פורום הריון ולידה (עמוד 5151)

שיהיה בהצלחה. המשך היריון קל ותקין ובריא.

הורידים זה תקין.. גם לי היה והרופאה אמרה שזה בסדר

ולשאלה הראשונה - תכף המומחיות של הפורום יענו לך..
בהצלחה!

כשזה קרה לי הבנתי שזה כנראה כי החזה גדל אז העור המתוח נראה קצת יותר שקוף, או משו כזה...אל דאגה.

 

שיהיה בכיף וב"הצלחה!

 

יש למישהי תשובה לגבי א'? 

זה פשוט בריחה מהשתן (סליחה).

 

פשוט. אם יש לך זמן לכך תנסי ללכת לפיזיותרפיה לחיזוק הסוגרים למטה!!

שכיח מאד שיש הפרשות מרובות בהריון. לפי הריח אפשר לזהות בקלות אם זה הפרשות מהנרתיק או שתן...

אם בדקת ואין דלקת זה תקין לחלוטין...

 

השאלה אם זה תקין..

או הפרשות נורמליות שכמו שאמרו, מוגברות בהריון

או התחלה של פטריה בנרתיק (הלואי שלא...)

פטריה בנרתיק אמורה בשלב מתקדם לגרד ולהיות עם ריח מוזר... ולפעמים גם הפרשות לבנות.

 

אני מריחה ואין לזה ריח. וההפרשות שקופות..

זה ממש מתעתע..מפסיק חוזר ושוב מפסיק וחוזר..המלצה שהועלתה פה ויישמתי אותה..לחלוט את החלק הלבן הפנימי של הרימון ןלשתות את המים שלו.זה ממש ממש מר אבל מפסיק את הדימום.כמובן,רק בזמן הפוגה של הדימום..בהצלחה!

בהחלט נשמע סביר ונורמלי, במיוחד אם את מניקה. סבלנות, הכול יהיה בסדר, בע"ה.

אני חודשיים אחרי לידה וכמו שפותחת השרשור תיארה הדימום בא והולך...

פעם כתבו פה משהו עם לימון.... מישהי יודעת להגיד לי?

גם אני חויתי  את זה, אפילו כמה פעמים.

ואפילו ביום השביעי של 7 נקיים שוב זה קרה... ממש ממש מתסכל!!

אגב - אפשרי מאוד לקבל מחזור סדיר (או לא סדיר) בהנקה, לא לכולן אין מחזור.

 

לי המליצו בעבר לאכול לימון בימים של המחזור, (וכמובן שגם אחרי לידה יכול לעזור) כי זה מכווץ את כלי הדם (מניסיון, קיצר לי את המחזור מאוד בכמה ימים)... (המלצה: להכין לימונדה, ואז זה גם לימון וגם לא חמוץ..., אבל תשתי הרבה!!)

 

ועוד משהו - אם זה דימום כמו מחזור, אז כנראה שזה לא יעזור לך, אבל בכל זאת אכתוב שיהיה במודעות - פצעים!!

קרה לי כמה פעמים שפתאום היה כתם באמצע שבעה נקיים, וזה היה פצע (חבל לפספס, בעיקר אחרי לידה, ובעיקר בהנקה - למרות שאת לא...)

בהצלחה!

אני יודעת שזה הכל בהשגחה פרטית וצריך להודות להשם, ובכל זאת אפשר קצת עידוד?

זה ייפסק בקרוב?.....

וזה יכול לבוא וללכת.

כדאי להתייעץ עם רב על כל כתם.

לימונים זה מקצר את הדימום ומנקה את הרחם. 3 לימונים סחוטים אפשר להמתיק עם סוכר ומים.

שמתי בערך רבע כוס של התרכיז לימון הזה- ולזה אפשר להוסיף מים. 2 פעמים ביום.

אני הוספתי לזה מעט (עוד רבע כוס מים)- כדי לגמור לשתות מהר.

כמובן ממש לא טעים אבל -

אחרי 2-2.5 חודשים של דימומים באים והולכים, ובערך 3 פעמים הפסק טהרה שעשיתי,

זה סיים אחת ולתמיד את הדימום מהלידה. שתיתי בערך שבוע עד שראיתי שנפסק לגמרי הדימום.

הגברת הדימום 

 

אפשר למרוח כמה טיפות של שמן לבנדר (מהול בשמן בסיס כמו שקדים) על הבטן התחתונה. מבחוץ כמובן.

 זה מקצר את הדימום (של מחזור ביום לפחות- שזה המון!)

 

ואם רוצים דרך מערכת העיכול- להרתיח את המחיצות של הרימון ולשתות אתה המים. מגעיל ומאד יעיל!

זה מגביר את הדימום לכמה ימים, אבל מסיים בזה את הדימום אחרי הלידה, וכאילו מנקה את הרחם.

 

בפעם הקודמת שלקחתי אותו אבל זה היה לפני 3 שנים.. והבנתי שזה שאז לא היה לא מחייב שגם עכשיו לא יהיה, לכן שאלתי...

אני אישית הייתי בדיכאון מזה,אמנם זה לא אומר על כולם כי כל אחת מגיבה אחרת אבל זה הורמונים לא טבעיים 

אני התחלתי לקחת סרזט ומאוד מאוד פחדתי מדימומים, כ"כ שמחתי שבערך חודש לא היה לי כלום, עד שפתאום זה הגיע (אחרי בערך חודש, לא בטוחה, ככה זכור לי...).

אני לא רוצה לייאש אותך, אבל 5 ימים זה ממש לא אומר כלום...

בכל אופן תשתדלי - לבנים לא בצבע לבן, ולא להסתכל על הנייר טואלט (יכול למנוע הרבה דברים...).

בהצלחה!

נתקעתי עם קילו שלא מצליח לרדת.. (אבל עליתי 20 קילו, אז נראלי זה ממש מכובד לרדת 19 מתוך זה)

שוב לעלות...

שלא יורדת..

אבל פחות משבועיים אחרי הלידה הייתי בטיפת חלב והיא שקלה אותי ושקלתי כמו שהייתי בפעם הראשונה שנשקלתי בתחילת ההריון - ועדיין היתה לי בטן...נראה לי שבהריון רזיתי במקומות אחרים...וגם בכלל בסוף ההריון עליתי בסה"כ פחות מ8 קילו (כשהתינוק יותר מ3 קילו...). 

אחרי ההיריון הראשון- תוך שבוע (עליתי בערך 6 ק"ג בהיריון).

אחרי ההיריון השני- חודש? חודש וחצי? לא זוכרת.

ברוך ה', ההנקות עוזרות לי לרדת במשקלץ

שלי היה 3.5 ק"ג אם אני לא טועה....

ומסתבר שחזרתי לעצמי, אחרי חודשיים וחצי..
זה הגיוני? אני נראית הרבה יותר רחבה, וגם לא כל הבגדים יושבים טוב

עליה...

אבל עליתי 25 קילו בהריון.. אז יש מצב שיש נשים שזה יותר בקלות...

תוך חודשיים ירדתי 5  קילו מהמשקל המקורי בגלל ההנקה, ויש כאלה שעולות בהנקה. כל אחת והגוף שלה,אני לא היתי בודקת עם אחרות כי זה אישי, כמו שיש כאלה שממש משמינות בהריון ויש שמרזות (חוץ מהבטן). וזה גם משתנה מהריון להריון... אבל באמת הגיזרה לא חוזרת להיות אותו דבר וגם הבטן שלי רפויה לצערי... חייבים להתעמל

באופן כללי חוזרת די מהר מבחינת המשקל הכי הרבה כודשיים אך לא  למבנה . זה תלוי בלידה והאם זה היה קיסרי או לא.(עברתי ב"ה כבר שמונה לידות- האחרונה לפני כחודשיים).הנקה וחזרה לעבודה מבלי לפגוע באכילה מאוזנת עוזרים גם בחזרה לגזרה.וספורט או הליכה. בהצלחה!

אני לא יודעת מה איתכן..

אני ארבעה חודשים אחרי לידה וזה לא נראה שאני מתקרבת למשקל המקורי..

לא יודעת כמה העליתי בהריון אבל עכשיו כדי לחזור למשקל המקורי אני צריכה לרדת 15 קילו..

איך עושים את זה??

וד"א- אני מניקה - אז לא בהכרח שזה גורם לכולן להרזות..

הצלחתי לרדת 11 ק"ג בהנקה מלאה.

לאט- אבל בטוח.

עבודה קשה מאד.

עשיתי דיאטה בשיטת הנקודות וירדתי מעולה ממש מהר.  אחרי הלידות הקודמות ירדתי - בראשונות תוך 3 חודשים, ועם הלידות משך הירידה התארך לו... אבל אני עולה המון בהריון, אז זה לא כזה מפתיע... (ני מנסה לנחם את עצמי...)

אבל שמעתי משפט שישב לי בראש מאישה שיש לה 11 ילדים (ומתוכם תאומים)- היא אמרה משהו כמו- זה לא גזירת גורל, אפשר וצריך להתאמץ לחזור למצב המקורי שלך. משהו כזה. זה ממש נתן לי כוח להתאמץ על הדיאטה, וזה היה שווה...

 

אז קדימה- לדיאטה הבאה... גמרתי להניק והתחלתי לעלות במשקל....

(תאומות) תוך שבועיים וחצי הייתי פחות ממה שהתחלתי את ההיריון..

הלידה השניה- לא נשקלתי עדיין אבל אני מאמינה שאני בערך אותו משקל שהתחלתי את ההיריון (מה שבטוח- החצאיות שלי עדיין גדולות עלי...)

 ששש... לא אומרים דברים כאלה

הוא מקבץ את כל התפילות וכשהוא מחליט שהגיע הזמן המיוחל הוא נותן את הישועה ב-ג-ד-ו-ל , כל מה שה' עושה זה תמיד תמיד ל-ט-ו-ב-ה, להמשיך להתפלל ולהאמין שזה יקרה וכשהוא יחליט זה יקרה מבטיחה לך!!! תמיד איתך בתפילה אחותך...

בקרוב.
תאומות כמה שזה נשמע כיף, זה מאוד מאוד קשה.

בס"ד

 

השם יעזורררררררר

 

את נשמעת כ"כ מותק!

בס"ד

 

 כרגע זה נראה כל כך רחוק...

  אבל מי יודע.... אולי יהיה לי נס....

  נס של פסחחחחח לכבוד פסח

ומתפללים איתך בע"ה,תאומים תאומות.. העיקר בידיים מלאות ובריאות!

אמן ואמן!

אני יודעת שיש בירושלים.

יש אתר שנקרא מאמילק... תנסי...

איפה את גרה? או איפה אתם נמצאים? יכול להיות שאשמח לקחת קצת...

אם הבנתי נכון, את מעוניינת לחזק את שרירי הצוואר לתינוקך. בשביל זה אני ממליצה על עיסוי ותרגילי התעמלות לתינוקות.

אם הבנתי נכון, את גם מעוניינת לקחת איתך את התינוק לאוניברסיטה. בגיל חודש וחצי לדעתי זה לא אמור לגרום לך בעיות. יהיה הרבה יותר קשה כשהוא יהיה בן 4-5-6 חד'...

הקטן באוניברסיטה מגיל חודש וקצת, אמנם הוא לא הגיע למשחקים אבל הוא התבונן 

וחקר עם העיניים בהתחלה...עכשיו הוא כבר בן 3 חודשים וממש מגיע לכל המשחקים

ונהנה ממש

 

ולגבי לשים אותו על הבטן - יש אפשרות לשים אותו על המיטה שלכם כי זה רך יותר אבל תהיי לידו

צמוד! כדי שלא יהיה מצב חס וחלילה חס ושלום שהוא לא יצליח להרים את הראש מהמזרן כי הוא התעייף

ולא יצליח לנשום......עוד שבוע-שבועיים הוא יצליח יותר לשלוט על הראש וירים יותר טוב בשכיבה על הבטן...

 

 

לאט לאט הוא יתחיל להתעניין במשחקים בצד.

כנ"ל על הבטן תניחי מתחת מזרון אם את חוששת.

זה מאוד חשוב לחזק את חגורת הכתפיים וכו'.

הקפדנו לקפל שמיכה רכה ויציבה מתחת למשטח, עד שהתינוק למד לייצב את עצמו, לזחול וכו'.

זה גם טוב כבידוד מהרצפה במיוחד בחורף.

ולגבי זה שהוא מקבל מכות-שימי אותו על משטח מרופד כמו משטח הפעלה..

אני הייתי שמה את הגולה שלי באוניברסיטה ואת האוניברסיטה על שמיכה או שטיח.

בערך אחרי 10 חודשים מהלידה אני נכנסת להיריון שוב. והבנים שלי דווקא הם חברים ממש טובים בגלל הפרש הגילאים הקטן בינהם.

 

פעמיים בשבוע 40 דקות

ועוד טיפ ענקקק

 

להרגיל את הבטן להכניס קבוע .. כל הזמן בפנים

בהתחלה זה קשה

אח"כ מתרגלים... להחזיקה תמיד בפנים.. כל היום...

 

שאוכלים שמדברים, שיושבים.....

מזאתאומרת להכניס את הבטן ??כל הזמן רק באוכל או כל היום??

סליחה על החפירה אבל זה כ"כ מפריע לי ומפחיד אותי שאני לצא אצליח לחזק את הבטן

לכווץ את הבטן פנימה...

 

ככה גם את מחזקת את היציבה בכלל.....

כל פעם שאת הולכת פשוט תכניסי את הבטן פנימה תחזיקי אותה בפנים מאוד עוזר מניסיון ....

למה במקום?

כפיפות בטן זה לא טוב?

(זה הדבר היחיד שאני מכירה שעוזר לבטן..)

זה דורש משמעת עצמית מאוד גבוהה ואם את כזאת אז סבבה...אני לא מסתייגת מזה אבל זה שאת מכווצת את הבטן בשעת הליכה את יכולה לכווץ למשך יותר זמן וזה נותן את התוצאה יותר מהר כמובן שזה לא מהיום למחר

תודה על התגובה..

אני פשוט ראיתי באחד הפורומים פה שמישי כתבה שכפיפות בטן אחרי לידה זה לא טוב ולא בריא וכו'..

אז חשבתי שאולי תשפכי לי אור על הנושא אבל לא משנה..

אין לי משמעת עצמית אז אולי אנסה את הקטע של הכנסת הבטן בהליכות..

תודה!

זה לא כ"כ טוב לריצפת האגן בדרך כלל.

אם כבר לחזק את שרירי הבטן אז עדיף תנוחות הפוכות משהו כמו שכיבות שמיכה בערך.

וחייבים לפני כל כפיפה לאסוף ממש את כל ריצפת האגן ולהוציא אויר ולא להפך.

טובים

בבקשה?

בשורות טובות בע"ה.

ילדתי שם לפני 7 שנים את בתי הבכורה. הלידה היתה חוויה מצויינת, המיילדת "התנגדה" לתת לי אפידורל וטענה שאני מתמודדת בלעדיו יפה, בסופו של דבר בתהליך הלידה עצמו היא עזרה לי מאוד בעיסויים והרבה מאוד עידוד, לאחר הלידה הודתי לה מאוד על כך שמנעה ממני לקחת אפידורל. בעלי היה איתי רוב הזמן גם מעבר לשעות הביקור.  לגבי שאר השאלות אין לי תשובה

בנהריה אין בעיה לכהנים (שימי לב רק להכנס מסביב ישירות לחדר לידה ולא דרך המיון.) זה במבנה נפרד. וגם מחלקת יולדות במבנה נפרד- החיסרון שהם בשיפוצים עכשיו אז צריך לראות מה קורה שם.

 

בחיפה- שמעתי המלצות על בניציון וכרמל.

 

צריכים לקחת בחשבון את בנסיעה לצפת, היא לא קלה. העליות והסיבובים לא עושים טוב לאף אחד.

מדובר בנסיעה של כמעט שעה, אם אני לא טועה.

נכון להיום הייתי ממליצה על רמב"מ בחיפה.

בזמנו בית חולים בנהריה היה טוב מאד, אבל היום אינני מעודכנת. נסי לברר.

הבעיה העיקרית שם זה שעות ביקור מטורפות.

בשבת / חג תצטרכי לפלס דרך בין כל המבקרים בדרך לתינוקיה.

אין לי מושג מה השעות הרשמיות אבל תמיד שהייתי עירה וזה לא היה ממש לילה היו מבקרים.

מוצאי שבת/ יום טוב בכלל גם ה2 וחצי דתיים ו/ או חרדים מצטרפים למסיבה ובכלל את מרגישה כאלו את מטיילת במדרחוב מלא מסעדות.

אני כבר לא מדברת על שינה. בקושי הצלחתי להגיע לכותנות כולי מדממת בלי שאני אעשה תצוגת אופנה לכל המבקרים (הלכתי לאורך הקיר.)

בבי"ח אין בכלל אוירת שבת וגם לא תמיד תמצאי משאבה ידנית תקינה או יועצת הנקה שתבוא לחדר שלך (איפה שאין טלויזיה...)

יאמר לזכותם- נתנו לבעלי להיות איתי עד שעה מאוחרת ערב אחד.

הבי"ח לא ערוך בכלל לאישה דתיה/ חרדיה בשבת/ חג מבחינת זמזם/ פלאפון.

אם אין לך זמזם/ פלאפון כל בקשה שלך תצריך ללכת כל הזמן לקבלה.

כמובן שיצפו ממך כל הזמן לבוא ולבדוק אם התינוק בוכה כי אין לך פלאפון אין איך להודיע לך.

 

דבר נוסף, צריך להשתדל לא לישון (כאילו זה אפשרי) בזמן חלוקת הארוחות וגם לא להניק וכד'... כי אחרת פשוט תפספסי ארוחה אם לא תבואי לקחת אותה.

 

כל הזמן אבל כל הזמן האורחים יפתחו לך את הוילון. זה לא משנה אם את מניקה/ ישנה/ וכד'....

והם ישתדלו לתפוס לך את השרותים או לחכות בתור ולהלחיץ אותך.

אין שום הדרכה אני גיליתי יותר מ-24 שעות אחרי לידה שאני יכולה להתקלח (אחרי ששאלתי) ואת זה שאני יכולה לקום+ שמו"ס על הדימום החזק שלי ושאני צריכה להחליף פדים שמעתי מהמנקה פחות מ-6 שעות אחרי לידה.

 

בחדר לידה- היה מעולה ממש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מיילדת מקסימה.

האפידוראל שהתחננתי אליו הגיע תוך שעה בערך מאז שהגעתי לבי"ח (נראה לי זה יחסית מהר).

בקשר לגישה טבעית, לא יודעת. לא אכפת לי איך התינוק יוולד העיקר שנצא בריאים ושלמים ונקבל אפידוראל כמה שיותר מהר.

 

בקשר לביות- באשפוז הרגיל ברמב"ם התינוקיה פתוחה ולוקחים ומחזירים את התינוק מתי שאת רוצה. נראה לי אסור לישון איתו- לא סגורה על זה.....

 

ילדתי לפני שנתיים בערך.

או שזה רחוק מידי? שמעתי עליו המלצות.

יש לו באמת יתרונות משמעותיים או שחבל סתם לנסוע יותר רחוק?

שיש לילד שלך הרבה מקום לעשות סלטות,בתקווה שלא יהיה עכוז..

מה אמרו חוץ מזה? בד"כ שולחים לסקירה יותר מכוונת כדי לראות מה הסיבה.

מוזמנת לעדכן.

לא הייתי ממהרת להתרגש...

וזה גם לא חייב להיות מ"סיבה" מיוחדת.

90% שזה כלום 5% שזה סכרת  הריון  5% שיש בעיה של העובר /ההריון בספיגת מי השפיר

 

ישלחו אותך לסקירה מכוונת העמסה של 100 והתייעצות גנטית, ובעזרת ה' הכל ייצא תקין , וכשתלדי תזהירי את האחיות בחדר שאת הולכת לעשות מבול בחדר

 

כך היה לי בהריון עם הבן  והכל היה תקין אצלו..

 

צריך לשים לב לתנועות , כי כמו שאמרו לך הוא יכול להסתובב הרבה... ואם יש לך ירידת מים -יישר!! לחדר לידה כי יש חשש מצניחת חבל תבור...

הטכנאית שאלה אותי מתי יש לי תור לרופאה, ויש לי ביום שישי הקרוב.. אז היא אמרה לי לחכות..

מקווה שיהיה בסדר בעז"ה.

אבל ממש הרגעתם אותי!

תודה!

כל האולטרסאונדים שלי היו תקינים והסוכר היה תקין- אם כי גבולי ובסוף היה באמת מבול ואמרו שיש ריבוי. בוקר טוב! אז יש ריבוי - אבל עכשיו אני יולדת כבר. 

אמרו שאין לזה שום משמעות.

תנועות עובר היו קלושות - אולי המים עמעמו את התחושה. והעובר היה מבוסס היטב כבר הרבה זמן. זה הבנתי יותר טוב מההפך- מיעוט מים.

זה לא אומר שלא צריך לבדוק אצל אחרים

שיש לי ריבוי קל.. (זה כבר היה בתחילת שבוע 42)

אמרו שזה יכול להיות סכרת ויכול להיות איזשהי בעיה עם העובר,

בסופו של דבר זה היה סתם קשקוש וב"ה הכל עבר בשלום.

תבדקי מה שצריך אבל אל תכנסי ללחץ מהרופאים...

קודם כל-תודה על ההתעניינות.. מחמם את הלב!

הרופאה שלחה אותי לסקירה מכוונת של מערכת העיכול דופן הבטן ומערכת העצבים.

וגם-להעמסת סוכר של 100..

מישהי מכירה את הבדיקות ויכולה לתת לי עליהם קצת אינפורמציה

תודה!

של מערכת העיכול זה פשוט אולטרסאונד ביטני רגיל אצל רופא של אולטרסאונד ולא טכנאית.

אם יש בעיות במערכת העיכול (לדוגמא חסימה במעיים ) אז זה יכול לגרום לריבוי מים.

ודי פשוט לראות את זה באולטרסאונד.

 

העמסת סוכר- נדמה לי שזה דומה להעמסת סוכר של 50 שעושים באמצע ההריון רק עם יותר סוכר. אבל לא התנסיתי בעצמי.

זה מתוק בטירוף,את מגיעה בצום.

ונשארת שם 4 שעות אח"כ וכל שעה =4 דקירות,בדיקות דם.

אבל יש מאכלים שידועים כגורמי גזים, כמו קטניות. 

לרוב בגלל תסיסה של הציפה שלהן במעיים.

לא, זה לא אמור להשפיע בשום צורה שהיא על התינוק.

 

זה אכן הדבר בראשון שמומלץ להוריד כשתינוק יונק סובל מגזים.

 

וגם- תפוחי אדמה. דברי חלב. פלפלים. עגבניות.חצילים. קמח לבן. סוכר לבן. קקאו. ועוד ועוד...

 

בגלל שהרשימה כ"כ ארוכה וחבל להמנע סתם ממש מומלץ לבדוק רגישות של התינוק. 

מנסיון רב- זה כ"כ שווה את השקט שלך ושלו!

 

אם תרצי פרטים -באישי.

בהצלחה!

להניק ורצוי מאד לעבור לגלולות משולבות, 7 בהצלחה!

מאז (סוף ההנקה) בעית הדימומים שהיתה מידי פעם נפסקה.

אם תראי שיתחילו דימומים תעברי לגלולות משולבות.

מוזמנת לשלוח לי מסר..או להתקשר.

נשמע כמו קפיצת גדילה..

סליחה על הבורות...

איך אתן יודעות את כל זה?

זה קורה סביב 10 ימים, 6 שבועות ו3 שבועות
אאל‏"‏ט..
התינוק אוכל בתדירות גבוהה יותר.

חצי שנה.

יומיים-שלושה שהתינוק לא יורד מהחזה, וכך כמויות החלב גדלות.

אחרי כמה דק של יניקה אני כבר לא שומעת שהוא בולע והוא מתנתק ובוכה
זה נראה כאילו הוא מתאמץ לינוק ולא יוצא כלום. ואז בצד השני הוא מסתער ויונק.

אי-אפשר לרייר עד שנגמר הרוק

ואי-אפשר להניק עד שנגמר החלב.

 

הגוף החכם שלנו מייצר את הנוזלים האלה נון-סטופ

 

מה שכן - החלפת צדדים תדירה בימים כאלה של "מרתון הנקה" עוזרת מאוד לגוף להתאפס מהר על הכמויות הרצויות, כך שהאיתות של התינוק שלך מוצדק לגמרי, ובאמת טוב להעביר אותו בין הצדדים לסירוגין.

 

וטיפ אחרון: אם יש קול קטן שלוחש לך שאת מרעיבה אותו, עקבי אחר החיתולים. חיתולים לא מתמלאים מאהבה אם יוצא מספיק, סימן שנכנס מספיק. מספיק = שישה חיתולים רטובים היטב ביממה.

 

יאללה, לכי למיטה עם ספר ותתפנקי עם התינוק שלך. לילה טוב!

עוד הגדרה שמבלבלת אותי..
יש לו שתן בטיטול וגם יציאות כמה פעמים ביום.
אבל איך אדע שהטיטול ספוג ורטוב מספיק?
כל פעם שאני מחליפה לו אני מתמלאת דאגה שאולי זה לא מספיק..
אני אוהבת הוראות מדוייקות, כנראה שזה לא הולך עם תינוק

ומה אם מנסים לשאוב וגם יוצא רק 20 מל בגיל כמה חודשים (כשבודקים כי חוששים שאין)

לי מדוע שאיבה לא מעידה על כמויות למה כשאני שואבת ויוצא לי 20 אני צריכה להיות "רגועה" ולחשוב שהקטנה שלי אכלה מספיק

כשהייתי אמא צעירה אמא שלי נתנה לי הסבר פשוט: "אף משאבה לעולם לא תוכל להפעיל ואקום חזק כמו התינוק שלך". זה התיישב על דעתי ונרגעתי.

בשנים שעברו למדתי שלמרות שהתשובה הזאת נכונה, ההסבר הוא הרבה מעבר לכך, הרבה מעבר לשאלות מכניות. השד הוא לא בקבוק, ובכלל מוזר מראש לצפות שהוא יפעל לפי כללי מכניקה פשוטים! המהנדס החכם מכל ברא אותו בתכנון מדויק כך שידע להגיב נכון למגע של שפתי תינוק (ואם יש עוד עור חשוף של תינוק שנוגע בעור חשוף שלך, נגיד בטן בבטן, העסק פועל עוד יותר טוב), לריח של התינוק (הרי חוש הריח מתחדד בהריון לא סתם בשביל שנסבול מהאפטרשייב של הבעל), לפעיות הקטנות של התינוק, כמובן למראה של התינוק ועוד ועוד - כל החושים פועלים כאן ביחד! ונותנים בדיוק את הדחיפה שצריך למערכת ההורמונלית, נותנות למוח את האיתות שזה זה, זה הדבר הנכון, בשבילו הגענו עד הלום - לתינוק הזה צריך לשחרר חלב!

והמוח נותן את הפקודה לצינורות הרלוונטיים.

והמשאבה מהי? סתם חתיכת סיליקון ופלסטיק! למה שהגוף ירצה לשחרר אליה את הנוזל היקר הזה, שהקדיש משאבים כה רבים להכנתו? מבחינת המוח המשאבה יכולה להתפרש כשודד שבא לגזול מהתינוק את מזונו!

אז בעיניי ההסתכלות היא הפוכה - העובדה שיש נשים שמתמידות ומצליחות, אחרי תקופה מסוימת של התמדה ובתנאים אופטימליים ככל האפשר, לשאוב כמויות מספקות לתינוק שלהן - היא היא הנס והפלא! ודאי וודאי שהיא לא דבר שאפשר לצפות לו שיקרה ככה סתם, באופן מובן מאליו, ברגע שרוצים "לבדוק" (ואז ממילא גם הגוף בסטרס, מה שרק מקשה על שחרור).

 

הסימן המיידי והנוח ביותר לוודא כלכלה מספקת - מבחן החיתולים. סימן חשוב אחר, אבל שצריך לדעת כמה כללים כדי להשתמש בו בזהירות - עלייה במשקל. ומי שרוצה עוד סימנים אמינים - לא חסר (אם תרצי אצרף קובץ מפורט). סימן השאיבות הוא לא מדד אמין. פשוט לא.

(לא היה לי זמן להאריך קודם וגם עכשיו אז סליחה)

שאיבה היא אומנות. צריך לדעת לשאוב, השד צריך להכיר את המשאבה (בהמשך למה שפצקרשת אמרה), והאישה צריכה להרגיש איתה בנח, כמו עם התינוק (שוב - בהמשך למה שפצקרשת אמרה), מכיוון שעל מנת שהחלב ישתחרר מהשד, אמור להשתחרר הורמון שנקרא "אוקסיטוצין", שקשור לאהבה ואמון. אהבה ואמון באים בטבעיות ובקלות כשמדובר בתינוק, אבל... משאבה? לא ממש מעוררת אהבה ואמון בכזו קלות

בנוסף, הגוף שלנו לומד לווסת את כמויות החלב בהתאם למנהגי התינוק. הגוף ייצר יותר חלב בשעות שהתינוק שלנו רגיל לינוק יותר, והחלב יכיל פחות או יותר מים, ופחות או יותר שומן (ושאר רכיבים) לפי הרגלי השינה של התינוק, וכן הלאה.

למשאבה אין ממש הרגלים, והיא גם "נדחפת" לנו בלוח הזמנים של היניקה של התינוק. כלומר, את מבקשת מהגוף מנה נוספת, ללא התראה מראש, כמקובל, בשינוי ההרגלים ההדרגתי של התינוק. בדרך כלל, תינוק משנה הרגלים בהדרגה, והגוף של אמא לומד ומתיישר עם התינוק - בהדרגה. ואז מחליטה אמא פתאום לבדוק כמה חלב יש - אבל זו הפתעה בשביל הגוף, ועל כן התוצאה לא תהיה אמיתית.

מה הפיתרון?

הפיתרון הוא די מפרך, ועל כן אני ממש לא ממליצה אותו לאף אחת שלא באמת חייבת לשאוב

צריך:

1. משאבה טובה (הוצאה של כמה מאות שקלים).

2. להוסיף שאיבות בשעות קבועות של היום (ורצוי בלילה - אז התינוק יונק פחות בדרך כלל).

3. לעשות את זה לאורך זמן. לפחות כמה ימים רצוף, כדי שהגוף ילמד את הכמות, ואמא תלמד לתת חלב גם למשאבה ולא רק לתינוק חמוד.

 

שאיבה נועדה להאכיל תינוק כשאמא שלו לא יכולה להאכיל אותו.

שאיבה לא נועדה ללמד אותנו אם התינוק רעב.

אמא שמסתכלת על התינוק שלה, תוכל להתבונן אל לבה ולדעת - פשוט לדעת! - אם התינוק שלה רעב או לא. בלי לקנות משאבה שמיותרת לה, ולקום כל לילה בשביל לשאוב, ובלי עניינים.

נסו ובקלות תצליחו

קחי חיתול יבש, צקי לתוכו שלוש כפות מים, הרגישי את משקלו וחקקי בזיכרונך.

למשקל כזה את מצפה עכשיו כשש פעמים ביום.

נכון שאם יש גם צואה באותו חיתול קשה למדוד משקל... אבל אולי אחרי שתמדדי כמה חיתולים שהם רק רטובים, תפתחי מומחיות ותוכלי לזהות חיתול רטוב מספיק "לפי העין", גם כשהוא מכיל עוד הפתעות.

 

ואז גם את תוכלי להיות "מומחית פורום"

שבאופן קבוע אין לך מספיק חלב, אפשר להשאיל מאזניים לתינוק ביד שרה, ולשקול אותו מדי פעם לפי ואחרי הנקה. תקבלי דיוק לא רע.

תשתדלי להתעייף ולדאוג פחות, זה לא משפיע לטובה לכמות החלב

פצקרשת באמת הרטבתי טיטול עם 3 כפות..
עכשיו יש בעיה חדשה- אם הטיטול מלא אני חושבת שזה בטח כי לא החלפתי לו הרבה זמן וזה כבר של פעמיים
אשמח שתצרפי את ההוראות המדויקות שאיתם. אפשר לדעת שההנקה טובה.

לי המליצו בבית חולים: (כי היה בעיות עם המשקל...)

להחליף טיטול כל 3 שעות, כלומר סה"כ 8 טיטולים ביממה. מותר שיהיה 2 טיטולים בסה"כ יבשים מתוך ה8 (לא רצופים!!).זה לא משנה מה בדיוק הכמות, אם יש 6 טיטולים רטובים ביממה, כשאת מחליפה כל 3 שעות, זה בסדר.

אז תכלס, בשלב מסויים היה נמאס לי להחליף כל 3 שעות (בעיקר בלילה...), אז אחרי שהיה נראלי יום-ימיים שיש מספיק טיטולים רטובים, הנחתי שהכל בסדר...

(ואז את פותרת ת'שאלה האחרונה שלך שאם הטיטול מלא זה בגלל שזה הרבה זמן... אפשר פשוט להחליף לפני/אחרי כל ארוחה וזה עושה סדר...)

 

ואגב, עוד כמה טיפים לשאיבה:

אפשר להסתכל על תמונה של התינוק.

אפשר להריח בגד/חיתול בד עם הריח של התינוק

זה נשמע טיפשי אבל עוזר לרפלקס שיחרור החלב.

אם רוצים להגביר את הכמות כדאי להמשיך לשאוב עוד כמה דקות גם אחרי שכבר לא יוצא חלב, וכן לשאוב מ2 הצדדים לסירוגין (7 דקות-7 דקות, 5-5, 3-3, 2-2).

ולגבי המשאבה: מי שממש חייבת לשאוב באופן קבוע וכל היום, לא מספיק לדעתי לקנות משאבה בכמה מאות שקלים, צריך להשאיל משאבה חשמלית מיד שרה (או ממקום אחר), ממליצה על מדלה דו צדדית כחולה גדולה (כמובן שאפשר לשאוב איתה רק בבית, כי זה ענק...).

תגידי, נכון שגם לך (כמוני) יש שורשים ביֶקֶה-לנד?

הוראות מדויקות לאימהות יקיות

תודה רבה!
אין עליך

ומקבלת פרסומת מתחלפת??

כי עכשיו אני באותו דפדפן (כרום) אבל בלי רימון ואני רואה היטב.

למשקלים הללו יש סטיה של עד 10%, כלומר של כ-400 גרם.

תינוק בן יומו יונק פחות מ-100 CC חלב, ששוקל כ-100 גרם, כך שהסטייה של המשקל גדולה פי 4.

(אז אפשרי אפילו לראות שהתינוק ירד 300 גרם אחרי הנקה.... כמובן זה יהיה בגלל המשקל ששוגה).

אם שקלת א תהתינוק לפני ואחרי באותו משקל זה אמור להראות עליה\ירידה נכונים..

ההפרשים שאת מדברת עליהם קיימים בין משקלים שונים.

הרעיון הוא שאת לא יכולה להסתמך על משקל כזה כשאת דברת על הבדלים של פחות מ-400 דרם.

אם תינוק היה אוכל 400 גרם בארוחה (שזו ארוחה של אדם מבוגר, אגב), אז היה אפשר לסמוך על זה.

בגלל שהמשקל לא מדוייק מתחת לזה - זו לא שיטה אמינה. זו שיטה מעולה להפסקת הנקה.

אם הוא מעל גיל חצי שנה - תני לו קורנפלור ארוחה אחת, ותבדקי האם השתנה התנהגותו.

אם הוא פחות מחצי שנה - תני לא מטרנה (ועוד יותרטוב - סימילק) ארוחה אחת ושימי לב אם השתנתה התנהגותו.

אם הוא עדיין רעב - יתכן והוא נמצא בשלבי הגדילה, וכמה שיש לך חלב - זה לא מספיק לו וכדאי לחשוב על תוספת.

אם את מוסיפה ארוחת סימילק/מטרנה וזה הופך אותו לרגוע - סימן שאכן חסר לך חלב. במקרה כזה הייתי ממליצה לך להמשיך ולהניק כמה שיש לך, להרבות בשתיה חמה, לשתות גם בירה מתוקה, לקחת הומאופתיה לריבוי חלב - ובמקביל גם "להשלים את החסר", כלומר, אם את רואה שהתינוק חסר - תני לו בקבוק.

ומתארת התנהגות נורמלית של קפיצת גדילה, ואת באה ונותנת עצה שתחסל את ההנקה!

הכוונה טובה בטח, אבל ממש חבל להטעות!

וגם - מה שהיא כתבה בכלל לא נכון

גקם תינוק שרגוע אחרי תמ"ל, זה בהחלט לא אומר שלאימא שלו חסר חלב.

מה שנראה כתינוק "רגוע" עשוי להיות תינוק שדחסו לו אוכל עד שאין לו כוח לבכות.

 

כמו שכתבו פה בעבר טיטולים לא מתמלאים מאהבה, ותינוק שהטיטולים שלו רטובים כמו שצריך, גם מקבל לאכול מספיק

 

ובקבוק אחד במיוחד בזמן קפיצת גדילה בהחלט עשוי לחסל הנקה מוצלחת.

את לא חייבת להגיב אם את לא יודעת מה לכתוב, את יודעת...

קצת כבוד לעצמך ולמקצוע - לא יזיק

תבדקי אם מה שאת לוקחת מופיע שם. אם לא, בטח יש סוג אחר שכשר לפסח.

 

http://www.clalit.co.il/clalitapp/passover/medindex.aspx

 

מה נשים בהריון ששומרות כשרות ופסח לא לוקחות ברזל שבוע?

וגם טבליות פריפול. אבל באמת בדקתי עכשיו ולא ראיתי סוגים אחרים.

1. יותר קרוב לפסח יהיו לי את כל הנתונים מכל חברות התרופות והתוספים לגבי כשרותם לפסח  ואני בודקת ועונה כל שנה 24 שעות ביממה. את מוזמנת להתקשר או לשלוח מייל.

 

2.עד עכשיו תמיד היהלפחות סוג אחד של ברזל כשר לפסח

 

3.בד"כ אנמיה אינה ברמת סכנת נפשות ואין סכנה לעשות הפסקה של שבוע. אפשר גם לקחת מנה כפולה לפני ואחרי החג. אם אכן מדובר בסכנת נפשות בד"כ עושים עירוי של ברזל ולא נותנים פומית בכל מקרה.

אז לא מחייב שזה יציק לו, אבל יש סיכוי טוב שזה גם יגיע לטוסיק וגם אליך, לפטמות. בטוסיק זה "תפרחת חיתולים" שלא עוברת, ואצלך זה נראה אזור אדום, קצת מבריק סביב הפטמה שמתחיל גם קצת לכאוב.

בסה"כ אם מטפלים זה עובר מהר ולא נורא

- להראות את הילד לרופא ילדים.

על הלשון יש אין סוף סוגי חיפויים, כל חיפוי והמשמעות שלו, ואין שום דרך לאבחן אותם באינטרנט.

יתכן שזה כלום, ויתכן שזה משהו רציני.

שהפסיק לינוק למשך 72 שעות רצופות, אסור להמשיך להניק אותו. (ולמעשה גם אז יש מצבים מסוימים שבהם כן יהיה מותר).

במקרה ההלכה הזאת מוכרת לי היטב, אבל צדקת, שאלות הלכתיות אמורות להיות מופנות לרב, ולא לפורום

 

ההלכה הזאת תקפה

עד גיל שנתיים אין בעיה בהפסקות של יומיים ויותר ( חבל לוותר על ההנקה בגיל הזה- אבל אני לא איכנס לשיקולים שלך בעניין)

ויש ערך גם לכל הנקה שהיא, גם אם זה פעם בכמה ימים

ולכן אין טעם לשאול כאן שאלות הלכתיות.

לעניות דעתי אין בעיה כזאת עם תינוק בגיל 7 חד', אבל אינני רב.

אם את מרגישה שזה עלול להזיק להריון, את צריכה להחליט אם יותר נעים לך לא לבטל, או יותר נעים לך ללדת פג.

אם זה יעזור לך להחליט, את יכולה להיות רגועה שסיכויי ההשרדות של תינוק שנולד אחרי שבוע 31 זהים לתינוק שנולד במועד.

עם זאת, פג עלול לסבול מבעיות בריאותיות ובעיות התפתחות שונות.

 

את צריכה לחשוב קודם כל על עצמך!!

אם קצת יותר התאמצות גרמה לקיצור צוואר הרחם, לא הייתי לוקחת את הסיכון.. (אפילו הקטן ביותר..)

 

לא בא לך ללדת בטיול..

 

ממש לא בא לי ללדת בטיול, אבל גם לא נראה לי (בעז"ה) שזה עד כדי כך...

אולי זה יקצר שוב, אבל אחרי מנוחה הוא התארך לי חזרה, אז כמה זה באמת נורא?

פעם קרה לי שהתחילו צירים עקב טיול מאומץ בתחילת שמיני. ב"ה זה נרגע לאחר מנוחה ושתיה, וילדתי בזמן בסופו של דבר. אבל זה היה בהחלט לא נעים (לחץ, הפסקת הטיול, לחפש מוקד במקום שאני לא מכירה באיזה חור בצפון, מתח, מוניטור, מתחילים לחשב איפה ביה"ח הקרוב, רגשות אשמה איך עשיתי את זה לעובר שלי וכו')

 

בנו עליך? כנראה שיסתדרו בלעדייך. מה היה קורה אם היית יולדת עכשיו פתאום -  לא היו מצפים שתגיעי לטיול גם במקרה כזה, נכון? היו נאלצים למצוא לך מחליפה. והיו מסתדרים.

 

בכל מקרה, אם את הולכת תשתי הרבה. לפני, אחרי ותוך כדי.

אבל בכל אופן, אני במקומך, הייתי מתנצלת ולא הולכת למסלול. זה לא משהו שמתאים במיוחד לשבוע 32, ובסדר עדיפות שלי הריון חשוב מעבודה וחשוב מיחסים חברתיים.

לא טוב, נחתי עם בעלי והילד הגדול בן השנה וחצי, ואח"כ חזרנו חזרה. מעיייף, מסוכן ובכלל בכלל לא ממליצה