לא מומלץ בכלל

מי שצריכה לשאוב, לשאוב תוך כדי הנקה יכול להיות פתרון נוח, אבל לא כדאי להתחיל עם שאיבות לפני גיל 6 שבועות, אלא אם כן יש צורך גדול מאוד. אבל לשאוב סתם ככה תוך כדי הנקה זה מיותר לחלוטין.

באשר להנקה מצד אחד או משני צדדים, זה פשוט תלוי מה יותר נוח לך.

אפשר להניק מצד אחד בכל פעם, ואפשר אחרי שהתינוק מסיים לינוק מצד אחד, להציע גם את הצד השני ולראות אם הוא רוצה.

באופן אישי, את הילד הראשון שלי הנקתי משהו כמו חצי שנה רק צד אחד כל פעם, ואז ראיתי שזה כבר לא מספיק לו והתחלתי להניק משני צדדים

השני ינק רק מצד אחד כל פעם, עד אחרי גיל שנתיים

 

בכל מקרה, להגביל את התינוק לזמן יניקה מסויים זה רעיון רע. יש תינוקות שינקו 20 דקות, יש כאלה שיותר (אפילו שעה כל פעם), יש כאלה שפחות.

אפשר כמובן, אם את רואה שהוא כבר סיים לאכול, ורק מתפנק, וזה לא נוח לך וקשה לך, להפסיק אותו לתת מוצץ במקום, אם כי תינוק קטן כ"כ הייתי מניקה כמה שהוא רוצה

להניק מצד אחד עד שמשחרר מעצמו, לעשות הפסקה קטנה (גרפס/חיתול/משחק וכדו') ולהציע צד שני. אם ירצה - ייקח. אם מפסיקים אותו ומעבירים לפני שמשחרר מעצמו, הוא עלול לא להגיע לחלב שומני מספיק (אחוז השומן בחלב עולה תוך כדי הנקה, כשאת מעבירה צד את כאילו מחזירה אותו לחלב דל שומן של תחילת הנקה). מצד שני אם נשארים רק עם צד אחד בהנקה ולא מעבירים לצד השני, עלול לקרות מצב שכל שד מקבל מעט מדי גירוי להנקה (נגיד רק פעם ב4-6 שעות) ובתהליך אטי מתחיל לייצר פחות ופחות חלב (קרה לי ).

יש נשים שבגלל מצבים מיוחדים אצלן ואצל התינוק ממליצים להן לעשות אחרת (למשל כשיש בעיה של עודף חלב ממליצים דווקא על הנקה מצד אחד כל פעם ואפילו כמה הנקות רצופות מאותו צד) - אבל ממש כדאי שזה יהיה בהכוונת יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ובליווייה (ואני חותמת לך שאחות ט"ח שלך לא כזאת, לפי העצות שלה...).

בשאר הדברים אני מסכימה לגמרי עם יהודיה.

 

לגבי ההקאות - היא ממש מקיאה בקשת? לא סתם פולטת? אם כן נראה לי שהייתי לוקחת לרופא, ליתר ביטחון. אולי זה ריפלוקס, או רגישות לחלב שאת צורכת, או בעיה אחרת. ואולי זה בסדר גמור

 

עזרתן לי מאוד

 

מאמא של תינוק שלא רגוע כבר יומיים, פולט המון בפליטה אחת, בקושי אוכל. הטיטולים מלאים אבל הוא ממש לא רגוע.

חשבתי שזה גזים אבל אולי אני טועה.

ישנם תינוקות שסובלים מריפלוקס, ואחד מהסממנים הבולטים יותר הם פליטות בכמויות גדולות שפשוט "מושפרצות" בצורה קשתית כזאת, ולא נוזלות לו מהפה ישר על הבגדים. ישנם ילדים שלא סובלים מריפלוקס אבל פולטים המון. הכי חשוב לוודא שהפליטות לא משפיעות לו על המשקל. אם רת רואה שהוא פולט המון אבל עולה במשקל יפה- אל תתרגשי. במצב ההפוך, כדאי לפנות לרופא משפחה. 

שוב- תבדקי אם זה מפריע לעלייה במשקל, ואם כן- פני לרופאה. 

ואגב, גם בקרב תינוקות שסובלים מריפלוקס יש כאלו שעדיין עולים במשקל. קוראים להם פלטנים שמחים או משהו כזה. אצלנו זה ממש פגע להם בעליה במשקל והיינו במעקבים... 

 

עוד דברים נוספים- תשימי לב אם יש ירידה ביציאות או במתן שתן. ותנסי להניק אותו הנקות קטנות יורת במרווחים קטנים יותר, ואחרי כל ארוחה תחזיקי אותו עלייך במאונך בלי ללחוץ לו על הבטן ובלי להשתולל איתו. 

 

ויכול להיות בכלל שהוא אוכל הרבה.

 

כמו שאת מבינה, יש המון כיווני בדיקה, צריך רק לבחון את הדברים. 

מחסלים את שני הצדדים, יונקים המןו זמן, ומסוגלים להיות רעבים שוב אחרי שעה?

 

אצלינו הם לא היו מגיעים אפילו לחלב האחרוי בצד הראשון... הייתי צריכה לסחוט לפני כל הנקה כדי שיעלו קצת במשקל!!

07:00 בבוקר הנקה

09:00 פירות/לחם עם טחינה/אבוקדו בגיל שנה אפשר גם גבינה/קוטג' /מעדן

10:00 הנקה ולישון

12:00 הנקה של בוקר

12:30 ירקות ועוף/קציצות.

14:00 עם הילדים פתיתים/פסטה/קוסקוס מרק.

15:00 הנקה ושי"צ

16:00 נישנושים של פירות אבטיח/מלון/בסקוויט

18:00 א.ערב לחם עם טחינה/אבוקדו/חומוס ביתי..

19:00 אמבטיה הנקה ושנת לילה...

00:00 הנקה

03:00 הנקה.

כמובן שבגיל שנה אפשר להוריד הנקות בלילה וגם קצת הנקות/בקבוק בצהריים.

ב9 את מיתכונת לחם עם טחינה או עם אבוקדו או עם גבינה או עם מעדן , או רק גבינה רק אבוקדו ?

 

 

בדר"כ בגיל שנה אני מביאה מוצץ או בקבוק מים עד אז אני זורמת..

הבעיה אצלי ואני חיה עם זה בשלום 

אצלי לא יקום דבר כזה בגיל הזה. ארוחת ערב ושקט עד הבוקר...

בס"ד

 

שתי כפיות גדושות על 180 מ"ל
 

אבל הכי חשוב זה לא להלחץ מחוסר עליה במשקל- ואם היא אוכלת יפה ללא הדיסה ולא אוהבת את הדיסה- תני לה איך שטוב לה...

אני לא יודעת למה הרופאה כ"כ בלחץ- המשקל שלה לא כ"כ נמוך (הבת שלי בת שנה ושלושה ורק לפני חודש הגיעה ל8 קילו).

אולי יש נתונים שאיני יודעת ואז אני מחזירה את המילים שלי חזרה אני לא רופאה ולא אחות.... 

אבל לי האחות בטיפת חלב אמרה לנסות לתת לה דברים מזינים ולהשקיע באוכל בריא וטוב, אבל ממש לא להלחץ ובאמת היא עכשיו מתחילה לקפוץ עקומות...

מנסיוני המועט הכי חשוב לא להלחץ- ישנן תקופות שהם אוכלים פחות ואם באמת הכל תקין- הם יודעים אח"כ להשלים פערים.

ואם את מסמיכה לה את הסימילאק בדייסה חשוב מאד להקפיד לתת לה לשתות יותר מים בחום הזה שלא תתייבש...

 

משתדלת לא להיות לחוצה כמו שאמרת...

היא תאכל כמה שהיא צריכה, ובע"ה תדע גם להשלים את זה...

חיים שמחים!

למה שלא תרימי אליה טלפון?

גם הבת שלי במשקל הזה וטיפת חלב לא אמרה לי כלום.

אם את רואה שהיא חיונית ואוכלת, כפי שהיא מרגישה אל תלחצי מזה שהאחות אומרת לך שהיא לא עולה מספיק?

פעם כשהייתי אמא צעירה ונלחצתי בכל פעם שבאתי לאחות כי תמיד היא מצאה משהו לא טוב הילד/ ילדה תורנית

אז גיסתי רופאת ילדים במקצועה אמרה לי. קחי את החיסון ויותר מזה אל תקשיבי. תסתמי את האוזניים.

אם את מרגישה שהילדה בסדר ולא שלד מהלך, תרגעי!

די עם הלחץ של 'היא לא שמנה מספיק'. כל ילד ותהליך הגדילה שלו ולא של הגרף שהוא צריל להית עליו.

דעתי האישית.

בכל מקרה תוסיפי לה כל פעם עוד קצת עד שהיא תתרגל לאכול את זה סמיך כמו שהאחות רוצה שתהיה..

גם האפרוחה שלנו לא מצליחה לאכול 2 כפיות דייסה אז ניסיתי למצוא את המינון שהיא מעדיפה וזה יצא קצת יותר מ1 וחצי (כל עם עליתי קצת).

בכללי, אני לא יודעת איך אצלכם עם מוצקים אבל אצלנו היא מעדיפה לאכול אוכל בחתיחות (למרות שאין לה עוד שיניים) ולא טחון ומאז שאני זורמת איתה היא אוכלת יותר טוב.

הרופא שלה אמר לי שבגיל הזה הם לומדים להכיר את עולם האוכל והם בעיקר מסתקרנים ממנו,

אז אני משתדלת לתת לה דברים מגוונים (ביצים, גבינות, תמרים, פשטידות, ירקות, פירות, לחם וכל סוגי הפחממות ) וכל פעם היא בוחרת מה שהיא רוצה ובאה לה לנסות, וכאשר הסתכלתי על זה ככה גילתי שדייסה זה מאוד משעמם, אז אני מחליפה לה את הבקבוקים מדי פעם (שיהיה לה יותר מעניין) וזה עובד...

בהצלחה. 

יש להם גם פורום באינטרנט, והם עונים ממש מהר..

בתקופת הסבתות שלנו נכנסו להריון בדר"כ רק אחרי שנתיים והם לא מנעו הריון...

 

זה זמן ממש סביר (ויותר מזה)

 

תגידי תודה שהגוף שלך עושה את עבודת המנוחה לבד ולא כמו אלה שצריכות למנוע הריון כי אחרת הן נכנסות להיורון אחרי חודשיים

 

קחי ת'חיים בפרופורציות...

 

צביטה בלב?! נראה לי קצת מוגזם...

יש כאלו שמחכים המון לילד ראשון..

ועוברים הרבה ייסורים כדי להגיע לזה.

באמת ב"ה על מה שיש.

ותפילות. אני בעד לתת לגוף שנה של תאוששות ואת גם מניקה יש כאלו שזה מניעה טבעית אצלן.

בשורות טובות!

ולפעמים גם מה שיש לא מספיק ורוצים עוד, וב"ה שאת רוצה להביא עוד נשמה לעולם זאת גדולה אדירה שהשם נתן לנו, אני מבינה אותך מאוד. 

מותר להרגיש דברים, ולפרוק גם מותר ואף רצוי.

בעזרת השם יתברך ימלא לכם את החסר במהרה.

כשאני ניסיתי להכנס להריון היה לי לפעמים ממש קשה איך יש בנות שנכנסות להריון כ"כ בקלות ואני כ"כ רוצה וזה לא בא, אז המשכתי להאמין, להתפלל, פעם יותר חזק פעם פחות, באמונה שלמה שיש סך תפילות לכל דבר, וסך התפילות שלי יגיע יום אחד ואני יקבל את הנס שלי.

וקיבלתי אותו ב"ה.

אל תרגישי רע שיש לך ואת רוצה עוד. זה הגיוני, זה רצוי, זה יפה, ואני איתך!!!!!!!!!!!!

למעשה אני מוכנה כבר עכשיו שוב (כולה חודשיים אחרי...)

אני ממש התקוממתי לשמוע ולקרוא את המשפט הזה..

זכותה של כל אחת להרגיש מה שהיא מרגישה בלי רגשות אשמה.

בס"ד

 

וזה הציל אותנו...
 

אבל זה ממש לא עזר (Pחוץ מזה שזה הרגיע אותה רק בזמן שטעמה את הטעם של זה, היא אהבה את זה, אבל לא הועיל לה...)

http://www.pediatrics.org.il/guids/babies_nutrition_recommends.pdf

 

תכשיר בלי אלכוהול, קפאין וממתיקים בוודאי עדיף מתכשיר שכולל אותם, אבל עדיין אלו לא דברים שנועדו להגיע לקיבה של תינוק. מהמסמך של משרד הבריאות נראה רלוונטי במקרה הזה סעיף 2:

 

"מוצרים המכונים "טבעיים" או " מצמחי מרפא" (כמו חליטות , אבקות להכנת משקה על בסיס
צמחי, סירופ וטיפות המופקים מצמחים) מכילים חומרים פעילים בעלי השפעה על גוף האם. בשל
גודלם משקלם הקטן של תינוקות ופעוטות וקצב גדילתם המהיר, הם עלולים להיות פגיעים יותר
ממבוגרים לחומרים הפעילים הללו ואף קיימים דיווחים על תופעות לוואי בתינוקות שצרכו
מוצרים אלה"

 

ניסיתי לחפש מידע על הדיווחים להשפעות לוואי שהוזכרו כאן, הנה דבר אחד שמצאתי (גלגלי לקטע על אניס):

http://www.kidspedia.co.il/kidsNews1.htm

 

במסמך ממשרד הבריאות שצירפתי למעלה יש קישור לדרכים להרגעת תינוק שסובל מקוליק.

בהצלחה בצליחת התקופה הקשה...

 

אבל היא התמכרה לזה ואני לא יודעת אם זה טוב

מה לא יכלה להוציא לבד גזים בלי הטיפות?

ולא הרגשתי שזה עזר בצורה משמעותית.

מה שכן עזר היה שהפסקתי לאכול מוצרי חלב (הנקתי באופן מלא). וזה פשוט עבר.

עם הנוכחי - מיד אחרי הלידה הפסקתי את מוצרי החלב (חוץ משתי כוסות משקה חם עם קצת חלב), וברוך השם הוא לא סובל מגזים! (יש גזים, אבל הוא משחרר אותם מאוד מהר ולכן הם לא מציקים לו)

לדעתי עם כל מנשא יהיה לך חם.

קראתי באיזו כתבה שהמנשא הכי פחות חם הוא מנשא צמד.

ויש לו גם יתרון שהוא נלבש ממש מהר. והוא לא יקר.

לגבי טליה - אם כבר מנשא סיני, אז מחפירה שלי ברשת הגעתי למסקנה שעדיף את הסאפי-מאי.

אם את מהמרכז - אז המייצרת של הסאפי מאי גרה בקרית אונו, והיא גם יועצת מנשאים (נראה לי שקוראים לזה כך) והיא ממש יכולה לעזור לך לבחור מנשא שהכי מתאים לך, וללמד אותך את הנשיאה הנכונה וכו'.

אני שמתי לב שכשאני מקפידה על חוט דנטלי כל ערב - זה משפר פלאים את מצב החניכיים.

ממש אין דימומים ואין דלקות...

אז אם אני מזניחה כמה זמן ושוב חוזר לי דימום - אני ישר חוזרת לחוט הדנטאלי והכול מסתדר...

 

ב"הצלחה, ותרגישי טוב =)

בהריונות גם אני סבלתי מדלות חניכיים והשיננית נתנה לי ג'ל מיוחד שמורחים עם האצבע על החניכיים במשך שבועיים.

מופיעה לאחר תקופה שלא היו בה כל תופעות כאלה.

 

כך היה אצלי בגלולות שהייתי רגילה בהן, שפתאום התחילו לגרום לי למיגרנה מטורפת.

 

אם זה ממשיך, כדאי לך לגשת לרופא ולברר האם כדאי לך לעבור לגלולות אחרות.

 

תרגישי טוב!

אאל"ט זה 98% מניעה

לבטל מחזור כדי שלא תוכלי להכנס להריון (וגם לעשות לך אשליית המחזור כדי שלא תדאגי).

כך שכל אותו זמן, שאת לוקחת גלולות, למעשה אין לך מחזור. במילים אחרות, אפשרות להכנס להריון מזערית. אך עדיין קיימת, ואז, בהשפעת הגלולות, בד"כ, נולדים ילדים בעלי מומים קשים.

לסיכום: ספק רב.

מתחילים לי כאבי בטן ובחילות... כאילו הגוף אומר שכבר צריך לקבל מחזור....

את עדיין מניקה?

חיבוק גדול! בע"ה החודש יהיו בשורות טובות!

התחלתי לשתות  מלא מיץ ענבים לאכול ענבים ולשתות המון ..הקטן היה אז כבן חודשיים, וכבר ב12 בצהרי יום כיפור למרות שלא זזתי מהבית נגמר לי החלב, והקטן היה מסכן אך ב"ה לקח בקבוק.. אבל הכי נורא שלקח שבוע   עד שהחלב היתאזן חזרה והתינוק היה ממש מסכן.. ב9 באב לדעתי יש יותר מקום להקל ..מקווה שהרב שלכם ייתן לך הנחות (גם לי! אני עדיין מניקה מלא ב"ה, זה עיקר התזונה שלו לדעתי)

חשוב להקפיד המון על שתיה,ולשתות מיץ ענבים וענבים.

לנוח בצום ולשכב מתחת למזגן.

מעולה שאת מתחילה לשאוב תשאבי כל בוקר.

בהצלחה!

לפחות עד כמה שידוע לי

אבל אפשר לאכול ענבים ואבטיח, זה גם מועיל

כי אני לא ספרדייה, ולכן לא מתמצאת במה שנהוג במצב כזה.

אבל אם ט' באב חל בשבת, כפי שהוא השנה, אז השבוע שחל בו זה לא בשבוע שלפני כן?

 

מה שכן, אכן מאחר והצום ביום ראשון, אז בשבת שקודם אליו יכול להיות שדווקא כן מותר לשתות מיץ ענבים, לספרדים ואשכנזים כאחד.

נראה לי מצדיק בהחלט שאלת רב.

כשהכוונה לכביסות, מקלחות, ודינים דומים.

לגבי רחצה בבריכה, אכילת בשר ושמיעת מוזיקה - אני לא יודעת מה ההלכה המדויקת,

אצלנו (במשפחתי הספרדית...) מקפידים שלא לעשות דברים אלו מר"ח אב.

 

לגבי מיץ ענבים בשבת שלפני יום ראשון,

שבת היא שבת, ואוכלים בה בשר ושותים יין בקידוש,

למרות שזה תאריך של ט' באב.

 

למה שתהיה בעיה לשתות מיץ ענבים?

 

שותים יין ומיץ ענבים כמו בכל שבת אחרת.

 

 

כ – דיני תשעה באב שחל בשבת ונדחה

 

כמה לשאוב? כלומר- כמה פעמים ביום? לאיזה כמות אני אמורה/צריכה להגיע? כמה בערך הקטנה תרצה לאכול? (אם אפשר בכלל לדעת כזה דבר מראש).

אשמח לעוד פרטים

 

וגם- יש לי בקבוקי אוונט של הבכורה. שלושה קטנים (125 מ"ל), ושישה גדולים. אני כמעט שלא משתמשת בקטנים בשביל הגדולה (בעבר השתמשתי בהם הרבה יותר). עדיף לקנות לקטנה בקבוקים חדשים, או שאפשר פשוט להרתיח אותם שוב וזה בסדר? יש עוד חברות מומלצות חוץ מאוונט?

http://www.yoatzot.org/questionH.php?id=413&topic=119

שהנשים לא ישכחו

אבל אני מזכירה עכשיו, מה שכתבי פה בפורום בעבר

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t373575#4512901

ראשית, כיוון שהצום הוא בי' באב, מקילים יותר.  בנוסף, אין שיעורים בתשעה באב (בשונה מיום הכיפורים).

 

כשהייתי זקוקה למידע, רב קהילה דתית\חרדית בשם הרב בולקא אמר לי שמי שמרגישה (או מרגיש, ההלכה היא לפי ההרגשה, לא לפי ההריון, גם גברים יכולים להיות חלשים) שאם היא תצום עוד מספר דקות מועט היא תיחלש לגמרי, חייבת לאכול ולשתות מיד, לפני ההתמוטטות.  גבורה קשורה לחנוכה...

 

בנוסף, אמנם פחמימות מלאות (כגון אורז חום) מאוד טוב לפני צום, חייבים להגביר את כמות הנוזלים בגוף.  הכי פשוט - לאכול המון אבטיח או מלון.  שניהם מוצקים שאחוז המים בהם גבוה ביותר.  כך אנו אוכלים את המים, והמים נספג בגוף באופן מעולה יותר.

 

ישנם רבנים שמחייבים אישה שמיניקה ושכל או עיקר תזונת התינוק מחלב אם, לשתות (ולאכול, לפי הצורך) בהתאם לכמות החלב שיש או חסר לה.  כל סוגי התמ"ל למיניהם יכולים להזיק לתינוקות (יש שיקיאו, ישלשלו וכו', מדובר בתינוקות שאינם רגילים לתחליפים).  אנו מצוות לשמור על התינוקות שלנו מכל משמר.  הם אינם חייבים בצום, ולכן אנו מקבלות הקלות הכרחיות כדי לדאוג לשלומם.

 

במוצאי הצום - לאכול המון מלון ו\או אבטיח, לא פרוסה שתיים אלא אבטיח או שנים, לאורך מספר שעות שאחרי הצום.  אמנם הצואה תהיה רכה מאוד, אבל כך נחזיר את הנוזלים לגוף במהירות שיא.

יש טענה שבחודש תשיעי צריך לצום כיוון שמקסימום תלדי קצת יותר מוקדם. אמר לי בעבר רב שאין לי הסמכות להחליט מתי התינוק יוולד ויש לו את התאריך המדויק בו קבע הקב"ה שהוא צריך לצאת, לכן גם בחודש תשיעי יש לשאול רב לגבי הצום ולא לצום או לא לצום על דעת עצמך. (באותו מקרה, צום יום כיפור, פסק לי הרב לשתות לשיעורים מההתחלה למרות שהייתי בשבוע 37+)

כל אחת צריכה לשאול את הרב שלה, ולקבל פסיקה עבורה, ולא להסתמך על פסיקות שרבנים אחרים פסקו לנשים אחרות בפורום.

יש בנושא הזה מרחק גדול למדי בפסיקה של רבנים שונים, וגם מדובר בדברים שיש בהם הרבה גורמים משתנים שמשפיעים על הפסיקה.

 

מעוברות ומניקות לא יצומו כלל בת"ב דחוי- לדעת הרב עבדיה יוסף שליט"א (שו"ת יביע אומר, כמדומני חלק ה).

 

ומהרב מוצאפי שליט"א שמעתי, שמי שנמצאת בסיכון, אפי' בסיכון נמוך מאוד- לא תצום. כך משמע ג"כ מהביאה"ל סי' תקנט ד"ה ואינו משלים וכו'.

 

(על כן אמרתי לאשתי שלא תצום השנה, ביודעה ומכירה...).

 

הרב מוצפי אמר שגם מי שיש לה הקלות והתרים לא לצום אין סיבה שמיד עם צאת השבת תעשה הבדלה ותשתה או תאכל כי הרגע היא סיימה סעודה שלישית דשנה.

 

וחייבת לצום ואם באמצע הלילה מרגישה חולשה וצורך לשתות אז תעשה הבדלה ותשבור את הצום.

 

לכן כולן חייבות להתחיל לצום (לפחות שעה-שעתיים) אח"כ לכו לישון וכשבאמת תהיו חייבות אז תשברו את הצום ותעשו הבדלה.

 

קצת לבכות על חורבן בית המקדש לא יזיק לנו ואולי אף יקרב את הגאולה. 

כל החיפוש אחר התרים מעבר לנדרש מרחיק מאיתנו את בנית הבית השלישי והגאולה.

סליחה שאני מתערבת בפורום הזה

(אני באמת לא קשורה...)

 

וגם דיון הלכתי זה לא ההתמקצעות שלי

 

אבל

כל חומרא מיותרת בצום בהריון-

זה קולה עצומה ומיותרת בפיקוח נפש של הוולד

 

ואת זהאסור לשכוח

לא לנסות להיות דוסים מידי נגד רצון השם באמת

כי הגר"ע פוטר אותם מצום זה מלימוד ק"ו הלכתי, ולא בגלל שקשה להם לצום...

 

ונכון, כפי שכתבתי יש פוסקים שמחמירים בזה, לאשתי אני מיקל...

ואמר לי שנשים בהריון לא צריכות לצום השנה

ואם אפשר, שיצומו בלילה...

באמת השנה יש מקום להקל כי הצום נדחה.

מעבר לכך מותר לפנות לרב שאת יודעת כי הוא מיקל גם אם בדרך כלל את לא פונה אליו.

ידוע הוא שהרב של הרובע הרב נבנצאל מיקל מאוד [יש אומרים מחמיר בפיקוח נפש].

מעבר לכך כפי שאני זוכר מאשתי הבעיה בהנקה היא אחרי הצום או בסופו [מעבר לתחושת הצמא האישית ] והפתרון היה לשתות המון מיצים טובים [לא רק מיץ ענבים ולא כל מיני מים עם סוכר וצבע...] לפני ומיד בצאת הצום ואז הכל הסתדר אחרי יום פחות או יותר.

היו גם צומות שאשתי שתתה מההתחלה לפי שיעורים בהוראת הרב נבנצאל.

בתשיעי היא תמיד צמה ההוראה היא לשתות רק אם מתחילה לידה אלא אם יש בעיות אחרות בהריון שאז כמובן צריך להתיעץ עם רב לגוף העניין.

העיקר שלא נצטרך לצום בכלל- יש עוד סכוי!!!

אסור לפסוק לפי הרב נוח שמיקל!!!

יש לנו ציווי - עשה לך רב.

לאדם צריך להיות רב שאליו הוא פונה, ועל פי פסקיו הוא הולך.

אומנם, מותר בנושאים מסוימים לפנות לרב שנחשב למומחה בתחום גם אם זה לא הרב הקבוע. (למשל, לפנות למכון פוע"ה בנושאים שקשורים לרפואה והלכה).

כמו כן, בהחלט יתכן שהרב יפנה לרב אחר שמקל בפסיקה, אבל בעצם זאת הפסיקה של הרב, ללכת לפי הרב המקל, אבל אסור ללכת ולחפש איזה רב מקל בנושא כזה או אחר בשביל לשאול אותו.

(ודרך אגב, באותה מידה אסור גם לחפש דווקא את החומרות, ובמקום שהרב פוסק להקל, צריך להקל)

קראתי את מה שכתבת, ולא הבנתי מה מצחיק..

כי זה מה שהיא כתבה, לא?

 

אז חזרתי לכותרת וקראתי שוב... 

 

 

הטמטמת בעיצומה....

 לא צריכות לצום בתשעה באב נדחה.

או יכולות לשתות בשיעורים?

אבל בתשעה באב אין עניין של "שיעורים"

או שצמים או שלא..

עניין ה"שיעורים" הוא מיום כיפור שאז האכילה היא איסור דאורייתא

ואז מי שמסיבות מסוימות אסור לה לצום,

מצאו דרך הלכתית של אכילה בכמויות של פחות מכזית

בפרקי זמן מסוימים וכל זאת ע"מ שלא לעבור על איסור דאורייתא.

צום תשעה באב כידוע אינו מהתורה ולכן הדין בו שונה.

 

יה"ר שנזכה ל"כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה" בעז"ה תכף ומיד!

 

כשבעלי בצבא נאלץ לשתות בתשעה באב, הוא שתה לשיעורין (הוא לא זוכר כרגע מי פסק לו).

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/241420

צריך לעשות אם רק שותים מים?
או רק אם אוכלים ממש?

מי שלא צם -קטן,מעוברת,מניקה , צריך להבדיל לעצמו .

אבל יודעת שבשבת רגילה מותר לשתות מים לפני הבדלה.

לפני הצום- אורז מלא(מושרה מראש) מבושל במים בלבד, צימוקים,שקדים, תמרים, גזר חי,ענבים, האורז סופח את הנוזלים, והשאר משביעים ונותנים כח. יאללה. בהצלחה!

זוכרות שפתאום האחות מצאה לי עקבות של סוכר בשתן? וגם שעליתי המון במשקל??

בכל אופן - הרופא הפנה אותי לבדיקה של סוכר בשתן ובדם וכו'. ואני רואה שהסוכר בשתן יצא לי 30.
זה טוב או לא?! 

 

הצילוווו יש לי סוכרת??! (התור שלי מחר, ואני בינתיים מפענחת ומלחיצה את עצמי...)

לי בעקרון יש ברזל מאד גבוה ובהריונות הוא יורד מאוד. בלי שאני לוקחת כדורים בכלל הברזל עולה לי תוך כמה ימים מיד אחרי  הלידה.

רופא נשים ששאלתי אותו על כך הסביר לי שרמת ההמוגלובין בדם מחושבת באחוזים ולכן אם נפח הדם עולה מאד (מה שקורה לרוב בהריון) רמת ההמוגלובין יורדת אוטומטית (כי באחוזים י הרבה פחות ברזל)

לכן- מיד אחרי הלידה- הגוף מנקה את עצמו מנפח הדם שהגדיל ללידה ורמת ההמוגלובין חוזרת להיות תקינה.

הסברתי ברור?

בגלל שאמרת שעלית הרבה במשקל במהירות- יכול להיות שמה שקרה אצלך- זה בערך מה שקרה אצלי- ורמת ההמוגלובים שלך בדם אכן עלה בזכות הכדורים, אך באחוזים לא רואים זאת (ואפילו ההיפך) בגלל שגם נפח הדם עלה מאוד.

אבל באמת שאני לא מבינה בזה ולא לוקחת אחריות!!!!!

רק מנסה להרגיע מניסוני הקט...

אני ממש מקווה שהרופא ירגיע אותי מחר... התחלתי להילחץ =/

יכול להיות שיש לך איזשהו וירוס?

 

אחות (אחותו, אאל"ט) אמרה לי פעם שזה יכול לשבש תוצאות ברזל. (הוא יורד בזמן וירוס)

 

אם כן, אולי תנסי לחזור על הבדיקה עוד כמה ימים.

אני מניחה שזה לא קשור, כי ניגשתי לבדיקות האלו בגלל ששמתי לב שאני חלשה למרות הברזל... אם זה היה וירוס זה לא היה במשך כל כך הרבה זמן.. נכון?!

קיבלתי את התוצאות של הברזל והוא הרבה יותר גבוה מהנורמה. עכשיו אני באמת מבולבלת.

 

 

אבל המוגלובין נמוך ביחד עם ברזל גבוה נראה לי שמעיד על משהו שלא עובד כמו שצריך במערכת. נראה כמו בעיה כלשהי בייצור ההמוגלובין.

 

בדקת FERITIN

בדקת B12

כי זה גם נתפס בהמוגלובין...

ועדיין לא הגיעה תוצאה של הבי12..

המוגלובין יכול להיות נמוך ממספר סיבות, אם הפריטין שלך

בסדר, וברזל בסדר- אל תדאגי מהגבוה, הברזל בסרום משתנה כל הזמן בהתאם לתזונה, אנחנו בד"כ לא מתחשבים בו לבדיקת סטטוס אנמיה.

הגיוני ביותר שהמחסור נובע מרמה נמוכה של ויטמין בי 12.

הטיפול פשוט, כדורים תחת הלשון.

את תסתכלי רק על הטווח של בי 12 בבדיקות כי הוא לא אומר הרבה,

החוסר נחשב עוד כשזה מעליו.

אם את לוקחת חומצה פולית זה מעולה, כי גם חוסר בפולית מביא לאנמיה כמו חוסר ברזל ובי 12.

בקשר לסוכר בשתן, עשית העמסת סוכר נוספת?

 

נראה מחר מה יהיו התוצאות של ה-B12, ונראה מה הרופא יגיד...

וואי, ממש הרגעת אותי.

וזה לא בעייתי שהברזל גבוה מדי? מקסימום אני אוריד מינון? כרגע אני לוקחת שניים ביום..

לגבי חומצה פולית - אני בהחלט לוקחת. כל פעם אני שואלת את הרופא מחדש והוא אומר לי להמשיך...

 

לגבי הסוכר - לא עשיתי שוב העמסת סוכר. הוא אמר לי שאין צורך. הוא עשה לי פשוט בדיקת שתן.. ועוד בדיקת דם. כל התוצאות יצאו תקינות נראה לי.. טוב, אני לא באמת מבינה בהכול, אבל זה היה נראה בסדר... רק היו שני דברים שאני לא יודעת אם הם נחשבים תקינים או לא - הסוכר יצא 30, וחלבון בשתן (פרוטאין?) יצא גם הוא 30....

בודקים את הברזל, לפי הפריטין.

יכוחל להיות שלפני הבדיקה לקחת את 2 הכדורים האלו, או ערב לפני ולכן זה הראה ברזל גבוה, לא לדאוג.

חלבון בשתן תקין, מותר עד 30 מ"ג באופן נורמלי.

סוכר בשתן גם נראה לי תקין, לא יודעת בדיוק אם הטווח שונה בהריון.

ועוד משהו- גם אם בי 12 בטווח, זה יכול לגרום לאנמיה.

 

אל תדאגי מצבך מצויין!

והוא כזה אדיש ורגוע בד"כ, שהעובדה שהוא קצת נלחץ מההמוגלובין הלחיצה אותנו גם......

הוא אמר שעכשיו אנחנו חייבים להעלות את ההמוגלובין במעט הזמן שנשאר לנו (אני בשבוע 36), והוא אמר שזה לוקח זמן להעלות המוגלובין...

הוא נתן לי סוג אחר של כדורי ברזל, שיש בהם גם בי12... ואמר לי לקחת שניים ביום ולעשות בדיקה שוב בעוד 3 שבועות..

אמרנו לו שכשלקחתי סוג אחר של ברזל זה עשה לי הקאות ובלאגנים, אז הוא אמר שעכשיו אנחנו לא מתעסקים בזה כי צריך להעלות את ההמוגלובין דחוף :S

 

לגבי הסוכר - הוא אמר שמה שיצא לי זה קצת יותר מעקבות של סוכר... אבל מזה הוא לא נלחץ... כי שאר הדברים היו בסדר ואני כן מאוזנת...

 

והערכת משקל - בערך 3. זה הרבה, נכון? שאלתי אותו אם זה בגלל הסוכר והוא אמר שאי אפשר להגיד את זה...

 

והוא לא רצה בכלל לבדוק לי GBS כי בהיריון הקודם זה היה חיובי אז זה לתמיד....... =/

אני ממש לא רוצה לקבל אנטיביוטיקה מפחדת מפטריות... יש משהו לעשות נגד הפטריות כשנאלצים לקבל אנטיביוטיקה?

 

ומשהו קצת לא קשור - הבטן שלי התמלאה בסימני מתיחה איומיםםםם.... נכון שחבל להתבאס, וזה מבורך??? 

אפשר במוצרי חלב, ואפשר גם לקנות כדורים.

צרות של עשירים....

אבל כדי לנחם גם על זה- לי היו המון ובולטים מאד והייתי ממש מבואסת שכה אראה כל החיים...

אבל היום- שנה ומשהו אחרי- חזרתי למשקלי הקודם (פחות או יותר...) וכל הסימנים התבהרו מאד- עד שלא רואים אותם בכלל, אלא אם כן- מתאמצים להסתכל...

והעיקר- שיהיה בשעה טובה ובבריאות לך ולתינוק...

לי היה בשני ההריונות האחרונים והרופאה אמרה שצריך שוב לבדוק גם בשתן וגם במשטח. היום לא כל הרופאים מסכימים שזה לתמיד וזה אוטומטי.זה תלוי בגישה של ביה"ח והרופא.  לגבי אנטיביוטיקה בלידה, מדובר על מנה אחת בוריד פעם בארבע שעות עד חצי שעה לפני הלידה, לא סיפור. לרוב לא תקבלי יותר ממנה אחת. אני קיבלתי סוג שהוא לשמונה שעות. בכל אופן התייעצתי לפני הלידה ומטפלת משלימה המליצה לי מאד לקחת תוספים שמחזקים וביניהם: ויטמין C כל יום 1000 - 2000 מ"ג. ובכלל זה מומלץ עם כדורי הברזל כדי לשפר את ספיגתם. וכן, פרוביוטיקה 2 כדורים ביום המומלץ ביותר של JARRO, הם עולים המון (בערך 150 ל 60 כמוסות ), אך מאזנים את המערכת של כל החיידקים בגוף ומחזקים מאד. עם אנטיביטוטיקה צריך לקחת בהפרש של שעתיים אחרת זה לא יעיל. אני מכירה 2 ילדים שהסתבכו עקב GBS ואחד סוחב פגיעה מוטורית מסוימת לכל חייו. זהלא שווה לוותר על המנה הבודדת של האנטיביוטיקה שיכולה לחסוך זאת. 

לגבי ברזל, אם את מקיאה ומרגישה רע את צריכה למצוא סוג שטוב לך. אולי כדאי לבקש בוריד. אני מכירה את ההרגשה והיא בלתי נסבלת. איזו מן עצה זאת לקחת משהו שמשבית אותך וגורם לסבל כזה? אני בסוף לוקחת ברזל עדין סולגאר אך עוד לא עשיתי ספירת דם לבדוק את השפעתו...

בהצלחה ובשורות טובות רק!

והיא אמרה שזה ממש לא אומר שגם הפעם יהייה חיובי..

תחזרי אליו!!!

בהצלחה מתוקה

הוא אמר שהוא יכול גם לתת לי משהו שיהרוג את החיידק, אבל זה לא משנה, כי ברגע שזה היה לי פעם אחת, זה יכול לחזור בכל רגע נתון, אז הוא אמר: "אז מה נעשה? כל יום ניקח לך משטח לראות אם הוא הלך או חזר?"

ועוד איזו התחלה הייתה להיריון הזה...

מה רבו מעשיך ה'...

שבע"ה ימשיך בקלות ויסתיים בקלות ובבריאות ובשמחה

לקחי שומשום מלא, תקלי אותו במחבת עם מעט מאוד שמן עד שמתחיל לקפצץ, להוסיף מעט מלח ולאכול 3-5 כפיות ביום.

אפשר לאכול עם כפית או להוסיף למה שבא העיקר לטחון אותו עוד ועוד

מקפיץ את הברזל חבל"ז

אז זה משהו אחר.. לא?

ממליצה מאוד לשתות תה סרפד+עלי פטל כמה פעמים ביום. הסרפד מכיל ברזל+ויטמין סי וסיליקה, נספג טוב. והפטל מכיל ויטמין בי קומפלקס וגם מכין את הרחם ללידה. לקוראות אחרות: תה פטל מומלץ בדרך כלל רק בחודש תשיעי, אפשרי לקחת משביעי בהתאם לצורך-תלוי במקרה.

ההמוגלובין שלך לא כל כך נמוך ועל גבול הסביר...לפני ההיריון ההמוגלובין שלי היה 7!!! והרופא אמר לי שכך אין מצב שאני נכנסת להיריון... אז תתנחמי... ורציתי לשאול אותך למה את לא לוקחת תוסף B12??? כמו שרשמתי, בעבר גם לי היה חוסר ומעבר לכדורי ברזל לקחתי גם את התוסף הזה של סולגאר וזה היה מעולה.... אחרי חודש וחצי בערך הרגשתי הרבה יותר טוב  ואחרי 3 חודשים כבר הייתי בהיריון ..

 

אני לוקחת מה שהרופא נתן...

בהתחלה לקחתי את מה שלקחתי בהיריון הקודם, כשהייתה לי רופאה אחרת... ובהיריון הקודם זה היה מעולה.

עכשיו הרופא שינה לי לכדורים שיש בהם גם ברזל וגם בי12... (וגם חומצה פולית וגם ויטמין C)

וגם בעלי שאל רב והרב אמר שמותר לי לאכול בשר ב-9 הימים כי אני חייבת להעלות את ההמוגלובין עד הלידה ואני כבר בשבוע 37..

 

בע"ה נקווה שהכול יסתדר.

 

אגב, למה ההמוגלובין כ"כ קריטי ללידה? מישהי יודעת?

מאבדים כדוריות דם אדומות,שמכילות את ההמוגלובין, וזה יכול להוות בעיה או סכנה אם זה מתחת ל8 נראה לי,

אל תתפסיני על המספר...

ואז יש צורך לתת מנות דם, כדי שיהיה לך חמצן בגוף.

אז עשי ככול יכולתך לקחת את כל הכדורים שאמרו לך.

 

בהצלחה דרלינג

וזה בגלל שכל ההריון נלחמתי בלהעלאות את הברזל, פריטין והמוגלובין שלי.. קבלתי זריקות בטוסיק, ומה לא?! רק להעלות אותו, אבל בלידה איבדתי המון דם, והיו לי מלא רופאים בחדר שהפחידו אותי, וחפרו לי שמה בעיניינים... ולבסוף כקינוח ההמולגלובין שלי צנח ל6, ולא הסכימו לשחרר אותי ללא מנת דם..אה, וגם התעלפתי לזרועותיו של הרופא שניסה לשכנע אותי לקחת מנת דם כשאני לא רציתי.. אבל אחרי שהתעוררתי מהעילפון הבנתי את הנחיצות, ולקחתי. 

אז יש דרך אחת, והיא להפסיק להניק.

ואם ההנקה לא מפריעה, אז פשוט להתפלל.

ולמעשה גם אם יש בעיה אחרת שלא קשורה להנקה, בשום מרפאת פוריות לא יסתכלו בכלל על אישה שמניקה עדין.

 

ובאופן אישי לא הייתי מפסיקה הנקה לפני גיל שנתיים בשביל הריון נוסף שאולי יבוא מהר, ואולי גם לא.

הורמונים שמעוררים ביוץ מופרשים בעיקר בלילה, אז הורדת הנקות בלילה יכולה לקדם את הפוריות.

ובשילוב עם החום בכלל...

תניקי לפי דרישה תוך יומיים שלוש זה מתאזן

ככה זה?

כי גם זיהום יכול להיות צהוב, ואז אולי צריך משחה אנטיביוטית,- אולי כדאי להראות לרופא או אחות.

נסי להניק בתנוחות שונות,ממליצה לך להיפגש עם יועצת הנקה מוסמכת של IBCLC

והעיסוי שעשית מצויין,אני מקווה שאת עם חזיה ללא ברזלים.

תהיי עם יד על הדופק כל פעם שיש סתימה,שלא יתפתח חלילה לדלקת.

לב הראשוני הוא הקולסטרום אז עוד אין חלב בשפע .... רק בהמשך יותר מאוחר בא החלב.

 

אבל אל תתיאשי. החלב של ההתחלה הוא חשוב ביותר. הוא מכיל ויטמינים וחלבונים שהקטנטנה שלך זקוקה להם עכשיו מאוד.לגבי הבסתימות ממליצה לראות רופא...בהצלחה

וה"שפריצים" הגיעו רק אחרי שבוע... אולי היא כן יונקת וזה פשוט קת יותר איטי? היא רגועה וישנה או חסרת שקט כזאת? [ביניקה אפשר לא לעשות קקי עד שבוע]

ותחפשי קונכיות הנקה [אם עוד אין לך... ראיתי שגם פה המליצו על זה ממש...] זה תוך שניה מקל על כל הכאבים....

בהנקה אפשר עד שבוע (ואפילו יותר) בלי יציאות - מגיל חודש . לפני-כן זה תמרור אזהרה. בגיל שבוע אמורות להיות לפחות שלוש יציאות ליום.

ראי למשל את דברי ד"ר ניומן, שהמומחיות שלו היא הנקה:

http://menikot.com/index.php?option=com_content&view=article&id=254&Itemid=0

 

 

הקטן שלי רגוע. עולה במשקל בממוצע 50 גרם ליום (הייתי בבית החלמה ליולדות שוקלים שם כל בוקר )

ובכל זאת לא כל יום יש לו 3 יציאות. יש ימים של פעם/פעמיים..

נשמע לי שאם יש יציאה או שתיים ביום לא צריך לרוץ לרופא, רק להיות ערניים - זה לא המון, אבל אולי זה הדפוס של פעולת המעיים שלו. אם כמו שאת אומרת הוא רגוע, עולה במשקל, וגם (חשוב!) מרטיב חיתולים היטב, לדעתי את יכולה להישאר רגועה גם את

טוב שעשית אחד ועוד אחד, את צודקת. הכאבים האיומים שאת חווה יחד עם חוסר היציאות מעידים כמעט בוודאות שהתפיסה של התינוק בעייתית וצריכה תיקון. אני מעתיקה לך מלמטה הסבר של קיפי:

 

"

הפטמה של האמא לא אמורה להיות באמצע הפה של התינוק

כשהתינוק עושה את פעולת היניקה הוא דוחף כל הזמן את הלשון (תנסי למצוץ את האגודל כדי להבין מה הוא עושה),

והוא אמור באמצעות הלשון ללחוץ על הצינוריות חלב (זאת אומרת על הקצה שלהן- באזור ההילה שמסביב לפטמה) כדי שהחלב ישתחרר דרך הפטמה לפה שלו.

כלומר תפיסה נכונה היא כשהשפה העליונה של התינוק ממש מעל הפטמה, אבל התחתונה קצת רחוקה מהפטמה ומכניסה לפה גם חלק מההילה. הפה שלו צריך להיות ממש פתוח, ולא סגור ומכווץ.

אם הוא תופס לא נכון- הוא עושה את כל הפעולה של הדחיפה עם הלשון על הפטמה עצמה.

ואז

א. לא כל כך יוצא לו חלב. כלומר יוצא, אבל מעט

ב. זה מאד מעייף אותו- כי הוא משקיע הרבה מאמץ בשביל מעט חלב, אז הוא נרדם מהר אפילו שהוא לא שבע

ג. הוא לא גורם לגוף של אמא לייצר עוד חלב ולהגביר כמויות בהתאם לצורך, כי הוא לא משדר לגוף מסר של יניקה נכונה

ד. הוא פוצע את הפטמה של אמא, וזה- כידוע- מאדדדד כואב.

"

 

לא להתייאש! מצב כזה ניתן לתיקון, וכשהתינוק כה צעיר התיקון יכול להיות קל ופשוט! אבל בשביל זה חייבים להגיע לאשת מקצוע מוסמכת. יועצת הנקה IBCLC (חשוב לוודא שיש הסמכה).

גם אם תינוקות קודמים ינקו בסדר, מבנה הפה של התינוק הזה יכול להיות שונה. צריך עזרה מקצועית כדי לבדוק איפה הבעיה.

עד שאת מגיעה ליועצת, עשי ניסיון - נסי להניק כשאת שעונה לאחור, בלי חולצה, והתינוק גם הוא עלייך בלי חולצה. תניחי אותו על הבטן עם הראש למעלה, קצת מתחת לחזה, ותשתמשי ביד שלך רק כדי לתמוך - אבל שבעיקרון הוא יוכל לזחול ולהגיע לשד בעצמו (צריך לעשות את זה כשהוא לא מת מרעב, שתהיה לו סבלנות לניסיונות). לפעמים זה מוביל לתפיסה טובה. שווה ניסוי.

אבל חשוב מזה - עד שאת מגיעה ליועצת, אם עדיין אין יציאות או אם אין שישה חיתולים רטובים ביום - אין מנוס מתוספת. זה חשוב, שחלילה התינוק לא יתייבש. אפשר להוסיף מחלב של חברה שתיתן לך או תמ"ל. אפשר בבקבוק פטמה 1 (להקפיד על האכלה איטית והפסקות) אבל אם אתם יכולים עדיף בכפית או במזרק (מעוקרים). רק לבינתיים, וכשתוכלי תגיעי ליועצת. זו המלצתי החמה, מניסיון שלי ושל הרבה אחרות.

מזל טוב, ורק בשמחה. כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל.

 

את לא יודעת אם לחברה מתפתחת דלקת כלשהי, קילקול קיבה, הצטננות שהיא עוד לא יודעת עליה.

ויכול להיות שגם החברה לא יודעת. ואם ח"ו יש לה HIV והיא לא יודעת (יש אנשים ששנים לא יודעים את זה), ואת לא יודעת.... היו מקרים בודדים שנדבקו מטיפולי שיניים,  ברור שזה סיכוי מזערי אבל אפילו לא כדאי לקחת את הסיכון הזה.

 

עדיף ילד שאוכל תמ"ל, מאשר חלב של אישה אחרת.

 

ברור שצריך לנסות כמה שניתן להניק, אבל אם ח"ו עובר זמן ולא הולך, תמיד לזכור

שעדיף ילד שאוכל תמ"ל ,שבע ובריא ואמא שמחה רגועה ולא כואבת, מאשר ילד יונק בקושי ורעב, ואמא סובלת

עצבנית וכאובה.

 

לפחות מבחינה בריאותית. וכך גם ההמלצות של אירגון הבריאות העולמי (עדיפות ראשונה להזנת תינוקות - חלב אם, עדיפות שנייה, חלב אם שאוב, עדיפות שלישית חלב אם מאישה אחרת, ורק אז כמדומני מגיע התמ"ל)

גם הפרה את לא יודעת במה בדיוק היא חולה או לא חולה, ממה היא ניזונה, אלו תרופות והורמונים היא מקבלת וכו'. ובתמ"ל נוסף לכך עלולות להיות טעויות אנוש, תקלות בפס ייצור וכו', שמובילות אפילו חו"ח למוות. (כפי שראינו לפני כמה שנים בפרשת רמדיה).

בכל מקרה, תמ"ל מתאים הרבה פחות לתינוקות מאשר חלב אם, גם כאשר זה חלב של אימא(אנושית) אחרת.

 

ובאשר ל: (מעתיקה מדברייך)

"את לא יודעת אם לחברה מתפתחת דלקת כלשהי, קילקול קיבה, הצטננות שהיא עוד לא יודעת עליה.

ויכול להיות שגם החברה לא יודעת. ואם ח"ו יש לה HIV והיא לא יודעת (יש אנשים ששנים לא יודעים את זה), ואת לא יודעת...."

ובכן, כל הדברים האלו יכולים להיות לאימא, בדיוק כמו לחברה שלה, מה גם שדלקת, קילקול קיבה, הצטננות הם בפירוש לא התוויות נגד הנקה.

אז אם לוקחים חלב אם מחברה, אני מניחה שלוקחים ממישהי שמכירים וסומכים עליה.

 

אני יכולה לחשוב על סיבות אחרות הגיוניות בהחלט להעדיף להשתמש בתמ"ל ולא בחלב ממישהי אחרת, במיוחד שבעז"ה מדובר במשהו זמני בלבד (וגם כשלא מדובר במשהו זמני). אבל לנסות לטעון שזה פחות בריא?

 

איפה בדיוק כתבתי את זה? את זה את אמרת.

 

רק אמרתי, שזה מפחיד להשתמש בחלב אם של מישהי, שאין לך מושג אם יש לה HIV 

ויכול להיות שהיא גם לא יודעת את זה על עצמה. 

 

חלב אם מאישה אחרת מתאים, במידה שאת יודעת ב100% את ההיסטוריה הרפואית של אותה אישה,

ושגם היא יודעת את ההיסטוריה רפואית שלה עצמה.

בעקבות הנחיות ארגון הבריאות שיהודייה ציטטה. נשים רבות מעדיפות לתת חלב אם מאשר תמ"ל, ונשים רבות אחרות רק מחפשות למי אפשר לתרום חלב (כי כ"כ חבל לזרוק), ואכן, די מקובל לבקש יחד עם התרומה תוצאות עדכניות של בדיקות דם. ונשים נותנות! נותנות בשמחה, ואפילו הולכות ונבדקות במיוחד בשביל זה, כי הבקשה באמת לגיטימית ומובנת לגמרי. בסופו של דבר מי שנותנת לתינוק חלב שנתרם בדרך זו יכולה להיות סמוכה ובטוחה לא פחות ממי שזקןוקה ל"ע לתרומת דם...

הבת שלי כמעט בת 3 שבועות ורק ביום חמישי הלכתי ליועצת הנקה..

 

תלכי כמה שיותר מהר זה יכול לחולל פלאים!!

 

הלכתי לאחות בטיפת חלב ולכולן יש ידע בסיסי בהנקה,

 

ולגבי הכאבים ויטמין D פשוט אלוף!! לי ממש כאב והתאפקתי מלצרוח בכל הנקה

 

וזה נורא נורא עוזר, את יכולה כל משחה שיש בה ויטמין D או למצוא בכל חנות טבע קפסולות.

 

ממליצה בחום!!

 

והרבה מזל טוב!!

אין הדבקה של HIV דרך הפה.

אפשר לשתות כוס שלמה מהוירוס (לא נשמע מפתה, אני יודעת...) בשקט.

הדבקה מתבצעת במעבר מדם לדם או בנוזל הזרע.

 

באופן כללי, כל מה שנספג לדם ממערכת העיכול עובר פירוק ליחידות הבסיסיות שלו קודם לכן.

הימים מטורפים, הילדים בחופש ורק עכשיו הגעתי לכאן שוב לקרוא את תגובותיכן...

 

ב"ה אחרי יומיים של עיסויים לפני כל הנקה הצינוריות נפתחו לחלוטין ויש זרימת חלב בשפע (תודה ה'),

והמתוקונות מפגיזה 3-4 חיתולים עם קקי כל יום- אז מהבחינה הזאת ב"ה יותר טוב. 

 

לגבי התפיסה- אני משערת שלא יהיה מנוס מלפנות ליועצת הנקה בסוף...

אין לי כוח להוציא על זה שוב כסף... שתבינו שבלידות הקודמות הוצאתי סכומי עתק על זה!! ואף פעם לא הייתה לי תחושה שבאמת עזרו לי. (אצל הראשון- יועצת הנקה ואצל השני 2 יועצות הנקה וד"ר מירה ליבוביץ לא הצליחו לעזור לי ולפתור את הבעיה..).

 

הכאבים סה"כ במגמת ירידה אבל היניקה לא מושלמת עדיין. יש צקצוקים כאלה כשהיא מוצצת.

 

יש למישהי המלצה על יועצת הנקה טובה באזור רעננה? 

אם כן, אני ממליצה בחום על עדי יותם http://www.dulot.co.il/adiyotam/index.asp

ניגשתי ליועצת הנקה בבית חולים ושאלתי אותה אם הילד תופס נכון כדי שלא יכאב לי.

היא אמרה שאין מה לעשות. זה סוג של עור ועד שהפיטמה מתרגלת מחדש לזה שמוצצים אותה זה לוקח זמן ובינתיים נסדקים וכו'

הסימן שהיא אמרה שההנקה אכן טובה היא שהכאב פוחת בזמן ההנקה. כלומר ברגע התפיסה ובמציצות הראשונות כואב מאד ואח"כ הכאב לא מורגש או נסבל. אם ממשיך לכאוב באותה עוצמת כאב משהו בתפיסה לא בסדר.

 

וסתם משהו נפוץ שגורם לסדקים ופצעים למרות שילד אוכל טוב- שימי לב שגופו של התינוק בקו ישר לראשו ואם את מניקה בישיבה - שכל גופו צמוג לגוף שלך.

אבל אני לא יכולה יותר לשאת את כאבי התופת בתחילת ההנקה. 

 

איך שוכחים את הכאב הזה בין הלידות??  אני חושבת שמכל הכאבים שכרוכים בתהליך המדהים הזה, אלו הגרועים ביותר..

בילד הבא- הרבה טיפול מקדים יעזור. לרכך ולהשתמש במשחות כבר חודש לפני הלידה- עדיין כואב אבל הרבה פחות!!

 

ויש משהו במה שאת אומרת. אמרתי גם לבעלי אחרי הלידה שיש משהו שנסבל בכאבים האיומים של הצירים- קודם כל הידיעה שכל ציר נגמר אחרי דקה שתיים וחוץ מזה הידיעה שברגע שהתינוק יוצא זה נגמר.

קל יותר להתמודד עם כאבים שיש להם סוף מהתמודדות עם כאבים בלי סוף צפוי--

קוראים לזה התחייבות. מה בדיוק להגיד לרופאה- אפש רלהתייעץ עם אחות או הפקידה בקופ"ח.

בהצלחה!

אני מבקשת הפניה/התחייבות.

אומרת שבורח פיפי באפצ'י,וכשמשתעלים/צוחקים.

ושזה חשוב לי ללמוד 

שנתיים לפני הלידה האחרונה התחלתי להתעמל בשיטת עיצוב וחיטוב. המדריכה הקפידה על  חיזוק שרירי רצפת האגן כל שיעור!!! התעמלתי עד שבועיים לפני הלידה!

וראה זה פלא- לאחר הלידה האחרונה שום טפטופים!!!! אחרי הלידות האחרונות זה היה פשוט סיוט...

מסקנה- לשמור על הבריאות שלנו ולהתעמל ללא הפסקה...

אחרי הלידה השניה היה לי סיבוך קטן שמגיע כתוצאה מהשימוש באפידורל (וכן, מתפללת שבורא עולם יתן לי את הכוחות ובלידה הבאה לא אגע יותר באפידורל), במשך שבועיים אחרי הלידה היתה לי עצירת שתן ואפילו לברית הגעתי עם קטטר שבקושי הצלחתי להסתיר . 

 

בסופו של דבר זו הוביל לבריחת שתן כזאת נוראית, אבל מאחר ואני מלכת ההזנחה, אני פשוט לא הלכתי לפיזיוטרפיה, אבל לחזור לגזרה כן היה לי חשוב, כך שגיליתי שהפילאטיס שעשיתי פשוט עשה לי נפלאות ועבדנו שם יופי על חיזוק רצפת האגן. היום, חוץ מהטראומה לא נשארה שום צלקת פיזית. 

אפילו מאוד מאוד.

הייתי שם פעם אחת, אבל החווייה שלי לא הייתה נעימה. אולי אם הייתי יודעת למה לצפות לא הייתי לוקחת את זה קשה.
זה לא באשמתה. פשוט זה מן בית נורא קטן (לפחות נכון ללפני שלוש שנים...), וכדי לשמור על פרטיות - ושלא ניפגש באנשים אחרים עד שיגיע תורנו - שמו אותנו בחדר סגור ושמענו שם מישהי אחרת שטופלה מאחורי וילון. זה היה מאוד לא נעים, ומאוד מבהיל..
 

אז אני רק מכינה אותך שתדעי שעלול להיווצר מצב קצת מוזר... אל תקחי את זה קשה. קלודין מאוד נחמדה והיא לא לחצה עלי לעשות שום דבר שלא הסכמתי.. שיהיה לך בהצלחה!!! אם תרצי לדבר איתי באישי תגידי, ונוכל לפתוח שמות משתמשים חדשים כדי לא להיחשף.

ממש תודה רבה!

זה עזר לי!

 

מזה אומר "ויגינזמוס"?

יש מצב לדבר איתך באישי.?

 

(פותחת השירשור)

אני ישתדל להתחבר כל פעם בשם משתמש הזה ומחכה לקבל ממך הודעה

בדר"כ בשליש השני מרגישים טוב יותר,אחרי שהעייפות מתאזנת והבחילות וההקאות גם כן.

אצלי אישית רק בחודש שישי בערך הפסקתי להקיא

מקווה שאצלך זה ייגמר עוד קודם.

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

 

בת ישראל הצדיקה  שלא תתייאשי כלל מהמצב-אין שום יאוש בעולם כלל-רבי נחמן מברסלב.

נכון זה לא פשוט אפילו קשה-מי כמוני יודעת איזה ייסורים זה.

אני סבלתי מזה חודש וחצי חודשיים גם עכשיו יש בחילות-שבוע 13 * אבל טיפה פחות יש ימים שב"ה אני יחסית בסדר..

כולם אומרים שהשליש השני יותר קל .

בטח גם אין לך כלל תיאבון אבל באמת שאני בטוחה שה' איתך וייתן לך כח לעבור את הימים האלו..

את חזקה ויש לך כוחות לעבור את זה (וכבר עברת את זה בעבר!)

וכן גם אני מחכה שיהיה להרגיש כיף יותר מההריון

 

מאחלת לך ולמי שצריכה הריון קל ותקין ושבמהרה יעברו לך הבחילות ותרגישי טוב!

אני נמצאת במצב  כמו שלך פחות או יותר..

כן זה באמת סיוט,

אבל מה שמחזק אותי זה לדעת שהקשיים שאני עוברת הם חלק מדבר עצום ומשמח, ולראות את העובר הקטנטן הזה מתיישב בתוכי זה שווה הכל... אני מקבלת פרופורציות כשאני שומעת לצערנו על סבל של אנשים ממחלות וכד', ולרגעים מפסיקה להתלונן ומודה לה'..

אני בשבוע 12 ואולי זה קצת משתפר, או שלמדתי להתרגל למצב? בכל אופן תאבון עדיין אין בכלל..!! אבל יהיה בסדר בע"ה!

העיקר שנזכה כולנו לילדים בריאים וצדיקים!!!!

שברגע שאוכלים בריא שזה אומר:לא ג'נקפוד, לא מטוגן, לא שוקולד, קמח מלא ועוד, הבחילות ממש נחלשות ואפילו נעלמות...תנסי!!

תרגישי טוב!

זה מאוד מאוד אישי

ובזמן הבחילות יש נשים שלא מסוגלת להכניס כלום לפה ואף מגיעות לאישפוז.

יש כאלה שיוכו לשתות מים וזה ייקל עליהם מאוד ויש כאלה שלא יוכלו להתקרב בכלל למים.

אני  לדוגמא לא מסוגלת לאכול בריא הלוואי ויכולתי זה היה גם נותן לי שקט נפשי שהעובר מקבל "דברים טובים"..

יש כאלה בכלל שעוברות הריון בלי בחילות -וצריכות להעריך כל שנייה ..

ברור שברגע שיש בחילות הדבר האחרון שרוצים לאכול זה קינואה...

לכן אם ניכנסים להריון עם אוכל בריא מראש לא מגיעות כמעט בחילות...

 

וגם הדגשתי שזה היה לי...ולא בטוח שלכל אחת זה ככה...

הריון קל ובריא!!

שמעתי ( בעז"ה אזכה בקרוב להתנסות...)שג'ינג'ר מאד עוזר לבחילות

לשרולה- אני קצת מסכימה עם תודה רבה לך ה'- דוקא שיש לי בחילות ולאחריהן הקאה פשוט בא לי דברים לא בריאים וזה מה שעוזר לי "הקשקושים" האלה....

אבל את יודעת מה... זה באמת תלוי גם בקריזה כי תמיד אהבתי את הדברים הלא בריאים....

אבל לפעמים הכל עושה לי בחילה ורק מים עם קרח או ענבים קפואים מצילים אותי.

 

שנזכה  שיהיו לנו ילדים בריאים וצדיקים בע"ה- זה הכי חשוב- בעז"ה נתגבר...

 

נ.ב. היום הייתי בשקיפות עורפית וכ"כ כ"כ התרגשתי לראות את העובר חי, נושם, זז בלי סוף כך שהכל הכל מתגמד לדבר המדהים הזה שהקב"ה זיכה אותנו שהכיל בקרבי...

אך איזה טוב ה'!

תודה מתוקות! והריון קל לכולן.

 

1. מרתיחים אותם... כמו את הבקבוקים.

2. אני הייתי חותכת רפידת הנקה לשניים ושמה כל חצי בצד אחד. ב"זמנים מועדים, יותר כמו במהלך ההנקה עצמה הייתי שמה טישו. והרבה...

3. לא יודעת

 

בהצלחה

פיתמות סיליקון יכולות לעזור לך בצד היותר קשה...{לי זה עזר}

 

אני תמיד הייתי שוטפת עם מים רגילים מהברז כל פעם אחרי ההנקה .

שאחד גדול יותר מהשני אין סימטריה?!

אין כ"כ מה לעשות זה טבעי.

1. מים רגילים.בפעם הראשונה הייתי ממליצה להרתיח

2.לשים מעליהם רפידת הנקה,או מבפנים.(אם את שמה בפנים: תחתכי את הרפידה ותשימי רק חצי.חבל על כולה)

3.הייתי ממליצה למרוח את הפיטמה בחלב שלך טיפה לפני ההנקה כדי שינק בקלות