פורום הריון ולידה (עמוד 5098)

מותר לך להרגיש צביטה בלב, אבל מייד אח"כ - אל תשכחי לתת מקום לשכל:

* האוצרות שלכם מחכות לזמן הנכון עבורם ועבור עמ"י

* יש לך יותר זמן לעבוד עם בעלך על הזוגיות שלכם, וליהנות מהעובדה שזה רק שניכם (גם כשיש ילדים - אסור לשכוח לטפח את הזוגיות! אבל ברור שזה יהיה אחרת...)

* יותר זמן לעבוד על המידות שלכם ולארגן עד כמה שאפשר את ערכי/אידאלי הבית שאתם בונים יחד, לפני שבאים הילדים (כשיש הסכמה בין ההורים, ועקרונות הבית ברורים - קל יותר לחנך את הילדים ללכת בדרך הנכונה מבחינתכם).

אל תיבהלי מזה שאת מרגישה קצת קנאה!! ככה מרגישות רוב הנשים (אני מניחה).

אבל בבקשה אל תישארי במקום הזה. זה לא יעשה לך טוב...

הדרך תהיה עבורך קשה מנשוא (כי תמיד יהיה במה לקנא: "וואי, איזה כייף לה שהיא כבר ילדה, ולי יש מלא זמן עד הלידה, וכולי פחדים שהעובר לא ייפול חלילה", "איזה כייף לה שהיא מחזיקה כבר תינוק ביד, ואני עוד צריכה להתמודד עם כאבי הלידה שעוד מחכים לי", "איזה כייף לה שהילד שלה כבר גדול וגמול, ואני צריכה כל היום להחליף למתוק טיטולים ולהניק אותו כל שעה-שעתיים" וכד').

ב"הצלחה רבה!!

שה' ימלא משאלות לבך לטובה!! (רק הוא יודע מה הטובה עבורך ועבור בעלך)

חמודה ,בדרך כלל צריך לתת לזמן לעשות את שלו,אם אתה לחוצה זה לא עובד כי הגוף שלך מפריש פרולקטין שמונע ביוץ(פרולקטין הוא הורמון שאחראי על יצירת חלב)

הכי חשוב להירגע ולהיות עסוקים במשהוא אחר וזה הוקוס פוקוס  זה קורה.

בנתיים תנצלי תזמן לעשות דברים שלא תוכלי עם ילדים כמו טיולים עם הבעל וכו'

חיבוקים לבנתיים.

אם שנה- שנה וחצי אז שווה ללכת לבדוק לדעתי. ואכן להיות ברוגע.

אפשר לקנות אבן רובי (בחנות תכשיטים אמינה), עולה 30 שח תלוי בגודל, זו אבן שעוזרת בפריון הריון ולידה. זו האבן של ראובן באבני החושן והוא זה שהביא רחל את הדודאים. זה כתוב באותה פרשה בפירוש של רבינו תם (או רבינו בחיי?)

לא יועיל - לא יזיק

מגיל מסוים ומעלה כדאי להתייעץ עם רופאת נשים בלי להמתין.

אחרת כמו שכתבו, עד שנה לפחות מהחתונה זה תקין.

נשואה אוטוטו שנה, בת 22.

גיל צעיר ועוד לא שנה, תהיי רגועה!

סוג של סגולה לא בדוקה - לתרום למכון פועה.....

ועוד הרבה פעמים החודשים הראשונים לא ממש נחשבים לצורך העניין כי לוקח זמן לזוג להכיר את עצמו (לא נכון לכל הזוגות)

התחתנתי בדיוק בתקופה שעוד כמה בנות שאני איתן באופן יומיומי גם התחתנו (בהפרשים מאוד קטנים), ועם כל כמה ששמחתי שאצלן זה בא בקלות- היה בכל זאת צביטה כלשהי לראות אותן בהריון, וגם יולדות, כשאצלנו עוד אין כלום.

אני באמת השתדלתי לחזק את המחשבה על כך שב"ה שאצלן אין קושי, ולנסות לשמוח עבורן.

בכל מקרה, ב"ה עכשיו אני בהריון (נכנסתי אליו שנה ושבעה חודשים לאחר החתונה) ומהמקום הזה עכשיו אני באמת שמחה שזה בא בשלב הזה, אחרי שהספקתי לבנות את הקשר עם בעלי (בלי קשיים של הריון, ובלי טיפול בתינוק ראשון), וגם אחרי שגמרתי את הלימודים המטורפים שהיו לנו (בלי אפשרות לחופשת לידה נורמלית- אפילו פחות מחודש).

כשמצפים להריון להגיע, זה יותר קשה לשמוח מהדברים האלו, כי לא יודעים אם הוא לא מגיע כי יש בעיה, או שזה בסדר וזה יגיע עוד מעט. (תחשבי איך היית מרגישה אם היית כבר מהחתונה שתיכנסי להריון בדיוק שנה וחודשיים לאחר החתונה, למשל. זה הרבה יותר קל כי יודעים שהכל בסדר, ואפשר לנצל בינתיים את הזמן לכל הדברים שאח"כ יהיה קשה לעשות בהריונות ועם ילדים..). בכל מקרה, תאמיני בקב"ה שגם אצלכם זה יגיע (ישועת ה' כהרף עין!), ותנסו באמת ליהנות מהתקופה הזו שלא תחזור בהמשך..

ומשהו שבעלי תמיד היה אומר לי- כל פעם שמשהו מזכיר לי את הקושי הזה של זה שעוד לא נכנסתי להריון, במקום לשקוע בצער, אפשר לנתב את זה לתפילה על הנושא- מתוך הצער שמרגישים, להתפלל לקב"ה שיפקוד גם אותנו, ואת כל שאר המשפחות שמצפות לכך.

אני זוכרת שבחודש שבו גיליתי את ההריון, ידעתי שאמור להגיע מחזור בקרוב. כמו כל חודש, קיוויתי מאוד שהפעם הוא לא יגיע, אבל פתאום קלטתי שאני לא באמת מאמינה שזה יכול לקרות. קלטתי שכבר הגעתי למצב שגם כשאני מקווה, אני לא באמת מאמינה בזה עד הסוף. אז החלטתי שזה לא צריך להיות כך- אם כל כך הרבה זוגות מצליחים להיכנס להריון, זה לא משהו על טבעי! זה משהו שבאמת יכול לקרות במציאות, ואני צריכה להאמין שזה באמת יכול להיות, ברגע שהקב"ה מחליט! ובאמת, הקב"ה החליט דווקא באותו חודש שהגיע הזמן של הנשמה של התינוק שלנו לרדת לעולם..

מה שכן, אחרי שנה מהחתונה כן כדאי להתחיל לבדוק את הדברים (לפנות לרופא/ת נשים, אפשר לפנות למכון פוע"ה שימליצו על רופאים טובים באזור שלכם). לי היה מאוד קשה עם השלב הזה, כי זה הרגיש כמו להודות בזה שיש לנו בעיה, ומי יודע מתי נצא מזה, וכו'. אבל באמת לא צריך להילחץ- יכול להיות שבאמת יש איזו בעיה קטנה שפתרון פשוט יוכל לעזור (אם זה בעיה בביוץ, יש כדורים פשוטים שלוקחים, בלי שום טיפול חודרני ושום דבר, וזה יכול לפתור הכל), ויכול להיות שגם לא ימצאו שום בעיה ותוך כדי הבירורים תצליחו להיכנס להריון באופן טבעי (כמו שקרה לנו, ב"ה). וגם אם כן יש בעיה יותר משמעותית, ח"ו, יש היום המון פתרונות, שעוזרים גם למצבים מסובכים ביותר (שאצלכם בעז"ה לא יהיה בכלל צורך בהם..).

עוד משהו שכדאי להיות מודעים אליו- לפעמים בציבור שלנו, ההדרכה שמקבלים לפני החתונה לא מספיק מפורטת וברורה, ויכולות להיות שגם שנה אחרי החתונה עדיין לא יודעים לעשות את זה כמו שצריך. אם אתם חושבים שיש סיכוי שכך זה אצלכם, אפשר להתקשר למכון פוע"ה ולהתייעץ עם הרבנים שם, ולוודא שהבעיה לא בשלב הזה (אפשר להתייעץ באופן אנונימי, לא חייבים להזדהות).

שיהיה המון בהצלחה, ובשורות טובות בעז"ה!

סליחה שיצא כל כך ארוך..

והנה המספר של מכון פוע"ה, שיהיה לכם למקרה שתרצו להתייעץ איתם: 02-6515050

חברה שקבעה תור למכון פועה חרי שנה ומשהו של נישואים, ועוד לפני שהתור הגיע היא נכנסה להריון. כנראה היא הורידה מעצמה כל דאגה  - נראה מה יגידו אחרי התור - בנתיים הלחץ ירד וזה עזר.

ועוד חברה שלקח לה יותר משנתיים, והיא מה-זה-שמחה אח"כ, כי זה יצא לה על סוף הלימודים והיא אמרה "אין סיכוי שהייתי מצליחה ללמוד עם ילדים"...

גם לי לקח שנה וחצי להיכנס חהריון... בהתחלה הייתי לחוצה...אבל אז הרפתי מהכל המשכתי את החיים וזהו...ואז נכנסתי להריון...הדאגה והלחץ גם עלולים לעכב את זה...

את מזכירה לי את עצמי.

הייתי ועדיין משוגעת על ילדים.

התחתנתי והייתי בטוחה במליון אחוז שתוך חודש- חודשיים אנחנו נזכה בהריון.

אך במציאות לקח 3.5 שנים...

כל חודש היה קשה מקודמו.

ומה עזר לנס לקרות?- גוף רפוי ללא לחץ!!!!

לכן אנונימית יקרה, תשתדלי ככל האפשר להתחזק באמונה שהכל מאיתו- להרפות!!!

אם עוזר לך- לראות את החיובי במצבך, לחזק את הזוגיות, לעבוד על המידות(צ2 הדברים תאגרי לך לשנים הברוכות הבאות...)

ו----כמובן------תפילה, הרבה תפילה,

כי אומרים מעולה שם. קצת רחוק לי, אבל החלטתי הפעם להשקיע שתהיה לי חוויה חיובית.

אבל אחות משם אמרה לי שאין מקלחת בחדרי לידה אלא רק 2 בקבלה אז ירדתי מזה.....

ברביעי פשוט לא הספקנו להגיע...

ממליצה בחום-

נכון שיש 2 מקלחות בחדרי לידה, אבל בחדרי לידה הטבעיים יש אמבטיה בכל חדר (וגם נוף לים!)

מאוד נהנתי מהצוות, ובעיקר מהגישה שמאפשרת ללדת טבעי.

המחלקה החדשה ממש ברמה,

אם כי האוכל לא משהו... (איפה כן? )

אז בעצם, מה אכפת לי שהמקלחת בקבלה?? אף אחד לא יכנס לי באמצע..

הייתה לי לידה נפלאה.

וזאת שהמליצה על החדר הטבעי - תהיי כנה ותספרי שזה גם עולה איזה 1000 ש"ח.. ושאם את רוצה אפידורל, מוציאים אותך משם, ולא מחזירים את הכסף.

דווקא האוכל היה בסדר גמור (אולי כי היה ראש השנה?)

והמחלקה החדשה באמת נהדרת..

החדר הטבעי עולה איזה 1000 ש"ח  ואם את רוצה אפידורל מוציאים אותך משם

ולא מחזירים את הכסף  |כנה| 

היה מעולה!!!

כשפקעו לי את המים המקוניאליים, והייתי בחדר לידה כבר, ותכל'ס בתהליך לידה- התקלחתי עם הטוש שבשירותים הפרטיים בחדר לידה,

וזה עשה טיפה הצפה- אבל הרגשתי נקייה יותר ושטויות...

לגבי הקלה על צירים- נכון מה שאמרו-יש מקלחות רק בקבלה, אבל הן נקיות וקרובות ואין גישה לגברים במעבר מחדר לידה לקבלה.

המיילדות מעולות (אני נפגשתי  עם 5 מהן-לידה ארוכההההההה) והאחיות גם.

גם במחלקה הצוות מדהים (הייתי ב-א', משופצת אך לא חדשה).

והטיפול בתינוקיה מסור ומקצועי-שזה נורא חשוב (ומניסיון של בעיות שיכלו להיות מאוד לא נעימות וטופלו היטב,ב"ה)

יש גם יועצת הנקה מעולה מעולה (אפילו נתנה לי פטמת סיליקון מתנה).

מה שלא אהבתי זה האוכל-היינו שבוע שלםוהביאו לי מהבית כל הזמן,

ואת העובדה שיום לפני השחרור הכניסו לנו יולדת רביעית (!!) לחדר, ווהיה קלסטרופובי, בעוד שבמחלקה ב', וגם בצד השני של מחלקה א' היו רק 2 בחדר...

בגדול- חוויה מעולה מעולה, ממליצה בחום!

אבל- לשאול לשאול שלאו- לא להתבייש לברר מה קורה עם הפיצי/ת בתינוקיה, הם לאו דווקא מנדבים מידע מעצמם (אין להם זמן )אבל אם את שואלת- עונים בכיף...

בהצלחה, לידה קלה!

ואם את רוצה משו באישי- בכיף..

עניין המקלחות עוד קצת מרתיע אותי.

אבל באמת שמעתי דברים טובים על הגישה והצוות, ותכל'ס זה מה שחשוב. לא?

ואם כן אז לקחת אקמול. כי לא טוב לעובר שיש חום גבוה לאמא.

תרגישי טוב.

תה עם לימון ודבש. זה טוב.

אז אפשר להתייעץ גם בטלפון עם רופא או אחות מוסמכים (בכללית יש ב*2700, ונראה לי יש גם בקופ"ח אחרות)

תרגישי טוב!

אלא אם כן יש הפרש משמעותי.

וזה קורה הרבה פעמים שיש סטיות לכאן ולכאן בגודל העובר בטווח של עד שבועיים.

אל תשכחי ששום דבר לא מדויק.

אכלת משהו מקולקל? מה את מרגישה? שתתבשרי בשורוטובות ותרגישי טוב בע״ה!!

יש נשים שבתחילת הריון יש להם התכווצויות ברחם.

אם מאחר לי המחזור בכמה ימים ויש לי התכווציות ברחם שמזכירות כאב מחזור, הגיוני היריון?

מחדדת שזה רק מספר ימים מועט מאוד של איחור

עכשיו אני בהריון שני ולא מפסיקה לקלקל את הקיבה כל יומיים.

פעם שעברה זה היה עצירות וקלקול קיבה לסירוגין.

ואיחור מחזור גם יכול להיות לידה?? (עוד לא היה מחזור מאז מחזור הלידה!)

יכול להיות שאני בהריון?

אמרתי כבר שאני יודעת שיש לי עוד קצת זמן (אני דווקא שמעתי על שבוע 24).

הזהרתי שאני רק מתעניינת

עכשיו זה בדיוק הזמן שמתחילים להרגיש תנועות,תהני..

אבל שוב - שתיכן לא עניתן לי:

איך עוקבים? תהיינה שעות ערות קבועות לעובר?

אני מסוקרנת...

לא זוכרת בדיוק

אולי זה ורידים?

אני בהריון האחרון גיליתי שיכולים להיות ורידים לא רק ברגליים אלא גם שם...

וזה עובר רק אחרי הלידה, תתנחמי...

או.. פטריה?

כדאי להראות לרופא נשים ליתר ביטחון...

ואין לי גרד או הפרשה

כך שלא נראה לי שזה פטרייה..

זה נורא מציק

נסי רגליים למעלמה,וגרביים אלסטיות.

ולצערי זה עובר רק אחרי הלידה

לניאדו,מעייני הישועה,שער"צ וביקור חולים.

אני גם ליוויתי ויב"ק מוצלחים בתל השומר ועין כרם.

אבל אני לא יודעת אם זה רק פוגע ביעילות או גם מסוכן.

כי ההורמונים משבשים את היעילות

או שההריון וההורמונים הורס את פעולת הלייזר?

וזה לא מפריע להיכנס להריון?

ונדמה לי שגם בהנקה אי אפשר

(אבל בכל מקרה, יש היום הרבה שיטות של לייזר, אז מומלץ לברר מול המקום שבו את עושה טיפולים, הם ידעו להגיד לך הכי טוב)

הנקה מלאה?

יש שיטות לקיצור הדימום כמו לדוג':

 לסחוט כל בוקר 3 לימונים סחוטים,אפשר להמתיק עם סוכר ומים. הלימון מנקה את הרחם.

חליטת ילקוט רועים,אפשר לשתות אייס תה או חם.

מחיצות רימון (את הלבן) להרתיח ולשתות.

בס"ד

כל פעם נשים שואלות איך לקצר דימום...

זה ממש רלוונטי

הנקה לא מלאה, בלי גלולות.

הלימון זה בדוק? תוך כמה זמן לצפות לתוצאות?

מסתדר לי לימון...יש לנו עץ....

חברה שלי ניסתה לעשות הפסק במשך חודש ולא הצליחה. אחרי חודש הם הלכו לרב עם ערימה של עדים והוא טיהר את הכל... לא חבל? ממש כדאי לשאול רב, גם אם לך נראה שזה לא יכול להיות טהור...

בהצלחה רבה~!~!~!

ודווקא היה לו טעים

וככל הנראה גם לכלי הדם הפתוחים  (שנשארו פתוחים מההריון) להסגר -שזה חיובי.

אבל אם לא נחלש - עשי בדיקות דם ותתייעצי עם רופא נשים.

אני עם כתמים בגלל סרזט ואני לוקחת מסטיק תימני וזה מנקה חבל"ז!!

ללבוש לבנים שחורים ולהתרחץ במגבות כהות דבר שמסתיר את צבע הכתם האדום 

ואז תמיד טהורים זה לא מדעתי זה מרבנים וחכמים וספרים של רבנים מימי קדם ועד ימינו!!!

אז אי אפשר ללבוש לבנים שחורים, כידוע...

גודש עד שיבריא ותניקי מהצד הבריא? אם רק צד אחד פצוע... וואי, תרגישי טוב בע"ה!

כדאי לשאוב מהצד הזה או להניק עם פטמות סיליקון. כל פעם כשהוא נושך תגידי 'איי' בקול, שיבין שזה לא נעים לך.  אם זה לא עוזר תפסיקי מיד כשהוא נושך, ואם גם זה לא יעזור (סה"כ 3 פעמים...) אז תפסיקי להניק, שנה ופיפס זה בהחלט מכובד. אין מצווה לסבול בהנקה, ודאי שלא בגיל כזה. (אני בעד להניק כמה שיותר אבל רק בתנאי שזה כיף לשני הצדדים.)

יכול להיות שצריך משחה אנטיביוטית לפצע, אם יש רופא/ה זמינה הכי כדאי להראות, לשים משחה וכך זה עובר הכי מהר. מניסיון....

בהצלחה. 

ובדחיפות ללמד אותו בנחישות ואסרטביות שאסור לו לנשוך. שידע שאם הוא נושך הוא לא יונק.

וכל הכבוד על ההנקה בגיל הזה.

חיזקתן אותי, אתן מקסימות!

אני ממש ממש רוצה להמשיך להניק, קצת עצוב לי שהוא התחיל ככה לנשוך.

ניסיתי להסביר לו שאסור לנשוך וגם הראתי לו שממש כואב לי (כולל הפסקת הנקה באמצע). בפעמים הראשונות הוא נבהל והתחיל לבכות ועכשיו הוא צוחק... נראה לי שהוא בודק גבולות בנוסף לזה... אבל זה כן קצת עזר כי הוא פחות נושך וגם התחלתי למרוח לו טיג'ל ולתת לו דברים אחרים שיעזרו לו עם השיניים, ובכל פעם כשהוא מנסה לנשוך אני מציעה לו משהו קר או עושה לו עיסוי. זה נראה לי חשוב לתת מקום לכאב שלו ולעזור לו, ואולי הוא לא יחפש ככה את הנשיכות כדי להירגע... אני גם שמה לב כשהוא עומד לנשוך וכמעט תמיד מצליחה לעצור את זה לפני...

הסביבה אומרת לי להפסיק להניק כבר כמה זמן לצערי, חוץ מבעלי המקסים, וזה מוסיף קצת לקושי.

אולי אני באמת אלך לרופאה שתראה את הפצע ואנסה למרוח לנולין.. 

תודה

אז ישר הם שמו לי משהו...וזה ירד, תנסי באמת בחנות תכשיטים אולי יש להם חומרים מיוחדים... בהצלחה!!

ניסיתי עם מים סבון ושמן זה לא עזר.

יש עוד רעיונות?

(לגבי חנות תכשיטים אין לי באזור, תודה)

אולי תנסי להכניס את היד למקום קר?

/-:

אולי אפשר איכשהו לקרר את היד (לשטוף במים קרים מאוד). אפשר גם לשלב עם השיטות הנוספות (כשהיד קרה לנסות לשטוף עם סבון או שמן).

מקווה שיעזור..

אולי אפילו רבע שעה, ואז לנסות להוריד, אולי בעזרת שמן או מי קרח וסבון (שגם הוא שומני).

אפשר גם לשקול ללכת לצורף, לחתוך את הטבעת, ולהוסיף מילימטר להיקף.

הריונות יכולים לשנות את מבנה הגוף שלנו, וגם הקיץ משפיע (חום ועוד קצת חום).

בהצלחה!

תמיד כשאני שוטפת רצפה נופלת לי הטבעת בגלל המים הקרים והסבון

זה קרה לי פעם, לבסוף ניסרו את הטבעת מהאצבע, יש סכנה שלא יגיע דם לשם, ואז זה מסוכן ממש.

(רק במידה וזה לא יורד עם מים וסבון, ושמן וכל שאר הפטנטים, כמובן)

שמתי את היד במי קרח, אחרי 20 שניות חשבתי שאין סיכוי, היד פשוט כאבה מהקור. לאחר כמה דקות הכנסתי שוב ל20 שניות, ושוב לאחר כחמש דקות, ואז באורח פלא בתוספת סבון הטבעת הצליחה לרדת! תודה לכל המציעות.

עכשו הטבעת תחזור למקומה הטבעי בקיץ, הקמיצה.

באמת כייף לראות את הפסון הזה

אל תשכחי להמשיך להתפלל על ההיריון!!!!! צריך ניסים כל יום!!!!!!! כל דקה וכל שנייה.

להתפלל עד הלידה, וכמובן שגם (ויותר) אחריה (אומנם מרגש להחזיק ביד תינוק קטן ומתוק, אבל בעז"ה הוא יהפוך לאיש צריך הרבה סיעתא דישמיא שיהיה מחונך וירא אלוקים).

הריון משעמם ובידיים מלאות!!

מוזמנת להתייעץ לגבי כל (!!!!!) שאלה שיש לך

(החבר'ה פה תותחיים אחד-אחד. לי באופן אישי - עזרו ועוזרים המון!!!)

אמן ואמן על כל מה שאמרת.

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם..

ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

1. אני מתעמלת 3 פעמים בשבוע על אופני כושר, בכל פעם כחצי שעה- להמשיך/להפסיק? זה עלול לעשות נזק?

2. הקטנה (בת שנה וחצי כמעט...) עוד יונקת כ-3-4 פעמים ביום. זה לא מפריע לי. האם אני יכולה להמשיך? זה עלול לפגוע בהריון? עלול לגרום התכווצויות/דימומים?

תודה

אבל אופני כושר לא מומלצים בכלל אחרי 3 החודשים הראשונים.

בכל מקרה תשאלי את הרופאה שלך לגבי התעמלות בכלל וסוג ההתעמלות בפרט.

מה הבעיה באפניים? ולמה דווקא אחרי 3 חודשים?

הייתי בדיוק אז בהריון ככה שאת ההוראות אני זוכרת מדויק אבל את הסיבות לא כ"כ....

אבל יש עוד המון התעמלות שאפשר לעשות בכיף בלי בעיות , אז למה שלא תנסי?

אני התעמלתי עד הלידה ממש וחודש אחרי הלידה לא היה זכר להריון ולידה.

היום שבוע 19 ואין זכר עדיין להריון . בטן שטוחה.

בקיצור אם בא לך על זה אז אני ממליצה בחום.

?? תודה לך!!!

רק תשמרי על עצמך ואל תגזימי בשום דבר.

אל תתחממי יותר מידי ואל תתאמצי בצורה שלא תצליחי לדבר ולנשום נורמלי.

אבל כמו שאמרתי לך כדאי דבר ראשון לקבל אישור מרופא שהכל תקין וזה בסדר להתעמל.

ב99 אחוזים שהוא יגיד לך שמליון אחוז.

אה ועוד משו, אסור לעשות קפיצות חזקות

עזרת לי מאוד.

ותתעמלי רק אם יש לך כוח.

זכותך להתעצל את בהריון!!

אבל לא כדאי לך....

אלא אם כן את מתה על מראה של פרה.

את יכולה להמשיך, זה בסדר גמור ומקובל. יש גם נשים שממשיכות אחרי הלידה להניק שניים במקביל.

בריאות ושמחה.

כל הכבוד ששמת לב לזה, כי ראיתי נשים שאפילו לא מרגישות איך הן מדברות עם הילדים .

-הקלינאית ממש דיברה על זה באופן מפורש, שמגיל קטן חשוב לדבר עם הילדים בשפה רגילה. ידע השפה וצורת הדיבור מתפתחים על ידי חשיפה וחיקוי.

אני, למשל, מדברת עם הילדים במשלב גבוה יחסית וגם הילד שלי, שיש לו קצת קושי בהבעה - משתמש בשפה נאה.

מה שכן -הטון יכול להיות במנגינה מתאימה לגיל, מנגינה  רכה ועדינה.

בהצלחה לך עם המתוקה

ראיתי הבדלים גדולים בין ילדים שדיברו איתם הרבה, ורגיל לבין כאלו שלא. השפה של הילד מושפעת מאוד מהשפה שלך.

למרות שלפעמים מתפלק לי

קראתי לה ספרי ילדים כמו מעשה בחמישה בלונים מגיל 3 חודשים

דיברתי איתה כל הזמן והסברתי לה כל דבר מהרגע שהיא נולדה.

לרוב דיברתי במשלב גבוה ושפה יפה,

ולפעמים גם דיברתי עם עיוותי אותיות ושטויות למיניהן.

היא התחילה להגיד מילים בודדות החל מגיל חצי שנה (אף אחד לא האמין לי)

בהתחלה זה היה אבא ובובה, בגיל 9 חודשים הצטרפו עוד מילים, אמא (בניקוד של אבא)

"אתזה", "הלו" ועוד 4 מילים נוספות. בגיל שנה היא ידעה להגיד המון מילים בודדות, בגיל

שנה ושלושה חודשים היא כבר אמרה משפטים קצרים של שלוש מילים, בשנה וחצי דיברה יפה וזכרה משפטים מתוך שירים.

היום היא בת שנתיים, עונה לעניין, מבטאה את עצמה ואת הרצונות שלה, שרה ברור שירים שלמים, מגיבה למה שמדברים מסביב, וחשופה לשפת דיבור יפה. (היא מסתכלת על הירח בחוץ "לבנה... לילה לילה מסתכלת הלבנה ...)

כל הסיפור הזה הוא כדי להראות, שגם אם דיברת איתה שטויות ושיבושים מידי פעם,

זה לא כזה נורא,

כל עוד מפתחים את הוורבליות, מדברים בשפה יפה ומדברים איתם כל הזמן , וקוראים להם ושרים לעתים קרובות מאוד.

ככה שלהשתדל שלא,

אבל אם מתפלק זה לא אומר שהיא תצטרך טיפול קבוע אצל הקלינאית תיקשורת...

הילדה!!

 לבין התפתחות ורבלית של התינוק..

ככל שנדבר איתו ונסביר לו מה אנחנו הולכים לעשות כמו שגם רשמה- בת 30- כך הוא גם ידע לומר מילים בגיל מאוד צעיר, וכן אפילו חצי שנה שזה מפליא מאוד, עד כדי שלא מאמינים לזה...

שלי כבר אומר אבא, אמא ועוד כמה דברים שלפעמים אני לא מאמינה בעצמי ששמעתי נכון,אז אני מעדיפה לא לכתוב

אני מדברת עם הבן שלי מגיל 0 ומסבירה לו הכל, מלמדת אותו מילים וספרים, ועכשיו הוא בן שנה, אומר כ3-4 מילים, ומדבר ג'יבריש בצורה מרשימה, משפטים שלמים של ממש, ולפי מה שאמר לי הרופא- יש לו יכולת הפקת צלילים מרשימה, והוא גם קולט מהר. אכן מידי פעם התפלק לי שטויות, אבל בכללי אני מסבירה ומדברת בשפה רגילה.

צריך לדבר עם התינוק.  זה מפתח אצלם את יכולת הדיבור.

לדעתי כדאי לדבר נכון, למה שישמעו שגיאות?

מחקרים הראו שכאשר השמיעו לתינוקות טון דיבור תינוקי היתה יותר פעילות מוחית - יותר תגובה.

חשוב מאוד לדבר עם תינוקות בשפה גבוהה ונכונה ילד מפתח לא רק יכולת שפתית טובה(הבנת שפה ודיבור),אלא

גם היכולת הקוגנטיבית מושפעת מכך(נעשו בתחום מחקרים רבים)

מניסיון שלי עם 5 זה עובד.

פשוט ראיתי את הפורום במעודפים..

חשוב לדבר עם הילדים בשפה מלאה, 

לומר "טרקטור" ולא "טאטור" למשל.

לגב החלפת ז בז' אני לא חושב שישנה בעייתיות יותר מידי גדולה.

אתם חושבים?

"תינוקית" (שבספרות המקצועית נקראת "פארנטיז" כלומר הורית) תופסת מקום נכבד מאוד בהתפתחות השפתית של הילדים, ההדגשה של המילים, ההנגנה והשפה הפשוטה יחסית מקלה עליהם להבין ובהמשך גם להפיק. 

חשוב מאוד לדבר כמה שיותר עם התינוקות ובשפה פשוטה יחסית ולאט לאט להעלות את המשלב והרמה, כמה שיותר חשיפה שפתית=התפתחות מהירה וטובה יותר.

ודרך אגב, סתם עובדה מעניינת, ידעתם שהאוזן של התינוק בנויה לשמוע טונים גבוהים יותר? וזאת החוכמה האלוקית שגורמת לנו כשמדברים עם תינוקות להעלות טון..

מה שכתבת מענין מאוד, וטוב לדעת

אבל לגבי השאלה ששירה שאלה היא כתבה:

"הענין הוא שזה לא רק הטון והמנגינה, אלא אני משבשת את הדיבור שלי בכוונה"

מה דעתך? האם גם זה נכלל בתוך ההנהגה הרצויה בדיבור עם הילדים?

הכי חשוב שהתקשורת תהיה כייפית, שהדיבור ייחווה כמשהו נעים. גם אם בעתיד היא תשבש צליל או שנייים בגלל זה, רב הסיכויים שהיא גם תתקן.

גידול מהנה והתפתחות כייפית.

ותהני מהשלבים התינוקיים, לדבר כמו גדולים יש המון שנים (בע"ה)

מגיע לכל איזורי המרכז ולפי דעתי גם מעבר. אוכל טוב וטעים, כשרות הרב רובין

כולל מלצרים חד"פ הגשה פינוי עריכה ומה לא

המנה האחרונה שלו על הפנים, אז אולי תביאו אבטיח במקום....

052-5795253

יש לו מנהג כזה לא לענות לפלא הרבה פעמים אז אל תתייאשו

אה, והוא מגיע לאירוע עם בגדים מלוכלכים מהבישול,תבקשו ממנו לכבד ולהסתובב בין השולחנות בלבוש הולם

עשית לי תעבודה...

עשינו אצלו פעמיים והיה פשוט וטעים. (וגם זול)

מזל טוב, לכו על זה

יש גמח"ים ואפשר לקנות ביד 2 ואז לשים מעל קונדום כדי שיהיה סטרילי.

מישהי באמת אהבה את הרעיון או שזה סתם משהו?

חשוב לי מאד שלא יהיו לי קרעים/חתכים.

בלידה הראשונה נעזרתי באפינו מתחילת חודש תשיעי בערך.

ילדתי באמצע שבוע 39 במשקל 3.200, ב"ה בלי חתכים ובלי קרעים.

ב"ה.

אני לקראת לידה שניה, האם יש עניין להתכונן גם הפעם??

אם כן, מתי כיצד ואיך?

תודה!!

נקודה למחשבה עד כמה זה נצרך לך עכשיו.

את כבר אחרי לידה ראשונה הכל כ"כ שונה.

תלוי בהערכת משקל ועוד אלף ואחת דברים...

ולא ראיתי שום נזק מהשימוש הראשון..

בשלישית כבר לא ב"ה בשלושתם ללא קרעים.

מאיזה שבוע??

פרטים בקישור:

http://www.epi-no.co.il/

מחדירים לנרתיק 2/3 ומנפחים בהדרגה זה יכול להגיע לקוטר של ראש של תינוק.

זה מיועד למנוע קרעים חיצוניים בשפתיים של הנרתיק.

לעניות דעתי יעיל יותר מעיסוי פירנאום.

ואני רואה תוצאות טובות,וכמובן גם מהחוויה הפרטית שלי.

תלוי בעוד הרבה גורמים בלידה.

והוא אמר להתרחק מזה.

הוא ממש נגד.

לדבריו זה עושה רק צרות אח"כ.

לא פירט מעבר...

מיילדות ופיזוטרפיסטית לרצפת האגן והמליצו בחום.. לכל דבר יש בעד ויש נגד.

אבל צריך לראות

שזה לא מחליף ארוחה, ואם זה מחליף-לתת קצת, נגיד 20 סיסי..ואז זה לא יחליף.

אצל הבן שלי זה לא בעיה כי בלי עין הרע הוא גם ככה שמנדריק רציני, אז הייתי נותנת לו יותר תה

בגדול הנקה מספיקה. אלא אם כן הוא כבר התחיל מוצקים ואז צריך לשלב מים רתוחים.

שנה.. וזה רלוונטי גם בימים חמים.

אלא מה כן אפשר לעשות?

אם היא יונקת: האמא צריכה להרבות בשתיית מים, ולהניק לפי דרישה.

ואם היא לוקחת תמ"ל: ישנה איזשהי נוסחא כדי לחשב מהי הכמות המומלצת..

מוזמנת לקרוא כאן תחת הכותרת שתייה

ובהצלחה כמובן

http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/feeding/Pages/feeding_babies_first_year.aspx

וחזרת בידיים מלאות ב"ה!!!

מה שלומך חוצמזה? מה עם סוגיית ההאכלה"?

מאחלת לך ומאמינה שהלידות הבאות יהיו קלות יותר וקצרות יותר בע"ה!! רק נחת!!!

ואני חשבתי שלי הייתה לידה ארוכה...

שיהיה במזל טוב! הרבה נחת מהקטנטנה

שמעי, לא פשוט בכלל!

אף פעם לא שמעתי סיפור לידה דומה לשלך....

את גיבורה אמיתית שבסוף עם כל התשישות ועל סף התמוטטות הצלחת להביא ללידה רגילה. רק חסר שהיית צריכה לעבור ניתוח אחרי כל התהליך המייסר הזה....

תודה רבה על השיתוף.

מאחלת לך מכל הלב שבגידול שלה תלקקו הרבה דבש, ותראי ממנה כ"כ הרבה נחת, והסיפור הזה יישכח...

הרבה כוחות ובריאות  

את באמת גיבורה....

שתזכי לגדל את הבובה בנחת ובשמחה!!!

חיבוקים. איזה כיף שהיו לך שליחים טובים. והאפידורל ממש נס אצלך ובמקום.

מקווה שיש לך חוויה חיובית.

נחת ובריאות.

תודה על השיתוף

מכירה מישהי שהיתה כמה ימים עם צירים ממש כואבים, ופתיחה רק של 1 ס"מ, ורק כשקיבלה אפידורל הגוף הצליח להרפות ולהיפתח.

הקטן בו חודשיים ושלושה שבועות ולא היה לי כח לכתוב את הסיפור הארוך...