פורום הריון ולידה (עמוד 5099)

לחם מלא 7 או 10 דגנים.

ובכלל- כל דבר מלא- אורז מלא, פסטה מלאה (בדיוק עכשיו אכלתי..)

 

ותוסיפי סיבים לאוכל. למשל סיבים ליוגורט 1.5% וכו'..

וכמובן- ירקות..

הבונבון שלי בן שנה וחצי כמעט ומוצץ 2 אצבעות (אצבע ואמה של יד ימין) בערך שבועיים (לפני זה בלי מוצץ ובלי אצבע) זה בדרך למציצה קבועה? אני ממש לא רוצה במיוחד לא בגיל כזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תוציאו להם אותם מהפה ותתנו להם מוצץ במקום...

פשוט לוקחים להם אותו...

את האצבע אי אפשר לחתוך.

ממוצץ אפשר לגמול בקלות יחסית (זורקים אותו לפח עם הילד...)

 

אבל מאצבע זה ממש קשה לגמול!! יש ילדים שגם בגילאי 8 ו10 מוצצים אצבע לפעמים.

תנסי לחייך הרבה. זה משפר מאד את ההרגשה. וכדאי לעשות "הפסקות בעל" מדי פעם (זאת אומרת זמן שלך עם בעלך לבד בלי התינוק). מניסיון מאד משפר את ההרגשה.

הייתי ממש ב"טריפ" כמה חודשים אחרי כל לידה, ואז ממש "נ]פלתי" לתקופה שחורה.

היה מאוד קשה.

ב"ה בעלי תמיד ידע להיות שם ולתת הכל עד שהתאוששתי.

חשוב לא להישאר לבד, ובאמת לדאוג להקיף את עצמך כמה שיותר באנשים מבוגרים, כמה שיותר שעות ביום.

בעל, חמות, אמא, דודה, חברה, גיסה, אחות, שכנה, מטפלת פיליפינית של הזקנה השכנה בגן השעשועים... הכל הולך!!!

החלב שלך ממש מצוין - בטח יותר טוב מחלב של פרה שלקחו לה את העגל שלוש דקות אחרי הלידה ומאז היא רובצת בקקי שלה בכלוב ונחלבת במכונה שלוש פעמים ביום...

אני שואלת כי בנוסף לכף שזה דכדוך טבעי, לפעמים הסרזט מגביר את זה.

אצלי, איך שהפסקתי לקחת את הסרזט, חזרו לי שמחת חיים, רוגע והסתכלות חיובית על החיים...  ואני לא היחידה.

הגיוני שיהודי, שחוסם את השפע האלוקי (=לא מאפשר יצירת ילדים) ,יובכך נתק את הקשר עם הקב"ה, וירגיש חוסר בשימחה.,

 

האמור לעיל כמובן לא מדובר על נשים שהן בחזקת בסכנת נפשות, שברור שפיקוח נפש דוחה הכל.

 

דעתי.

יש סכנת נפשות נפשית. 

ברוך השם שיש לנו רבנים שסוברים שכשאישה מרגישה שהיא בשום אופן לא תוכל לעמוד פיזית ונפשית בהריון/ילד נוסף בכזו צפיפות - אז אפשר לסמוך על התחושה הזו שלה.

ושתקח מניעה...

 

יש לי הרגשה שמעולם לא הגעת לצורך למנוע  ושלא ילדת 2 ילדים בהפרש של 11 חודשים בין אחד לשני. התינוק שלה בן חמישה חודשים!! אם היא עכשיו תכנס להריון ההפרש בין הילדים יהיה שנה וחודשיים ולכי תדעי מה יש לה עוד בבית...

 

מאחלת לך שתמיד לא תצטרכי לחסום אפשרות להריון ותמיד יהיו לך רווחים שמאפשרים מרווח נשימה באופן טבעי...

אנחנו הרי דתיות. האם אנו לא סומכות על ה' שיביא לנו תינוק בזמן הנכון בדיוק?

והרבנים מתירים את השימוש בו כשאשה מרגישה שהיא תקרוס מהריון/לידה צפוף מידי.

יש מושג שנקרא חובת ההשתדלות.

 

למה לאישה שאסור לה להרות כי זה סכנה רפואית ברורה ופיזית את לא אומרת שתסמוך על ה' שיביא לה את התינוק בזמן הנכון?!?

 

ויש לך רווח של שנתיים בין ילד לילד. זה פער קצת יותר סביר ומרווח משנה וחודשיים... (או מ-11 חודש.. יש גם כאלו דברים)

לצערנו, ספגנו מ"תרבות" המערב את  תיאוריית "תכנון משפחה". לכאורה, יהיה יותר טוב לאמא ולילדים אם לא יהיו הרבה ילדים, או שבגלל מצב כלכלי צריך להגביל את הילודה. אני בטוחה שנשים שתחשובנה על כך מנקודת מבט אמונית, יגיעו למסקנה שה' יביא להם את התינוק הבא בדיוק בזמן הנכון לו.

אין מניעה = יתכן הריון.

לא מתאים לי כרגע? אני רוצה הפסקה? זמן לתינוק החדש? מנוחה?

אז מונעים.

א"א להרפות מהאחריות ולומר: ה' יסדר. את השתדלותי, ורצוני עלי לעשות.

 

חוץ מזה, יפעת, "אם היית" מדברת על מצב של קושי גדול/סכנה. שלכל הדעות, ואני בטוחה שגם את (או לפחות- את מבינה) מסכימים שזה מצב חובה של מניעה.

 

 

 

 

ומלבד זאת, שתיכן מתווכחות על שתי דיעות ידועות ומנוגדות לחלוטין, גם אם הן נשמעות בתוך הציבור הדתי.

אין טעם להתווכח על זה... איש כמנהגו ינהג.

[פחות או יותר....] כמו הריון ולידה, את לא יכולה להרים ידיים ולהסיר אחריות!!!

זה לא חכם, ולא נכון.

את יכולה באותה מידה להגיד, אני יכולה להמנע מחבלה, אבל למה לי? ה' מחליט מתי אפגע ומתי לא! וכך לא תתנהלי בזהירות.

 

ברור שה' מחליט ושולט, אבל תכלס אנחנו פועלים לפי הבנתנו ורצוננו.

 

וחוץ מזה, שלא צריך להפריז בגישת ה"שפע האלוקי" הזה. נכון, ילדים זה ברכה, אבל בואי לא נשתגע, ולא נסתמא מהענין... אסור שהסיסמא הזאת תגרום לנו לאבד את הצפון\ ולהסיר מחשבה וזהירות מחיינו!...

 

גם אני עדיין הרגשתי מעולה....

יש רווחים צפופים יותר ונדבר אחרי הילד החמישי בצפיפות של שנה וחודש מהקודם.... (כשכל המרווחים הם לא יותר משנה וחצי)

 

לא לכל אישה זה מתאים. עדיין לא מדובר על "תכנון משפחה" רק על שימור שפיות דעתה של אישה!!! (התינוק לא בן שנה וחצי ובא לך רווח של 4 שני או לא יותר מכך וכך ילדים... כרגע התינוק בן חמישה חודשים בלבד!! כשאת נכנסת להריון התינוק שלך הגדול היה כמעט פי 2 ממנו בגיל...)

 

הרבנים לא חושבים מנקודת מבט אמונית. מה?!?!

 

ולא ענית לי בכלל. למה את לא חושבת שאישה שנניח הרחם שלה תקרע אם היא תכנס להריון לא צריכה "לחשוב מנקודת מבט אמונית" ולהגיע למסקנה שה' יביא להם את התינוק הבא בדיוק בזמן הנכון לו. ומה ההבדל בינה לבין אישה שמרגישה שהיא תתמוטט אם היא תכנס להריון נוסף....

 

לא נראה לי שזה מחוסר אמונה...................

(הוא כתב ספר שלם על אמונה וביטחון)

ההנקה "מונעת" הריון בעולם שכבר לא קיים: עולם בו אישה אוכלת כמות קלוריות קטנה בהרבה ממה שאישה צורכת כיום, ובעולם בו אישה אוכלת בשר לעיתים נדירות, ולא צורכת חלב (שעשיר בהורמונים) בכמויות שאישה צורכת כיום.

התזונה היום מלאכותית, ממש כמו אמצעי המניעה ההורמונלים. הם מאזנים אלה את אלה.

אני נכנסתי פעמיים להריון בהנקה מלאה (לפני תחילת מוצקים, אפילו). יש לי חברה שהניקה שלושה אחים בבת אחת: בני שנתיים, שנה, ותינוק בן יומו.

עם ראש חכם ולב מבין שמוסמכים לענות בשאלות המצריכות גם הבנהרגשית וגם שכל קר.

יש נשים שמקבלות את הכוח מכך שהקב"ה מתכנן להן תוכנית מדויקת ויש נשים שהעובדה שהן בשליטה מסוימת נותנת להן את הרוגע. ובאופן כללי,לכל זוג/אשה יש כוחות שונים ולכן הפסיקה אינה גורפת אלא ספיציפית לכל זוג.
ב"ה שיש רבנים תלמידי חכמים בשביל זה.
אל תשפטי מי שבחרה שונה ממך.

וכן אני עם מיקרולוט- אותו עיקרון של הסרזט... ויש מצב שזה קשור!

בעז"ה שיהיה לי כוח לסיים את הסמסטר הזה ויהיה רק עם הבובי בבית... ועם בעלי כמובן..

יש כל מיני דברים שיכולים לעזור. לדעתי לדיכי הזה יכולות להיות השפעות לטווח ארוך.

אפשר מהרמה של קצת לפנק את עצמך (מה שעוש לך טוב - ללכת לאיזה קורס, פעילות גופנית מאוד משפרת מצב רוח והרגשה פיזית, בייביסיטר קבוע וכו) ועד הרמה של טיפול. זו לא בושה לטפל בזה, זה יכול מאוד להועיל!

חשוב לדעת שמשרד הבריאות מממן לך טיפול בדיכאון אחרי לידה עם עו"ס קלינית שמומחית בנושא. מוזמנת לפנות באישי אם זה מעניין אותך, יש לי מה להוסיף ע"כ.

אנחנו רחוקות מהטבעיות של הגוף ולכן לא יכולות לסמוך על ההנקה שתמנע הריון כמו שהיה בעבר.

בוודאי שה' יביא לנו מה שטוב ומתי שטוב, אין עוררין על זה, ואף אמצעי מניעה לא מונע ב100 %,חוץ מקשירת חצוצרות אולי...

אם שרה אמנו וחנה אם שמואל הניקו עד גיל שנתיים שלוש, למה לי אסור?

הנקה היא חשובה מאוד מאוד מאוד ואי אפשר לחשוב רק על הילד שעוד לא קיים, צריך לחשוב קודם כל על הילד שכבר קיים.

זו דעתי בכל אופן.

מצטערת שאינני זוכרת את שם התוכנית. מה שהופתעתי לגלות ממנה שחלב האם מלא בדברים לא רצויים (לא זוכרת איזה), גם לנשים שדואגות לתזונה נכונה. (מהצד השני הוצגה גם התמ"ל  כמזון לא משו ומסקנת המחקר שבמקרה הזה עדיין ממליצים על הנקה).

 

 

אל תהיי בטוחה שמה שטוב לילד שלך זה שנתיים של הנקה. אולי יותר טוב לו יהיה אח קטן?.....

תינוק נחשב ליונק עד גיל שנתיים לפחות (ומותר להניקו עד גיל 4 ולפעמים אפילו 5) גם אישה נחשבת למניקה במשך שנתיים מהלידה.

חוץ מזה המלצות ארגון הבריאות העולמי הן הנקה עד גיל שנתיים  לפחות. בעיניי, אמין בהרבה מאיזה תוכנית טלוויזה.

 

ובאשר לסוגיה של להפסיק להכנס כדי להכנס להריון. ההנקה היא ודאית. היא קיימת, ומועילה. הריון נוסף הוא נתון בספק, הרי אף אחד לא מבטיח הריון נוסף (וגם לא העדרו כל זמן שמניקים) ובגמרא מצוי המושג ברי ושמא, ברי עדיף - ובעברית פשוטה: עדיף את מה שבטוח על פני מה שרק אולי.

 

זה לא מה עדיף: הריון או הנקה.

   זה האם אנו סומכות על ה' או שלא

היא התוכנית האלוקית להזנת התינוק

 

ואת מכונה להסביר לי למה הפסקת הנקה עבור הריון שעוד לא קיים היא לסמוך על ה'?

אם כבר, המשכת ההנקה גם אם רוצים עוד הריון היא לסמוך על ה'.

וברגע המתאים..

אבל ממש לא סומכת עליו שהוא הכין לו אוכל מותאם במיוחד עבורו. מה??

 

חובת ההשתדלות היא לא חלק מהאמונה שלך?!?

את מוזמנת לשאול כל רב גדול בישראל , והוא יסביר לך שזכותו של הילד להנקה גוברת על הרצון של האם לילד נוסף

עד כדי כך 

שאישה שנתיים לאחר לידה אסורה להינשא ( גם אם ח"ו התאלמנה/ התגרשה ) , מכיוון שהבעל החדש עלול לדרוש מהאם להפסיק להניק וזה פוגע בזכותו הבסיסית של הילד בהנקה

 

כמו כן יש רבנים שמעודדים שימוש באמצעי מניעה מספר חודשים עד שנה לאחר הלידה מכיוון שהצפיפות בלידות עלול לגרום נזקים בריאותיים ונפשיים לאם 

וכן ריבוי הריונות צפופים גורם לעיתים להפלות ושאר דברים לא מוצלחים

וזה בגלל שכמה שנאכל בריא, הסביבה שלנו היא מזוהמת. האוויר מזוהם, המים, הביצים והעופות מלאים בהורמונים, הפירות והירקות, גם חלק מהאורגנים, מטופלים בחומרי הדברה, ועוד ועוד. משמח, נכון?

אז בסביבה כזאת, הדבר הכי טוב שאני יכולה לתת לתינוקת שלי זה חלב אם. יש בו נוגדנים, רמות מאוזנות של חלבונים, ויטמינים, שומנים וסוכרים, ועוד שלל הפתעות שהכי טובות לה. דווקא בסביבה של ימינו זו ההגנה הכי טובה.

 

לגבי מניעה- לא יודעת אם את מדברת מנסיון או לא, אבל מניעה היא לא רק בגלל הנקה, היא גם בגלל כוחות של האישה.

מוטב אמא שפויה ורגועה, שיש לה זמנים שהיא לא בהריון או אחרי לידה, ושיש לה 8 ילדים מאשר אמא שכל הזמן או בהריון או אחרי לידה, עייפה כל הזמן, עצבנית (אל תספרי לי שלא חיבת להיות עצבנית. עייפות יתר היא בהכרח גורמת לזה.), ושיש לה 10 ילדים.

כאמור, זו דעתי... ויש לי תחושה שחז"ל הסכימו איתי...שהרי הם קבעו שאשה אחרי לידה אבריה מתפרקים 24 חודשים. אח...אין תיאור מדויק מזה....

עד החופשת סמסטר, הייתי שואבת כל שלוש שעות באוניברסיטה. אני מחורפנת על הנקה. מה שהתכוונתי הוא שלקחת אמצעי מניעה כדי לא להיות בהיריון ואז שהאם לא תוכל להמשיך להניק- זה חתיכת תירוץ עלוב ומעיד על מגמה מערבת אנטי יהודית. דעתי

אני לא יודעת, לא מבינה בזה.

ברור ה' לא היה לי (למרות הסרזט... לא מבחירה!! היו לי סיבוכים בהריון הקודם, וכדי למנוע בעיות אני חייבת למנוע כרגע לצערי הרב...)

אבל, אני שמעתי שיש תופעה כזו של דיכאון אחרי לידה, וזו תופעה שאם לא מטפלים בה נכון זה עלול להיות מסוכן...

(מקרה חריג ששמעתי, ואני יודעת שהוא חריג, אישה שהתאבדה כתוצאה מדיכאון אחרי לידה. שמעתי מחברה טובה שלי שמכירה את האישה...).

אז אני לא חושבת שכל טיפת חוסר מצב רוח זה בעייתי, אני חושבת שחייבים לשים לב שזה לא משהו רציני, ואם כן - לבדוק, לקחת כדורים. זה לא בעיה פסיכולוגית זה בגלל שינוי מסויים. פעם הסבירו לי את זה ואני לא ממש זוכרת, אבל אני לא הייתי מוותרת על בדיקה (אפילו רק בחשיבה, האם זה רציני או לא ואם כן- תלכי לרופא...).

מקווה שלא הפחדתי.

איפה אתם מנדנדים אותו? בעגלה?
גם אצלנו בת ארבעה חודשים ולוקח זמן להרדים אותה, אבל אם ברור לנו שהיא שבעה ויבשה והכל בסדר אפשר גם להשאיר לבד במיטה, אולי עם קצת מוזיקה מרגיעה לפעמים אם הם פעלתניים או לא רגועים במיוחד, ורק לבדוק מדי פעם שהכל בסדר.
לדעתי זה גם חשוב שהם ידעו להרדים את עצמם במיטה וגם עוזר לשפיות הנפשית של ההורים על הדרך
מה שבטוח חשב להיות רגועים באמת בעצמנו, במיוחד אם הקטנים לא. הם מרגישים הכל ומבינים מזה איך להגיב ולהתנהג.

כמובן שאני במצב שלך ורק משערת באינסטינקטים שלי כאמא טרייה יחסית. גם אצלנו היא ישנה במשך היום באמבטיה ורק בער ב מנסים להרדים במיטה. לא ממליצה להעביר באמצע...

ב"הצלחה!
עדכני...

קשה לי לדמיין מצב אחר בגיל כזה. עדיין אין להם שעות כ"כ קבועות וכל פעם זה משתנה.

שלי בת 3 חודשיפ בערך וזה הולך ככה-

לקראת ערב היא מתחילה להיות עייפה ולנמנם כזה מדי פעם בעגלה אבל זו לא ממש שינה עמוקה.

אחרי שאני מאכילה ומשכיבה את הגדולים ומתארגנת קצת אני בד"כ מחליפה לה ומניקה ויושבת איתה ליד המחשב או מדברת עם בעלי או מדברת בטלפון עם אמא או חברות או קוראת משהו וכו' בינתיים מההנקה היא נרדמת בידיים אבל לוקח לה זמן להכנס באמת לשינה של הלילה. אז בד"כ אני מושכת עוד קצת בידיים כדי להיות בטוחה שהיא נרדמה חזק. אבל בערך ב11 בממוצע היא נרדמת יחסית יותר חזק.

לפעמים אני שמה אותה לפני זה במיטה אבל בד"כ אז היא מתעוררת אחרי כמה זמן וצריך לתת לה מוצץ וללטף קצת ולפעמים גם להרים ועוד טיפה להניק.

בקיצור- כן, זה לוקח זמן עד שהיא נרדמת אבל אני משתדלת לקחת את זה בחשבון בתוכניות שלי של הערב...

סליחה שאני מנצלש.ת אבל מישי יודעת איך אפשר להקדים את השנת לילה?

כניראה ילדה יקית יש לי....

גם אצלינו הקטנה הייתה הולכת לישון מאוחר, ולא אהבתי את זה.

אז פשוט, התחלתי את כל ההכנות לשינה לפני... מקלחת, אוכל ולשים במיטה. אם היא לא נרדמת, אולי אפשר קצת לנסות לנדנד.

אצלי כשהקדמתי את המקלחת זה ממש עזר. תעשי חושך בחדר, בקיצר, אווירה של לילה בשעה יותר מוקדמת.

תנסי לעשות את זה הדרגתי (כל יום להקדים קצת...).

והיא ערנית לגמרי=]

 

תודה בכל אופן!

אני עושה בין 6 ל-9, תלוי מתי היא אכלה פעם אחרונה, ומתי אנחנו בבית...

 

ולדעתי להעביר אחרי שהיא נרדמה זה פחות טוב. גם תמיד מתעוררים במעבר וגם לא לומדים להירדם במיטה.

אוי, קשה...קשה...ב"ה

אבל זה יהיה לכל היותר 30 דק'

ואם היא מתעוררת, אז לא להרים אותה (אלא אם כן היא רוצה לאכול), לא לשחק איתה, לא להביא אותה לחדר אחר בבית שיש בו אור, שהיא תדע שזה לילה. ותעשי את זה הדרגתי, כי ברור שאי אפשר פתאום להקדים את הלילה בשעתיים ולצפות שהילד לא יקום.

מה שנראה לך נכון. אני לא יודעת, אבל נראלי שלאט לאט היא תתרגל.

 

לי היה מאוד חשוב להקדים את השעה שהיא הולכת לישון, כי: א. זה הזמן הכי יעיל שלי לעשות דברים, ובמקום זה אני צריכה להתייחס אליה.

ב. אני חושבת שצריך להקנות הרגלים נכונים... ואני ממש מקווה שהיא לא תקבל את ההרגלים הגרועים שלי ללכת לישון כ"כ מאוחר.

ג. כשהיא בעז"ה תתחיל לישון לילה, אני רוצה שהלילה יתחיל מוקדם וייגמר בשעה סבירה, ולא בצהריים.

(אני לא יודעת איך זה בדיוק יהיה, אבל הבנתי שבערך בגיל שנה יש מצב שהם ישנו 12 שעות, נשמע לי הזוי עכשיו, אבל ככה הבנתי, אז אני רוצה שהיא תישן 12 שעות מ19:00 עד 7:00 ולא מ00:00 עד 12:00)...

 

ואגב, לא תמיד זה הולך, יש ימים שהיא לא נרדמת או נרדמת ומתעוררת אחרי חצי שעה, אני משתדלת... ומקווה לראות תוצאות, ולאט לאט ברור שרואים.

בהצלחה!

אני גם נדנדתי כל יום במשך שעות.

אחות בטיפת חלב אמרה לי שלילד לא אמור לקחת להירדם כ"כ הרבה זמן, ואם לוקח לו שעה להירדם כנראה שמשהו מפריע לו.

אני אכן בדקתי וגיליתי שהיא פשוט לא אוכלת מספיק. (היא הייתה יונקת, יונקת מעולה. עלתה מעולה במשקל!! ופתאום, לא יודעת מה קרה - התמעט החלב... (ואפילו לא חשדתי בזה כי היא עלתה כ"כ טוב במשקל...).

התחלתי לתת לה תחליפים (בנוסף להנקה, כמובן שלא וויתרתי עליה). ביום שהתחלתי לתת לה, השכבתי אותה לישון בלילה, ו........ היא נרדמה!!! בלי נידנודים בלי כלום. היום אני עדיין לפעמים מנדנדת אבל כבר לא שעות, ואם זה מגיע ליותר מ10 דקות ולא נראה שהיא בכיוון, אני מחליטה שהיא לא עייפה, ועוזבת אותה, נותנת לה עוד קצת להתעייף (אין לי לב להשאיר אותה בוכה לבד, אז תלוי בשעה וכו' אני כל פעם עושה משהו אחר).

בקיצר, אין לי תשובה חד משמעית אבל אני מציעה מאוד לכל האימהות שלוקח להן שעה או יותר להרדים את הילדים שלהם, שיבדקו אם אין שום דבר שמפריע להם... מישהי אמרה לי  בטוח יש לי מספיק חלב!! גם אני חשבתי את זה... היא אמרה לי שהיא תתבאס להתחיל לתת מטרנה, גם אני התבאסתי, אבל עוד יותר התבאסתי לגלות שהרעבתי אותה...

הרי בהריון הכל ניפתח לפתוח מקום לעובר

 

 ובכפיפות בטן אנו בעצן מבצעים פעולה הפוכה

 

 מקצרים את השרירים...

 

ממליצה לא לעשות כן כלל, מרגע הידיעה

 

אלא אם כן זה עם מורה מוסמכת... ליד....

התנוחה הטובה לחיזוק הבטן זה תנוחה הפוכה. משהו כמו שכיבות שמיכה בערך. לשכב על הבטן ולהרים את עצמך טיפה על כפות הידיים כששאר הגוף ישר. לזמנים קצרים ולאסוף את ריצפת האגן והבטן תוך כדי.

יש כאן אתר די מעניין לדעתי על ריצפת האגן. תסתכלי בתרגילים ובשאלות ותשובות-

http://www.pelvicfloor.co.il/pages.asp?id=49

 

קצת קשה להסביר בכתב

אבל הרעיון: שכיבה על הגב

רגליים מקופלות

ידיים בצידי הגוף או מתחת לעורף

וכיווץ שרירי האגן כלפי מעלה

עם הרמה קלה של האגן

כל פעם לכ- 5 שניות

20-30 מחזורים כאלו

בהצלחה

מאחלת לך תוצאות מהירות!

עדיף לדעת ולהזהר ולא להדחיק ולא להזהר.

זה כאילו שלא ידברו איתנו על תאונות דרכים כדי שלא נלחץ...

זה בא לעזור לאמהות להבין מה התאוריה 

 

כשקוראים את התאוריה נזהרים יותר... ונזהרים בצורה הנכונה.

נגיד אני נזהרתי מלשים ליד התינוקי חפצים רכים שלא יחנק מהם.. לא אחזתי לגמרי שצריך הרבה אוורור סביב התינוק.

 

וזה גם לא מלחיץ כי זו רק ההשתדלות שלנו. מי יחיה ומי ימות - זה מישהו אחר מחליט אחרי שעשינו את שלנו.

 

 

 

 

גם לי היה בהריון ממש מה שאת מתארת, וזה לא היה כלום.

את ממש בהתחלה? כי בעיקרון זה יכול להיות לחץ של העובר לכיוון.

בכל אופן, תשאלי רופא, אבל לטעמי אין סיבה להיות מודאגת

שיהיה בשעה טובה בע"ה

ואני גם בהתחלה

ושתצאי בעזרת השם בידיים מלאות!!

ותלדי רק בזמן...

 

בתחילת ההריון הבטן מתנפחת לפעמים מההורמונים. זה לא החג ולא העובר...

ואי אפשר לדעת אם הכל בסדר. לא תמיד מרגישים משהו. אבל תחשבי טוב...  במרבית הפעמים הכל ברוך השם בסדר.

את בחודש שני.

יש נפיחות הורמונלית של הבטן. ומהריון להריון בדר"כ היא יוצאת מוקדם יותר.

רק בבקשה תפסיקי לכתוב עם כ"כ הרבה אותיות.זה מקשה על הקריאה.

תודה ושבוע טוב!!!

 

שבוע טוב גם לך...

בסדר.

קחי באיזי...

לא התכוונתי לפגוע.

למי שיש הרבה תפרים זה יכול להציק חודשים אבל זה לא מראה על בעיה... רק ממש צריך להזהר לי אישית נפתחו התפרים וזה היה ממש באסה

וייתכן רגישות במקום.

יש ספריי בשם אלופירסט וזה עוזר להתאחות האזור .

נסי למרוח על התפרים משחת טראומיל (ניתן לקנות בניו-פארם וגם בכל בית-מרקחת הומאופתי)

היית כבר אצל רופא אחרי הלידה?

בס"ד

 

 אולי נימאס לו והוא חושק בפירות , ירקות

 

 נסי , ....זה לא יזיק...

 

 בטח לא בכוח....

זה יכול לגרום לשינויים בטעם החלב..

שאת בהריון?

כי זאת נשמעת התנהגות קלאסית לתינוק שהחלב כבר לא טעים לו כי הוא השתנה בגלל הריון (זה קורה לפעמים)

אם האפשרות הזאת לא סבירה, אפשר פשוט להמשיך להציע לו לינוק לעיתים קרובות, ובטח תוך כמה ימים ההתנהגות הזאת תחלוף

זה יכול להיות מהרבה דברים. למשל איזו מכה שהוא קיבל, או כאב בטן או כאב גרון או נזלת באף או... שמפריעים לו לינוק

נלחצתי שמא ההנקה הולכת להיגמר.ואז עלה לי חשד שמא יש לה פצעים בפה. לא ראיתי כלום, אבל הרופא זיהה בלע פנימה. וירוס קצר שלאחר יום נגמר, תודה לאל.

שווה בדיקה.

הוא הגיע לשלב בו הם מתחילים לפתח מערכת חיסון עצמית ונהיים מידי פעם חולים.לפעמים שווה לבדוק אצל רופא.או כמו שכתבו לך ,לבדוק הריון.בהצלחה

ילדת ממש בתאריך נכון?

 

זכור  לי שהיינו באותו שבוע, (אלרועי היה צריך להיוולד)

בס"ד

 

 

שיגדל לשמחה ונחת..

אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

שמחה לשמוע.. מזל טוב.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

בהצלחה בברית.

בן!

כנראה התפילות והרחמים של באר שבע - עזרו!

 

איזה יופי!!

בשעה טובה

הרבה נחת וכוחות לגדל את כולם בבריאות ובשמחה

וספרי איך היה...

זה תקין מה שאת מרגישה, חשוב לעשות מעקב תנועות, ואם את מרגישה כמובן שינוי קיצוני פתאום הרבה תנועות חזקןת או להיפך ללכת להיבדק.
בעיקרון משתארת תקין ככה היה אצלי ביום בקושי מרגישה ובלילה תנועות ממש חזקות.
לגבי הברזל לא יודעת לגבי המינון,רק חשוב שתקפידי כי לי היה המוגלובין כמו שלך ובמהלך הלידה ירד לי ל7 כתוצאה מאיבוד דם זה לא פשוט.אז תקפידי גם על מזונות שמכילים ברזל כמו גמבה, שקדים,בשר אם את אוכלת..

אני לקחתי אחד ואת השני השלמתי בפרנטל. כך אמרה לי הרופאה.
(מצד שני בפרנטל היה לי בסביבות ה30 וגם הכדור..) אותה אמת המוגלובין כמו שלך.

אותי אם יש לי תאומים.

תקחי פשוט 2 כדורים של הברזל בלי הפרנטאל.

בקשר לתנועות זה תקין,יש לעובר זמן זהוא ישן.

לגבי הברזל - אם הרופאה שלך נתנה לך - תסמכי עליה ותקחי

לגבי התנועות - נשמע מעולה.

לגבי המימדים - אם אין לך ריבוי מים, אז אין גם מה לדאג.

תנוחי ותשתי.

ובע"ה הכול יהיה בסדר

התחילה חודשיים אחרי הלידה בערך ונמשכה 3 חודשים- שבהם התקרחתי בערךך!!! בעעע היה לי שיער ע-ב-ה! ורק עכשיו הוא מתחיל להשלים את עצמו שוב!  

 

זה תופעה ממש נפוצה אחרי הלידה, אין לך מה לחשוש מחוסר ויטמינים למרות שתמיד נחמד לוודא שהכל בסדר (בדיקת דם ראשונה שעשיתי אחרי הלידה לבדוק ברזל ודומיו היתה לא מזמן וזה גרוע.. צריך ללכת מוקדם יותר כדי לראות אם יש מחסורים)

השבוע דיברתי עם הרופאת ילדים של הבנות שלי אנחנו חברות והיא אמרה שזה טבעי ביותר והויטמינים שיכולים לעזור או להיות חסרים זה ברזל אבץ וB12

בעל שאוהב בכל תספורת.

וכן זה טבעי גם לי יש נשירות מטורפות אחרי לידה.

מחסור באבץ נוצר כמעט תמיד בהריון ועלול להשפיע על נשירת השיער לאחר לידה.

יש כמוסות אבץ כתוסף מזון בפארמים ובתי המרקחת.

אגב אבץ גם עוזר למנוע דיכדוך אחרי הלידה.

 

זה דבר לגמרי נורמאלי ולו 2 סיבות עיקריות:

1. בזמן ההריון שיער התחלף פחות מאשר לפםני הלידה ואחרי הלידה הוא "משלים" את החלפתו .

2.שינויים הורמונאליים שלאחר הלידה גורמים לנשירת השיער - וזה מצב נורמאלי זמני כל עוד נמשך שנה לאחר הלידה

3.יתכן שיש נשירה כתוצאה מתשישות/מתח/חוסר שינה/חסכים תזונתיים

 

בלי שום קשר לנשירת השיער כן מומלץ לקחת פרנטל עד סוף ההנקה.

 

נשירת השיער

 

הדם האדום הטרי הוא בערך שבוע וחצי- שבועיים.

אבל חכי שעוד יענו לך...

אמנם לא בכמות כמו אחרי הלידה, אבל בהחלט דימום טרי (וסליחה על התיאור, אבל גם עם קרישי דם גדולים)

כל אחת עם גופה..אצלי היה בהתחלה בערך שבועיים ממש חזק ואחכ ירד.וכשהייתי בטוחה שמפסיק בא גל של כמה ימים כמו בהתחלה...

שבוע ראשון אחרי הלידה הדימום אמור להיות כמו ווסתי,אך יותר מאסיבי. לאחר מכן מצפים לירידה בכמות ולשינוי הצבע, מאחר ואחוז הריר אמור לעלות ואחוז הדם לרדת. סה"כ דימום במצב האידיאלי 7 שבועות, כי זהו זמן בו הרחם אמורה לעמור לעצמה אחרי הלידה. כמובן, יש נשים שזה לוקח להן יותר זמן, וגם זה בסדר. חשוב לשים לב שלא תיפתח דימום מאוחר ושחום הגוף לא יעלה.

בס"ד

 

 כלשהן,..(ביוץ)  יש תופעות כאלו.....

מגרד לך גם?

אבל לא בדיוק בנרתיק.

 

 

ויש לי גם הרבה בחילות

 

 

ועייפות

 

 

 

 

 

הלוואי שזה הריון.

תודה.

יש סיכוי להכנס להריון זה לא משנה אם קיבלת מחזור או לא!!! תשאלי את הרופא נשים מה לעשות

כדאי ללכת להיבדק לגבי הכאבים.