פורום הריון ולידה (עמוד 5137)

בהצלחה!!!

ואם יש עוד כאלה אשמח!!!

לגבי העייפות- כן, הגיוני. לגבי מה לעשות- לישון חוץ מזה לא ידוע לי על פתרונות פלא... (וקפה.. )

לגבי לספר להורים- אנחנו רצינו לספר אחרי האולטראסאונד הראשון שבו רואים דופק. בסוף סיפרנו לפני, כי היינו אצל הורים שלי וממש לא הרגשתי טוב והיה לי ברור שאמא שלי כבר הבינה מה קורה.. אז כבר סיפרנו באופן רשמי (והיא אכן ניחשה..)

אז כנראה שזה הגיוני....

עכשיו בשבוע 7, כבר יוצאת מדעתי, אין לי פתרונות- אשמח לשמוע גם!!!

לספר להורים- מאד תלוי בך, בהם ובקשר שלכם.

אפשר לספר כבר עכשיו ולשתף ממש מההתחלה, או לחכות לאולטראסאונד לראות דופק ושהכל בסדר,

ויש כאלה שיחכו לשבוע 12 שאז יורד באופן משמעותי הסיכוי להפלה טבעית.

בכל מקרה- קחי בחשבון שאם את כ"כ חלשה ותהיי עם ההורים שלך בזמן הקרוב- הם יעלו על זה מיד...

בשעה טובה!!!

כדאי לעשות בדיקת דם של ברזל ו-b12, אם הם נמוכים זה משפיע מאד על העייפות.

תרגישי טוב!

והבחילות והעייפות בשיאן...

אני אישית סיפרתי לאמא שלי ישר אחרי שראיתי שני פסים אבל כל  אחת ומה שמתאים לה...

ותכלס אני באמת לא יודעת איך אפשר להסתיר לאורך זמן אלא אם כן את לא נוסעת אליהם בכלל/ את ברת מזל ואין לך בחילות....

אפשר לומר בשעה טובה!! בשלבים מוקדמים- הפס הוא בהיר.

(ישנם גם מקרים שפס בהיר מראה על הריון שנתקה ולא מתפתח, אך את בעצמך אמרת שבדקת בשלב מוקדם, אז כנראה שזה העניין...)

תבשרי אותנו בשורות טובות. אמן.

ונאחל שהההריון יהיה ארוך ומשעמם, ויסתיים בתינוק/ת חמוד/ה ובריא/ה בשעתו

איזה כיף!!

את אחרי קיום יחסים?

אם את חוששת גשי להיבדק.

בשורות טובות!

א. כן

ב. לא

שינוי תזונה או משהו?

את מניקה? הפסקת גלולות?

ד"א- יש דרך לדעת לפי התוצאה אם היה ביוץ?

הדרך לדעת האם היה ביוץ היא לבדוק רמות פרוגסטרון בדם. 

כי יש מקרים ל"ע שהגודל מאוד משנה..

למשל- ההתאמה של האיברים, הגודל לפי שבוע ההריון..

הרבה פעמים קיים חוסר דיוק אבל ישנם מקרים שזה מציל.

יכולים לגלות פערים בן השבוע שאת נמצאת ,לגודל העובר ,לכמות מי השפיר,וכו....בדיוק עשיתי אתמול.

כי זה לא מדויק וסתם יכול להלחיץ..

תנסו לעבור שוב לסימילאק ואם זה עובר לו אז כנראה שכאן הבעיה..

ודא אם תעשי חישוב כולל אין כזה הפרש בין סימילק למטרנה...

אבל אני לא מומחית בתחליפים...

לבן שלי נתתי תחליף פעם ראשונה בגיל שנה. מטרנה חלבית שהחלפנו לצמחית אחרי שנהיה לו קשיי נשימה תמידיים מהחלבי. והחלפנו מיד. (את הקופסא החלבית מסרנו)

תוגישו טוב!!!

עם מטרנה היא היתה פולטת

ועם סימילאק לא פולטת כלום.

כשהפיצית שוכבת מולי על הצד עם תמיכה בגב שלה .

הכי כיף להניק ככה לדעתי.

וכשהיא ממש נולדה- היה קשה לה לתפוס לבד את השד אז זה קצת יתר קשה בהתחלה בתנוחה כזו.

אפשר מתחת לזרוע שלך או מתחת לכרית. ושמאחור יהיה כרית.

בחודש הראשון היה לי די קשה להניק בשכיבה.

כדי שהיא תינק נורמלי הייתי צריכה לשבת. אח"כ כבר התרגלנו אחת לשניה וגם היא התחזקה והתחילה לתפוס יותר טוב.

2 דברים התבררו-

1- ורידים

2- צוואר מקוצר

כדאי לבדוק ולהיות שקטים זו דעתי.

זה בא והולך?

נסי לתזמן ולשלול דלקת בדרכ השתן או כמו שכתבו מעלי.

וכן זה בא והולך. ומה זה אומר צוואר קצר?

שתית מספיק זה הגיע אחרי קיום יחסים או פעילות גופנית?

זה עובר בשינוי תנוחה?

בעיקר התחזק אחרי קיום יחסים.

הרופא אמר שזה ורידים בולטים בנרתיק ויעבור לבד אחרי הלידה.

אבל אם את דואגת- לא מזיק ללכת להבדק.

הגורמים לכך אצלי אולי, מהסיבות שהעלתן אמשיך לעקוב אחרי הדבר ואם זה לא מפסיק אתיעץ אם הרופאה!!

ושוב תודה לתגובתכן!!

וזה תקין כבר מהשבוע שלך אם יש כאלו.

כן שיהנה

הוא כעת בן חודשיים+, שוקל 5.035  ק"ג - זה אומר שצריך לפי זה 95 cc - זה הרבה לא?!

הגדולה שלי אכלה גג 120 מגיל 8 חודשים עד גיל שנה וחצי בערך. כשהייתי שמה לה יותר זה היה נזרק.. והיא לא הייתה פיצית (מצטערת, לא זוכרת את המשקל בגילאים האלה)

השני אכל 170 מגיל 4 חודשים עד 10 חודשים ואח"כ קצת יותר.

הקטנה פגית ואוכלת במשקל 2.400 70 cc וזה יכול להיות גם אחרי הנקה...

והיא מסיימת בשמחה רבה 150.. היא שוקלת רק חמש וחצי.

בלידה הייתה 3 ק"ג.

שאבתי אתמול מצד אחד- יצא לי סביביות  ה60.

הערב נתנו לו פעם ראשונה בבקבוק את ה60 ששאבתי אתמול-

הבחור גמר את זה בשלוק ללא כל בעיה ב"ה!!

(הפחידו אותי שכדאי להתחיל להרגיל שהוא קטן כי כשחוזרים לעבודה יש כאלה שלא מוכנים לקחת בקבוק...)

הוא היה אחרי זה ממש רגוע אך בשביל הכיף הנקתי אותו עוד קצת ואז כבר לא רצה כי היה שבע...

מעניין אותי מה באמת הכמות שהוא צריך...כי א"א לדעת כמה יצא לי בהנקה..

ננסה שוב עם כמות קצת יותר גדולה...

תודה לכן!

ב- נסי אולי את השיטה של יוקטנה (להחזיק בתנוחה מתאימה מעל כיור, בלי חיתול. אם את רוצה תיאור מפורט יותר נראה לי שיש בכרטיס האישי שלה הפניה לאתר). אפשר גם עיסויים. אם לא משתחרר ממליצה לפנות לרופא. צריך במצב כזה גם לעקוב היטב אחרי שתן ועלייה במשקל, לוודא שזו "רק" עצירות ולא חלילה בעיה אחרת.

וגם אם ימליצו לך (כאן או במקומות אחרים שאת שומעת) ממליצה מאוד-מאוד לא לתת עגבניה (שדרך הפעולה שלה היא טראומה למעיים) ולא לנסות גירוי חיצוני לפי הטבעת בעזרת עצם זר - פעולה מקובלת כזאת שמביאה בכל שבוע תינוקות לחדר מיון...

תרגישו טוב!

בגיל הזה כשהקיבה פועלת הרבה פעמים זה יכול לעזור גם למעיים לפעול... חשוב לתת לו בכל פעם שהוא מבקש.

אני בתקופת ההנקה מזיעה מאוד, הבנתי שזו תופעה נורמלית מאוד. 

קניתי דאורדורנט מיוחד חח

אני ממש מזיעה... לפני הלידה לא השתמשתי כמעט בדאורדורנט

בטיטול יותר משבוע, ובטיפת חלב אמרו לי שילד יונק זה יכול להיות נורמלי עד 10 ימים. בסוף קבעתי תור לרופא ילידים, והוא התכון להכניס איזה משחה, פתחנו את הטיטול - והוא עשה..... אף לא יצאתי כ"כ שמחה מרופא

תודה לכל העונות!

באמת קבעתי תור לרופא למחר, ובשעה טובה הוא עשה היום לבד-באמת אף פעם לא שמחתי כל כך להחליף טיטול..

הוא עשה די קצת-נראה לכם שבכל זאת ללכת לרופא או שלא צריך?

יותר מזה - נסי גם את לא לשפוט את עצמך

"מה שדי מגעיל מצדי" - חבל שזה מה שהאמא של התינוק שלך תחשוב על עצמה... ואת עוד רק בניסיון הראשון. בהמשך ההריון והלידה והגידול יהיו לך עוד המון הזדמנויות לשפוט את עצמך לשלילה ולעשות מעצמך מפלצת, אבל זה לא הדבר שייטיב עם התינוק שלך... נצלי את ההזדמנות הזאת להתאמן איך לראות את עצמך בעין טובה, זו תכונה אולי הכי חשובה לגידול ילדים (וכמובן משפיע לטובה גם על המסוגלות שלך לדון אותם לכף זכות בבוא היום ולגדל אותם באווירה חיובית ושמחה).

בסך הכול הרצון שלך נשמע לגמרי טבעי, וזה בסדר שיש רצון, זה רק רצון, הרי אם תהיה בת לא תשליכי אותה בגלל זה ליאור אלא תיתני לעצמך תקופה קצרה להיפרד מהחלום, ואחרי שתיפרדי יפה-יפה תתחילי בוודאי לשמוח במציאות החדשה, ועד הלידה כבר תהיי מאוהבת בה לגמרי ולא תוכלי לדמיין אפילו שהיא לא היא אלא מישהו אחר.

בקיצור, הכול בסדר. אל תיקחי קשה

זה כל כך נכון- אין שום סיבה לשיפוטיות- לא של החברה כלפי בר1812 ולא של בר1812 כלפי עצמה.

זה כל כך טבעי להעדיף מין אחד על פני המין האחר, ועוד יותר טבעי שגם אם בסופו של דבר יוולד המין ההפוך האמא תהיה מאוהבת בו לחלוטין

לפני שבועיים, אבל הרופא אמר שהוא לא רואה, אמר שיכול להיות יותר סיכוי לבת כי הוא ראה קצת קווים בין הרגליים והוא לא בטוח אם זה זה (!!)

יש העדפה למין מסוים, אז נראה לי שאת נורמלית ומותר טיפה 'להתאכזב', זה יעבור מהר מאוד עוד בהריון, עם ההתכונות ללידה והתנועות וכו', וכשתלדי ילד בריא ןשלם תשכחי מהכל.....

ככה שאם יש לך הרגשה לכאן או לכאן - סבירות גבוהה שאת צודקת

מאחלת שכל משאלותיכם יתגשמו לטובה.

אצלי בחלק מההריונות הרצונות שלי לגבי מין העובר התגשמו, ובחלק לא, וזה לא שינה בכלום בהמשך ב"ה, כבר 6.5 ילדים, משני המינים

ולפי כמה בדיקות אצל רופאים שונים- זה מה שאני חושבת

כבד מאוד מומלץ, יש בו הרבה ברזל.

שיהיה בשעה טובה!

אני לוקחת ברזל וההמוגלובין שלי צנח ל-10.1 (התחלתי את ההריון עם יותר מ-13), ואני רק בחודש שביעי.

הרופאה שלי אמרה לי לקחת פעמיים ביום ולאכול בשר.

הבעיה היא שמינון כפול גורם לי כאבי בטן. בשר אני ממש לא אוהבת, עוף והודו אני אוכלת לפעמים.

יש עוד דרכים להעלות אותו?

גם לי יש את הבעיה הזאת - לבלוע כדורי ברזל בהריון (ורק בהריון הבעיה הזאת)

אז אני לוקחת כדורים הכי קטנים , יחסית..

נקראים אקטיפרין

זה בסדר, אני מצליחה לעמוד בזה

בהצלחה

ותראי שהברזל שאת לוקחת הוא במניון גבוה ולא 25 מק"ג כי זה למדגדג לך.

בפריפול יש 100 מ"ג.

תעשי קציצות מבשר טחון, תאכלי כבד צלוי.

החיסרון הוא שהם גם יקרים יותר...

כדאי לאכול וויטמין C בסמוך לנטילת הכדורים, מכיוון שוויטמין C תורם לספיגת ברזל.

ושווה את הכסף. אפשר לבקש  מהרופא המטפל שובר שנותן 15% הנחה (אני בכללית).

היתרון שזה לא עושה בעיות בקיבה ובמעיים כמו כדורי ברזל שהיו גורמים לי צרות לא בבטן

ממליצה בחום!!!!

אני קונה את זה כל ההריון

אני לקחתי את זה הרופאה הביאה לי מרשם..

משהיא יודעת על פתרונות טבעיים????

סליחה אם זה לא הפורום המתאים. אך אני סובלת ובהריון מתקדם....

תרגישי טוב!

למרוח חמאה של תנובה על המקום. מרגיע מיידית!

דברים נוספים שיכולים לעזור הם חמאת שיאה, וזלין, שמן שקדים, שמן זית.וכל שמן.

לשטוף כל פעם כשנכנסים לשירותים. לשבת בתוך מים, להוסיף קמומיל (זה מרכך את המקום ומרגיע).

האם זה יכול להשפיע על הלידה הבאה? (זה התחיל מלידה קודמת!!!)

כי אי אפשר לתת תשובה כללית- הרי המצב שלך ספציפי (כבר נותחת בעבר, הבקע באיזור סמוך לבקע הקודם ועוד).

אבל מענין אותי אם למישהי היה משהו דומה

והיא יכולה להחכים אותי בנושא.

(אצל הרופאים הדעות שונות-ממה שהבנתי עד עכשיו)

יש לי ילד מתוק שבהריון שלו לא היו לי בחילות בכלל

ובהריון לפניו ואחריו היו, ועוד איך היו....

באמת שאי אפשר לדעת לפי בחילות.

מכירה נשים שבחלק מההריונות סבלו מבחילות, ובחלק לא

אז תגידי ב"ה וזה לא אומר כלום...

כך שאם אין לך בחילות זה לא בהכרח מעיד שמשהו לא בסדר, ואין צורך לדאוג

(דרך אגב, הבחילות יכולות לבוא גם מאוחר יותר...)

בשלב הזה עוד באמת קשה לדמיין שיש חיים שם בפנים.

לא זוכרת באיזה שלב זה קורה (נראה לי שגם לכל אחת ובכל הריון זה קורה בזמן אחר...),

אבל לאט לאט הבטן גודלת, מתחילים להרגיש תנועות וכשהוא כבר יותר גדל- ממש מנסים לזהות איזה איבר נמצא איפה ולאט לאט מתקשרים ומרגישים ממש תינוק ומדברים איתו באופן טבעי.

בנחת, בסוף זה יגיע, רק אל תלחיצי את עצמך שזה צריך לקרות, כי את עלולה לחסום את עצמך מלחץ...

משבוע 20 העובר שומע ברחם ומומלץ לדבר איתו.

את יכולה גם להשמיע לו מוזיקה שאת אוהבת.

לא יודעת, לי קשה פסיכולוגית ורגשית לחשוב על הקטן שבבטן שלי כעל יצור חי... זה גם קצת מפחיד אותי תאמת.

אחרי שהם יצאו פשוט קלטתי שיש לי ב"ה תינוק, והתחברתי אליהם מיד.

נראה לי מלאכותי לנסות "להכריח" את עצמי לתקשר עם העובר, אם זה לא טבעי לי (ואני ממש לקראת לידה..) בכ"ז, לא סתם הקב"ה מסתיר אותו בעינינו במשך כל ההריון, ויהיה לנו את כל החיים בעז"ה לדבר אליו ואיתו.

ויכיר את הקול שלך כשיוולד

אכן אני מדברת ונהנית,

יהיה לך יותר קל להאמין כשתראי שוב בסקירת מערכות וכשתתחילי להרגיש תנועות עובר

בשעה טובה

את בוודאי מצליחה לדבר עם בעלך, עם חברתך, עם אנשים אחרים

בוודאות הוא יכיר את קולך כשיוולד, כמו כל תינוק אחר!

ואני בעיקר חושבת שאיבדתי את זה, כי אני ממש מדברת,

ובעלי מלטף את הבטן ומבקש לפעמים מהעובר שיזוז בבטן לכבודו

או מדגדג את הבטן

ואני מרגישה שאנחנו שני שרוטים לפעמים,

אני הרבה פעמים אומרת לעובר שהוא ילד טוב

או מבקשת ממנו בקשות.

תודה לכולן, איזה מתוקות אתן

בעלי כל הזמן מדבר איתו וומספר לו שאנחנו מאוד מחכים לו מקפיד להגיד איתו שמע ישראל בערב ומודה אני בבוקר.. והסבתא העתידית שלו כבר הודיעה לו שהיא קנתה לו מתנה!

נראה לי שזה בהחלט דבר נכון ואמיתי לחכות עד שזה יגיע באופן טבעי ולא להלחיץ את עצמי

תודה על כל הטיפים ועל השיתוף

ברגע שאני רואה את התינוק אחרי הלידה אני בהלם,המילדות לא מבינות מה יש לי : ) 

את כבר תתחילי לדבר איתו (גם אם זה יהיה רק "אויש! הכאבת לאמא!").

לדעתי, בשלב מוקדם של ההריון, בייחוד כשזה הריון ראשון ועדיין לא מרגישים את העובר זז, עדיין קשה לנו לדמיין שאכן יש תינוק בפנים. ברגע שמתחילות תנועות זה הופך להיות מוחשי יותר, אבל תכל'ס- עד שהוא לא יצא לא תאמיני שזה תינוק של ממש (אני אישית לא מאמינה שאכן יכול לצאת משם תינוק אמיתי, וזה למרות שאני מלווה 4-5 לידות בחודש ויש לי חמישה ילדים משל עצמי. זה פשוט נס בעיני כל פעם מחדש).

בקיצור- זה עוד יבוא

חשש מהלידה הוא דבר טבעי. בנוסף, הריון הוא זמן בו קיימת רגישות גבוהה (בין השאר גם בשל שינויים הורמונליים). ישנם גם מצבים היכולים לחזק זאת (למשל: חוסר איזון של בלוטת התריס, נטייה ל 'התקפי חרדה' שאת מציינת שהייתה לך גם לפני ההיריון). לא תמיד ניתן לחלק בין התחום הנפשי והשפעות גופניות / הורמונליות וכדאי לטפל במכלול הדברים. אם מדובר ממש ב 'התקף חרדה' כדאי לפנות לקבלת עזרה.  

אנונימית יקרה!

אשריך!

נדמה לי שהרבה נשים חוששות מהלידה ועם זטת מאוד שמחות לקראתה-

כך גם הייתי אני- חחשתי מאוד ועם זאת התרגשתי לכבוד המאורע

אני חושבת שהרגשות שמצפות אותך הן טבעיות לחלוטין וכמו כך עושות מעין 'הכנה' לקראת הלידה.

(עם זאת- אייני אשת מקצוע ואיני מבינה בסיבות התקפי החרדה)

אני מאחלת לך המשך הריון שמח קל נעים ובריא, שלום בית ואופטימיות. לידה קלה וטובה ושמחה!

זה קורה בהרבה הריונות, ואי אפשר להסיק לפי זה על גורל ההריון יש הריונות עם דימומים (אפילו כבדים) שהם תקינים לגמרי, ויש הריונות נפל שהם בכלל ללא דימום.

בשלב זה לא הייתי הולכת לרופא (ממילא אין לו מה לעשות).

מקווה שיהיה הריון תקין, ארוך, ומשעמם!

במצב כזה (ובכלל בשבוע 7-8) מומלץ לבצע US לווידוא שמדובר ב 1. הריון תוך רחמי 2. עם דופק 3. תארוך מדוייק של גיל ההריון. 

(אגב, אם סוג דם האם RH- יש חשיבות גם בקבלת זריקת ANTI D במצבים של דמם).