פורום הריון ולידה (עמוד 5165)

וכדאי משהו לא שמן מדי..

אצלי זה עבד ב-2 ההריונות..

לימון,קרח,קרקרים,צנימים.

ג'ינג'ר...

לא לצחצח שיניים על הבוקר קודם לאכול משהו.

מצליחה.

בכל אופן רפואה שלמה..

 

תבקשי מהרופא

אולי מדובר בסימפיזיוליזיס?

עצמות האגן מתחברות בנקודה אחת בקו ישר מתחת לפופיק.

בזמן ההריון, בעיקר לקראת הסוף, הגוף מפריש את הורמון ה"רלקסין", שתפקידו לרכך את החיבורים של הגוף, כדי להקל על התינוק את הלידה.

לפעמים העסק יוצא מאיזון קצת, וכשעצמות שם מקבלות חופש, אנחנו חוטפות כאבי תופת

המצב הזה עובר תוך זמן קצר לאחר הלידה, וכמה שבועות לאחר הלידה כבר ניתן להתחיל בפזיוטרפיה, על מנת שהשרירים יתחזקו לקראת הלידה, אחרת, יש מצב שהתופעה תתגבר מהריון להריון, ותופיע מוקדם יותר.

בינתיים, ניתן להקפיד ששתי הרגליים יהיו במצב מקביל כל העת: לא לשבת רגל על רגל, אפילו לא קרסול על קרסול, וגם בשכיבה או ששתי הרגליים ישרות, או שתיהן מקופלות (על הגב או על הצד - לא משנה - העיקר מקבילות).

תרגישי טוב!

רצפת אגן?

אני סובלת מזה מאד בעקר אצל העוברים היותר גדולים שלי. הפעם בסוף כבר לא יכלתי ללכת כלל. בקושי עליתי את המדרגות שבבית לכביסות שממוקמות בקומה ב' אצלנו ובאמת היא נולדה 4.174. ההקלה הראשונה אחרי הלידה אצלי זה שיכלתי ללכת. רק עכשיו 3 וחצי שבועות אחרי אני מרגישה שזה כמעט עבר, יש רק מעט רגישות שם. אבל איזו פיז' צריך? האם זה מתקשר גם לשיקום רצפת אגן או לא? תודה

שבא?

ועדיין לא נתתי תוספות

כן, זה קורה לפעמים, גם בהנקה בלעדית כמו שלך.

ייתכן שהתינוק פתח פערים בלילה? לפעמים זאת הסיבה (עניינים הורמונליים שקשורים דווקא ללילה).

היום להרבה נשים יש מחזור בזמן הנקה מלאה.. אצל כל אחת זה אחרת אבל אם הגיע- הגיע..

מה שכן- הוא לא בהכרח יהיה קבוע.. יכול להופיע אח"כ אחרי חודש וחצי או יותר ויכול להיות שיהיה קבוע- את תראי כבר. מה שכן- אם את לוקחת אמצעי מניעה- יש לפעמים דימומים מזה. ואם לא- מאוד יכול להיות שתכנסי להריון כי זה אומר שיש ביוץ..

נגיד: שמות מהתנך, או שמות אולפניסיטים ,או מודרניים, או עם/בלי משמעות, או עםצליל יפה, או קצרים או ארוכים וכד'....

ראשית [כתבתי לפני שכתבת]

נהרה
שוביה

ציון

אהבה

תכלת

אילת-השחר [הכי יפה.. סתם אני משוחדת]

שבות

רוני בת ציון

רוניה

תאיר

בעלי לא הכי בעניין..

בהחלט שמות מיוחדים כתבת.

בעלי רצה שנקרא לה "כהנית" ע"ש הרב כהנא..או לכל הפחות "אש יה" והוא גם מיעד לה את מלך המשיח..אני משום מה לא כל כך רציתי..

בס"ד

מוריה,רעות,הודיה,אודליה,עדי,שירה,רננה,תפארת,הדר/ס,מלכות,אמונה,תכלת,

בעלי אהב את השם "מלכות" אבל לי זה נראה קצת כבד..אמונה זה שם מקסים אבל נפוץ מאוד מאוד..

תודה רבה!

[קארין- תכתבי אם אתם רוצים שם אחד או לא אכפת לכם כמה]

לבעלי היה רעיון לשם לבן שיוולד בחנוכה (או למקרה שהרופאים טעו אצלנו) "יוסף אור" אנחנו ממש אוהבים שני שמות..

אנחנו אמורים ללדת בן בחנוכה ובעלי חשב על יוסף אור;)
אבל זה ירד מהפרק בזכותי.. לא בא לי שתי שמות!

ערבה

צאלה

בסד

אמונה
אוהבתיה
שירתיה
שובה
מעיין אהבה
נזר
כרם
גפן
צאלה



הכל שמות ששמעתי....

 שירתיה זה שם שמעולם לא שמעתי בעבר..ממ..גם נזר וכרם לא..

וואו.

ד"א

שילת זה גם ר"ת- שיויתי ה' לנגדי תמיד

בהצלחה!

קוראים שיר תקוה ותהל אורה....

אבל במלרע! מקסים בעיני;) אם הייתה לי בת...

חלב אם יכול להישאר במקרר עד 4 ימים-וזה כשהוא היה בקירור כל הזמן, זאת אומרת שברגע שהאכלת את התינוק הוא לא היה..

אבל שווה הרבה פעמים להקפיא בכמויות קטנות, ואז להוציא לפי הצורך, כדי שלא יהיו בעיות כאלו

מותר לשמור חלב אם במקרר שמונה ימים (לא זוכרת מי נתנה לי קישור לעמוד ההוא. אולי פצקרשת).

התינוק אכל, הרוק שלו התערב בחלב, עבר יום - המון זמן לחיידקים לדגור... אני לא זוכרת כללים מדויקים, אבל נשמע לי שזה כבר יותר מפרק הזמן המומלץ.

באמת זרקתי..

 

אבל יותר חבל לי על חלב טוב שנשפך..

 

יש לי שקיות לאחסון חלב של playtex

 

ואני לא מצליחה להבין איך סוגריםם..

 

אני סוגרת עם קליפס ומכניסה לעוד שקית קטנה של סנדביץ..

 

אבל החלב נשפך לי והרבה מתבזבז..

 

מישהי יודעת איך סוגרים את השקית הזאת?...

 

תודה...

חומה כזאת, או סתם גומייה.

ושהשקיות יעמדו בפריזר ולא יישכבו.

ועוד המלצה, שקיות להקפיא ולא לקרר, ככה נשפך פחות...

העמדתי אותם..

 

אבל כשאני מפשירה אותם בחוץ או במקרר

 

חצי נשפך לתוך השקית השנייה.. (שעוטפת אותה..)

 

תודה ..

אנסה באמת עם גומייה...

תניחי את השקית בתוך כוס ושחלב מפשיר מקסימום הוא יישפך לכוס...

רצוי כוס זכוכית, כל השאר לפעמים מקבלות טעם...

בהצלחה!

(אגב זה הכל טיפים של בעלי, אחרי שאני שואבת אני לא מתעסקת עם החלב בכלל, רק בעלי או במעון.)

ככה השקית תקבל את הצורה של הכוס- בנוזל קפוא- וזה יעמוד יפה גם אחרי שתוציאי.

בטח לצורה היפה תהיה השפעה של יותר יעילות בהפשרה

 

שבלי קשר לעובדה הזו שבאמת אפשר להקשיב לגוף שלנו ולעצור לפי הצורך, יש עניין של "ונשמרתם לנפשותיכם.." במיוחד במצב שפגיעה ח"ו יכולה להזיק יותר במצב שלהריון מתקדם..אני לא הייתי ממליצה לך..לפחות על פי מה שנאמר לי.

שימי לב שכתבת "לא מסלולי תיירים"- יש מצב שתאלצי לעשות את זה כי מסלולי תיירים הם כן כוללים בתוכם 

((חלקם) הליכה לא מאומצת מדי- וזה מה שאת צריכה.. 

איזה איזור בצפון? גליל/ גולן/ גליל מערבי-מזרחי?

יש המון, רק שהצפון לא כ"כ קטן אז לא ידעתי על מה להמליץ...

תיירים אם זה עדיף וננסה למצוא עוד מסלול אחד או שניים כדי שלא ארגיש בטטה לגמרי....

בכל אופן חשבנו על אזור הגולן והגליל המזרחי... תודה רבה!

יש את מפל האירוסים שפתוח בימי שישי וחגים (בשאר הזמן זה שטח צבאי סגור בעיקרון, למרות שטיילתי שם סתם באמצע הנשה פעם..)- הוא קצר (הליכה קצרה, ירידה למעיין ועליה חזרה..) נמצא בצומת המפלים

נחל אל-על (הוא יותר ארוך, יש אפשרות לעשות רק את המפל השחור והלבן ולעלות חזרה) יוצא מאבני איתן.

המסלולים שנמצאים בשמורת נחל יהודיה  ("מסלוליים" יותר) 

 

כדאי להסתכל באינטרנט באתרים של טיליום- יש שם המוןןן הצעות. אם אתם רוצים עם מעיינות יש את האתר של הספר "ארץ המעיינות"- עם כל המעיינות ואיך מגיעים אליהם- וזה גם יוצא מעין מסלול תיירים- מגיעים עם הרכב, הולכים שניה למעיין וחוזרים...

בהצלחה! תהנו!

אם זו אכן פטריה- צריך משחה ונרות ע"מ שזה יעבור וזה הכל עם מרשם רופא... חוצמזה שאם זה דבר ממש חריג אצלך- אולי כן כדאי ללכת לרופא שיגיד מה זה..? אולי זה לא פטריה אלא משהו אחר לגמרי?

אישית- כשהיתה לי פטריה תמיד גליתי את זה בתקופות שהן לא מחזור.. כך שמהתיאור שלך- לא הייתי בטוחה שזה זה, ולכן כן הייתי בודקת.

הכי הרבה חכי מס' ימים ותראי אם זה עובר- ואם לא- אז תלכי.

ועוד משהו לגבי פטריה- בימים שאחרי המחזור שימי לב אם יש הפרשה לבנה חריגה וגירודים- ואז זו אכן פטריה....

בהצלחה!

בגלל השורף והריח. בשביל לטפל בפטריה צריך לקבל תרופה של מרשם. הכאב בטן נשמע מוזר. איפה כואב לך? אני לא רוצה להלחיץ אבל לפעמים זה מעיד על הריון חוץ רחמי.

לצערי אני כן ממליצה לגשת לרופא או לקנות לבד נרות.

קודם כל כדאי לקבל אבחנה, אם זאת באמת פטרייה אז הטיפול הטבעי הוא , מקומית, יוגורט, נרות פרוביוטיקה, שמן לוונדר וגרניום, ומוכרחים בכל מקרה לדלל עד להימנע לגמרי מסוכר מוצרי חלב ושמרים, אלו המזונות של הפטריה, בהצלחה

זה יהיה נורא אם אני אלך לרופא עוד שבוע נגיד? (למרות שזה מציק)

כי הרופא שלי מקבל רק פעם בשבוע והוא תמיד עמוס. זה יכול להיות גרוע יותר?

ולהיות ממש מעיק, אני יודעת שנרות אגיסטן אפשר גם בלי מרשם, אבל שימי לב, בלי השינוי בתזונה ( לשלושה שבועות לפחות) ובלי שיפור בפרוביוטיקה( אם את לא מכירה את המונח שאלי ואסביר)של הגוף, זה ימשיך להופיע, עכשיו רק נישאר חוודא שזה זה, אגב, לשים יוגורט מקומית בטוח לא יזיק, ואם יקל מעט, מה טוב, חג שמח

לשים על טישו/מגבון/על תחתונית.

אם זה שורף זה פטריה, מעביר תוך יום.

ביו פימייל של חברת ‏SUPHERB‏. כמוסות של פרוביוטיקה. כל כמוסה מכילה כעשרה מליארד חיידקים פעילים. לקחת פעמים ביום +לשים כמוסה בנרתיק אבל לא בזמן הוסת. קונים את זה בסופר פארם וכד'. לדעתי לא נורא שאת מתעכבת לרופא כי אי אפשר לטפל בזה דרך הנרתיק בזמן וסת. הבעיה שעזה עלול להחמיר. הכאבי בטן עברו?

אבל עדיין יש הרגשה לא נעימה. הוסת לא הסתיימה ועוד לא הגעתי לרופא עקב החג...

ואתפלל עליך. חיבוק גדול..הצפייה קשה. מוזמנת לשתף

היום הושענא רבה- יום מסוגל לתפילות.

שמעתי סגולה- להרתיח את הערבה שחבטו ולשתות את המים. ערבה בגימטריה= זרע=עזר.

בשורות טובות לכולנו!

עבורכן! הקב"ה יודע, שומע, מעניק ומסדר את כל העולם כרצונו..שבעזרת ה' תזכו לישועה השנה!

לצערי פיתחתי ממש שנאה כלפי המחזור

שמבשר על עוד פעם ריחוק ממי שאני אוהבת

ועוד אכזבה

ושוב פעם זה לא זה..

וגם הגיוני שיהיה מחזור יותר כבד מבדר"כ

מבאס, אבל לא מחייב שתקבלי עכשיו כל חודש.

אבל אח"כ לא קיבלתי שוב איזה חצי שנה.

כך שזה לא מחייב שהגוף חזר לתפקוד רגיל לגמרי.

זה קורה, אל דאגה!

אם את דואגת או חוששת גשי להיבדק.

לי זה לא עלה משבוע 20 בערך.. חחח עכשיו אני 3 חוד' אחרי לידה והכל שב על כנו, אל דאגה..

ומה עושים? פשוט לא שמים אותם..

זה יותר כתמים,בדיקת דם אמינה יותר.

בשורות טובות!

שקביעת גיל הריון היא מדויקת עד שבוע 12 בערך.

כך שאם עשית רק בשבוע 15, לא בטוח שכדאי לשנות. אלא אם כן יש לך סיבה טובה לחשוב שהביוץ היה מאוחר - 3 שבועות אחרי הווסת ולא רק שבועיים

מצד שני, אם תספרי לפי האלוטרסאונד, פחות ילחיצו אותך בסוף הריון, אבל גם את המעקב הקפדני של סוף ההריון תתחילי מאוחר יותר, ולא בטוח שזה טוב.

ובקיצור - תעשי מה שמתחשק לך, זה באמת לא כזה עקרוני

שיהיה המשך הריון קל ובריא.

מצטרפת לדברי יהודיה מא"י.

אבל כ"כ כ"כ מבינה את המצב שאת מתארת..

גם אני באיזשהו מקום מנסה לפצות את עצמי היום על שנות התיכון האבודות .

אז רק רציתי לשלוח לך חיבוקי ענק ענק.ובטח עוד יגיעו מנוסות ממני שיעזרו..

 

ואם לא יהיה לך מענה פה,ומ-מ-ש תצטרכי אותי,אז תרשמי פה ואשקול לנסות לעזור יותר..

זה פשוט מאוד אישי לכל אחת.

את בטח מבינה שלגדל תינוק ומשפחה זאת שרשרת חסד אינסופית..

נשמע שאת רוצה לעשות משהו אחר שימלא אותך ולכן זה תלוי ממש באופי שלך..

יש לך תינוק שיחד איתו אפשר לעשות מעשי חסד גדולים ממש! (לא חייבים להשאיר אותו בבייביסיטר בשביל זה..)

למשל כשאני הולכת/ חוזרת מגן שעשועים עם הילד הוא מחייך לכולם ממרום מושבו בעגלה ואנשים הכי ציניים בעולם לא עומדים בחיוך שלו!

אנחנו עוצרים ליד זקנים, חולים , מוגבלים שבקושי יכולים לזוז, אני מביאה להם צעצוע שלו והם מצחיקים אותו- את יודעת מה זה בשבילם שתינוק מחזיר להם חיוך??

בגן שעשועים עצמו אפשר לעשות מעשי חסד לא מעטים- לדבר עם ילדים שצריכים צומי ואוזן קשבת וכד',

אפשר ללכת עם הילד לקרובי משפחה שממש ישמחו שמישהו זוכר אותם ביומיום.. (אפשר לעשות רשימה אחת לשבוע את מי הולכים לבקר)

 

אפשר לעשות המון דברים- אם תפרטי מה את אוהבת לעשות אולי יהיו פה עוד רעיונות שתתחברי אליהם..

משהו שקשור לגמ"ח שציינת- אפשר להתנדב בדוכני התרמה/ הפצת יהדות או משהו כזה שלא צריך לזוז יותר מדי והתינוק יהיה לידך..

 

משהו נוסף- את נמצאת הרבה שעות עם הבן שלך וממש כל הכבוד לך על זה!

אבל אם את מרגישה צורך לקצת הפוגה ממנו ולעשות דברים אחרים- זה בסדר וזה טוב גם בשבילו שיהיה לך ממה להתמלא!

יש אפשרות שבעלך/ מישהו מהמשפחה/ בייביסיטר/ מטפלת תשמור עליו לכמה שעות בשבוע?

אין צורך להיות היסטריים ממשהו שיקרה לו, אם הוא עם מישהו אחראי במקום מותאם ילדים (למה שיסתובבו ברגים בגן ילדים??) ג'ימבורי או בבית שלכם אחרי שטיפה שאת רגועה שאין דברים קטנים מפוזרים על הרצפה וכו'

 

בכל אופן, תדעי שאת מדהימה שאת רוצה לתרום גם לאחרים! לצערנו זה כבר לא כ"כ ברור מאליו..

בהצלחה!!

הרבה פעמים אמא שלי נותנת לי להתאוורר ולוקחת אותו,

הרבה יותר מסבתא ממוצעת.

אני גם נוסעת פעמיים בשבוע למכללה ואמא שלי שומרת עליו,

זה לא שאנחנו צמודים 24/7, אחרת באמת הייתי משתגעת.

למרות שאני אוהבת אותו אהבת נפש עצומה!!!

אבל ככה זה אצל כולן נראה לי... 

אז זה לא שמגיע לי כזה "כל הכבוד"...

אני מאווררת לאין שיעור יותר מאשר רוב האמהות שאני מכירה.

וכל הכבוד לסבתא שיצאה לפנסיה מוקדמת כדי לטפל בנכדים .

 

אנחנו משתדלים ללכת פעם בשבוע לסבתא רבה שמאושרת ממנו 

בין כל הסבל והכאב שהיא עוברת.

זה בד"כ קורה פעם בשבוע.

שאר קרובי המשפחה גרים רחוק מאוד... או שמסתדרים וכולם סביבם ב"ה

 

דוכן הפצת יהדות יכול להיות ממש מעולה... לא חשבתי על זה..

 

              תודה שהקדשתן מזמנכן לענות לי! 

           

בהודעה הראשונה כתבת שבעלך הציע לך להתנדב בבית אבות בעיר.

בעיניי, להתנדב בבית אבות עם תינוק זה רעיון נהדר

תינוקות וילדים קטנים זה דבר שכ"כ משמח אנשים מבוגרים

ולהגיע פעם בשבוע לבית אבות, ביחד עם הילד וסתם לשבת ולדבר עם הזקנים שנמצאים שם יכול לשמח אותם כ"כ.

אפשר אפילו לדבר עם הנהלת בית האבות, ולארגן קבוצה ל אימהות לתינוקות שיגיעו פעם בשבוע עם התינוקות פשוט כדי לשמח את המבוגרים. מן "תרפיה בתינוקות" שכזאת

אבל לא מתאים לבית אבות היחיד שבמרחק הליכה...

זה מקום של אנשים ממש ממש סיעודיים שלא כל כך שמים לב מה הולך איתם,

ובגלל זה התעצבנתי שבעלי אמר לי להתנדב שם.. הוא יודע שזה לא מקום שמתאים.

 

אני מרגישה שאני ממש מתחרפנת, ומסכן בעלי שזה יוצא עליו.

היום נשפכה לי קופסאת מטרנה עם המים שהיו בבקבוק שבטעות לא סגרתי טוב,

בתוך שקית מלאה משחקים, בניהם משחק מנגן יקר ואיכותי (בטריות..מים...הרס..) 

שהוא קיבל ליום הולדת, כשניסיתי להוציא את הקופסא מהשקית היא נשפכה לי והמטרנה

התפזרה בכל המטבח. ביום רגיל זה היה עובר איכשהו בלי יותר מידי עצבים,

הפעם ממש איבדתי אחיזה בשכל הישר... שכן קיים אצלי בד"כ,

והתחלתי להתעצבן ולצעוק, לקלל כמו שלא קיללתי מאז שנהייתי יותר דוסית

ומסכן בעלי, הוא באמת בסדר, ועזר לי לסדר ולשטוף, לא בא לי להעציב אותו ולצער אותו.

אני יודעת שעם ההשתגעות הזאת, בד"כ זה לא קורה, זה לא קרה לי מאז סוף תשיעי שהייתי מרותקת לבית

עם גוף נפוח מטונות של בצקות, אני רק עושה לנו נזק לזוגיות.

והקטע שהוא לא מבין מה אני רוצה, הוא אומר , את מגדלת ילד, תהני, תשמחי, מה רע?

ובאמת  , מה רע? 

נשים אחרות היו ממש רוצות להיות עם הילד בבית.

אבל אני מרגישה שעוד שנייה אני מתפוצצת, וגם אני לא מבינה למה,

כי אני מתאווררת הרבה יחסית לאמהות אחרות. הרבה מאוד יחסית.

ואני אוהבת אותו כ"כ, ובא לי להרביץ לעצמי, שבתוך כל הבלאגן הוא התחיל לצרוח

ואמרתי לו בעצבים, הוא ילד מלאך בד"כ, "דיי כבר לצרוח כל היום"

ואז ראיתי שמסכן קטן, נתקעה לו הירך בין הסורגים של הלול. 

וכ"כ התביישתי. אף פעם מאז שהוא נולד לא יצא לי לדבר אליו בכעס,

הוא נשמה טובה, ילד נוח כ"כ, חייכן ורגוע. 

אם זה יוצא כבר עליו, אז אני מרגישה שאני חייבת לטפל בזה איכשהו.

בעלי הרגיע אותי ואמר שתיכף אני מתחילה ללמוד 

ושיומיים בשבוע אני אהיה יום מלא מחוץ לבית. 

ועדיין... זה 3 ימים ששוב אני אהיה במצב הזה..

לפעמים אני חושבת שאני טיפוס עצבני שאף פעם לא טוב לו

שכ"כ הרבה היו רוצות את מה שיש לי, ושאני סתם מרגישה רע.

אבל אני יודעת שלעוד נשים זה קורה. ... 

 

אני ממש מזדהה עם מה שאת מתארת!

הייתה לי תקופה דומה מאוד. הייתי בבית עם תינוק קטן, בן חצי שנה (הגדולה דווקא כן הייתה אצל מטפלת), שנה ראשונה בחיי שאני נמצאת כל השבוע בבית. (עד אז למדתי, לפחות בחלק מהשבוע). ולמרות שאני מאוד אוהבת להיות בבית, ואוהבת להיות עם ילדיי, וממש לא אוהבת לעבוד בחוץ - הרגשתי שאני משתגעת. היה לי ממש קשה, נהייתי עצבנית, עצובה, חסרת חיות וכוח, לא עשיתי בבית גם דברים בסיסיים של טיפול בו, הרגשתי שאני מיותרת לגמרי למשפחתי.

רק אחרי תקופה הבנתי שמה שעובר עליי הוא דיכאון לאחר לידה. ב"ה, מצאתי מטפלת מקסימה, ובשילוב של שיחות וטיפול תרופתי - חזרתי לעצמי. (מאז כבר, ב"ה, נכנסתי שוב להיריון, וילדתי זוג תאומים מתוקים!)

 

אני באמת חושבת שכדאי לך למצוא משהו שיעשה לך טוב. אני, לצערי, לא חשבתי אז בכלל בכיוון של התנדבות. (אשרייך!) המליצו לי לעשות הליכות בחוץ (בהחלט אפשר עם עגלת תינוק!), וגם למצוא דברים שמעניינים אותי ולהקדיש להם זמן קבוע, אפילו בחוגים או בשיעורים.

את אישה ואמא מקסימה! דואגת ואוהבת כל-כך את בנך, מתחשבת בבעלך... תוכלי לספר לבעלך, שלמרות כל זאת, יכול להיות שיהיה לך קשה להתנהל כרגיל בחיים, ושאת חייבת לעשות דברים טובים בשביל עצמך! (וב"ה, גם בשביל אחרים!)

אני בטוחה שאם תשבו ביחד ותדברו על זה בצורה רצינית, יהיו לו גם רעיונות להתנדבויות שונות, או שהוא יסכים להתגמש קצת מצד עצמו.

בהצלחה ורק כוח!

אולי יתן לך סיפוק רב ומצווה גדולה.

בלי קשר, לגבי רצון להתנדב, תנסי לבדוק מה היכולות שלך, אל תשווי לסביבה. למשל יש לי חברה שיש לה 7 ילדים צפופים והם גם משפחת אומנה לכל מיני בני נוער לא פשוטים. אני בחיים לא היייתי מסוגלת לפתוח כך את ביתי ולהשקיע באחרים כ"כ הרבה כוח וזמן כשאני בהריון ועם קטנים. אז אני פחות? לא!היא מדהימה ואשת חסד ולי יש יכולות אחרות ואני שמחה בחלקי מאד. חלק ממצוות פרו ורבו היא לגדל אותם כראוי. אני לא במצב לעזור לאחרים על בסיס קבוע כשביתי מלא.

שכנה שלי חצי שנה היתה מושבתת בגלל פציעה. לא עזרתי לה אפילו פעם אחת כי הייתי בהריון ולא ממש תפקדתי כך שלא יכלתי להושיט עזרה. חברה אחרת באה אליה כל שבת עם קצת סלטים ביתיים וכו'. אנחנו עדיין חברות טובות והיא לא ציפתה ממני גם. כל אחת צריכה לזרום עם מה שהיא יכולה וכוחותיה בזמו הזה.

אגב, הבעל לפעמים הוא הרואה נכון את המצב ויודע עניינית לשקול את היכולות ולשקף לאשתו. תסמכי עליו וזה יעשה לך בדר"כ טוב.

שתזכי להרגיש שלמות ושמחה בכל מה שאת עושה.

מתואמת, תודה על הפירגון יקרה!!

עודדת אותי... אני עושה הליכות עם העגלה

 

מנסה לעסוק בשידוכים,

לא הולך לי. 

מכירה המון רווקות , ולא מכירה רווקים. בעלי לא בקשר עם 99% החברים מהישיבה, ומי שכן

אז נשוי/דתל"ש/ לא בקטע עדיין/צבא וכדומה...

לדעתי יש לי יכולות, לא ל7 צפופים ואומנה, ברור שלא, אבל לדברים

יותר רגועים אני יודעת שכן... זו לא הסיבה שהוא לא בעד...

הוא פשוט לא בקטע של להתעסק עם הדברים האלה, הוא עובד לא קל,

ולומד שעות ארוכות, ואין לו כח שיסתובבו לו בין הרגליים בבית אנשים שמגיעים לגמ"ח יד שנייה.

הייתי אולי רוצה למכור מהבית דברים כמו בגדים ומוצרי תינוקות,

יש כאלה שעושות את זה, אבל אין לי מושג איך, ואני פוחדת להפסיד.

לדבר כזה לא תהיה לו בעיה כי הוא בעד להתפרנס... וזה יכול למלא לי את הזמן.

לא מצפה להרוויח מלא... אבל לא להפסיד בכלל.

יש פה מישהי שהתנסתה בזה שיכולה לתת עצות?

(ואם יוצא ח"ו מפה שבעלי לא בסדר ח"ו, אז זה ממש לא,

הוא נשמה טובה וצדיק, עצם זה שהוא סובל את הקריזות שלי ומרגיע אותי זה מדהים, הוא פשוט קרוע מהעבודה והתואר ולא סובל מחוסר עשייה כמוני... אבל המצב הכלכלי לא משהו.. ואם יהיה זה יהיה משהו לפרנסת הבית אז הוא יותר יתמודד.)

אם מישהי יש לה רעיון לאיך אפשר לעסוק בשידוכים בלי שאני מכירה רווקים אשמח אם תכתוב לי.

הייתי רוצה הכי, ללוות מישהי צעירה, גיל תיכון-ש"ל שנמצאת במצב מורכב.. לתת בית חם כזה,

שבתות, חופשות סתם ימי חול, לשבת ולהקשיב לה, לתת מקום לישון לפעמים,

ארוחות ויחס איכפתי ומחבק...מבינות על מה מדובר נראה לי... 

אבל לא משפחה אמנה רשמית דרך עמותה למשפחות אומנות,

כי הם לא ירצו זוג צעיר מאוד, עם תינוק ובית קטן שבקושי מתפרנס... בדוק, ביררתי את זה.

אם מישהי מכירה מישהי כזאת שצריכה עזרה מהסוג הזה ,

אשמח אם היא תכתוב כאן בהודעה ואני אפנה אליה במסר אישי

ואתן טלפון של רבנית שמכירה אותי טוב ולא מעט אנשים מכירים אותה שתוכל להעיד שאנחנו בית תקין...

זה הדבר שאני הכי רוצה לעשות מכל האופציות שכתבתי. 

תודה...

או מורה מחליפה ולא תמיד הם מחפשים משהי עם תעודת הוראה. תנסי ... וציינת שאת סטודנטית אז אולי זה אמור לעזור איכשהו... בהצלחה ! הסיפור שלך מוכר מאוד. אני גם סטודנטית ומתחרפנת בבית הקטנים במסגרות ובנתיים אני עוזרת לאמא שלי בגן ומורה מחליפה מקווה בהמשך להכנס לתוכנית מיל"ת ...

שהדברים ש"החמצת" בתקופת הנעורים בעצם עזרו לך להיות האדם האיכותי שאת עכשו ולהקים את הבית שיש לך ושבעצם מסובב הסיבות דאג לזה שתקחי מהתקופה ההיא בידיוק את הכלים שיש לך עכשו,מציעה לך כרגע לשים בצד תוכניות ולטפל בהרגשת החסר הזו אפילו לללכת לטיפול שיעזור לסגור את זה ולהמשיך קדימה.

 

לעיתים קרובות מחפשים משפחות מארחות עבור נערות , שמצויות בפנימיות כל השבוע , בעיקר הכווננה לאירוח בשבתות , חגים חופש גדול

יש שכר זעום כלכלי

שכר גדול בשמים 

את יכולה לפנות לפנימיות טיפוליות באיזור מגורייך ולהציע את עצמך

יכול להיות בול מה שמתאים לך. לגבי שידוכים - לפנות נגיד לארגון כמו ישפה ולהגיע למאגרים שלהם וגם בחורים. בהצלחה

לי זה קרה וזה היה דימום השתרשות אבל אני לא מספיק בקיאה בנושא כדי לדעת ב100% שזה באמת זה,

אבל ככה זה נשמע..

זה תהליך תקין של ההריון.

אבל דימום השתרשות הוא לא יותר מוקדם משבוע 5-6?

תקראי פה:

 

באופן כללי , לדעתי, הריון זה לא מתמטיקה וזה לא כ"כ חותך..

נניח היה לך ביוץ מאוחר, אז כל התופעות מתעכבות..

בכל אופן, עד שאחרות יענו לך אולי תתקשרי למרפאה לשאול שתהיי רגועה? או עם מישהי מנוסה שאת מכירה אישית..

 

אז אין לי מה לעשות בנתיים, נכון? פשוט לחכות..

ולראות באולטרא סאונד שכול בסדר.

שם יגידו לך אם הגודל תואם את השבוע (ואם כבר יראו דופק, על אף שזה קורה בד"כ לקראת שבוע 7- זה בכלל ירגיע).

אם הכול תקין תדעי שזו הייתה השתרשות

ואם הדימום ימשיך ויתעצם יתכן שזו תחילתה של הפלה ח"ו.

כדי להירגע כדאי ללכת להיבדק.

כך אני עשיתי בשני הריונות שזה קרה לי וממש נרגעתי.

במקום לשבת בבית ולהילחץ שאולי זה נגמר...

מה יראו באולטרסאונד בשבוע כזה?

 

אוף, זה לא מפסיק ואני דואגת!

ומשהו פיצי פיצי של כמה מ"מ בתוכו.

ומשבוע 7 והלאה כבר יראו בתוך זה גם דופק.

עד כאן להבנתי הדלה

ןמנסיוני בהריונות... 

בס"ד

 

אחרי הלידה הקשה החלטנו לתת את השם הסימלי "אלנתן-שמואל" אלנתן זה סימלי ושמואל זה סבי מורי זצ"ל..

 

תגידו,השם אלנתן הוא כ"כ חריג/לא יפה?

 

חלק מהאנשים ממש התלהבו וחלק לא ממש.. מה דעתכם? 

התינוק מתוק, אהבתם את השם.. מה יותר טוב? החברה תתרגל, ויאהבו את השם כמו שיאהבו את הילד, בעז"ה!

 

מזל טוב!

מזכיר לי ילד מתוק ומקסים בשם הזה... 

ולא זה לא הבן שלי אלא חבר של אחי..

מזל טוב 

שתזכו לגדלו בנחת ובשמחה לתורה לחופה ולמעשים טובים...

היי חבר יקר אבא חדש. קודם כל מזל טוב בקרוב אצל כולנו.

חשוב לי להגיד לך כדי שתדע כלל חשוב בחיים- אחרי שעשית משהו תיהיה שלם בהחלטה שלך

אם אתם החלטתם על השם הזה מה אתה בא ושואל את כולם אם זה שם לא טוב וכו.. הרי כבר החלטתם חשבתם

ובסוף בחרתם בשם הזה.. אם כל פעם אחרי שתקבל החלטה ובמיוחד החלטות חשובות תקשיב לביקרות של אחרים אז בעצם אין תוקף להחלטתך או החלטתכם מפני שכל דבר שמישהו אומר מערר לך את ההחלטה.

וכן ובמיוחד עכשיו שאתה הולך לחנך את בנך אם לא תעמוד על ההחלטות שלך הילד יבין שיש כאן מישהו לא יציב שאפשר לשחק בו.

 

בקיצור באמת לא כל דבר צריך לשאול את כולם.. החלטת לקרוא לבנך בשם זה תיהיה גאה בחלטה שלך ושל אשתך...

שיהיה בהצלחה בדבר היותר חשוב עכשיו לחנך את אלנתן הקטן..;

 

שנה טובה וחג שמח ....

ששמו ״שמואל אלנתן״...

חפשי בגוגל,זה יקר פגישה אחת לרוב קופ"ח יש סיבסוד.

להתכופף רצוי בכריעה ולשמור על הגב.

תהיי קשובה לגופך ותנוחי כשאת יכולה או זקוקה לכך.

אני אישית ממשיכה בשיגרה ב"ה לא נרשמו בעיות.

שהריון זה לא מחלה.
למה לא ללכת? להפך רצוי וצריך ללכת
וגם להתכופף.

אני אישית התנהגתי רגיל רגיל הייתי קלילה וב"ה בלי שום בעיות.. מה שכן היתה לי מין הרגשה של אי נוחות.. בכל זאת ממשקל של 42 ל...

מותר ללכת בשליש השני בהריון.אךחשוב מאוד להקפיד על שתיה מרובה.כמובן חשוב שתקשיבי לגוף שלך ואם את מרגישה התכווצויות אז אל תתאמצי יותר מידי.

לימודו אותנו בקורס הכנה ללידה

 

אני חושבת שקשה יהיה להסביר בכתב ..

 

אולי תבקשי מישהי שתסביר לך פנים מול פנים..

 

אולי אפילו יהיה כתוב באינטרנט באופן מדוייק...

 

בגדול זה שריר שאפשר לכווץ אותו ולהרפות

ככה המליצו לנו לעשות מספר פעמים ביום.. בדרכים שונות..

תבקשי הפניה מרופא נשים או משפחה.

יש גם שיטת פאולה ועוד תרגילים לכיווץ והרפיה. בהצלחה!

באמת כדאי לך ללכת לפיזוטרפיסטית שיותר תדריך אותם, אבל באופן כללי  מה שצריך לעשות זה לכווץ את כל האזור של הנרתיק והשופכה, אפילו הייתי מציאה לך בשירותים להכניס אצבע ולראות שאת באמת מכווצת. לעשות את זה כמה פעמים ביום במשך כמה דקות. ( כשאת מדברת עם בעלך, לומדת, שוטפת כלים וכו ...) לכווץ להרפות לסירוגין...

 

וחשוב לכל בת בכל גיל, להקפיד להקפיד להקפיד, במיוחד נשים וולדניות. 

 

שיהיה בריאות ובשמחה.