מתי בדיוק את צריכה ללדת? 

ולפני לידה שנייה ואחרי ראשונה זוועה.

ללידה קלה ומהירה ולחשוב שאנחנו בסה"כ עוזרות לתינוק שלנו לצאת החוצה, אז יהיה לנו יותר קל ללדת.

אם רק נחשוב על עצמנו ולא על התינוק ונגיד: "וואוו איזה פחד מה נצטרך לעבור.. וואוו מה יהיה איתי??" או כל מיני מחשבות כאלו אנחנו עלולות לגרום לנו לחץ בלידה..

ברגע שנקח את זה יותר בקלות ונגיד לעצמנו: "בלידה התינוק עובר תהליך מאוד קשה ואנחנו בסה"כ רוצים שיעבור את התעלה בצורה הקלה ביותר מבלי סיבוכים ורק אנחנו האימהות יכולות לעזור לו.. אין אף אחד שיכול לעזור חוץ מאיתנו... 

בשביל זה אנחנו היולדות.

אגב, איזה מפחיד זה שהתינוק עובר מעולם של 9 חודשים לעולם שלנו.. איזו התמודדות זו לתינוק..

אוי אני כבר ברחמים על העובר שלי.. וכל פעם אומרת לבעלי: "אני כבר מצפה לו.. רוצה לדעת איך הוא נראה.. מחכה להריח אותו.."

איזה כייף.. בע"ה 

שיכנע כאן מישהי??  

תרגישי שאת מוכנה ויודעת מה לעשות בזמן הצירים.

תתפללי המון על הכל בפרטי פרטים- שהילד יהיה בריא, שהלידה לא תתארך מדי ושתהיה טובה, שהמיילדת תהיה טובה ונחמדה וכו' וכו' וכו'.

בהצלחה!

ולא נראה לי שאפשר לקחת משהו כמו לידה בקלות...

זה באמת רק שאלה של אמונה..

שנזכה להתחזק ולחזק..!!

ואחרי לידה זוועה, אבל אני פשוט לא חושבת. אני כן חושבת על -  לידה מהירה ב"ה, אפידורל, ועל איפה נעשה את הברית ומוהל וקיטרינג וכו'.... פשוט לא חושבת על תפרים (ברור שלא יהיה, נכון?), על כאבים ושאר דברים מרתיעים.

תהיהי לי אחלה לידה, בכל זאת לידה שלישית יכולה להיות יותר מהירה, ואם ילדתי פעמיים וחזרתי לתפקד למרות כל הסבל - גם הפעם זה יקרה (רק בלי זבל)

בקיצור, שכנוע עצמי. ואם יהיה סבל - זה יעבור....

אקח צידה ללידה הבאה בעז"ה....

קודם כל, נראה לי מאוד נכון שהגישה הכללית לקראת הלידה יכולה מאוד לתרום ולעזור לעבור את הלידה כחוויה חיובית יותר.

רציתי להוסיף משהו שחשבתי עליו לא מזמן-

כשאני חושבת על הלידה, למרות שאני יודעת שזה יהיה כואב, הרגש שעולה בי זה לא פחד, אלא התרגשות וציפיה לקראת הלידה. אני לא יודעת איך אני אחווה את הלידה עצמה, אבל אני חושבת שהחשיבה הזו תעזור לי להתמודד עם הלידה.

לדעתי מה שגרם לתחושה הזו אצלי, היה האופן בו הכרתי את המושג של לידה מאמא שלי.

בתור בת גדולה במשפחה גדולה, אני זוכרת באופן מאוד ברור את ההריונות והלידות של אמא שלי, אבל מעולם לא היה לי מושג שהלידה כואבת (כששמעתי בשיחת חברות שדיברו על כאבים עצומים בלידה, בערך בגיל תיכון, לא האמנתי בהתחלה). איך שאמא שלי תיארה את זה תמיד היה כחוויה מאוד מרגשת. וזה לא שהיא אמרה דברים לא נכונים- היא באמת חוותה את הלידות כחוויה מרגשת מאוד (היא גם לא אמרה שזה לא כואב, פשוט זה לא היה מה שהיא תיארה).

ברור שלקראת הלידה צריך לדעת למה לצפות, ועכשיו אני כן קוראת ולומדת על לידה (ומתכוונת לעשות קורס הכנה, בעז"ה), אבל כשהמושג הבסיסי של 'לידה' נתפס כחוויה מרגשת, אז הכאב שמתלווה אליו נשמע הרבה פחות מפחיד.

מה שאני מנסה להגיד פה, זה שלנו כהורים יש אחריות על איך שהילדים שלנו יתפסו את המושג הזה של 'לידה'. האופן שבו הם ישמעו על החוויה הוא איך שהמושג יבנה בתפיסה שלהם.

אין שאלה בכלל.

אז תחליפי פעם בשנה שטיח. (לכבוד החגים או לכבוד פסח…)

במה לבחור מבין השלושה? תלוי בצבעים של הסלון, ריהוט, וילונות, רצפה …

זה רק הסיגנון

והעניין כאן הוא לא כלכלי😅

זה יותר בעניין שמבחינתי ניקיון זה יומיומי ולא שנתי כלומר הליכלוך בשטיח אני מניחה שייצבר הרבה לפני שיעבור שנה ולכן שאלתי בנות עם ניסיון

אלא באופן שוטף, כמעט יומיומי, תלוי בלכלוך.  

באופן טבעי, אחרי שעוברת שנה, עם כל הניקיונות והתחזוקה, נשארים כתמים שעם הזמן לא יורדים, וגם נהיה דהוי. וצריך להחליף שטיח שכבר לא נראה יפה. לזה התכוונתי להחליף כל שנה.  

(לי בגלל זה אין שטיח בבית)

לא ניסיתי בעצמי אותם, אבל הם כביסים.

בכל מקרה , קחי בחשבון שכל שטיח שהוא ממש ארוג (קש, שאגי וכו)- יהיה קשה לשלוף את השערות והלכלוכים שנצברים בין החריצים.

דווקא עדיף שטיח שמבחינת בד הוא קלאסי כזה (כמו של הסבתות שלנו? יש מלא עיצובים היום, ממש לא רק פרסי)

ואז פחות יש איפה.

עוד שיקול- אם את קונה שטיח בהיר יחסית, אז תקני כזה שגם אם הוא קצת מתלכלך הוא יהיה סבבה. (נניח אפור בהיר שהופך לקצת יותר כהה? יאללה מי ישים לב. או אם בהיר ואבסטרקטי כזה אז לא ככ רואים גם לכלוכים ספציפיים כמו גואש רחמנא ליצלן)

לא מתאים לי לעיצוב של הבית..הסתכלתי בפנדה

אם כבר שטיח אז בסיגנון של הקש שצירפתי

וחמישי.

מכאלה שאני מכירה באופן אישי..

בכל אופן כאחת שחשוב לה ניקיון, לדעתי שטיח זה עוד דבר שצובר לכלוך ופחות מומלץ למי שמפריע לה..

לכן אני לא אשים שטיח בבית, בשביל מה?!

אבל זה אפשרי רק בקיץ

מה כולן או מוותרות על שטיח או לא מנקות או כל היום מנקות🤦‍♀️

ניקוי יסודי לשטיח עם חומרי ניקוי ושואב ידני פעם בכמה חודשים

רובוט פשוט ולא מתוחכם. 

גם לנו יציאה לחצר מהסלון. (אין בוץ בחצר. רחבה מרוצפת קרמיקה, ודשא). 

יש לי תדגם של הרובוט הזה את אחד הדגמים היקרים והמתקדמים..הוא ממש לא עומד בסטנדרט ניקיון שלי ובגלל זה לרוב הוא פשוט לא עןבד🙈

אבל את מעודדת אותי שיש לך חצר והשטיח עדיין סביר

כל כמה זמן את מרימה ומנקה מתחת וכל זה?

היה לי אחד חמוד מאיקאה אבל העפתי אותו

אין לי כח לתחזק 

מתאים לך לשתף בשיגרת הניקיון שלך?

בא לי ללמוד קצת מהמומחיות😅

אני פשוט אדם נקי מטבעו כלומר זה פחות שגרה זה יותר אם יד ליכלוך אני מנקה כי אני אוהבת שנקי..אבל אני ארשום לך את הבגדול שלי אולי יהיו גדולות וטובות ממני שיתנו שיפורים

ביום יום:

שטיפת כלים ואחכ אקנומיקה בכיורים גם שומר על ניקיון וגם על ריח טוב קבוע

ניקוי השיש עם גל אורנים ואז מעבירה מגב שיש ומגבון לייבוש

פח כל פעם שאני מחליפה שקית אני משפריצה גל אורנים ומעבירה ניגוב עם מגבון וככה אף פעם אין ריח בפח והוא תמיד נקי

שירותים אני מנקה כל פעם שמתלכלך (כלומר נניח ילד היה בשירותים פשוט מנקה 2 דק אחריו וככה תמיד נקי) משפריצה אקנומיקה בתוך האסלה ובכל החיצוני שזה המושב הגב וכו דטול או גל אורנים ומנגבת עם מגבון

כיור אמבטיה אחרי ציחצוח שיניים שמה אקנומיקה (שפריצר הכי קל)

בסוף כל יום שוטפת עם שואב שוטף מעבירה ניגוב משטחים (כאמור שיש ושולחן וגז עם גל אורנים או עם מסיר שומנים לגב במידה ויש ליכלוך כבד ) ומשפריצה על הכיסאות עם חומר לניקוי חולנות ומעבירה מגבון שיהיה נקי

בימים שאין לי כוח לשטוף אני מפעילה שוטף שואב רובוטי..

חוץ מזה כל פעם שנערם אבק על עציצים שזה בערך פעם בחודש אני שוטפת אותם (עציצי פלסטיק) וחלונות מבחוץ עם צינור גם משו כמו פעם בחודש וחצי

בקיץ אני מנקה גם את הספה והכיסאות עם השואב מים..בחורף פחות כי זה לא מתייבש ככ

זהו בגדול..

מתלבטת אם את אמיתית

נכנסת אחרי כל ילד לשירותים??

אני משתדלת להקשיב אם הם הורידו את המים ולהחזיר אותם לעשות את זה

(ובכל זאת מורידה מים של אחרים עשר פעמים ביום)

והפח

והעציצים

והאקונומיקה והגז יום יום

מעניין אותי אם את לפעמים סתם רובצת בלי לעשות כלום?

ברגע שעושים את זה מיידי אז אין פרוייקטים של ניקיון קשים והבית יחסית מתוחזק

כל מה שרשמתי כל פעולה לא לוקחת יותר מדקה 2 ברגע שעושים את זה בתדירות שרשמתי (תחשבי כמה ליכלוך יש בגז מיום 1 או אם מנקים את הפח כל פעם שמורידים תשקית(

וכן אני רובצת מלאאאא בזמן שאני לא עובדת😅

ועוד פרמטר סופר חשוב..אני לא בהריון..בהריון הסטנדרטים יורדים בעל כורחי

יש לי כיריים אינדוקציה ב"ה, מנקה אותם עם השיש,לא כל יום

נכון שכל דבר זה 2 דקות, אבל

1. זה הרבה דברים שכל אחד מהם לוקח 2 דקות

2. זה קוטע את הרצף

יש הבדל בין להרביץ שעה נקיון בערב לבין להיות על זה כל היום.

בסוף יום

שהכינו בו בבוקר חביתות, בצהריים שניצלים ובערב לוידעת עוד משהו

נראים מזעזע

אלא אם כן זה שטיח שאפשר לכבס ואז פשוט מכבסים פעם בשבוע.

אני מעדיפה בכלל לא כי זה צובר אבק גם תוך יום וגם כי השטיח בדרך כלל נראה לא משהו אחרי כמה כביסות.

זה היה ממש נח.

בכללי אני נגד שטיחים כי אין לי כח לתחזוקה

אז היה לי בשביל תינוק שהתחיל לזחול והיה קר על הרצפה ובגלל שהיה פולט היה צריך לכבס בתדירות די גבוהה.

עם ניקיון ברמה גבוהה.

אצלי זאת הסיבה היחידה שאני לא שמה שטיח

כי אני שוטפת כל יום ורק המחשבה על להרים את השטיח כל סוף יום ולשאוב אותו ולנקות...🥵

לי יש עם קשקוש בסלון.
מה שנשמע שאצלך השטיח יהיה קרוב לחצר- זה אומר שיהיה יותר אבק (בכל פעם כשהדלת נפתחת), לכלוך מבחוץ וכו...
לי יש שטיח, מנקה עם מטלית טבולה באקונומיקה ומים.
כן, אומרים שזה אסור
לא קרה כלום לשטיח עד היום (אבל שטיח יקר ממש ואיכותי מאוד)
גם על הספות אני עוברת עם מטלית ואקונומיקה

אמרו לי ספות לנקות רק עם מים וזהו.
איפה מים? מלא ילדים ולכלוך
האקונומיקה מבריקה את הספות ומחטא.

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת

אם לא אז אין שום איסור כזה..

הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד

ובדיקה פנימית ואו''ס

והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.

לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר

שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?

בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך

כשעשיתי לילד אבחון קשב

וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי

אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה

משתמשת במונחים המקצועיים

אין בושה בשום אבחון

גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.

לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.

זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.

מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו. 

יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה 

לומר לו 

נכון קשה לך כך וכך

והחוזקות שלך כך וכך

והתיעצנו עם הרופא שהיינו אצלו

והוא אמר שזה בגלל שהמח שלך בנוי בצורה אחרת 

וזה אומר ש..

וכדאי שנלך ל... כדי לעזור לך.

אבל אם אין אבחון

אני לא רוצה סתם להציף את הקושי אם אין לי מענה להציע

(החשד שלנו הוא הפרעות תקשורת אבל ברור שהוא בתפקוד גבוה מאד)

במיוחד שבמסגרת התלמוד תורה טוענים שהוא בסדר גמור,

אולי פחות משופשף חברתית. ולא רוצים לעזור לנו עם תהליך האבחון (רצינו כבר שנה שעברה לפנות להתפתחות הילד ממש הורידו אותנו מזה, שאין צורך ואנחנו הורים לחוצים וכו')

מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר

הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך

זה לפחות היה התהליך אצלינו

בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.

לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.

אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.

בכל אופן, מה מסבירים לילד:

"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."

לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.

בע"ה שתראו ברכה ממנו!

אם בסוף האבחון יוצא חיובי, אז זה שווה את התוספת הגדולה במחיר (אפילו במובן הכלכלי, שהרי מתחילים לקבל קצבת נכות מוקדם יותר)

שלא בעזרת הקופה.

אני טועה? 

היום ביטוח לאומי עושה בעיות עם האבחונים הפרטיים...

עדיף ללכת דרך הקופה, ואם אין תורים קרובים ללכת דרך מכונים גדולים ומוכרים, כאלה שעובדים בהסדר עם חלק מהקופות-גם אם צריך ללכת בפרטי, כדי להקל על התהליך מול ביטוח לאומי, גם אם זה אומר לנסוע קצת רחוק או לחכות קצת יותר

האבחון תקף אבל כאמור מתחתי לא בהכרח שבט"ל יכירו בזה.
עדיף אבחון של הקופה עבור בט"ל, לפעמים הקופה מכירה באבחון פרטי.

לילדים עם ASD שאמרו לנו שלא קבלו בבט"ל אבחון פרטי.
(עובדת בבי"ס לחנ"מ)

יש הרבה סיבות למה לדחות תביעה

הרבה מהן לא מוצדקות

אני התלוננתי למבקר המדינה פעמיים על ביטוח לאומי

בשני הפעמים ביטוח לאומי התקפל מיד

ובזמנו ראיתי שביטוח לאומי הוא הגוף עם כמות התלונות הצודקות הכי גבוהה 

לבן שלי יש קצבה הרבה שנים

ואף פעם לא היה אבחון/ דוח רפואי מקופת חולים

הכל פרטי/ רופא של בית חולים

כדי לך במקביל לפנות למבקר המדינה

יכול להיות שהאבחון שיש לך מספיק

והיא אמרה שנשלח לה את שני האבחונים (של הפסיכולוג ושל הפסיכיאטר) והיא תעביר לבט"ל, בתקווה שמשם זה יתקבל מהר.

(הבעיה שעוד אין לנו אבחון של פסיכיאטר, והתור הקרוב שמצאנו הוא רק רגע לפני פסח... פסיכיאטר פרטי)

כבר הרבה שנים שאני מכבסת לבן רק עם אקונומיקה או רק מרכך ואבקה

למה שמלבין יעשה אפור?

מכבסים רק לבן עם וניש קליה לבן

תוכנית ארוכה

ותולה בשמש מידי פעם

ואז זה נשמר לבן

בגדי שבת לבנים אני תמיד תולה בצד של הכתמים לכיוון השמש, הכל יורד כלא היה.
בלי מלבינים בלי כלום

משתמשת באבקה/ ג'ל כביסה

וניש/סנו אוקסיג'ן לפעמים לכביסה רגילה לפעמים לצבעונית

לפעמים מרכך

60 מעלות

החומרים של הכביסה היום מנקים מעולה גם ב30 או 40 מעלות.

אני עושה כמוך

התוכנית הכי ארוכה שיש במכונה שלי

וידאת שהמכונה נקייה?

את מייבשת במייבש או באוויר?

משתמשת בהכי פשוט
מעט אבקה
מעט מרכך
תוכניות הכי פשוטות

הגיוני שנהייתה לו שם דלקת

במיוחד אם את רואה שם נפיחות

חיבוק

מבאס ממש

אבל אם נהיה זיהום בשן זה יכול להיות מזה

צריך לבדוק אם צריך אנטיביוטיקה

אבל האמת שלא נתקלתי בחום עם דלקת

אולי זה התחבר 🤦

אבל אם זה הגיע למצב של חום כנראה שיש זיהום

שמצריך אנטיביוטיקה

דלקת בדרך כלל מגיעה עם חום... 

שלו לצערי הרב

והקודמים לא היו עם חום

הג'יפיטי ישר אומר ללכת למיון 😂

קבעתי תור לרופא אונליין נראה מה יגיד

לבן שלי גם היה והיה חייב אנטיביוטיקה דחוף

ורק אחרי זה לטפל בשיניים ואצלו היה חייב עקירות בגלל זה

אל תזניחי זה היה ארוע קצת מסוכן כי הזיהום עלול לפגוע במח חו''ש

הבן שלי גם העלה חום מאד גבוה בעקבות זיהום בשן

יש צורך באנטיביוטיקה 

הבן שלי העלה חום קרוב ל40 .

פלוס התנפחה לו השפה בקטע נוראי

קיבלנו דרך הפה.

ברוך השם התאזן וטופל בהמשך בטשטוש עמוק

תמיד יכולים לפנות גם גברים שמתחזים לנשים או נשים עם שריטות.

וזה נכון לשני הצדדים.

התייעצות כללית

תודה

בשניהם צריך להזהר.

להקשיב לאזהרה הזאת ולהתייחס לזה בכובד ראש.

היו מקרים שהיו נראים נורמטיביים לחלוטין ולקח זמן רב עש שהבינו שיש גאן בעיה

ובנות נפגעו.

לא סתם יעל מאד מזהירה על כך.

בהצלחה רבה לך.

ממליצה על ליאורה בוקסנבוים

ועדיין, פניה באישי בנושא אינטימי עלולה להגיע למחוזות לא נעימים. וגם אם את תדעי לעצור או להתעלם, לא כולם יודעים/ לא נעים להם.

ועוד דבר- אנשים שכותבים פה הרבה, בסוף מרגישים "חברים", והרבה פעמים הזהירות נשחקת. ולמרות שאני מניחה שרובינו פה אנשים טובים, יש כאלה שלא.

אנחנו לא יודעות מי את.

אלו שפונות אלייך לא יודעות מי את.

את לא יודעת מי אלו שפונות אלייך.

אז מזהירות את כולן, אותך ואת האחרות - במיוחד בנושאים כאלו צריך זהירות מוגברת.

ומזכירה שאתן אף פעם לא צריכות להמשיך בשיחה אם משהו מרגיש לכן לא נעים או לא בטוח. גם אם זה לא משהו בעייתי באופן מובהק.

וממליצה לדווח לנו על כל דבר חשוד. (עצם זה שאנחנו מקבלות ואוספות את הדיווחים מכל אחת שיש לה סימן שאלה, מאפשר לנו לזהות בצורה יותר ברורה ניקים חשודים/בעייתיים).

אני לא מכירה, מקפיצה ובהצלחה

על לימור טורקל. מקבלת באריאל, אם רלוונטי

לק"י

ואז כבר עברתי בחנות בגדים באחת הפעמים.

אבל זה לא היה בילוי לשעות.

כן יצא לנו לנסוע לשבת או ללכת לארוחה אצל שכנים בגיל כמה ימים ובגיל שבוע וחצי- שבועיים.

לק"י

מה שהבנתי שאת שואלת לא על להסתובב רגלית עם תינוק, אלא להיות איתו מחוץ לבית.

וזה משהו שאני עושה לפי החשק שלי.

היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו

גיליתי שזה דווקא לא נורא

מלבישים טוב ויוצאים

מגיל שבוע טיילתי בשכונה

מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות

פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים  שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.

ספגתי מבטי הלם.

לא אכפת לי

מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.

לכולם שלום.  

שניה אחרי לידה...

אני העזתי לצאת שבוע אחרי לקניון וכמעט נפלתי שם, ראיתי שחור...

קיצור לא מומלץ 

אבל אני גם לא ממש בכוחות..

כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..

היה לי בגיל 4 ימים לטרם

בגיל שבועיים וחצי לברית של אחיין מרחק שעתיים נסיעה

בגיל שלושה שבועות מרחק כנל.

זה מה שאני זוכרת...

אהה נזכרתי גם

בגיל שבוע וחצי הלכתי לשחרר את אחותי (שילדה שבוע אחרי) מהבי"ח,

הסתובבנו בעיר, נענו לבקר את הסבתות שלהם וכו' יום שלם

זה היה יום שנגמרתי בו בסוף.

אותי אישית זה מאוד מעייף ומתיש, לא הייתי עושה את זה אחרי לידה אלא אם כן משהו דחוף כמו שאוטוטו פסח וצריך בגדים לילדים. 

אבל גם יש הבדל בין לצאת לקפה או לצאת לערוך סידורים 

שאני בבית אז אני יכולה לשבת לנוח, בקניון רק הולכים

לסידורים אני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה לדחות, לביקורים בקרב משפחה קרובה שאפשר לרבוץ גם בגיל כמה ימים.

נראה לי הכי מוקדם היה בגיל 10 ימים לברית של אחיין אחר, כמובן לא כולל יציאות לטיפת חלב, מעקב צהבת וכו

הייתי מאד מסוחררת. וככל שזזתי הדימום התגבר...

אבל יש נשים שחייבות לצאת בשביל לחזור לעצמן.

מבחינת הבייבי-

אני באופן אישי מעדיפה לא להוציא תינוק עד גיל חודש מהבית

לא יודעת להסביר למה, ככה מקובלני מבית אמא....

גם יש כ"כ הרבה מחלות שמסתובבות, נכון שנעים עכשיו אבל עדיין חורף ופחות מאוורר וכו'

אבל שוב- אם לך זה טוב, תצאי!

לא משנה מה טוב ונכון בעיני האחרת

ומזל טוב יקרה

גידול קל בבריאות ובשמחה

בחמישה חודשים....

נולדה בדצמבר אז היה קר לפני וגם סתם לא היה כל כך כוח להתארגן וכו עד שקלטתי שהחופשת לידה מסתיימת בלי שניצלתי אותה בכלל חחח

כשהרגשתי שיוצאות לי קרניים

אבל יציאה קצרה ובלי הרבה מאמץ

בגלל החולשה שלי לא בגלל הבייבי

זה באמת לא פשוט כשהסביבה לא מבינה את ההתמודדות ומקשה עליה.

צודקת שצריך תמיד לדון לכך זכות לדעת שלא הכל אנחנו יודעים...

(מוסיפה בסוגריים, שלפעמים שיתוף של אחרים יכול לעזור. זה לא קל, וצריך למצוא את הדרך לעשות את זה. אבל לפעמים זה ממש יכול להקל, גם עליכם וגם על הסביבה).

בדרך כלל האנשים שממהרים לשפוט אחרים יהיו האחרונים שאני ארצה לשתף

מבינה אותך גם אני אמא לילד מיוחד יודעת על מה את מדברת בדיוק

לא יכולה לשמוע תלונות על ילדים

לא יכולה לשמוע צעקות על ילדים

לא יכולה לשמוע שקשה לכם עם הילדים

בואו תתחלפו איתי יום אחד....

גם לנו יש ילדים עם נכות שקופה.

אנחנו משתפים כל מי שרק אפשר בזה, כדי שבאמת לא יסתכלו בעין רעה עליהם אם יתנהגו שלא כמצופה מבני גילם...

שייך לשתף את השכנים במה שיש לילד?

בכל אופן, לימוד הזכות שלך מרגש ונוגע... אשרייך❤️

נשמע ממש לא נעים...

הרגעים האלה מזכירים לי לדון לכך זכות לא רק ילדים של אחרים אלא באופן כללי על החיים, להבין שאני לא יודעת כלום פשוט ולא לשפוט.

קשה לזכור תמיד, אבל זה מנער מידי פעם . ❤️