מנסיונכן יש עניין ברופאת נשים דתית? אם יש דבר כזה.
איך יודעים למי ללכת?
מנסיונכן יש עניין ברופאת נשים דתית? אם יש דבר כזה.
איך יודעים למי ללכת?
אם אין לך בעיה עם רופא נשים גבר, לכי פשוט לטוב ביותר שאת יכולה.
אם זה בעניין של כדורים ודימומים זה עוזר כשהיא דתיה כי היא מבינה שצריך להפסיק כמה שיותר מהר את הדימום ולא לשגע אותך בכתמים וכ'. אני הייתי אצל חנה קטן ומאד היה לי טוב.
מעקב היריון אני לא רואה צורך כ"כ ברופא דתי, בעז"ה כשהכל כשורה.
למניעה או בעיות דימומים. רק דתייה תזדהה איתך מכל הלב וגם תדע אולי איך לסייע.
מעקב היריון? לא קריטי...
אם אתם בענין של לא לעשות סקירה וכו' אז רופא/ה שלא דתיים יכולים לתת תחושה מאוד לא נעימה
לא בטוח שרופא דתי יבין אתכם אבל יש סיכוי יותר גבוה
אני באופן אישי הייתי אצל שתי רופאות לא דתיות- אחת הגיבה לנושא בשיוויון נפש ואחת העירה הערה לא כ"כ נעימה
לקחתי תור חרום בקופה, כדי לקבל הפנייה לכל מיני.
והרופא חילוני וגס, ליגלג עלי ושאל בשביל מה לתת לי הפניות אם ברור שלא אלך לעשות את הבדיקות...
טווס מתנשא... מניין לו הביטחון? והחוצפה להתבטא כך?
אז צודקת, עדיף דתיים.
או חרדית ואז הן מבינות בדברים האלה..
להציל חיים
זאת היתה ההוראה של הרב שלנו - אדם גדול מאוד
אני מאמינה שאם אנחנו הולכים עפ"י הוראה של דעת תורה - ה' איתנו והכול יהיה בסדר
אני חושבת שכל זוג צריך לעשות את ההחלטות שלו בהחלטה זוגית משותפת ובהתייעצות עם אדם גדול שמקובל על שניהם,
ו- בלי לשפוט אחרים (אני לגמרי מבינה את מי שעושה וגם את מי שלא עושה)
לא נכנסת לסיבות של למה לעשות /לא לעשות אבל קצת קשה לי עם הקביעה שלך כאילו אנחנו חסרי אחריות ח"ו
וד"א, סתם לידע כללי, חלקים גדולים מהציבור החרדי לא עושים סקירה
דים לא בריאים ל"ע או שקרו להם אירועים מצערים ל"ע? מה זה כספומט?- את מקיימת מצוות אז בטוח בטוח שה' יתן לך ילד בריא וחיים ללא בעיות?
אני לא מכירה את הרב שלך, אבל אני חושבת, עדיין שזאת חוסר אחריות.
על חלק מילדיי אמרו לי בסקירות שיש להם אגני כליות מורחבים, ב"ה לא משהו רציני אך דורש אנטיביוטיקה לאחר הלידה.
אם לא הייתי יודעת ויולדת ככה, בחיים לא הייתי יודעת את זה ומי יודע אם היה חס וחלילה קורה משהו.
כשיודעים מה המצב של העובר אפשר לטפל לפני או אחרי הלידה,
אבל ככה ללדת, כמו לפני 200 שנה ולא לדעת את המצב?
איזו אמא תוכל לחיות עם עצמה אם חלילה יקרה משהו לתינוק אחרי הלידה, משהו שלו הייתה יודעת שצריך לטפל בו ולא בדקה זאת????
אני מאחלת לך תמיד ילדים בריאים,
אבל בעיניי זה מאוד חשוב לעשות את המקסימום השתדלות וכמובן תפילות- כדי שזה יקרה.
יש רופאים ויש רבנים, וזה לא אותו תפקיד.. כששלחו אותנו לזרוז בעלי דיבר עם הרב שאמר שאם הרופאה אמרה אז ללכת למרות שרופאים אחרים היו חושבים אחרת כי היא הרופאה שלי והיא מכירה את המקרה..
כידוע לי יש מקומות (קיצוניים אמנם) ששם מקובל לא לעשות בדיקות (לא יודעת מה כן ומה לא..) בכל אופן, אמא שלי מספרת שכשהיא באה ללדת היתה שם אישה כזאת שלא עשתה בדיקות ונולד לה ילד מלא מומים מכף רגל ועד ראש, כמעט ולא היה מקום בגוף שלו שלא היה פגוע, וזה היה פשוט זוועה..
אז אני לא משווה את זה לסקירה ובעז"ה שהכל יהיה בסדר, אני רק חולקת על ה"התייעצות עם אדם גדול" בכל דבר ובעיקר בעניינים הקשורים לרפואה, שאז אולי הייתי מבקשת ברכה מרב אבל מתייעצת עם רופא..
או בכלל אבל לא לדעת בכלל מה מצב התינוק שלך???
ולמה בכלל לשאול רב? מילא מי שפיר... אין שום בעייה הלכתית עם סקירת מערכות.
אין לעשות סקירה?
הייתי מציעה לך שעד שלא תגיעי לדרגתו של ר' חיים קנייבסקי מגדולי הדור אל תפתחי את הפה.
ואל תפתחי פה על פסיקה הלכתית שלו.
כמה שנים של לימוד גמרא והלכה יש מאחוריך????
ואמהות שהולכות לפיו יולדות כן, כמו הסבתות שלהן מלפני 200 שנה.
חכם חושב פעמיים לפני שהוא מתריס כלפי ענקים ממנו.
ויש ענקים ממך שסוברים שיש בזה בעיה הלכתית
אנחנו כמובן עושים סקירה, אבל מלאי חרדת קודש כלפי הרב קנייבסקי, ולא מעזים לפתוח פה לעומת אלו שנשמעים לו.
בטח שלא נכנה "חסרי אחריות".
ומי אמר שאלו שיולדות עפ"י פסיקותיו יולדות ילדים בריאים?
טוב, שכל אחת תעשה מה שנראה לה.
אני לא מבינה מה שייך כאן שאלה הלכתית.
מגוחך ויומרני מצידך לומר "אין שום בעיה הלכתית" כשהוא סובר שכן.
הוא גם לא הפוסק שלי, אז מה?
הוא ת"ח עצום וגאון, שזה מרגיש לי מגוחך אפילו לציין את זה עליו.
אף אחד לא אמר שיולדותיו יולדות ילדים בריאים.
ממש לא.
הן יולדות. את הילד שה' שלח להן.
מתוך אמונה בצדקת דרכן.
זה שאת לא מבינה מה שייך שאלה הלכתית, אם זה באמת מעניין אותך, שלחי את בעלך שילמד ויברר.
לא בשביל לנהוג כך, אלא בשביל להפסיק לזלזל בגדולי עולם.
שסוברים אחרת.
ולא חסרים סיפורים מדהימים על אנשים שנשמעו לרבותיהם והדהימו בסופו של דבר את הרופאים עם ניסים.
בלי לפתוח את הדיון אם זה נכון או לא,
לפי הפסיקה הזו לא עושים שום בדיקה?
או שיש בדיקות אחרות שעושים?
הלואי שהיתה לי רופאה דתיה!
אני מניחה שזה גם עניין של אישיות, אבל -
הרופאה שלי ניסתה לשכנע אותי לקחת גלולות (בסוף גם "דחפה" לי מרשם, שיהיה)
ורופא אחר במקרה אחר לא רצה לתת לי הפניות לבדיקות מסוימות, שא"א לעשות בהריון, ולא הבין בכלל מה ה"לחץ" שלי להיכנס להריון.
כמובן שחשוב יותר מהכל הקטע המקצועי, אבל לפעמים זה לא שחור-לבן אלא קשור גם בתפיסת עולמו של הרופא.
בקיצ לדעתי, אם אפשר, רופא שמבין את עולמך זה פלוס גדול.
וכמו שאמרו, אישה זה יותר נוח ונעים. אבל מומחיות לפני הכל. כך שמעתי גם בשם רבנים.
מה זה עניינו אם את בלחץ או לא. הוא נותן שירות, לא יועץ פסיכולוגי.
או "לרחם" על האישה הדתייה שמולן. בכל מיני סיטואציות. בין אם בהתערבויות בצפיפות הבאת הילדים, ובין אם בענייני נידה.
זה שכולן מכירות את המנהגים, לא אומר שהן כולן מכבדות אותן.
חברה שלי סיפרה לי שהרופאה שראתה את צבע התחתונים השחור שלה החלה לסנן- אתן כאלה צבועות. עושות הכל כדי שלא יהיה דם, מה זה המשחקים האלה ....
קיצור, חוויה קשה ולא נעימה...
יש רופאים כאלה וכאלה. וצריך הרבה מזל ליפול על הרופא/ רופאה הטוב.
אני הולכת לרופא חילוני.
לא שיפוטי בכלל, מאוד נעים וסימפטי. כמעט ולא עושה בדיקות וגינליות בהריון אפילו עם זה פטריות או דברים כאלה.
הוא סומך על התיאורים שלי וזה מספיק לו. הוא יודע שלא נעים לנו שיש הרבה בדיקות.
לא מלחיץ לגבי סקירות כאלה או אחרות.
ובעיקר כשהיה לנו בעי העם הריון אחד (cmv), דווקא הוא אמר שזה הזמן להתחיל להתפלל ש"המזל" יהיה לטובתנו
בזכו התפילות.
וכשזה עזר - הוא אמר- טוב כנראה התפללתם טוב....
הקיצר למרות שהוא חילוני הוא לגמרי תומך ומבין. וגם בכתמים הוא יתן את התשובה הכי אמיתית שיש מבחינת הרפואה.
צריך לדעת על מי ליפול.
לא רק צריך לדעת על מי ליפול, צריך ממש נס בשביל ליפול על רופא טוב. עברתי שניים מזעזעים-רופא ורופאה- עד שהגעתי לרופא המעולה והסימפטי והאיכותי והדתי שלי כיום.
גם רופאה דתייה יכולה לזלזל ולתת הרגשה לא נעימה ולא להבין את עולמך. רק תראי פה את הגישות השונות (והרוב פה דתיות, ובכ"ז), אז תחפשי עכשיו רופאה שתהיה בגישה שלך בכל מחיר או שתחפשי רופא/ה טוב/ה ואנושי שיודע להבין ולהכיל גם דברים שונים ממנו?
רוצה דוגמא מעשית? הייתי פעם בבדיקה אצל הרופא שלי ורציתי לדעת אם היא מטמאת. אז לא שאלתי אותו אם זה טמא, כי גם ככה רופא לא פוסק הלכה, אז שאלתי אותו מה בדיוק הוא עשה ומאיפה מגיע הדם. הוא ישר הבין ושאל "אם זה בשביל להגיד לרב אני לא יודע בוודאות מאיפה מגיע הדם, אני יכול רק לשער." (ולא אפרט פה את ההמשך). לדעתי זו גדלות ורגישות של אדם טוב לערכים של האחר.
מציק לי ההכללות האלה, כאילו חילונים לא יודעים להיות רגישים מספיק לעניינים של היהדות (שקשורים גם אליהם, ולכי תדעי מי יותר ומי פחות), וכל הדתיים מבינים ורגישים.
מצטערת אם נתקלתן בחוויות לא נעימות אצל רופאים לא דתיים ובכלל.
אמרו לה שיש מקרים שכן כי יש רופאים שלא תמיד יהיו רגישים.
לא אמרו שכולם.
וסיפרו סיפורים שא"א להכחיש.
אבל לא אמרו שכולם נוהגים כך.
אגב, לי הייתה טכנאית אולטראסאונד חילונית ומכבדת, אבל מה, לדעתי ממש שוגה ועלולה לאסור סתם בנות.
אחרי שעשתה וויגנלי, הוציאה להראות לי- הנה, אין דם.
ואם היה? היא לא הייתה צריכה להראות לי! כי יכולים להיות הרבה מקורות כמו שריטה בנרתיק, ואם אין דימום רחם, שבד"כ אין, אני לא צריכה לדעת מכתם דם קטן, ולא לחפש צרות וסרטים!
תמיד ההלכה אומרת כמה שפחות להסתכל על כל מה שנכנס לשם סתם, והיא דוחפת לנו ישר לעיניים.
ממש היינו בהלם.
אז היא מכבדת, אבל ממש טועה!
והלעיטו אותי שם באנטיביוטיקה אז העדפתי לא לקחת משככי כאבים
ואז אחת האחיות אמרה לי תראי איך את סובלת למה את לא רוצה משכך כאבים
אז אמרתי לה שאני בהתחלה ואני מפחדת על העובר שהגוף הפיצי שלי נכנס בו כ"כ הרבה חומרים
אז היא אומרת לי..
אתן הדתיות פשוט קטנות אמונה.
חצופה .
שלום, חברות!
אני בשבוע 13+1 ב"ה.
אני אשמח ממש לדעת אילו בדיקות אני צריכה לעשות בשבועות הקרובים (אל תשאלו... עד שהשגתי את השקיפות עורפית... כמעט התייאשתי...).
אני לא לחוצה על סקירה מוקדמת, אז מה נשאר לי? (לשבועות הקרובים)
מתי הסקירה המאוחרת? (אם זה בעוד כחודש - בטח אני צריכה כבר עכשיו לתפוס תור... שלא יהיו סיפורים...).
אשמח לעזרה בנידון!!
תודה מראש 
ואח"כ העמסת סוכר בין שבוע 24-28
הערכת משקל ומצג העובר בין שבוע 30-34
וGBS בשבוע 37
אין משהו של חלבון עוברי או משהו??
ראיתי איפשהו שאמורים לעשות בדיקה כזו בשבועות 18-20...
מבצעים סביב שבוע 17.
מדובר בבדיקת דם שהתוצאה שלה היא סטטיסטית (איזה סיכוי סטטיסטי יש לך בשיקלול של הבדיקה, הגיל שלך וכו' למומים חלילה)
אני בדרך כלל עושה מעקב הריון צמוד ואת רוב הבדיקות שצריך אבל בהריון האחרון הרופאה שלי אמרה שאם אני לא מתכוונת לעשות מי שפיר (במידה והחלבון עוברי לא טוב כל כך) אז אין טעם בבדיקה הזו כי היא לא נותנת הרבה מידע.
אוחאאחרונהשלום, זאת שוב אני עם ההפניה לזרוז בגלל ה.משקל גבוהה. עדיין לא ילדתי..
שאלה- בנוסף להליכות אני מנסה לזרז עם משאבת חלב (סוג של עיסוי פטמות..)
עשיתי כ 3-4 פעמים, 20-45 דקות ולאחרונה התחיל לצאת קצת.. זה תקין למרות שאני לפני לידה ראשונה? אין בזה בעיה? (מסוכן/לא בריא..) וחוצמזה, יכולות להתפתח בעיות של הנקה- גודש וכו? (אני לא עושה הרבה ובקושי יוצא, אבל לא רוצה בעיות כאלה בנוסף לקשיים של סוף תשיעי..)
תודה רבה!! מקווה כבר לבשר בשורות טובות..![]()
לא חבל על החלב הראשוני (קולסטרום) שאמור להגיע לתינוק עם כל הנוגדנים שיש בו??
רק כשהשליה מתנתקת זה נותן לגוף איתות לעבור לייצור חלב-בשל תוך יומיים-שלושה. אז התינוק בע"ה יקבל מה שצריך.
ולאנונימית - לדעתי אין עם זה בעיה וגם לא סביר שיגרום לגודש, אבל לא יכולה לחתום לך על זה.
שתהיה לידה טובה בע"ה.
למה לא לעסות רגיל
(ביד עם שמן מתאים)
אני עשיתי את זה-
אמנם צריך יותר סבלנות
אבל אחרי פעמיים של 20 דקות
בהפרשים של כשעה ביניהם
התחילו להתפתח צירים אמיתיים!!!!
בהצלחה ובשורות טובות!
עד כמה גדול העובר שלך?
הריונית ב"ה!יש סיכוי כזה?
לא שתיתי כלום מהבוקר בכללי אני גרועה בלדאוג לעצמי.
חוץ מזה שאני כל היום "יבלה" בשירותים ולא באלי אולי נעשה תמי4 בשירותים ודי? ![]()
ואם לא לעצמך אז לפיצי החמוד שלך... שתלוי בך לגמרי.
ושתיה מאוד מאוד חשובה תלכי לכל מקום עם בקבוק מים של חצי או 3/4 ליטר ופשוט תלגמי... אם זה קשה לך תוסיפי תפוחץ או ויטמינציק העיקר לשתות!
אני אגב לא הקאתי מתחילת ההריון. ורוב התופעות פסחו עלי אני חושבת (לא בטוחה) שהרבה בגלל ההקפדה שלי על תזונה נכונה, ארוחות קטנות ובריאות, ומלא מלא מלא שתיה! ממש תספרי ליטרים!
צרבות כן יש לי... אז זה לא פותר הכל... אבל זה חובת ההשתדלות.
אז מה? מה אכפת לי אני נחה שם וגם תולה לי דפים עם חומר לימודים
אני סטודנטית...
הרעיון הוא נוזלים מכל הסוגים- מיץ חלב,תה, מרק (אפשר קר) קרטיבים(שאת יכולה להכין לבד ממיץ טבעי ללא סוכר),
לתשומת ליבך- אפשר לשתות טיפה פחות ולשלב ירקות ופירות עם תכולת נוזלים גבוהה כמו מלפפון, אבטיח, ענבים וכו'
בכל מקרה
תהיי רגועה............

שלום לכן,
לא פעם פגשתי נשים שבשיחה אקראית "גילו" שאני מיילדת.
שיחה זו הובילה פעמים רבות לשאלה או מספר שאלות שהעסיקו אותן אך לא נשאלו עקב חוסר זמינות של מקצוע.
השאלות הללו טרדו את מנוחתן אך נשארו ללא מענה.
אז הנה,
אנו מאפשרות לכן לפנות אלינו בכל נושא מיילדותי שמעניין או מעסיק אתכן ונשתדל לענות תוך 24 שעות במהלך ימי השבוע (לא כולל ימי שישי ושבת)
בבי"ח לניאדו תמצאי את כל השירותים הרפואיים המובילים ואת הידע והתמיכה המקצועיים בתחומי ההריון והלידה. קורסי הכנה ללידה בכל השיטות והגישות, שירות מיילדת אישית, רופא פרטי, מרדים פרטי, אפשרות לתומכת לידה (דולה, מרכז לידה טבעית בשיתוף רשת דיאדה, 8 חדרי לידה אישיים, רופא מרדים 24 שעות ביממה, חדר ניתוח לניתוחים קיסריים במתחם חדר הלידה. (התאוששות והנקה ראשונה בחדר לידה מיד לאחר הניתוח)
מחלקת יולדות חדשה, ביות חלקי או מלא, הדרכת הנקה מקצועית – אישית או קבוצתית, ביקור רופא ילודים במחלקת יולדות, מזנון עשיר ומגוון ליולדת בחדר האוכל.
בי"ח לניאדו – ללדת איתך בדרך שלך
אריאלה כהן-ארזי, מיילדת , אחראית חדר לידה, בית חולים לניאדו
פנינה רוזנווסר,מיילדת, מנהלת מועדון יולדות, בית חולים לניאדו
אני גרה בבני ברק
האם זה מעשי להגיע אליכם "ברגע האמת" ממרחק כזה?
בנוסף, איך אפשר לתאם סיור או הדרכה אצלכם?
תודה
אפשר להביא להם קבלה של מונית (כשאת באה ללדת) ומחזירים לך את הכסף.
אני הגעתי ללדת מאזור רחובות, והחזירו לי את הכסף של המונית.
לא עניתי לך לשאלה,, אבל חשוב לדעת גם את זה.
אחרי שאני עברתי לביה"ח באמבולנס, המתנדבות מד"א הסבירו לי שאם זה באמת זה, הם אפילו ישמחו לבוא ולקחת אותך עם אמבולנס כדי שאם יקרה משהו בדרך תוכלי לקבל עזרה אמיתית ולא להתקע באמצע שום מקום עם חוסר באמצעי רפואה כלשהם. במידה וזה אמיתי ולא טרטור סתמי אח"כ את מקבלת את הכסף מביטוח לאומי בשמחה.
ובאמת ככה זה עבד אצלנו.
נראה לי שמקבלים החזר מביטוח לאומי על אמבולנס רק אם נוסעים לבית החולים הקרוב ביותר
ואף אחד אף פעם לא יודע באיזה קצב מתקדמת לידה. לכן אם את רוצה לניאדו כדאי לצאת מוקדם...
ותדעי שיש אוטובוס עד לניאדו אבל בסיבובים שהוא עושה זה איזה שעה וחצי נסיעה ככה שלבעל יהיה קצת קשה להגיע.
אם שלושת רבעי שעה זה זמן סביר או שדברים מתפתחים מהר
זו לידה ראשונה, אין לי שמץ...
יש לי מעייני הישועה קרוב יחסית אבל התהלבתי מהאופציות ומהשם הטוב יש ללניאדו.
ולידה ראשונה בד"כ מתפתחת יותר לאט ומספיקים להגיע, ומקס' תהיה לך לידה קלה ומהירה בתוך הרכב
אין לדעת!!!
בלידה הראשונה תמיד אמרו לי "מה את לחוצה?! את יודעת כמה זמן לוקחת לידה ראשונה?!" וכו' וכו'...
וזה באמת גרם לנו להיות אדישים, ואפילו חשבנו שאם נהייה בצפון אז מקסימום ניסע לביה"ח במרכז שבו אני רוצה ללכת ונעביר את הצירים באוטו ![]()
בפועל - הייתה לידה ראשונה מהירה מאוד יחסית, ואם הייתי מתמהמהת אני לא יודעת איפה הייתי מוצאת את עצמי יולדת....![]()
אני מצטרפת בחום להמלצה ללדת בלניאדו.
ילדתי בעוד מקומות ורק בלניאדו ראיתי שהמדיניות שלהם זה להיות נחמדים ליולדות. במקום אחר הרגשתי כמו מספר..., כמו עוד אחת שבאה ללדת..., בלניאדו, היחס אישי ומכבד. שוה אם יכולים. וגם, זו לידה ראשונה שלך, ולידות ראשונות מתפתחות לאט יחסית.
אני מודה לה' שזיכה אותי להגיע ללניאדו, וזאת ממקום רחוק יותר מב"ב ובהתחשב שיש לי לידות ב"ה מאד מהירות.
אל תלכי למעייני הישועה. לידות ראשונות מסתיימות שם הרבה בניתוחים והתערבויות. הם לא רגילים לזה שלידה יכולה להיות איטית.
בדרך כלל שלושת רבעי שעה זה מספיק זמן בלידה ראשונה.
בהחלט אפשרי להגיע אלינו ברגע האמת אפילו מבני ברק.
ממליצה להגיע לסיור מקדים.
לתיאום תאריך לסיור ניתן להתקשר לטלפון מס' 098609500
בברכה,
פנינה
חיזקתם אותי שזה אפשרי
בשורות טובות לכולם
אין מקום לדאגה .הבחילות הן אכן סימן טוב
בשורות טובות
יש שיפוצים ומצב בילתי ניסבל
התחילו לצאת לי מלא פצעים בפנים וזה מגרד מאוד,לדעתכן זה קשור להריון?ומה לעשות עם זה?
שלום לך,
סליחה על מטר השאלות אבל לצערי אין לי אפשרות להגיע לסיור ואני כבר בחודש תשיעי..
אם אני מגיעה במונית- יש גם כן אפשרות להחזר?
כמה ימי אשפוז יש בלניאדו?
בחדרי הלידה יש אפשרות למקלחת?
אילו אפשרויות יש לכן למי שרוצה לידה טבעית בחדר הרגיל שלכם?
תודה רבה!
שלום,
בשתי הלידות הקודמות הייתי בבי"ח לניאדו והייתי מאוד מרוצה. גם הפעם אני רוצה לחזור אבל.... שמעתי שיש שיפוצים במחלקה א' כך שישנם ימים שאין מספיק מקום לכל היולדות ושמים אותן במסדרון (!!).
הייתי שמחה לשמוע ממך (ולא להסתמך על שמועות) האם זה נכון? מתי השיפוץ אמור להסתיים? ומה קורה בכלל בזמן השיפוץ (כל התינוקות באותה תינוקיה)??
תודה ולילה טוב.
צפיפות אחרי יומים הולכים הביתה!
ב"ה אני בהריון 9 בשבוע 37+5 ובשני ההריונות האחרונים ילדתי בשבוע 42 ו-43, הסיבה שלא יילדו אותי קודם כי העוברים היו יחסית קטנים ומשקלם הסופי היה 3 ק"ג ומשהו. כשאני אהיה בשבוע 40 בעלי אמור להיות בחו"ל והתאריך המשוער הוא בשבת 9/3/13, האם יש סיכוי ללידה מוקדמת יחסית אלי או שאני בסטטיסטיקה של הריון עודף ואין לי מה לחשוש ללידה לבד. יש לציין שאני גרה ביישוב במרחק של 20 דקות נסיעה מבית חולים ברכב פרטי. ועוד משהו האם יש אצלכם דולה או מלווה ללידה אם אני אחליט ללדת אצלכם כשבעלי יהיה בחו"ל. תודה
ילדתי כמה וכמה פעמים בלניאדו, ותמיד תמיד תמיד זרמו עם התחושות והבקשות שלי גם כשהייתי בכיוון של לידה טבעית (והצלחתי!) וגם כשהגעתי כולי כאובה ורק אפדורל.... תמיד עם הרבה כבוד והאזנה אמיתית לתחושות!
ממליצה בחום!
יש כנס הריון/ לידה בזמן הקרוב?
עשיתי בדיקה בבית ויצא לי פס אחד על האות c שזה אומר שלילי
אבל הפס היה מאוד חלש...
עברו כבר 23 יום מאז המחזור האחרון שלי ..ושלשום בערב רק עשיתי את הבדיקה אני יודעת שאת הבדיקה אמורים לעשות בבוקר אך מרוב דאגה ולחץ לא יכלתי להתאפק ועשיתי את הבדיקה....מזה אומר?
שלום,
שבוע 37 AFI יצא 29, לפני 10 ימים היה 26 , ועד לפני שבועיים לפני זה לא היה בכלל ריבוי מי שפיר במהלך ההריון.
מהו ריבוי מי שפיר קל ומהו חמור? האם יש לחשוש מכך שהמים ממשיכים להתרבות? האם זה קצב גבוה? האם 29 זה כבר חמור?
יש לציין שנבדקתי לסכרת ויצא שלילי.
תודה!
נראה לי שהגיע הזמן לארגן תיק.. (בכל זאת שבוע 38..)
מה שמים בתיק לידה ומה בתיק לאישפוז?
תנו רעיונות מכל מה שבא לכן, גם דברים הזויים יתקבלו בברכה.. (נגיד חבילת פופיסים אפשר? )
בקיצור מה שבא לכן!
וספר- שאח"כ צחקתי על עצמי שחשבתי שאקרא בו...
מקסימום בעלך יכול להקפיץ לך פופייסים ושאר מטעמים.
מה חשוב?
תחתוני רשת רחבות
חולצות אוריריות
גרבים חמות
מברשת
שמפו\מרכך
קרם גוף- כיף להרגיש נקיה למרות שזה לא מה שמרגישים באותם ימים
תעודת זהות- מסמכים רפואים וכו''
נעלי בית
זה מה שעולה לי בראש עכשיו, טוב. אולי זה בגלל השעה....=]
תחתוני רשת?
אמאל'ה3היה לי ספר טוב והרבה זמן שקט.(הקטנה ישנה המווון)
ללידה האמת שלא הייתי צריכה כמעט כלום.
בקבוק מים זה תמיד טוב
קרקרים או משהו קטן לנשנש אם את ממתינה שהלידה תתפתח ויש לך תיאבון (לי לא היה)
גרביים כי בחדר לידה קר ממש
חלוקים עדיף את שלהם- שיתלכלכו ושהם יכבסו 
כיסוי ראש נח זה נראה לי ממילא כבר כשיוצאים מהבית, אין זמן וכח לשחק עם מטפחות מעוצבות 
התיק למחלקה חשוב יותר וגם בו אין מה להעמיס יותר מדי:
סבון שמפו ומרכך (הכי חשוב. מתקלחים המון ביומיים האלה בגלל הג'יפה ואם יש תפרים אז בכלל)
מגבת שלך - לא חובה אבל אלה של בית חולים בדרך כלל קטנות מדי, אם כי הן מתלכלכות וזורקים לכביסה כל מקלחת.
בגדים נוחים (אם את לא רוצה את החלוק שלהם)
בגדים ליציאה בשבילך (בערך מחודש שישי, לא להביא ג'ינסים וכאלה...)
לפיצי אני לא מביאה מראש. אמונות טפלות וכאלה. אני מניחה במקום מוגדר בבית מראש ובעלי מביא לי אחרי הלידה.
אוכל ונשנושים
נעלי בית
ספר טוב
וכמובן תחתונים (והרבה)
ופדים (למרות שאלה של בית החולים מעולים בדרך כלל, תמיד טוב שיהיה לך משלך)
רפידות הנקה
חזית הנקה טובה.
בשעה טובה ושיעבור בקלות
איזה כייף להגיע לשלב שאוטוטו נפגשים עם האוצר.
זה פשוט מרגש אותי המחשבה ![]()
לנו יש להכיר אחד את השני עוד 7 חצי חודשים + ![]()
תכלס הכי חשוב ונחוץ לתיק ללידה:
ת.ז שלך ושל בעלך ומעקב הריון
גרביים
חלוק או שניים (אם את לא רוצה של הבית חולים...)
אוכל לך ולמלווה
מיץ ענבים תירוש לבן וכוסות
בקבוק מים עם פיית ספורט
ספריי לריסוס מים שישפריצו עלייך -ממש עוזר ומרענן
כיסוי ראש נורמלי שלא נופל (ברט עם סיכות)
תהילים
ספר נועם אלימלך(לי הביאו בבית חולים)
פלאפון+מטען
כסף קטן
תיק לאשפוז:
בגדים ופיגמות(אם את לא רוצה את החלוקים של בית חולים)
רפידות הנקה!!!
חזיה נוחה ולא לוחצת
נעלי בית
כיסוי ראש נורמלי
בגדים נורמליים (כשמבקרים באים...)
מברשת ומשחת שיניים
דאורדורנט קרמים שמפו וכו..
תחבושות (אם את לא רוצה של הבית חולים - אני דווקא ממש הסתדרתי איתם)
תחתונים יחסית הרבה למקרה שיתלכלך...
סידור
אוכל כמו קרקים שוקולד עוגיות וכו
ספר (רק אם בא לך, לי לא היה זמן כ"כ)
זה מה שאני בערך זוכרת...
ב"הצלחה!![]()
לידה:
כל דבר שיעזור לך להעביר את הצירים בקלות
+ אוכל ושתיה
אשפוז:
בגדים לצאת(*2, לך ולתינוק) + בגדים לבי"ח (אם את לא רוצה את שלהם)
חד"פ
שום.בשתי הלידות הקודמות ילדתי בלניאדו.
בראשונה היה נפלא ומעולה,
בשניה היה ממש טראומתי...
שבוע 35, מתלבטת עד מאוד...
אנחנו גרים במרחק של שעה+- מהמרכז ושעה +- מירושלים.
מחפשת מקום שתומך בלידה טבעית, ושיהיה לי בנחת וברוגע להעביר את הצירים.
שיזרמו איתי עם תנוחות לידה וכאלה.
דבר נוסף שחשוב לי, אבל פחות- זה האוירה הדתית במחלקה והכשרות של האוכל... 
לניאדו בגדול עונה על הדרישות האלה, אבל בגלל החוויה הקשה שעברתי שם, לא בא לי לחזור.
חשבתי על החדר הטבעי במאיר,
ואני תוהה לגבי השהות במחלקה האם היא סבירה, או שיהיה לי קשה... 
אשמח לתובנותיכן המחכימות!
לא בחדר לידה הטבעית אבל הייתי בחדר הטבעי להתאוששות אחרי הלידה.
הוא נראה אחלה ואני מקוה שהפעם כן אלד שם אי"ה..
הייתי מבסוטה ממש מהכל ב"ה..
גם מהמחלקה..
[אולי ניפגש שם..
]
אם יש לך שאלות ספציפיות יותר אשמח לענות..
מכל הבחינות שהזכרת חוץ מעניין האווירה הדתית :-/
אם את בעניין יש שם גם אפשרות לביות מלא לגמרי = כל הבדיקו והטיפולים לידך בחדר, לא צריך להגיע לתינוקייה בכלל. אני אהבתי את זה מאוד.
ולא כ"כ הייתה מרוצה
וגם א"א לאכול שם כלום חוץ מלחם וגבינה בערך..
כמה גיסות שלי היו ממש מרוצות מעין כרם, אבל הוא לא דתי.
כן יש אוכל..
אז ככה, אני בשבוע 14 ב"ה ויש לי כמה שאלות:
1- מתי מתחילים להרגיש את העובר?
2- זה תקין שיש לי מידי פעם כאבים בצד שמאל של הבטן למטה?
3- לפני שבוע התחלתי לקחת תוספת של ויטמינים להריון, ומאז הצואה שלי בצבע שחור, זה תקין??
תודה רבה רבה!!
1. אם זה הריון ראשון, אז סביב שבוע 20.
2. גם לי היה את זה.
3. לי צואה שחורה היתה אחרי שלקחתי ברזל, זה נראה לי אותו עיקרון. את יכולה גם לבדוק בדף של התוסף מה התופעות לוואי.
אפילו עד ללידה ואחרי זה ביחד עם התינוק החדש.
רק לשים לב שיש בעיתיות הלכתית בלהמשיך להניק תינוק מעל לגיל שנתיים שהפסיק לינוק למשך 72 שעות.
יש פעוטות שמפסיקים לינוק באיזה שהוא שלב של ההריון, ויש כאלה שלא, וממשיכים לינוק עד הסוף וגם אחריו.
אם את סגורה על זה שרוצה להפסיק - תיזמי הליך גמילה. בהצלחה!
אפשר סתם כך כי פשוט אין לי כוח לחזור לעבודה? ![]()
האמת שזה די מסובך להוציא סתם ככה שמירת הריון
על תופעות שעלולות לסכן את האם או העובר. תופעות אחרות שקשורות להריון אך לא מסכנות לא מזכות בשמירה.
תנצלי את הזמן עכשיו לישון ולנוח הרבה....אחרי הלידה אין כבר לילות...
כל הגוף שלי מגרד בעיקר בבטן אוףףףףףףףףףףףףף זה חם וקשה.
אין הרבה מה לעשות, נכון?
ולמה אני לא מצליחה לישון נורמלי? זה רק בגלל החום?
למישהי יש רעיון להקלה או טיפים איך להרדם ולישון רצוף?
או שבחודש שמיני תשיעי צריך לסבול ודי?...
החום באמת מפריע, אני יכולה לישון רק עם מזגן. כרית בין הרגליים גם עוזרת לפעמים, ועדיין אני מתעוררת לפנות בוקר לשירותים ולא מצליחה לחזור לישון.
בשבוע האחרון נוספו גם כאבים כמו כאבי מחזור חלשים מידי פעם (בדקו אותי במוניטור וזה לא צירים ב"ה)
אם יש למישהי עצות גם אני אשמח לשמוע.
אלכוהול אפשר בקידוש וכו'..
מצטרפת לשאלה- יין עוזר לי להרגיע צירים
כמה מותר?
וגם- משהו חזק יותר לגרון- מותר?
כחול כזה אני לא זוכרת את שמו...
שבהריון "אין בכלל כמות של אלכוהול שנחשבת ללא מסוכנת, ןמכיון שאנחנו לא יודעים אם יש בכלל כמות של אלכוהול שאשה הרה יכולה לשתות בלי להסתכן, יש להמנע לחלוטין משתית אלכוהול, וכמובן שלגימה קטנטנה של יין קידוש אינה נחשבת ומותרת"
ציטוט כמעט מדויק.
בבוקר הביאו לי כדור של חומצה פולית בתוך כוסית כזאת בקיצור חשוף לחיידקים
הוא נשאר פתוח ולא שתיתי אותו ופתאום אני חושבת על שמהבוקר הוא פתח בבית חולים ..
מי יודע איזה חיידקים עלו עליו
נכון עדיף לא לשתות?
אלא אם כן את מהאלה שמשום מה בוחרות ללדת בבית...![]()
לא מספיק אנטיביוטיקה בבית?
הריונית ב"ה!אחרונה
החום עלה וירד ..
והייתי חייבת מעקב רפואי .
(גם הלחץ דם שלי היה נמוך מאוד ולא שתיתי וקיבלתי 5 שקיות של נוזלים ביום )
וגולת הכותרת אני מקיאה !
לא מסוגלת לבלוע כדורים הדרך היחידה להכניס לי את האנטיביוטיקה לגוף היה דרך הווריד.
מספיק סיבה ? 
אנחנו גילינו בבדיקה ביום שהייתי אמורה לקבל או אולי יום אחרי (הפרישה היתה בשישי בלילה, מוצ"ש גילינו ולא יודעת אם קשור אבל הפס היה לא בהיר במיוחד..) וגם על סמך בחילות..
אני כל חודש מתלבטת אם זה הגיוני לצפות אולי נפקדנו גם כשאיני מרגישה סימני הריון עדיין...
אני מדברת על התקופה שבין המקווה ועד שבוע אחרי האיחור....
מתי התחלתן להרגיש...?
אני פשוט מפחדת קצת מלצפות סתם...ולא כ"כ בטוחה אם יש לזה סבירות הגיונית בכלל שהמחזור מאחר בכמה ימים אך איני מרגישה משהו מיוחד....
גם החודש לא.
היה לי ממש כאבי מחזור ואני במחזור זוועה.
והכאבים נמשכים אבל המחזור לא בא.
היה לי כ"כ כואב שהיה לי ברור שזה לא הריון.
ולקחתי אדוויל שבמחזור ממש עוזר לי אבל הפעם זה לא עזר..
אז אמרתי לבעלי יאלה ננסה והוא אמר חבל שנתאכזב זה ממש נראה שאת לפני מחזור.
אבל הוא פשוט לא הגיע. ובמקומו הגיעו 2 פסים שמילאו אותנו באושר עצום.
אני בד"כ שבוע לפני המחזור יש לי כאבי מחזור מאוד חזקים.. והפעם לא היה.. חיכיתי, חיכיתי ובסוף עשיתי בדיקה..
יצא פס כ"כ בהיר שהייתי בטוחה שאני הוזה..
אחרי כמה ימים ניסיתי שוב (בלילה.. ) והיה פס כ"כ בהיר ששוב חשבתי שדמיינתי (ולכן לא שיתפתי אף אחד..)
אבל אז המחזור המדוייק כמו שעון (כל 28 יום בול..) לא הגיע..
אז עשיתי עוד בדיקה ועוד אחת ועוד אחת (10 במספר..) כדי להאמין שהפס הזה אמיתי ולא סתם..
וב"ה אוטוטו התל"מ מגיע..
אני בשבוע 15 (אגב, כששואלים אותי באיזה חודש אני, מה נכון להגיד? רביעי? אני מסתבכת עם זה..),
וכל יום הבטן שלי בצורה אחרת! פעם אני נראית בחודש שישי, פעם הבטן שלי ממש פיצית!!
מה עובר שם?! ![]()
לפעמים בבוקר הבטן קטנה כזאת ובערב אחרי יום מלא עבודה הבגדים פתאום מתפוצצים...חחח
יוקטנההלב שלי התחיל לקפוץ בדילוגים כשקראתי את זה...![]()
הסיוט הכי גדול שלי זה שלא אספיק להגיע לבי"ח... (יוקטנה- אל תצחקי בבקשה...)
לידה אחת כמעט ילדתי באוטו ומאז אני מסויטת...
נראה לי מתוכנן משהו 
שאלה 1- מאיפה יש להם מיילדת בטלפון?
שאלה 2- מאיפה צצו בגדי התינוק שבתמונות?
שאלה 3- הלידה היא לא פתאומית, בטוח היו לה צירים.. למה היא לא ניסתה להגיע לבי"ח?
בקיצור, יכול להיות שזה היה בשביל ללדת ברוגע כי יש ילדים בבית..
ב. בתיק לידה שמים לפעמים בגדי תינוק שיהיה לו עם מה לדפוק הופעה כשהוא משתחרר או שהקפיצו להם אחרי הלידה
3- מהכתבה מובן שהיא לא ידעה אם ליסוע או לא.
אבל, הכל יכול להיות....זה עדיין קצת תמוה כל הסיפור הזה,
אבל מה רע להם, קיבלו עוד 2 לילות חינם+ תינוקת בריאה (כי עשו סקירה!!! חה חה!!!
)
יפעת1הריון זה ל-א מחלה!!!!!
זה רק קצת בחילות, הקאות, עייפות,תשישות, בצקות, דליות, צרבות, דופק מהיר, עצירות, גזים, דימום מהחניכיים, דימום מהאף, התכווצויות שרירים, סימני מתיחה, כאבים באגן,גירודים בעור, מיגרנות, טעם לוואי בפה, טחורים, לחץ במפשעות, שתן כל שלוש שניות, נדודי שינה, כאבי גב,קוצר נשימה, שדיים בגודל אבטיח,סחרחורות, לחץ דם גבוה, נימול בידיים, חשקים, ד"ש משריר התאומים, טפשת, טמטמת.. ובסוף קצת כאב מזערי כזה לא מורגש שנקרא צירים. אז תפסיקו להגיד שהריון זה מחלה!!!!
זה ממש לא. פשוט תעשי מה שאומרים לך... ארוחות קטנות לעיתים קרובות, תשתי הרבה מים, קחי חומצה, קחי ברזל, תנעלי נעליים נוחות, תרימי רגליים, תורידי רגליים,תשני עם 6 כריות בראש, 4 בין הרגליים ועוד שלוש מתחת לתחת, אל תאכלי מטוגן, חריף, שמן וחומצי, תאכלי 3 מנות חלבון ביום, אל תשכחי גם קצת פטרוזיליה, שקדים, מלפפונים, סלק וברוקולי. אל תלעסי מסטיקים, תשתי סודה לשתייה, תלעסי קרח, אל תשתי אלכוהול, קפה וקולה, אל תעשני,תתעמלי, תלבשי חזייה תומכת, תנוחי צהריים(ובוקר וערב) אל תחשפי לשמש, תעשי קצת קומפרסים,תשתמשי במברשת שיניים רכה, תמנעי מביצוע נקיונות, הזזת רהיטים והרמת משאות כבדים, שכבי על צד שמאל, נשמי עמוק, תרפי את הגוף,חזקי את רצפת האגן, תעשי קצת רפלקסולוגיה, שיאצו, יוגה ודיקור...וזהו. כ"כ פשוט. לא צריך לעשות מזה עניין
אולי באמת יש לי הריון מאוד קל יחסית לאחרים, למרות שבפירוש יש לי הרבה תופעות מהרשימה...
לא שופטת אף אחת.
שלום לכולן,
מקווה שתוכלנה לעזור לי...
יש לי 4 ילדים, תאומים בני 11, בת 3 ובן 9 חודשים.
מאז שהגדולים נולדו ומאז שהבנתי את הדבר הבא:
היות שההעצמה הגדולה ביותר של המוח מתרחשת עד גיל 3, הלמידה בטווח גילאים זה מקבלת חשיבות ממדרגה ראשונה.שלוש השנים הראשונות הופכות ל"חלון למידה" של הלמידה.
בשל העובדה הנ''ל אני נמצאת בלחץ יומיומי, מכיוון שכאמא מוטלת עלי האחריות לשבת עם הילדים עד גיל 3 או 5 וללמד אותם תוך כדי משחק כמובן.
הלחץ הזה מקפיא אותי, ודווקא מונע ממני לעשות זאת, וזה מעין כדור שלג, צורך לשבת וללמד - לחץ - אי ישיבה למשחק.
אני יודעת מה צריך לעשות, אך אני לא מצליחה להגיע לכך. בנוסף לכך יש את עומס היומיומי להיות מטופלת ב-4 ילדים.
כל הנ''ל לא מרפה ממני כבר שנים, ואני לא מוצאת פתרון.
אנא עזרתכן.
וממשחק ופחות מלמידה של כיתה ולוח.
דר"א הלימוד לא דרך החיים עצמם ומשחק כבר מתרחש בגן (מעל גיל שנתיים). מה שיש בו נראה לי מספיק לגיל הזה.
בבית את יכולה מעבר למשחקים הרגילים שמאד מלמדים לשבת איתם עם ספרים שמתאימים לגיל בערך 10 ד'. באמת שילד בגיל הזה לא מתאים לו יותר מזה (בנוסף לגן) לענ"ד.
בימינו שלימודים בצורה מסודרת, בכיתה וכו'...הם בערך 20 שנה יותר חשוב לא ליצור אנטי... ![]()
בעיני, הרב יותר חשוב לילד, לספוג כמה שיותר אהבה בשנים הללו.
תינוק ופעוט סופגים אהבה בעיקר במגע: להחזיק אותם על הידיים, לקרוא להם סיפור כשהם בזרועותייך, להרדים אותם בחיבוק בלילה, כשהם זקוקים לכך.
זה מה שיהפוך אותם לבני אדם שלמים, בטוחים, מאושרים.
לימוד עודף בשנים הללו לא יתרום לאושרם, ולכן לא חשוב בעיני.
זו הגישה שלי 
את צודקת
עם זה אין בעיה בכלל!!!!
הם מקבלים המון ובכיף
תודה
אולי אני אמא לא אחראית....
היא כותבת שיש לה גם ילדים גדולים. יש להם גם שכל לפתח. לא רק צורך באהבה כל היום.
רוב מוחלט של ההתפתחות הזאת קורה מאליו, מהרצון הטבעי של ילד להבין את מה שמקיף אותו (כל זמן שלא חונקים את הרצון הזה).
לעומת זאת בשביל לקבל אהבה - הם זקוקים לנו ועוד איך.
לכן הגיוני להדגיש דווקא את הפן הזה.
הופתעתי מאוד לקרוא מה שכתבת.
את חושבת שכל האמהות כאן יושבות ולומדות עם הילדים?
ממש לא נראה לי...
תראי, אני לא יודעת מה קורה במוח עד גיל 3, אבל גם אם זה נכון, נראה לי שאת יכולה (וצריכה!!!) להירגע.
למה?
קודם כל, כי אמא שלחוצה על משהו זה אף פעם לא טוב.
שנית, הרי הלמידה בגילאים האלה לא מתרחשת כמו בכיתה, עם ספר והסברים פרונטליים פחות או יותר. כל משחק שהילד משחק בו הוא לומד. יותר ממה שנראה לך.
הוא לומד בהתחלה על מרקמים וצבעים וגדלים, אח"כ על יחס בין חפצים וכד', ובהמשך על המון תכונות שלו, של חבריו למשחק ושל המשחקים בעצמם.
בעצם- הוא לומד דרך המשחק חוקים בסיסיים בפיזיקה , כימיה , מתמטיקה, בוטניקה וגיאולוגיה ועוד הרבה..
הוא גם לומד איך להיפגע ואיך לפגוע, איך להתגבר ואיך לוותר, איך לעמוד על שלו ואיך לכבד רצונות של אחרים.
המון!!!
אני שותפה להרגשה שלך שאפשר גם ללמד דברים בגילאים האלה. אבל הכל יכול לבוא בנחת, בזרימה, מתוך מה שאת אוהבת ומתחברת אליו, וממש לא בצורה של "לשבת וללמוד".
אפשר ללמד תוך כדי טיול (תראו את העננים. יש כאלה גבוהים, יש נמוכים. אתם יודעים שיש שמות של סוגי עננים שונים?)
תוך כדי קריאת ספר, תוך כדי בישול עם הילדים (מי יודע למה כל מה שמבשלים אותו נהיה רך ורק ביצה נהיית קשה?)
תוך כדי הליכה לגן (בוא נספור כמה עצים יש עד הגן. זה עץ דקל. יש בעץ הזה המון דברים מיוחדים כמו למשל...)
תוך כדי נסיעה בטרמפ (תראו, איך הוא עשה כזאת מצווה גדולה בלי להתאמץ כמעט..)
מה שכתבתי הוא כמובן מתוך העולם שלי, אבל לכל אמא יש עולם שלם של ידע, ערכים ותובנות שהיא יכולה להעביר לילדים שלה
וממש לא צריכה לעשות את זה באופן רשמי בזמן קצוב.
עוד דבר- באופן מסורתי, בנים היו הולכים לחדר בגיל 3. כלומר, עד הגיל הזה הם היו עם אמם בבית. זאת אומרת שבהוויה הפשוטה של הבית- אמא, אחים, משחקים, חוץ ופנים, הילד לומד מספיק.
איזו מתוקה!!!!
א. את צודקת לגבי הלחץ, אך לצערי, אני לא מצליחה להתגבר על כך...
ב. אני יודעת שהלמידה מגיעה מתוך משחק, אבל גם לזה אני לא ממש מצליחה להגיע...
אני איתם כל היום, הקטן איתי בבית עד ספטבר, היא מגיעה ב-13:00 ואני לא מצליחה להגיע איתה למשחק יומיומי.
אנחנו הרבה בחוץ, משוחחים המון, עושים הרבה ביחד, אבל מעט מאוד מאוד משחקים במשחקים לגילה.
היא לפעמים משחקת לבד, ואז אני מרגישה אשמה,
את צודקת לגבי הכל, אני פשוט חייבת להרגע.
ד''א הילדה מאוד מפותחת, אבל אני מרגישה שזה ממנה, ושאני צריכה כאמא אחראית, לספק לה את הגירויים המתאימים, בגלל המחקרים לגבי המוח.
(אני כנראה צריכה טיפול למוח שלי)
בכל אופן, תודה .
אם היא משחקת לבד, לידך והיא שמחה, מה רע?
נכון שכיף מידי פעם לשחק עם הילדים, אבל זה לא חובה יומיומית שבלעדיה הם לא יתפתחו. מה שחשוב זו הנוכחות שלך. (מכירה את זה שאת שניה בשרותים והם תוך רגע מתיצבים ליד הדלת ומחכים שתצאי?...) ונשמע שיש לך הרבה זמן של נוכחות איתם.
רעיון- אולי תשתפי אותה במה שאת עושה בבית- כלים (בת שלוש אצלי כבר שטפה כלים..), כביסה, קיפול כביסה (אצלי היא מקפלת את כל המגבות).
סתם נקודה למחשבה, כל תרבות המשחקים הזו שיש היום היא די חדשה. יש לנו בבתים שלנו כמויות אדירות של משחקים לילדים שנועדו לשעשע אותם ולפתח אותם.
וואלה, פעם לא היה כזה דבר. היו מקלות ואבנים, כדור, ואולי קוביות ועוד כמה דברים. והילדים התפתחו בסדר גמור, ואפילו צמחו מזה גדולי עולם...
אם מחקרים מדעיים עוזרים לך להשתכנע ולהירגע, אולי תבקשי מיוקטנה להפנות אותך למאמרים ומחקרים בנושא, בטוח יש לה.
את מדהימה...
וגם צודקת!
אנסה לשים יותר לב לדברים הללו, למרות שלדעתי זה קורה בלי שאשים לב.
תודה רבה!
רק לפעמים צריכים תיווך של מבוגר, עם משחק חדש וכדו'
יאנוש קורצאק אמר : כשאתה מגלה דבר מה לילד אתה מונע ממנו את האפשרות לגלות זאת בעצמו (הוא אמר את זה יותר יפה, אין לי את הציטוט המדויק.
ואם לשחק ביחד כמובן רק בנחת לשם הכיף.. בעיקר משחקי דימיון שיכולים לפתח שפה עשירה לילדה בת 3.
ואפילו אם היא משתעממת לבד לא נורא, ילדים צריכים להשתעמם קצת שיהיה להם פנאי לחשוב ולהרהר...
שזה במילים פשוטות, שינוי של המבנה המרחבי שלו. החלבון הוא כמו חוט ארוך שמסודר בצורה מיוחדת, וכשהוא מתחמם מעל לנק' מסוימת, הצורה הזו נהרסת, והחוט נפתח, ואז החלבונים מסתבכים אחד עם השני כמו שקורה בין הרבה חוטים שמסתבכים אחד בשני ונהיה גוש של חוטים במקום סלילי חוטים נפרדים שיכולים לזוז בחופשיות.
זה הסבר בסיסי. מאמינה שבאתרים של מדע פופולרי תמצאי יותר מידע...
מכל התכתובת כאן, נראה שאמא עושה עבודה נפלאה, אבל מרוב מחקרים, אינה בוטחת בעצמה, ולכן אולי נכון ללכת לטיפול אחד או שניים של רפואה משלימה לפי בחירתה כדי להרגע.
אם אתם מבלים הרבה זמן ביחד, מדברים ומטיילים, את מאפשרת למידה. את פותחת את כל היקום לילדיך כדי ללמוד מהעולם האמיתי, לא מזה הכלוא בתוך 4 קירות בית הספר. אינך חייבת לנסות להתחרות עם בית ספר. חוץ מזה, שמימלא תנצחי את בית הספר. בית ספר מונע לימוד בהרבה מקרים. כרגע, בתך פנויה לשחק במשחק כל עוד המשחק מענין אותה, ולהפסיק כשהיא סיימה את הלימוד שלה ממנו. בבית ספר, כשהפעמון מצלצל, מפסיקים את השיעור, גם עם הילד רוצה להמשיך, ואם הוא רוצה להפסיק לפני הצלצול, אי אפשר, וכתוצאה הילד מפתח אנטי עקב עומס יתר של חומר.
אולי, במקום לקרוא מחקרים על חובתך ללמד את הילדים עד גיל 3, תקראי ספרים על "חינוך ביתי".
הרעיון הוא שכל ילד, באשר הוא, משתוקק ללמוד (לכן הוא זוחל, הולך, מדבר - זה לימוד שלו, תנסי להכריח מבוגר להתחיל לבצע פעילות גופנית באופן עקבי ... ). ילד לומד בשמחה ומרצון, כל עוד לא מכריחים אותו ללמוד. לכן, הרבה ילדים מפסיקים ללמוד בהגיעם לבית ספר הסטנדרטי
.
עד היום, אחד מילדיי זוכר שלמד על קיום מספרים זוגיים ואי - זוגיים בטיול בעיר עם סבתא. היא חיפשה כתובת מסויימת, והסבירה שיצטרכו לחצות את הכביש כי היא צריכה מספר זוגי. הילד (בן 3) התפעל מכך שיש מקבץ אחד של מספרים בצד אחד של הכביש ומקבץ אחר בצד השני, שיש סדר למספרים, אין אקראיות. הילד הזה עכשיו בשנות ה-20, ועדיין זוכר את השיעור הזה במתימטיקה!
אם לילדים יש אמא אוהבת, מחבקת ומאפשרת למידה, הילדים זכו, ובגדול! ילד משתוקק ללמוד, רק שלא נחסום אותם.
בהצלחה!
כמו ביטחון עצמי? למה עוד? לריכוז, נדודי שינה, חוסר ביטחון וכו'
אייפק בוודאי מסוגל לעזור (מאוד) במצבים נפשיים מאתגרים יותר ומאתגרים פחות (כמו שאומרים "רבים ניסו ונושעו"
).
עסוקה אחהצ בללמד / לקדם וכו
דווקא כשהרפתי מהלחץ וקבלתי את מוגבלויות העומס
הם מלמדים את עצמם הרבה יותר טוב ממני...................
לדאוג לצרכים הבסיסיים.
למידה של מה? צבעים?לדברלשחק בכדור...לומדים מהחיים והגדולים גם יכולים לעזור
נגיד 10 דקות פעם בשבוע עם כל ילד. [אצלנו זה בעיקר בשבת]
וגם להגדיר זמן קבוע שבו נמצאים בבית, למשל בין 2 ל4, שבו הגדולים מכינים שיעורים והקטנים משחקים.
לראות מה מעניין את הילד עכשיו, נגיד- ללמוד לספור, ללמוד אותיות, ולנסות לקדם אותו קצת במה שמעסיק אותו.
להציע לו ואם הוא לא רוצה- להניח לו.
אגב, גם יצירה זה מאד מפתח את המח. לצייר על דף עם צבעים, מכחול וצבעי מים, בצק, פלסטלינה.
אפשר לשבת איתם קצת ולתת להם להמשיך לבד.
בהצלחה
הרגילו אותנו בבי"ס שלמידה זה שינון חומר או פינוי זמן ללמידה.
הלמידה הנכונה והמלמדת ביותר היא דרך החיים עצמם.
בזמן קיפול כביסה לדבר על צבעים גדלים שייכות או סתם להמציא סיפור על הבגד המתקפל לו .
ואת זה בטוח את עושה המון בבית...
כל יום זמן מסויים. זה צריך להיות לכם כיף. זה באמת קשה עם גילאים שונים להתחלק במשחק, כל אחד רוצה משהו אחר שמתאים לו. אפשר לחשדוב על משחקים מפתחים גם מחוץ לבית וככה זה יותר שחרור, פחות ישיבה ליד שולחן,פחות נוקשות...
לומד רבות גם בלי שיושבים איתו בלבד- כדאי גם לשבת איתו לבדף ולו רק לכמה דקות,מתי שיוצא, אל תעברו מקיצוניות לקיצוניות (כלומר- היא ממש רוצה לשבת עם הילדים, לפנות להם זמן וזה קשה לה אז מציעים לה שתעזוב את זה וגם בלי זה ילמדו)
בימות החול זה קשה, עם מטלות הבית וכו' אבל בשבת יש יותר זמן ממש לשחק איתם.
רק אל תשכחו שבאמת ב"ה המוח עובד כל הזמן, לא רק כשאמא משחקת, לומדים מכל דבר, וכמובן במסגרות יש לפעמים יותר אתגר, מגוון משחקים לפעמים יותר מאשר בבית, זה גם מאוד מעשיר ומהנה את הילד, תלוי בגיל כמובן.