אין כדור בטוח להריון

שגם שומר על הטהרה???

כמו מחזור... 

לקחתי בסוף כפית קינמון פעמיים ביום וגם כל השבעה נקיים ליתר בטחון.

ומאז כבר כמה חודשים לא נראה שום דימום...

אם הדימום ממשיך מדי הרבה זמן - מנסים לראות אם 2 כדורים ביום עוזרים.

בדר"כ הדימום מפסיק לאחר כמה ימים.

שבוע לאחר שהתחלתי היה לי דימום כמו מחזור. אח''כ זה עבר והצלחתי לטבול ומכיוון ששמעתי שזה יכול לעשות כל מיני כתמים אז לבשתי רק תחתונים שחורים ולא הסתכלתי אף פעם בטישו. פעם אחת קרה שראיתי איזה כתם ושאלנו רב והמראה היה טהור. מאז לא היה לי שום דבר במשך 10 חודשים. אבל זה מאוד אינדיבידואלי, כל גוף מגיב אחרת.

עם תופעות לוואי לא רק לטווח ארוך אלא גם לטווח קצר, ואחת מהן - דימומים.

הייתי ממליצה לך כמובן לנסות שוב, לא להתייאש מיד, אבל, וכאן בא אבל ענק שנוצר בעקבות חודשים של דם ודמע, אם את רואה שזה לא מסתדר, תעזבי!!!

פני למכון פוע"ה, הם אלופים בעניין, סופר מקצועיים וסופר רגישים.

הגלולה הזו יכולה להיות מצוינת עבור חלק מהנשים אבל לרוב מכריע ומבהיל, אין סיכוי לטהרה שפויה איתן ( לא מילים שלי, אלא של מכון פוע"ה, מידע של שנים!!!)

יש פתרונות אחרים, טבעת נוברינג למשל.

ויש עוד הרבה.

מאחלת לך מכל הלב שכן תסתדרי, אבל אם לא, פני אליהם מהר לייעוץ.

בהצלחהההההההההה!

היה לי דימום הסתגלות שבוע אחרי שהתחלתי אותו ומאז שקט שנה..

ואז שכחתי כדור והתחיל דימום שלא הצלחתי להפסיק בשום צורה ופשוט הפסקתי עם הגלולות...

בהצלחה!

נראה לי לא היה לי במחזורים דם כ"כ טרי וחזק כמו שיש לי עכשיו כנראה כתוצאה מהסרזט?

אני מרגישה שזה מחליש אותי- כנראה שאני גם צריכה לשתות יותר..

ממש חוששת מהכמות הזו זה נראה לי ממש חריג...

אחרת, ולכן קשה מאוד לקבוע כלל גורף האם זה הגיוני או לא.

הבעיה בגלולה הזו שהיא גלולה שאמורה להסתדר טוב עם ההנקה, אז בשונה מהגלולות הרגילות בהם יש שני הורמונים והן חזקות מספיק, הגלולה הזו מכילה רק הורמון אחד. ולהרבה נשים זה פשוט לא מספיק חזק.

ניתן ממש לבדוק את זה בעזרת אולטראסאונד.

מבקשים הפנייה לבדיקת עובי הרירית.

אם היא דקה מדי, הגלולה הזו לא תצליח לעצור את ההתפרקות והדימומים שלה.

ואז הרופא יכול להמליץ לקחת שתי גלולות ביום, או לעבור לגלולה אחרת מהסוג הזה...

או לנסות אמצעי מניעה אחר.

הנוברינג- מעולה לנשים כאלו!

לי לא היה דימום כמו שאת מתארת, אבל עברתי גיהנום מסוג אחר לגמרי.

כל כמה ימים התחיל לי דימום חלש ומעצבן.

לא היה סיכוי למקווה חודשים!!!

(לצערי הרופא שלי לא היה בקיא בעניין, ופשוט לא ידע איך לעזור לי)

עד שהיה לי השכל והמזל לפנות למכון פוע"ה.

בשיחת טלפון אחת נפתרו כל הבעיות!

אחרי לידה. כי גם הוא מכיל את 2 ההורמונים ומפחית חלב.

רק כאשר הילד לא תלוי בהנקה - יש כאלה שממליצים עליו.

הטרטולוגי ולא את הגיניקולוג שלך. אין לו מושג בעניינים האלה.

המכון הטירטולוגי ( הגוף האחראי על אישורי תרופות, לא יודעת איך בדיוק הכינוי הארוך שלהם...) מאשר שאין בכך שום סיכון להנקה היות וכיון שזו טבעת וויגנלית הקרובה מאוד למקום החשוב, מספיקה שם כמות מאוד נמוכה של ההרומונים.

אני מכירה הרבה מאוד בנות שהחליטו להאמין למכון פוע"ה ולא לרופאים מנוכרים והמשיכו להניק חודשים ארוכים ומאושרים.

הם מציעים כמובן להיות עירניים ולראות שאם חלילה יש הפחתה בכמות החלב אפשר לעצור באותו הרגע ושום נזק לא יתרחש, החלב יחזור.

עוד לא שמעתי על חברה אחת שזה הפחית לה.

הרופא שלי לגלג עלי ואמר ( כשאני בוכה מולו ) אין בעיה, קחי, אבל זה ייבש לך את החלב על בטוח.

איזה אושר היה להודיע לו חודשים אח"כ שאני משתמשת מאז ואני עדיין מניקה מלא!!!

רק שלא אטעה,

מכון פוע"ה ממליצים לכל יולדת מניקה שלא מקבלת ווסת, לנסות בחצי שנה הראשונה פתילות לא הורמונליות.

רק אם האישה כן קיבלה ווסת ולא מסתדרת עם סרזט ודומיו הם מציעים את הנוברינג.

לדעתי, ממה שאני יודעת. מכון פו"עה מציעים טבעת נוברינג רק לאחר חצי שנה- שיתכן וההנקה מעט פוחתת כי יש לה משמעות על החלב.

(הטבעת מכילה 2 הורמונים שאחד מהם הוא האסטרוגן שמתחרה עם פרולקטין- הורמון החלב.כשהאסטרוגן עולה החלב יורד...)

מנסיון אישי- השתמשתי  בלידה הראשונה שלי בנרות גלוואן חצי שנה- היה מעולה ומנע (טוב- אז לא קיבלתי ווסת כל ההנקה..)

ולאחר חצי שנה עברתי לנוברינג ולמרבה הבאסה פחת החלב אך המשכתי להניק עד כמעט גיל שנה!  אך היה שווה לא להתעסק עם הגלולות שמהם מאוד פחדתי..(הכתמות וכו')

אז לדעתי הוצאת ידיעה גורפת שטבעת לא מורידה חלב אינה נכונה... (אולי את לא מכירה נשים כאלה וזה קיים...)

אין לי את השיחות שלי עם הרבנים שם מוקלטות. ואני לא אעלה לכאן ציטוטים מההתכתבויות שלי איתם. ( בכל אופן קצת דיסקרטיות...)

אולי פשוט לא הבנת מה כתבתי.

כתבתי מפורשות כמה דברים:

הם לכתחילה תמיד ימליצו לאישה שלא מקבלת ווסת, חצי שנה ראשונה פתילות גלוואן לא הורמונליות.

( שמחה שזה עבד לך, אני הייתי מסוייטת מכך שחזר לי המחזור ופחדתי להסתמך עליהן).

רק במקרה שאישה כן מקבלת ווסת ו/לא  מסתדרת עם גלולות של הורמון אחד- הם ממליצים על נוברינג!

אם את חוששת, וזו זכותך כמובן, את יכולה לברר איתם למקרה ספיציפי טלפונית או לשלוח להם שאלה באתר או סתם לעיין בארכיון הש"ות שלהם באתר.

לגבי הפחתת החלב- אין לי עניין להפריח מילים באוויר. אלא לתת לנשים את התקווה שניתנה לי באופן מאוד נחרץ והחלטי. אחד הרבנים הראשיים שם אמר לי מפורשות ואף איפשר לי לוודא את זה בעצמי, מבחינת המכון הטרטולוגי אין סכנה ממשית להפחתת החלב, כמות ההורמונים מזערית יחסית לגלולות המשולבות,  ויתרה מכך, אם מישהי חוששת שהופחת לה, היא יכולה להוציא את הטבעת והכל יחזור לפי ביקוש התינוק.

אולי פחת לך החלב בגלל הטבעת, אבל אולי בגלל שהוא כבר היה בן חצי שנה? ואכל דברים אחרים והיה שבע יותר ולא ינק כ"כ הרבה, כך שההיצע ירד בעקבות הביקוש שהתמעט?

אני וודאי לא מציעה לכל אחת להסתמך על הדברים, אלא מאירה לכן את המצב שאין סיבה להתייאש, ואפשר למצוא פתרונות. ולדעתי לכל אחת שמתחבטת כדאי לפנות למכון ולפרט את סיפורה לפרטים. הם יעזרו לכן!

אז קראתי שוב ומסכימה אתך באמת .

אף אני מתייעצת עם מכון פועה הרבה ושחשבתי שוב- אולי באמת החלב שלי פחת בגלל שהבן שלי אכל גם אוכל מגיל חצי שנה והיה יותר שבע ופחות ינק...רק ה' יודע...

יתכן מאוד שזה גם נבע משילוב הדברים- הטבעת שהפחיתה את החלב אפילו בכמות מזערית וכן האוכל שאכל והשביעו.

יישר כח על ההמלצה לבנות להתייעץ תמיד אתם הם באמת יודעים את נפש האישה ובהתאם להלכה פוסקים לנו (לא כמו הרופאים- שרק אומרים את ההיבט הרפואי ולא הלכתי).

שוב, יישר כחך!

וסליחה אם זה פגע בך- ממש זו לא היתה הכוונה.

נ.ב.

תאמיני לי כ"כ בא לי לחזור לתקופת הטבעת- היא באמת  קלה לשימוש ולא עשתה לי ב"ה (כמעט) ת"ל והכתמות ורק בגלל ההנקה מחכה אתה...ונותנת צ'אנס לסרזט "לפעול עלי"- אולי זו תקופת הסתגלות...(אולי לא ...מחכה- תאמיני לי התקופה הזו באמצת באמת קשה לי!)

תקופת הסתגלות.נשמע לי פשוט חלום למי שמסתדר לה!

אל דאגה, לא נפגעתי כלל.

בהצלחהההההההההה מכל הלב!!!!

שאלתי את מכון פוע"ה. והם ממליצים עליו רק מעל גיל חצי שנה שהילד בדרך כלל מתחיל מוצקים ולא ניזון בלעדית מהנקה.

כי זה מפחית את כמות החלב....

מילים שלהם.

דימום הסתגלות יכול להיות ממש רציני למשך שבוע-שבועיים..

גם כן כמעט שלושה חודשים אחרי הלידה.

אבל זה נגמר בסוף וב"ה הסתדר אחרי כמה זמן של הסתגלות.

אח"כ כבר התירו לי כתמים שונים שצצו..

עכשיו כמעט ואין לי שום דבר ב"ה.

יודעות עליהם??

אין כ"כ פתרונות בנושא למי שמניקה...

אז מעניין אותי מה הם אומרים כי זה רלוונטי גם לי..!

בתוכו אנשי מקצוע והלכה, ואם תשאלו אותי- גם אנושיות מדהימה.

וודאי שהם יודעים יותר ממנו.

הם עוסקים בנושאים הללו יומם ולילה, חוקרים בלי סוף, ועוזרים לכל פונה בהתנדבות מלאה.

כשהתקשר אלי הרב שלהם, ( לאחר תקשורת ממושכת במייל) פשוט התחלתי לבכות.

אחרי חודשים של אטימות מצד הרופא לסבל ההלכתי שלי, הגיע אדם שלא חייב לי מאומה ועשה הכל כדי לעזור.

המכון יכול לייעץ, לכוון באופן אישי, להפנות לרופאים מעולים ורגישים המתמחים המניעה למניקות דתיות מה לא.....

העיקר לא להתייאש, יש פתרונות!!!!!!!!

הוהוהו, ממש אני נשמעת פה יחצנית לפוע"ה, חחחח.....

פשוט אני הרגשתי שהם הצילו את חיינו הזוגיים ורק בזכותם זכיתי לצאת מהסיוט של אחרי הלידה...

אז אשמח אם עוד בנות שכואבות תוכלנה להיעזר בהן.

לי זה ממש, אבל ממש הפחית את החלב בצורה משמעותית (והתחלתי כשהקטנה ינקה הנקה מלאה בגיל 7 חודשים...).

ברגע שהפסקתי (כשהטבעת עשתה לי בלגן שלם, פטריות ושאר מרעין בישין...) החלב חזר ובגדול.

אני יודעת בבירור שזה מהטבעת. אמנם לא היו לי שום דימומי הסתגלות אבל בהחלט היו לי הרבה תופעות לואי.

אבל מה שאת כותבת כאן כן יכול לעודד ולתת תקווה לאחרות- שהן יכולות לנסות ולבדוק.

ואז אם זה לא הולך להן, הן יפסיקו, והחלב יחזור ובגדול.

מעולה. לא?

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה

בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

הילד פשוט קטן

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.

שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב

איזה חברה הבדיקה?

בגדול נראה חיובי לגמרי

הבדיקה של לייף הסגולה

מקווה מאוד שזה זה.

בשעה טובה!!!

בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות

מציעה ללכת לעשות בדיקת דם

בהצלחה ענקית!!!