פורום הריון ולידה (עמוד 5182)

אם יש דברים שאת יודעת שהם רק ללידה כדאי לארוז בנפרד כדי שבעלך יוכל להחזיר הביתה אח"כ

יש דברים שחשוב שאדע?

אני מקבלת טיטולים מביה"ח או שאני צריכה להביא באופן אישי?

ונגיד את האלכוהול לטבור וכד' - אני צריכה להכין ולהביא מראש?

ועוד דברים שאני לא יודעת לשאול ואשמח אם תיידעו אותי עליהם.....

תודה בנות..

ילדתי בלניאדו- לא יודעת אם זה אותו דבר בכל מקום.

טיטולים ואלכוהול מקבלים.

מגבונים- אם את משתמשת, כשילדתי לפני שנתיים לא היה..

שיהיה בשעה טובה! בהצלחה

אני יודעת שיש בתי חולים שאת צריכה להביא את הכל! כולל טיטולים...

לאן אני אמורה להתקשר כדי לברר דבר כזה?!

למחלקת יולדות של ביה"ח?

של חיוג, מיד ענו 

תודה לכל מי שעזרה

אצלינו בלניאדו נשים שבוחרות בביות מקבלות ערכה עם טיטולים ,אלכוהול,ובגדי החלפה לתינוק.

ההחלטה על ביות יכולה להיות לאחר הלידה.חשוב שתדעי שבכל רגע ניתן לשנות את ההחלטה.

פנינה

בביות מלא בעין כרם את מקבלת ה-כ-ל.

ממליצה להכין שני תיקים.תיק לחדר הלידה ,ותיק למחלקה.את התיק למחלקה אפשר להשאיר באוטו ולהעלות אחר י הלידה

פנינה.

לדוגמא - 

בלניאדו את מחוייבת להביא את התינוק לתינוקייה, שם צריך להיבדק ע"י אחות ורופא ילדים. לפעמים הרופא ילדים לא בנמצא, וזה יכול לקחת המון זמן (לי זה קרה).

גם פעם ביום את מחוייבת להביא את התינוק לשעתיים.

בלידה האחרונה כשסירבתי להיפרד מהתינוק שלי, לאחר הלידה הייתי צריכה להשקיע בכך כוחות נפש, והפשרה היתה שאני באה איתו לתינוקייה לבדיקות של האחות, והרופאה תגיע אלי כשתתפנה.

ובמקום השעתיים האלו של הבוקר - קראו לי לבוא כשהגיע תורי, ובאתי יחד איתו. 

בעין כרם, לפי מה ששמעתי וקראתי, יש מחלקה של ביות מלא שאין בה בכלל תינוקייה, כלומר ברור מאליו שהתינוק בא איתך ובאים לעשות את הבדיקות לידך. 

כבר נמאס לי כל ההתרוצצויות למרפאה!
 

לשטוף כמה פעמים ביום עם זרם מים.

הלכתי לרופאה והיא עשתה סטיק והיה דלקת

קיבלתי אנטיביוטיקה תוך יום כל העקצוץ עבר

אני מקבלת עכשיו אנטיביוטיקה לשקדים הנפוחים שלי.(מוקסיויט)
אם יש באמת דלקת אז יתנו עוד אנטיביוטיקה?!

כדי שיתנו משהו מתאים, ושלא יהיו השפעות

גם לי היה זאת (בתוספת השתנה דחופה) וקיבלתי אנטיביוטיקה העקצוצים עברו ב"ה, אך המהירות ליציאה לא האם שייך לגשת שנית לרופא או שזה לא קשור לדלקת ?

אולי זה שייך לכך שילדתי לפני ארבעה חודשים?

אשמח לקבל תגובתכן בתודה!!

שזה סתם בגלל ההריון.

ההריון וגם הלחיצות בלידה גורמים הרבה פעמים להתרופפות של שרירי רצפת האגן ואז יותר קשה "להתאפק" לאורך זמן.

את יכולה לבקש מרופא הנשים הפניה לפיזיוטרפיסטית של רצפת האגן. ובינתיים לתרגל לבד תרגילי קיגל.

נדמה לי שפה יש מידע-

http://www.pelvicfloor.co.il/index_main.asp

תרגילי קגל

שנקראת קנדידה לא מזמן אבל במקום לטפל באנטיביוטיקה הלכתי לבית מרקחת והרוקח הציע לי לנסות כמוסות שמן אורנו פראי של סולגאר שמסתבר שיידוע בעל השפעה כמו של אנטיביוטיקה. וזה עזר לי.

חילזון תודה על ההפניה קיבלתי בזכותך מידע רב!!

לשולמית, מכירה על זה אך זה לא עזר אף על פי שהתרופה הצפציפית שנתת פה לא לקחתי אך לקחתי פרוביוטיקה וכד' ולי זה לא הואיל אפילו שאני גם סובלת באותו ענין ואני פשוט התייאשתי מכך !!

פרוביוטיקה לוקחים כשלוקחים אנטיביוטיקה כי האנטיביוטיקה הורגת לא רק את החיידקים הרעים אלא מחלסת גם את הטובים. לכן לוקחים פרוביוטיקה. כדי לשמור על החיידקים הטובים. אני מציעה לך לנסות לקחת שמן אורגנו פראי זה יכול מאוד לעזור לך.

יכל להיות שמדובר בדלקת של השתן.חשוב לבדוק שתן לכללית ותרבית.הפניה מרופא נשים או רופא משפחה

פנינה

שמעתי שזה ממש עוזר גם אחרי קיסרי..החלמה של הצלקת והתפרים.

לגבי הסדקים יש משחה בשם לנסינו.

תרגישי טוב!

זה לא משחה, זה תרסיס שממש מקל על תפרים וכו'.

דברי איתי באישי אני משווקת של זה... (זה שיווק ישיר, אין בחנויות).

אדבר איתך בע"ה

אמנם עוד לא ילדתי, אבל אני מנסה להרגיש יותר מוכנה... לדעת ולהכיר.. זה אחד הלקחים שלי מהלידה הקודמת =)

מעולה לתפרים ולצלקת. מצויין גם אחרי ניתוח קיסרי.

יקר אבל שווה שיש בבית לחתכים מכל סוג, מסכין מטבח ועד פציעות רציניות. מזרז מאוד את החלמת העור.

לגבי פצעים בפטמה - אין ממש משחת קסם כי זה לוקח זמן עד שההנקה מתייצבת ורק אחרי זה הפצעים עוברים.... בכל אופן ממליצה מאוד על "פירולן" - לנולין טהור מכל סוג, שווה לבקש דוגמית מיועצת הנקה (דוגמית מספיקה בהחלט).

גם סבבה..

ולפצעים- אין לי מטורפים, אבל מה שכן יש- הלנולין לא מעביר לי. אולי הלנסינו יותר טוב.. [זה 2 אחרים]

ויש כמה שונות, שהם טובות.

אני ממליצה על משחה הומאופתית בשם טראומיל. ניתן לקנות בכל פארם היום. בכלל טוב שיהיה בבית, כי היא מעולה בחבלות מכל סוג. והיא טובה מאד לתפרים - גם אלה אחרי ניתוח וגם אלה אחרי לידה.

ממליצה על אלופירסט .מרגיע מאחה ומקל

פנינה

הפחית משמעותית את כאב ההתכווצויות כשהרחם חוזר לגודל המקורי.

יכל להכין את צוואר הרחם ללידה ולגרום להתכווצויות קלות .יש לחלוט במים רותחים ולשתות לסירוגין.

פנינה

הבת שלי בת שנה ושלושה ולאחרונה ממש כואב לי בהנקה (אני פצועה, אפילו עם מעט דם...)

אולי באמת שיניים...

יש למישהי רעיונות איך לטפל ולמנוע? 

זה באמת נראה כמו שיניים,כי התינוק ממש לפעמים לועס לי את הפיטמה

אני עלולה להפצע מזה?

איך מניקים נכון עם תינוק שיש לו שיניים???

יש לו נקודה קטנה לבנה בחניכיים,זה גם סימן לשיניים????.

שזה שן שנראת מתחת לחניכיים, וגם יכול להיות פצעון קטן.

שימי לב שאין לך סתימה,נק' לבנה קטנה על הפיטמה. או שאת מעלה חום וחשש לדלקת.

תבדקי שאין לו פטריה והוא הדביק אותך.

(א) אני לא חושבת שצירונים בשלב הזה צריכים בכלל להדאיג אותך. לשתות הרבה כדאי בימים האלה בלי קשר - ולעקוב אחרי צבע השתן. אם שקוף - אין מה לדאוג (לדעתי - לא אשת מקצוע).

(ב) בהנחה שאתם במצג ראש (מן הסתם, אחרת היית אומרת) - להרבות בכריעה עמוקה (כפות רגליים על הרצפה, ברכיים מקופלות, הישבן כמעט נוגע ברצפה). אפשר לקלף ירקות ככה, לחדד עפרונות (ישר לתוך הפח) וכל פעולה אחרת שעולה מדעתך. זה מועיל מאוד לביסוס העובר.

בהצלחה, בקלות ובבריאות!

אני עוקבת אחרי השתיה וצבע שתן כמובן, ומסרים אחרים מהגוף שמעידים על חוסר שתיה, אני סתם רוצה לדעת אם הצירים המדומים האלו אמורים להיות בלי קשר לשתיה.

וכריעה לא תשנה מיקום עובר נכון? יש לי עבר לא כיפי מלידה הקודמת.

לפי מה שידוע לי - בשלב כזה זו פעולה חיובית של הגוף, הוא מתכונן לקראת הלידה, וזה לא סימן שחסר לך מים או משהו בסגנון...

היא לעודד את העובר להתבסס בעומק האגן. המשמעות היא שאם העובר במצג ראש זה מקטין את הסיכון שיתהפך לעכוז, ואילו אם הוא במצג עכוז זה מקטין את הסיכון שיתהפך לראש. אני מניחה שה גם מקטין את הסיכון לצניחת חבל טבור, ל"ע (סכנה נדירה בלידה שמתחילה בירידת מים).

מה קרה בלידה הקודמת?

לפחות 3 ליטר.

לגבי לבוסס את הראש באגן,מומלץ על תנוחות זקופות או רכונות קדימה,כדור פיזי'ו וכריעה יש גם כל מיני טיפולים במים,ותנוחות א-סימטריות.

את יכולה להסביר יותר?

לשבת עם גב זקוף? זה עוזר?

או להיות עם גב כפוף? זה הכוונה רכון קדימה?

חוץ מדברים במים כי אין לי אפשרות, מה עוד אפשר? 

כריעה לכמו להתכופף לרצפה וסתם להיות ככה כמה דקות?

עשיתי במהלך תשיעי מלא תנוחות שמבססות טוב וגם תרגילים וכו' ובכ"ז נולד OP.. תהיי מוכנה להכל

גב זקוף, לתפוס במשהו לפנייך (שולחן לדוג'), לפסק קצת ברכיים, ולעלות ולרדת בגובה, כמו צפרדע. יצא ברור?

הצירים שאת מתארת הם צירים מדומים שמכינים את הרחם ללידה מוחקים(מקצרים)את צוואר הרחם.לכן אין מקום לשתיה מרובה.כדי לקדם לידה ניתן לעבוד על דמיון מודרך הרפיהףתנוחות ששל כריעה.וכמובן סבלנות.עיסוי פרינאום יכל לעזור בלידה עצמה על מנת להימנע מחתך

פנינה

מזל טוב נשמה ובהצלחה...

לדעתי, לא נשמע חריג. אם השילייה היתה יוצאת לא שלמה, היו רואים בחדר לידה, כי בדרך כלל ניתן להבחין בזה בעין רגילה. 

האמת שהגושים שאת מתארת הם מראה לא כ"כ חריג. אם זה מלווה בחום, כדאי שצפני למיון. אם את בכ"ז מודאגת, תרימי טלפון לרופא הגיניקולוג, ואם את חברה בכללית יש לך גם מענה טלפוני מאחיות. 

בגדול עד שבועיים יכול להיות גם דימום עם גושים.

אם כואב לך גשי להיבדק.

בשורות טובות! ומזל טוב!

יכל להיות דימום גם לאחר מס פר ימים שפסק.חשוב לשים לב שהדימום לא מתגבר אם מתגבר לפנות לרופא נשים או למיון חדר לידה.

פנינה

יש לו חום?שילשולים.?

יש טיטולים מלאי שתן

וצואה פעם פעמיים ביום

אולי את משתמשת במנשא בצורה לא נכונה?

נראה לי שכמו שאמרת - גם יכול להיות שזה קשור לקבלת ווסת בקרוב...

נתפס הגב התחתון?

נסי אמבטיה חמה,לשים כרית חימום על הגב התחתון,בקבוק מים חמים.

מוזמנת לעיסוי.

וכל האפשרויות שהעלת יכולים להיות..

תרגישי טוב.

אווו הייתי ממש באה אלייך לעיסוי.. זה רחוק קצת למרבה הצער....

החזקה לא נכונה של התינוק יוצרים לאורך זמן כאבי גב.

שווה כל רגע!!

יפעת. תודה רבה!

תודה על ההמלצה. מקווה שישנת טוב. 

מזמן לא היתה לי שינה כזו

1. לסחוט לימון לכוס מים ולשתות כל יום 3 כוסות עד שהדם פוסק (לפחות חודש אחרי לידה, לא כדאי מוקדם יותר)

2. הבדיקה אצל רופא הנשים מתבצעת אחרי שישה שבועות, לא שבועיים. הרופא בודק שהרחם התכווץ כמו שצריך ושאין דימום חריג. ממליצים לעשות גם בדיקת פא"פ אצל הרופא לשלילת סרטן הרחם ל"ע.

לא יודעת כמה פעמים ביום, אבל אפשר לשים אותה בתוך תה או קפה או סתם מים רותחים שימס..

2. כמו שאמרו אחרי 6 שבועות.. 

1. תה פטל/סירפד.
2. כמו שאמרו הבדיקה אחרי 6שבועות. -כמעט חודשיים. (אני עשיתי גם אחרי 8-9שבועות כי לא היה תור)
עד אז בעז"ה המקום השתקם מה"טראומה" וגם את תתאוששי..
 

אני עשיתי הפסק 3 שבועות אחרי הלידה ויצא צהוב כזה שהיה טהור....

לא חייבים לחכות עד שאין הפרשות בכלל, רק שלא יהיה דם

ואחרי כן נטהרת?
 

סליחה על השאלה החטטנית אבל זה ממש מפליא!
לא חושבת שהרבה מסוגלות להיטהר מהר כ"כ. ומה שקורה ללא למעט שהן מנסות שוב ושוב.. ומתיאשות מהר מאוד במקום לתת לגוף זמן(לפחות חודש, חודש וחצי) 

המקום עדיין רגיש.. ואם יש תפרים אז גם להם לוקח זמן להתרפות.

 

מה שכן- עשיתי בדיקות רק את המינימום [הפסק ראשון שלישי שביעי] והיה שאלות על הכל אבל הכל היה טהור.

וגם לא היינו ביחד בליל הטבילה [פחדתי על התפרים] שעכשיו אני יודעת שזה נורא בעייתי...

גם אצלי זה היה ככה.

היו הפרשות, ושאלנו רב- והוא אמר שהן טהורות. 

וטבלתי תוך פחות מחודש.

(וגם עשיתי את המינימום של הבדיקות- באישור רב.)

אלא אם כן היו לך קרעים מדרגה 3 או 4. וגם אז, אפשר גם אחרי 3 שבועות.

הבדיקה של הרופא נשים שלך צריכה להיות אחרי 6 שבועות.

בבדיקה היא רואה שהרחם אכן התנקה מכל מה שהוא היה צריך להתנקות. ואני מניחה שהיא בודקת מה מצב החתך/קרע/תפרים אם נשארו.

חוץ מזה - את יכולה לומר מראש שמאוד כואב לך ושיעשו את זה מאוד בעדינות.

יש בתי חולים שאי אפשר להכנס לקבלה

מבחינת נהלים של בית החולים?

בדר"כ כן, ביחד עם אישתך

מבחינת הלכה? שאלה לרב של...

נראה לי שלפי רוב הדעות בהלכה מותר, רק בתנאי שמקפידים על הלכות הצניעות והנידה

(וכאילו שלצוות אכת צנזור או לא. ) אבל תחווה את הרגע- ראבאק! אשתך צריכה תמיכה לא שתהיה תקוע עם מצלמה ביד!!!

את הלידה?

את אשתך סובלת?

את התינוק?

לצלם תצלם במחלקה.

לגבי הלהיות בחדר לידה- רק אם אתה מגיע ממקום של להיות נטו עוזר של אשתך. שם את עצמך בצד ורק מחפש מה טוב לה ואיך לעזור לה. 

וזה לא קל כמו שזה נשמע.

זה יכול להיות גם מתסכל- כי אתה רואה אותה סובלת, ולא יכול לעזור הרבה. 

ואני מקוה מאד שאתה גם הולך איתה לקורס הכנה ללידה, חשוב שתדע מה היא הולכת לעבור..

ומבחינת אשתך זה לא צריך להיות "סבבה" זה מה היא רוצה? מה היא מעדיפה? שתעשה לך תיאום ציפיות למה שהיא מצפה ממך- ותדבק בו. היא המוקד פה, היא והתינוק.

מסכימה עם כל מה שאמרו- ברוב בתי החולים אפשר להיות עם האישה כל הזמן (בקבלה- לא תמיד... וגם לא כשהמרדים בא לתת אפידורל) והכי חשוב לעשות מה שטוב ליולדת ומסייע לה ללדת בנחת וברוגע.

לאחר הלידה- אני שמחתי מאד שבעלי הצלם גם הוציא מצלמה וצילם את הקטנטונת עוד בחדר לידה עם האמא והסבתא המרוגשות....

בבתי חולים דתיים לא תמיד אפשר להיכנס לקבלה במיון יולדות.

עכשיו בחום, שלא יתייבש, ושהוא גדל, ורגוע בין הארוחות לפחות חלק מהזמן,

ואולי שווה להתייעץ אם איש מקצוע

שימי לב שזאת לא הקאה בקשת.

ובפגיה בשערי צדק הם ממש אבל ממש מעודדים לזה!!

ב"ה גם שם עודדו אותנו להחזיק אותה כמה שיותר ולהשתמש בשיטת הקנגרו..והיא כל כך אוהבת את זה..

רואים שטוב לה..

וכך שחררו אותה אפילו לפני "הבשלה" (שבוע 37)..

שיהיה הריון קל, שלם ושתצאי עם ידיים מלאות!!!

אני בקופ"ח לאומית אצל רופאה בב"ב..

מנהל רפואי של בקור חולים, אני מניחה שהוא מקבל בבי"ח  02-6464444

וכן מקבל במרפאת גאולה. 

טלפון:

בהצלחה

רק קחי בחשבון שהיא יחסית עמוסה וצריך לבדוק אם היא מקבלת חדשות. יש תקופות שהיא לא מקבלת חדשות כי היא עמוסה מעל ומעבר

לא מומלץ בכלל

מי שצריכה לשאוב, לשאוב תוך כדי הנקה יכול להיות פתרון נוח, אבל לא כדאי להתחיל עם שאיבות לפני גיל 6 שבועות, אלא אם כן יש צורך גדול מאוד. אבל לשאוב סתם ככה תוך כדי הנקה זה מיותר לחלוטין.

באשר להנקה מצד אחד או משני צדדים, זה פשוט תלוי מה יותר נוח לך.

אפשר להניק מצד אחד בכל פעם, ואפשר אחרי שהתינוק מסיים לינוק מצד אחד, להציע גם את הצד השני ולראות אם הוא רוצה.

באופן אישי, את הילד הראשון שלי הנקתי משהו כמו חצי שנה רק צד אחד כל פעם, ואז ראיתי שזה כבר לא מספיק לו והתחלתי להניק משני צדדים

השני ינק רק מצד אחד כל פעם, עד אחרי גיל שנתיים

בכל מקרה, להגביל את התינוק לזמן יניקה מסויים זה רעיון רע. יש תינוקות שינקו 20 דקות, יש כאלה שיותר (אפילו שעה כל פעם), יש כאלה שפחות.

אפשר כמובן, אם את רואה שהוא כבר סיים לאכול, ורק מתפנק, וזה לא נוח לך וקשה לך, להפסיק אותו לתת מוצץ במקום, אם כי תינוק קטן כ"כ הייתי מניקה כמה שהוא רוצה

להניק מצד אחד עד שמשחרר מעצמו, לעשות הפסקה קטנה (גרפס/חיתול/משחק וכדו') ולהציע צד שני. אם ירצה - ייקח. אם מפסיקים אותו ומעבירים לפני שמשחרר מעצמו, הוא עלול לא להגיע לחלב שומני מספיק (אחוז השומן בחלב עולה תוך כדי הנקה, כשאת מעבירה צד את כאילו מחזירה אותו לחלב דל שומן של תחילת הנקה). מצד שני אם נשארים רק עם צד אחד בהנקה ולא מעבירים לצד השני, עלול לקרות מצב שכל שד מקבל מעט מדי גירוי להנקה (נגיד רק פעם ב4-6 שעות) ובתהליך אטי מתחיל לייצר פחות ופחות חלב (קרה לי ).

יש נשים שבגלל מצבים מיוחדים אצלן ואצל התינוק ממליצים להן לעשות אחרת (למשל כשיש בעיה של עודף חלב ממליצים דווקא על הנקה מצד אחד כל פעם ואפילו כמה הנקות רצופות מאותו צד) - אבל ממש כדאי שזה יהיה בהכוונת יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ובליווייה (ואני חותמת לך שאחות ט"ח שלך לא כזאת, לפי העצות שלה...).

בשאר הדברים אני מסכימה לגמרי עם יהודיה.

לגבי ההקאות - היא ממש מקיאה בקשת? לא סתם פולטת? אם כן נראה לי שהייתי לוקחת לרופא, ליתר ביטחון. אולי זה ריפלוקס, או רגישות לחלב שאת צורכת, או בעיה אחרת. ואולי זה בסדר גמור

עזרתן לי מאוד

מאמא של תינוק שלא רגוע כבר יומיים, פולט המון בפליטה אחת, בקושי אוכל. הטיטולים מלאים אבל הוא ממש לא רגוע.

חשבתי שזה גזים אבל אולי אני טועה.

ישנם תינוקות שסובלים מריפלוקס, ואחד מהסממנים הבולטים יותר הם פליטות בכמויות גדולות שפשוט "מושפרצות" בצורה קשתית כזאת, ולא נוזלות לו מהפה ישר על הבגדים. ישנם ילדים שלא סובלים מריפלוקס אבל פולטים המון. הכי חשוב לוודא שהפליטות לא משפיעות לו על המשקל. אם רת רואה שהוא פולט המון אבל עולה במשקל יפה- אל תתרגשי. במצב ההפוך, כדאי לפנות לרופא משפחה. 

שוב- תבדקי אם זה מפריע לעלייה במשקל, ואם כן- פני לרופאה. 

ואגב, גם בקרב תינוקות שסובלים מריפלוקס יש כאלו שעדיין עולים במשקל. קוראים להם פלטנים שמחים או משהו כזה. אצלנו זה ממש פגע להם בעליה במשקל והיינו במעקבים... 

עוד דברים נוספים- תשימי לב אם יש ירידה ביציאות או במתן שתן. ותנסי להניק אותו הנקות קטנות יורת במרווחים קטנים יותר, ואחרי כל ארוחה תחזיקי אותו עלייך במאונך בלי ללחוץ לו על הבטן ובלי להשתולל איתו. 

ויכול להיות בכלל שהוא אוכל הרבה.

כמו שאת מבינה, יש המון כיווני בדיקה, צריך רק לבחון את הדברים. 

מחסלים את שני הצדדים, יונקים המןו זמן, ומסוגלים להיות רעבים שוב אחרי שעה?

אצלינו הם לא היו מגיעים אפילו לחלב האחרוי בצד הראשון... הייתי צריכה לסחוט לפני כל הנקה כדי שיעלו קצת במשקל!!

07:00 בבוקר הנקה

09:00 פירות/לחם עם טחינה/אבוקדו בגיל שנה אפשר גם גבינה/קוטג' /מעדן

10:00 הנקה ולישון

12:00 הנקה של בוקר

12:30 ירקות ועוף/קציצות.

14:00 עם הילדים פתיתים/פסטה/קוסקוס מרק.

15:00 הנקה ושי"צ

16:00 נישנושים של פירות אבטיח/מלון/בסקוויט

18:00 א.ערב לחם עם טחינה/אבוקדו/חומוס ביתי..

19:00 אמבטיה הנקה ושנת לילה...

00:00 הנקה

03:00 הנקה.

כמובן שבגיל שנה אפשר להוריד הנקות בלילה וגם קצת הנקות/בקבוק בצהריים.

ב9 את מיתכונת לחם עם טחינה או עם אבוקדו או עם גבינה או עם מעדן , או רק גבינה רק אבוקדו ?

בדר"כ בגיל שנה אני מביאה מוצץ או בקבוק מים עד אז אני זורמת..

הבעיה אצלי ואני חיה עם זה בשלום 

אצלי לא יקום דבר כזה בגיל הזה. ארוחת ערב ושקט עד הבוקר...

בס"ד

שתי כפיות גדושות על 180 מ"ל
 

אבל הכי חשוב זה לא להלחץ מחוסר עליה במשקל- ואם היא אוכלת יפה ללא הדיסה ולא אוהבת את הדיסה- תני לה איך שטוב לה...

אני לא יודעת למה הרופאה כ"כ בלחץ- המשקל שלה לא כ"כ נמוך (הבת שלי בת שנה ושלושה ורק לפני חודש הגיעה ל8 קילו).

אולי יש נתונים שאיני יודעת ואז אני מחזירה את המילים שלי חזרה אני לא רופאה ולא אחות.... 

אבל לי האחות בטיפת חלב אמרה לנסות לתת לה דברים מזינים ולהשקיע באוכל בריא וטוב, אבל ממש לא להלחץ ובאמת היא עכשיו מתחילה לקפוץ עקומות...

מנסיוני המועט הכי חשוב לא להלחץ- ישנן תקופות שהם אוכלים פחות ואם באמת הכל תקין- הם יודעים אח"כ להשלים פערים.

ואם את מסמיכה לה את הסימילאק בדייסה חשוב מאד להקפיד לתת לה לשתות יותר מים בחום הזה שלא תתייבש...

משתדלת לא להיות לחוצה כמו שאמרת...

היא תאכל כמה שהיא צריכה, ובע"ה תדע גם להשלים את זה...

חיים שמחים!

למה שלא תרימי אליה טלפון?

גם הבת שלי במשקל הזה וטיפת חלב לא אמרה לי כלום.

אם את רואה שהיא חיונית ואוכלת, כפי שהיא מרגישה אל תלחצי מזה שהאחות אומרת לך שהיא לא עולה מספיק?

פעם כשהייתי אמא צעירה ונלחצתי בכל פעם שבאתי לאחות כי תמיד היא מצאה משהו לא טוב הילד/ ילדה תורנית

אז גיסתי רופאת ילדים במקצועה אמרה לי. קחי את החיסון ויותר מזה אל תקשיבי. תסתמי את האוזניים.

אם את מרגישה שהילדה בסדר ולא שלד מהלך, תרגעי!

די עם הלחץ של 'היא לא שמנה מספיק'. כל ילד ותהליך הגדילה שלו ולא של הגרף שהוא צריל להית עליו.

דעתי האישית.

בכל מקרה תוסיפי לה כל פעם עוד קצת עד שהיא תתרגל לאכול את זה סמיך כמו שהאחות רוצה שתהיה..

גם האפרוחה שלנו לא מצליחה לאכול 2 כפיות דייסה אז ניסיתי למצוא את המינון שהיא מעדיפה וזה יצא קצת יותר מ1 וחצי (כל עם עליתי קצת).

בכללי, אני לא יודעת איך אצלכם עם מוצקים אבל אצלנו היא מעדיפה לאכול אוכל בחתיחות (למרות שאין לה עוד שיניים) ולא טחון ומאז שאני זורמת איתה היא אוכלת יותר טוב.

הרופא שלה אמר לי שבגיל הזה הם לומדים להכיר את עולם האוכל והם בעיקר מסתקרנים ממנו,

אז אני משתדלת לתת לה דברים מגוונים (ביצים, גבינות, תמרים, פשטידות, ירקות, פירות, לחם וכל סוגי הפחממות ) וכל פעם היא בוחרת מה שהיא רוצה ובאה לה לנסות, וכאשר הסתכלתי על זה ככה גילתי שדייסה זה מאוד משעמם, אז אני מחליפה לה את הבקבוקים מדי פעם (שיהיה לה יותר מעניין) וזה עובד...

בהצלחה. 

יש להם גם פורום באינטרנט, והם עונים ממש מהר..

בתקופת הסבתות שלנו נכנסו להריון בדר"כ רק אחרי שנתיים והם לא מנעו הריון...

זה זמן ממש סביר (ויותר מזה)

תגידי תודה שהגוף שלך עושה את עבודת המנוחה לבד ולא כמו אלה שצריכות למנוע הריון כי אחרת הן נכנסות להיורון אחרי חודשיים

קחי ת'חיים בפרופורציות...

צביטה בלב?! נראה לי קצת מוגזם...

יש כאלו שמחכים המון לילד ראשון..

ועוברים הרבה ייסורים כדי להגיע לזה.

באמת ב"ה על מה שיש.

ותפילות. אני בעד לתת לגוף שנה של תאוששות ואת גם מניקה יש כאלו שזה מניעה טבעית אצלן.

בשורות טובות!

ולפעמים גם מה שיש לא מספיק ורוצים עוד, וב"ה שאת רוצה להביא עוד נשמה לעולם זאת גדולה אדירה שהשם נתן לנו, אני מבינה אותך מאוד. 

מותר להרגיש דברים, ולפרוק גם מותר ואף רצוי.

בעזרת השם יתברך ימלא לכם את החסר במהרה.

כשאני ניסיתי להכנס להריון היה לי לפעמים ממש קשה איך יש בנות שנכנסות להריון כ"כ בקלות ואני כ"כ רוצה וזה לא בא, אז המשכתי להאמין, להתפלל, פעם יותר חזק פעם פחות, באמונה שלמה שיש סך תפילות לכל דבר, וסך התפילות שלי יגיע יום אחד ואני יקבל את הנס שלי.

וקיבלתי אותו ב"ה.

אל תרגישי רע שיש לך ואת רוצה עוד. זה הגיוני, זה רצוי, זה יפה, ואני איתך!!!!!!!!!!!!

למעשה אני מוכנה כבר עכשיו שוב (כולה חודשיים אחרי...)

אני ממש התקוממתי לשמוע ולקרוא את המשפט הזה..

זכותה של כל אחת להרגיש מה שהיא מרגישה בלי רגשות אשמה.