פורום הריון ולידה (עמוד 5186)

אך לפעמים אפשר להתקשר לאופא שישאיר במרפאה הפניה ולקחת כשנוח לך. בהצלחה ובשורות טובות.

או במייל (הרופא שלי מקבל בקשות כאלו במייל)....

בשורות טובות!

וכמה ימים כדאי לחכות לאיחור במחזור?

(אני היום ביום ה30 ולא קיבלתי,

ובד"כ הכי הרבה הפרש שהיה לי זה 30 ימים)

חכי עוד כמה ימים, כדי שאם את לא בהריון- לא תתאכזבי כ"כ

לי המחזור בהפרשים של חודש וחצי ואפילו יותר

לכן אני לא בודקת, מחכה עוד ועוד..

 

אלא אם כן יש לך הרגשות וסימנים שאת בהריון

או רופאת נשים?

אפשר לראות עוד לפני האיחור,כדאי לחכות לאיחור. חבל סתם להידקר,ויש גם בדיקות ביתיות.

אח"כ לקבוע לרופא נשים אם את בהריון.

בשורות טובות!

יש לזה לרוב קשר ישיר על ההרגשה הכללית.

ועוד נקודה:

וקחי בחשבון שזה טבעי שישעליות וירידות במצבי רוח בגלל ההורמונים.

יש בטח אחרות שיוכלו גם ליעץ.

מזל טוב ובבריאות!

כאשר תשתפי אותו בקושי שלך - בכך שאת לא מספיק נחמדה כלפיו, וכמה קשה לך עם זה וכו' זה כבר חלק מהפיתרון.

כאשר הוא ידע שאת רוצה אבל זמנית לא יכולה, כבר יחוש טוב יותר. אם הוא חשב שההתיחסות שלך היא בגללו - כדאי שידע שזו תופעה מוכרת, ואת לא דוחה חלילה אותו, אלא מתקשה עם עצמך. בדרך כלל בשליש השני של ההריון, שאת די קרובה אליו, ההרגשות הללו משתפרים מאד.

בכל זאת, כדאי לפחות בחלק מהפעמים, לקראת הזמן שהוא בא, להתלבש ולא להישאר עם חלוק שמוט, לחייך, לספר לו שחיכית לו (לא רק כי הכלים בכיור ואיןלך כח להדיח).

יחס אפילו לדקות ספורות - יכול להקרין על היום כולו.

אמר לי זאת שזה קשור עם ויטמין בי!! (לא ויטמין בי 12)

 

לגבי אנונימי באמת שתפי אותו בקושי שלך!! לפעמים הן לגבי נשים, והן לגבי גברים, אנחנו חושבים, למשל :

אוי הוא נאנח בגלל זה וזה או לא התקרבנו אליו אז הוא חושב אולי היא דוחה אותי בגלל זה וזה ולא חושבים כלל על כיוונים אחרים!!!

 

אם היינו פתוחים אחד לשני למשל בענין האנחה, היינו מופתעים לדעת שיש פה משהו אחר לגמרי ממה שחששנו

לכן הכי טוב שתשתפי אותו בהכל ותופתעי מן התוצאות !!!

 

מאחלת לך שתעברי את השלב מהר ככל האפשר ותרגישי טוב!!!

והעצה הטובה ביותר היא מה שאנונימית כתבה, לדבר! ובעיקר להעריך!! להעריך את כל מה שהוא עושה [שטיפת כלים\הכנת אוכל, גם אני לא נגעתי בזה בחודשים הראשונים בגלל הבחילות ומצבי רוח]

תגידי לו שאת יודעת כמה הוא משקיע וכו'.. זה לדעתי הכי חשוב.. והכל עובר חביבי..

שזה אמור לעבור.. ולא עוד הרבה זמן (מקווה!!!!!)... אבל בנתיים אני מורחת את הזמן וסופרת את הימים.. :/

 

אני מאוד משתדלת להראות לו כמה אני מעריכה אותו... לחייך ולעשות עדיין קצת דברים כיפיים אבל זה קשה בטירוף, בעיקר קצת מפחיד אותי שזה ישפיע על הזוגיות בהמשך...

כמה שרציתי את ההריון מההתחלה, ברוך ה' הכל מגיע בזמן המתאים... נראה לי הוא היה חוטף את שוק חייו אם הייתי נראית ככה מיד אחרי החתונה!!

 

תודה רבה על העצות, באמת חשוב מאוד לדבר.. וגם העניין של להתלבש ולהראות נורמלי- לוקחת לתשומת לבי..

בעניין הויטמינים ממש לא חשבתי בכיוון... באמת נבדוק את זה..

 

מממממממ....בא לי שיהיה לי תאבון ונלך כבר להתפרע באיזה מסעדה..

מאמצת גם את מה שכתבו לך. תודה!

 

אני בדיוק עם אותם הרגשות. וגם באותו שבוע...

 

 

ונראה שאת בכיוון של להתמודד נכון ולכן אין לך מה לפחד.. אלא רק להעריך את התקופה הקשה ומדהימה הזאת אח"כ!!

בהצלחה!!!

מאוד קשה להיגמל מזה בהמשך. יש אנשים שממשיכים עם זה עד ליסודי, ולפעמים אפילו אחרי זה.

ולכן נראה לי שעדיף שלא תתרגל לזה בכלל - למרות שזה אכן מאוד נוח.

השאלה הגדולה היא מאיזה גיל אפשר לקרוא לזה "הרגל", כלומר, שזה משהו שישאר איתה עוד הרבה זמן. כי יש דברים שהם עושים בגיל הזה, אבל לא ממשיכים עם זה אחר כך (כמו נידנוד כדי להירדם). על זה יענו שאר המומחיות כאן

מה שאני יודעת גם על הקושי לגמול בעתיד.

גם הקטנה שלי בת 3 חודשים והיא מוצצת אגודל  וזה מאוד חמוד ומתוק לדעתי !!!!!

 

לגבי שיניים דווקא שמעתי אחרת שעם מוצץ השינים מתעקמות !!

 

לגבי מציצה בעתיד שהם גדולים  גומלים אותם ששמים להם על האגודל משהו חריף או חומרים אחרים כמו פלסטר על האגודל וכך הילדים זוכרים לא לשים אצבע בפה ונגמלים מכך!!

עם כל החומרים החריפים והפלסטרים והפטנטים.. 

מצצתי אצבע עד גיל 13!! ואח"כ יישור שיניים במלא כסף....

ושלא לדבר על ההרגשה של ילדה בכיתה ו' שפתאום באמצע הכיתה בלי לשים לב נכנסה לה האצבע לפה. מביך.

 

פשוט מאד כי האצבע נשארת ליד וגם אחרי הפסקות חוזרים אליה.

בעוד מוצץ זורקים והוא פשוט איננו ולא חוזרים אליו!!

 

בגיל שהילדים נגמלים ממוצץ השיניים עדיין יכולות ובדרך כלל מתיישרות. להגמל מאצבע זה סיוט גם לילד גדול מאד.

 

אחותי בת ה-14 עכשיו בשלבי גמילה בעזרת אורטודנט שהכניס לה איזה פלטה לפה שתפריע לה וזה כי היא לא מצליחה לבד (ולא בעזרת פלסטר וחומרים. היא תמיד חוזרת לזה.)והשיניים עקומות והיא מיואשת כבר...

 

ועוד משהו קטן (וטיפה פחות חשוב) האצבע היא בשליטתו של הילד. קל יותר להרגיע ילד עם חפץ שנמצא בשליטתך.

להכיר את העולם דרך הפה (האיבר שהוא יודע להשתמש בו ולשלוט עליו) ולכן בגילאי 3 חודשים פלוס הם מתחילים להכניס הכל לפה...

הבעיה מתחילה אח"כ כשהם בהכרה מוצצים אצבע..

כדי להכיר את הפה אפשר, אבל אם זה נהיה אצבע, באופן קבוע זה כבר משהו אחר.

 

גם אני מצצתי אצבע עד כיתה ב,ג,ד- לא זוכרת, עשו לי ישור שיניים, אבל גם לאחותי עשו והיא לא מצצה אצבע.

אז מי אמר שזה קשור? ביתי בת ה6 מוצצת אצבע מגיל 0 ותאמיני לי זה לא משהו שההורים יכולים לשלוט בו!

אם ילד מחליט שזה מה שהוא רוצה הוא יזרוק את כל המוצצים ויכניס אצבע.

מצד שני לכל הילדים שלי חוץ ממנה עשו כבר סתימות בשיניים בגיל כזה ולה אין כלום. גם לי לא היו סתימות עד גיל מאוחר. אולי זה קשור.

בקשר לנפשי- זה דווקא דבר שמאוד מרגיע את הילד גם בגיל מבוגר. זה נותן לו שלווה וביטחון אם כי גם גורם לו לריחוק, כי כשהם עם אצבע הם מתחילים לרחף ולחלום. אבל זה חלק מהמבנה  האישיותי שלהם, גם הצורך הזה וגם החולמנות.

העיקר לא לדאוג כל כך הרבה.

אני אם לשישה, מוכרחה להגיד שלא תמיד זה מוביל למציצה בגיל מבוגר

רוב הילדים שלי מצצו אצבע בגיל שבין 3-2 ח' לשנה והם הפסיקו מעצמם!

אף אחד לא מוצץ  אצבע בבית שלי וזאת מבלי שאני עשיתי משהו בענין

אם מפסיקים כל הרגל- מציצת אצבע או מוצץ עד גיל 4 אין כל השפעה על המשנן הקבוע

יש לנו תינוקת מתוקה בת 9 חודשים שמהרגע שהיא נולדה היא היתה עם אצבע בפה(כל פעם אצבע אחרת),

היא לוקחת מוצץ ואבל לא מתה עליו וישנה מקסים בלי שום דבר (בלי עין הרע),

אנחנו מאוד חששנו שהיא תהיה תלותית באצבע (כמו אמא שלה שנגמלה בגיל 8),

אבל ב"ה כפי שמסתמן היא עוברת לשלב ההתפתחות הבא (זורקת דברים ובודקת רעשים) ואנחנו רואים אותה פחות ופחות עם אצבע בפה.

 

ומנסיוני האישי: נכון שאצבע בפה בגיל גדול זה מפדח ולא נעים אבל :1.לי זה לא יצר בעיות בשיניים (מה שהיה היה בלי קשר), 2. זה מאוד מקל ועוזר לדעת שיש לך דרך להרגיע ולנחם את עצמך וכיום אני אפילו משתמשת בזה בצורה מודעת במבחנים כדאי להתרכז ולהרגע. 3. לפי מה שאני הבנתי מי שזה צורך שלו ימצא דרך לספק את זה- כסיסת צפורנים/עור מסביב לאצבע, מסטיק, עישון וכו'. אז אני לא בטוחה שיש מה לאלחם בזה- לפי פרוייד עדיף לתת לצורך להיות מסופק בתקופה שהוא משמעותי כדי שהוא יתמלא כמו שצריך.

 

בהצלחה

וגידול נעים ומשמח.

גם אני כבר גדולה ומצצתי אצבע כל השנים, ולא נזקקתי לפלטה. כמו כן, גם שמעתי פעם מקלינאית תקשורת, שפלטה קשורה רק לעניין של תנוחת הלשון בפה וזה לא קשור כלל למציצת אצבע.

אמנם מצצתי אצבע עד גיל מאוחר ואם לא הייתי מרגישה קצת מבוכה, הייתי ממשיכה בה גם היום. .זה מא-ו-ד מרגיע.

בתור אמא ל7 ילדים שמתוכם 4 היו מכורים למציצת אצבע (אחת אפילו נצפתה מוצצת אצבע באולטרה סאונד). זה מאד מאד נח ומרגיע . לא צריך לחפש מוצצים אבודים, ואין חוסר אונים כשהתינוק לא רגוע. מהבחינה הזו זה ממש קסם!

ביחס לנושא הגמילה- ראיתי שכל תוכניות החיזוקים למיניהן וכל השיטות לא עוזרות כל זמן שהרצון להגמל לא מגיע מהילד עצמו, כך שיצא שכל מוצצי האצבע אצלי נגמלו בסביבות גיל 8 בצורה די חלקה (עם מבצע שכלל לוח נקודות ופרס בסוף).

ביחס לאורטודנטיה- דווקא הילדה שלא מצצה מעולם אצבע (וגם לא מוצץ) נזקקת לישור שיניים כיום...אבל זה רק המקרה הפרטי שלי.

האמירה שצוטטה כאן בשם קלינאית תקשורת היא לא לגמרי מדוייקת . עיקום השיניים יכול להיגרם ע"י דחיקת לשון, ופחות ע"י האצבע, אבל זה תלוי כמה שעות ביום מוצצים אצבע, ומעבר לכך מציצת אצבע גורמת לדחיקת לשון (כי זו תופעה נורמלית בתקופת היניקה, אבל המציצה של האצבע גורמת לדחיקת הלשון להמשיך ). בכל מקרה שיהיה בהצלחה!

זה מחכים את הילד

 

להסבר אפשר באישי

בזאר שטראוס

 

חסדי שמואל בירושלים

מוצרי תינוקות כמו: בקבוקים,כוסות, מוצצים, קרם החטלה/גוף
רפידות הנקה וכו'...
אפשר להשיג גם ברמי לוי בזול (יותר מרשתות מוצרי תינוקות וסופר-פראם)

ולפעמים יש מצבעים בדר' בייבי, בייבי מישל וכו' על מוצרים מסוימיים שגם משתלם.
למשל מבצע על כסאות בטיחות על טיולונים.. שווה לברר בסניפים, דרך הנט' או בפרסומים..

לפני שבוע קניתי כסא אוכל לביתי בחנות שאני חושבת שיחסית חדשה קצת אחרי בזאר שטראוס לכיוון צומת ככר השבת.

 

מוכרים שם עגלות, מיטות תינוק, כסאות אוכל, טרמפולינות, שידות, סלקלים ועוד דברים. בהשוואה לחסדי שמואל הם

 

זולים בהרבה, ובאופן כללי לפי דעתי חסדי שמואל לא זולים, הם ממש המחירים שקיימים בשוק.

בהחלט יש להם סחורה במחיר טוב.

קוראים להם רהיטי אור והם באמת יחסית זולים

חנות "נסיכונת" ברח' דברי חיים בקרית בעלז...

שעות פתיחה קצת מוזרות,

אבל קיבלנו מהם את ההצעת מחיר הכי זולה לעגלת "פג", וחיפשנו הרבה...

חסדי שמואל.

בדיוק כמו למבוגרים. יש איפשהו באור יהודה, יש בקניון סירקין בפ"ת עודפים של גולף, יש עכשיו מבצע בפוקס בייבי על 2 בגדי גוף בשלושים

זה בא והולך כל הזמן,רציתי לברר על משהו לחיזוק,סוגי ברזל?

חיזוק אולי קחי קופלקס B

מה שמשפיע על רוב האנשים אצלי לא מצמץ אפילואני אשמח לשמוע על כמה שיותר סוגי ברזל ופשוט אנסה את כולם עד שאמצא

ואני גם עם בעיה מה מתאים לי, בכל אופן שתמצאי מהר את הסוג המתאים ושיהיה לך רפואה שלימה בקרוב!!!

ביחוד בהיריונות?

עצירות, חולשה, חוסר בברזל, ומצבי רוח,

את לוקחת רק ברזל?את יכולה לענות לי בפרטי

אם יש לך מה לדבר מעבר למה שעניתי נתכתב בפרטי!! מסכימה?!
 

זאת תגובה מוכרת ונורמלית של הגוף אחרי מחלה. בד"כ סימן לזה שנרפא

אם יכול להיות אלרגיה, או חררה מהזעה, בן כמה הוא?

גשי לרופא בבוקר,למרות שנראה לי שיעבור לבד

1. שום דבר

2. רגישות לאנטיביוטיקה הזאת (אני כזאת)

3. אם היה לו חום גבוהה שירד בבת אחת (היה את זה לבן שלי ועבר אחרי יום..)

 

 

רפואה שלימה!!

ללכת לרופא בכל זאת?

הבן שלי פיתח פריחה אחרי שקיבל מוקסיפן, תבדקי את זה... 

רגישות לפניצילין זה מאד נפוץ.

ככה זה נשמע מהתיאור שלך,

יהיה לך מספיק זמן להגיע לעין כרם.

 

אינני יודעת להגיד לך על ביקור חולים,

אבל אני לא הייתי חוזרת למקום שלא היו לי חוויות טובות שמה.

 

בהצלחה,

לידה קלה ,

תינוק בריא ושלם,

ואמא חזקה, בריאה ומאושרת....

יחס נפלאה אחיות מקסימות

חדרים נחמדים בקיצור הכול מקסים

הלידה היתה לי סיוטית ומאד מסובכת, למרות הצוות הנהדר.. לכן לא אחזור לשם בל"נ...האשפוז היה מדהים אחיות מקסימות שממש עוזרות ומתחשבות..אוירהטובה..אוירה יהודית (לי מאד חשוב)

טיפ:מאד מאד מומלץ ללדת עם אחות או חברה...מנסיון...!

 

שתהיה לידה קלה, בעיתה ובזמנה, ילד בריא וצדיק!

ילדתי רק שם. וכמובן שהכל תלוי במיילדות שנמצאות באותה משמרת ומה שהקב"ה מכוון מלמעלה.

אחרי לידה שממש לא הייתי מרוצה מהתיפקוד של המיילדות, חזרתי לשתי לידות נוספות בשערי צדק והייתי מאד מרוצה.

קודם כל, למרות השלט שאומר לבעל לחכות בחוץ, כאשר זה מתאים מבחינת שאר היולדות, הם מאפשרים לבעל להיות איתך (הלידות שלי ארוכות, בדרך כלל הגעתי כמה פעמים לקבלה, ורק פעם אחת ביקשו ממנו לצאת כי הגיעה יולדת לחדר קבלה והסתבר שהיא ממש בלידה...)

ומבחינת יחס המיילדות- נראה לי שזה מאד תלוי על מי נופלים...

אצלי בדיוק ההיפך- בלידה ראשונה פחדתי מהסריפינג והמיילדת זו ששכנעה אותי שכדאי לי מאד (וכך גם בלידות הבאות) וכן לגבי עירוי ולקיחת דם- כשלא היה עומס לא נורמלי- הן אלה שאמרו לי מה כדאי כדי לזרז תהליכים ולהקל עלי את הכאב.

אבל כמו שאמרתי בהתחלה- הכל תלוי במיילדות שהקב"ה יזמן לך- לא משנה באיזה בית חולים זה יהיה, לכן נראה לי שהכי טוב שאת תלכי לראות את שלושת בתי החולים ותראי באיזה בית חולים את מרגישה הכי בנח- זה מאד אישי...

והייתי מאוד מרוצה בשע"צ

כנראה זאת שאלה של מזל אם יש עומס או לא, כשאני הגעתי היה די ריק

וחדרי לידה מקסימים (:

גם בביקור חולים הבעל לא יכול להיכנס לקבלה. בשערי צדק בדר"כ מכניסים.

שוב זה תמיד תלוי על איזה צוות נופלים.

מה עוד חשוב לך? תנוחות שונות?! עין כרם עוד פעם,ולפעמיים גם בשאר בתי החולים שוב תלוי במיילדת.

לגבי המרחק של עין כרם, זה לא רק הנסיעה ללידה שבדר"כ ארוכה אצלי ויש מספיק זמן, זה גם הביקורים והשחרור בסוף וזה שהמרחק מקשה על בעלי. חוץ מזה שמעתי על מישהי שערביה ילדה אותה שם וזה לא אתן בשום אופן! וגם על כאלה ששכבו שם במסדרון וזה לא לענין...

תנוחות - חשוב לי ללדת בתנוחה מאד רגילה אך כמעט ישיבה (45מעלות) עם ברכיים לכיוון הראש וידיות אחיזה טובות.בהה"צ זה פשוט לא קיים וזה הורס רבים מיתרונות חדרי הלידה הטובים שם ולשם באמת איני רוצה לחזור. חשוב לי להספיק אפידורל ובשע"צ בדר"כ יש מרדים צמוד לחדרי הלידה. חשוב לי שביולדות יהיה נסבל ושהתינוק יוכל להיות איתי כמה שיותר.באמת את חדרי הלידה בשע"צ אהבתי מאד ואולי יש יתרון לחזור למוכר ולהבליג על הקבלה שלא תמיד לרוחי. אולי להיות קצת יותר אסרטיבית, הייתי כנראה מידי נחמדה וסלחנית...הבעל אגב יכול להכנס רק בשלב בו את מאחורי וילון אישי ואם אין עומס גדול. ואם מחכים חצי שעה עד השלב הזה ועוד חצי שעה עד ההעברה לחדר לידה אז הוא המון בחוץ... וברור שאין לנו שליטה על כלום ויש מי שמתכנן למרות כל נסיונותינו.

כשאני קוראת מה שכתבתי אני מבינה שלא בטוח שבא לי לשנות, בא לי לשלוט על הכל ושהכל ילך כמו שאני רוצה וזה נהדר לרצות אך כמובן לא תמיד תואם את המציאות...אני צריכה יותר להרפות ולתת למתכנן התכניות לעשות זאת בע"ה.סליחה אם חפרתי...

זה ממש נחמד לראות מהדף את התהליך שעברת כאן - שאלת שאלה, קיבלת כמה הערות ושאלות בחזרה, וזה הוביל אותך להבין כמה דברים על עצמך ולהתאפס על מה שחשוב לך יותר ומה שפחות. לגמרי שרשור שהשיג את מטרתו

הארבעה שלי נולדו שם אחרי האחרון שילדת .הגדול בן 9

אין להשוות את המקצועיות שלהם לאף מקום אחר! בטח לא לשערי צדק...

 

ובאמת כדאי לחשוב מה באמת חשוב- כל הקשקושים(סליחה...) מסביב או המקצועיות של המיילדות כי נכון שהם לא המובילים בתנאים הפיזיים, אך אנו באות ללדת, לא לנפוש בבית מלון...

 

בשביל זה הולכים אח"כ לבית החלמה!

מחלקת יולדות היא המקום האחרון בעולם שמפנק.אין שקט, אין פרטיות, ואני תמיד סופרת את הדקות לעוף משם אך לא מספיק אמיצה לקחת אחריות על התינוק ולהשתחרר לפני הזמן...ונכון שזה שיקול פחות מחדר הלידה עצמו, אך בכ"ז יומיים שם רצוי שיהיו לפחות סבירים. אך כפי שכתבתי בעקר מיטות הלידה של הה"צ הפריעו לי בשילוב עם מחלקת יולדות לא משהו...

לידה שלך (אפילו שאת רק בתחילת תשיעי), (אולי דרך הטלפון בררי) כי בעת סוף לידה משלשלים!!!

 

בהצלחה ואם זה כבר זה, שיהיה לך לידה קלה קלה ושתצאי עם ידים מלאות ושמחות!!!

שילשולים זה סימן מבשר לידה,יכול להיות גם רגישות לברזל או ווירוס.

בשורות טובות 

אני ממש סובלת 

סיבים תזונתיים נגד שלשולים

למרות שאם הלידה שלך ממש קרובה אולי זה לא יעזור.. [לא ממש מבינה בזה..]

נראה לי שיותר טוב! אני מקווה

תתקשרי, תקלידי ת.ז, וכשמבקשים את הקוד הסודי תמתיני עוד דקה/תלחצי סולמית ויעבירו אותך לנציג שירות.

הם ממש נחמדים.

אם יש לך שאלות ספציפיות על מנשאים אני בטוחה שישמחו לענות לך!

בהצלחה..

שמאפשר הרבה תנוחות וזה נהדר (גם חשוב מבחינה בריאותית).

אבל אני מסייגת שעוד לא היו לי תינוקות קיץ, וזה עלול אולי להיות חם מדי.

יש גם לופי שמאפשר אותו טווח תנוחות כמו בד ארוך, ולדעתי פחות מחמם. חסרונות - יקר יותר ועלול להוות בעיה אם יש הפרשי גודל רציניים בין שני בני הזוג.

 

לקראת גיל שנה העברתי ליאמו, ונשארתי אתו עד שנתיים וחצי - ומרוצה עד הגג. בפעם הבאה אנסה להעביר יותר מוקדם.

זה יקר מאוד, אז קניתי יד שנייה ב350 ש"ח - ולגמרי שווה כל שקל.

 

נהניתי מהמנשא הנכרך. אבל נראה לי שבפעם הבאה אנסה אותו כבר בגיל יותר מוקדם, ואולי עם תינוק על הגב הכיור אצלי יצליח להיות ריק יותר פעמים...

דומה ברעיון שלו ליאמו, יותר זול משמעותית, קשירה במקום האבזמים, ואפשר להשתמש מגיל יותר קטן (אני השתמשתי מקצת אחרי הלידה ועדיין משתמשת, בגיל שנה וחצי)

חפשי באינטרנט, יש תמונות סרטונים וקישורים לאנשי מכירות

ממליצה בחום!!

(גם נוח ולא מסורבל, גם רך ועוטף, קשירה בכל מיני תנוחות שהילדים שלי מאוד אוהבים)

הרמנו צרפתיה דתית שהרב הפנה אותי אליה, מאד נהנתי אצלה.

 

אבל את דר' רוזן אני לא מכירה ולא שמעתי עליו...

הייתי מטופלת שלו עד שעברנו מי-ם.

אין עליו , מאוד מאוד מקצועי, סובלני,דתי (מבין בכל הענינים)

בין היחידים שמתקין את ההתקן ג'יניפיקס

אבל מאוד קשה להגיע אליו תורים של כמה חוד'

לא בכל מקרה ככה היה במכבי

מאוד ממליצה, בהצלחה!

אם לא דחוף לך שווה לחכות.

אם את יכולה להגיע -הוא מקבל בביתר (לא כ"כ רחוק מי-ם)  ושם יש תורים זמינים ונוחים. או בגילה- לחכות קצת יותר. 

אם זה יכול להיות קשור להריון..?

 

לא הסברתי את עצמי..

יש לי דקירות בבטן ואני מתלבטת אם זה קשור להריון או לא?

 

נסי שמן זית,מקלחות קרות. או להסתבן עם קווקר בתוך גרב ניילון.

אם ככה הוא מרדים את עצמו זה נהדר,לפעמים ככה מגרדים באוזן מבפנים

בבית חולים לניאדו..עברה שם משהי ומכרה חזיות ממש מעולות גם מידה גדולה...והיה מעולה כי מדדתי במקום וקניתי..אני מציעה לחכות ואז לקנות כי עכשיו זה לא כ"כ מדד למרות שזה סוף ההריון עדיין אין כ"כ חלב והחזה עוד לא בגודל הנכון..

בשערי צדק

הגוף עוד משתנה אח"כ..

אם קונים, לדעתי כדאי מקסימום אחת ולא מידי יקרה..

וחוצמיזה, נראה לי האלה של רמילי לא חזקות במיוחד,

אם זה מה שאת מחפשת...

צריך משהו איכותי בהנקה, יותר מתמיד..

הן לא מחזיקות לי בכלל..

 

קניתי חזיה מרופדת של טריומף ואני ממש מרוצה ועוד אחת מרופדת של H&M וגם טובה...

 

ואני מידה גדולה...

 

ומצטרפת להמלצות לקנות אחרי הלידה!!!

הם יכולים גם להפוך חזיות שלך לחזיות הנקה

תחפשי אותם האינטרנט, הם מגיעם אליייך הביתה. שירות מדהים וחזיות מעולות ולא ממש יקרות. אבל גם אני חושבת, עדיף לחכות לאחרי הלידה. ואם הם באים אלייך אז זה בכלל לא בעיה.

אני ממש ממליצה בחום להיפגש עם יועצת הנקה בשלב כזה. באמת, מניסיון, זה יכול לעשות כזה הבדל!

 

ועד אז, אולי תנסי לתת לה מצד שמאל, בתנוחת הנקה קצת לא שגרתית: את יושבת שעונה לאחור, מין ישיבה-שכיבה כזאת, מניחה אותה עלייך כך שהמשקל שלה על הבטן שלך והיד רק תומכת ולא מחזיקה אותה והיא חופשייה לנוע כרצונה, מניחה אותה קצת מעל לשד או קצת מתחתיו - לא בדיוק עליו אבל מספיק קרוב, ונותנת לה לנוע לבד, אפילו אם זה ייקח כמה דקות (צריך לנסות כשהיא רגועה, שתהיה לה סבלנות) - ושתמצא את הדרך אל הפטמה לבד. הרבה פעמים כשהם אלה שמכוונים ולא אנחנו - התפיסה טובה יותר.

 

בהצלחה וגידול נעים וקל!

 

 

גם לי היה את זה. ואחרי זה שמתי לב שיש לי שם חתך. הלכתי לרופאה ונתנה לי משהו למריחה, אבל לא זוכרת בדיוק איזה משחה.

 

אני מציעה לך, שגם לי הציעו  זה שאחרי שהיא מסיימת לאכול תשירי פתוח ולא לסגור שיתייבש המקום.

 

 

העיקר שיהיה לכם הרבה הרבה נחת.

לי היו כאבים מאד חדים וחזקים  בהנקה בצד אחד בלבד. ראיתי כוכבים וצעקתי ובכיתי מרב כאב!

לא היה שום סימן חצוני , אבל אמרו לי שיכול להיות שלא רואים.

בעלי קבע לי תור לרופאת משפחה שעה אחרי הברית...

הלכתי, והיא המליצה לי: לקחת משכך כאבים לפני הנקה, היא נתנה לי גם משחה.

מרחתי את המשחה בכל הזדמנות ושטפתי לפני ההנקה. לקחתי כדורים משככי כאבים ליומיים שלושה.

לגודש מאד עזר לי מקלחות.

השתדלתי להניק בשני הצדדים, אבל לפעמים התחלתי מהצד הפחות כואב.

אחרי שבוע זה חלף!

היום הוא יונק בלי שום כאב.  ב"ה

מומלץ להתייעץ עם רופא!

בהצלחה

גיליתי אותן, והם ממש עזרו לפצעים בפטמות להתרפא מהר!

זה מעין קונכיות מפלסטיק להגנה ולאוורור הפטמות. הולכים איתן במקום עם הרפידה בזמן שיש פצעים.

 יש של מדלה ויש של אוונט.

שימי לב שהן אוגורת גם קצת מהחלב שיוצא - אז צריך להיזהר שלא ישפך. אני הייתי שמה צמר גפן בפנים שיספוג...

רק נחת ושמחה!

 

איזה כיף זה בת קטנה וורדרדה

מה שאת עושה זה מצוין! אפשר לנסות להניק גם בצד הפצוע עם פטמת סיליון.

 

החלמה מהירה! הרבה נחת!

ניסיתי פטמת סיליקון שהקלה קצת אבל המשחה והאוורור הכי מקלים..

 

יכול להיות שהדימום התגבר פתאום? לאט לאט מהלידה הדימום נחלש ומאתמול זה חזק יותר...

 

 

איזה כיף זה יצור ורוד אחרי גבר גדול

ולמרות שכבר כתבו לך את זה, רציתי להדגיש שוב.

 

קונכיות - זה פשוט הצלה, שווה כל שקל (אפשר להשיג בשילב, עולה משהו כמו 70 ש"ח)

מעולה גם בשלבים של קפיצת גדילה. 

 

יועצת הנקה -

גם בבן השלישי, ולמרות שהנקתי את שני הקודמים כשנה וחצי כל אחד, לקחתי בפעם השלישית יועצת הנקה.

זה כל פעם עזר לי ופיקס אותי, והזכיר לי דברים שלא האמנתי ששכחתי... 

נעזרתי כבר ביום השני, וכך מנעתי פצעים. 

 

הרבה מזל טוב!!!

הפטמות מידי פעם חלב אם וזה עוזר מאוד (לא בבת אחת אך מקל מאוד ) ואחרי כמה ימים (שבוע עד שבועיים {בכל אופן כך זה אצלי אולי לאחרים אחרת}) זה עובר !!

ממנה אך ורק נחת ושתגדלי אותה לתורה חופה ומעשים טובים!!!

איזה כיף! אין כמו בנות! אין-אין-אין! (לפחות עד שייוולד לי בן... ).

 

גידול בנחת ובשמחה! התאוששות קלה ומהירה!

תכתבי בגוגל תמונות- קונכיות הנקה.

לי ב"ה יש המון חלב ועד גיל 3 חודשים השתמשתי בהם.. 

ניסיתי להפסיק לפני וכל פעם נהיה לי גודש..

בלידה ראשונה בזכותם לא היו לי פצעים, לא מרחתי כלום רק שטפתי ושמתי אותם.

הם משאירות אויר ש מרפא.

כי ההורמון עדיין חלש..

ותשתי הרבה! גם בגלל שצריך כי חם, וגם כדי שלא תתפתח לך דלקת שם! המקום מאוד רגיש עכשיו..

עשינו בדיקה עם סטיק ויש דלקת בשתן.. לכן כל הסיוט של כל שניה שירותים.. אז לרדת מעניין ההריון?זה לא תופעה של זה? אפ עושים בדיקת דם תוצאות באותו יום?

אז זה לא אומר אם זה הריון או לא....

הכי טוב לנסות בדיקה ביתית ואם לא- לחכות כמה ימים ולעשות שוב...

או שמתישהוא יגיע המחזור...

 

אל תקחו אנטיביוטיקה ללא בדיקת דם ותרבית!!!!

 

סטיק יכול להראות עוד הרבה דברים מזוהמים חוץ מדלקת...

תאכלי הרבה חמוציות.

חכי לעוש קצת איחור ותעשי בדיקת הריון.

מכירה את המקום הזה - של הציפייה, של המחשבה שאולי הפעם זה זה ואז האכזבה קשה מנשוא!

 

הרבה כוחות יקירה ובע"ה תבשרי לנו בשורות טובות!!!

את יכולה ללכת לדיקת רופא לראות אם הצירים כבר הביאו לפתיחה כלשהי, 

אם כן כדאי שתהיי מודעת למצב. כי אם הצירים כואבים כ"כ ואת לא מצליחה לישון, יש מצב שזה כבר ממש לקראת לידה.

מה לעשות, התינוקי לא שואל מתי נח לאמא שהוא יצא...

הוא יוצא כשנח וטוב לו..

 

אבל באמת, במקומך הייתי מיידעת את הרופא נשים ומוודאה שהעובר בסדר ואין פתיחה.

 

בהצלחה רבה

ושבוע מבורך

ומשתגלת לא להכביד בעבודות פיזיות..
ולנוח..

האמת היא שכבר נמאס לי להגיע לקופ"ח לרופא.
פעם אחרונה הוא נתן לי תחושה של ממש חפיפניקיות!
כאילו אחרי שאני מראה לו את כל הבדיקות (אולטרסנוד מעקב אחות וכו'.. והוא מתקתק במחשב.. אני אומרת לו: דר' צריך לכתוב בכרטיס מעקב.
והוא עונה: לא צריך! כתבתי במחשב! כאילו אז בשביל מה הכרטיס? אני לא מגיעה לבי"ח עם הדוח הממוחשב??

 

בת מלך לא הייתי מזניחה צירים כואבים הולכים לבדיקת רופא אך אם קשה לך לכי לאחות ובקשי ממנה הפניה למוניטור כדי לראות אם הצירים מראים על לידה בקרוב!!

 

מציעה לך לעתיד לקחת בעתיד בלידות הבאות אחות ללווי הריון (אין לי מושג עם יש בכל חברות בקופה כללית יודעת שכן)

 

ובהצלחה רבה ואם זה לידה בקרוב שיהיה זה לידה קלה ושתצאי עם ידים מלאות ושמחות

פעם ראשונה שאני שומעת על זה..

בודקת לך לחץ דם, מקל סטיק ללכת לשירותים כדי לדעת מה המצב איתך,ושולחת ובודקת מוניטור ואת יכולה להתיעץ איתה על הכל מה שמפריעה לך ,והיא רושמת לך בפנקס מה קורה איתך הכל !! אחת לחודש את מגיעה אליה ובחודשים הסופיים כל שבועיים לערך

וברור שאם אני אגיע לקופ"ח אני אכנס אליה קודם ואבקש מעקב צירים...
 

תנצלי את הצרצורים להתאמן על הרפיה, לקראת הלידה

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=12&t=l

קודם כל- יכול להיות שיש לך כבר פתיחה- לכי להיבדק.

ושאר הזמן תשכבי ותשכבי ותשכבי ותשתי- תקומי רק לשירותים.

להפחית עבודה פיזית זה נחמד אבל לא כ"כ יעיל במצבך.

ולדעתי- עבודה נפשית על להירגע ולהתחבר לתינוק (מה לעשות שהוא לא מתאים לך כרגע??)

בעז"ה מחר אלך להבדק אצל האחות,
לראות שהכל טוב ואין התקדמות ללידה...

 

היום ב"ה היה רגוע ושקט, חוץ מתנועות וקצת שרירי אגן הוא נתפס עליהם.
אבל שורדים זאת.

תגידו זה שהגדולה פתאום מבקש יותר ויותר צומי מהגיל(שגם הוא כבר לא רגיל למה שהיה לפני ההריון) זה גם סימן שזה קרוב יותר ממה שאני חושבת/מצפה.
(נראה לי עד עכשיו חיי במין חצי הדחקה..)

תאמיני לי שהדבר האחרון שמעניין את הרופאים\המיילדת זה מה המצב שם.

[שמעתי כבר סיפור על מיילדת חוצפנית שהעירה משו אבל זה נדיר מאוד]

אם יעשו קיסרי יגלחו טיפה למעלה.

והמצב סביר לא הייתי ממליצה השיקול הוא האם יתרבה חיידקים מסביב איפה שהתינוק יוצא וזה  יכול להביא אולי סכנה לתינוק !!

 

לגביי המילדות אני לא חושבת שיש בעיה על כך לא נראה לי שהמילדות יעירו לך משהו וחוץ מזה סיכוי קטן אם ישימו לכך מקום יש להן הרבה מה לעשות בלי זה !!!

 

בהצלחה ולידה קלה ושתצאי עם ידיים מלאות