכוונת מול המאמי הקטנה ולוחצת על הכפתור שמנמיך את עוצמת הקול ועוד אני אומרת לעצמי: "נו מה יש לזה עכשיו? (כאילו למה זה לא עובד?)"

יצאתי מהבית נעלתי את הדלת והשארתי את המפתח במנעול, הבעיה התחילה כאשר גם אשתי רצתה  לצאת מהבית חחחחחחחחחחח זה קרה לי פעמיים ואני לא בהריון (עד כמה שידוע לי )

הנה דוגמה:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/244/632.html

גם אני עכשיו בתקופה של התורים האלה...אני ביררתי מה באמת צריך וחשוב לעשות והבנתי ששקיפות זה בסל הבריאות לכן אני חושבת שזה מספיק חשוב...חלבון עוברי אני לא עושה וסקירה מוקדמת גם לא כי זה לא בסל...לידיעתך רק בישראל מכל העולם עושים סקירה מוקדמת ככה שאני חושבת שזה לא נחוץ...בהצלחה!

בשני ההריונות שלי לא עשיתי את 3 הבדיקות שציינת.. 

נוהגת לעשות בדיקה ראשונה חודש שני בערך אם יש דופק..

ועוד בדיקת אולטראסאונד בחודש חמישי. 

+העמסת סוכר.

ולקראת הסוף בדיקות אולטרסאונד מצב עובר

כולן היו מסובסדות דרך הקופה.

לא יודעת לגבי השקיפות והחלבון העוברי עד כמה הם נחוצות במיוחד אם את צעירה, אבל סקירה מוקדמת, אפילו שהיא הכניסה אותנו ללחץ היסטרי בסופו של דבר בגלל ממצא בודד,

אני חושבת שהיא חשובה. לי היא נתנה הרבה, לראות את העובר שלי, הידיעה אם זה בן או בת, לראות שבגדול האיברים תקינים. וזה לא פולשני, אז למה לא? אפילו התמונה התלת מימד הקטנה שקיבלנו הייתה תענוג

בסקירה המאוחרת שעשינו פרטי קיבלנו מליון תמונות כאלה,

אבל במוקדמת תמונה אחת..

אפשר פרטים על הבדיקה הזאת?? חדשה בתחום

אם אני זוכרת נכון.

זה פשוט אולטראסאונד, רק איכותי יותר, שמתמקד באיברים שונים ובודק את קיומם ותפקודם. לא יודעת, לי היה חשוב לראות ולדעת מה קורה עם העובר, אפילו שזה הלחיץ אותי מאוד. לא יודעת אם הייתי נשארת רגועה בלי לראות אותו כ"כ הרבה זמן, עד המאוחרת... 

עושות את הבדיקות הללו רק כדי לנצל עוד הזדמנות לראות את העובר.

אין לכך סיבה רפואית, סתם לחץ של האימא.

בסופו של דבר היא צריכה לחיות עם ההיריון הזה, ולעשות את  זה בשמחה ונחת. נכון, יש מקרים שהסקירה סתם מלחיצה, וגם לנו זה קרה(בעיקר כי אנחנו לא ממש מבינים ברפואה, הרופאים לא נלחצו יותר מדי), אבל מצד שני יש המון מקרים שהסקירה משמחת ומרגיעה.

סיבה רפואית זה תלוי מקרה, יש מקרים שכן יש מה לטפל בתוך הרחם, בעיקר מומים מבניים כלשהם.

אני פשוט חושבת שצריך להיות במודעות שהדברים לא שלמים עדיין ולא כל ממצא קטן אומר שצריך להילחץ, אבל כן לעשות בירורים. בגדול זה בעיקר תלוי באשה ובזוג, וביכולת שלהם לחיות מול חוסר ודאות וכמובן ביכולת שלהם לחיות עם ילד בעל מום. זה הרי ממש לא פשוט.

אני לא מתחרטת שעשינו את הבדיקה, למרות שהיא גרמה לי להרבה דמעות וקושי.

עושה שקיפות ומשתדלת חלבון עוברי.

לא עושה סקירה מוקדמת בגלל ניסיון נורא שהיה לי עם אחת מילדי, שבמוקדמת יצאו ממצאים איומים - חללים במוח וניוון של איזה עצם, ובסוף התברר שהכל ב"ה בסדר גמור (במאוחרת). בדיעבד הרופא אמר לי שהיום המכשירים רגישים מאוד אבל לא תמיד יודעים איך לפרש נכון את כל התוצאות ושהבעיה קיימת בעיקר במוקדמת כי העובר לא סיים להתפתח.

אני גם שמעתי על עוד סיפורים כאלה, ולדעתי לא שווה החוויה החמודה של לראות אותו בשביל הדאגה המיותרת שקורית הרבה פעמים. אפשר להתאפק עוד חודש - חודשיים ולעשות מאוחרת.

בדיקות שחשוב מאד לעשות:

- מעקב לחץ דם

- שתן כללי ואם יש צורך - גם תרבית

- דם לאנמיה+לסוכר

לגבי שאר הבדיקות, וקודם כל בדיקות למומים, קודם כל עליכם להחליט מה היא הגישה העיקרונית בנושא מומי לידה. האם אתם מוכנים להרוג את ילדיכם? האם אתם מוכנים לוותא על ילדיכם אם יוולד בעל מום?

אם התשובה לשאלות הללו חיובית - כן, יש עניין לעשות את הבדיקות.

אם התשובה שלילית - אל תעשו.

הבדיקות מיועדות לגילוי מומים או לגילוי סיכוי מוגבר למומים (הרי רוב הבדיקות - כמו גם שקיפות עורפית - סטטיסטיות ואינן מעידות שום דבר על העובר הספציפי שלך, אלא על המיקום בתוך סטטיסטיקה של המומים).

הרבה פעמים ראיתי נשים שעשו את הבדיקה, נכנסו למקום בגרף שמצביע על סיכוי גבוה למום בעובר, לא רצו להפיל ובילו  כל שאר ההריון במתח וחרדה - ולמרות זא ילדו בסוף ילדים בריאים. ראיתי גם מקרים, בהם הרגו את עוברן ואז התברר שלמרות תוצאות הבדיקות היו בריאים. מכירה גם אישה שלא הצליחה להרות יותראחי ההפלה הזאת ואימצה את הילד.

בקיצור - קודם כל ציך להחליט, מה גישתכם. ואז תוכלו להחליט אם יש צורך בבדיקות הללו. ואם תחליטו לעשות - תהיו מודעים לכך, שרובם סטטיסיים בלבד.

על בדיקות הריון

גם את הבדיקת דם.

על חלבון עובר הייתי מוותרת.

 אני כותבת מנסיון לא נעים- יש משקל חשוב לשקיפות. אם זה חשוב לך פני באישי ואשתדל לפרט.

בהצלחה

החלטנו לאחר מחשבה מעמיקה ובירור הנושא, שאם הבדיקות הללו מקובלות רק בארץ, ובכל העולם המערבי לא שומעים עליהן בכלל, אין טעם לעשות.

זה מכניס להיסטריה, לפניקה, הופך את ההיריון למעיין מחלה הנושאת אינסוף בדיקות וסטטיסטיקות ומה לא....

הרופא ( אחד המבוקשים ביותר באזורנו ) הסכים איתנו ואמר שרוב הרופאים מודעים לכך שהבדיקות מיותרות אבל הם מפנים עמ"נ לבטח עצמם מתביעות משפטיות.

קראתי על זה הרבה חומר באינטרנט וממש נדהמתי.

רובן פה יחלקו עלי, וזה בסדר גמור.

אני רק מספרת על ההחלטה והבחירה שלנו.

נעשה בעז"ה את הסקירה המאוחרת.

עד כמה שאני יודע לא כדאי לעשות (יש לנו 5 ילדים בלי עין רעה ולא עשינו אף פעם שקיפות), עד כמה שידוע לי יש בה סיכון ואין כל כך מה לעשות עם הממצאים שלה כדאי להתייעץ עם רבנים שמתעסקים בתחום כמו מכון פוע"ה וכו' , הכלל  אמור להיות כזה בדיקה שיש מה לעשות עם הממצאים שלה כדאי לעשות כך שאם יש בעיה יטפלו בה, אבל אם אין מה לעשות עם התוצאות לא כדאי לעשות אלא רק לסמוך על ה' שהכל בסדר

אין סיכון בשקיפות ערפית.

אני עשיתי תמיד. במכון פועה דווקא ממליצים עליה. אחד היתרונות שלה הוא שהיא מוקדמת יחסית. 

היו פה מספיק שרשורים על חשיבות הבדיקות שנותנות מידע על מצב העובר גם אם אין כוונה להפיל ח"ו. זה משפיע על הלידה- היכן, מתי. ועם מי. לא יכולה להאריך כרגע- נא לא לכתוב סתם דברים! ברור שצריך לסמוך על ה' אבל זה לא פוטר אותנו מלבדוק, לדעת ולהתכונן. 

הערה- לגבי חובת ההשתדלות ללידה- היכן ומתי- בשביל זה מספיקה הסקירה המאוחרת!!!!

אני בעצמי דיברתי עם הרופא אחראי מחלקת נשים בהדסה.

והוא אמר שסקירת מערכות ממש לא עושים רק בשביל לדעת אם להפיל או לא.

אלא יש מה לטפל גם בזמן ההריון . והוא הראה לי הסרטות של כמה עוברים שהוא טיפל בהם בניתוח תוך רחמי

אחד מהריון תאומים שאחיו גדל על חשבונו והוא סידר את זה בפעילות כירורגית פשוטה.

וכן עוברית עם הצרות בקנה והוא סידר את זה בניתוח תוך רחמי בהריון ונולדה תינוקת בריאה ב"ה.

ולכן חשוב מאוד לשאול ולברר ולא להחליט סתם שאין מה לעשות וזה רק בשביל להפיל. כי זה לאאאא נכווון

במוקדמת יש המון טעויות, העובר בד"כ פשוט לא גומר להתפתח, ולכן עושים שגיאות בעקבותיה.

בכל העולם מסתפקים במאוחרת בשביל לסייע לעובר, רק בישראל הרופאים הכי גאונים עלי אדמות? או שזה שווה להם כלכלית פשוט?

על ההחלטה הזו- כמו למשל הגיל שלך!

והטענה שמנצחת על הכל-  "אני לא עשיתי שום בדיקה ויש לי 10 ילדים בריאים".

יש גם אנשים מעשנים שחיים עד גיל 100, זה אומר שזה לא מזיק?!??

במכון פועה ממליצים על הבדיקות- שקיפות עורפית, חלבון עוברי וסקירת מערכות. 

כל הבדיקות הנ"ל הן לא פולשניות (אולטרסאונד או בדיקת דם) ולכן לא נחשבות מזיקות.

תוצאות- בשקיפות עורפית בודקים בעיקר תסמונת דאון אבל לא רק, חשוב מאוד. בדיקה שמבוצעת בשלב מוקדם יחסית.
חלבון עוברי הוא אומנם בדיקה סטטיסטית אך יחסית אמינה (בתוספת הבדיקת דם האמינות עולה), 
סקירת מערכות- בודקים את התפתחות העובר.

מה עושים עם התוצאות- אם התוצאות תקינות ב"ה, ממשיכים להתפלל שהכל יעבור בשלום ובבריאות.
 

אם לא - מתייעצים. יש אפשרות למי שפיר ששם התוצאה היא מדוייקת בחלק מהמקרים, 
יש מקרים שבהם ימליצו על הפלה (כן, רבנים, גם בשלב מתקדם. ישנן מחלות שהעובר גם ככה לא ישרוד מחוץ לרחם ל"ע..)
ויש מקרים שיש אפשרות להתערבות רפואית במהלך ההריון אשר יכולה להציל את העובר, או להתכונן לניתוחי חירום מסויימים מיד לאחר הלידה למשל, (כאשר מזמנים מראש את המומחים בתחום ויודעים בדיוק מה הולך לקרות הסיכוי גבוה יותר לרפואה..)

ככה שהטענה ה"דתית" "גם ככה אני לא אעשה הפלה", או "גם ככה אסור לעשות הפלה", היא ממש מטופשת ונובעת בעיקר מבורות והתנערות מאחריות. 

ב"ה שהקב"ה ברא לנו שכל ויכולת לקדם את הרפואה, ואנו צריכים לדעת ולהשכיל להשתמש בכלים שיש ברשותנו על מנת להועיל כמה שיותר

ושהכל יהיה בבריאות ובטוב.

מסכימה עם כל מילה שכתבת.

הרב בורשטיין ממכון פועה נחרץ מאד לגבי בדיקות הריון ומעודד אותן מאד!!! 

שווה לשמוע הרצאה שלו בנושא פעם אחת ולתמיד ולהעביר את המסר לכל הבורות...

היא ההורג עובר במעי אמו. כתוב מפורש.

אז נא להפסיק את ההתלהמות!

הרב בורשטיין עדיין אינו גדול הדור וענקים ממנו אוסרים הפלה בשל תסמונת דאון למשל.

אז קצת ענווה, בנות.

צדיקה...היא..

שנשמע בשורות טובות!

את המעקב בקופת חולים או בטיפת חלב, והיא כבר תפנה אותך ותסביר לך.

בהצלחה.

בס"ד

את על כדורים??

את מונעת??

אולי זה קשור איכשהו..

אבל יש מצב שלגוף לוקח זמן לחזור לעצמו אחרי לידה גם בלי הנקה.

אני לא הייתי נלחצת אבל אם את לא רגועה שווה להתייעץ עם רופאת נשים.

על כדורים ולא על מניעה וגם לא מניקה ולכן מוזר לי פה הענין!

אין מצב להיריון?

ושאלה משל עצמי- לפני כשבועיים הפסקתי ליטול סרזט, והמחזור טרם בא. הוא לא היה אמור לבוא כבר?

אבל שימי לב שאפשר להיכנס להריון כבר בחודש הזה!

לחזור למחזוריות. במקומך הייתי עושה בדיקה ביתית להריון ו/או מחכה עמה חודשים לראות מה עם המחזור, ורק אז אם עדיין לא חוזר- פונה לרופא.שיתגשמו משאלותייך...

לבדיקות דם ונראה בעז"ה עוד יומיים שלושה תוצאות!!

מקווה לבשורות טובות וגם לכולכן בשורות טובות!

בע"ה נשמע בשורות טובות...

יש ברשת אניס

וגם עדן טבע מרקט

התחלתי בשבוע 39 =/

הלוואי שזה יעזור איכשהו.

ואני לוקחת כף ביום. אבל באמת אם יש מישהי שיודעת אחרת- אשמח לשמוע.

(כמה יש לך עכשיו ואיזה שבוע את?)

ולפני שבועיים היה 66, לפני כן היה פעם 104 ופעם 114.

אני מתחילה שבוע 34 מחר ובלחץ היסטרי מרמת הטסיות, אני לא יודעת ללדת בלי אפידורל... סורי... זה מה שמרגיע ומעשת אותי בצירים הכואבים, בלידה הקודמת נתנו לי אפידורל רק בפתיחה של 9 בגלל שהטסיות היו גבוליות ורצו לחזור על ספירת הדם אחרי שעה או שעתיים, מה שאומר שסבלתי מאוד ולא יכולתי לסבול שום דבר סביבי וגם כשניסו לשכנע אותי שכבר אין צורך באפידורל כי אני בפתיחה של 9, לא ויתרתי...(Oבלידה הקודמת הטסיות היו קצת פחות מ-100 סביב ה95+ ולא נרצו לתת לי בשערי צדק)

עכשיו המצב קטסטרופלי יותר, עדין מתפללת ומקווה שאצליח להקפיץ את הטסיות מעל 100, אבל אני כבר לא יודעת מה יהיה...

ה' עזור, ישועת ה' כהרף עין... כמה טסיות יש לך?