פורום הריון ולידה (עמוד 5166)

אם לא, לא הייתי לוקחת את זה כמובן מאליו.

הרב הלפרין ממכון שלזינגר נחשב מבין גדול בנושאים הלכתיים-רפואיים כאלה. במקומך הייתי פונה אליו לפסיקת הלכה.

שאשה מניקה שותה בשיעורים. 

תלוי גם בגיל התינוק.

כמובן שאם שותים בשיעורים אז- מיץ ענבים. מרק פירות מרוסק. מרק ירקות מרוסק.נוזל של מרק עוף. תה עם דבש/סוכר וכו...

אני לא פוסקת- כדאי לשאול!

כמובן כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם רב.

מומלץ לשאוב כבר מעכשיו ליתר ביטחון, כמה הוא שוקל?

יש את הנוסחא המשקל כפול 150 לחלק למס' הארוחות ביום.

לשתות המון לפני מיץ ענבים זה מעולה,יש גם קלי צום.

בהצלחה.

אפשר קצת אינפורמציה על הכדורים הללו?

 

תודה!

הבת שלי תהייהבע"ה בת 7 שבועות בערך, זה בסדר מעכשיו לשאוב לה?זה לא יעשה בעיות עם ההנקה?

מתי כדאי לשאוב? כל יום? באיזו שעה שנוח לי?

לא כדאי לשאוב "סתם שיהיה". אם זה לצום, אני מרשה ;) (אם כי לדעתי עדיף לשתות לשיעורין - בטוח בגיל הזה יתירו לך). 

כדאי לשאוב אחרי הנקה, או בזמן הנקה מהצד השני

אפשרות אחרת: להוסיף שיאבה בשעה שהתינוקת בד"כ לא יונקת בה. למשל, אם היא נרדמת לך משבע עד חצות, אז להוסיף שאיבה בתשע.

לא מוכרח להסתבך, אבל עשוי. אם אפשר להימנע - כדאי מאוד.

שאיבה אינה דומה להנקה: תינוק יונק הרבה יותר ביעילות.

בנוסף, שאיבה היא תוספת לארוחות של הילד, שהגוף אינו מוכן לה,

ובנוסף נוסף, קשה להתרגל לשחרר חלב למשאבה (אוקסיטוצין, הורמון שחרור החלב, משתחרר בתגובה לתינוק, ומשאבה היא הרבה פחות חמודה מהתינוק)

ובשל כל הנ"ל, עלולה לצאת כמות חלב קטנה יחסית

והאמא (יהודיה, כמובן) תחשוב: "אויה לי! כי הרעבתי את ילדי הקט!" ואז מתחילים לתת "תוספות", ואז החלב באמת מתמעט, והתינוק מעדיף אפילו את הבקבוק לפעמים (הרבה יותר קל לקבל חלב מבקבוק במקום לעבוד בשבילו בהנקה), ו... ו... ו... היה היתה הנקה

זה למשל

ונשאל רב אעפ"י שדי ברור לי מה תהיה התשובה.

 

לצפיה בשיעורו של הרב הגאון דוב ליאור שליט"א על יום כיפור(12 דקות) -
לחץ כאן!<

>

כדי שהגוף יהיה רווי בנוזלים

(בערב יו"כ לשתות אפילו 5-6 ליטר, מנסיון, זה עוזר מאוד אפילו שזה נשמע הזוי)

לא לאכול בערב יו"כ דברים מצמיאים מייבשים או משתנים (חמוצים ומלוחים למיניהם, קפה, אבטיח וכד')

לקחת קלי צום

אם מסתדר לך לשאוב במהלך השבוע הקרוב - תעשי את זה

לנוח כמה שיותר במהלך החג, לשכב כמה שיותר.

ובכל מקרה לברר מראש עם רב שאתם סומכים עליו מה מותר ומה אסור

כדאי שכל אחת תבדוק מה מתאים לה, יש כאלה שמשכיבה מרובה בצום יכולה לגרום לסחרחורות ולהרגשה רעה. מצטרפת בחום לשאר ההמלצות, במיוחד שתיה מרובה עד מוגזמת, כמה ימים לפני.
בהצלחה רבה!

לשתות בקבוק מיץ ענבים של קידוש (לא בבת אחת, אלה במהלך היום שלפני). לאכול שקדיה(3 כפיות לפחות). לאכול ביום התשיעי דגנים מלאים ובסעודה פסקת גם חלבונים כגון דג. מצטרפת ללהתחיל לשתות הרבה 3 ימים לפני. לגבי התינוק- חשוב שתתחילי להרגיל אותו לבקבוק. אם את לא מספיקה לשאוב מספיק נראה לי אפשר להביא פעם-פעמים תמ"ל. כדאי שכן תניקי פעם אחת כדי שלא יהיה לך גודש ושהגוף ימשיך ליצר חלב לפי כלל ביקוש- היצע.

לתינוק שרגיל לינוק בלבד, לא אמורים לתת תמ"ל בגלל הצום. שכלך אחת תפנה לרבה לפסיקה אישית, אבל בעיקרון אם יש חשש ממשי למיעוט - שותים לשיעורין. כך על-פי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, הרב נבנצאל, הרב מרדכי הלפרין, הרב דב ליאור בשיעור הנהדר שמצורף למעלה ועוד רבים.

*  תינוק לא חייב להתרגל לבקבוק או לתמ"ל בגלל הצום.  זכותו של התינוק לינוק ישירות מאמא!!!!!  גם הלכתית!

 

*  שמעתי מפי תושבת קרית ארבע, שלפני הרבה שנים הרב משה פיינשטיין זצ"ל פסק שאסור להפסיק הנקה כדי שהברית יהיה במועד (במקרה של צהבת).  הסיבה היתה בריאות האם המניקה!!!  אי אפשר לשחק בשאיבה \ הנקה. אנו לא מכונות שפותחות ברז.  יש ויסות טבעי ובריא, ולא רצוי להתערב במנגנונים.

 

*  חשוב לשאול רב שבקי בנושא הנקה, לא רק בהלכות צום.  רבנים רבים, בהם פוסקים מכובדים, לא תמיד מודעים לעובדות המדוייקות לגבי הנקה, ולכן הפסק אינו מדוייק ועלול לסבך הנקה. אני אישית הסבתי את תשומת ליבו של פוסק ידוע לנושאים בהנקה שלא היה מודע להם.  הרבנים יודעים הלכה, אבל אם אין להם מידע מדוייק לגבי הנקה, אינם יכולים לפסוק באופן נכון.  כמו בכל נושא אחר, אם הרב אינו בקי בפרטי המקרה, אינו יכול לפסוק נכון.  ככה זה בחיים.

 

*  אמא מניקה צריכה להיות מודעת שהיום, בשבילה, הכי חשוב זה התינוק וההנקה.  אין צורך שהיא תגיע לבית הכנסת ואין לה חובה להתפלל את כל התפילות באורך מלא.  היא עשתה זאת בעבר, ובעז"ה תעשה זאת בעתיד.  היום, הכי חשוב לשכב במיטה ולהניק!!!!!  

 

*  הבעיה בד"כ היא במוצאי הצום, וביום המחרת, מבחינת אספקת חלב.  חשוב מאוד שבמוצאי הצום, האמא תשתה הרבה מיץ, תאכל אבטיח או מלון, תהנה ממרק עוף או ירקות עם המון נוזלים.  (לא לשתות קפה עם עוגה, זה לא מועיל לחלב).  העיקר להוסיף הרבה מזון נוזלי לגוף, ותמשיך לנוח.  ברוב המקרים, החלב ימשיך לזרום בשפע.

 

* אגב, ההלכות לגבי הצום ושתיית ואכילת שיעורים, ןם אותן הלכות למי שחולה.  תמיד לזכור - "וחי בהם" אם הצום קשה, להפסיק לצום!  לכן עדיף לשתות לשיעורים מתחילת הצום, לחזק את העתודות של הגוף, לא להגיע למצב גוף מדולדל, ואז להתחיל שיעורים.

 

*  מי ששותה (ואוכלת) שיעורים בצום, נחשבת כמי שצמה צום שלם!!!!!!!!!!!!!!!!   נא להפסיק להיות כאילו גיבורות ובסוף להסתבך.  הנקה חשובה מדי לתינוק מכדי לשחק איתה משחקים!!!!!!!!

 

כתיבה, חתימה והנקה טובה,

פיגא, מדריכת ליגת לה לצ'ה

 

 

 

מסריח ולא כ"כ טעים, אבל מייצר הרבה חלב..

(לי עם הילדה הראשונה היה אפילו עודף חלב שגרם לה לפלוט-אבל זה באמת לא נפוץ..) 

ב"ה

גם אם יקפצו עלי החברות  שנגד תמ"ל--לדעתי בשביל זה הם נועדו- ולא קורה כלום מ2 בקבוקים . הרי גם לך יש חלב , פלוס 2 בקבוקים שנשאבו, פלוס תמ"ל כדי להיות רגועה--ולפני הצום ובמוצאי החג לשתות עוד מלא מלא מלא.

אגב, לעיתים ביום אחר הצום יש ירידה בחלב,והתינוק ימצוץ יותר ויחזיר את הכמיות לסדרן בע"ה.

אשרייך, צום קל ומזל טוב!

 

(זה כמובן לא אומר שאני אעשה את זה - ואם בדיוק באותם שבועיים הוא יסתכן באיזה זיהום? לא לוקחת סיכון. אבל בכל מקרה לא נראה לי שלתמיד.)

לשתות בגלל הנקה.

 

וחוץ מזה מי שמתעקשת יחכולה לצום ולהניק בלי שום בעיה (ככה אני עשיתי עם הבכור שלי שהיה בן 10 חודשים שניזון מהנקה בלבד)

אפילו בשרשור הזה צוטטו רבנים שמתירים - על סמך מה את באה וקובעת "אין שום היתר"? את גדולה יותר מהרב דב ליאור?

תגידי "הרב שלי לא מתיר".

המקרה שלה

ביתי השלישית נולדה בחודש אלול ואני זוכרת שלפני הצום הרב הציע לנשים מניקות להניק ארוחה כן ארוחה לא גם כדי לא להחליש את האמא יותר מידי וגם כדי שלא יתמעט החלב, גודש וכו'... 

בקיצור, אני הנקתי כרגיל ולא הרגשתי שום דבר... עד שבשעות האחרונות שלפני סוף הצום פתאום היו לי סחרחורות, התחלתי לרעוד ולראות ניצוצות בעיניים.... זה היה מפחיד, בכיתי, בעלי היה בתפילה ולא הייתה לי דרך להזעיק אותו. ואני הייתי בבית עם תינוקת בת חודש וחצי ועוד שני ילדים שובבים בני שנתיים ושלוש וחצי.

מוסר השכל-

כדאי ללמוד מאנשים בעלי נסיון, גם אם נראה לך שאת מסתדרת ושיהיה בסדר...

בקיצור- אם את מצליחה לשאוב שניים שלושה בקבוקים מראש הכי טוב. אם לא- גם מטרנה זה בסדר גמור.

יש דברים יותר חשובים. וזה הבריאות שלך, ושל הבית.

דווקא היום?

בן שלושה חודשים ומשהו

כל שעה מרוקן אותי!!! שתיתי היום כבר לפחות 2.5 ליטר+בירה שחורה ומיץ ענבים+4 ארוחות רציניות ואני רעבה!

מותר לי לשתות לשיעורין, אבל מה אני אעשה עם ההתקף אכילה הזה?

הצילו...

אין שום מצב שהוא לוקח בקבוק, גם לא ממני, ממש ניסינו..

תמשיכי לאכול טוב...

ואת השתיה בשיעורים לשתות רק מיץ ענבים- מזין ומוסיף הרבה אנרגיות...

בהצלחה!!

עבר בשלום? צמת? הנקת? שאבת? התינוק קיבל תמ"ל? (גוועלד!). שאלת רב?

שלא מרגישים כלום. אני בכל אופן
אני זוכרת שהתרגשתי מאוד ומתה לספר למישו..

כל אישה מרגישה אחרת אין כלל... יש כאלה שלא מרגישות כלום ויש שמיד מרגישות

 

אני יודעת שבשבוע הראשון להריון לפני שעשיתי בדיקה ביתית הייתי לפתע עייפה בטירוף (ברמות שבכוח החזקתי עיניים) וכבר בשבוע השני היה לי רגישות בחזה ורגישות מסויימת למגע...

 

בחילות התחילו מחודש שני...

 

תקראי פה בפורום הודעות קודמות לפי השאלה תראי עוד הרבה סימנים...

כך היה בדיוק וזה היה תקין- יכול להיות שזה באמת תחילת או סוף המחזור הראשון שלך שאחרי הלידה... יותר מכך את צריכה להיות מוכנה נפשית- במקרה שאת ובעלת מחליטים לקחת אמצעי מניעה... (או שאת כבר לוקחת) שזה גם בהתחלה עלול ליצור דימומים וכתמים עד שהגוף שיתרגל להורמון....

לכן הזמן שלוקח עד להיטהרות יכול לקחת עוד יותר זמן מהצפוי...

 

בהצלחה.

ואח"כ כתמים,תשאלי רב על כל כתם,ותסחטי לימון זה מקצר את הדימום.

ותראי מה היתה תשובת הרב.

זה מה שאני עשיתי בשנה שעברה ובסוף אכן הייתי זקוקה לכך...

אם אני זוכרת נכון- בגלל ששותים פחות משיעור כל פעם אז לא צריך, ואם שותים רגיל- צריך לקדש ולברך.

אך כמו שנאמר- אני לא רב, כדאי לשאול...

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=8807

לי אישית נשמע מאד בעייתי, אבל מן הסתם זה אינדוודואלי... תרגישי טוב! שיהיה בקלות!

אז עוד לא ידעתי שאני בהריון.

אין סיבה לצום בלי לשאול רב.

סובלת גם מלחץ דם נמוך ונטייה לסחרחורות ואף התעלפות, תשובת הרופאה היתה לשכב כל היום במיטה ואם מרגישה סחרחורת לשתות לשיעורין.

מנסיון- רופאים לא לוקחים סיכון ותמיד אומרים לא לצום. מפחדים מתביעות וכו'..

כדאי לשאול רב שבקיא בעניין. לנו זה מאוד עזר, הרב עתמו אמר שצריך להסתייג מדברי הרפאים אך ורק מהסיבה שהם תמיד אומרים לא לצום.

 

כמובן שאם יש רופא ירא שמים- הכי טוב.

במילים אחרות- מכון פוע"ה..

ללא בעיות מיוחדות (וגם ללא הנקה...)

והרב אמר לי לצום כרגיל ואם יש חולשה נוראית עם כאבי ראש, סחרחורות ופחד לעילפון- לשתות בשיעורים ואם לא מספיק לשתות רגיל (כמובן לשתות מיץ ענבים שהוא קצת מזין ומוסיף הרבה סוכר)

לצערי נאלצתי לשתות בשלב מסוים כי כמעט התעלפתי...

אבל חשוב להתייעץ עם רב מראש כי באמצע הצום לא יודעים וכאן- כמו שאומר הרב נבנצל- יש להחמיר בפיקוח נפש!!!

וכמובן- לנסות לגייס כמה שיותר עזרה (וכן- גם במחיר של פחות תפילה של הבעל...)

לשתות ולאכול טוב לפני הצום.

להתחיל את הצום כרגיל, במזגן, במיטה ככול האפשר

(איך עושים את זה עם ילדה בת שנה??)

במידה וח"ו יש סחרחורות קשות, דימומים, בחילות חזקות

להתחיל לשתות בשיעורין.

הצום שלך יותר חשוב מהתפילה של בעלך!!

את יכולה להניק בהריון... אני אישית הפסקתי שבוע שעבר ואני בשבוע 12

אבל אם יש פטנט שיכול בנחמדות ככה לסדר את העניין למה לחכות עד שנה

בעניין של אוכל זה לא "לדחוף". לא בגיל הזה ולא בגילאים גדולים.

אם הוא לא רוצה- סבבה, אולי עוד שבוע כן ירצה?

יותר חשוב לשמר את התאבון הטבעי והרצון הטבעי לאכול מאשר שהילד יאכל עכשיו.

אגב, עד לפני לא הרבה שנים, ההנחיה של משרד הבריאות הייתה להתחיל אוכל מוצק בגיל חצי שנה... הם כל כמה זמן משנים את דעתם. (אמא שלי מספרת שלפני  50 שנה המליצו לה לתת בשר טחון בגיל חודשיים.. הצילו!)

אז הכי טוב לדעתי לזרום איתו. אני יכולה לספר לך שהגדולה שלי רק התחילה לגלות עניין באוכל בגיל חצי שנה, והשנייה כבר בגיל 4 חודשים (היא כנראה קראה את ההנחיות החדשות).

כדאי לך להמשיך להציע מדי פעם,אבל לא בלחץ. כשהוא ירצה הוא ידע היטב איך לספר לך את זה...

דווקא לא מתייחסים כל כך לגיל שאפשר להתחיל, אלא יותר לרמת ההתפתחות של הילד כתנאי להתחלת מוצקים.

מה שכן, הם אומרים שאפשר להתחיל לחשוף אותם לכל מיני טעמים כבר בגיל 4 חודשים, אבל באותה נשימה הם אומרים שזה יכול להיות גם בגיל 6 חודשים. הכל תלוי בנכונות של הילד...

העניין הוא שיש לו נכונות....אבל ספציפית איתי....

 

מקוה שיכנס להרגל אחרי סוכות כאשר יהיה רצוף במעון!!

 

בל מקרה ממש תודה על העצות.

באתר של כללית יש פירוט של כל הבדיקות האפשריות לפי שבועות.... לפי מה שזכור לי

 

 

בשעה טובה!!

אני עשיתי בשבועות האלו בהנחיית הרופאה.
יחד עם זאת רצוי לשאול את הרופא שאצלה את מתכוונת לעשות מעקב,כי זה תלוי במכשיר אולטראסאונד שיש לה וכו',אפילו טלפונית תשאלי..
בשורות טובות

וראו שק ללא דופק,

היא אמרה לי לחזור בעוד שבוע וחצי ואז כבר ראו מצוין! (בתחילת שבוע 7)

והיא אפילו לא חשבה על אפשרות של ויגנאלי...

ופשוט אמרו לי לשתות לפני, כדי ששלפוחית השתן תהיה מלאה...

משבועשבוע שבוע 8-10.כמובן שצריך מכשיר באיכות גבוהה.

כשיש חשש לאי ספיגת ברזל, יש כמה ערכים שצריך לבדוק כדי לקבל תמונת מצב כוללת וטובה.

 

כמו שאמרו לך, בודקים גם את הפרטין, גם את ה iron  ויש עוד כמה ערכים שאינני זוכרת כרגע.

 

אם הרופא מסרב לתת לך בדיקה כזאת ויש לך חשש מוצדק, גשי להמטולוג. אבל נראה לי שרופא יתן לך את הבדיקות אם את מרגישה חולשה וכו'.

 

תרגישי טוב!

אז אין צורך בבדיקה כי הסיכון שיהיה את החיידק הזה מזערי מאוד מאוד. לי הרופאה בכלל לא הציעה לעשות, לא הזכירה אתזה.. 

אני, באופן אישי, דווקא נגד ביצוע הבדיקה. 

יש חושבים שהנזק שבנתינת אנטיביוטיקה לכל האימהות הנשאיות והתינוקות שלהן, עולה על הרווח המזערי.

מכירה אישית ולא ממליצה לאף אחת את הנסיון הגדול של לגדל ילד פגוע. 

 

עדיף לקבל אנטיביוטיקה ולדעת שהתינוק לא נפגע או יפגע מאשר לחשוש אם הוא נפגע ואיזה נזק זה עשה לו.

הרופאים לא ממליצים כיוון שאלו ההנחיות של קופות החולים.אם היה מוצדק לבצע לכל אשה בהריון משטח וגינלי אז בדיקה זו היתה נכנסת באופן שיגרתי.

אני ביקשתי מהרופא לאחר פרסום של העניין שאחד עלוני השבת והוא אמר שהוא עשה לי את זה הרגע.

זו בדיקה ממש פשוטה. אפילו לא ביקשתי.

http://www.health.gov.il/hozer/mr22_2005.pdf

 

יש סיבות להנחיה הזאת. העסק די מורכב. שורה תחתונה: במדינות שבהם יש הנחיה לבדוק לכולן באופן שגרתי, התמותה של תינוקות מזיהומים לא ירדה.

היה לי הריון תקין לחלוטין ב"ה, ואני אפילו לא ביקשתי.. בשבוע 34  הוא נתן לי הפניה כזו עם עוד כמה בדיקות דם ואמר שחשוב לעשות..

וב"ה שהוא נתן כי זה היה חיובי!

הסיכוי שתהיה לחיידק השפעה על התינוק - מזערי בהחלט.

ומסתבר שבסופו של חשבון מתקזז עם נזקי האנטיביוטיקה להמוני יולדות ותינוקות.

ולוקה מהחיידק.

מכירה כזה באופן אישי.

אלא למה הרופאים לא מתלהבים לתת את הבדיקה, וזו שאלה על מדיניות של בריאות הציבור, ועל כן רלוונטית התשובה ש(א) זו הנחיית משרד הבריאות, ו(ב) הסיבה להנחיה היא שכשבוחנים את התוצאות על ציבור שלם רואים שהבדיקה לא גורמת לפחות ילדים פגועים.

איך יכול להיות שיש ילדים שנפגעו כ"כ קשה מהחיידק וזה לא משמעותי? (אני שואלת באמת, לא צינית)

אישית קראתי על מקרה שמישהי לא קיבלה אנטיביוטיקה (היא ספרה על עצמה בגוף ראשון) והילד לקה בדלקת קרום המוח שהובילה לשיתוק מוחין ל"ע.. זה היה נראה לי דבר הכי מסוכן בעולם- וברגע שנכנסתי לבי"ח ואמרתי "GBS חיובי" הם רשמו לעצמן והביאו לי 2 מנות אנטיביוקה במהלך הלידה (היא היתה קצת ארוכה).. הם לקחו את זה ברצינות ולא הרגשתי שיש סכנה מהאנטיביוקה יותר מאשר החיידק עצמו... (במיוחד לאור הסיפור הזה שקראתי).. 

מפורום אחר:

 

"מצאו שבמדינות שבהם יש הנחיה לבדוק לכולן באופן שגרתי, התמותה של תינוקות מזיהומים לא ירדה. התמותה מ-GBS ירדה, אבל התמותה ממחלות אחרות עלתה, כנראה בגלל השימוש הנרחב באנטיביוטיקה. מה שקורה הוא, שאם בודקים אצל כולן, כל מי שיש לה תוצאה חיובית מקבלת אנטיביוטיקה. אך לא לכל מי שנדבקה התינוק יידבק ויחלה, האמת שזה יחסית נדיר. אז יוצא שאנחנו נותנים המון המון אנטיביוטיקה בשביל מעט מאד מקרים שבאמת צריך אותו. הבעיה עם זה, זה שהשימוש באנטיביוטיקה גורמת לחסינות של חיידקים אחרים, שמתפחתים למוטציות מאד מסוכנות שקשה מאד לטפל בהן. אז במקום להידבק ב-GBS, התינוקות נדבקים במוטציות האלה ואין איך לטפל בזה.

לכן, ההנחיה בארץ נשארת לבדוק על פי גורמי סיכון (אצל תינוקות שיש להם סיכון גבוה יותר להידבק), כדי לצמצם כמה שאפשר את השימוש באנטיביוטיקה.

זה נושא מאד לא פשוט."

ואז במקום תינוק אחד שנפגע מהחיידק, יש לך כמה אנשים שמתו מחיידק טורף, נניח.

ב"ה שלא אני צריכה לקבל את ההחלטות הללו

שפעם הבדיקה לא הייתה חובה מטעם משרד הבריאות ובעקבות כך לא קיבלה מימון מטעמם. אי לכך קופות החולים לא המליצו/דיווחו על הצורך בה...

רק לפני שנה, שנתיים משרד הבריאות שינה מדיניות והחלה לממן את הבדיקה- הרופאים פשוט עדין לא רגילים להפנות לבדיקה... בדרך כלל אם הולכים למעקב אצל אחות במקביל לביקור אצל הרופא- היא תזכיר את הצורך בבדיקה אפילו תיתן את הערכה לביצוע, ואז הרופא בטוח נותן....

נכנסתי לחוזרים של משרד הבריאות, ולא מצאתי אף אחד שמכריז על שינוי מדיניות בעניין הזה. למעלה צירפתי חוזר מלפני כשבע שנים שקובע שלא להפנות נשים בהריון רגיל לבדיקת GBS, ועכשיו חיפשתי בנרות ומצאתי עוד חוזר מלפני כשלוש שנים שקובע שהחוזר הישן ההוא עדיין תקף: http://www.health.gov.il/hozer/mr11_2009.pdf . לא מצאתי התייחסות חדשה יותר.

המוטציות האלו יכולות גם לגרום לשיתוק מוחין? לגרוע מכך?

אני בהריון ב"ה וברור לי שאעשה את הבדיקה גם בהריון הזה כי בקודם זה היה חיובי (אני יודעת שזה לא חייב להיות חיובי גם הפעם), אך ממה שכתבת אני לא יודעת אם עדיף לקחת שוב אנטיביוטיקה (שהבנתי שגם אחרי הלידה נותנים לילד עוד בתינוקיה או בבדיקות מיד אחרי הלידה) או עדיף לא לתת? עם הסיפור שהבאתי מקודם אני ממש חוששת לא לתת אנטיביוקה.. שח"ו ילד לא יחלה במחלה כלשהי מהחיידק.

עניתי לשאלה למה רופאים לא אוהבים להפנות לבדיקה, וזו שאלה שנוגעת לבריאות הציבור, כלומר שהשיקול בה הוא טובת כלל התינוקות. אבל הרבה פעמים יוצא שהשיקול של האדם הפרטי הוא שונה, ואפילו סותר... הרעיון הוא שכשיותר מדי תינוקות מקבלים אנטיביוטיקה זה מסכן (כן, מסכן גם בדברים חמורים ואפילו במוות ל"ע) את כלל התינוקות, לאו דווקא את אותו תינוק שמקבל אנטיביוטיקה - מצב מורכב.

הרופאת נשים שלי אמרה לי שכיוון שהבדיקה יקרה אין הנחיה לרופאים לבדוק

להפך- היא אמרה שיש להם המלצה שלא לבדוק

 

חוץ מלאוכלסיה הדתית /חרדית (כך הרופאה אמרה לי)

כיון ששם יש הדבקות גדולה יותר (בגלל המקוואות)..

 

לי בדקו וגם מצאו..

וב"ה הספקתי לקבל מנה אחת של אנטיביוטיקה לפני הלידה

והילד שלי לא הצטרך לקבל אחר הלידה...

בס"ד

 

לא הבנתי למה יש אנשים נגד אם זה כ"כ יכול להועיל...
 

אני לא יודעת אם הם עדכנו את המדיניות באופן רישמי אבל אני שמעתי מכמה מקורות שמתחילים לקבל מימון על הבדיקה - כאשר ראו שהתרבו המקרים בהם ילדים תפסו חיידק בלידה ובגלל זה נהיו חולים מאוד.... לכן עכשיו מפנים יותר ויותר...

 

 

אולי רק חלק מקופ"ח מתחילות לממן?? זה אפשרי.... אני רק יודעת שזה השנה הראשונה שכל החברות שלי (ההריוניות ) גם התחילו לקבל את ההפניה לבדיקה (אותו דבר אחותי שזו הייתה הילדה הרביעית שלה ועד עכשיו מעולם לא עשתה את הבדיקה...)

 

מקוה שעזרתי

וכדי להגביר את החלב להניק לעיתים קרובות יותר.

לגבי הסרזט- היה פה שרשור על זה, תבדקי מה כתבו הבנות..

שבד"כ ממש לא היה לי קשה ביו"כ הצום, דווקא מרוב התפילות הריכוז בהן.

בהריון זה אמור להיות שונה?

ההמלצה בדרך כלל לא ללכת לתפילות, כדי שלא יהיה צורך לשבור את הצום.

אבל אם את מרגישה שיהיה לך קל, אולי תנסי בכל זאת. אבל עם יד על הדופק כל הזמן.

 

[כל הכבוד לך שאת רוצה ללכת לתפילות. רוב הנשים ההרות מתלוננות על זה שהן בכלל צריכות לצום...]

והייתי בחודש יותר מתקדם.. אבל כן עמדתי כשהיה לי כח.. רק בסוף כבר התיישבתי..

אם את מרגישה טוב, למה לא? אשרייך!!

גמר חתימה טובה!

אך לעיתים ההליכה לתפילה ואפילו רק הישיבה בזמן התפילה והתפילה עצמה, מתישה ולוקחת כוחות ואינך יודעת איך תרגישי.

למיטב ידיעתי, עדיף להשאר בבית במיטה כדי לשמור על הכוחות ולא להזדקק לשבור את הצום...

את יכולה ללכת לתפילה בערב ואולי בבוקר להשאר במיטה ולנוח, ואם תראי שיש לך כח- תלכי למנחה ונעילה.

 אך זו רק המלצה אישית, כמובן שאת מכירה את עצמך הכי טוב ויודעת מה הכי טוב בשבילך...

כן הייתי מעבירה את זה לבקבוק אחר, מנקה מרתיחה וכו'. אם נראה לך שהבקבוק שקנית היה מלוכלך וכו'- אז לא..

זו אני.. הסטריליות יגידו שלזרוק- אבל חלב-אם כ"כ קשה לשאוב שרק מכאב הלב לא הייתי מסוגלת...

אם היה ארוז וסגור באריזה אטומה, הייתי מעבירה מנקה ומרתיחה...

כסת"חים וכו.. את יודעת תינוק שלא רגיל לכלום כל חיידק הכי קטן עלול ח"ו לגרום למשו, ככה את מנטרלת את הבקבוק על כל צרה שלא תבוא (ההרתחה מוציאה את החיידקים ואמורה לגרום לו להיות "מחוטא")..

ד.א. גם במשך השימוש אמורים להרתיח את הבקבוק איזה פעם בשבוע להוציא ממנו את כל השומן שמצטבר.. )אישית אני לא כ"כ מגיעה לזה, אבל הילד שלי כמעט בן שנה, אז זה שונה. בגיל צעיר כדאי להקפיד יותר על הסטריליות, אני הייתי ככה עד שהוא היה בן חצי שנה בערך (הרתחתי כל מוצץ שנפל, בקבוק וכו', הוא בעיקר ינק אז לא היה הרבה מה לשטוף ב"ה...)

לעומת הבקבוק יש מנגנון שנועד למנוע התפתחות זיהומים

הבקבוק לעומת זאת, בהחלט כן עשוי להיות סביבה להפתחות זיהומים

 

מה שכן, לא נראה לי הייתי שופכת את החלב, ובכל מקרה לא נראה לי שיש טעם להוציא את החלב על מנת להרתיח את הבקבוק, הרי אם היו אילו אילו חיידקים בבקבוק, הם כבר בחלב

את השד את מחטאת באלכוהול? את פד ההנקה את מרתיחה? זה אחלה מצע גידול לחיידקים.

אגב, גם מוצץ רטוב שנשאר בחוץ הוא כר נרחב להתפתחות בילווגית....

לגוף שלנו יש מנגנון הגנה שנועד למנוע התפתחות זיהומים , ומבטיח שהחלב שהתינוק יקבל ביניקה יהיה סטרלי מזיהומים

מצטערת, ממש לא הייתי משווה בין בקבוק להנקה, גם בהקשר הזה. למעשה זה עוד אחד מהיתרונות הרבים של הנקה

ואכן, מי שמשתמשת ברפידות הנקה צריכה לדאוג להחליך אותן בקצב נאות, ולכבס אותן אם הן רב פעמיות.

גם על הנקיון של המוצצים חשוב להקפיד

הכל כמובן לפי גיל הילד, אני הקפדתי הרבה פחות על הדברים האלו בשלב שבו התינוק כבר זוחל ומכניס לפה כל חתיכת טינופת מצויה...

ושוב, לא הייתי שופכת את החלב, אבל מלכתחילה לא הייתי משתמשת בקבוק שימוש ראשון בלי להרתיח קודם, גם בגיל מבוגר בהרבה.

למרבה הצער בעולם השלישי המון תינוקות מתים בגלל שימוש בתחליפים.

עיקר התמותה מזיהומים (איכות המים).

גם הייתי עושה מה שהמליצו לך פה...
חבל על החלב ובדרך כלל הבקבוקים מגיעים נקיים.

עזרתן לי מאוד!! 

"אמא יקרה שלי! תודה שאת כל כך דואגת לי! זה נעים להרגיש שיש מי שדואג לי, אפילו כשאני בדרך להיות אמא בעצמי! בע"ה אני מאחלת לתינוק שלי שאני אהיה לו אמא טובה ודואגת ומפנקת כמו שאת היית בשבילי!

אבלללללל.... יש לי גם בעל, והוא אוהב אותי מאוד ואני אותו! והוא דואג לי, כמו שהוא דואג לי, וזה שונה מהדרך שלך, אבל זו הדרך שלנו: שלי ושלו! שלי ושל בעלי האהוב והאוהב!

כשאתם נוזפים בו, אני מרגישה שאתם נכנסים ביני ובינו, וזה גורם לי ולו צער, ומקשה עלינו למצוא את הדרך המיוחדת שלנו לזוגיות נפלאה בע"ה.

בקשה - תמדיכו לדאוג לי כמו אמא ואבא, ותנו לבעלי לדאוג לי כמו בעלי! אם אתם חושבים שאני חסרה משהו, בבקשה תשאלו אותי באופן אישי. אני מבטיחה שאומר לכם.

ותסמכו עלי, שלמרות שאתם מרגישים שאני עדיין הילדה הקטנה שלכם, אני גם כבר אישה בוגרת לאיש אהוב ואוהב, ומסוגלת לנהל איו מערכת יחסים יפה גלויה ובוגרת, ואנחנו משתפים זה את זה ברגשותינו וצרכינו.

ושוב תודה ושוב ושוב תודה אמא מתוקה שלי אני אוהבת אותך מאוד!"

הרגת אותי
שיאוו זה היה מצחיק!!
אני מאד מקווה שהיא תאמר חצי מזה, לא קל לומר ככה לאמא..

זה נפל בגיל שבעה שבועות (כן כן...).

 

תמשיכי לנקות בהתמדה, ובסוף זה ייפול.

המשיך לדמם עד גיל חמישה חודשים (כמובן שנשר אחרי הלידה!). זה לא נורא. רצו לעשות לה צריבה כימית אבל זה היה נשמע לי מזעזע אז פשוט חיכיתי וחיכיתי ושמרתי על הנקיון ושמתי לב כמובן.

באשר עד מתי להניק - המלצות ארגון הבריאות העולמי הן להניק עד גיל שנתיים לפחות.

גם ביהדות דרך אגב מתייחסים לתינוק כיונק עד גיל שנתיים, ולאימא כמניקה עד שנתיים אחרי הלידה. (ומותר לפי ההלכה להניק עד גיל 4)

מה לעשות עם הכתמים אני מציעה לך להתקשר למכון פוע"ה ולשאול אותם. בהסתייגות אחת, תציגי את זה כעובדה נתונה שאת מעוניינת להמשיך להניק, ותראי איזה פתרונות יש להם שלא כוללים הפסקת הנקה.

 

או לחזור לרופא/ה שלך..

גמני שמעתי על לקחת עוד כדור, כדאי לבדוק את זה(:

ללבוש שחור ולא להסתכל. אני עם סרזט שנתיים וחצי והפסקתי להניק לפני שנה וחצי. הרופא מעדיף שאני אשאר על סרזט ולא אעבור לגלולות משולבות [הבנתי שהם עמוסות ביותר הורמונים]

אצלי לצערי הפסקתי להניק בגיל שנה מאותה סיבה וזה מה שבמכון פועה אמרו לי...

 

אבל לפעמים המחיר הזוגי גדול כשאסורים שוב ושוב ואז כן צריך להפסיק.

 

כדאי לשקול את כל הנתונים.

 

ויש לי לצערי נסיון מתמשך אחרי כל הלידות של כתמים בהנקות ועוד לא מצאתי את הפתרון...

שמגיע שלב שבו ההנקה גורם לבעיות שכאלו, ומחליטים שזה בלתי אפשרי, ולהפסיק את ההנקה.

 

אולי אני טועה, אבל נראה לי שמי שתפנה למכון פוע"ה בלי להציג את ההנקה כעובדה נתונה, תקבל מהם את הפתרון "הקל"  - להפסיק להניק

אבל בשביל זה לא צריך את העצה שלהם, האופציה הזאת הרי כבר עלתה בדעתה. לכן כדי לשמוע פתרונות אחרים, כדאי להציג את הדברים כך.

אם לא ימצאו פתרונות אחרים, או שפתרונות אחרים לא יעילו, תצטרך קינמון ביחד עם בעלה לשקול את הדברים ולהחליט.

 

ואני רוצה להוסיף עוד משהו - ממה שידוע לי, בשלב מאוחר שכזה מעבר לגלולות משולבות לא בהכרח יפגע בהנקה, במיוחד אם משתמשים בטבעת ולא בגלולות. באופן אישי, לא נראה לי שהייתי מסתכנת בכך, אלא אם הייתי רואה שממש אין לי ברירה אחרת, אבל אלו דברים שהם שיקולים מאוד אישיים, שכל אחת צריכה לעשות לעצמה.

לדעתי ומניסיוני, עד שהילד/ה אוכל מוצקים ברמה שיכולה לוותר על ההנקה בלי צורך בתמ"ל.

זה יכול לקרות בכיף סביב גיל שנה (פלוס מינוס כמה שבועות...)

והמליץ לי לקחת כדור אחר.

בנוסף עם כל זה יתכן ואת כבר לא מוגנת מפני הריון...כי הגוף לא מגיב טוב לסרזט.

הוא התרגל אליו ועוקקף אותו...

מי שמקבלת מחזור הסרזט לא משפיע עליה?

לי גם התקן ג'יינה-פיקס מצוין מהבחינה הזו, אבל זה הימור, יש כאלה שמגיבות גם אליו רע, וחוץ מזה מבחינה כלכלית הוא שווה רק לתקופה ארוכה.

התחיל ככתמים ואח"כ הפך לשטף ואח"כ טפטופים שלא נתנו לי להיטהר. הייתי כמעט חודשיים בשבעה נקיים (קיבלתי התר לבדוק ראשון, שלישי, שביעי) אז ההתחלה הייתה יוצאת טוב, ובשלישי או שביעי מגלה ששוב לא טהור ומתחילה מהתחלה...

 

ניסיתי כל מה שאפשרי בתחום הסרזט, לקחתי אחד וחצי כל פעם, לקחתי 2 בהפרש של 12 שעות, ניסיתי להניק יותר, להניק פחות בקיצור כל מה שעלה בדעתי ובדעת הרופא שלי...

 

במכון פוע"ה המליצו לי לעבור לטבעת.

 

לבסוף החלטנו להפסיק את הגלולות כי ממילא תיכננו למנוע רק עוד כמה חודשים והרגשנו שאולי הקב"ה מאותת לנו שדי...

תוך יומיים מהפסקת הסרזט התחלתי וגמרתי שבעה נקיים. ואח"כ התחלתי לקבל רגיל.

 

 

לא בטוחה שעזרתי... 

הוא גם מונע הריון וגם כשלוקחים אותו אין מחזור?

לוקחים אותו כל יום בלי להפסיק בכלל?

נדמה לי שפעם מישהי פה כתבה (אולי פצקרשת?) שאפשר לבדוק את הסוכר באיזה בדיקה אחרת בלי השתיה של כל הסוכר הזה.

אז אשמח לקישור לזה אם מישהי זוכרת.

מה אני עשיתי.
הגעתי עם הסוכר הזה לביתי (הם לא התלהבו לתת לי לצאת איתו רק שאימי גרה כמה בניינים ליד והייתי בלי ארוחת בוקר אז הסכימו לי)
זה מין אבקה והם נותנים את זה בכוס חד פעמית שצריך להוסיף על זה מים ולשתות (בעע) אני מיליתי הרבה מים פלוס מיץ לימון קנוי.. העברתי לבקבוק בכדי שאשתה את זה זריז ולא ארגיש יותר מידי..
יצא לי משו משו של לימונדה בלי שהתכוונתי. תנסי
אם היית יודעת כמה חששתי לפני הדבר הזה הבאתי את בעלי איתי. מסכן.

אחרי שעה לקחתי ממשהו מכשיר לבדיקת סוכר ובדקתי לעצמי.

אמרתי לרופא מה המספר שיצא והוא אמר לי אם זה בסדר או לא.

 

ככה עשיתי בשתי ההריונות.

עושים דווקא בשבועות האלו, בגלל שאלו השבועות שבדר"כ יגלו סוכרת הריונית סמויה אם יש, אבל זה עוד מוקדם מספיק, כך שלא יגרמו נזקים מגילוי מאוחר מידי.

אם לא עשית בזמן, אפשר לעשות גם אחרי

 

ובאשר לבדיקה האחרת - לפי מה שהבנתי הבעיתיות הגדולה של הבדיקה הזאת היא שהיא יכולה לגלות בעיה בסוכר רק אחרי 3 חודשים של סוכר גבוה מידי, ולאישה בהריון 3 חודשים של סוכר גבוה זה הרבה יותר מידי.

פשוט יש לי תור לרופא כשאהיה כבר בשבוע 27+5

אז תהיתי אם לנסות לבקש בטלפון הפניה לבדיקה קודם או לחכות כבר לתור שלי וזהו.

ומגיעה לרופא עם התוצאות של הבדיקה כבר.

ונראה לי שאפילו רופא משפחה יכול להוציא הפניה לבדיקה הזאת, אבל אני לא בטוחה

הסוכר?חבל שאי אפשר לבוא עם סופלה חח

כאילו, כן, זה מגעיל.. אבל שרדתי בשלום
(כמובן את הבדיקה של ה50.. אני לא מדברת על ה100..)

תבדקי אם את יכולה לבקש בטל' הפניה.. 
נראה לי חבל לגלות סכרת בשלב מאוחר, כי רצוי לגלות כמה שיותר מוקדם (בשבילך ובשביל העובר.)

כולה לשתות משהו ממש מתוק..

תאמיני לי שבחייך יצא לך לטעום במקרה ושלא דברים גרועים יותר.

יאלללה בשביל השקט הנפשי שהכל בסדר עם הקטן בבטן ואיתך... ניתן לשרוד זאת (:

הרבה רבנים אומרים לשתות בשיעורים ואפילו לאכול אם יש צורך.

 

היו פה הרבה שישורים בנושא, המליצו על הכנת הארוחות מראש,

לקיחת עזרה אם ישנה אפשרות (כמובן שהבעל צריך לעזור אם אינך חשה בטוב, צום חשוב יותר מהתפילה)

משחקים, ממתקים ותפילות שזה יעבור בשלום ונחתם לטובה.. (: