פורום הריון ולידה (עמוד 5120)

גם לי יש מלא סיפורים כאלו על טמטמת הריון שקרו לי בהריונות שלי...

מה את אומרת, שנפתח שרשור מקרים משעשעים שקרו לנו בהריון?

תשכיבי אותה על הבטן על הברכים שלך כשאת יושבת. תכניסי בעדינות את המדחום לפי הטבעת (אפשר לשים קרם או וזלין כדי שיהי לה יותר נעים). תחזיקי את המדחום ביד אחת וביד השניה תחזיקי בה בעדינות, כדי שלא תזוז.

בהצלחה

זה אולי פחות מדויק, אבל זה מדויק מספיק, והרבה יותר נעים לתינוקת

יש גם מדחומי אינפרא שמודדים במצח/אוזן אפילו בלי מגע, אבל הם יקרים מאוד, ולא תמיד אמינים מאוד.

אמין?

היה לי ילד בפגייה, ושם היו מודדים בבית השחי

למעשה לפעמים אפילו לא בבית השחי, אלא בקפל עור של הצוואר...

ואני מודדת ככה בכל הגילאים. גם לעצמי...

אחד הסימנים לרעלת הריון

בטח יבקשו ממך לחזור על הבדיקה.

תמיד היה לך חלבון בשתן?

ניקית את האזור?

הריונות. את זה תפתרו לבד.

או תפנו לאנשים שמבינים בכך....

אבל בבקשה.. תחשבו פעמיים לפני שאתם רושמים כל דבר!!!!!!!!1

תחפשי פורומים שמתאים לגילך, ויש כאלה גם בערוץ7

לפה....ותחשבי  אלף פעמים לפני שאת כותבת  במקומות  שלא מתאימים לגילך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות.

1.יש נשים שמתחילות להרגיש תופעות לוואי משבוע 8,ויש גם כמה בודדות שזה מדלג עליהן הלוואי וגם אצלך.

2.אחרי האוכל,רוצי לא עם חלבי.

3.שבוע 7 זה זמן טוב. אני אפילו הייתי דוחה בעוד שבוע בטוח כדי לראות דופק בע"ה.

4. עד 3 כוסות ביום.

מוסיף ידע מוסיף מכאוב..להתחזק באמונה,ולדעת שהכל מדוייק. בע"ה בשורות טובות.

אם כבר שאלות של תחילת היריון

הבנתי שאסור לרקוד ולקפוץ ודווקא בקרוב יש כמה חתונות של חברות טובות, מה עושים? בטח שלא שייך עדיין לספר כי זה ממש ממש בהתחלה (שבוע 6 בערך...)

ועוד שאלה, אני צריכה כל שניה לשירותים (קטנים..) ואם אני מתאפקת יותר משתי דק' זה עושה לי כאב בתחתית הבטן, זה נורמלי?

מוזר.. שמעתי כ"כ הרבה על תופעות של תחילת היריון וחוץ מעייפות וקצת כאבים בגב לא מרגישה כלום.

יש לי חברה טובה שעברה סיפור מזעזע של היריון מחוץ לרחם וכל כאב קטנטן מכניס אותי ללחץ, איך יודעים שההיריון תקין?

לא להקשיב לסיפורי זוועות. לכל אחת יש את החברה שהיה לה איזה סיפור מזעזע בהיריון, וזה ממש מכניס לסרטים. 

יש לאנשים נטייה לא רגישה להתחיל לספר לנשים בהיריון על כל הזוועות האפשריות, בלי לחשוב כמה זה מלחיץ.

המלצה חמה על מנת לשמור על רוגע, לא להקשיב יותר לסיפורים כאלה. 

ראשית מזל טוב ושהכל יעבור בקלות!

עייפות- דבר טבעי לחלוטין בהריון בעיקר בהתחלה כי הגוף מתרגל לכל השינויים, כדאי לנוח כמה שאפשר.

קפיצות- לא יודעת בוודאות, אבל אני שאלתי על פעילות גופנית באופן כללי והרופאה המליצה מאד להמשיך (הייתי עושה זומבה)

שרותים- תופעה נפוצה בתחילת וסוף ההריון שאז יש הרבה לחץ באזור (בהתחלה כי הרחם עדיין באגן ולוחץ על השלפוחית, ובסוף כי הרחם שגדל ומושך למטה לוחץ שוב)

סיפורים יש תמיד, חשוב להתפלל ולהאמין שיהיה בסדר, ולעקוב עם רופא שההריון מתפתח כראוי.  

וזה בהחלט טעות.

לי הפסיקו לשלם, והתחלתי למלא את כל הטפסים של ביטוח לאומי.

תבררי טוב!!

יש תקופה מסויימת (אם אני לא טועה חודש) שהמשרד ממשיך לשלם, אח"כ צריך לפנות לביטוח הלאומי. כדאי לברר גם בביטוח הלאומי.

את כמובן חייבת למלא טפסים ולהיות בקשר עם ביטוח לאומי.

בהצלחה!

תבדקי היטב את המעון, את המנהלת ואת המטפלות ותראי האם ההתנהלות מוצאת חן בענייך, אם יש הקשבה להורים ולתינוק, גמישות בהתנהלות ועוד.

אין מה לעשות... לסטודנטים פשוט אין כסף. היום  הוא בן חצי שנה (הכי קטן במעון|) ודווקא הוא מאד מפותח. הגדול שי היה אצל סבתא שלו בגיל הזה והוא לא התפתח ככה. הקטן מחייך לכל אחד, חברותי מאד, ב"ה משמין כמו שצריך. אין מה לחשוש מלשים תינוק בגיל הזה בגן, רק תתחשבי בכך שבחורף תיאלצי להישאר איתו בערך פעם בחודש בבית, בגלל מחלות החורף שבגן מתפשטות במהירות מפתיעה.

גם אני הייתי ככה- הכנסתי למעון של המכללה, מגיל 3 חוד' עד גיל חצי שנה הוא היה שם והיה נפלא!! היה לו חברים והרבה יותר מעניין מבבית [אולי ספציפית הוא ילד שאוהב לראות הרבה תזוזה ורעשים], באתי כל שעתיים להניק והכל היה בסדר ב"ה..

כמובן שתראי שהצוות נחמד והכל.. אבל סכ"ה זה הפתרון הכי טוב לאמא מניקה וסטודנטית.

[הוצאתי אותו בגיל חצי שנה כי היה כבר קשה הטרטור [לא גרה ליד המכללה] והוא אכל ארוחות שהן לא הנקה, אז היה פחות לחוץ לי ההנקה שלו.. אבל אם זה היה קרוב לבית בכיף הייתי משאירה אותו שם..]

חשבתי שהתינוקת שלנו המתוקה היא הצ'פצ'ולה הכי מתוקה.

כבר משבוע 7 אם הכול בסדר ניתן לראות דופק.

אז אפשר משבוע 7 להתחיל את המעקב.

לפני כן  רק רואים שק פיצי של הריון

ואין דופק אז זה לא מבטיח שהכול תקין- אז חבל להילחץ...

(זה מה שקורה שבאים לפני שבוע 7)

ולא מתי ללכת לרופא נשים/ אולטרסאונד..

יש תשובה?

אם את ברופא נשים לא תצטרכי גם מעקב בטיפת חלב.

ביישוב שלי פעם בחודש. הרופאה לא בודקת לי משקל, שתן ולחץ-דם - את זה עושה האחות ביישוב.

עד כמה שזכור לי התחלתי את המעקב אצל האחות בשליש שני (כלומר הרבה אחרי הביקור הראשון אצל הרופאה). האחות אמרה שהיא לא עושה מעקב בשליש ראשון, כשההריון עוד לא הכי יציב וודאי...

שורה תחתונה (לשואלת) - תשאלי בטיפת חלב אצלכם איך הם עושים.

זה לא מדוייק להגיד שזה או-או

תלוי בקופ"ח ובטיפת חלב, וגם ברופא..

לי אישית יותר נוח לעשות מעקב בישוב אצל האחות ולא לנסוע כל פעם לרופאה שעובדת בעיר אחרת

לגבי שבוע, כמו שכתבה ח.צ.גנט בשבוע 13+- מתחילים מעקב (שתן, לחץ דם ומשקל)

ליד הרופא/ת נשים יש חדר אחיות

וכל פעם שבאים לרופא גם קופצים לאחות בשביל משקל, לחץ דם, שתן וכד'.

מה שמייתר את הטיפת חלב.

יכול להיות שזה שונה מאצלכן כמו שכתבתן מאחר שאתן גרות ביישוב קטן.

1+2. מנסיון בזמן האחרון לקראת גיל חודש-חודש וחצי זה נהיה הרבה יותר טוב... (==יש כמה שעות רצופות שהיא ישנה בלילה)...

רק שאצלי זה לא רק "ערני כאילו זה יום" אלא גם בוכה חצי לילה מגזים או משהו לא ברור אחר.

תנצלי את הזמן שהוא כן ישן כדי להשלים שינה. גם בבוקר זה נחמד לישון במיוחד שאת עדיין חלשה.

3. לא יודעת

4. תמשיכי לקחת ברזל ותנוחי הרבה

5. נראה לי שאת עוד קרובה מדי ללידה. הגיוני שזה ככה עדיין.

2. הגיוני מאד. ברחם הוא היה רגיל להיות ער כשאת ישנה ולישון כשאת ערה. אי אפשר לדעת מתי התהפך, אבל מאד חשוב לישון כשהוא ישן (גם ביום- הרבה שעות!!!) כדי שיהיה לך כח להיות ערה איתו בלילה.

אם מאד חשוב לך- יש שיטות: בלילה- להחשיך הכל, שקט, טקס שינה, שיבין שלילה, ואילו ביום- לתת לו לישון במקום מואר עם רעש. אני לא אוהבת לעשות את זה, אלא לתת לו לשנות לבד- בגיל הזה- כל שבוע יש להם הרגלים אחרים...

3. בעקרון רופא לא מוריד תפרים של לידה- הם נמסים. אם עדין כואבים לך התפרים ללא שינוי לאחר עשרה ימים, אני הייתי ממליצה ללכת לרופא לבדוק- אולי התפתח זיהום (לי זה קרה ומזל שאמא שלי שמה לב שאני כ"כ סובלת ושלחה אותי לרופא- לא חשבתי על זה בכלל. טופלתי באנטביוטיקה ותוך 24 שעות נעלמו כל הכאבים)חשוב לא להזניח.

4. תנוחי המון!!! שישה שבועות זה זמן משכב לידה- להחלים מהלידה!!! אל תזרזי, תתפנקי לפחות בזמן הזה...

5. עם בצקות אין לי נסיון, אבל בטן- לוקח זמן ומחמיר מלידה ללידה, תרגישי בנח, את לא לבד...

מזל טוב!!!!

1. יש הרבה תינוקות כאלה, תנסי במשך היום להאכיל אותו בעדינות מתוך שינה גם אם הוא לא מבקש, אחרי שעברו 4 שעות בלי שאכל ולאט לאט הוא יתרגל להתעורר ביום ולישון בלילה

3. אם אין לך זיהום אני ממליצה אחרי כל פעם שאת יוצאת מהשירותים לשטוף את עצמך עם סבון בשם "פמינה", לי זה עזר פלאים אחרי 2 לידות, זה עוזר להמיס את התפרים.

4. רק הזמן יעזור... לנוח כמה שאפשר!!!

5. הבטן יורדת לאט לאט ואת ואם אחרי 6 שבועות עדיין נשארת לך בטנונת קטנה ומעצבנת מה שיעזור זה רק ספורט ופעילות גופנית...

מזל טוב!! החודש חודשיים הראשונים בתור אמא קשים מאד בדר"כ אבל זה הולך ונעשה קל ואוטוטו הוא יגיע לגיל המתוק שמתחיל גם להחזיר אהבה,הוא יחייך אליך ויגרגר, כל ההתחלות קשות!

גמאני אחרי לידה

קודם כל- אשריך שזכית להביא נשמה חדשה לעולם. נשמה חדשה- מזל חדש- אור ושפע גדול (זה מגיע עם הזמן..

אני לא רופאה או אחות אבל הרופאה אמרה לי שהעניין של השינה והעירות קשור לויטמין שמגיעה בחשיפה עם השמש (יכול להיות מלטונין?) מה שקורה זה שאותו ויטמין אחרי על השינה והעירות של בני האדם. התינוק נולד עם 0 מהוטימין הזה ולכן השינה והעירות מתבלבלים לו. עם הזמן, התינוק יספוג אור ושמש וזה יסתדר. בעזרת ה'.

התפרים יעברו. מבטיחה. כל אחת והזמן שלה. לאחת לוקח שבוע ולשניה חודש. אבל ז עובר ועם הזמן תרגישי שיפור במקום. אגב, אני לא מכירה את המשחה שציינת אבל מומלץ מאוד לנקות את המקום עם 'קמיל בלו'- הסבון של התינוקות. זה מחטא, מרגיע ועוזר.

מחזקת אותך המון ומאוד, מבינה אותך.

יהי רצון שה' ישלח לך ולאיש שלך כח ושמחה

ספרי מה שלומך כשתרצי

מזל טוב!

התשובה היא ס-ב-ל-נ-ו-ת

תיכנסי לשאלה שלך בעוד חודשיים ובעז"ה יהיו לך תשובות להכל. בעז"ה השינה של התינוק נכנסת למסלול, התפרים יפסיקו לכאוב, הבטן קצת תרד (לא הכל...) ותהיי יותר חזקה. תנוחי, תאכלי, תישני, ותנשמי עמו, זו תקופה קשה והיא עוברת.

תמסרי נשיקות לתינוק

א. אולי יש מכונים פרטיים עם הסדר של הכללית באזור שלך, כדאי לברר במוקד *2700

ב. חיפוש באתר של הכללית:

    
נמצאו 4 תוצאות חיפוש עבור: תחום שירות - אולטרסאונד נשים, אזור - הגליל והגולן
 

חצור הגלילית
כתובת: ההסתדרות , חצור הגלילית
טלפון:             04-6869222       פקס: 04-6938004
שעות קבלה  
שרותים נוספים

 
מרכז קנב-מרכז בריאות האישה - קרית שמונה
כתובת: הרצל 21, קרית שמונה
טלפון:             04-6958807       ,            04-6958800       פקס: 04-6942550
שעות קבלה  
 
רקת-מכון הרנטגן - טבריה
כתובת: החשמונאים 1, טבריה
טלפון:             04-6729438       ,            04-6729509       פקס: 04-6792008
שעות קבלה  
 
רקתי-מרכז מקצועי - טבריה
כתובת: החשמונאים 1, טבריה
טלפון:             04-6729438       ,            04-6729502       פקס: 04-6792877
ביום ה ה- 31/01/2013 לא יינתנו שירותי כירורגיה .
שעות קבלה  
שרותים נוספים

שבגיל שבועיים את רוצה להתחיל לשאוב?
עדיף לחכות לגיל 6 שבועות

מה יקרה אם אני שואבת כבר מעכשו - שבועיים אחרי לידה?

אני חוזרת כמו כולם עוד 3 חודשים אבל בסדר היום העמוס והצפוף של העבודה לא אספיק לשאוב יותר ממנה אחת וגם זה בקושי ובמאמץ רב.

ותינוק אוכל יותר ממנה ביום, אז אצטרך ספיירים במקפיא חוץ ממה שאשאב כל יום ללמחרת.

להתחיל לשאוב לפני שההנקה התייצבה

אם את באמת חוששת שלא תצליחי לעמוד בקצב, אז נראה לי שעדיף להתחיל לשאוב מוקדם יותר, מאשר שהוא יקבל מטרנה. ברי ושמא, ברי עדיף. למרות שעדין הייתי ממליצה לחכות לפחות עוד שבוע-שבועיים לפחות.

אני רק רוצה להזכיר שאם את עובדת במשרה מלאה, מגיע לך כשאת חוזרת לעבודה "שעת הנקה" ביום. (חוק מקומם ומפלה, אבל עדין זה החוק, זכותך לקבל שעה ביום לשאיבה, וזכותך לבחור מתי את רוצה את השעה הזאת, ולא חייב את כולה רצוף)

חוץ מזה שגם כשאת חוזרת לעבודה, אולי תוכלי להוסיף עוד שאיבה בערב, (אולי במקביל להנקה?) וגם זה יעזור לך לעמוד בקצב.

יהיה בהצלחה, וכמובן המון מזל טוב.

חלב יכול להשאר במקפיא עד שלושה חודשים, אם את מתחילה עכשיו זה קצת גבולי.

אני ממליצה כחודש לפני החזרה לעבודה.

צריך לתת להנקה להתייצב.

שאיבה איננה מביאה לייצור חלב באותה יעילות של הנקה. השם הוא מהנדס הרבה יותר מתוחכם מהמהנדסים של חברות המשאבות

בשלב הזה ייצור החלב שלך עוד לא התרגל לתינוק שלך, ולוקח כמה שבועות עד שזה קורה.

כשאת מחליפה את התינוק במשאבה - הגוף שלך לומד לייצר פחות חלב, מכיוון שהמשאבה עובדת פחות טוב מהתיוק המוכשר שלך!

מצטרפת לטיפים של יהודיה: לשאוב גם בעבודה, ולהוסיף שאיבה בלילה או מוקדם בוקר (בערב יש בדרך כלל פחות חלב, כי התינוקות נוטים לרצות לינוק יותר בשעות האלה, כדי להירגע מהמולת היום לקראת שנת הלילה).

רופאה דרך לאומית?

נראה לי שזאת היא..

מתוקה ונחמדה, עניינית ומיקצועית

בהצלחה

את יכולה לפתוח ניק חדש!

אני גם חושבת שיש שאלות חשובות שצריך לשאול אבל אין צורך שכל העולם יראה את התשובות.....

אני חושבת שלשאלות עדינות הפורום הוא מקום אידיאלי פשוט צריך לנסח בעדינות ולבקש שיענו רק במסר אישי. בסופו של דבר לא מדובר בפורום סגור....

מי שמכירים אותו בגלל הניק פשוט יכול לפתוח 2 ניקים. ניק גלוי וניק נסתר- שלא יודעים שזה הניק שלו.

או שגם באנונימי?

בס"ד

זה גם מעיק וממש לא נח.

תחשבו על זה

[אנונימית אחרת..]

להגיב בשמן, ולא ילכו לפתוח ניק חדש בשביל כל תגובה,

או אפילו להחליף ניק לרגע.

נראה לי שכדאי לכתוב כאן באופן גדול וברור שלהנהלת הפורומים יש אפשרות לגלות מי כותב באנונימי,

ובמקרה הצורך כשיראו לנכון, ניתן לברר זאת ולחסום את הכותב, או לפרסם את שמו וכו'.

לא 100%.

אם את לחוצה תעשי בדיקת הריון ביתית..

בס"ד

אין מה לעשות לא פשוט להביא נשמות לעולם ..

וגם תנסי יותר להשתמש בריחות, מנטה, לימון, זה עוזר. גם בגודל טבעי,( עלי מנטה, ופרי לימון)

גם בסוכריות

אפילו שמן במבער בחדר השינה יכול לשפר את המצב.

ממש בהצלחה

אם אני זוכרת נכון...

נחמד, אוהב לפטפט עם הבעל, מסביר יפה ומפרט.

ונחשב מאד מקצועי.

מה את רוצה לדעת?

ד"ר נועה פלדמן? עושה דרך מכבי בתל אביב.

זאת שעשיתי אצלה את השקיפות המליצה לי, אבל אני לא מכירה אותה.

מישהי מכירה?

יראו ויגיבו

עושה היפוכים,רופא בכיר בביקור חולים.

כמו שכתבו מקצועי,מפטפט הרבה

וזה מריח טרולי למדי-

נכון שכל הורה אחראי על ילדיו, וכל בוגר על עצמו, אבל מתוך נקודת הנחה שמסתובבות גם בפורום הזה חמשושיות משועמממות וכו', נראה לי שעדיף לחסוך מהן חלק מהדברים, ולא יזיק לחשוב פעמיים לפני שכותבים חלק מהדברים. 

וההורים שלהם לא יודעים מה הם בדיוק עושים שם, הייתי אומרת שהלוואי ויכנסו רק לפורום הזה ולא למקומות אחרים...

(החמשושיות) גולשות גם בפורומים אחרים אז אולי אפילו עדיף שהן נתקלו בנושאים גם מנקודות מבט דתיות?

אבל אולי אולי יש כאן מישהוא בזמן האחרון שהוא זה שקבוע מעלה את ההודעות האלו? 

איך אומרים, אולי זה קצת פרנואידי המחשבה הזו, לא יודעת.

אין דבר כזה, את יכולה לטפל בפטריה כל הזמן. מה הקשר בכלל???

אני סובלת מפטריה קבועה בהריונות ותמיד מטפלת מיד (לפעמים 3-4 פעמים בהריון).

ממש נשמע לי לא נעים.. אני ישר מטפלת בזה, זה מממש לא נעים ויכול להחמיר אם לא מטפלים..

לא שמעתי על זה שאסור עיסוי פרינאום אם יש פטריה-אבל זה לא אומר כלום.. (פשוט נשמע לי מוזר שאסןר כי זה שמן "ניטטרלי" וזה הקטע שלו- אז מה הוא יכול לעשות לפטריה כבר...?)

לדעתי ברור שלטפל בפטריה, בעיקר בשבילך.. ואז כמובן לעשות עיסוי..

אני לא מכירה אפי נו ולא שומדבר אחר לעניין זה, (השמתמשי בשמן שקדים..) אז אין לי אפשרות לעזור עוד..

(כך שכנראה אפשר לעשות עיסוי... הייתי ממש מסכנה אם בזמן הלידה המיילדת הייתה אומרת לי "סליחה, אבל כשיש פטריה....")

והיא נעלמה בשנייה שהתינוק יצא

נראה לי קצת תמוה שהרופאה לא נתנה לך טיפול בפטריה עד עכשיו.

חוץ מעיסוי פרינאום את יכולה לעשות אמבט אדי רוזמרין, אבל זה פחות אפקטיבי.

אסור לעשות עיסוי פירנאום כשיש לך פטריה.

מישהי מבינה ויכולה להסביר?

זאת המצווה הזאת ,שונאת את המקום הזה . ראוי לציין שאחת הסיבות  שאני לוקחת גלולות אם לא הסיבה הכי גדולה היא שאני לא רוצה לקבל מחזור...

לא שהייתי מעדיפה את הצד השני, כן?

אבל למרות זאת באמת מרגישים שזה חסר בקשר. צריך להשתדל ליצור את ההתלהבות והציפיה כמה שאפשר גם כשמותרים הרבה זמן. לעשות נגיד פעם בחודש ערב מ-מש מיוחד ומושקע וכל מיני כאלה. 

אני מבינה שגם את לא מהשונאות מקווה, אז אני ממש ממליצה לך ללכת בתשיעי לטבול, זה מרגיע, זה משחרר, וזה אפילו נותן טעם של התחדשות בכ"ז, לא ראית תמקווה כבר 8 חודשים בערך.. [וגם אומרים שזה סגולה..]

מצער מאוד מאוד לקרוא את כל התגובות על המקווה, לדעתי זו המצווה הכי מקסימה ומרגשת שיש

אני ב"ה משתתפת בלימוד קבוע של נשים נשואות שלומדות ביחד  עם רבנית צדיקה את ההלכות וגם הרבה מאוד מעבר

אותי זה חיזק מאוד, אני ממש מחכה לטבילה, זו חוויה מדהימה בעיניי.

אנחנ לומדות עד כמה חשוב להשקיע בקשר הזוגי ע"י המצווה הזאת וכמובן- ככל שיותר משקיעים בתפילה ובלימוד וגם טכנית (לבשל משהו טעים לליל הטבילה ולנוח באותו יום כדי להיות רעננה ורגועה וכו') אז גם מרגישים את ההבדל

אני חושבת שכדאי למי שלא מתחברת ללמוד על הנושא מבחינה רוחנית ופנימית ואם ההליכה למקווה היא כזה סיוט אז אולי צריך להחליף מקווה למקווה נקי יותר או מקום עם יחס יותר טוב מצד הבלניות וכו'

אצלינו הימים שאסורים הם ימים מאוד מיוחדים, נכון שקשה והכול ,אבל זה זמן לפתח את הקשר הנפשי ע"י דיבור ואח"כ כשמגיעים לקשר הפיסי הוא כל פעם נעשה גבוה יותר ויותר

ממש חבל שנשים מגיעות למקומות כאלו, ברור שזה לא רצון ה'. המצוות נתנו לטובתינו.

מעניין למה מגיעים למצב כזה, אולי מהדרכה לא נכונה מלפני החתונה?... באמת חבל

עם ההתרחקות אין לי בעיה, דווקא הגעגוע הופך את הערב שאחרי המקווה לערב קסום ממש כמו ליל החתונה,

אבל החוויה של הטבילה ממש שנואה אלי.. גם הטבילה במקווה שטבלו בו נשים לפני דוחה אותי, גם העמידה מול הבלנית..... חוויה ממש לא נעימה, לא מתגעגעת לזה בכלל!!!!

יש כל כך הרבה דברים הרבה יותר מגעילים ומלוכלכים בעולם הזה שאנחנו נוגעים בהם בלי לחשוב פעמיים (תחשבי לדוגמא על מקלדת, ידית או הגה. בד"כ הם מלאים בהמון חיידקים.....ובבריכת שחייה? בכלל...), אז דווקא המקום שיש מישהו שחשוב לו ואחראי לנקות אותו, ושנכנסים אליו רק אחרי שניקית את כל הגוף ועוד בדקת שלא נשאר שום לכלוך?

ממליצה כמו שהסביר ללמוד עוד את העומק של הטבילה, ואם זה עדיין דוחה אותך, כנראה שכדאי לחפש מקווה טהרה אחר. אצלנו, למשל, הבלנית לא נכנסת עד שאת לא במים, ויוצאת מהחדר לפני שאת יוצאת חזרה (אלא, כמובן, אם את מבקשת שלא תנהג ככה).

שלמקווה את נכנסת כולך בלי בגדים, בהגה של המכונית או בעכבר רק היד שלך נוגעת.

אבל עדיין, כפי שכתבתי...

את כל ההכנות הנפשיות והטכניות אני מכירה, וזה לא עובד. זה היום הכי לחוץ בחודש, יום נורא ואיום. 

ואגב ההחמרה של 7 נקיים זה לא רצון ה' אלא חומרה מתקופת התלמוד. 

למה מגיעים למצב כזה? כי זאת מצווה סיוטית, דוחה ומשפילה. זה למה (בלי קשר למקווה או לבלנית, הם בסדר).

אני אוהבת את בעלי ולא מבינה למה צריך את השבועיים הסיוטיים האלה.

וב"ה שיש מספיק נשים נורמליות שחושבות כמוני.

אגב, לגבי השבעה נקיים שאלתי השבוע את בעלי והבנתי שבנות ישראל קבלו על עצמם שבעה נקיים רק על כתמים בזמן מחזור גם לפי התורה צריך לחכות שבעה ימים- יכול להיות שזה לא מדויק כך זכור לי.

וחיוכים12- יכול להיות שלך זה נחמד וממלא אותך לידיעתך יש הרבה שזה קשה  להן מאוד!!! וידוע שכתוב שאסור לומר על אכילת חזיר שזה מגעיל ולכן אני לא אוכל אלא, צריך לומר בגלל שהתורה אסרה אני  לא אוכל אולי ההתבטאות היתה מידי קשה ולא כ"כ במקום  אבל מותר לנו לומר שקשה לנו ובכ"ז אנחנו מתגברות, וזה המסירות נפש שלנו ויש לנו על זה שכר ענק בשמים -לפום צערא אגרא.

הזו, לאחת שלא אוהבת את בעלה או משהו, או ללא נורמאלית.. כמה תגובות פה הצחיקו אותי. [בציניות כן?]

נראה לי שלקחת את דברי למקום לא נכון. התכוונתי שאם לאישה יש קושי נפשי בקיום המצווה זה לגיטימי וברור. השאלה היא מה היא עושה עם זה. אני ניסיתי לתת דרכים שיכולות לעזור לנשים לקבל מבט אחר על כל עסק. למי ששומרת כמו שצריך אז זה דבר מאוד מרכזי בבית ובזוגיות ואם היא סובלת מזה זה דבר בעייתי מאוד. לה ולבעלה.

ולגבי השכר, בודאי שעל כל מצווה מקבלים שכר ובמיוחד ודווקא כשצריך להתגבר על קשיים אבל ההבדל בין אישה ששמחה בקיום המצווה ומגיעה לבעלה אחרי הטבילה כשהיא שלווה ומאושרת מול אישה שעושה הכול מתוך הכרח וסבל זה משהו אחר לגמרי.

אישה שסובלת מזה מפסידה כ"כ הרבה וכואב לי בשבילה. בדיוק בגלל זה ניסיתי להציע הצעות איך אפשר לשפר את המצב. וד"א אפשר לשמוח מאוד במצווה גם כשזה קשה, זה לא סותר אחד את השני. גם לי לפעמים מאוד קשה בזמן ההרחקות ואני מרגישה שאני חייבת אפילו איזה חיבוק קטן לפעמים אבל אני שמחה גם בזה כי אני יודעת שכשאני אהיה טהורה בעז"ה, זה יהיה כ"כ מתוק ושמח שזה נותן לי כח להתגבר.

לפני שהתחלתי ללמוד היו לי גם כל מיני קשיים במיוחד ב7 נקיים שנהייתי היסטרית לגמרי מהבדיקות. היום, אחרי שעשיתי עם זה עבודה, אני הרבה יותר רגועה וזוכה , בדר"כ, לעשות את זה מתוך שמחה ושלווה.

בהצלחה לכולן מכל הלב.

מדברי שמי שלא קשה לה לא אוהבת את בעלה.

וכן בפרוש כל הכבוד לך שככה את מצליחה להתעלות על עצמך ולראות את זה ככה.

ואני חושבת שזה גם סוג של אופי המדריכת כלות שלי אמרה לי לפני החתונה שביום המקווה יש יצה"ר מיוחד וזה נהיה קשה ומסורבל וגשם וכו'. לעומת משהי אחרת שדווקא אמרה לי באותו זמן שביום של המקווה היא מקבלת מרץ מיוחד לרוץ ולגמור ולא משנה אם יש קור אימים וגשם שוטף וכן על פי מה שידוע לי לשתיהן יש זוגיות מדהימה כוונתי לומר שכל אחת רואה את זה בצורה שונה ומקבלת את זה בצורה אחרת.

בכל אופן ישר כח ענק והמון חיזוק לכל בנות ישראל באשר הן שמקימות את המצווה הן בקושי והן בשמחה זה זכות ענקית  לעם ישראל.

צל"ש לנו...

לפנק את עצמי בשעווה בכל הגוף(תוך כדי לא פינוק רק אחרי)

ומסא'ז-אפילו לעצמי, אני עושה רפלקסולוגיה ועיסוי ברגליים,

לקנות בגד חדש או מצעים או מגבת או נר ריחני.

לדאוג שיהיה משהו טעים ומיוחד בבית שאני חוזרת-סושי, עוגה מיוחדת, גלידה שווה

לשים דיסק נחמד תוך כדי התארגנות,

והכי כיף לעשות את כ-ל ההכנות בבית בנחת, עם הרבה מים חמים בדוד, ולבוא למקווה רק לטבול, בלי הלחץ של להתארגן שם-אבל עוד אין לנו ילדים, לנשים עם ילדים יכול להיות שעדיף לעשות את ההכנות במקווה-אבל זה בהחלט יכול לבאס כי יש הרבה מקוואות אפרוריים והדלתות נמוכות, וכל מי שמחוץ לחדר התארגנות שומע כל מה שקורה בפנים וזה לא נעים...

אולי אם יש אפשרות לדאוג שבזמן ההתארגנות הילדודס לא יהיו בבית, או שמישהו יעסיק אותם..

זה הכי מטריף אותי!

א' איך יודעים ש"בנות ישראל קבלו על עצמן"?! מי יודע מה "בנות ישראל" קיבלו?! מה, הן עשו שיחת ועידה מעל פני כל הגלובוס?! לא. זה גברים, חז"ל, או מי שזה לא היה.

ולמה היום אני צריכה לשמור עוד 7 ימים כשאני לא מדממת בוודאות?! הכי אני נקיה! יום יום יום, 7 ימים מבוזבזים כשאני נקייה!

וכדי "לפצות" ולהרגיע אותי- עוטפים (מנסים...) לעטוף לי את זה בנוי ויופי...

מתעבת את זה. ולא מפסיקה להתקומם.

לפני י"ד בניסן (כלומר, מעבר לחיוב בגמרא). זה בלי שהן עשו שיחת ועידה, זו עובדה. כל אחד יכול להעיד שזו המציאות היום, וכך בנות ישראל נוהגות. מי שהעיד על המנהג - חז"ל. אבל אין סיבה לחשוב שמי שבפועל הנחיל את המנהג לא היו הנשים.

גם אני מהמתקשות (לא קשה לי מחשבתית, בכלל לא, קשה לי בפועל), לא מתגעגעת בכלל, ומקווה שגם אחרי הלידה יחזור כמה שיותר מאוחר.)

תסתכלי בתגובה שלי כמה תגובות למטה..

את יודעת, חז"ל יכולים לומר "קיבלו על עצמן" כי אילצו אותן או הורו להן להחמיר, והן "קיבלו"...

לא רואה סיבה ש"כל בנות ישראל" תקבלנה על עצמן להיות מורחקות מבעליהן עוד שבוע ימים לסתם, ולא נראה לי שזה "כולן"... אני לשם שינוי לא רואה טעם או סיבה להוסיף לי "שבוע נקיים" על מה שהתורה (ציוותה לא לבוא על אשה נידה)

ועוד ים טענות וכאן ועד עזה.

אתם יודעות שמי שלא מאמין בתורה שבע"פ לא נכלל בתוך עם ישראל.

אסור להתחתן עם הקראים!!!

אז נכון, בתורה כתוב שאסור לבא נידה.

אולם חז"ל הוסיפו לנו את 7 הימים..

אני חושבת שמתחיל להיות מוגזם כאן הדיון והזילזול הבוטה על חז"ל

ובפרט שהוא נעשה באנונימי.

בהקשר של לשבת על טיפת דם כחרדל או משהו בסגנון.

בכל מקרה, אני לא רוצה להסביר דברים שאני לא מספיק מבינה בהם..

מצרפת קישור למאמר:

http://www.puah.org.il/ViewArticle.aspx?ArticleId=194

אלא בגלל שהיום אין דרך לדעת אם את זבה גדולה או קטנה,

צריך לספור נקיים תמיד כזבה גדולה.

אין לי מספיק ידע וכח לפרט עוד, אבל באתר של מכון פועה יש מאמר שלם מקיף

ומפורט על זה, אם בא לך לרדת לעומק..

את המצווה הזאת הקב"ה נתן לנו ויש לה סיבה!

גם אם את ב"ה נהנת מאוד עם בעלך וקשה לך עם כל ההרחקות.

כנראה שהקב"ה יודע למה הוא נתן את המצווה הזאת.

אבל יש לי הערה קטנה..

לפורום, נכנסות גם רווקות ואולי אפילו כאלה של שומרות תורה ומצוות לעת עתה.

תזהרי קצת..

שחלילה לא יקרה מצב שמשהי תקרא את ההודעה ובעקבותיו תקבל אומץ ו"עידוד" פשוט לא ללכת.

כלומר, שבשבילה זה גם לא כ"כ נעים/ נח/קצת מבייש.

אבל הידיעה שיש עוד אנשים ש"שונאים" את המצווה הזאת יכולה לגרום להם לאזור אומץ..

את צודקת! לא נעים לעמוד מול משהי ככה.אז אולי תבקשי מהבלנית להסתובב כשאת נכנסת למים.

את צודקת! לא נעים כ"כ להכנס ל"בריכה" שהרבה טבלו שם לפני. אבל האם אף פעם לא היית בבריכה א בים.

היצר הרע כנראה יודע שהמצווה הזאת כ"כ חשובה וקדושה ונעלת.

שהוא מצליח לתפוס אותך במקומות שקשה לך.

אל תשכחי, שזאת המצווה היחידה שניתנה לנו!!!

ועל ידה אנחנו מקימות בית טהור ויולדות ילדים קדושים וטהורים.

מאחלת לך שתצליחי לראות את האור והכיף במצווה הזאת

בהצלחה!!

בתקופת ההיריון ממש התגעגעתי לזה, לגעגוע, לחידוש, למצווה הכל-כך מרגשת הזו....

ברור שזה קשה ולא נעים להתרחק, לא צריך לספר לי את זה בכלל, אבל לחזור מחדש....וואו! בדרך חזרה מהמקווה בפעם האחרונה הודיתי לקב"ה שנתן לנו את המצווה הזו יחד עם שאר המצוות. בנות ישראל, אשרינו שזכינו להיות חלק מהעם הזה!

ואני לא חושבת שאני חיה בעננים. קשה, ולא תמיד רואים את זה באמצע, אבל בתוך כל הקשיים חשוב לזכור שבסוף אנחנו אומרים שהיה שווה את זה, אז למה לא כבר עכשיו?

אני מבינה גם את הגעגוע.

אבל אני אישית מעדיפה להיות מותרת..כל הזמן

כלומר- אם חסרה לך חווית הטהרה, אז פשוט תלכי לטבול...

זה מה שאני עשיתי...

בבית חולים נתנו לך את זה או אופטלגין כדי לשכך את כאבי

התכווצות הרחם אחרי הלידה, וידעו שאת מניקה,

אז מסברה... כן.

מקווה שאני לא מטעה.

אבל צריך לזכור שזו הדמיה, ולא ממש העובר בעצמו