פורום הריון ולידה (עמוד 5185)

ביוץ? 

והסימן הכי מובהק - מריירת (לא ידעתי שיש כזאת מילה )

עד כמה שידוע לי אכן יכול להיות בגיל 3 חודשים, גם אם פחות נפוץ

והמטרה של זה היא לא לזירוז אלא לריכוך והגמשה, כדי להקטין את הסיכון לקרעים / חתכים.

ואין צורך להביא- היא הוציאה ומרחה לקראת הלידה

(כך לפחות היה בלידות שלי שם...)

כחודש לפני הלידה למרוח בוקר וערב מהשמן כדי שהמקום יתרכך וכמובן שלא יהיה הרבה קרעים וכו'... 

מה שמגמיש את הפרינאום זה העיסוי. השמן רק נועד כדי לאפשר את העיסוי שיהיה נעים ולא תפצעי את עצמך.

לא מתחייבת על זה - אבל זאת הייתה מישהי שלומדת ארומתרפיה או משהו בסגנון...

קודם כל אמרת שהיא סובלת (גם נמרחת זה סובלת).

ודבר שני ההמלצה של האחיות בטיפת חלב זה לתת אקמול. אין סיבה לתת לגוף להתמודד עם משהו שגם ככה הוא לא חייב להתמודד איתו...

לא בטוחה שאני הייתי נותנת.

וטוב שכך- היא מיד נרדמה ואח"כ הרגישה יותר טוב...

נקווה שגמרנו עם זה...

אולי יש בו סכנת חנק, ל"ע.

מבחינתי זה סתם שמועות, לא העמקתי בהן, אז אל תביני ממני בקיצוניות - פשוט שווה לך לנסות לחפש מידע על הבטיחות של המוצר הזה (למשל אולי יש התייחסות בבטרם).

כלומר לא שהמצב אצלך לא תקין חלילה, אלא שהערכה, שהכינו במפעל, משהו התפשל בה.

במקומך הייתי קונה עוד ערכה, של חברה אחרת, ומנסה שוב. אם האיחור לא גדול, כדאי לנסות על הבוקר.

אם היה לך ירידת מים, אולי גם הפעם יהיה לך (כאן יחלקו עלי, אך לי זה כך היה) ואם הלידה שלך היתה מהירה, כמוני, לא כדאי לך להסתכן כי יתכן מאוד שגם הפעם יהיה לך אותו הדבר ולכן כדאי שתגשי מהר לבית הרפואה!!!

אם בכל זאת זה כן צירים מדומים אז עדיף שתהיי בתוך בית רפואה מאשר שתלדי בחוץ........

דעתי האישית !!

בהצלחה ושיהיה לך לידה קלה קלה ושתצאי עם ידים מלאות ושמחות!!

כלומר - בסבירות גבוהה לחזור על עצמה גם בלידות הבאות, וכך היה גם אצלי.

יוקטנה כתבה פה פעם שאומגה3 מחזקת קרומים, ואם צורכים ממנה הרבה לקראת סוף ההריון זה מנמיך את הסיכוי שתהיה ירידת מים לפני צירים.

אולי תגיע רינרין ונקבל מידע מוסמך

אני מתכוונת לירידת מים שבאה לפני צירים או בשלב מאוד מוקדם שלהם ובפתיחה קטנה.

הגעתי בלי צירים, עם ירידת מים

ובלי פתיחה בכלל..

אשמח לשמוע ממי שמבינה בעניין הנ"ל...

לא הייתה לי ירידת מים לפני צירים...

היו לי קודם צירים, פשוט זה התחזק דיי מהר, ואז הייתה ירידת מים ויצאנו לביה"ח...

זה פשוט היה מהיר, אבל לא לפני הצירים...

והבנתי שהעובדה שזה קרה מהר בלידה הקודמת לא מחייב לגבי הלידה הבאה...

זה נכון? אתן מכירות מקרים כאלה?

אגב, GBS כן מחייב? אני צריכה לעשות שוב בדיקה.. בהיריון הקודם היה חיובי, ובגלל שהלידה הייתה מהירה - לא הספקתי לקבל אנטיביוטיקה...

אצלי הייתה פעם ירידת מים לפני צירים (הצירים הגיעו אחרי כמה שעות), ופעם אחרת ירידת מים בשלב די מוקדם של הצירים.

לגבי GBS - יש בתי"ח שנותנים אנטיביוטיקה בכל לידה אחרי שפעם אחת היה GBS.

ממש לא בא לי לקבל סתם אנטיביוטיקה....... אני יכולה לסרב, נכון??

פחות או יותר

(אומנם יש מצבים קיצוניים שבהם מבצעים הליכים רפואיים בכפיה, אבל זה לא רלוונטי כאן)

אבל לפני שמחליטים שלא רוצים, כדאי לברר קצת למה נוהגים לתת אנטיביוטיקה בכל לידה אחרי שפעם אחת היה GBS, מה הייתרונות, מה החסרונות וכו'

ואז להחליט באופן מושכל אם את רוצה לוותר על האנטיביוטיקה או לא

ואז אם תחליטי לוותר, גם לא יוכלו להפחיד אותך בבית חולים שאם לא תקבלי אנטיביוטקה יקרה ככה וככה וככה.

אה, וגם תבדקי מה הנוהל בבית חולים בו את הולכת ללדת אולי הם מבתי החולים שלא נותנים בכל לידה אנטיביוטקה אחרי שהיה פעם אחת GBS, ואז נפתרה הבעיה

איך מבררים את זה עכשיו?!

בלידה הראשונה היה לי אותו דבר ירידת מים וצירים מיד אחרי של כל 2 דקות... וילדתי תוך 3 שעות מאז שהגעתי לבי"ח...

בלידה השניה לא היו לי צירים סדירים וגם לא ירידת מים והגעתי לבי"ח עם פתיחה 4. הצירים המשיכו לי לא סדירים עד שפקעו לי את המים ואז תוך 3/4 שעה ילדתי. (מפתיחה 7 ללידה)

סה"כ הייתי בבי"ח 12 שעות בערך כשהצירים היו כבר 3 ימים...

הרבה פעמים אחרי ירידת מים הלידה רצה מהר, וזה נהדר, כי אחרי ירידת מים יש כל מיני חששות לזיהומים ושות' (בעיקר אם יש GBS), אז הכי טוב שהלידה תיגמר כמה שיותר מהר. לכן מה שהיה אצלך זה אופייני. כשלידה לא מגיעה מהר אחרי ירידת מים - אז יש בעיה, ולצערי זה מה שקרה אצלי פעמיים.

שכן יש דברים לעשות נגד GBS. את רוצה שאנסה לחפש לך?

אבל אם את אומרת שיש מה לעשות - אז בע"ה אבדוק באמת...

תודה רבה!

בפעם הקודמת הרופאה שלי המקסימה נתנה לי הביתה את המשטח ועשיתי לעצמי את הבדיקה...

עכשיו אני עם רופא אחר, ובתור הקרוב אבקש ממנו את המשטח - יכול להיות שיש רופאים שחשוב להם לקחת את המשטח בעצמם? כי אני בהחלט לא מעוניינת...

אבל זכותך, כמובן, לא להסכים.

בסוף כן עשיתי חיפוש. זו לא הייתה טרחה אלא סקרנות לשמה. הנה תכתובת עם רופא שמצאתי באחד הפורומים: http://www.leida.co.il/forums/index2.php?id=42&msgid=56573

למרות שלא נראה לי שיהיה לי אומץ לעשות את זה... מקווה שתהייה תוצאה שלילית בכל מקרה...

תודה על כל התשובות וההסברים!!! 

הצירים שלי גם לא סדירים,

אבל ירידת מים עד כה היתה בשלב מתקדם לקראת הלידה. 

הלידה הראשונה היתה ארוכה

השנייה קצרה מאוד (כשלוש שעות מאז תחילת הצירים)

השלישית היתה פחות קצרה, 

בכולן הצירים היו לא לפי הספר, לא סדירים.

אבל בכולן ידעתי לזהות, למרות שהיו לי צירים גם קודם.

אצלי זה במובהק כאב אחר. עצמתי יותר.

גם לי היה החשש הזה, ומידי פעם עקבתי מה מצב הפתיחה, במיוחד לקראת שבתות, שאדע איפה להיות...

אבל כשכבר היו הצירים ה"אמיתיים" לא היתה בעיה לזהות אותם, ולהבחין בהבדל. 

תנסי להיזכר, אולי גם אצלך זה כך?

אם כן - אז אם את קרובה לבית החולים זה בכלל לא נשמע בעיה. אם יש לך סידור נוח לילדים בשעת הצורך, ותיק מוכן - היציאה לוקחת לכל היותר שעה בדרך כלל. אז מה הדאגה?

וקל וחומר אם תהיה לך ירידת מים - בפעם הקודמת לפי התיאור שלך אני מנחשת שמייד התחילו צירים. אם זה אכן נכון, אז זה סימן מובהק בשבילך שאת הולכת ללדת, מבלי לדאוג אם את מזהה נכון את הצירים.

שיהיה בהצלחה

תבדקי אם הצירים מתחזקים וגם האורך שלהם..והמרווח מתקצר גם אם לא כמו בספר כל חמש דק' וכו'..

מוזמנת להתקשר להתייעץ גם בצירים.

בהצלחה!

נראה לי שפשוט כשיתחילו צירים אני אכנס כל כך ללחץ שאצא מיד 

לא נורא... עדיף ככה מאשר להגיע מאוחר מדי...

תודה לכולן, עזרתן לי מאוד

ואחרי לידה זה מונע דיכאון אחרי לידה.

עם אמבטיה? תווך מחירים?

לא מומלץ להעביר אף תינוק לתמ"ל צמחי בלי התייעצות עם רופא. גם ככה זה תמ"ל לא הכי מומלץ, ועוברים אליו רק אם רופא פוסק שאין ברירה.

וגם תמ"ל לריפלוקס אני חושבת שאמור להיות רק בהוראת רופא.

חלב אם יכול לספק את צרכיו התזונתיים של התינוק עד גיל שנה בערך.

כשהוא יצטרך לאכול גם מוצקים סביר להניח שהוא יעשה את זה מעצמו (כתבתי סביר להניח, כי לפעמים יכולה להיות בעיה, מכירה תינוק שסבל מהפרעות אכילה...)

ובאופו אישי, עם שני התחילו לאכול רק אחרי גיל שנה. אחד אפילו התחיל את הטעימות רק אחרי גיל שנה, והיה אחרי שנה וחצי כשהמוצקים הפכו למזנו העיקרי, בזמן שההנקה הפכה לתוספת.

מה זאת אומרת שאת מנסה לגרום לו לעבור בעיקר לאכילה, ואז נגמר החלב?

אם את חוששת שנגמר לך החלב זאת כבר שאלה אחרת.

התכוונתי שאם יום אחד אני מנסה לתת לו יותר מוצקים ופחות יניקה  אז ביום שאחרי אני מיד מרגישה שיש פחות חלב..

אחרי שהוא יונק הרבה זה חוזר ב"ה.

אך לפעמים אפשר להתקשר לאופא שישאיר במרפאה הפניה ולקחת כשנוח לך. בהצלחה ובשורות טובות.

או במייל (הרופא שלי מקבל בקשות כאלו במייל)....

בשורות טובות!

וכמה ימים כדאי לחכות לאיחור במחזור?

(אני היום ביום ה30 ולא קיבלתי,

ובד"כ הכי הרבה הפרש שהיה לי זה 30 ימים)

חכי עוד כמה ימים, כדי שאם את לא בהריון- לא תתאכזבי כ"כ

לי המחזור בהפרשים של חודש וחצי ואפילו יותר

לכן אני לא בודקת, מחכה עוד ועוד..

אלא אם כן יש לך הרגשות וסימנים שאת בהריון

או רופאת נשים?

אפשר לראות עוד לפני האיחור,כדאי לחכות לאיחור. חבל סתם להידקר,ויש גם בדיקות ביתיות.

אח"כ לקבוע לרופא נשים אם את בהריון.

בשורות טובות!

יש לזה לרוב קשר ישיר על ההרגשה הכללית.

ועוד נקודה:

וקחי בחשבון שזה טבעי שישעליות וירידות במצבי רוח בגלל ההורמונים.

יש בטח אחרות שיוכלו גם ליעץ.

מזל טוב ובבריאות!

כאשר תשתפי אותו בקושי שלך - בכך שאת לא מספיק נחמדה כלפיו, וכמה קשה לך עם זה וכו' זה כבר חלק מהפיתרון.

כאשר הוא ידע שאת רוצה אבל זמנית לא יכולה, כבר יחוש טוב יותר. אם הוא חשב שההתיחסות שלך היא בגללו - כדאי שידע שזו תופעה מוכרת, ואת לא דוחה חלילה אותו, אלא מתקשה עם עצמך. בדרך כלל בשליש השני של ההריון, שאת די קרובה אליו, ההרגשות הללו משתפרים מאד.

בכל זאת, כדאי לפחות בחלק מהפעמים, לקראת הזמן שהוא בא, להתלבש ולא להישאר עם חלוק שמוט, לחייך, לספר לו שחיכית לו (לא רק כי הכלים בכיור ואיןלך כח להדיח).

יחס אפילו לדקות ספורות - יכול להקרין על היום כולו.

אמר לי זאת שזה קשור עם ויטמין בי!! (לא ויטמין בי 12)

לגבי אנונימי באמת שתפי אותו בקושי שלך!! לפעמים הן לגבי נשים, והן לגבי גברים, אנחנו חושבים, למשל :

אוי הוא נאנח בגלל זה וזה או לא התקרבנו אליו אז הוא חושב אולי היא דוחה אותי בגלל זה וזה ולא חושבים כלל על כיוונים אחרים!!!

אם היינו פתוחים אחד לשני למשל בענין האנחה, היינו מופתעים לדעת שיש פה משהו אחר לגמרי ממה שחששנו

לכן הכי טוב שתשתפי אותו בהכל ותופתעי מן התוצאות !!!

מאחלת לך שתעברי את השלב מהר ככל האפשר ותרגישי טוב!!!

והעצה הטובה ביותר היא מה שאנונימית כתבה, לדבר! ובעיקר להעריך!! להעריך את כל מה שהוא עושה [שטיפת כלים\הכנת אוכל, גם אני לא נגעתי בזה בחודשים הראשונים בגלל הבחילות ומצבי רוח]

תגידי לו שאת יודעת כמה הוא משקיע וכו'.. זה לדעתי הכי חשוב.. והכל עובר חביבי..

שזה אמור לעבור.. ולא עוד הרבה זמן (מקווה!!!!!)... אבל בנתיים אני מורחת את הזמן וסופרת את הימים.. :/

אני מאוד משתדלת להראות לו כמה אני מעריכה אותו... לחייך ולעשות עדיין קצת דברים כיפיים אבל זה קשה בטירוף, בעיקר קצת מפחיד אותי שזה ישפיע על הזוגיות בהמשך...

כמה שרציתי את ההריון מההתחלה, ברוך ה' הכל מגיע בזמן המתאים... נראה לי הוא היה חוטף את שוק חייו אם הייתי נראית ככה מיד אחרי החתונה!!

תודה רבה על העצות, באמת חשוב מאוד לדבר.. וגם העניין של להתלבש ולהראות נורמלי- לוקחת לתשומת לבי..

בעניין הויטמינים ממש לא חשבתי בכיוון... באמת נבדוק את זה..

מממממממ....בא לי שיהיה לי תאבון ונלך כבר להתפרע באיזה מסעדה..

מאמצת גם את מה שכתבו לך. תודה!

אני בדיוק עם אותם הרגשות. וגם באותו שבוע...

ונראה שאת בכיוון של להתמודד נכון ולכן אין לך מה לפחד.. אלא רק להעריך את התקופה הקשה ומדהימה הזאת אח"כ!!

בהצלחה!!!

מאוד קשה להיגמל מזה בהמשך. יש אנשים שממשיכים עם זה עד ליסודי, ולפעמים אפילו אחרי זה.

ולכן נראה לי שעדיף שלא תתרגל לזה בכלל - למרות שזה אכן מאוד נוח.

השאלה הגדולה היא מאיזה גיל אפשר לקרוא לזה "הרגל", כלומר, שזה משהו שישאר איתה עוד הרבה זמן. כי יש דברים שהם עושים בגיל הזה, אבל לא ממשיכים עם זה אחר כך (כמו נידנוד כדי להירדם). על זה יענו שאר המומחיות כאן

מה שאני יודעת גם על הקושי לגמול בעתיד.

גם הקטנה שלי בת 3 חודשים והיא מוצצת אגודל  וזה מאוד חמוד ומתוק לדעתי !!!!!

לגבי שיניים דווקא שמעתי אחרת שעם מוצץ השינים מתעקמות !!

לגבי מציצה בעתיד שהם גדולים  גומלים אותם ששמים להם על האגודל משהו חריף או חומרים אחרים כמו פלסטר על האגודל וכך הילדים זוכרים לא לשים אצבע בפה ונגמלים מכך!!

עם כל החומרים החריפים והפלסטרים והפטנטים.. 

מצצתי אצבע עד גיל 13!! ואח"כ יישור שיניים במלא כסף....

ושלא לדבר על ההרגשה של ילדה בכיתה ו' שפתאום באמצע הכיתה בלי לשים לב נכנסה לה האצבע לפה. מביך.

פשוט מאד כי האצבע נשארת ליד וגם אחרי הפסקות חוזרים אליה.

בעוד מוצץ זורקים והוא פשוט איננו ולא חוזרים אליו!!

בגיל שהילדים נגמלים ממוצץ השיניים עדיין יכולות ובדרך כלל מתיישרות. להגמל מאצבע זה סיוט גם לילד גדול מאד.

אחותי בת ה-14 עכשיו בשלבי גמילה בעזרת אורטודנט שהכניס לה איזה פלטה לפה שתפריע לה וזה כי היא לא מצליחה לבד (ולא בעזרת פלסטר וחומרים. היא תמיד חוזרת לזה.)והשיניים עקומות והיא מיואשת כבר...

ועוד משהו קטן (וטיפה פחות חשוב) האצבע היא בשליטתו של הילד. קל יותר להרגיע ילד עם חפץ שנמצא בשליטתך.

להכיר את העולם דרך הפה (האיבר שהוא יודע להשתמש בו ולשלוט עליו) ולכן בגילאי 3 חודשים פלוס הם מתחילים להכניס הכל לפה...

הבעיה מתחילה אח"כ כשהם בהכרה מוצצים אצבע..

כדי להכיר את הפה אפשר, אבל אם זה נהיה אצבע, באופן קבוע זה כבר משהו אחר.

גם אני מצצתי אצבע עד כיתה ב,ג,ד- לא זוכרת, עשו לי ישור שיניים, אבל גם לאחותי עשו והיא לא מצצה אצבע.

אז מי אמר שזה קשור? ביתי בת ה6 מוצצת אצבע מגיל 0 ותאמיני לי זה לא משהו שההורים יכולים לשלוט בו!

אם ילד מחליט שזה מה שהוא רוצה הוא יזרוק את כל המוצצים ויכניס אצבע.

מצד שני לכל הילדים שלי חוץ ממנה עשו כבר סתימות בשיניים בגיל כזה ולה אין כלום. גם לי לא היו סתימות עד גיל מאוחר. אולי זה קשור.

בקשר לנפשי- זה דווקא דבר שמאוד מרגיע את הילד גם בגיל מבוגר. זה נותן לו שלווה וביטחון אם כי גם גורם לו לריחוק, כי כשהם עם אצבע הם מתחילים לרחף ולחלום. אבל זה חלק מהמבנה  האישיותי שלהם, גם הצורך הזה וגם החולמנות.

העיקר לא לדאוג כל כך הרבה.

אני אם לשישה, מוכרחה להגיד שלא תמיד זה מוביל למציצה בגיל מבוגר

רוב הילדים שלי מצצו אצבע בגיל שבין 3-2 ח' לשנה והם הפסיקו מעצמם!

אף אחד לא מוצץ  אצבע בבית שלי וזאת מבלי שאני עשיתי משהו בענין

אם מפסיקים כל הרגל- מציצת אצבע או מוצץ עד גיל 4 אין כל השפעה על המשנן הקבוע

יש לנו תינוקת מתוקה בת 9 חודשים שמהרגע שהיא נולדה היא היתה עם אצבע בפה(כל פעם אצבע אחרת),

היא לוקחת מוצץ ואבל לא מתה עליו וישנה מקסים בלי שום דבר (בלי עין הרע),

אנחנו מאוד חששנו שהיא תהיה תלותית באצבע (כמו אמא שלה שנגמלה בגיל 8),

אבל ב"ה כפי שמסתמן היא עוברת לשלב ההתפתחות הבא (זורקת דברים ובודקת רעשים) ואנחנו רואים אותה פחות ופחות עם אצבע בפה.

ומנסיוני האישי: נכון שאצבע בפה בגיל גדול זה מפדח ולא נעים אבל :1.לי זה לא יצר בעיות בשיניים (מה שהיה היה בלי קשר), 2. זה מאוד מקל ועוזר לדעת שיש לך דרך להרגיע ולנחם את עצמך וכיום אני אפילו משתמשת בזה בצורה מודעת במבחנים כדאי להתרכז ולהרגע. 3. לפי מה שאני הבנתי מי שזה צורך שלו ימצא דרך לספק את זה- כסיסת צפורנים/עור מסביב לאצבע, מסטיק, עישון וכו'. אז אני לא בטוחה שיש מה לאלחם בזה- לפי פרוייד עדיף לתת לצורך להיות מסופק בתקופה שהוא משמעותי כדי שהוא יתמלא כמו שצריך.

בהצלחה

וגידול נעים ומשמח.

גם אני כבר גדולה ומצצתי אצבע כל השנים, ולא נזקקתי לפלטה. כמו כן, גם שמעתי פעם מקלינאית תקשורת, שפלטה קשורה רק לעניין של תנוחת הלשון בפה וזה לא קשור כלל למציצת אצבע.

אמנם מצצתי אצבע עד גיל מאוחר ואם לא הייתי מרגישה קצת מבוכה, הייתי ממשיכה בה גם היום. .זה מא-ו-ד מרגיע.

בתור אמא ל7 ילדים שמתוכם 4 היו מכורים למציצת אצבע (אחת אפילו נצפתה מוצצת אצבע באולטרה סאונד). זה מאד מאד נח ומרגיע . לא צריך לחפש מוצצים אבודים, ואין חוסר אונים כשהתינוק לא רגוע. מהבחינה הזו זה ממש קסם!

ביחס לנושא הגמילה- ראיתי שכל תוכניות החיזוקים למיניהן וכל השיטות לא עוזרות כל זמן שהרצון להגמל לא מגיע מהילד עצמו, כך שיצא שכל מוצצי האצבע אצלי נגמלו בסביבות גיל 8 בצורה די חלקה (עם מבצע שכלל לוח נקודות ופרס בסוף).

ביחס לאורטודנטיה- דווקא הילדה שלא מצצה מעולם אצבע (וגם לא מוצץ) נזקקת לישור שיניים כיום...אבל זה רק המקרה הפרטי שלי.

האמירה שצוטטה כאן בשם קלינאית תקשורת היא לא לגמרי מדוייקת . עיקום השיניים יכול להיגרם ע"י דחיקת לשון, ופחות ע"י האצבע, אבל זה תלוי כמה שעות ביום מוצצים אצבע, ומעבר לכך מציצת אצבע גורמת לדחיקת לשון (כי זו תופעה נורמלית בתקופת היניקה, אבל המציצה של האצבע גורמת לדחיקת הלשון להמשיך ). בכל מקרה שיהיה בהצלחה!

זה מחכים את הילד

להסבר אפשר באישי

בזאר שטראוס

חסדי שמואל בירושלים

מוצרי תינוקות כמו: בקבוקים,כוסות, מוצצים, קרם החטלה/גוף
רפידות הנקה וכו'...
אפשר להשיג גם ברמי לוי בזול (יותר מרשתות מוצרי תינוקות וסופר-פראם)

ולפעמים יש מצבעים בדר' בייבי, בייבי מישל וכו' על מוצרים מסוימיים שגם משתלם.
למשל מבצע על כסאות בטיחות על טיולונים.. שווה לברר בסניפים, דרך הנט' או בפרסומים..

לפני שבוע קניתי כסא אוכל לביתי בחנות שאני חושבת שיחסית חדשה קצת אחרי בזאר שטראוס לכיוון צומת ככר השבת.

מוכרים שם עגלות, מיטות תינוק, כסאות אוכל, טרמפולינות, שידות, סלקלים ועוד דברים. בהשוואה לחסדי שמואל הם

זולים בהרבה, ובאופן כללי לפי דעתי חסדי שמואל לא זולים, הם ממש המחירים שקיימים בשוק.

בהחלט יש להם סחורה במחיר טוב.

קוראים להם רהיטי אור והם באמת יחסית זולים

חנות "נסיכונת" ברח' דברי חיים בקרית בעלז...

שעות פתיחה קצת מוזרות,

אבל קיבלנו מהם את ההצעת מחיר הכי זולה לעגלת "פג", וחיפשנו הרבה...

חסדי שמואל.

בדיוק כמו למבוגרים. יש איפשהו באור יהודה, יש בקניון סירקין בפ"ת עודפים של גולף, יש עכשיו מבצע בפוקס בייבי על 2 בגדי גוף בשלושים

זה בא והולך כל הזמן,רציתי לברר על משהו לחיזוק,סוגי ברזל?

חיזוק אולי קחי קופלקס B

מה שמשפיע על רוב האנשים אצלי לא מצמץ אפילואני אשמח לשמוע על כמה שיותר סוגי ברזל ופשוט אנסה את כולם עד שאמצא

ואני גם עם בעיה מה מתאים לי, בכל אופן שתמצאי מהר את הסוג המתאים ושיהיה לך רפואה שלימה בקרוב!!!

ביחוד בהיריונות?

עצירות, חולשה, חוסר בברזל, ומצבי רוח,

את לוקחת רק ברזל?את יכולה לענות לי בפרטי

אם יש לך מה לדבר מעבר למה שעניתי נתכתב בפרטי!! מסכימה?!
 

זאת תגובה מוכרת ונורמלית של הגוף אחרי מחלה. בד"כ סימן לזה שנרפא

אם יכול להיות אלרגיה, או חררה מהזעה, בן כמה הוא?

גשי לרופא בבוקר,למרות שנראה לי שיעבור לבד

1. שום דבר

2. רגישות לאנטיביוטיקה הזאת (אני כזאת)

3. אם היה לו חום גבוהה שירד בבת אחת (היה את זה לבן שלי ועבר אחרי יום..)

רפואה שלימה!!

ללכת לרופא בכל זאת?

הבן שלי פיתח פריחה אחרי שקיבל מוקסיפן, תבדקי את זה... 

רגישות לפניצילין זה מאד נפוץ.

ככה זה נשמע מהתיאור שלך,

יהיה לך מספיק זמן להגיע לעין כרם.

אינני יודעת להגיד לך על ביקור חולים,

אבל אני לא הייתי חוזרת למקום שלא היו לי חוויות טובות שמה.

בהצלחה,

לידה קלה ,

תינוק בריא ושלם,

ואמא חזקה, בריאה ומאושרת....

יחס נפלאה אחיות מקסימות

חדרים נחמדים בקיצור הכול מקסים

הלידה היתה לי סיוטית ומאד מסובכת, למרות הצוות הנהדר.. לכן לא אחזור לשם בל"נ...האשפוז היה מדהים אחיות מקסימות שממש עוזרות ומתחשבות..אוירהטובה..אוירה יהודית (לי מאד חשוב)

טיפ:מאד מאד מומלץ ללדת עם אחות או חברה...מנסיון...!

שתהיה לידה קלה, בעיתה ובזמנה, ילד בריא וצדיק!

ילדתי רק שם. וכמובן שהכל תלוי במיילדות שנמצאות באותה משמרת ומה שהקב"ה מכוון מלמעלה.

אחרי לידה שממש לא הייתי מרוצה מהתיפקוד של המיילדות, חזרתי לשתי לידות נוספות בשערי צדק והייתי מאד מרוצה.

קודם כל, למרות השלט שאומר לבעל לחכות בחוץ, כאשר זה מתאים מבחינת שאר היולדות, הם מאפשרים לבעל להיות איתך (הלידות שלי ארוכות, בדרך כלל הגעתי כמה פעמים לקבלה, ורק פעם אחת ביקשו ממנו לצאת כי הגיעה יולדת לחדר קבלה והסתבר שהיא ממש בלידה...)

ומבחינת יחס המיילדות- נראה לי שזה מאד תלוי על מי נופלים...

אצלי בדיוק ההיפך- בלידה ראשונה פחדתי מהסריפינג והמיילדת זו ששכנעה אותי שכדאי לי מאד (וכך גם בלידות הבאות) וכן לגבי עירוי ולקיחת דם- כשלא היה עומס לא נורמלי- הן אלה שאמרו לי מה כדאי כדי לזרז תהליכים ולהקל עלי את הכאב.

אבל כמו שאמרתי בהתחלה- הכל תלוי במיילדות שהקב"ה יזמן לך- לא משנה באיזה בית חולים זה יהיה, לכן נראה לי שהכי טוב שאת תלכי לראות את שלושת בתי החולים ותראי באיזה בית חולים את מרגישה הכי בנח- זה מאד אישי...

והייתי מאוד מרוצה בשע"צ

כנראה זאת שאלה של מזל אם יש עומס או לא, כשאני הגעתי היה די ריק

וחדרי לידה מקסימים (:

גם בביקור חולים הבעל לא יכול להיכנס לקבלה. בשערי צדק בדר"כ מכניסים.

שוב זה תמיד תלוי על איזה צוות נופלים.

מה עוד חשוב לך? תנוחות שונות?! עין כרם עוד פעם,ולפעמיים גם בשאר בתי החולים שוב תלוי במיילדת.

לגבי המרחק של עין כרם, זה לא רק הנסיעה ללידה שבדר"כ ארוכה אצלי ויש מספיק זמן, זה גם הביקורים והשחרור בסוף וזה שהמרחק מקשה על בעלי. חוץ מזה שמעתי על מישהי שערביה ילדה אותה שם וזה לא אתן בשום אופן! וגם על כאלה ששכבו שם במסדרון וזה לא לענין...

תנוחות - חשוב לי ללדת בתנוחה מאד רגילה אך כמעט ישיבה (45מעלות) עם ברכיים לכיוון הראש וידיות אחיזה טובות.בהה"צ זה פשוט לא קיים וזה הורס רבים מיתרונות חדרי הלידה הטובים שם ולשם באמת איני רוצה לחזור. חשוב לי להספיק אפידורל ובשע"צ בדר"כ יש מרדים צמוד לחדרי הלידה. חשוב לי שביולדות יהיה נסבל ושהתינוק יוכל להיות איתי כמה שיותר.באמת את חדרי הלידה בשע"צ אהבתי מאד ואולי יש יתרון לחזור למוכר ולהבליג על הקבלה שלא תמיד לרוחי. אולי להיות קצת יותר אסרטיבית, הייתי כנראה מידי נחמדה וסלחנית...הבעל אגב יכול להכנס רק בשלב בו את מאחורי וילון אישי ואם אין עומס גדול. ואם מחכים חצי שעה עד השלב הזה ועוד חצי שעה עד ההעברה לחדר לידה אז הוא המון בחוץ... וברור שאין לנו שליטה על כלום ויש מי שמתכנן למרות כל נסיונותינו.

כשאני קוראת מה שכתבתי אני מבינה שלא בטוח שבא לי לשנות, בא לי לשלוט על הכל ושהכל ילך כמו שאני רוצה וזה נהדר לרצות אך כמובן לא תמיד תואם את המציאות...אני צריכה יותר להרפות ולתת למתכנן התכניות לעשות זאת בע"ה.סליחה אם חפרתי...

זה ממש נחמד לראות מהדף את התהליך שעברת כאן - שאלת שאלה, קיבלת כמה הערות ושאלות בחזרה, וזה הוביל אותך להבין כמה דברים על עצמך ולהתאפס על מה שחשוב לך יותר ומה שפחות. לגמרי שרשור שהשיג את מטרתו

הארבעה שלי נולדו שם אחרי האחרון שילדת .הגדול בן 9

אין להשוות את המקצועיות שלהם לאף מקום אחר! בטח לא לשערי צדק...

ובאמת כדאי לחשוב מה באמת חשוב- כל הקשקושים(סליחה...) מסביב או המקצועיות של המיילדות כי נכון שהם לא המובילים בתנאים הפיזיים, אך אנו באות ללדת, לא לנפוש בבית מלון...

בשביל זה הולכים אח"כ לבית החלמה!

מחלקת יולדות היא המקום האחרון בעולם שמפנק.אין שקט, אין פרטיות, ואני תמיד סופרת את הדקות לעוף משם אך לא מספיק אמיצה לקחת אחריות על התינוק ולהשתחרר לפני הזמן...ונכון שזה שיקול פחות מחדר הלידה עצמו, אך בכ"ז יומיים שם רצוי שיהיו לפחות סבירים. אך כפי שכתבתי בעקר מיטות הלידה של הה"צ הפריעו לי בשילוב עם מחלקת יולדות לא משהו...

לידה שלך (אפילו שאת רק בתחילת תשיעי), (אולי דרך הטלפון בררי) כי בעת סוף לידה משלשלים!!!

בהצלחה ואם זה כבר זה, שיהיה לך לידה קלה קלה ושתצאי עם ידים מלאות ושמחות!!!

שילשולים זה סימן מבשר לידה,יכול להיות גם רגישות לברזל או ווירוס.

בשורות טובות 

אני ממש סובלת 

סיבים תזונתיים נגד שלשולים

למרות שאם הלידה שלך ממש קרובה אולי זה לא יעזור.. [לא ממש מבינה בזה..]

נראה לי שיותר טוב! אני מקווה

תתקשרי, תקלידי ת.ז, וכשמבקשים את הקוד הסודי תמתיני עוד דקה/תלחצי סולמית ויעבירו אותך לנציג שירות.

הם ממש נחמדים.