פורום הריון ולידה (עמוד 5125)

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא עגול ומשעמם..

ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

צר לי על האורז ,אין לי עצות

מצטרפת לי כבר יש טמטמת תמידית 6 שנים ב"ה הריון הנקה וחוזר חלילה!

משחילה תו"כ שיחה ונותנת אפשרות לחברה להתעלם אם היא צריכה זמן לעכל, ובינתיים להמשיך לדבר בנושא הקודם [מספרת באיזור חודש חמישי]

אבל היה לי יותר קשה לספר לה אם היא היתה מחכה הרבה זמן להריון..

בהריון הראשון סיפרתי לחברה הכי טובה שלי בשבוע 7-8 בערך וזה היה טוב ומצויין לשתינו. חלק מהשיקול היה שהיא כבר נשואה שנה יותר ממני בלי ילדים וידעתי שזה ישמח אותה.

 

בהריון שני סיפרתי לה בשבוע 16 בערך ואז היא סיפרה לי שגם היא בהריון טיפה אחרי, וזה היה כשניפגשנו אחרי הרבה מאוד זמן.. (והאמת היא שטיפה נפגעתי באותו רגע שהיא לא אמרה לי עד שאמרתי לה ואז הכניסה את זה זגם היא בהריון, אבל עבר לי תוך חצי שניה בערך מרוב התרגשות!)

 

בהריון הנוכחי סיפרתי לה סביב שבוע 15 וזה היה בטלפון כי אנחנו כמעט ולא נפגשות, אז אם לא אספר לה טלפונית היא תגלה בטלפון של "נולד לנו...|

 

 

במיוחד אם זה מישהי שקשה לה,מעדיפה שהיא תשמע ממני דרך הטלפון..

דברתי על זה עם חברות  כשראו בטן.

לא חשבתי שהם יפגעו.......

גם אני לא חשבתי שאני אמורה להפגע........

נחשפתי לעניין הזה רק בפורומים......

השאלה היחידה מבחינתי היתה "מתי אומרים להורים".

את שאר המשפחה השארנו לשיקול ההורים.

 

אני שואלת כי ממש מעניין אותי איך זה הולך בד"כ,כי עוד אין לי נסיון בזה.

ולכן חשוב לי לשמוע.

הן יודעות עם כולם כשיוצאת בטן.

אולי לחברה טובה קצת לפני.

מי שרואה רואה

שאני הולכת לעשות בדיקת הריון ואני רוצה שהיא תיהיה הראשונה לדעת.

כמובן שטכנית היא ידעה השלישית כי אני ובעלי ידענו והאחות שפתרה לנו את התשובות ואז החברה שלי.

ב"ה שנה לאחר מכן הם נפקדו אחרי 4 וחצי שנות המתנה,

וברגע של כנות היא אמרה שהגילוי הזה עשה לה הכי טוב

תחושת של סודיות ואמון שהפכו את ההריון שלנו למשהו מיוחד ולא רגע של קנאה.

להגיד לחברה טובה שמחכה גם היא להרות ומחכה ומחכה האם זה לא שובר את הלב שלה?

 

אנא החכימוני אולי?

אני חושבת שאם חברה טובה שלי תהיה בהריון אני מאד מאד אשמח בשבילה ודווקא אם היא לא תספר ותחכה שאראה לבד ישבור לי את הלב.כי זה שעדיין אני לא בהריון לא אומר שאני לא בן אדם שרוצה להשתתף בשמחת חברתי

להריון כבר כמה שנים?(יש לה כבר ילדים ומאוד משתוקקת לעוד!)

גיסתי מחכה כבר למעלה משנה וחצי (הם התחתנו לפנינו..) וסיפרתי לה כמו ששירשור אמרה שזה סוד ועוד לא סיפרנו לאף אחד..

 

היא שמחה מאוד והיא הרגישה ממש טוב שסיפרתי לה בין הראשונים..

לי יש 2 גיסות שהן עכשו בהריון והן לא סיפרו לי כלום וחיכו שאראה לבד וממש ממש נפגעתי.

בתור אחת שמחכה זה פוגע שמחכים שיראו.תחשבי שראיתי את שתיהן באחד החגים ופתאום אני רואה ששתיהן בהריון וזה היה ממש קשה.

 

עדיף בצורה שהכי לא תפגע בה. ותלוי גם בסוג הקשר שלכן..

מי שאספר לה כשיקרה ח"ו משהו רע, אספר גם כשיקרה משהו טוב.

פעם היתה לי הפלה, והייתי חייבת לספר לאנשים קרובים אלי כדי לקבל תמיכה. היה לי מאוד לא נעים להתקשר למישהי קרובה, לספר שהייתי בהריון וזה נגמר... כאילו אני יכולה לשתף רק כשרע, ולא כשטוב...

מאז זה מה שאני עושה. יכולה לספר לחברה טובה באותו יום שגיליתי, אם היא חברה כ"כ טובה שהייתי מספרת לה על אכזבה או כאב.

אני מתבאסת שחברה "פתאום" מודיעה לי שהיא ילדה.

חלק מהשמחה,ההתרגשות וההתלהבות קשורות בציפייה.

לכן כיף לדעת לפני.

זה לא סוד!

מי שפחות קריטי רואה לבד או שומעת משמועות...

 

מתי ואיך אתן אומרות לסבתא שלכן/של הבעל?

איכשהו שלא ברצוני כמה בנות ידעו  ממש בהתחלה, בהתחלה זה הכעיס אותי אבל אח"כ למדתי לקחת את זה בקלות..

וחוצמזה- סיפרתי לחברה מאד טובה שאנחנו מדברות כל הזמן והיא בעצמה בהריון- בהתחלה כי רציתי שזה יהיה משוחרר מבחינתי ולא שכל הזמן היא תספר לי על ההריון שלה ואני אשקול כל מילה שיוצאת לי מהפה" אולי היא תבין"...

מה עושים. תלוי בך, ביחסים שלך עם אנשים ועם האדם הספציפי.

 

לי אישית, הריון מרגיש דבר מאוד אישי, כך שסיפרתי לאנשים בשלבים מאוחרים יחסית. בעלי היה שמח לספר קודם - לא הבין למה לא.

אין בזה כללים , בכלל. רק תהיי שלמה עם עצמך...

אם זה חברה דיי טובה שאנחנו יחסית שומרות על קשר אני יפגע לשמוע את זה מאנשים אחרים..

אם היא מחליטה לא לספר לאף אחד אז במקרה הזה כשהיא מחליטה כן לספר- שתספר לי..

כי זה מאד פוגע שהייתי איתה קצת שותפה בקושי ופתאום זהו..היא נכנסה להריון ומתרחקת לה...

 

עכשיו חברה שלי ששתינו נשואות שנתיים נכנסה להריון וסיפרה לי בחודש שלישי..

 

אבל ראיתי עליה קצת 

 

וגם שמעתי ממישהי, אבל במקרה שמעתי זה ממש לא היה אמור להגיע אליי...

 

ומאד הערכתי אותה שהתקשרה לספר כי זה רגישות בסיסית לדעתי...

 

לא צריך לברוח ולעבור לצד השני של המדרכה רק בגלל שאת כן והיא- עדיין מחכה...

לגיתי על הבשורה והיא ממש שמחה!!

 

אני מקווה שלא נשברה....

חילבה זה הדבר ביחיד שהוכח מחקרית.

והכי טוב זה לנוח ולאכול נכון.

אני חושבת שלכל אישה יש בעברה תקופות שהמחזור היה חריג בצורה קיצונית, וזה בסדר! אנחנו אנשים ולא רובוטים.

כשזה קורה כשרוצים להרות - זה ממש אתגר לנפש...

את יכולה לפנות לרופאת הנשים, והיא תמליץ לך אולי על בדיקות ואולי על הורמונים.

זיכרי שחלק מהבדיקות עלולות להיות לא נעימות, ושלהורמונים עלולות להיות תופעות לוואי.

קחי את הזמן והמחשבות לשקול, אילו מההמלצות של הרופאה תרצי לאמץ מיד, ועם אילו תרצי להמשיך ולהמתין, לתת הזדמנות לגוף שלך להיכנס מחדש למסלול בכוחות עצמו

בשורות טובות!

וניסינו להיות יום כן יום לא כדי שנתפוס אבל-

זה היה בלתי אפשרי!! זה קשה להקפיד על יום כן יום לא במיוחד שמותרים מלאא זמן...

שהייתי אצל הרופאה היא עשתה לי אולטרסאונט וגינלי אחרי חודשיים וחצי ואמרה שהיא רואה שהיה ביוץ ותוך שבועיים גג אני אמורה לקבל מחזור כי היא לא יודעת בדיוק מתי הביוץ היה..

ובאמת אחרי 12 יום קיבלתי מחזור..

לפעמים יש ביוץ מאוחר במיוחד אצל נשים עם מחזור לא סדיר..

ואני מציעה לך-

יש כדורים שיכולים לסדר את זה ויש עוד פתרונות..

לכי לרופאת נשים ותגידי לה שאין לך מחזור מסודר ואת רוצה להרות אז מה עושים..

בהצלחה!!!

התקווה שנצליח לתפוס תביוץ במהרה.. ;)

אולי תתקשרי למוקד אחיות להתייעץ

אולי זה דלקת פתוחה?

ואולי הוא סתם שרט את עצמו בטעות עם הציפורניים?

עבר.

ואתמול ראיתי את הדם והוא יבש לגמרי.

 

ואני בלאומית

לפעמים העור באוזן הוא חלש ואז הדלקת לא נשארת ביפנים אלא העור נקרע קצת והמוגלה יוצאת החוצה. ואז רואים כמו נזלת כזאת מהאוזן. יכול לקחת הרבה זמן עד שהעור שם ביפנים מתאחה בחזרה והחור נסגר.

לפעמים גם לוקח זמן עד שהדלקת עצמה מסתיימת. אז אולי כדאי להראות לרופא ולטפל.

בקיצור אם יש שם חור אז הגיוני שיהיה קצת דם נראה לי. אם זה לא חוזר לא הייתי נלחצת.

 

דרך אגב לפי מה שידוע לי דווקא דלקת פתוחה לא כואבת.

וחשוב לשמור על האוזן יבשה כשיש מצב כזה שלא יכנסו מים פנימה ויגרמו לדלקות חדשות.

אני נוגעת לו באוזן והא לא מראה שום סימן שזה מציק לו,

 

נראה לי אני אראה מחר מה קורה עם זה והכי הרבה נידחף לרופאה...

כתבתי לך דלקת פתוחה לא כואבת. זה כואב כשהמוגלה סגורה ביפנים.

וזה תמיד היה שריטות שהקטן שרט את עצמו.

 

אם את דואגת, אולי תשאלי במוקד של הקופה? או בטיפת חלב?

קודם כל חשוב מאוד שתלכי לרופאת פוריות ולא רופאה רגילה.

כי לפעמים רופאים סתם מחלקים כדורים ובכמויות וזה יכול להזיק.אני לקחתי את הכדורים האלו ולא הרגשתי תופעות מסוימות.

וגם עוד משהו חשוב כשזה במסגרת טיפולי פוריות הכל יותר מדוייק והרבה יותר סיכויים להצליח.

או שאת מכירה מישהי שזה עזר לה?

ודווקא אני כן אצל רופאת פוריות..

פשוט היא רופאה חדשה שלי ונתנה לי המון דברים לעשות והרגשתי שהזמן אצלה מבוזבז..

כי תמיד כל דבר מתחילים שמקבלים מחזור אז יוצא שהתבזבז המון זמן בגלל זה..

ומזה אומר במסגרת טיפולי פוריות?

הרופאה אמרה שהיתה צריכה להביא לי את זה ממזמן כבר היא פשוט חשבה שהבעיה שלי אחרת..

מקווה שזה יעזור.

אולי כדאי שתעברי לרופאה אחרת?

אם את רוצה לדבר יותר אפשר באישי את יכולה לפתוח ניק חדש

 

אני בניק היינו כחולמים

לפני ההריון הראשון היה מחזור ארוך וכבד.זה עזר מאוד לא היו תופעות.ואני הלכתילרופאה רגילה שמכון פועה ממליצים עליה.

11 חודשים אחרי החתונה

שלישיה

 

 

רוצה?

כי לא חייב שכל הבציות יופרו.

אני רואנ שמידי פעם צצות שאלות..

ובכלל זה מצב לא פשוט., ולא כ"כ רוצים\אין את מי לשתף..

נראלי שזה יכול לעזור להרבה מטופלות..

 

ולפותחת השרשור-אני כמוך בעקרון,

רק שאני הפסקתי לקבל מחזור..אז אני לא יכולה להתחיל לקחת את הכדורים

אבל שמעתי שזה עוזר

 

ליבי איתך..בהצלחה

ושבעז"ה תיקלטי במהרה!

 

 

ו

ולגבי איקקלומין,

אני לקחתי.

חוץ מהתופעה שזה מכשיר יותר זקיקים (ואז יש יותר סיכוי להריון- ויכול להיות שזה יהיה הריון מרובה עוברים)

זה לא עושה דימומים או משהו כזה.

וזה עזר.

בנק' התחלה מסויימת, יודעים שאת לא בהריון, לא מבייצת היום ואפשר להתחיל לטפל במחזור הבא, זאת אומרת בביוץ הקרוב שיהיה בעיקרון אחרי 14 יום.

אני לקחתי ב2 ההריונות הקודמים שלי איקקלומין כי יש לי בעיה של שחלות פוליציסטיות.

אין לזה תופעות לוואי בכלל אבל זה כדור הורמונלי ולוקחים אותו רק אם יש בעיה של ביוץ.

 

לגבי תאומים או שלישיות - יכול להיות שזה מגביר את הסיכוי אבל כנראה שלא כל כך בהרבה, אצלי ב2 ההריונות היה תינוק אחד..

אולי תלכי על טיפול אלטרנטיבי דיקור למשל ידוע מאוד שהוא עובד מצויין בתחום הזה

ולא מזה נקלטתי להריון אבל זה כי הבעיה היתה חמורה משחשבו.

בניגוד לעונות הקודמות לי זה כן עשה גלי חום ותעתועי ראיה קלים. לא היסטרי ואין לך מה לחשוש מזה.

דימום זה לא עשה.

בהצלחה רבה,

ושימי לב שלא מורחים אותך יותר מידי זמן עם הכדור הזה כי אסור לקחת אותו מעבר ל6 מחזורים אם אני לא טועה.

שלקחתי אצלם את הכדור. כי המחזור שלי היה מאוד לא סדיר.

מה שמעניין הוא שאחרי כמה שנים זה הסתדר וכיום אין לי בעיה להכנס להריון.

כך שזה לא מחייב  שבכל ההריונות שיהיו ב"ה תצטרכי את זה.

הכל ממנו יתברך.

 

ממה שהבנתי מהרופאה שלי איקוקלומין עוזר למי שיש שחלות פוליציסטיות,

 

 לי מחזור לא סדיר, ותמיד פספסנו את הביוץ, אז הרופאה קודם הפנתה אותי לאולטראסאונד בזמן הביוץ, כדי לבדוק מה קורה שם, אולי זה באמת שחלות פוליציסטיות.

ב"ה נכנסתי להריון טבעי לפני שהספקתי ללכת לאולטראסאונד, לכן, אני לא הייתי לוקחת תכדור לפני בדיקה, כי בעיני תמיד עדיף להמנע מכדורים לא טבעים, ולהיות בטוחים כשלוקחים אותם.

 

 

שבמעקב זקיקים שום זקיק לא התפתח..

 

וחודש לפני כן קיבלתי בהפרש של שלושה חודשים

 

אז היא אמרה שלפעמים יש ביוץ ולפעמים אין...

 

לכן המליצה לי לקחת את האיקוקלומין...

 

 

 

היה נשמע כאילו לא עשית מעקב זקיקים..

יש כל מיני סוגי הפרשות שיכולות להגיע פתאום

ואגב

גלאוון גם עושה לא מעט פטריות , אולי זאת פטריה?

זה קצת מוקדם מדי לדמם השתרשרות 

מקווה שהכל בסדר

 

שבגלל שיבוש ההורמונים ייתכן שזה תחילת-מחזור או סתם דימום הורמונלי...

תקחי לרב בכל מקרה.

ואולי זה טוב שזה יוצא לך עם ההתקן, כי הרבה פעמים מתחיל דימום בעקבות ההתקן, אז לפחות שזה יצא לך יחד ולא תצטרכו להתרחק ב2 זמנים שונים...

בהצלחה מתוקה!

קורה הרבה אחרי לידה.. 

תשאלי את הרב מה הכללים שלכם..(טישו צבעוני, רק שחור וכו'..)

אם זה לא נראה לך מלחיץ- חכי לבוקר.

ובינתיים תנוחי...

כלומר, למה לצפות?

אילו בדיקות היא תעשה לי ומה בדיוק מטרתן?

סליחה על החפירה, אני פשוט רוצה להיות מוכנה נפשית אם היא תעשה בדיקה וואגינלית

 

אה.. והתור רק אחה"צ, זה מאוחר? או שזה עדיף על ללכת למיון?

יש מצב שתעשה בדיקה וגינלית  עם מכשיר (אם מרפים -לא כואב) כדי לבדוק מה מקור הדימום

אם יש לה אולטראסונד בחדר היא תרצה לראות את שלום העובר

 

מתפללים לטוב

בעעעעע

 

אתמול הסתובבתי קצת עם הילדים, עשיתי קניות לשבת, לא סחבתי! הכל היה בעגלה..

אוףףףף

 

ובערב דימום.

 

ועכשיו הוא ממשיך...

 

מה יהיה? מה, אני צריכה לשכב ולא לזוז?

והייתי אצל הרופאה ביום א היא לא בדקה אותי וגינאלי,

אוףףףף

ואמרה לנוח ולשתות וזה החזיק רק יומיים

אני הולכת לבדוק שוב.. (והפעם אתעקש על בדיקה מקיפה)

מקווה שהכל בסדר

מה עשיתי הסתובבתי קצת?

באמת אני שואלת, לא מתוך כעס חלילה..

למה זה לא נחשב ללנוח?

ושאלתי אותה, את הרופאה, היא אמרה שזה בסדר..

אפשר להסתובב, אפשר לקחת את הילדים מהגן...

אשמח אנונימית יקרה שתפרטי

גם אם את לא ממש מרגישה את זה זה כבד ומאמץ...

 

להסתובב עם הילדים זה לא לקחת את הילדים מבגן ולחזור מיד הביתה...

 

אנחנו לא מרגישות את זה אבל זה מאמץ אותנו...

 

בדר"כ עושים את זה כי זה מה שצריך לעשות אבל כשאומרים לנוח זה לגמרי לנוח

אבל בכל זאת  ממש כדאי לנוח  כמה שיותר לפחות שבוע . ואח"כ להמשיך לשמור

שיהיה בהצלחה.

ובשורות טובות.

אני לא הייתי מצליחה לשאוב אפילו 30 סיסי

והתינוק שלי הכפיל את המשקל שלו תוך 3 חודשים...

 

מה עושים? תבדקי אולי משאבה אחרת תהיה יותר טובה

                 תקבעי שעות קבועות לשאיבה

                 תשאבי כשהתינוק יונק מהצד השני

 

אם את באמת חושבת שהחלב התמעט - לשתות הרבה ולנוח זה עוזר. וגם כדורי חילבה..

 

בהצלחה!!

בנוסף שקדים (גם שאר האגוזים, אבל הכי הרבה שקדים), בירה.

ויש לקנות כדורים טבעיים להגברת החלב (יש כל מיני שמות ונראה לי שכולם אותו דבר פחות או יותר) וגם כדורי חילבה- לי זה הציל את ההנקה...

זה מה שזכור לי כרגע...

הגוף שלך מייצר את הכמות הדרושה לתינוק, ויותר. ככל שהוא יונק יותר, כן הגוף שלך מייצר עוד ועוד.

מדוע את צריכה לשאוב? כדי לשאוב בצורה יעילה, צריך ללמוד, וגם לעשות את זה באופן קבוע.

חילבה עם ריח או בלי להגברת חלב ?

 

סליחה על הנצלו"ש, ותודה לעונות!!

אבל כמו שיוקטנה אמרה מאוד יכול להיות שלא חסר לך..

יש בנויות טבע והוא ממש מגביר.

ועכשיו אני רואה שהיא "נלחמת" כדי לינוק.

זה ניראה לי מצב שאין לי מספיק חלב עבורה..

לדעתי זה מאד אישי. העיקר שלא תרגישי מחויבת מצד ה"לא נעים" שבלידה עצמה.

בידיים מלאות!

 

ועוד משהו- שמעתי שזה  גורם עוד יותר לטחורים...

עזבי אותך מלא נעים בלידה..

המיילדות רגילות. ואת גם לא חייבת לדעת מה קרה שם בדיוק

בלידה הראשונה שלי- עשיתי חוקן, כי לא היו לי יציאות הרבה זמן והלידה ממש נתקעה, חשבתי שאולי זה יעזור...

היה ממש בסדר, בכלל לא הרגשתי אי נעימות של שלשולים. שמחה שעשיתי...

 

בלידות הבאות- הגוף שלי כנראה עשה לעצמו חוקן טבעי וממש לא היה צורך...

 

לכן, ההמלצה שלי- אל תחליטי מראש שום דבר, תראי ותזרמי. מה שחשוב שההחלטה לא תנבע מ"לא נעים מהצוות" אלא רק מ"הכי נעים לי"...

 

שיהיה בקלות!

אני ביקשתי מהמיילדת שתעשה לי כי לא רציתי במהלך הלידה להיות עסוקה בלא נעים, ומבוכה, אם פתאום באמצע יהיה.. וכל המיטה תתלכלך..וכו'.

למיילדות זה לא באמת משנה אבל זה היה להרגשה שלי.

אמרת שהרגשת קצת לא נעים בלידה הקודמת ובעיני אפשר למנוע את ההרגשה הזו בקלות.

אחרי החוקן חיכיתי כמה דקות ואז התרוקנתי פעם אחת וזהו. אח"כ התקלחתי. זה ממש לא סיפור.

 

אפשר גם לקנות בבית מרקחת: "פליט אנמה" או 2 "מיקרולקס" ולעשות לבד בבית כשמתחילים הצירים.

 

(אני  ממש לא בטוחה אבל נראה לי זה גם יכול להיות סיבה להתקעות לידה.- אבל בד"כ לא) .

 

הרבה ב"הצלחה

ורק טוב

המיילדת אמרה שהם ממליצים מאוד חוקן, כי הן ממש לא אוהבות את זה. כנראה שכן יש מיילדות שזה מגעיל אותן..

אני משתדלת להאמץ לחשוב שלא אכפת לי אם זה יקרה

(למרות שאכפת לי )

כי אני לא מתכוונת לסבול לפני הלידה..

וגם מה אם אני לא אספיק? (הלוואי)

עשיתי בשתי הלידות,

זה בערך רבע שעה לא כיפית ואח"כ הרגשה נעימה לאורך כל הלידה

גרם לי להרגיש כמו כשיש וירוס של שלשולים והקאות. בחילות מזוויעות. סוחט את הנשמה...

וזו גם הלידה היחידה שבשלב המעבר הקאתי ולא רק הרגשתי בחילות (לא יודעת אם קשור) ובקושי הצלחתי ללחוץ מרוב תשישות. כמובן שהתשישות היא שילוב של עוד כמה עניינים ולא רק החוקן שעשיתי או אולי בכלל לא קשור.אבל זאת החוויה שלי.

ומאז לא עשיתי מעולם. רק בלידה4 זה היה קצת לא נעים. אבל המיילדת התנהגה בכזאת קלילות וטבעיות ולא נתנה לי להתנצל אלא דאגה שאמשיך להתמקד בלחיצות. בשניה משכה את הסדין הסופג שתחתיי והחליפה אותו בלי לעשות סיפור.זה לא נעים, אבל בתגובה שלה גרמה לי להרגיש כ"כ טוב וטבעי ולא להתעסק בכלל בפדיחה.

תראי, לידה זה לא עניין אסטתי ויפה במיוחד.מתעסקים באיזורים בגוף שזה חלק מהעניין. וזה חלק מהמחיר של להיות מילדת. הקב"ה ברא כך את האינסטלציה שלנו. קבלי אותה בטבעיות. אף אחת לא רוצה להיות מובכת ולאבד שליטה, אך זה חלק מהתהליך לפעמים ומה לעשות....

שיהיה בידיים מלאות ובבריאות וקלות.

 

הוא עובר כרגע שינויים ולוקח לו זמן להתייצב לכן לא נראה לי שכרגע את בהריון

 

אא"פ שתמיד יכול להיות הפתעות גם בזה!!

 

בהצלחה ובשורות טובות!!

זה יכול לקחת גם שנה עד שחוזר הווסת (ואפילו יותר)

באופן עקרוני, אם אחרי חצי שנה לא חוזר, בהחלט אפשר כבר לפנות לבירור רפואי

בדיוק. מסקר קטן שערכתי ראיתי ש-4 שבועות זה ממש הנורמה. אבל לא מעט קבלו גם אחרי שבועיים ואחרי 6 שבועות.

אני הייתי שואלת רופאה אם אחרי חודשיים אין מחזור.

לי הרופאה אמרה שזה נורמלי עד חצי שנה אבל זה היה תוך כדי שהיא ענתה לטלפון אז לא הבנתי אם היא מדברת על הריון או מחזור (אבל נראה לי שהיא התכוונה למחזור), שאלתי רופאת משפחה.....

אם הגוף שלי יעבוד כמו תמיד ליל הטבילה יצא ב...ליל החתונה של אחותי.....מה עושים???? מאחרים לחתונה??? [ומגיעים לא מאופרים כי אני אעלם למאפרת שהזמנו לכולם... הולכים אחרי החתונה????[אני ממש לא אצליח להוריד את האיפור כמו שצריך] דוחים? בחיים!!! לא עשיתי את זה [12 שנה] כל מה שיש לי לעשות זה לנסות לקצר את הדימום, איך עושים את זה????

אל תדאגי, רוב הסיכויים שהגוף שלך לא יעבוד כמו תמיד.

למעשה אחרי לידה גם הגיוני בהחלט שזה לא יחזור בכלל למה שהיה לפני הלידה

 

ובאשר לשאלה מה עושים עם ליל טבילה שחל בחתונה, לא יודעת, תפני את השאלה לרב.

לך אנונימית יקרה, כדאי שתבררי אצל רב מוסמך לכך ותוכלי להות בחתות אחותך!!

הדימום שלי נמשך בד"כ 7 ימים ואחרי גלולות (+ פעם נוספת) 9 ימים.

במחזור אחרי הסרזט עשיתי הפסק אחרי 5 ימים. בפועל, יכולתי לעשות אחרי 3.

יום לפני המחזור התחילו לי כתמים רציניים ובגלל שאין יום פרישה לא נאסרנו.

א. לטבול עם השקיעה קרוב למאפרת...תספיקי?

ב. לטבול מאוחר בלילה לאחר החתונה. אני יודעת שיש מקומות שאפשרי.

אם את גרה בישוב זה בהחלט ניתן. בעיר צריך קשרים עם הבלנית.

 

מנסיון מורכב שלי, כשמאד רוצים- הקב"ה מסייע.

 

מזל טוב!!!

שלו.......עד שהוא חוזר לפעילות הורמונלית רגילה.אם את מעוננינת  בהריון  נוסף,פשוט תצטרכי להתאזר בסבלנות, אני אחרי  שהפסקתי  סרזט הלכתי לרופאת נשים ,והיא ראתה  שהביוץ כ"כ רחוק ....ע"י אולטראסאונד....בכל מקרה הלכתי כדי להחליף את הסרזט בגלולות אחרות.אבל אולי את יכולה בלי קשר לבקש מהרופאה שלך שתעזור לך בזה.

את הדימום. הוא גם יכול ליפול על ה7 ברכות שאמור להיות אצלי, אם אני אצליח לקצר את הדימום אני אהיה יותר שקטה...

חוץ מזה לא בא לי להתחתך ולשים בושם במצב הזה .

בסיעתא דישמיא

 

גם אני אחרי נטילת סרזט. קיבלתי מחזור לאחר חודש וחצי מאז הפסקתי עם הגלולת, חודש עם כתמים רבים ודימום קל... משתוקקת אנוכי להיכנס להיריון.. האם סרזט  גורם לעקרות משנית? ב-2 ההיריונות האחרונים שלי נכנסתי להיריון בלי בעיה.. האם עכשיו זה עלול להימשך הרבה יותר משום שנטלתי סרזט? למישהי יש מושג מה ההשלכות של נטילת סרזט להמשך הפוריות? ואולי אין בכלל השפעה.?. אשמח לתגובות...

זאת אומרת שהריתי 3 פעמים אחרי והילדים שלי בהפרש של שנה וחצי. עכשיו הייתי צריכה ליותר זמן . יכול להיות שלוקח קצת זמן לגוף לחזור לבייץ כל חודש כי באמת לא קיבלתי כל חודש אחרי הסרזט.

אני עדיין באמת לא יודעת איך להתארגן לחתונה,....לטבול אחרי זה נראה לי סיוט להוריד את האיפור[ולבא מאופרת קליל יראה מאוד מוזר למשפחה שלנו, האחיות שלי כבר קבעו עם מאפרת לכולם...] אם למישהי יש בכל זאת ידע איך אפשר לקצר את הדימום אשמח לשמוע

אבל תרשמי בחיפוש -טיפים לקיצור המחזור החודשי  יש שמה המון טיפים

שיהיה בהצלחה

את יכולה לפתוח ניק חדש אם לא בא לך להחשף..

 

בסד

אבל לפני האיחוד ילדתי שם את הקטן שלי והיה מדהים!!!!! ביקור חולים פשוט תענוג!!!!
שערי צדק לא אהבתי בכלל

אוף.. רציתי ביקור חולים כי שמעתי שאין סטאז'רים.. ועכשיו??

 

אבל לא בא לי שערי צדק.. לא אוהבת בכלל..

 

וגם לא הדסה.. (לא עין כרם ובטח שלא הר הצופים..)

 

 

בלגן מידי , ולקחת סיכון...

ואם כבר בחירה בין שניהם - מה יותר טוב איפה יש יותר יחס ומקצועיות?

אם יש שאלות בשמחה

אנסה לברר לך.

ויפעת, מחכים למוצא פיך בנושא..

בררת?

אבל כמובן אין שום בעיה ללדת שם. זה עדיין לרוב אותו צוות. חלק עזבו או עברו לשער"צ.

בינתיים קיבלנו הוראה מהרב לא ללכת שם כל עוד הענינים לא מסתדרים מאה אחוז..

תלוי איזהרופא/ה ומה המדיניות שלו/ה.

בעקרון - אם עשית כבר וגינלי והכל בסדר, אז עכשיו זה אולטראסאונד רגיל - לראות תנועות, כמות מים וכו'....

אני הייתי אצל רופא שגם לא עושה וגינלי בכלל - לא בתחילת הריון ולא בבדיקה אחרי לידה.

 

 

אני קצת חוששת כי הוא רופא ולא רופאה. 

בדר"כ אחרי שבוע 10 זה אולטרסאונד בטני.

תהני..

 

במעייני הישועה זה 3 לילות מהלידה, והם מחשבים מ12 בלילה יום חדש.

 

נגיד ילדת ב11:55 אז הלילה הראשון נחשב, ואז יש לך עוד 2 לילות.

 

אבל אם ילדת ב 00:05 נגיד, אז יש לך עוד 3 לילות.

 

בהצלחה!

כשהייתי קטנה גם לי זה היה ואמרו לאמא שלי שאם זה לא יעבור עד גיל שנה-יצטרכו לעשות ניתוח, אבל ב"ה זה עבר... (לרוב זה עובר מעצמו) מה שכן,זה יכול לצאת לי שוב אחרי הלידה מהמאמץ,ומזה אני מפחדת....

זה לא "שבר" כמו שאת חושבת. זה פתח בין שרירי הבטן, שאיפשר את זרימת הדם בחבל הטבור אל תוך הגוף שלה, ועכשיו, כשכבר לא צריך את הפתח הזה בין השרירים, זה ייסגר במהירות בע"ה כמו שאמרו לך, תוך שנה זה בדרך כלל מסתדר, ואפילו אז לא ממהרים לנתח, ובדרך כלל אם אין סיבוכים, ימתינו עוד.

אם את רוצה להיות רגועה אז אני ממליצה לך לקבוע תור לכירורג ילדים והוא יגיד לך מה הגודל של השבר.

אני בדרך כלל השבר הטבורי נסגר מאליו עד גיל שנה, במידה וישנו צורך בניתוח אז לא מנתחים את זה לפני גיל שנתיים, ככה הכירוג  שהיינו אצלו השבוע אמר לנו.

 

 

חשוב לשים לב שזה לא נהיה אדום, נפוח, קשה וכו- כי סה אומר שהמעיים נתקעו שם (כך הסבירו האחיות והרופאים..),

כמו שמרו לך- עד גיל שנה- שנתיים לא עושים עם זה כלום ורק מוודאים שזה נשאר ככה (כמו שתיארת- ניתן ללחוץ על זה, זה "יוצא" כשהיא מנפחת את הבטן, וזהו..) אם לא עובר- עושים ניתוח, הבנתי שגם זה ממש שטויות, לא היינו צריכים כי זה באמת עבר לו.. (הוא בן שנה וארבע, זה עבר לפני יותר מחצי שנה)

 

לא כואב לה! היא לא מרגישה משהו.. אם נראה לך שהיא ממש בוכה ואת לא יודעת למה כדאי לפתוח ולראות שזה לא זה (ז"א שזה לא אדום ונפוח וקשה)..

 

מעקב אצל אחות/ רופאה תמיד כדאי.. בטח בטיפת חלב יגידו לך מה לעשות, לא יודעת אם חייבים לקבוע תור לרופא..