פורום הריון ולידה (עמוד 5099)

אולי בבית יולדות?

 

ובלי שום קשר- עצה 

כמה שעות ביום של תנועה במנשא- אם יש מישהו שיכול לעזור לך בזה

זה טוב לגזים ולעצירות ובכלל לשקט של התינוק ולשינה

 

אפשר לנסות גם באמבטיה להשיט אותה בתנועות שכאילו את מציירת איתה את הספרה 8

מקווה שהובנתי

 

לדעתי לא כדאי לך לייסר את עצמך לגבי התזונה שלך, בד"כ זה לא קשור

 

 בהצלחה

בכל מקרה, לא לשמוע לעצות אחיתופל שאומרות לתת עגבניה או שזיף

זה כמו להכניס את המעיים שלה לטראומה בגיל הזה

ובכיל חודש וחצי גם בוע עצירות זה תקין ליונקת.

תמשיכי עם העיסויים,

שהוא ממש מתפתל מכאבים וכלום  לא עוזר-

אני שופכת על הטוסיק קצת שמן תינוקות או שמן שקדים, אפשר גם זית,

ומכניסה בעדינות מדחום לפי הטבעת, מסובבת, מזיזה בעדינות..והכל יוצא..

ושנינו מאושרים

זה לא מומלץ באופן יומיומי,וכמובן שאני לא נותנת אחריות רפואית-לנו זה עוזר מאד מאד

לא בטוחה שהבנתי על אילו כאבים את מדברת, אבל רק אתמול הרגשתי מיני כאבי מחזור...

זה קורה לפעמים בהיריון. אין צורך להיבהל! זה סה"כ התרחבות של הרחם.

אם זה נמשך הרבה זמן, והכאבים מחריפים - אז כדאי לבדוק את העניין...

בלי לחץ

אבל אני מרגישה גם לחץ למטה...

זה גם הגיוני?

בנרתיק?

 

לא מכירה את התחושה, אבל אני מניחה שגם זה קורה (בהיריון קורים כל מיני דברים שונים ומשונים גם כל אחת עם התופעות שלה...).

 

תשמחי שאין דימום. זה מה שחשוב!!

 

שוב - אם זה ממשיך כמה ימים - יכולה לשאול את הרופא/ת נשים שלך...

 

תרגישי טוב!

כאבים במפשעה, קושי בהליכה, ואפילו לשבת כואב לי. רק לשכב עוזר (כאילו שבעבודה אפשר לשכב.....) ו כשאני רוצה לקום או לשנות תנוחה כואב לי לזוז...

וכשעמדתי שניה וחצי לשטוף כמה כלים בודדים נתפסו לי השרירים ולא הצלחתי לזוז מהמקום..

אין לי עצות לצערי חוץ מלחכות ללידה

ותחתון הדוק לא עוזר?

אני יודעת שזה סיוט ללבוש את זה אבל אולי זה שווה.

ולא לאזור הנרתיק\ מפשעה... וזה אכן סיוט ללבוש אותו, שלא נזדקק

בע״ה עוד לפני הלידה...

יש לי המלצה למישהי מעולה שמקבלת באזור י"ם והמרכז, שהיא גם חלק מצוות חדר לידה בקפלן,

עזרה לי מאוד במצבים שונים בהריון.

תשלחי לי הודעה באישי אם את רוצה את המספר..

שרק דיקור יכול לעזור.

תרגישי טוב

או שרק מקל על הכאבים?

כי הקלה מיידית יש לי כשאני יושבת, אני מחפשת יותר פתרון למניעה של הורידים...

תודה רבה לכל המנסות לעזור.

מלבד שותפות לצרה, חיבוק גדול ותמיכה רגשית-לא יכולה לסייע...

ניסיתי הומאופטיה פעם אחת-ללא הצלחה...

מגילוי ההריון אני עם גרביים אלסטיות הכי טובות שיש. גם לי יש ורידים במפשעה וזה אכן כאבי תופת( אחר קיום יחסי אישות המצב קטסטרופלי...)

הלכתי למומחי כלי דם-ללא הצלחה.

לאחר ההריון החמישי עשיתי טיפול מקיף בהזרקות. כמובן שעם הריונות נוספים חזרו ורידים אחרים...

סבלנות והרבה תמיכה מהבעל עוזרים מאד.

בהצלחה רבה!

יש חגורות תמיכה - בדיוק-בדיוק למקרה שלך.

לא מכירה. אשמח לשמוע פרטים- איך זה נראה? איפה קונים? כמה עולה?

תודה רבה!

על גבי התחתונים, נראית בדומה לתחתונים, רק שיש לה רצועות שנסגרות עם סקוטצ' ומאפשרות למתוח או להרפות את החגורה בהתאם לנוחות, הצורך וההרגשה...

זה ממש עוזר למי שסובלת מכאבים באיזור המפסעה בזמן עמידה והליכה, בגלל ורידים בולטים.

זה לא זול, אבל שווה... לי זה עלה 385 ש"ח, אני צריכה לבדוק אם הביטוח הרפואי מכסה את זה וגם אם לא, זה שווה כל שקל, כי לפני כן, לא יכולתי לתפקד, כל פעולה פשוטה המצריכה עמידה, לא יכולתי לבצע... זה מקל ברמה משמעותית...,

בהצלחה רבה...

או שכיבה, אבל  בזמן מנוחה גם אין בה צורך, כי מנוחה מקלה מאוד על הכאבים...

מניסיון....

זה נשמע בדיוק מה שאני צריכה... אנסה בעז"ה...

קומפרסים קרח מקומיים.

משחת הממליס.

 כשבטן יוצאת יותר החוצה והמשקל הגדול כבר לא לוחץ ישירות על המפשעה.

ולחזור לקראת סוף ההריון.

 

אישית אני סובלת מזה מאד ובאמת הכי עוזר לשכב, הממליס, לקרר את המקום ולנעול נעליים נוחות!

 

מחודש שישי ועד אמצע תשיעי היה לי ממש שקט מהכאב הזה.

 

הלוואי שגם לי יהיה ככה...

באופן פלאי, היא לוחצת על האיזור כך שהורידים לא יבלטו ויכאבו ומאפשרת עמידה והליכה.

אני בחודש שמיני וסובלת מזה כבר מלפני שלושה חודשים , רופאה לכלי דם המליצה לי להשתמש בזה  וזה מומלץ מאוד!!!!!!!!!!!!!!! אני בהריון 4 ובהריונות הקודמים לא השתמשתי בזה וכעת אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על בלי...לא יאומן איזו הקלה....

אני כ"כ מבינה אותך, אני גם לא מסוגלת לעמוד על הרגליים יותר משתי דקות, מדובר בכאבי תופת, בלתי נסבלים, רק מי שחוותה מבינה...

אני גרה בירושלים , לא יודעת אם את מירושלים, אם כן אסביר לך איפה קניתי.. אם לא, לדעתי תעשי חיפוש של "חגורת הריון" באינטרנט ובטח תמצאי...

 

 

אשמח לפרטים איפה קונים, כמה עולה ואיך זה נראה.... תודה רבה רבה!

יש לי את הטלפון על הקבלה- 02/6521426, הם נקראים BIRTHLITE  או maternal support  אלו השמות המופיעים על הקבלה, פשוט לא זכרתי את שם החנות.

אבל את נכנסת ברח' עמוס 1  לכניסה לבנין  ועולה קומה אחת ואת כבר תראי חנות שמוכרת דברים שקשורים להריוון ולידה.

החגורת הריון עלתה לי 385 ש"ח, אבל יש שם שני סוגים של חגורות צריך למדוד...

לי אישית החגורה עם היותר תמיכה (שממש נראית כמו תחתונים ) היתה יותר נוחה...

שיהיה לך בהצלחה רבה ותרגישי טוב... ממש מבינה את הכאבים....

נסי גם רפלקסולוגיה ודיקור,רגליים למעלה כמה שאפשר.

ולבקש עזרה!!

שמתי במקפיא חיתול סחוט ומקופל, לאחר שהוא קפא, הנחתי על המקום (וגם על הורידים שבשוק). לאחר שהחיתול כבר הפשיר, הרגשתי מעולה ויכולתי להמשיך בהכנות לשבת.

מתי בדיוק את צריכה ללדת? 

אני לפני הלידה השניה שלי לפני כמה חודשים קראתי המון באינטרנט על הכנה רוחנית,נשימות,תרגילים וכו' ובאמת הרגשתי בלידה הזאת הרבה יותר מפוקסת ויודעת מה אני רוצה מעצמי ולקראת מה אני הולכת מאשר לידה ראשונה שכמה שתקראי ותעברי קורסים את לא תדעי עד שעברת.
אז תקראי תחשבי חיובי,תעבירי במחשבה איך את רוצה שהלידה תראה ומה תעשי בזמן הזה,תתאמני והכי הכי חשוב תתפללי על כך שיהיה מוצלח בעז"ה! לידה קלה ומהירה כתרנגולת ...

ולפני לידה שנייה ואחרי ראשונה זוועה.

ללידה קלה ומהירה ולחשוב שאנחנו בסה"כ עוזרות לתינוק שלנו לצאת החוצה, אז יהיה לנו יותר קל ללדת.

אם רק נחשוב על עצמנו ולא על התינוק ונגיד: "וואוו איזה פחד מה נצטרך לעבור.. וואוו מה יהיה איתי??" או כל מיני מחשבות כאלו אנחנו עלולות לגרום לנו לחץ בלידה..

 

ברגע שנקח את זה יותר בקלות ונגיד לעצמנו: "בלידה התינוק עובר תהליך מאוד קשה ואנחנו בסה"כ רוצים שיעבור את התעלה בצורה הקלה ביותר מבלי סיבוכים ורק אנחנו האימהות יכולות לעזור לו.. אין אף אחד שיכול לעזור חוץ מאיתנו... 

בשביל זה אנחנו היולדות.

 

אגב, איזה מפחיד זה שהתינוק עובר מעולם של 9 חודשים לעולם שלנו.. איזו התמודדות זו לתינוק..

אוי אני כבר ברחמים על העובר שלי.. וכל פעם אומרת לבעלי: "אני כבר מצפה לו.. רוצה לדעת איך הוא נראה.. מחכה להריח אותו.."

 

איזה כייף.. בע"ה 

 

שיכנע כאן מישהי??  

ותמיד תחשבו על זה איך זה עובר בקלות אל תתנו לפחד להכניס אותכן ללחץ ולדימיונות ומחשבות לא טובות להפך לחשוב ולדמיין טוב ורק אז בעזרת ה' יהיה טוב, זכורנה שה' הוא בעל הסיבות כולם הוא ורק הוא מי שיסייע ויעזור שהכל יעבור בשלום בקלות ושישאר טעם טוב מהלידה בהצלחה לכולן!!!

תרגישי שאת מוכנה ויודעת מה לעשות בזמן הצירים.

תתפללי המון על הכל בפרטי פרטים- שהילד יהיה בריא, שהלידה לא תתארך מדי ושתהיה טובה, שהמיילדת תהיה טובה ונחמדה וכו' וכו' וכו'.

בהצלחה!

ולא נראה לי שאפשר לקחת משהו כמו לידה בקלות...

זה באמת רק שאלה של אמונה..

שנזכה להתחזק ולחזק..!!

ואחרי לידה זוועה, אבל אני פשוט לא חושבת. אני כן חושבת על -  לידה מהירה ב"ה, אפידורל, ועל איפה נעשה את הברית ומוהל וקיטרינג וכו'.... פשוט לא חושבת על תפרים (ברור שלא יהיה, נכון?), על כאבים ושאר דברים מרתיעים.

תהיהי לי אחלה לידה, בכל זאת לידה שלישית יכולה להיות יותר מהירה, ואם ילדתי פעמיים וחזרתי לתפקד למרות כל הסבל - גם הפעם זה יקרה (רק בלי זבל)

בקיצור, שכנוע עצמי. ואם יהיה סבל - זה יעבור....

אקח צידה ללידה הבאה בעז"ה....

קודם כל, נראה לי מאוד נכון שהגישה הכללית לקראת הלידה יכולה מאוד לתרום ולעזור לעבור את הלידה כחוויה חיובית יותר.

 

רציתי להוסיף משהו שחשבתי עליו לא מזמן-

כשאני חושבת על הלידה, למרות שאני יודעת שזה יהיה כואב, הרגש שעולה בי זה לא פחד, אלא התרגשות וציפיה לקראת הלידה. אני לא יודעת איך אני אחווה את הלידה עצמה, אבל אני חושבת שהחשיבה הזו תעזור לי להתמודד עם הלידה.

 

לדעתי מה שגרם לתחושה הזו אצלי, היה האופן בו הכרתי את המושג של לידה מאמא שלי.

בתור בת גדולה במשפחה גדולה, אני זוכרת באופן מאוד ברור את ההריונות והלידות של אמא שלי, אבל מעולם לא היה לי מושג שהלידה כואבת (כששמעתי בשיחת חברות שדיברו על כאבים עצומים בלידה, בערך בגיל תיכון, לא האמנתי בהתחלה). איך שאמא שלי תיארה את זה תמיד היה כחוויה מאוד מרגשת. וזה לא שהיא אמרה דברים לא נכונים- היא באמת חוותה את הלידות כחוויה מרגשת מאוד (היא גם לא אמרה שזה לא כואב, פשוט זה לא היה מה שהיא תיארה).

ברור שלקראת הלידה צריך לדעת למה לצפות, ועכשיו אני כן קוראת ולומדת על לידה (ומתכוונת לעשות קורס הכנה, בעז"ה), אבל כשהמושג הבסיסי של 'לידה' נתפס כחוויה מרגשת, אז הכאב שמתלווה אליו נשמע הרבה פחות מפחיד.

 

מה שאני מנסה להגיד פה, זה שלנו כהורים יש אחריות על איך שהילדים שלנו יתפסו את המושג הזה של 'לידה'. האופן שבו הם ישמעו על החוויה הוא איך שהמושג יבנה בתפיסה שלהם.

אני יודעת שבמוקד של מאוחדת הפנו אותי למישהי ספציפית שתסדר לי תור, זה קרה לי בסקירה מוקדמת.
אז דברי עם המוקד ותסבירי להם את הבעיה

מקסימום לוותר..

אני אישית מלכתחילה לא עושה בדיקות סטטיסטיות וכדומה.

מממ..לגלות מאוחר מידי שלילד יש תסמונת דאון ח"ו?

ואז גם אם היית שוקלת הפלה זה כבר שלב מאוחר מידי שקשה יותר להתיר?

 

חשוב מאוד לעשות שקיפות עורפית. גם אם זה סטטיסטיקה זה יכול להביא לגילויים חשובים ולהפניות לבדיקות אחרות.

גם ככה זו בדיקה כ"כ לא אמינה שחבל כל הלחצים והטרטורים. 

אני נוסעת רחוק רק בשביל סקירות.. אבל שקיפות?! לא.

אם זה ממש חשוב לך אז תסיע רחוק,ותדעי אגב שככה זה בכל הבדיקות,הסקירות וכו׳,כדאי לקבוע תור כמה שיותר מהר כי זה פשוט מפוצץ...

מה המטרה לבדיקה מבחינתך?

 

 

האם זה כאבים ממש חזקים? בצד מסוים של הבטן? או מפוזרים?

האם יש לך עצירות?

זה יכול להיות ממליארד דברים , זה יכול להיות נורמלי  וגם לא.

כדאי לך מאוד לשאול רופא . בכל מצב שלא יהיה.

עקרונית .הריון לא מתבטא בכאבי בטן.

 בעיקר במרכז הבטן, אבל מתפזרים על הכל חוץ מהבטן התחתונה..  ובלי עצירות.  שונאת ללכת לרופאים. אם זה לא יעבור תוך כמה ימים לא תהיה לי ברירה ואני אלך לבדוק

תודה...

העיכול עובד לאט בהריון יכול להיות שזה מזה.

וחוץ מזה אם אין דימום זה כבר סימן טוב. למרות שכמו שכתבתי הכי טוב לשאול רופא

ואגב גם אם את שונאת ללכל לרופאים מילא תצטרכי לפתוח מעקב הריון אוטוטו לא? אז כבר תשאלי על הדרך.

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

הרופאה אמרה שזה מהתרחבות הרחם. אז אני משתדלת לנוח כשזה קורה.. בהצלחה יקרה!

אני מסכימה עם אלה שלפניי: ייתכן שזה בעקבות ההאטה של מערכת העיכול (בהיריון המערכת ההיא עובדת לאט יותר... ייתכן שיהיו לך גם גזים בהמשך...), וייתכן שזה חלילה היריון חוץ-רחמי (שהביצית לא נכנסה לרחם, והיא מתחילה להתחלק בחצוצרה. הריון כזה לא מחזיק מעמד, עד כמה שידוע לי, ומכאיב מאוד).

לדעתי, את חייבת לבדוק את העניין אם זה לא עובר.

(וכמו שאמרו קודמותיי: תצטרכי להתרגל לבקר רופאים. מעקב הריון דורש הרבה בדיקות יחסית למה שהיית רגילה עד כה... ובכלל - יהיו לך תופעות שונות ובלתי מוכרות, שעל חלקן תצטרכי לברר אצל הרופא/ת נשים שיהיה לך אם הן תקינות או לא).

הריון קל ומשעמם

ובידיים מלאות!

 

אחרי שעות שחיכיתי בתור, אולטרסאונד, ובבדיקת הריון שם יצא שלילי, שלחו אותי לכרוגית... אחרי עוד עשרות בדיקות וסיוטים הם הודיעו לי שאני בריאה לחלוטין, נתנו לי משכך כאבים לווריד, ושלחו אותי הביתה.

עשיתי בדיקת דם ויצא חיובי... 

אמרו לי שזה קורה הרבה לנשים שיש להן כאבי מחזור-הגוף מקבל שוק מההורמונים ויש כאבים מטורפים.

בנתיים הכאבים יורדים בהדרגה.

 

ולגבי הקטן, מה עם תמ״ל? וואי,תרגישי טוב בע״ה ותהיי בקשר כשהשתחררו בע״ה,ספרי לנו אם אחרי השחרור יותר טוב לכם... ב״ה הכל יעבור,אבל בבקשה בבקשה תטפלי בעצמך!!! קחי כל עזרה שאת יכולה,צאי להתאוורר,לכי לרופא,אפשר לטפל בדיכאון אחרי לידה,ויפה שעה אחת קודם,

אני הייתי תמיד אחות בכורה מטפלת בכל התינוקות בעולם וכו'...

הייתי בטוחה שרק התינוקת תגיע ואני יאהב אותה ויטפל בה בקלות ובשמחה...

אבל... כבר מהבית חולים היא בכתה כל הזמן, לא עלתה במשקל, פיתחה צהבת ואני הרגשתי אמא דפוקה ללא כוחות ולא ידעתי איך להתמודד... אפילו את בעלי התביישתי לשתף...

אז קודם כל תדעי שזה יכול להיות ממש הגיוני- במיוחד בתאומים!!!!

ההורמונים משתלוללים, העייפות גוברת, הכאבים מציקים- וזאת התוצאה!

בעז"ה תשתחררי מבית חולים היום ובבית הכל נראה אחרת.

תדאגי להרבה עזרה- שאת כמעט רק מאכילה וישנה! בעל, אמא, אחות או אפילו מישהי בתשלום- מחזיקים, מחתילים ומרגיעים ואת צריכה המון המון מנוחה.

תקפידי לקחת ברזל (אם את צריכה- זה מאד משפיע על מצב הרוח), תשתי הרבה ותאכלי אוכל מזין.

בעז"ה מיום ליום תראי איך המצב משתפר.

ואם את מרגישה שאין שיפור במצב הרוח אלא רק ההיפך- שווה לפנות ליעוץ.

אבל כרגע- זה נראה לי הכי טבעי ורגיל בעולם!!!!

חיבוק גדול ומזל טוב!!!

 

זה טבעי כל ה"דיכאון" זה נקרא בייבי בלוז.

בלידה השניה, היה לי כ"כ זוועה שאחרי הלידה, לא נעים להגיד, הפיצי לא ממש עניין אותי ורק רציתי להפסיק לסבול כאבים. אחרי הלידה ממש לא הייתי מסוגלת להחזיק אותו, ביקשתי שיקחו אותו ממני כי פחדתי שיפול לי מהידיים מרוב חולשה וכאב. זה עובר בסוף....

בקשי מבעלך שיביא לך דברים שאת אוהבת לאכול, ספר טוב או משהו שיעשה לך טוב. חשוב שבעלך ידע שקשה לך כיה בטוח שהוא יכול עזור

תגידי לו בעדינות בדיוק מה שכתבת כאן. 

אולי הוא חושב שאת חוששת? אולי הוא חושש?

תשאלי אותו מה הוא חושב, תספרי לו מה את חושבת וככה תמצאו פתרון

 

ואולי תארגני לכם ערב רומנטי שיהיה אווירה. בלבוש או נרות וכו׳

רוצה שהוא יזום

קשה לי ליזום בצורה ישירה את היחסים, זה מרגיש לי לא נשי.. ואם זה יקרה כי אני יזמתי

זה לא יהיה זה... 

אני רוצה להרגיש ולדעת שהוא מעוניין בזה 

אולי הוא שמע שיש לא  מעט נשים שקשה להן לחזור לקיום יחסים אחרי הלידה? אולי הוא חושב שאת לא רוצה עכשיו?

מותר גם לך ליזום ומותר גם לך לרמוז. זה לא פחות נשי, ולא מוריד מערכך- ואולי אפילו מעלה. כמו שאת רוצה להרגיש מושכת גם הוא ישמח לראות שאת רוצה.

באופן טבעי גבר מרגיש קצת סוג ב' אחרי לידה. והוא רוצה להרגיש שוב שהוא הכי חשוב. 

 

יכול מאד להיות שמה שקורה כאן זה שאת מחכה שהוא ייזום והוא מחכה שאת תיזמי וכל אחד מחכה שהשני יעשה את הצעד הראשון.. 

אז או שפשוט תזמי ותתחילי איתו, או שתפתחי את זה לשיחה. 

 

אף אחד לא יודע לקרא מחשבות. אם לא תגידי- הוא לא יידע.

ולא כ"כ סומך על ההנקה המלאה והאמצעיים החיצוניים שהם לא מאה אחוז וידועיים כמורידי נשמות נוספות...

 

אולי תדברו על הקטע של האמצעי מניעה אם הוא סומך על זה או לא?

מה היה בליל טבילה? גם לא הייתם יחד?

אם לא- כנראה שיש איזה בעיה מהותית ולא לדבר על זה- לא יעזור.

אם כן- נסי לחשוב מה היה ואם זה יכול להיות קשור למה שהיה..

 

באמת מבאס ומתסכל, אבל נשמע שאין מנוס מלפתוח את זה..

מנסיון הרבה פעמים שחוששים לדבר בסוף לא פותרים את הבעיה וחבל תדברי איתו ותנסי לברר מה הוא מרגיש וזאת תראי שזה יקל עליך וגם תדעי מה לעשות. דבר נוסף יכול להיות שהוא לקח קשה את כך השינוי הזה?

אחרי לידה, ופשוט חייבים לדבר על זה, ואל תרגישי שזה לא בסדר, תביעי את עצמך מתוך אהבה ורצון להיות איתו, בעדינות ובצניעות, ואולי בכלל תביני שזה לא קשור אלייך, גם עם בעלי הוא נתן סיבה שהוא מוטרד מכמה דברים בעבודה וגם עוד סיבה שמורידה את החשק, ואז הבנתי שזה לא בגללי אז העלבון נעלם, אבל חייבים לדבר!! בין בני זוג צריכה להיות יכולת לדבר על הכל בלי להתבייש.בהצלחה!!

הוא בן אדם. הוא עובד, לומד ועוזר לך עם התינוק, וזהו ילדכם הראשון שזה אומר שאין לו עדיין את הניסיון ואת הביטחון שיבואו אחר-כך ולכן זה מתיש עוד יותר.

את גם עייפה, אבל את - אישה, ולנשים כושר השרדות גדול יותר.

כמו שכולן הציעו פה, גם לי נראה שבאמת כדאי לפתוח את הנושא מולו באופן ישיר.

מה שכן, אני מאוד מבינה את הקושי בלדבר על הנושא באופן ישיר כיוזמה שלך.

אני חושבת שבמצב כזה מכתב יכול לעזור. מה שכתבת פה נשמע יפה ועדין (כמובן שצריך לשכתב כדי שיהיה מופנה אליו).

כך גם תשאירי את ההתייחסות לנושא בידיים שלו- הוא עדיין יצטרך ליזום משהו..

 

הרבה הצלחה! ומזל טוב לכבוד הלידה!!

בס"ד

גם אצלנו זה היה ככה..

ואז פשוט גילינו שהוא חשב שאני לא בעניין כי זה כואב, ואני עייפה וכו', אני חשבתי שהוא לא בעניין כי הוא עייף, והלימודים וכו'..

וקיצור- פשוט היינו צריכים להעלות את זה..

אז אני מניחה שזו לידה ראשונה ושאתם זוג צעיר יחסית, ועם כל המבוכה וכל החוסר נעימות- אני מצטרפת לקריאה של קודמותיי- תנסי להציף את זה איכשהו- תחשבי מה הדרך שהכי מתאימה לך (ולו)- ולכי על זה..

ה' איתך!!!

והדבר האחרון שאת צריכה לחשוב שהוא לא נמשך אלייך או משהו כזה.. זה נשמע שהוא עושה הכל כדי שיהיה לך טוב, ואני מניחה שמה שקרה גם כאן- שהוא פשוט חושב שזה מה שיהיה לך טוב..

בהיריון הקודם, תאריך הלידה שלי היה סמוך מאוד לחתונה של אחותי. לחתונה!!!

איזה דיכאון הייתי חבל על הזמן.

הייתי בטוחה שאפסיד, וגם אם לא, לא ידעתי איך לעזאזל אני אמורה להתארגן לחתונה שלה- שמלת נשף הריונית? או שמלה לאחרי לידה...?

מסכן בעלי, שיגעתי אותו ובכיתי לו כי היה לי ממש אכפת. אני קשורה מאוד לאחותי ולא יכולתי לדמיין מצב כזה.

התפללתי, וה' נענה.

ילדתי שבועיים לפני התאריך.

והגעתי לחתונה עם אוצר מדהים בת שלושה שבועות, כשאני לבושה בשמלה מהממת שלי מטרום ההיריון.

 

אז לא יודעת מה להגיד האם שייך טבעית להקדים לידה בכ"כ הרבה זמן.

לכי על תפילה ובקשה.

הייתי בסרט הזה,

הגעתי לחתונה חשובה ביותר שבוע אחרי לידה, נסיעה של חצי ארץ ישראל, ומסמורטטת לגמרי.

 

הטיפ היחיד שיש לי- תזרמי.

תתפללי שה' יעשה את הטוב ביותא עבורכם.

ואחרי הלידה תהיי יותר חכמה לגבי ההתארגנות לחינה....

דבר ראשון אין כמעט אפשרות להקדים לידה כאשר העובר עוד לא בשל לכך (הזירוזים למניהם הם בד"כ עובדים כאשר יש התקדמות. יש כמובן דרכים לא רצויות להקדים לידה כמו התייבשות וכדו', ממש לא מומלץ!)

 

דבר שני - העובר זקוק לרחם של אמא שלו כמה שיותר. כל יום שהוא שם הוא מתפתח, מקבל המון דברים חשובים לבריאותו. כל יום בבטן זה כמו שבוע בחוץ.

אני בטוחה שאת רוצה שהתינוק שלך יהיה הכי בריא שיש והכי מושלם, תחשבי שככל שהוא יותר זמן בבטן ככה זה יעזור לו יותר.

 

נכון שלידה בחודש תשיעי היא לא מסוכנת בד"כ כמו לידה בחודש שביעי, אבל יש סיבה מדוע רוב הנשים יולדות בסוף תשיעי לכל דבר יש סיבה ותפקיד. 

 

אז למען התינוק שלך, אל תתפללי על לידה מוקדמת, תתפללי על הבריאות שלו ושלך

 

 

והסיכוי שתלדי בדיוק באותו היום בכלל כזה גבוה, אם תלדי יומיים קודם אולי כבר תספיקי להגיע, לא נורא..

 

בשעה טובה.

אבל זה יעבוד רק אם הגוף והתינוק מוכן. את יכולה לנסות, לא מועיל לא מזיק. דיקור, רפלקסולוגיה, הומאופתיה וכו׳

בינתיים לא שמעתי על אף לידה ראשונה אחרי שבוע 40 (חוץ משל יפעת, נראה לי)

מרגישה שאתן קצת מפספסות. הנושא עכשיו זה בריאות העובר והיולדת, אז גם אם חלילה, אני מבינה שזה מבאס, להפסיד חינה או חתונה, זה שווה הכל בשביל הבריאות. אף אחת לא רוצה פג העיקר להגיע לחתונה ולחינה, אז אנא, הודו לה' שזכיתן להיפקד, הודו לה' וקחו בפרופורציות. מקווה שכל התוכניות יסתדרו, אבל גם אם לא- אנא, להשתדל לא לקטר ולא להתלונן! הקב"ה נותן כזו מתנה מופלאה, זכות להרות וללדת, גם אם מוותרים על דברים אחרים בשביל זה. מה לעשות כשיש תינוק יש הרבה ויתורים אך כמובן הרבה נחת ואושר. ממש מפריע לי תופעות של תלונות והתבאסויות על דבר כה מופלא ומשמח שה' נתן.

שיהיה בהצלחה בע"ה.

נכון, בריאות העובר זה דבר חשוב.. וב"ה שהיא זכתה להיפקד..

 

אבל- 

 

היא גם אדם חווה ומרגיש ועוד יותר בהריון כשהיא מוצפת הורמונים וכל דבר הופך לחשוב/ רגשי פי אלף.. ולכן היא רוצה לשתף ולהתייעץ..

 

אמרו לה שהקב"ה הוא זה שמחליט ובאמת אפשר לזרז רק כשהעובר מוכן ויש תנאים.. 

 

אבל זה לא אומר שאסור לה או לנשים אחרות להביע את רגשותיהן בנושא.. בשביל זה הפורום קיים.. (ולכן זה פורום הריון ולידה..)

 

אני מאחלת לך שבעז"ה גם את תיפקדי בקרוב!! 

 

המון אהבה, וחיבוק ענק ענק! 

 

ותודה שאת מזכירה לנו לשמוח במה שיש לנו, כי לפעמים אנחנו שוכחים..

כמו שלגיטימי לקוות לבן/בת,

או לעיניים כחולות/ירוקות

או לכל דבר אחר,

לגיטימי גם לקוות שזה לא ייפול על אירוע שמח אחר שבו רוצים להיות

אני בטוחה שאם בסוף זה יקרה,

עם כל הבאסה היא לא תצטער על התינוק ועל קיומו

 

מותר לקוות שדברים יסתדרו כמו בפאזל,

גם אם יש משהו יותר חשוב

(מה לעשות, כאלה אנחנו, הקב"ה נותן, אנחנו רוצים עוד. לא אחד על חשבון השני אלא אחד ועוד אחד ועוד....)

יש צד אחד שמה זאת אומרת זה ברור, ויש את הצד השני של לשמוח עם המשפחה

אני 'הזהרתי' את אחותי שלא תתחתן לי בסוף הריון או באזור הלידה.... בחיוך כמובן

 

אבל את לא יודעת כנראה כמה לעובר שלך חשוב כל יום שהוא ברחם. תקראי שוב את אישתו. היא צודקת.
בלידה הראשונה שלי ככ סבלתי שכבר רציתי שייצא.
כשכתבתי את זה פה כתבו לי דברים חכמים מאוד.
התייחסתי אבל עדיין קיוותי. הילד שלי יצא בתחילת 37.
בילודים החליטו שהוא על סף פגות. הוא היה קטן. ולמרות שהאפגר שלו היה גבוהה 9 ו 10 עדיין....
נתקענו בביח שבוע בגלל צהבת (אחד המקדמים לצהבת זה גודל הילוד) ותאמיני לי אפחד לא רוצה לראות את הילד שלו מתחת למנורה הזאת עם התחבושות על העניים.
גם ההנקה הלכה לה. אינסטיקט ההנקה מתחזק בחודש תשיעי. ולא היה לו כוח או כינסטיקט חזק כדי להצליח.
ואני לא הצלחתי להלחם על זה.
אז כמו שאת רואה- יש תוצאות לכל דבר. ואני הייתי חושבת לפני הכל על העובר. שרק יהיה בריא. כי לטפל בחוץ מה שיכל לקבל בפנים - לא בטוח שאפשר וגם זה דורש המון המון ולפעמים פשוט בלתי אפשרי.
ונכון שהואה דוגלת בלא לעצור לידה משבוע 36 אבל זה בגלל שהסיכון יורד. אבל מה עם כל המיסביב. זה פחות אעפת להם.
באמת תקחי נשימה
אני מבינה את הלחץ אבל חבל
תראי בסוף איך הכל מסתדר לטובבה השם תמיד דואג לכך.

במשהו שעברתי בכלל בהקשר אחר.

שברתי את הרגל פעם. היתי מגובסת מכף רגל ועד סוף הירך.
לא יכלתי אפילו לקום מהמיטה לבד. וכל הליכה עם הקביים ועם הכובד העצום של הגבס היתה ארוכה ומיגעת.
כך שלמעשה, היתי תקועה בבית למשך חודשיים.

את מתארת לעצמך
כמה דברים פספסתי בזמן הזה?
עבודה שאהבתי,קורס שרציתי ללמוד, חתונות של חברות טובות, היתי רוקה אז וגם להפגש לא יכלתי..ועוד מלא..כל המפגש עם העולם החיצוני נלקח ממני.

זה היה קשה מאוד! ותחושת ההחמצה היתה מייסרת ממש..
כך שאני מבינה כמה זה קשה. במיוחד כשמדובר באחות קרובה.

מה שעזר לי זה לומר לעצמי כל הזמן שאם ה' שם אותי פה כאן הוא רוצה אותי ואין שום משהו שמחכה לי בשום מקום אחר..אני מפספסת הרבה בחוץ אבל את מה שה' מבקש ממני אם אסכים להיות נוכחת,אני לא אפספס. אם אני כאן,הכל כאן.
זה שיעור בללמוד לא להיות משועבדים לשום התרחשות חיצונית.

תתבונני באמת למה זה כ'כ קריטי לך להפסיד את החינה..תרשמי לך.
ואח'כ תתבונני ותחשבי האם ללדת תינוק מתוק ולתת לו חיים ..בלי לדחוק את השעה(שזה השורש של כל החטאים..אדם וחוה,חטא העגל,חטא דוד..)
תחשבי עליו.על הקטנצ'יק. כמה הוא יפספס אם תגרמי לו לצאת טרם זמנו..
יפספס יותר מחינה אחת.
הן פיזית ,הן נפשית והן רוחנית.
תתרכזי בו. הוא זקוק לך.
עם אחותך תשמחי בחתונה וב7 ברכות.
אבל אל תגרמי לו צער בגלל זה.
זה קשה,אבל תחזקי את עצמך.

שמעתי מרופאה על אישה שבאה לבי'ח בתחילת תשיעי ודרשה שיילדו אותה כי היא לא מסוגלת יותר לסחוב. הם סירבו. והיא התעקשה ולחצה..
ויצא תינוק במשקל תקין אבל עם התפתחות נשימתית כמו של חודש שמיני והיה בפגיה במשך חודש..

מבינה אותך. אבל בתור אמא הסדר עדיפויות זה קודם כל הילד.
תחזקי את עצמך.
אשריך שאת זוכה להגיע לרגע הזה ולהביא נשמה לעולם!זה נס עצום!

כשהתחתנו אחות של בעלי היתה בהריון ביחד עם דודה שלו (הפרש של שבוע בניהן) והתאריך שרצינו לקבוע לחתונה יצא שבוע לפני שהן היו אמורות ללדת.

מאוד התלבטנו מה לעשות! רצינו ששתיהן יוכלו לשמוח איתנו בחתונה.. ככה שהיינו מוכנים להזיז את התאריך.

לדחות לא היה נראה לנו אפשרי.. תחשבו על עצמכם כזוג מאורס איך זה לדחות את החתונה בעוד חודש לפחות...

אז החלטנו להקדים את החתונה. שתיהן היו עם בטן של תחילת תשיעי ורקדו ושמחו איתנו..

 

החינה של אחותך בשום אופן לא אמורה להשפיע ללידה שלך!

חשוב מאד שהתינוק יוולד ביום המיועד ללידתו מלמעלה. הקדמת הלידה - זה התערבות הגורלו על הצד הרע ביותר. א תעשי זאת.

אחותך כבר לא תינוקת ותבין.

אבל בעיניי מאוד לא רצוי לזרז. אני גם מטפלת ברפואה טבעית אך הגישה שלי שונה משל יפעת. (ולא בקטע חוצפן, אלא לעזור.) למה את צריכה לזרז את הלידה? יש לזה השלכות. דווקא בשבועות האחרונים הראות מבשילות ועוד דברים חשובים מתפתחים בעובר. ואני לא מסכימה שרק אם הגוף מוכן זה יזרז, עובדה שיש צירים ולידות גם בחודשים מוקדמים

ואולי עוד תלדי לפני שיהיה בהצלחה

אל תיהי בלחץ כל הזמן- מתי אני כבר ילד, במיוחד לא בתחילת תשיעי ובלידה ראשונה. אני הייתי כ"כ בלחץ ללדת במהלך התשיעי, ועשיתי מאמצים רבים לזרז (והיתה לי סיבה רפואית לרצות ללדת, קיבלתי הפניה לזרוז..) ובסוף גם ילדתי שבוע אחרי התאריך (אחרי ששתיתי שמן קיק מגעיל..) ועד אז זה היה פשוט סיוט! כל הזמן ציפיתי לצירים והעברתי את הזמן באכזבה ובהרגשה לא טובה..

 

ועשיתי הרבה דברים בשביל הזרוז- הליכות, עיסוי פטמות, זה לא עזר ורק תסכל אותי!!

 

ממליצה לך להנות ולזרום בלי להיות בלחץ להקדים את הלידה, תעבירי את הזמן בכיף (למרות שזה קשה, אני יודעת..)

 

בהצלחה ובקלות!! 

כשזו בת יש לי אולי 2 בכל ההריון. זה כבר בדוק הריון 4.

אבל אצל כל אחת זה אחרת.

תחושה חזקה לבן, ובינתיים לא ברור.

בתור האחרון לרופא הוא ממש לא הצליח להגיד בבירור, העובר צחק עלינו והסתיר כל הזמן.

בכל אופן הרופא נוטה יותר לבת... אז לא בטוח שהתחושות שלי אומרות משהו... 

וגם בהריון קודם (שנגמר לצערי בלידה שקטה) היתה לי הרגשה חזקה שיש בת ואכן היתה

זה הגיל לפי הבדיקה, זה קורה להרבה...
או שהביוץ שלך מוקדם או שזו סטיה קטנה של הבדיקה

בסד

יש רופאים ש11+משהו זה שבוע 12...

זה אומר שנכנסת להריון קצת פחות משבועיים אחרי ו. אחרון או שהמדדים מתאימים לגיל 12 שבועות. זה בסה"כ סטייה של כמה ימים.

בהריונות הקודמים אחרו לי בשבוע הפעם הקדימו.
זה מה שמוזר לי.

בשלב זה של ההריון, ממש כלום. אל תקחי את זה ללב.

בס"ד

 

זה טבעי, יש שינויים בהורמונים, אבל זה גם הזמן שלנו לעבודת המידות

 

וזה לא פשוט בכלל...

אני לא עצבנית...

טוב שאת שואלת, אני לא חשבתי לשאול. משפט ששמעתי בקורס הכנה ללידה: "לאישה מספיק קשה עם השינויים שחלים בה, היא לא צריכה שגם אחרים יגידו לה את זה".

קשה לנו לקבל את זה שאנחנו כבר לא מתפקדות כמו פעם, מרגישות "סמרטוטיות", מצבי רוח דכאוניים, חוסר מוטיבציה כללית, עייפות שלא נגמרת.

 

אני ממש לא יודעת להגיד מה נורמאלי ומה מצריך התייחסות, רק רציתי להגיד שליבי איתך!

ושלא יהיו לך ייסורי מצפון או משהו, ותשתדלי לשמח את עצמך, ואם מישהו  מהסביבה (בעל נניח) מעיר לך על זה, אל תרגישי שזה משהו שאת צריכה להתבייש בו אלא תשתפי אותו שגם לך קשה עם זה ושאת צריכה תמיכה ולא ביקורת.

 

ותחשבי מה יכול לשמח אותך ותעשו את זה.

 

(אגב, יש חיה כזאת שנקראת דיכאון לפני לידה, לא יודעת על זה הרבה)

משתדלת לא להכניס את עצמי לזה אך לפעמים זה בלי שליטה..באה הביתה אחרי יום עבודה ונרדמת ככה עם בגדים והכל..וכשאני קמה מרגישה מצפון כזה שלא עשיתי דברים שאני צריכה..
בעלי דווקא מעודד אותי לנוח ולנוח אבל זה לא אני!!!

העיפות משתלטת, אין מה לעשות, חיבים לנוח, הגוף צריך את זה.
היה לי ממש קשה לקבל את זה, אני רגילה לתקתק דברים בבית וסידורים בחוץ, לא היה מצב לזה תקופות מסוימות בהריון. בחודשים הראשונים העיפות הרגה אותי ובחודשים המתקדמים בקושי יכולתי לזוז מהכובד.
גם אצלי הביקורת העצמית היתה מטרידה אבל תנסי לראות אותה כיצר הרע שמנסה להסיח אותך מהדבר הנפלא באמת שמתחולל וגדל בתוכך

אמבטיות,רפלקסולוגיה,דיקור,שיאצו.

גם אני סבלתי מכאבי גב איומים עד שלא יכולתי למצוא שום תנוחה.

לא בלילה ולא ביום, פשוט סיוט.

ואז התחלתי לעשות תרגילים עדינים של יוגה ופילאטיס שמתאימים לנשים הרות.

וב"ה זה עבר.

ומאז התמכרתי. כל פעם שמתחיל לכאוב- מתחילים התרגילים.

בהצלחה.

אני לפני הסקירה הייתי בטוחה שזה בת וכולם סביבי היו בטוחים שזה בן..

 

ומאז הסקירה בכל אולטרסאונד שיגעתי את הטכנאית- בטוח שזה בת? (עד ממש ללידה!)..

 

תהני  

ישגע את הטכנאיות.

כי אחותי בדיוק סיפרה לי על מישהי שידעה שזה בת ויצא בן

היא ביקשה לבדוק שוב....

תלוי מהם האפשרויות של כל אחד

לדוגמא -רוצים לקנות עגלה- איזה סוג? איזו איכות?

האם את חושבת שאוניברסיטה זה חובה או שהילד יגדל איינשטין גם בלי? (או שתקבלי מהסבתא הטריה..)

אם קונים בקניון יקר או שמוצאים בזול בחנות צדדית.- מדובר בהבדלים של אלפי שקלים במצטבר

יש כאלה שיכולים לקבל דברים מיד שניה וזה גם חיסכון של המון כסף

 

לא הוצאנו 3000 ש"ח על עגלה. ב800 ש"ח פצצה של עגלה מהלידה ועד עצם היום הזה (הוא כבר בן שנה) כולל הסלקל. (אגב, גם את העגלה סבא קנה)

לא הוצאנו על עריסה. השאלנו מקרובי משפחה. זה בדיוק ל3-6 חוד', חבל על הכסף.

לא הוצאנו על חדר שינה. מיטה- דודה אחת העבירה מיטה לא בשימוש, קנינו רק מזרון חדש, ושידה דודה אחרת העבירה. אומנם זה לא סט תואם, אבל זה אחלה חדר ילדים. צריך לברר אצל קרובי משפחה\מייל שכונתי\אגורה\יד 2, יש דברים מעולים!!

 

מה שכן הוצאנו, זה ברית, שהשקענו כי זה בן בכור, ולצד שלנו גם נין ראשון ונכד ראשון וכו וכו אז היתה סיבה למסיבה ב"ה, וגם כיסינו הכל עם מתנות ב"ה.

וכמובן הוצאות על טיטולים, וכד', בגדים קיבלנו חלק יד 2 וחלק חדשים מתנות.

 

איזה עוד הוצאות יש? צעצועים- בהתחלה לא צריך בכלל. גג ספרון עם ציורים צבעוני\שחור לבן למיטה שעולה 10 ש"ח.. ולאט לאט אוגרים..

 

בהצלחה!!

*שידת החתלה זה חשוב?

*לפחות הצד שלי- אמא שלי מתכננת לממן לנו קורס הכנה ללידה.זו המתנה הגדולה שלה.

*בגדים- גיסות שלי (רווקות) אוספות כבר שנים בגדים לאחיין הראשון שיבוא. הן דאגו לעדכן אותי בעובדה הזו בפעם הראשונה שהגעתי עם בעלי לבית שלהם.

* אנחנו גרים בבית פיצי. מה כדאי בהתאם לזה?

     אתן יקרות.תודה רבה!

לידה שניה כבר יש את רוב הדברים.

עריסה - מסבא וסבתא שעוברת בין הנכדים

עגלה + סלקל - מה'אופנה' של שנה שעברה אז זה יותר זול, 2400

מיטת תינוק - יד 2, 200 ש"ח.

אמבטיה - לא זוכרת כמה, קנינו אמבטיה מתקפלת שיש בחנויות של חרדים, למשל חסדי שמואל

שידת החתלה לא קנינו, נראה לנו מיותר ותופס סתם מקום, ומסוכן שהתינוק לא יפול

קיטרינג לברית - 6000 נראה לי ועוד 2000 לפדיון

מוהל - 800

משאבה חשמלית  - 300 שח

ויש עוד מלא הוצאות סביב הלידה - מונית לבי"ח, ומונית שהבעל יחזור הבייתה באמצע הלילה, חזיות הנקה, בגדים לתינוקי, מצעים לעריסה ולמיטת תינוק, סמיכות, מוצצים בקבוקים ושקיות לחלב שאוב. הרבה דברים קטנים שמצטברים

אנחנו באמת לא תכננו לקנות. רק להשיג, ואם לא נמצא משהו אז נמצא פתרון אחר. (ארונות קטנים וזולים כאלה מפלסטיק או של איקאה)

אבל ב"ה השגנו בסוף כמו שכתבתי.

כרגע זה פתרון מעולה ומפוצץ בכל מה שקשור אליו, אז במחשבה שניה זה ממש יעיל, אבל אפשר למצוא כל פתרון אחסון אחר שיהיה יעיל..

לא השתמשנו בה להחתלה אלא רק לבגדים, עכשיו כבר אין מקום והיא רק בת שנה וחודשיים.

לא חובת שזה הכרחי- אולי כדאי לקנות ארון שיותר חסכוני במקום.

בהחלט אפשר לוותר על שידת החתלה. את כל הבגדים (שהם לא הרבה בהתחלה) מאחסנים בארון רגיל או במגירון פלסטיק (כזה של כתר ודומיו). את התינוק אפשר לחתל בישיבה על המיטה שלכם, או על המיטה שלו כשהיא מוגבהת, או על משטח החתלה נפרד (ראיתי שיש כזה שאפשר 'לתלות' על המעקים של המיטה).

לגבי מיטה - אנחנו קנינו לאחרונה מיטה נוספת (לתאום הנוסף...) מתצוגה, ונראה לי שזה מוזיל בהרבה ממש.

בשעה טובה!

אז השקענו סכום מכובד.. (עגלה+אמבטיה+סלקל..)

 

כל השאר- קנו לנו.. (ציוד וביגוד..) או שקיבלנו ממי שרצה לזרוק.. (שידה..)

בס"ד

 

קנינו נכל חדש

אבל זו לא חכמה- ההורים שלי קנו לנו 4\3 מהדברים D:

 

עגלה חדשה- לא הייתי מוכנה להתפשר יד שניה

גם מיטה לא [מגעיל אותי]

 

שידה לטעמי לא חובה [ילד שני כבר לא היה על השידה בכלל היא רק לאיכסון הבגדים שלו...]

 

בגדים- מאחים שכנים וכו' במיוחד בהתחלה שהכל כ"כ מהר נהיה קטן...

 

אביזרים- באזר שטראוס המעולה!!! קנינו הכל בגרושים

 

סלקל- אם לוקחים יד 2 צריך לשים לב לפי התקן שלא יהיה בן יותר מ5 שנים ולא עבר תאונה כמובן.

 

אמבטיה לתינוק- חסר טעם לטעמי, אפשר בגיגית קטנה ואני באופן אישי מההתחלה באמבטיה הגדולה עם דפני

 

מה עוד צריך?

עריסה- אפשר וכדאי לקחת מיד שרה. עריסות במצב שמור מצוין ( לא כמו של גמ"חים שקצת הגעילו אותי ).

אח"כ קנינו לול ב-300 ש"ח, כי  לול שלווינו מגמ"ח היה בגדר סכנת נפשות...

עגלה- זו הייתה מתנה מההורים שלי, זה לא דבר שהייתי ממליצה לקחת יד שנייה, או השאלה, זה לא אסטטי, וגם יש שיקולים של הורים לגבי נוחות, תדירות ואופן השימוש, בזה כדאי להשקיע.

אמבטיה קנינו, את הפשוטה, עם מתקן רגלי מתכת.

מנשא- ביקשתי מתנה מבני משפחה ששאלו מה לקנות. 

סל קל- מתנת משפחתו של בעלי

 

על מה כן הלכנו לקנות יד שנייה?

קודם כל, לקח לי זמן לעכל את הרעיון. נגעלתי נורא....

ואז קראתי פעם כתבה של קופ"ח כללית  שהמשפט "לילד שלי רק חדש", הוא לא בהכרח חכם. רהיט שיוצא ממפעל משוח בכל מיני כימיקליים וחומרים טריים, שלא בריאים לתינוקות כלל, ודווקא רהיט שכבר התיישן קצת, עדיף, כי נדפו ממנו כל מיני, אז לא להרגיש רע או מסכנות או צער על כך שלא קונים לילד הכל חדש!

 

מיטת תינוק- לאחר תקופה ארוכה בלול, לא היה מנוס ממיטת תינוק, ולא רצינו להוציא סכום גדול. הצצתי ביד שנייה, וכל המיטות הגעילו אותי. לא התייאשנו, המשכנו לשאול, ולהתעניין אצל חברים, וכך הגעתי למשפחה אמידה, מצוחצחת וסימפטית שהחליטה למכור את המיטה. מיטה במצב נפלא, ויותר מכל- נ-ק-י-י-ה!! קנינו אותה פלוס מזרן משובח של עמינח, בסכום מצחיק! 

כדאי ללכת למשפחה שמוכרת, ולהתרשם. לא צריך להתחייב על קניה בכלל.

שידת החתלה- כולן כאן אמרו שזה מיותר, ואני לא בטוחה. אומנם הבית שלך פיצי, אבל יש שיקול שלדעתי קריטי.

לי כאב מאוד הגב מההנקה, והגיע מצב שכל החתלה הפכה לסיוט. כאב לי לא משנה איזו תנוחה ניסיתי. החלטתי שאין מנוס משידה. ידעתי שאין מצב כלכלי לחדשה, אז התחלתי לפטפט ולשאול, והגעתי לחברה שטסה לשליחות ושמחה למכור לי בזול שידת החתלה מהממת!!! פלוס פריטים לחדר ולמיטה, באותו הצבע. השידה הייתה הצלה עבורי, נעלמו כל בכאבים, וההחתלה וההלבשה יכלו להיות ארוכות חווייתיות ומלאות צחוקים, בלי לחץ שחייבת להפסיק להתכופף כבר....

 לא מבינה דיבורים לגבי סכנת נפילה של התינוק כי מעולם לא חשבתי להסיר ממנה מבט או לזוז סנטימטר כשהיא שם, אנחנו שם יחד! 

סל קל - שמעתי פעם בהשתלמות נהיגה שחשוב לקנות חדש בגלל עייפות החומר בפלסטיק, את אף פעם לא יודעת מה עבר על הסלקל עד שהגיע לידייך.

עגלה - חשוב שזה יהיה משהו שנוח לך ומתאים לצורך שלך, קנינו חדשה שנשמרה מעולה ומשמשת את השלישית שלנו עכשיו.

עריסה - מיד שרה, מגמ"ח, משכנים, חברים - ממילא משמש לתקופה קצרה.

שידה - לדעתי נוח גם לאחסון וגם להחתלה, ומונע כאבי גב. קיבלנו יד שניה, החלפנו את המזרן שהיה עליה.

מיטה - קיבלנו יד שניה, החלפנו מזרון בעלות שולית.

אמבטיה - קנינו פשוטה, עם רגלי מתכת. קחי בחשבון שיותר נוח לקלח בעמידה מאשר בכריעה, בפרט שאי אפשר לדעת מה יהיה מצבך לאחר הלידה.

בגדים - קיבלנו הרבה משומשים מהאחיות שלי, סיננתי מה שלא היה נראה לי, והשאר חסך לנו כסף רב.

אני מכירה מישהי שיש לה שני בנים בהפרש של שנה, שנולדו באותה עונה. אחרי הראשון היא פינתה את כל הבגדים, לשני קנתה הכל חדש, ואתמול הביאה לי ארגז מלא בגדים שהיא שוב פינתה. אם יהיה עוד ילד - היא שוב תקנה חדש, והבגדים במצב מעולה. לדעתי ממש לא בעייתי להשתמש בבגדים שעוברים בירושה ונראים טוב.

וחוץ מזה - בגדים כדאי לקנות בחנויות ובזארים במרכז העיר ולא בחנויות של רשתות, אלא אם יש מבצעים מיוחדים של סוף עונה.

ככלל, אני מקפידה כל סוף עונה לגשת לרשתות מובחרות ולהצטייד בהרבה דברים משובחים לשנה הבאה.

אצל תינוקות קל לשער איזו מידה יצטרכו בשנה שאחר כך, ועם קצת תכנון מראש אפשר תמיד להלביש איכותי ומשובח במחיר זול השווה לכל נפש. ממש לא אכפת לי ולילד אם זה מהקולקצייה של השנה או של זו שעברה....

למה אנשים לא קונים אותה? גם אם זה רק לקצת זמן, אני מאמינה ששלרוב האנשים יש יותר מילד אחד, כל פעם להשאיל...

כמו שקונים עגלה ושידה וטיולון וכו'...

קיימות כ"כ הרבה אופציות טובות להשאלה, ש"למה לא"....

בעגלה שידה וטיולון משתמשים פי מליון, הם לא שוכבים בד"כ ומעלים אבק...

חוסך מקום איחסון, 

וזה לא משהו שנשחק יותר מידי, ככה שאין בעיה של השאלה (לעומת עגלה למשל), ובד"כ זמן השימוש בעריסה הוא קצר יחסית.

קורס הכנה ללידה- 800 ש"ח

דולה- 1500.

עגלה- 1800 (יד 2, אינגליזנה)

מיטת תינוק- בחינם, מצאנו מישהו שמסר את שלו. רוב המיטות היום במצב טוב גם אחרי כמה ילדים. אז חוץ מכמה מדבקות וצבע דהוי קצת- היא מעולה.

מזרון- 100 ש"ח 

עריסה לא קנינו, השתמשנו בהתחלה באמבטיה של האינגליזינה ואז העברנו ישר ללול

שידה לא קנינו- קיבלנו עם הלול משטח החתלה ושמנו אותו על שולחן ומתחת לשולחן שמנו שידת מגירות של כתר- הכל קיבלנו במסירה. (תחפשי באתר אגורה יש להם המון) בעיני זה יצא יותר נוח משידה..

ואת הבגדים שמנו בארון שלנו בתוך אירגונית מבד.

צעצועים- קיבלנו לברית.

סלקל- ההורים שלי קנו לנו

ברית- עשינו ברית קטנה עם הולי בייגל יצא בערך 2500. אולי אפילו פחות.. 

פדיון לא היה (בעלי כהן)

 

מה שכן- יש הרבה הוצאות בהמשך. דוקא בגיל חצי שנה בערך פתאום גם ההוצאות החודשיות גדלו (הוא מתחיל לאכול ב"ה וגם צריך לקנות עוד בגדים, ומשחקי התפתחות, ופתאום החיתולים יקרים יותר ונגמרים מהר יותר..)

בממוצע זה יוצא עוד 400-500 ש"ח בחודש מעבר למה שהיה קודם. לפחות לשנה הראשונה..

ביצה קלה / רכה וטובלת בפנים לחם ואז הוא מתרכך ויותר קל לאכולו את זה באותו אופן גם עגבניה מרוסקת עם חתיכות לחם.

בנוסף יש כזה כלי מיוחד שנראה כמו מוצץ עם רשת שאפשר להכניס לתוכו כמעט כל פרי חתוך לחתיכות והילד אוכל  מתוך הרשת כך שלא יכול להיחנק וזה מלמד אותו להרגיש את המוצק ביד מצד אחד ולאכול טחון מצד שני.... ואז הוא לומד לאכול ממוצק. (אני מכירה את זה בשם טעימון)

אל תזדרזי יותר מידי עם מוצקים אם היא לא רוצה..

שתאכל מה שטוב לה והיא אוהבת...

תאמיני לי שהיא תאכל מוצקים בשלב מסוים, אם לא עכשיו,

אז עוד חודשיים-שלוש מקסימום.

לא הייתי נותנת לחם , גם אם מרוכך, לתינוקת שאין לה עוד שיניים טוחנות.

 

אמר שמותר אפילציה
לא שאלתי על אמלה

יש לך מושג אם כדאי בכלל? אם זאת צמיחה הורמונלית זה לא יחזור?

לי אמרה קוסמטיקאית רפואית שהשיער שגדל בהריון בכל הגוף-אח"כ נושר אם לא נגעו בו, לכן עדיף להבהיר ולא להוריד

לגבי שיער בפנים לא שאלתי ואני לא יודעת ועדיף שיהיה בעל מקצוע שילווה כל תהליך

מניסיון שלי- לא הייתי עושה את זה בלי אמלה.

יש לי יכולת סבולת מאד גבוהה ואפילו עם אמלה זה יכול לכאוב.

לא כדאי להוציא כדי לא לחזק את הצמיחה-עדיף להלבין.

כמובן ששאלתי קודם ואמרו לי שאין בעיה

* להביא נייר טואלט מהבית, יש להם נייר טואלט מגעיל ומכאיב. בעצם, אם את אחרי ניתוח אז המקום שם לא יהיה כ"כ רגיש אצלך.

* להביא אוכל, אם את לא מספיקה להגיע מיד כשנפתח חדר האוכל, פשוט לא נשאר מה לאכול. אני מגזימה, כן? אבל היו פעמיים שבאו לבקר אותי בזמן שהתחיל האוכל וכשהגעתי אחרי חצי שעה לא נשאר שום דבר מהדברים החמים.

 

ילדתי שם לפני חמישה חודשים.

 

אם אזכר בעוד משהו, אכתוב.

שיעבור לך בקלות, בנחת, ובידיים מלאות!!!!

אשמח לעוד טיפים בנות.

אין לי הרבה טיפים. מה שכן, אני ממליצה לך לבקש להיות במחלקה ג'. (כשבאים לטרום ניתוח). ככלל, היה לי ממש טוב אם יש לך שאלות יותר ספציפיות אשמח לענות.

אין לי טיפים מיוחדים אבל המלצות- כן! הייתי מרוצה.. אם יש לך שאלות ספציפיות אשמח לענות..

 

בהצלחה ובקלות, והתאוששות מהירה!!

אם יש לך אפשרות בחירה היכן להיות בקשי:

 

*שהמיטה לא תהיה גבוהה כדי שיהיה לך אפשרות בקלות לרדת

 

*להיות קרובה כמה שאפשר לחדר תינוקות כדי שלא תלכי הרבה כי התפרים כואבים (אך לפי המלצות רופאים כמה שיותר תלכי ככה יותר בריא אם יש לך כוחות לכך עדיף ללכת הרבה)

 

* לבקש תפירה מועדפת שלא יהיה כואב (יש כנראה שתי שיטות ובקשתי לפני חודשים בביקור חולים ונענו לי ופשוט מנעתי ממני סבל מיותר. מה שאין כן בניתוח קודם לפני כמה שנים/ או שפשוט גופי התרגל מהפעם הקודמת והראשונה...).

 

* אם אינך יכולה לקום מהמיטה פשוט בקשי מאחות או סיעת להביע לך את האוכל.

 

*הבאי שמפו מהבית אין שם דבר נורמאלי.

 

* הביאי איתך משחה להקלה על הכאבים (בעיקר משחות על בסיס להפחתת כאבי כוויות).

 

לא נזכרת עוד העיקר שיהיה לך התאוששות קלה ומהירה ותצאי בידיים מלאות!!

 

 

נרשמתי אצל דר ספיר מישהי מכירה?

איך היחס של הצוות?

נותנים לבעל להיות?כי הוא המלווה היחידי שלי

מאכילים את התינוק בלילה?הייתי רוצה לישון

ובכלל לגבי ניתוח קיסרי....הרדמה,איך אמורים להרגיש במהלך הניתוח ואחריו,תפרים,מתי אפשר לרדת מהמיטה?

בנוגע ליחס של הצוות- לרוב ממש טוב!! לניתוח נכנסת איתך מיילדת, איתי היתה מיילדת מקסימה!! ואח"כ במחלקה נעזרים הרבה באחיות, והן מקסימות ועוזרות!! וגם הרופאים שמגיעים להסתכל על התפרים וכו'- היו אנושיים ומקצועיים מאוד! אני אישית מאוד פחדתי מכל דבר שקשור לרופאים- הוצאת התחבושת שמעל התפרים, הוצאת נקז (- אין לכל אחת אז אולי לא יהיה לך..) הוצאת סיכות.. והם ממש הבינו ולא הלחיצו..

 

בקשר לבעל- כמובן שלחדר ניתוח הוא לא נכנס! את אומרת לו שלום בכניסה לחדר ונפגשת איתו בחדר התאוששות.. אבל יש מיילדת שתהיה איתך אז אפשר להעזר בה..

 

אם את לא רוצה להאכיל את התינוק בלילה אני חושבת שאת יכולה לבקש שיאכילו אותו..

 

לגבי ההרדמה- אותי אישית טשטשו, הייתי מאוד כאובה אחרי שעות של לידה שלא התקדמה ולא הרגשתי כלום.. אחרי הניתוח חשוב לדעת שאת מחוברת לקטטר, אינפוזיה (לי היה גם נקז..). לגבי ירידה מהמיטה- הניתוח שלי היה ב12 בלילה ולמחרת ירדתי לכיסא. זה לא קל וכמובן שאי אפשר לבד ונעזרים.. אבל אפשרי!

 

לגבי החדר התאוששות- אני הייתי בו פחות משעה וכן הצלחתי להזיז את הרגליים יחסית מהר. זה לא זכור לי במיוחד כסיוט..

 

כמו שכתבו לך- בהתחלה אסור לאכול, אח"כ רק דייסתי. אחרי 12 שעות נתנו לי לאכול הכל, הרבה לפני הפעולת מעיים..

 

לגבי התפרים- צריך לשטוף אותם הרבה עם סבון, לא הכי נעים אבל מרפא! וזה באמת נסבל..

 

שיהיה בשעה טובה ובקלות!!

יש לי גוף משוגע ואין לי מושג איך יהיה,מפחיד אותי החודשים הבאים.

ההרדמה היא כמו אפידורל רגיל (רק שמים אפידורל יותר חזק), אלא אם זה ניתוח חירום- שאז זה הרדמה מלאה,

במהלך הניתוח קושרים אותך למיטה שלא תזוזי- שתי הידיים בצדדים נראה לי (במציאות זה הרבה פחות מזעזע מאיך שזה נשמע...) ושמים לך בד ירוק אחרי הראש- מחיצה- שלא תראי כלום.

לא מרגישים שום כאב (הם מוודאים את זה, אין לך מה לדאוג), רק הרגשה שמתעסקים לך בבטן.

אחרי הלידה מראים לך את התינוק ואז לוקחים אותו. מעבירים אותך לחדר התאוששות לכמה שעות, עד שקצת תצליחי להזיז את הרגליים. (הן לגמרי רדומות בגלל האפידורל החזק, וזה די סיוט...)

כשתצליחי להזיז- יעבירו אותך לחדר במחלקת יולדות- חדר של לידות בניתוחים שהוא מול האחיות (לפחות במחלקה א..)

בהתחלה תרגישי טוב, האפידורל עדיין משפיע. לאט לאט הוא יפוג ויתחיל לכאב בתפרים בבטן. כואב בעיקר כשנשכבים/מתיישבים/נעמדים/בהליכה. לוקחים אופטלגין/ משהו אחר כל 4 שעות, זה קצת עוזר, אך עדיין כואב..(לגמרי נסבל!). ביום הראשון אסור לרדת מהמיטה (אולי 12 שעות), ואח"כ אפשר לקום- בהתחלה רק תשבי ואח"כ גם ללכת (נראה לי תלוי בך- בסחרחורות, בחולשה...)

6 שעות ראשונות אחרי הניתוח אסור לשתות ולאכול, אח"כ רק מים בלגימות קטנות, ואח"כ אוכל דייסתי- הם מביאים לך לחדר ביום הראשון. מאז שיש לך פעולת מעיים, תוכלי לאכול רגיל. לכן כדאי לשתות מיץ שזיפים, זה מאוד עוזר (אני לא שתיתי, והיה ממש מעצבן לא לאכול נורמלי כמה ימים, במיוחד את כל המטעמים שכל האורחים הביאו...)

לאט לאט מרגישים יותר טוב (יש נפילה וכאבים חזקים יותר ביום הרביעי...)- עד הברית כבר ממש הרגשתי בסדר! השתדלתי מאוד ללכת כרגיל, התלבשתי וגם ירדתי לקומה התחתונה של שערי צדק, זה מאוד עזר לי להרגיש טוב יותר (כמה פעמים השומר לא נתן לי להיכנס, הוא חשב שאני לא יולדת...)- כמובן רק אם תהיי מסוגלת.

בהצלחה רבה רבה! זה באמת בסדר ועובר מהר!

אצלי לא נתנו לבעל להיכנס אבל אולי כי זה היה ניתוח דחוף פתאומי. ונתנו לתינוק בקבוק בלילה.

אם יש לך עוד שאלות- בשמחה.

עד כמה שידוע לי, אם זה ניתוח קבוע מראש, אז הבעל יכול להיכנס. רק אם זה ניתוח חירום אין כניסה לאף מלווה (אני מניחה שגם לא לדולה...). אני לא בטוחה לגבי שערי צדק ספציפית, כי אני ילדתי שם בניתוח חירום.

מה לבקש שהרופאים יבינו מה אני רוצה?

מה שונה בין השיטות?

זה לא כ"כ נורא עוברים את זה הניתוח עצמו לא מרגישים כלום רק המחשבה קצת מלחיצה אבל זה עובר מהר נותנים לך אח"כ משככי כאבים וזה עוזר אני בניתוח שני כבר הבאתי מהבית אופטלגין לקחת בין לבין שכאב לי אבל זה עובר והכי חשוב לשטוף הרבה זה הרגיע מאד

לדאוג שיהיה קרח לשים על הניתוח אחרי ההתאוששות
אמול של תינוקות עוזר יופו לגירודים שאחרי ממליצה להצטייד מראש
לדאוג לאן את חוזרת שיהיה לך המווווון עזרה ולא תשארי לבד ( קחי בחשבון שבנוסף לקושי שלך צריך גם לטפל בתינוק

מהבוקר  העובר נורא זז ויש לי ממש חולשה וקצת בחילות האם זו התחלה של משהו?

נכנס אחרי שמכסים אותך, לבוש בחלוק, עומד ליד הראש שלך, ולא רואה כלום, יכול לדבר איתך ולהסיח את דעתך, יוצא עם המילדת כשהיא מוציאה את התינוק מהחדר לפני שאת מסיימת את הניתוח.

 

בהצלחה!!!

חשבי על זה  שעם חיסכון לא גדול בחודש כמה מאות שקלים ,זה מצטבר בשנה לסכום רציני ,אם שמים את הכסף בהשקעה קצרת מועד אפשר מאוד להנות מהכסף שנצבר.

אתם כזוג צריכים להחליט מה ואיך ,למשל להחליט למסעדה הולכים פעם בחודש לא כל שבוע.

שינויים קטנים בקניות ,לא לקנות מותגים בבגדים ולעשות קניות ברשתות ששם המחרים משתלמים..

מותגים אפשר לקנות במבצע ים סוף ענה זה בדרך כלל חודש וחצי אחרי שהיא התחילה.

קמצנות זה לא לקנות דברים שצריך כמו לא לקנות בגד לילד אפילו שמה הוא לובש ממש קטן אבל ....זה עולה כסף.

יש זוגות שחיסכון בדברים מסוימים כמו מסעדות יגרמו להם להרגיש  רע מאוד.

אנחנו זוג מאוד מחושב ,טוב יש לנו ילדים ממש גדולים ומאז שהם היו  קטנים חשבנו על העתיד,אבל אנחנו לא דוגמא .

נשואיים טריים או הורות.

ולגבי הגדר זה באמת סיוט תפני לרופא אפילו משפחה כדי שיתן לך משחה לא חסר כאלה בהצלחה

אם אין לך זמן או רצון ללכת לרופה יש תרופות שאפשר לקבל בבית מרקחת ללא מרשם נדמה לי שאגיסטן (זה קצת יותר יקר כי אין סבסוד של הקופה) 

 

כשהיה לי את זה בדקתי באנטרנט והיה שם המון הצעות חלק מוזרות כולל לשים שם שום אפשר לעלות ולבדוק אבל אני הלכתי על הטיפול התרופתי  

חושבת שזו ממש פטרייה כי אין הפרשה סמיכה גבינתית כזו, ואין ריח רע ב"ה. אבל מה, מגרד לי נורא, יש המון הפרשות לבנות שקופות כאלה...

אני מאוד מתפתה לשים אגיסטן, השאלה אם זה כדאי...

הפחתת סוכר תפחית את הבעיה? 

הרופא נתן לי משחה(קורומבין- או משהו בסגנון..)בלי לבדוק אותי, רק לפי התיאור שלי.. ממש ממש עזר לי...

חבל סתם לסבול- כי זה סיווט..

יש לכם רעיון על משהו שמקל מיידית?

פשוט קמתי בבוקר עם כזה גרוד שלא יכלתי לזוז כמעט...

ואני ממש מפחדת שזה יחזור על עצמו

ואגב, באמת הפסקתי לאכול מהבוקר סוכר ושמרים (לפחות שאני אתחיל עם התרופה)

מה כן אפשר לאכול?

ולשטוף עם פמינה, לא יודעת אם זה באמת בסדר אבל זה ממש מרגיע את הגירוד

חבר טוב מאוד

של הפטריה. אם את בהריון-דעי שזה נפוץ, ובע"ה אחרי הלידה פחות סיכוי שזה יקרה.

ותשתדלי ללבוש לבנים מכותנה ומבד נושם ולא סינטתי. רפואה שלמה!

מס' עצות שב"ה עזרו לי:

לשמור על מקום יבש- כל הזמן להחליף תחתונים או תחתוניות.

להוריד לג-מ-ר-י!!!! סוכר וקמח לבן. אכלתי שבוע ירקות/ אורז פריכיות אורז וכאלו דברים.

לא לגרד שם אפילו שזה ממש קשה.

 

בנוסף לזה אפשר למרוח קרם או להשתמש בכל הנרות- בהריו יש מספיק תופעות להתמודד איתם לא צריך גם פטריה/ חשד לפטריה....

או גם קמח מלא?

אמרו לי ששיפון זה טוב, נכון?

אז גם קמח מלא וכל מוצרי החיטה לא מומלצים, בנוסף לסוכר ושמרים.

אבל קודם צריך לאבחן שזה אכן קנדידה

ועוזר נגד הפטריה.

 

בהריון הבא אני בעז"ה מורחת ישר אגיסטן...

תלוי עד כמה את רגישה לזה. אצלי כמו שכתבו פה, קמח לבן סוכר ושמרים השפיעו מיידית לרעה. הבעיה היא שהיה לי מאוד קשה להתנזר מהם (אפילו את רוב הפירות אסור...). עשיתי מלא אמבטיות, עזר להקל. עם כמה טיפות שמן עץ התה, או עם חומץ. הכי טוב חומץ תפוחים אורגני. אפשר גם לשתות אותו, וגם שטיפות (למשל עם בקבוק עם פקק ספורט, בכל פעם שהולכים לשירותים). ניסיתי גם שיני שום, לא הרגשתי הקלה משמעותית. 

שורה תחתונה - לפחות לפי מה שאני הבנתי - תזונה יכולה לגמור את זה. כל השאר (כולל תרופות) - רק להקל על המצב. תנסי ותראי מה מועיל לך.

ממש קשה לי עם ההגבלה הזאת..קצת התמכרתי..(כנראה בגלל זה יש לי דלקת)

זה לנצח, או עד שכבר לא מגרד לי?

בנרתיק או בכל מקום אחר בגוף (עור, מערכת העיכול) זה מצביע על קנדידה שצריך לטפל בה מהשורש. הטיפול מהשורש הוא קודם כל להפסיק באופו מוחלט עם סוכרים מכל סוג כולל פירות, משמרים- שהם בעצמם פטריות והם מרבים, מקיימים ומפתחים את הקנדידה, ומפחממות ריקות לא רק קמח לבן זה כולל פסטה, פתיתים, אורז לבן וכד' רק אם מקפידים על תזונה נכונה הטיפול התרופתי יעזור וישלים את הטיפול בבעיה, אחרת כל פעם שאת לוקחת טיפול זה לא באמת מטפל מהשורש זה רק מוריד הילוך עד לפעם הבאה. ולכן- מנסיון מר וכואב עם הדבר הזה שנקרא קנדידה שתקפה אותי לא רק בנרתיק אלא גם בעור ובמערכת העיכול (וגורמת לעייפות מרובה) אני ממליצה לך בחום ובאהבה עם כל הקושי שיש בזה להתנזר מהמאכלים הללו לפחות לחודשיים שלושה ובמקביל לקבל טיפול תרופתי + פרוביוטיקה פעמיים ביום, אם את לא בהריון ולא מניקה את יכולה לקחת גם כמוסות שמן אורגנו זה קוטל את הקנדידה אבל שוב הכול כתוספת לתזונה הנכונה אחרת נטילת תרופות בלבד זה בגדר כלום וחבל! אם תמצאי רימונים זה גם טוב לטיפול בקנדידה אולי ניתן לקנות תרכיז רימונים טבעי בלי תוספות של סוכרים זה טוב לקנדידה, או תה רימונים.

אם את צריכה עזרה, שאלה או תמיכה אני פה!

זה מאד מאד מאד קשה להקפיד על זה אני יודעת אבל זה שווה, וזה גם באופן כללי משפר את ההרגשה להרבה יותר טובה!

ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!!

מנסיון שלי, המכורה קשות לגלידות וקרטיבים,

הדבר היחיד שגמר את הפטריה לגמרי זה התנזרות מ-ו-ח-ל-ט-ת!!!!! למס' שבועות.

 

ביומיים הראשונים זה קשה ביותר. לאחר מכן הגוף מקבך תחושה מאד טובה- כמובן שאת לא גוזרת עליו תענית ואוכלת אוכל מאוזן ומשביע.

שווה לנסות.

זה הגיוני להתחיל בהריון?

יש מה לאכול?

אני אישית רעבה מאד בהריון ועוד יותר בהנקה.

ואני לא יכולה בלי פירות! אני מרגישה שיש לי חוסר ויטמנים כשאני לא אוכלת..

איזה תסכול..

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E8%E9%F4%E5%EC_%E1%F7%F0%E3%E9%E3%E4

אכן, יש קצת בעיה בהריון...

אולי כדאי קודם לברר אם זה באמת קנדידה..

אני סבלתי מפטריות ודלקות בשתן תקופה מאוד ארוכה...הלכתי למישהיא טבעונית והיא אמרה לי שהחיידקים והפטריות שגורמים לדלקות ניזונים מסוכר והיא אמרה לי להפסיק...הפסקתי עם כל סוגי הסוכר וכבר יותר מחצי שנה אני בלי דלקות...מאוד ממליצה! סוכר זה בעצם כולל את כל סוגי הסוכר והקמח הלבן שיש.....