פורום הריון ולידה (עמוד 5181)

ויכול להיות כתמים בהריון,אחרי קיום יחסים וכו'..

בשורות טובות.

שניזכה לגאולה שלימה כבר!!!!!!!!!!

יש משחה שנקראת קונבנציונאלית.

ויש דרך טבעית מים חמים עם קצת דבש וסודה לשתיה למרוח על הלשון והחניכיים עם מקל אוזניים.

תרגישו טוב!

תמריחי גם לך על הפטמות. גם לנסינו יכול להקל.

בינתים אני ממש מתפתלת מכאבים בהנקה.....

אם זו פטריה היא יכולה להיות ממש כואבת.. אצל הקטנה זה בעיקר מגרד,לא כואב כמו אצלך.

בשבילה, אם כבר הבאת לה דבש בעבר- 1 כף דבש+ 1 טיפה של שמן לימון/לבנדר.

             אם עדיין לא הבאת לה תקחי את זה את וזה יעבור אליה בהנקה.

יש את הג'ל שאפשר למרוח לך ולה (לא זוכרת איך קוראים לו)- אני חושבת שרק עם מרשם.

תשתדלי להימנע ממתוקים עד שהיא עוברת (על זה היא חיה) ולקחת פרוביוטיקה/יוגורט ביו כדי להגביר את החיידקים הטובים.

שיעבור מהר!

זה ממש לא נראה כמו פטריה. זה חתכים וקילופי עור. יכול להיות סיבות אחרות? ועצות שונות לטיפול?

או מה שאמרת מתאים בכל מקרה?

ממש ממש תודה רבה!

ואם תעקבי אחרי תראי שאני תמיד מסייגת הודעות שלי, וכותבת הרבה "אולי", ו"לדעתי" ו"ייתכן" ו"אפשר"...

אבל התיאור שלך הוא של פטריה קלאסית.

(גם מנסיון. אאוץ')

אני טיפלתי בהצלחה בתינוק ובי:

1. לתינוק: אחרי כל ארוחה עטפתי אצבע בגזה, טיפטפתי עליה לימון, וקרצפתי במהירות את הפה: השפתיים, הלחיים והחניכיים. לא נעים - לא נורא! כמה שניות וזה נגמר (בתינוק אפילו לא ממש בכה רוב הפעמים).

2. לי: לטפטף יל פד הנקה חומץ תפוחים, ולשים בחזיה. אם אין לך חומץ תפוחים, לדלל כף חומץ רגיל בכוס מים, ומזה לשים בפד. אם שורף - להוציא! ולנסות שוב אחרי כמה שעות.

תוך כמה ימים כאלה, זה עבר.

פעם אחרת, זה לא עזר, אז פניתי לרפואה הקונבנציונאלית: דקטרין אורל ג'ל, לתינוק וגם לי (על הפטמה). בגלל שזה לאכילה, לא צריך לנקות לפני הנקה.

לא לסבול סתם!!! לטפל וזה עובר בצ'יק!

אנסה בעז"ה הכל ונקווה שיעבור מהר...

תקפצצי עליו,תסתובבי איתו,

תשבי איתו זקוף או בהשענות קדימה. תהני.

בלידה של הבן שלי חיכיתי לזירוז ואושפזתי במחלקת נשים וכל משך הצירים הייתי על הכדור  שהיה שם- זה פשוט עוזר בטירוף!

תתחדשי לך ותהני! לידה קלה בע"ה...

יש סדנאת שוקולדבדגניה{חלב נוכרי}

ובעין זיוון {חלב ישראל}

לגבי מניעה טבעית- יש דרך לדעת אבל נראה לי שאחרי לידה זה מאד בעייתי כי המחזור לא סדיר בכלל (אם בכלל קיים).

אבל אני לא מבינה בזה בכלל- עוד מעט יגיעו המומחיות לענות...

הסרזט לא מוריד בכלל את החלב בהנקה לכן הוא היחידי שמומלץ לנשים מניקות.

לא יודעת אם יש לזה הוכחות, אך מנסיוני הדל- דווקא בפעם היחידה בה לקחתי סרזט, לא היו מחזורים ודימומים כלל למשך למעלה משנה לאחר הלידה וההנקה הלכה לי ממש בקלות (ועדיין מניקה- הילדה בת שנה וחצי...)

בילדים הקודמים- הצלחתי להניק חצי שנה וגם זה החזקתי בקושי רב והמחזורים היו רבים....

שנקרא שיטת המודעות לפוריות שמסביר איך למנוע הריון באופן טיבעי, מומלץ בחום.

באופן כללי סרזט לא אמור להפחית חלב אבל לי הוא כן הפחית בנוסף לדימומים אין סופיים, ושמעתי גם על אחרות שפחת להם החלב. ואם ימליצו לך לקחת אחד כל 12 שעות לזה קיימים מחקרים שמראים הפחתה בייצור החלב לחלק מהנשים.

לר יודעת לגבי כמות החלב- היו לי כדורי מיקרולוט והם לא הורידו את הכמות נראה לי..

לגבי מניעה טבעית- שמעתי פעם אחות שאמרה שהיא פשוט עושה בדיקת דם של ביוץ ביום של המקוה וכך היא יודעת אם יכול להיות הריון או לא.. לא יודעת כמה זה טבעי אבל זה בדיקה פעם בחודש (אם יש מחזור בכלל) ולא כדור כל יום..  

רק כדאי לדעת- הנרות לא כ"כ מונעים הריון- אני מכירה מישהי שנכנסה להריון עם הנרות האלו..

גם ככה כל ההורמונים משתוללים, אצל כל אחת זה שונה לחלוטין.

את יכולה לבייץ בלי לקבל וסת לפני כן ולכן להיכנס להריון בלי לדעת.

אני לא מצאתי משהו טבעי להנקה בלי לנסות ולתהות פעם אחת איך הגוף שלך מגיב - מה שאומר שיתכן גם הריון תוך כמה חודשים.

השאלה עד כמה את לחוצה לא להיכנס להריון עכשיו

כפי שאמרו יש את השיטה של מודעות לפוריות שצריך ללמוד אותה וליישם בדיקדוק כדי שתהיה יעילה (בדיקת חום גוף בשעה מסויימת כל יום, בדיקת שינויים בהפרשות, ללמוד להכיר את הגוף שלך) .

אמנם יש אפשרות של הפרייה של הביצית רק 16-48 שעות שזהו זמן הביוץ, אבל הזרע יכול לשרוד עד 3 ימים כך שיש להכניס בחשבון גם שלושה ימים לפני הביוץ שיש להימנע מקיום יחסים- סה"כ חמישה ימים שבהם יש סיכוי להיכנס להריון. לרוב יוצא אחרי טבילה (אם קיבלת מחזור) ולכן יכול להיות בעייתי למנוע פיזית בליל הטבילה.

לגבי הסרזט-לי הוא עשה צרות (דימומים) אבל לא השפיע על החלב שזאת בעצם המטרה שלו (אין בו הורמון מסויים שיש בגלולות הרגילות כדי שלא ימעיט). 

למה את צריכה גם סרזט וגם נרות?

לפי מה שידוע לי אם את מניקה הנקה מלאה סרזט יספיק לך, או לחילופין הנרות יספיקו לך אם את מקפידה על הוראות השימוש ומשתמשת לצורך מניעה עד חצי שנה מהלידה תוך כדי הנקה מלאה.

רק לידיעתך, שלא תעמיסי על הגוף שלך יותר מידי.

סרזט-לא מפחית את כמות החלב, הוא נועד לזמן הנקה. זה בסדר.

הבנתי מה אתם אומרות ונראלי שאני בכל זאת ימשיך עם הסרזט כי אני ממש מעדיפה שלא להיכנס להריון עכשיו... שנינו סטודנטים וכו'...

ולאנונימי שמעליי אני לוקחת נרות כי אמרו לי שבשבוע הראשון לשימוש הגלולות עוד לא משפיעות...

וברוך ה' הילדה ישנה לילה שלם ככה שאני לא מניקה בלילה....אמרו לי שזה גם קשור

תודה רבה לכל המגיבות

עד 140 זה תקין,ויש רופאים שיגידו שמעל 130 הם ממליצים לשעות העמסה של 100

אז אם יצא לי 130 אז אני ממש בגבול...

וואי, לא בא לי לעשות את ה100!!!!!

זה מגעיל! |מקיא|

האם יש לך בצקות? ל"ד גבוה?

אם לא הגיוני מאוד שהרופא שלך לא יפנה אותך להעמסת 100.

מאשר לפספס סכרת הריון ולא לטפל בה...

נראה לי שבמצב גבולי כזה הייתי מתייעצת עם הרופא אם כדאי לעשות ועושה גם אם הוא לא מחייב זאת. 

אמנם מגעיל, אבל יש לפעמים סכרות שלא מתגלות ולא מטופלות וזה יכול לגרום לכל מיני סיבוכים...

באמת - שהרוב המכריע של הלידות ב"ה מסתיים טוב!

דבר ראשון, מתפללים ללידה קלה. תפילות עצמן מחזקות את האמונה!

תזכרי שהרבה מהסיבוכים יכולים להימנע אם האמא רגועה ורפויה במהלך הלידה.

אז תתחילי לתרגל הרפיות, במיוחד כשאת מרגישה כל מיני מיחושים, כדי ללמד את הגוף לבודד את הכאב ולא לצרף את כל שאר השרירים לכאב שנמצא במקום ספציפי.

וגם הספר של דפנה חסדאי..

ומתפללים!

גם אם לא התחברתי לכל מה שיש שם- זה בהחלט עשה לי שינוי תודעתי כלפי הלידה ובכלל לחיים...

כל פעם שעולות מחשבות שליליות- לבטל אותן!!! להגיד " בטל ומבוטל"...

זו עבודת חיים לא רק לקראת לידה, לקבל את המציאות כי יש מי שהכין בעבורנו את התסריט גם אם הוא קשה ביותר.אין לו לאדם אלא מה שעניו רואות ולכן מה שנוכל להתכונן מבחינה רפואית/נפשית/טכנית וכו' נעשה השתדלות ומה שלא תלוי בנו נזכור שהוא מדויק לנו. כלום לא קורה בלי ש-ה' החליט. 

קל לכתוב לך את זה, כמובן שזו עבודה יומיומית שמאד מתגברת בהריון ואני גם עסוקה בכך. בהצלחה ושתהיה בע"ה לידה נפלאה וטובה ובידים מלאות. 

דווקא בלידה מרגישים עד כמה אנחנו חסרי אונים ותלויים בה'!

כפי שכתבו - תפילות ושוב תפילות!
וגם בלידה עצמה - המון תפילות, שעת רצון. שאנחנו מרגישות כאלה קטנות.

בהצלחה!!!

את עושה שליחות לכל עם ישראל!

תפילה = לא דווקא משהו כתוב.

לדבר מהלב לקב"ה!

לפוך לפניו את כל מחשבותייך ומצוקותייך..

לידה זה זמן שבהחלט רואים בו השגחה גלויה.בלידה האחרונה,וגם בלידות קודמות,הקב"ה ענה לתפילותי בדיוק מדהים למרות שהייתי לבדי,בלי בעלי,לא הרגשתי לבד בכלל.

נכון שזה נסיון לא קל,פיזית ונפשית אבל השכינה איתך למראשותיך וההשגחה נכרת בהחלט.

כדי להרגע,לי עזר שהצתיידתי בכל הסגולות האפשריות (היה פה שרשור סגולות פעם) ובברכות צדיקים ובתפילות-כמובן.רשמתי את כל המשאלות שלי על דף והתפללתי על זה...וזה היה מדהים,אני שומרת את הדף עד היום,כמה שזה התקבל אחת לאחת למרות שלא חשבתי בכלל ומתתי מפחד

וההשתדלות הכי מעשית זה להתחזק באמונה ובטחון כי כמה שתהי יותר רגועה זה יותר טוב אפילו פשוט מהבחינה הפיזית וזה מושך חסד על האדם.

יהי רצון שיתקיים בך "והבוטח בה' חסד יסובבנו"

בס"ד

דבר שהוא נכון לגבי כל מצב בחיים, ובמיוחד בלידה, להעמיק את הביטחון בה', לדעת שה' יעשה את הטוב ביותר, ובאופן גלוי.

מוסבר בחסידות שכשיהודי בוטח בה' באמת, גם אם כיבכול "לא מגיע" לו מצד הדין הפשוט, בזכות הביטחון גם מידת הדין מסכימה לתת את הטוב.

ה' רוצה עבורינו את הטוב, וה' רוצה שנחווה את זה כטוב. כשאנחנו בוטחים בו באמת- זה הכלי לכל ברכות ה'.

בהצלחה! 

זמנים גורליים ונשגבים שצריך להתכונן להם כראוי.אז חז"ל הדריכו אותנו ב"ה מה לעשות ח נ ה  חלה נידה הדלקת הנר.להשתדל ככל יכולתינו במצוות האלה שמיוחדות לאישה,להדר בהן  כדי שגם כלפינו ינהגו לפנים משורת הדין,לכן נשים נוהגות בחודש תשיעי להפריש חלה,לטבול ולקבל את השבת מוקדם יותר...אין שום חובה לעשות את זה,אבל זאת הסיבה למנהג.חז"ל גם אמרו שנשים צדקניות לא סבלו בלידה מפתקא של חווה."ותצחק ליום אחרון.." מי שהולכת עם ה' ,ה' הולך איתה.ה' אוהב אותנו ומחפש רק להטיב ולא חלילה להפך,הוא הביא את הנס של ההריון והוא גם מחולל את נס הלידה,הוא ולא מלאך,כי כל מה שקשור בנתינת חיים, ה' עושה בעצמו,ואת שמקדישה עצמך כרגע לנתינת חיים,הופכת לשותפה לה' לקיום רצונו,בטח שהוא ידאג לחיילת שלו,ועל אחת כמה כשנשמה יהודית יורדת לעולם בזכותך,הכל בהשגחה.

הדין הוא תמיד מסובב בחסד.לומדים את זה מפסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.אלוקים- מידת הדין ושם ה' -מידת הרחמים.מידת הדין תמיד מסובבת במידת הרחמים,גם אם יש דין הוא עטוף ברחמים,ורואים את זה מאוד בלידה-יש צירים,הם כואבים אבל ברחמים,באופן נסבל,הציר מתחיל חלש מתגבר ,כשהשיא שלו הכואב נמשך מעט זמן ואז נחלש עד שמפסיק ואז יש הפסקה למנוחה והתאוששות של הגוף ושל היולדת,ובכלל רוב הצירים הם לרוב בהחלט נסבלים,ומתי שהם כבר לא אז זה כבר צירי הלחץ שמבשרים את הסוף הקרב,וככה זה בעוד הרבה נסיונות שכשמרגישים שנגמר הכח זה סימן שגם הנסיון הולך להגמר,כי עם כל נסיון ה' שולח את הכח לעמוד בו.

בס"ד

קודם כל מזל טוב על ההריון...

ולשאלתך, ממליצה בחום, שכבר מעכשיו,

במשך ההריון, תתפללי על כל פרט, ולו הכי קטן בלידה.

עד הדברים הכי קטנים, שלא יהיו תפרים וכ'. 

אחד הדברים שהכי צמררו אותי בהריון זאת מחשבה שגבר עלול להיות נוכח בלידה שלי. התפללתי שתהייה לי מיילדת בלבד. אפילו דבר כזה בחסדי ה' התקיים.

(וכן שאר התפילו, שכמובן היו משמעותיות יותר)

אבל חשוב לבקש מה' כל דבר שעולה על דעתך, ולדעת ולבטוח בו, שה' רוצה לתת לך חווית לידה הכי טובה שבעולם.

לפני הלידה הראשונה הייתי מפוחדת מאד. לצערי לאורך כל שנות ילדותי שמעתי דברים מזעזעים על לישות, וכ'.

בהשגחה פרטית התגלגל לידי הספר "להיות לאם" של אביבה רפרופורט.

ממליצה הכי בחום שבעולם. 

הספר הזה עוסק נוסף לכל ההדרכות הצמעשיות רפואיות וכ', בפן היהודי רוחני של הלידה.

הרגשתי שהספר הזה פשוט בנה בתוכי הסתכלות אמיתית, ונסך בי בטחון.

פשוט פתיחת עיניים.

(לשם המחשה, עד סוף חודש שמיני לא רציתי לדעת שום דבר על לידה מרוב פחד, ורק אז חברה שלי שכנעה אותי לקבל את הספר הזה סוף סוף)

2 משפטים שזוכרת עד היום:

1 ה' ברא את גוף האישה ככה שלאמיתו של דבר היא יכולה גם ללדת לבד. (ואגב היא גם מוכיחה את זה)

2 אף אחד לא יספר לך יותר טוב מהגוף שלך מה נכון לך כעת. (צריך לפתח הקשבה לגוף. לסימנים ולאותות שלו)

היא גם נותנת הרבה הדרכה מעשית מה ואיך לעשות, בכל זמן, בכל שלב בהריון, בכל שלב בלידה, ואפילו בהנקה וכ'. ממש ממש ממליצה לכל אחת.

בהצלחה, בשורות טובות!

זה להוריד שליטה,לדעת שבלידה זה לא כוחי ועוצם ידי.

מפתח הילודה בידיים של הקב"ה רק להתפלל ולהאמין שהכל לטובה.

ומכל לידה אני רק יצמח ויגדל.

מומלץ בחום!

נעה- 0506045000

אתר "בראשית"

מגיעה לכל מקום שמתארגנת קבוצה.

וברוך ה' היו להן לידות טובות

אחת -בלידה שניה - הייתה חוויה מתקנת ללידה הראשונה

והשניה - הספיקה להתפלל מנחה בחדר לידה כשחיכו לפתיחה מלאה

אני אישית אופטימית לגבי הלידה בע"ה

תפילות. לימוד על הלידה וכל מה שמסביב. לעשות הכנה עם מישהי

ויש כאלה שממליצות על דולה (אני אישית לא נעזרתי בלידה הקודמת בדולה אבל יש שמתלהבות מהחוויה שהייתה להן עם הדולה)

בשורות טובות, ישועות ונחמות.

ואפשר ורצוי להוסיף הרבה דמיון מודרך שבו את מדמיינת לעצמך את חווית הלידה המושלמת שלך שתהיה במהירות וללא כאבים והתינוק יוצא בריא ושלם!

מנסיון זה עוזר!

לפני לידת הילד השלישי, אני לא יכולה לתאר במילים את העוצמות שהגעתי איתם ללידה הזו, חיכיתי לה כמו למעמד הר סיני, כל הכאבים / סיבוכים (והיו דווקא...) התגמדו/ נעלמו ונשארה רק תחושת התעלות עצומה שהולכת איתי עדיין עשר שנים אחרי. ומעבר לזה... כנראה שההשפעה על הנפש של הילד גדולה כי הוא באמת משהו  מיוחד מאוד מבחינה רוחנית.

בקיצור אני ממליצה על החוברת "הכנה רוחנית ללידה" של דפנה ומשה חסדאי מ- א- ו- ד- !

אגב שנים אי אפשר היה להשיג אותה ועכשיו ראיתי שיש אותה ב"דברי שיר".

חידה קלה!ושתצאי בידיים מלאות!

לפני הלידה השלישית שלי הייתי לחוצה חבל"ז.. כשחשבתי עליה רציתי לבכות. אז לילה אחד הרגשתי שאני לא יכולה לשמור את ההרגשות לעצמי וישבתי עם בעלי לשיחה אל תוך הלילה.. הוא חיזק אותי שהקב"ה הוא אבא שלנו והוא אוהב אותנו ועושה רק מה שטוב לנו, גם אם אנחנו לא מרגישים. תחשבי על אבא שלך. נכון שהוא יעשה לך רק מה שטוב לך?? גם אם כשהיית קטנה לא הרגשת את זה, למשל כשהוא לא הרשה לך דברים מסויימים או כשהחזיק אותך חזק שיעשו לך זריקה.. עכשיו את יודעת שהוא דאג לך כי הוא אוהב אותך. אותו דבר.

דבר שני, להאמין!! לאמונה יש כח מיוחד שבזכות זה שאנחנו מאמינים שיהיה טוב, באמת נהיה טוב!! הרבי מליובאוויטש כתב את זה באחד המאמרים שלו (אני יכולה לחפש אם תרצי). תחשוב טוב יהיה טוב זה לא רק סיסמא! זה לגמרי אמיתי!!

ועוד משהו, לפני הלידה אמרו לי משהו נכון. בלידות הקודמות הרגשתי חסרת אונים לגמרי וחוסר שליטה על חיי בגלל הכאבים הנוראיים שהרגשתי, אבל בעצם, מה שאמרו לי, הכאב הוא ספציפי! לא להרגיש שכל הגוף כואב. זה לא נכון, וזה מרגיע!

וגם... (סליחה על האורך..) בדרך ללידה (ולפני) אין צורך להילחץ. כל הזמן אמרתי לעצמי :כואב לך עכשיו? לא. אז למה את לחוצה??. ואח"כ כשהתחיל לכאוב אבל נסבל, הודתי לד' שהסבל סביר. ב"ה כשכבר היו כאבים חזקים, מיד ילדתי.. ממש הרגשתי נס איך בכל התהליך הייתי יחסית רגועה עם אמונה (אפילו נרדמתי קצת בין ציר לציר..  )

 ד"א, השיחה עם בעלי הייתה ממש בזמן, כי אחריה, לפנות בוקר, התחיל תהליך הלידה...

אה, ונזכרתי בעוד משהו.. כמובן להתפלל, אבל להיזהר בלשון!! שמעתי שמישהי התפללה שלא תרגיש את הלידה, וילדה בקיסרי..

שהלידה תהיה בעיתה ובזמנה ובנקל!!

משהו שנקרא אפידורל ספינלי או משהו כזה.

בשיטה הישנה של האפידורל האפידורל גורם לשיתוק גם של הרגלים, ואז חייבים לשכב

בשיטה החדשה האפידורל משתק רק את הכאב אבל לא את הרגלים, ואז אפשר ללכת

אבל את האפידורל בשיטה החדשה אי אפשר לקבל בכל מקום, ולפי מה שהבנתי היא מצריכה הרבה יותר מיומנות של הרופא המרדים, כנראה בבית חולים שהיית יש את השיטה החדשה, זכית

כשאני תומכת בנשים אני גם ממש מזיזה אותן עם האפידורל ובתנאי שהמוניטור קורא תקין והמיילת זורמת איתנו בדר"כ זה בעין כרם,אפילו פעם אחת מישהי ילדה על 6 עם אפידורל.

הכול תלוי בה' בסופו של דבר =)

אבל זה נחמד לשמוע שיש אופצייה כזאת...

אני מפחדתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!! 

הלידה הקודמת הייתה מאו מהירה, אבל דווקא חיובית!!!

ועכשיו אני מתה מפחד....... כל פעם שאני חושבת על הלידה, ושהיא קרובה וכו' - אני מקבלת בחילה 

לפני הלידה הראשונה הייתי יחסית ממש רגועה....... רוצה שוב להיות רגועה... 

מה בעצם כ"כ מלחיץ אותך

אולי לנסות קצת דמיון מודרך, לדמיין לעצמך את הלידה בכל מיני תרחישים חיובים.

שמה שמלחיץ אותי בעיקר הוא העובדה שאני מכירה מה זו לידה, ומצד שני לא יודעת איך היא תהייה...

כאילו, בלידה הקודמת לא ידעתי כלום, ועכשיו אני יותר מכירה, ומפחדת.. אולי שזה יהיה מהיר מדי? אולי הפוך מהפעם הקודמת - זה יהיה ארוך ומייגע?? ורק שלא יסתבך שום דבר...

והכול תלוי בה' - אבל לא ידוע לנו........ ואני חוששת איזה קרעים יהיו לי... ולא בא לי להתכונן לזה כמו בלידה הקודמת (שבכל מקרה נאלצו לחתוך אותי) ואין לי זמן לזה... וגם... כשאני חושבת על הלידה, ושה"גדול" שלנו יהיה אצל ההורים... אז אני כבר מתגעגעת אליו...

ומצד אחד אני כבר מחכה, ומתרגשת.. ומצד שני מלאה בחששות, ורוצה להספיק לפני כן כל כך הרבה דברים...

אני מרגישה לא מוכנה נפשית, ומצד שני גם אין לי כל כך זמן להתכונן, אני חייבת לסיים כמה דברים חשובים כדי שלא יצטברו לי אח"כ... בקיצור - אני מבולבלת

ומשהו דיי מגניב לסיום - אתמול כשהלכתי לישון דמיינתי לעצמי את הלידה, ובגלל שהייתי כנראה נורא עייפה אז לא הייתי עירנית לגמרי והחששות התפוגגו להן ודמיינתי לידה כזאת טובה... ואח"כ היו לי חלומות ממש נעימים באותו נושא... זה היה כיף ממש 

וגם חולמת ככה.

והחששות והפחדים שלך זה טבעי,בלידה ראשונה מהפחדים מהלא נודע,ובלידה חוזרת מפחדים מהנודע.

אם את מאזור ירושלים את מוזמנת להכנה ללידה חוזרת,מפגש רענון שיתן לך עוד כלים להתמודד עם הלידה.

למה לא להתלהב?

אני מבינה ממה שאת אומרת שזה תלוי מיילדת = שגם עם אפידורל רגיל אפשר לפעמים להיות בתנוחות רגילות. 

אבל זה תלוי מיילדת ולכן לפעמים אי אפשר (וזה מה שאני חוויתי בלידה האחרונה)

אם אני הולכת למקום שיש אפידורל כזה (לי זכור שקוראים לו walking אפידורל), ש יש סיכוי שלא יתנו לי להשתמש בו? זה גם תלוי מיילדת?

לא בטוח שזה לא ישפיע על הרגליים,לא בטוח שהמיילדת תסכים שתעלי על 6 במיטה,לא בטוח שהמוניטור יקרא טוב בתנוחות אחרות וכו'.

ובע"ה הכל יהיה טוב ומושלם

בפעם האחרונה ביקשתי מהמרדים, באפידורל רגיל, שישים קצת חומר. הרגשתי את הרגליים ואת צירי הלחץ וזה היה מעולה. מצד שני באמת המוניטור לא קרא. מניסיון של 3 לידות המוניטור מוצלח אצלי בעיקר בשכיבה לצד שמאל. 

איזה פתרונות יש למוניטור שיקרא בכל זאת?

הבנתי שיש כזה דבר מוניטור פנימי. הבנתי שזה טיפה פוצע את התינוק. את יודעת מה המשמעות של זה? ממליצה על מוניטור פנימי?

תודה.

מכניסים רק כשחשוב מאוד לדעת את מצב העובר.

לאחר שנפקעו המים!!! מכניסים מין קפיץ ברזל שנתפס בראשו של התינוק.

עושים את זה בזמן בדיקה פנימית.

המוניטור אצלי לא היה רציף, לא נתנו לי לרדת מהמיטה וגם לא הרשו לי לזוז כי היה נראה להם שהדופק יורד,

פקעו לי את המים גמככה כי חשבו שאולי יזרז, [לא זרז והם גם היו מקוניאלים- עוד סיבה להשאיר אותי על המיטה]

אז הכניסו את המוניטור הזה וסופסוף הוא היה רציף והוריד לי את הצוות מהראש ומהבטן.

(גם ככה מאוד קשה להעביר צירים כאלה חזקים עם העיגולים האלה על הבטן והגומי הלוחץ)

ניטור פנימי עושים בדר"כ בתאומים או במצוקת עובר.

מפי ד"ר נתן וקסלר ממעייני הישועה, במכון פועה. זה נקרא אפידורל מהלך וזה נשמע חלומי רק לא בשימוש ברוב בתיה"ח והוא אמר שזה כלל לא חדש, לפחות 25 שנה...

לגבי פחדייך מהלידה, אם זה מעודד - סטטיסטית לידה שניה היא הקלה ביותר (אצלי היתה באמת הכי מהירה) וכנראה שהעבודה הקשה זה "הרפו ודעו כי אני ה'", לסמוך עליו שהתכנית תצא טובה ביותר לך, לתינוק ולבן הבכור...כמה קל לכתוב את זה לאחרות...אך זו עבודת מידות משמעותית מאד של הריון. 

בערך של אפידורל רגיל, 25 זה בהחלט חדש

ובכלל במושגים של עולם הרפואה 25 שנה זה לא ממש הרבה זמן. למרות שלמען האמת הייתי בטוחה שהוא קצת יותר חדש.

אם אני לא טועה- בביקור חולים אמרו לי שיש אופציה, אך זה תלוי מי הרופא המרדים באותה משמרת, כי צריך רופאים מומחים במיוחד לאפידורל כזה ורוב המרדימים לא יודעים...

היא גם לא אמרה שזה אפידוראל מיוחד... או שיש להם איזה מרדים מומחה...

היא פשוט אמרה "לא צריכים להרדים את הרגליים!!! זה טמטום לשכב על הגב בלידה!!!"

במשגב לדך, שהם שמים אפידורל שאפשר ללכת איתו.

ילדתי שם, וזה בולשיט. קיבלתי את האפידורל, ואי אפשר היה ללכת איתו. שכבתי כמו טטלך במיטה.

נראה לי שמשתמשים באפידורל הזה, כי האישה מרגישה את הרגלים ויכולה להסתובב במיטה אם צריך.

אבל - אני לא אקח סיכון שאולי היא לא יציבה בשביל להוריד אותה מהמיטה ולתת לה להלך שמה תיפול חס ושלום.

אבל אם היא רוצה וזה אפשרי מבחינת התחושה שלה אני אתן לה לעשות עם אפידורל הכל על המיטה.

בד"כ נשים עם אפידורל נרגעות הולכות לנוח כדי לאגור כח, על הגב או על הצד ואז כבר יולדות...

ופנוי בדיוק כשאת צריכה את זה.

לא כל המרדימים יודעים לתת את זה.

ואגב - מניסיוני עם הרדמה ספינלית - גם הרגליים משתתקות. אבל יכול להיות שזה עניין של מינון...

הרגשתי בלידה את הרגליים והיתה לי שליטה עליהן

אבל לא הרשו לי לקום בכל מקרה

זה עזר ממש לצירים

אבל את הלחץ ואת איך שהוא יצא הרגשתי ממש

ובשביל התפרים עשו לי גם זריקת הרדמה..

הרגשתי את הצירים ברגל אחת כל הזמן!! בכלל לא ניסיתי לרדת מהמיטה- הלכתי לישון!!

זה היה ממש מעולה

ולא היה תפרים ב"ה אז גם לא הרדימו או משהו..

אהבה של אמא-

בקורס הכנה ללידה אמרו לנו שיש את זה בהרבה מקומות אומנם, אבל ממש לא תמיד נותנים לך את זה

או- לא נותנים לך לזוז עם זה.. היא הסבירה שלא כ"כ נוח למיילדות ולמרדים שהנשים "מסתובבות להן בין הרגליים.." אז הם פשוט משאירים אותם במיטה.. ולכן נראה לי זה מאוד תלוי במיילדת בסופו של  דבר..- וגם בך כמובן!

אצלנו בלניאדו  מעודדים גם אם אפידורל להיות בתנועה .התנועה ,כריעה ,הפיכה על שש,מקדמת את הלידה

פנינה

אצלי מנעו בלניאדו לזוז. 

המיילדת לא רק שלא עודדה בעצמה,

אלא גם לא שיתפה פעולה עם התנועות שלמדתי גם למקרה שאני לוקחת אפידורל.

אני מניחה שאם זאת היית את זה היה נראה אחרת,

קיבלת אותי פעם, בהריון הראשון כשהתאשפזתי לשבת, בשל איבוד נוזלים (הקאתי אז לא רק אוכל אלא גם שתייה).

בעקבותייך באתי ללניאדו.

וכל לידה חיפשתי את פני המלאך.

אך לצערי לא כל המיילדות כאלה.

2 הלידות הראשונות גם עברו באווירה אחרת, אבל השלישית היתה סיוט מתמשך מבחינת שיתוף הפעולה עם הצוות.  

ואני חושבת שצריך להיזהר בכתיבה בפורום. זה ממש פרסום מבחינתי, ומהניסיון המר שלי - זה גם לא תיאור מדוייק בכלל. 

הלוואי שכל הצוות יהיה כמוך ותיישרו קו עם כולם.

אני מבינה שאת בשליש הראשון.. בקרוב בע"ה זה יעבור ותהני מההריון.

ואנחנו כאן מוזמנת לפרוק.

גם אני בהריון שני וההריון לא יותר קל מההריון הראשון

אני כבר בשליש השני - ובשליש הראשון היה לי קשה כמו בהריון הראשון,

לא הקאתי הרבה אבל בחילות והרגשה לא טובה במשך כל היממה.. מבאס..

עכשיו קצת יותר טוב

קבלי חיבוק..

בשורות טובות, ישועות ונחמות.

וכשהתלוננתי לבעלי שזה אותו דבר כמו הריון ראשון ואפילו יותר גרוע,

הוא אמר לי שברוך ה' הוא חנן אותנו בשכחה בנושאי הריון ולידה

וברגע שמגיע ילד בריא ושלם אנחנו שוכחות מכל הקושי שהיה....

אז כמה שזה קשה (מנסיון...) צריך כל הזמן לזכור לשם מה אנחנו סובלות...

אותי זה מאד חיזק... כשהרגשתי מ-מ-ש לא טוב הלכתי למוקד (ובאמת פעמיים חיברו אותי לאינפוזיה) 

ושם עשה לי הרופא אולטראסאונד, ומיד בדרך פלא- כשרק רואים את ה"דבר" המיוחד שאת נושאת ברחמך, פתאום הכאבים, החולשה, הבחילות וההקאות קצת יותר נסבלות...

נראה לי שהסתכלות כזאת יכולה להקל קצת ולעזור לנו להיות פחות מסכנות...

אני רק בשבוע 7.. וכבר שבועיים ומשו עם הבחילות האלו.. (משבוע 5!)

הקודם באמת היה לא כ"כ מזמן (הוא בן 10 חודשים ב"ה..) ובאמת שוכחים את זה כשרואים את הפלא הקטן..

ממש מקוה כבר להגיע לשבוע 17 ככה... שזה יחלוף לו...

תודה לכולכן!!

אצל ד"ר איתן שגב (א.א.ג.) ממעייני הישועה.

2 שניות. דימום קל כמעט בלי בכי והילד ינק רגיל...

זה בדרך כלל הניתוק השגרתי.

נראה לי פצקרשת כתבה פעם שהיא חוותה עם ילד משהו יותר טראומתי ...

תודה על המידע, אני די בלחץ מהענין,

אשמח אם תפרטו גם על ההתאוששות לאחר ניתוק הלשון.

וגם אשמח אם משהי שהיתה אצל דר' דן גוטמן תתן חוות דעת.

שעה אחר כך נתתי לה לאכול וכרגיל---

היא לא התלוננה בכלל.

אצל פרופסור יודסין,מקבל ברמת אשכול.

אני ממאוחדת.

זה עניין של כמה שניות,אני בכיתי יותר מהם. בגיל חודש ניתקנו,אצלי ב"ה זה לא השפיע על ההנקה.

בהצלחה.

בדרך כלל זה לא מרגיע אותם.

רוב הילדים יונקים היטב גם עם לשון קשורה.

והילד שלי שהיה בכיין וינק הרבה ונראה לא שבע המשיך להיות כך גם אחרי הניתוק.

הסיבה שאת צריכה לנתק לשון קשורה היא בעיקר כי זה עלול להפריע לדיבור תקין/לגרום ריח רע מהפה 

ובגיל מבוגר יותר זה דורש ניתוח בהרדמה מלאה שחבל.

אני מכירה (מקרוב...) סיפור של בעיות בהנקה שנפתרו כלא היו בגיל שלושה שבועות מיד לאחר ניתוק לשון קשורה.

לא מבינה בזה, אך אצל תינוקות רבים זה גורם לבעיות בהנקה, אצל כמה יועצות הנקה שהייתי (והייתי...) כולם בודקות דבר ראשון לשון קשורה....

כתבתם שזה לא בהכרח משפיע על ההנקה..

שהשתחררתי מהבי"ח הרופא כתב שיש לו חשד ללשון קשורה, ואמרו לנו לפנות לרופא א.א.ג. בינתיים ראיתי שהוא יונק מעולה ורגוע, השאלה אם בכ"ז צריך ללכת לטפל? ואם כן אז באמת עדיף באזור גיל חודש??

וואי חשבתי שאם הוא מצליח לינוק אז הכל בסדר..

לא היה לי נסיון בהנקה כי הוא ילד ראשון, אבל ב"ה ינק טוב, עלה במשקל, אכל ארוחות של כ-10 דק' וסיים, והייתי  מרוצה. החיסרון היחיד היה שהיה מספיק פווול פעמים בהנקה. מה שגרם לי להתלהב פעם אחת כשאכל 4 דק' בלי להפסיק (הוא היה מפסיק כמה פעמים בדקה).

ניתקנו לשון שהיתה קצת קשורה אצל ד"ר מתי ארליכמן (מנהל מח' ילדים בשערי צדק) שניתק בעיקר כי אמרתי שגם קצת כואב לי, ומיד אחרי הניתוק הוא ינק 20 דק' רצוף!! הייתי בשוק. מאז ההפסקות פחתו ממש.

לגבי הזמן לניתוק- כמה שיותר מוקדם יותר פשוט לנתק ופחות כואב.

לגבי התאוששות- בגיל חודש ההתאוששות אמורה להיות ממש מהירה. יכול להיות שלא יכאב בכלל או יכאב רק בעת הניתוק-שניה וזהו. אצלנו היה נראה שכואב לו במשך יומיים, נתנו אקמול וזה הספיק. אפשר לאכול רגיל מיד אח"כ.

הבכור שלי איבד את רפלקס המציצה בלידה. לקח לו 5 ימים ללמוד למצוץ .

כל היועצות הנקה שלחו אותי לנתק לשון....

לא ניתקתי.

הילד גדל והתפתח אין לו לשון קשורה משום כיוון. מדבר יפה. ינק היטב....

וגם כשפתחתי לבת שכן היה לה (ולא בגלל ההנקה) זה לא השפיע כלום על ההנקה. (רק הדרכות מעניינות אחרות מהרופא שלי עזרו להנקה)

אחיין שלי ינק מצוין עם לשון קשורה.

אז עם כל הכבוד ליועצות ההנקה - אפשר להרפות קצת מהלשון הקשורה---

בהתחלה הוא נורא דק ובקושי עם כלי דם.

הניתוח זה סתאם שם מפחיד.

לתינוק זה שום דבר....

אם השיליה קידמית לא הייתי מתעסקת הרבה שחס ושלום לא תגרמי להיפרדות.

סה"כ אין בעיה לדחוף אותו בבטן.

כי אצלי גם כעת וגם בהריון הקודם, הם מאוד אוהבים לשבת לי על שרירי האגן והירכיים 
כך שהשרירים נתפסים ובמיוחד בלילה!

רופאת נשים בהריון הקודם המליצה לי על מגנזיום עם B6 וזה מאוד הקל!!

ממש מתחתן. לפעמים, כשזה כבר ממש מציק, אני מנסה לדחוף אצבע מתחת לצלעות ולחכות כמה דקות, כדי שהוא יחליט לשחות במקום אחר... (-;

בדרך כלל זה עוזר, אבל השאלה היא האם זה מותר...

ב"הצלחה! ותרגישי טוב!

אין מניעה להזיז את העובר אם מציק לך.כמובן בדחיפות קלות

פנינה

כעיקרון - אם השלשול לא חד פעמי אלא מתמשך אז לא שולחים. אני חושבת שכל שלשול מדבק וגם אם לא אני חושבת שהמעון לא לוקח סיכון שהילד אולי ידביק, במיוחד אם זה כבר כמה ימים.

תדאגי שהיא תשתה הרבה ולאכול דברים שאולי יכולים פחות לגרום לשלשול

לגבי הצום - אני יודעת שניתן יותר להקל השנה בעניין הצום מכיוון שהוא דחוי (אנחנו שאלנו רב)

יהיה בסדר..

רפואה שלמה!

בשורות טובות, ישועות ונחמות.

כי זה נראה לי הפתרון הכי טוב. אני אישית לא הייתי שולחת אותה למעון - זה לא הוגן לקחת את הסיכון שילדים אחרים ידבקו וההורים שלהם יצטרכו לסבול מזה.

אולי שכנה או חברה שיכולות לשמור עליה בבית שלהם?

לפעמים אין ברירה, ופשוט משאירים את הבעל...

אם יש דברים שאת יודעת שהם רק ללידה כדאי לארוז בנפרד כדי שבעלך יוכל להחזיר הביתה אח"כ

יש דברים שחשוב שאדע?

אני מקבלת טיטולים מביה"ח או שאני צריכה להביא באופן אישי?

ונגיד את האלכוהול לטבור וכד' - אני צריכה להכין ולהביא מראש?

ועוד דברים שאני לא יודעת לשאול ואשמח אם תיידעו אותי עליהם.....

תודה בנות..

ילדתי בלניאדו- לא יודעת אם זה אותו דבר בכל מקום.

טיטולים ואלכוהול מקבלים.

מגבונים- אם את משתמשת, כשילדתי לפני שנתיים לא היה..

שיהיה בשעה טובה! בהצלחה

אני יודעת שיש בתי חולים שאת צריכה להביא את הכל! כולל טיטולים...

לאן אני אמורה להתקשר כדי לברר דבר כזה?!

למחלקת יולדות של ביה"ח?

של חיוג, מיד ענו 

תודה לכל מי שעזרה

אצלינו בלניאדו נשים שבוחרות בביות מקבלות ערכה עם טיטולים ,אלכוהול,ובגדי החלפה לתינוק.

ההחלטה על ביות יכולה להיות לאחר הלידה.חשוב שתדעי שבכל רגע ניתן לשנות את ההחלטה.

פנינה

בביות מלא בעין כרם את מקבלת ה-כ-ל.

ממליצה להכין שני תיקים.תיק לחדר הלידה ,ותיק למחלקה.את התיק למחלקה אפשר להשאיר באוטו ולהעלות אחר י הלידה

פנינה.

לדוגמא - 

בלניאדו את מחוייבת להביא את התינוק לתינוקייה, שם צריך להיבדק ע"י אחות ורופא ילדים. לפעמים הרופא ילדים לא בנמצא, וזה יכול לקחת המון זמן (לי זה קרה).

גם פעם ביום את מחוייבת להביא את התינוק לשעתיים.

בלידה האחרונה כשסירבתי להיפרד מהתינוק שלי, לאחר הלידה הייתי צריכה להשקיע בכך כוחות נפש, והפשרה היתה שאני באה איתו לתינוקייה לבדיקות של האחות, והרופאה תגיע אלי כשתתפנה.

ובמקום השעתיים האלו של הבוקר - קראו לי לבוא כשהגיע תורי, ובאתי יחד איתו. 

בעין כרם, לפי מה ששמעתי וקראתי, יש מחלקה של ביות מלא שאין בה בכלל תינוקייה, כלומר ברור מאליו שהתינוק בא איתך ובאים לעשות את הבדיקות לידך. 

כבר נמאס לי כל ההתרוצצויות למרפאה!
 

לשטוף כמה פעמים ביום עם זרם מים.

הלכתי לרופאה והיא עשתה סטיק והיה דלקת

קיבלתי אנטיביוטיקה תוך יום כל העקצוץ עבר

אני מקבלת עכשיו אנטיביוטיקה לשקדים הנפוחים שלי.(מוקסיויט)
אם יש באמת דלקת אז יתנו עוד אנטיביוטיקה?!

כדי שיתנו משהו מתאים, ושלא יהיו השפעות

גם לי היה זאת (בתוספת השתנה דחופה) וקיבלתי אנטיביוטיקה העקצוצים עברו ב"ה, אך המהירות ליציאה לא האם שייך לגשת שנית לרופא או שזה לא קשור לדלקת ?

אולי זה שייך לכך שילדתי לפני ארבעה חודשים?

אשמח לקבל תגובתכן בתודה!!

שזה סתם בגלל ההריון.

ההריון וגם הלחיצות בלידה גורמים הרבה פעמים להתרופפות של שרירי רצפת האגן ואז יותר קשה "להתאפק" לאורך זמן.

את יכולה לבקש מרופא הנשים הפניה לפיזיוטרפיסטית של רצפת האגן. ובינתיים לתרגל לבד תרגילי קיגל.

נדמה לי שפה יש מידע-

http://www.pelvicfloor.co.il/index_main.asp

תרגילי קגל

שנקראת קנדידה לא מזמן אבל במקום לטפל באנטיביוטיקה הלכתי לבית מרקחת והרוקח הציע לי לנסות כמוסות שמן אורנו פראי של סולגאר שמסתבר שיידוע בעל השפעה כמו של אנטיביוטיקה. וזה עזר לי.

חילזון תודה על ההפניה קיבלתי בזכותך מידע רב!!

לשולמית, מכירה על זה אך זה לא עזר אף על פי שהתרופה הצפציפית שנתת פה לא לקחתי אך לקחתי פרוביוטיקה וכד' ולי זה לא הואיל אפילו שאני גם סובלת באותו ענין ואני פשוט התייאשתי מכך !!

פרוביוטיקה לוקחים כשלוקחים אנטיביוטיקה כי האנטיביוטיקה הורגת לא רק את החיידקים הרעים אלא מחלסת גם את הטובים. לכן לוקחים פרוביוטיקה. כדי לשמור על החיידקים הטובים. אני מציעה לך לנסות לקחת שמן אורגנו פראי זה יכול מאוד לעזור לך.

יכל להיות שמדובר בדלקת של השתן.חשוב לבדוק שתן לכללית ותרבית.הפניה מרופא נשים או רופא משפחה

פנינה

שמעתי שזה ממש עוזר גם אחרי קיסרי..החלמה של הצלקת והתפרים.

לגבי הסדקים יש משחה בשם לנסינו.

תרגישי טוב!

זה לא משחה, זה תרסיס שממש מקל על תפרים וכו'.

דברי איתי באישי אני משווקת של זה... (זה שיווק ישיר, אין בחנויות).

אדבר איתך בע"ה

אמנם עוד לא ילדתי, אבל אני מנסה להרגיש יותר מוכנה... לדעת ולהכיר.. זה אחד הלקחים שלי מהלידה הקודמת =)

מעולה לתפרים ולצלקת. מצויין גם אחרי ניתוח קיסרי.

יקר אבל שווה שיש בבית לחתכים מכל סוג, מסכין מטבח ועד פציעות רציניות. מזרז מאוד את החלמת העור.

לגבי פצעים בפטמה - אין ממש משחת קסם כי זה לוקח זמן עד שההנקה מתייצבת ורק אחרי זה הפצעים עוברים.... בכל אופן ממליצה מאוד על "פירולן" - לנולין טהור מכל סוג, שווה לבקש דוגמית מיועצת הנקה (דוגמית מספיקה בהחלט).

גם סבבה..

ולפצעים- אין לי מטורפים, אבל מה שכן יש- הלנולין לא מעביר לי. אולי הלנסינו יותר טוב.. [זה 2 אחרים]

ויש כמה שונות, שהם טובות.

אני ממליצה על משחה הומאופתית בשם טראומיל. ניתן לקנות בכל פארם היום. בכלל טוב שיהיה בבית, כי היא מעולה בחבלות מכל סוג. והיא טובה מאד לתפרים - גם אלה אחרי ניתוח וגם אלה אחרי לידה.

ממליצה על אלופירסט .מרגיע מאחה ומקל

פנינה

הפחית משמעותית את כאב ההתכווצויות כשהרחם חוזר לגודל המקורי.

יכל להכין את צוואר הרחם ללידה ולגרום להתכווצויות קלות .יש לחלוט במים רותחים ולשתות לסירוגין.

פנינה

הבת שלי בת שנה ושלושה ולאחרונה ממש כואב לי בהנקה (אני פצועה, אפילו עם מעט דם...)

אולי באמת שיניים...

יש למישהי רעיונות איך לטפל ולמנוע? 

זה באמת נראה כמו שיניים,כי התינוק ממש לפעמים לועס לי את הפיטמה

אני עלולה להפצע מזה?

איך מניקים נכון עם תינוק שיש לו שיניים???

יש לו נקודה קטנה לבנה בחניכיים,זה גם סימן לשיניים????.

שזה שן שנראת מתחת לחניכיים, וגם יכול להיות פצעון קטן.

שימי לב שאין לך סתימה,נק' לבנה קטנה על הפיטמה. או שאת מעלה חום וחשש לדלקת.

תבדקי שאין לו פטריה והוא הדביק אותך.