פורום הריון ולידה (עמוד 5203)

ההדוק בין עייפות לעצבנות. כעסתי על התינוק הקטן שלי רק כי הוא רצה להמשיך לאכול. הזוי לגמרי- אבל כנראה זה מה שקורה כשמאוד עייפים...

יש לך אפשרות לקחת בייביסיטר אית לכמה זמן כדי שתוכלי לישון קצת ולמלא מצברים?

לגבי שאלתך אני ממש קשורה לבית כל הזמן עם כולם (לכאורה זה גם מה שיכול לגרום לי לעצבנות אבל גם לפני זה לא יצאתי איתם אני אחת שקשורה לבית מאוד

אני מתלבטת האם אני צריכה לעשות בדיקות דם או שזה טבעי כל התקופה הזאת להיות עצבנית ?

אם יש לך תחושה פנימית של בעיה, של משהו לא בסדר, מעבר לנורמלי - גשי לרופא, זה חשוב.

תנסי פעם ביום לישון לפחות 4,5 שעות רצוף. אפשר לבקש עזרה אחה"צ.

זה יכול להיות מעייפות

מחוסר אוורור- קחי עזרה עם הילדים או בעבודות הבית

תנמיכי מעצמך ציפיות- להספיק הכל: אוכל, נקיון, טיפול בילדים, כביסות.

תשתפי את בעלך בקושי שיעזור כמה שמתאפשר לו.

בעז"ה זה יעבור- מנסיון..

אעשה כעצת כמה ממכן ואלך לבדוק מה קורה וה' יהיה בעזרי.ובעזרתכן תמיד!!!

תהיינהברוכות!!

אוהו... שנים שלא ראינו אותך.

מה שלומך?

יש לי תואר ראשון

והספקתי ללדת את הבן שלנו 

מתגעגעים אליך...

אז מה את חוזרת אלינו?

אז בעזרת השם כן

ובן כמה הבן שלך?

זוכרת אותך! ברור!

וכן, הגיוני שאת לא זוכרת אותי, בטח שלא מהכינוי הזה, אבל לא נורא... זה לא באמת משנה מי אני!

זה נשמע שלבן החצי שנה כבר יש תואר בספרנות

נראה לי שהרבה וותיקות כאן זוכרות אותך.

איזה יופי שחזרת אלינו וכיף לשמוע שיש לך ילד

התגעגענו אליך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

חשבנו עלייך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תספרי תמיד רק דברים טובים!

(אני זוכרת את החתימה שלך אפילו...)

איך המרגש אצלך???
מתי ילדת??

איזה כייף לראותך חוזרת 

ובתכמה בתך

ברוכה השבה!

בכל פעם שהכנתי עוף בתנור

את אמרת לי איך

אני הניק שלי היה 'תינוקבבטנון' אך לאחר שהתינוקת ההיא נפטרה שיניתי לגםזולטובה, וכן זוכרת אותך! מזל טוב על הקטן, כרגע גם לי יש קטן שובב בן 10 חודשים !

איך הולך לך איתו?

אני מודה יום יום על המתנה הזו 

גם אני החלפתי כינוי מאז שהייתי פה

אם כן,הייתי הולכת על הביבו כי נשכב לגמרי זה חשוב בעיניי...

אני מדברת בתור אחת שעוד בלי העגלה ביד אבל אחרי שלב הברורים והבדיקות.

אנחנו גם התלבטנו בין הביבו, ההיפי ועוד עגלה שקוראים לה סולה.

התלבטנו הרבה.

דווקא התלהבנו מאוד מההיפי והביבו! יש להם הרבה יתרונות שאין להרבה עגלות (סל גדול, הגנה טובה מהשמש ועוד..)

אבל בסופו של דבר כשניסינו לתפעל את העגלות ראינו שההיפי והביבו לא הכי נוחות.

הקיפול שלהם כן יחסית נח אבל להכניס ולהוציא את האמבטיה, סלקל וכו'.. ממש לא היה נח. (ההיפי היה יותר גרוע בקטע הזה..)

סתם שיקול שאני ממליצה לך להוסיף. יכול להיות שבשבילך הוא לא רלוונטי בכלל.

אגב, בסוף אנחנו בחרנו את ה"סולה".

קלה מאד, קלה לפתיחה וסגירה, מחיר סביר, קלה לתפעול, נוחה ורצוי לשים מזרון כי הריפוד קצת דק.

חברה שלי קנתה עכשיו חדשה והבנתי ממנה שהיא ממש כבדה לה. אז שווה לבדוק שוב.

ואכן מוכר אחד ב"תינוקות זה אנחנו" בפ"ת ניסה לשכנע אותי. היא דווקא היתה נראית לי קלילה ויפה (אבל מעבר לתקציב). כשבאתי הביתה חיפשתי מידע עליה. בארץ דווקא לא מצאתי הרבה אבל כשבדקתי עליה באתרים אמריקאיים דווקא היו הרבה תלונות על הגלגלים הקדמיים והשבת פגשתי מישהי גם עם הבעיה הזו. אז היא לא אופציה.

ופתאום בעלי, שהעגלה ממש לא מעניינת אותו, אמר לי שהוא רוצה עגלה קטנטנה ביותר.

נו -מה עכשיו?

בעלי גם הציע שנבדוק ביד2. אין בעיה- בדקתי.

אז ממה שראיתי מוכרים הרבה בוגבו ומוצי- שהן לא נוחות לתינוק ו/או להורה- כך שגם במחיר מוזל אני לא קונה אותן. ומוכרים גם הרבה בלו של ד"ר בייבי- אבל הבנתי שהטיולון לא נשכב וגם מוכרים הרבה ישנות טרנטות. צריך הרבה סבלנות ביד 2...

אז בינתיים הזמן עובר ואין החלטה

בס"ד

משתמשת בה כבר 9 חודשים [בלי עין הרע טפו טפו...] והיא נהדרת. מומלצת בחום.

אני דווקא מצאתי דיי הרבה המלצות באינטרנט וגם הבנתי שבדגם החדש תיקנו את הבעיה של הגלגלים.

נראית לי.

בכל אופן שתיהן חורגות מהתקציב וכיוון שזה לא ילד ראשון אני לא יודעת כמה שווה להשקיע.

עדיין בהתלבטות. יש ימים שאני אומרת לעצמי- יאללה נקנה משו פשוט וזהו. ויש ימים שאני מוכנה לשים עוד כסף על זה.

 למישהי יש ברייטקס בי סמארט וכולה לחוות דעה?

סוף הדרך!!! יש לאחותי ולשתי גיסות שלי..כולנו מרוצות.

גם בלי אמבטיה היא מעולה אני מגיל 0 השתמשתי בטיולון והיא נהדרת.

אני באופן אישי לקחתי את הבת של חברה שלי לטיול בבייבי גוגר ומחוסר שימת לב העגלה כמעט עפה, ואפילו בלי להיתקל באבן או במדרכה, אין לי הסבר הגיוני אבל השלושה גלגלים ממש לא יציבה, אני לא הייתי משתמשת בה לילדים שלי במיוחד שיש גדולים בבית ומספיק שהגדול ינסה להסח=יע את הקטן והוא יכולה ליפול ולהתהפך.

ממש כדאי לשים לב. אני ממש לא התלהבתי.

ויש עגלות שדווקא יש שני גלגלים מקדימה אבל הם די קרובים וההרגשה היא כמו שלושה גלגלים.

יציב ונוח....

הבייבי ג'וגר לא יציבה. 

במצב טיולון היא יציבה לגמרי.

הלכתי ברחוב ועברתי ליד חנות למוצרי תינוקות. אני רואה אישה צעירה מוציאה מהאוטו שלדה של עגלה והולכת לכיוון החנות. שאלתי אותה איזו עגלה יש לה ואם היא מרוצה. יש לה סולה והיא מרוצה מאוד. היא באה לתקן את הגלגל השמאלי הקדמי (והעגלה בשימוש שלושה שבועות) אבל היא מרוצה.

אז איך עבור אותה עגלה, שהיא יפה וקלה ועוד המון יתרונות, חלק מרוצים ואין להם שום תקלות וחלק באים לתקן כשהבייבי בגיל 3 שבועות?

לא מבינה את זה

לנו יש את הבייבי ג'וגר מגיל 0 (בלי האמבטיה) והיא ממש טובה

יהיה טוב מותק!

בעז"ה הריון קל ומצ'עמם ולידה קלה ומצ'עממת!

נסי לארגן לך קצת חופשהרבה מנוחה,קרטיבים,ודברים כיפיים!

מצטרפת לברכות של הקולה טובה 

אנחנו הערבנו את ביתנו לטיולון כאשר היא ידעה כבר לשבת לבד (וגם לעמוד)

כי הטיולונים הפשוטים הם במצב ישיבה של ממש.
(זה היה בסביבות גיל שנה 13 חודש.. היא נולדה בשנה מעוברת)

מעבר מסלקל לכיסא בוסטר היה כאשר ראיתי שהרגלים שלה ארוכות ויוצאות מהסלקל ומפריעות לה בהתנגשות עם המושב...
לגבי מה שהתקן אומר שהסלקל /בוסטר הם ממשקל מסויים עד משקל מסויים. זה גם נכון, אך לא צריך ללכת עם זה בדיוק במספר!
למשל בוסטר הוא ממשקל 9 קילו. והבת שלי היתה קצת פחות כשהיא עלתה עליו לראשונה.(בגם בסביבות גיל שנה, שנה+)


ב"הצלחה בהחלטה!!
 

הוא מעל 9 קילו.. ויושב ועומד לבד.. זה נראה הגיוני או מוקדם מדי? תודה.

ב"ה

אינני יודעת איך הוא נראה.
לכל תינוק מתבגר יש מבנה גוף שונה..

למשל הבת שלי בת קרוב לשנתיים והיא אומנם בגובה ומשקל תקין והכל.. אבל מבנה הגוף שלה רזה.
 

וזה לא סתם-  ההבדל מאד גדול בשעת תאונה ל"ע או בלימה חזקה!

הישיבה נגד כיוון הנסיעה שומרת על הראש-עורף-גב בזמן תאונה.

אני לא הייתי ממליצה להעביר בגיל כ"כ צריך למרות הקושי הגדול (גם אצלי הם ממש שונאים לשבת בסל-קל...)

לדעתי, תחכי שיתקרב לגיל שנה ורק אז תעבירי.

יש גם אפשרות לקשור חלק מהכסאות שהם ממשקל 9 ק"ג נגד כיוון הנסיעה. כסא כזה אולי הוא יאהב יותר- כי כך יהיה בישיבה ולא יצטרך לשכב ולהצטופף בסל-קל.

לא לפי גיל.

צריך להעביר מסלקל כשחצי ראש (גובה האזניים) בולט (אפשר גם קודם), וממשקל 9 ק"ג לפחות.

מהרגע שילד יושב בעצמו הוא יכול לנסוע עם הפנים לכיוון הנסיעה.

יש כיסאות שאפשר לשים גם נגד כיוון הנסיעה, תבדקי מה יש לך (והם לא יותר יקרים!).

המידע הוא מחבר שהיה קצין בטיחות בשילב...

החוק הוא לפי משקל וגם גיל, ולא סתם. 90% מהתאונות ל"ע הן חזיתיות - זאת אומרת שיש ברגע ההתגשות תנופה קדימה ולאחריה אחורה. החוליות הצואריות של תינוק אינן בשלות ולא יכולות לעמוד בלחץ הזה, ולכן הוא צריך בדיוק הפוך - לקבל תמיכה מלאה  בתנופה הראשנה - לכיוון הנסיעה. 

מתי החוליות בשלות מספיק?

אי אפשר לדעת בדיוק. כל ילד מתפתח קצת שונה. אבל יודעים בוודאות שכאשר הילד עובר את גיל שנה וגם שוקל יותר מ 9 ק"ג - הן בשלות בוודאות. לכן ההגדרה הזו.

תינוק 10 ק"ג פחות משנה - בהחלט אי אפשר לומר שהחוליות הגיעו לבשלות.

הפיתרון לתינוק ששוקל הרבה או שצפוף לו הוא באמת כמו שאמרו כיסא עם אפשרות לקשור הפוך לרכב.

יותר בטוחה, מחויבת עד גיל שנה ומומלצת עד גיל שנה וחצי-עד שהכיסא וגודל הילד מאפשר....יש כיסאות בטיחות שאפשר לחבר בניגוד לכיוון הנסיעה....

ולגבי טיולון מישהי יודעת?? ממליצה על משו?

ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים מאמץ את ההמלצה החדשה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים: להמשיך ולהושיב פעוט בנסיעה ברכב
נגד כיוון הנסיעה עד גיל שנתיים לפחות!
מהנסיעה הראשונה ובכל נסיעה יש להושיב את התינוק במושב בטיחות/סלקל כשפניו נגד כיוון הנסיעה. חשוב לוודא כי מושב הבטיחות מתאים להתקנה כנגד כיוון הנסיעה (ניתן לבדוק זאת בחוברת הוראות היצרן המצורפת).

מה אומר החוק?
עפ"י תקנת התעבורה 83 א' חובה להושיב תינוק נגד כיוון הנסיעה עד גיל שנה. כמו כן, חל איסור להושיב תינוק/פעוט מול כרית אוויר פעילה.
המלצת ארגון 'בטרם': המלצתנו היא להושיב ילדים לפחות עד גיל שנתיים נגד כיוון הנסיעה.

מדוע יש לשבת נגד כיוון הנסיעה?
בעת בלימת הרכב, גוף הילד נע במהירות רבה לעבר כיוון נסיעת הרכב והוא זה שסופג את מרב האנרגיה המופעלת בעת הבלימה, באמצעות הרתמות איתן הוא חגור. מאחר והמבנה הפיסיולוגי של התינוק / פעוט אינו מפותח מספיק, גופו יתקשה לספוג את האנרגיה המופעלת עליו והתוצאות עלולות להיות חמורות ואף קטלניות. לעומת זאת, בעת ישיבה כנגד כיוון הנסיעה, גוף הילד נבלם על ידי גב מושב הבטיחות, ובכך מעניק לו שטח פנים גדול יותר לספיגת האנרגיה.

מדוע לפחות עד גיל שנתיים?

המלצתנו היא להמשיך ולהושיב פעוט כנגד כיוון הנסיעה לפחות עד גיל שנתיים, במושב בטיחות המתאים לעגינה כנגד כיוון הנסיעה, המתאים לגילו ולמשקלו של הילד. ממחקרים שונים עולה כי ילדים בני שנה עד שנתיים היושבים נגד כיוון הנסיעה בטוחים פי 5 ויותר מילדים בגילים אלו, היושבים עם כיוון הנסיעה. לאור זאת פרסמה האקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים המלצה חדשה (מרץ 2011) לפיה יש להושיב ברכב פעוטות עד גיל שנתיים, נגד כיוון הנסיעה, ולא רק עד גיל שנה כפי שהייתה ההמלצה עד היום.

למידע נוסף בנושא לחץ כאן

מהם המושבים המתאימים לתינוק בגיל הרך?
סל-קל המאושר לשימוש כמושב בטיחות ברכב, עם או בלי בסיס.
מושב בטיחות המתאים להתקנה גם נגד וגם עם כיוון הנסיעה.

המלצות לשימוש במושב הבטיחות נגד כיוון הנסיעה:
אסור למקם את מושב הבטיחות במושב שליד הנהג במידה ומותקנת מולו כרית אוויר פעילה.
מושב הבטיחות צריך להיות מותקן בזווית של 45 מעלות ביחס למושב הרכב.
רצועות מושב הבטיחות בהן חוגרים את התינוק צריכות לצאת מהחריץ שמתחת לכתפיים של התינוק.

*יש לשים לב להוראות היצרן בדבר הגבלות המשקל המותר לישיבה עם וכנגד כיוון הנסיעה ולפעול על פיהן*

לטיולון כשהוא יושב לבד כבר- זה אחלה

הרוב סביב גיל שנה מעבירים

הסלקל הוא בעייתי בשלב הזה שהתינוק כבר יושב או עבר את ה - 9 ק"ג גם אם כתוב שזה עד גיל שנה. מה שצריך זה כסא בטיחות רגיל המתאים לתינוקות קטנים אך חובה לחוגרו הפוך לכיוון הנסיעה. זו לא אותה נוחות וקלות של חגירה כמו סלקל, אך התינוק יושב מצוין. ברובם יש גם כרית נשלפת שמקטינה אותם לחודשים הראשונים. בכל אופן המידע הכי נכון נמצא כנראה באתר של טרם. בהצלחה!

לא נראה לי שצריך לחשוש. אם הוא כבר יושב לבד אז סבבה לגמרי, וגם אם לא- כל טיולון אפשר להשכיב.

אישית, שלי היו בטיולון מושכב מגיל 0 והכל היה בסדר..

והיינו מרוצים מאוד.

קודם כל חיבוק,מוכר ההרגשה הזאת של תחילת הריון,

נסי ג'ינג'ר אולי זה יעזור לך.

לאכול ארוחות קטנות וצפופות,קרח,לימון,קרקרים/צנימים/טוסט.

לאכול על הבוקר,ואח"כ לצחצח שיניים.

בהצלחה,בדר"כ זה עובר אחרי השליש הראשון.

גם אני סביבות אותו שבוע עוד לא עשיתי us (יותר נכון עשיתי אך ההריון היה מדי צעיר מכדי לראותו)

וגם סובלת מבחילות איומות- בעיקר בבוקר ובערב שגם די משבית אותי...

אבל אל תלמדי ממני...

מה שאני עושה זה כל היום להתלונן לבעלי כמה בחילות יש לי...

אבל תאמיני לי זה שווה הכל!

משתדלת לשמוח ולחשוב על הסוף הטוב וגם מנסה(!) לאכול כל הזמן ארוחות קטנות שקצת עוזר לי..

בהצלחה לנו!!

היעקר בשמחות ושיהיו בעזרת ה' ילדים בריאים וצדיקים!!

דרך אגב:

סתם שתדעי מי שמקיאה הרבה -בספר של הבן איש חי כתוב שיהיו לה ילדים יפים...- אז זה שווה לא?!

(ולמי שלא מקיאה נא אל תעלבו..)

אני בערך בשלב שלך של ההריון וממש מזדהה עם ההרגשות. לא קל.

אבל מנסיון אני יכולה להגיד ששכיבה במיטה רק מחלישה יותר.

בשבתות אני סמרטוטה כי אני מרשה לעצמי להיכנע לחולשה.

לעומת זאת ביום שעלי להגיע לעבודה אני עושה את זה כמו גדולה.

זה לא אומר שאני לא מקיאה על הבוקר, ואני עדיין חלשה גם בעבודה

אבל זה אפשרי לתפקד.אל תקחי ימי מחלה. תשתדלי לעשות ממאמץ ולקום על אף הקושי.

לא יודעת אם זה הריון ראשון שלך, אבל הריון ראשון יש רק פעם אחת- ככה אמרו לי,

וזה מה זה נכון. אח"כ את כבר חייבת לתפקד בשביל הילדים שלא מעניין אותם שעכשיו אמא בהריון.

אז אני מציעה לכולנו להשתדל לדאוג לעצמנו, לחזק את עצמנו, לנוח כשאפשר

אבל בהחלט לא יותר מידי כי זה רק מחריף את המצב.

העיקר שתרגישי טוב והכול יעבור בשלום,

בהצלחה

לדאוג שכל היום יהיה לצידך בקבוק מים , ולא יעברו 20 דקות בלי שתקחי לגימה. סימן לכך שהניסוי מתבצע , השפתיים תמיד לחות. אני לא יודעת אם זה יעבוד עבורך, לכן אני קוראת לזה ניסוי. אצלי זה עבד . כן , הולכים המון לשירותים -  אבל אין כמעט בחילה!

וחיזוקים לסיום : חזקי ואמצי ורפואה שלמה לך ! מישהו מתוק ומדהים צומח לו שם . מותר לנוח ולהתפנק (אפילו רצוי)

הייתי מציעה אולי מיץ, או מים בטעמים, או ויטמינצ'ק...

מה שלי עזר היה בקבוק ויטמינצ'יק +קרקר

איך משהו שעוזר למישהי אחת , עושה הפוך למישהי אחרת ...

בינתיים רק תזכירי לי: בן כמה הפיצפון?

יכול להיות שתה מלימון גראס פוגע בתפוקת החלב כמו נענע ושיבא?

בוודאי שכן.גם אצלי הראשונה ככה.אכלה כל שעתיים אולי שעה וחצי

לגבי סימני העצבנות:לפעמים הם בגלל שהוא עייף מאוד ומנסים להאכיל אותו, ומנגד ייתכן שהוא פשוט לא ינק כמו שצריך

(שימי לב לאופן שבו הוא מחזיק את הפיטמה). או שהפריעה לו הפליטה או אולי גזים.אל תמהרי לחרוץ עובדות שאין לך חלב..אחרי לידה יש כמות גדולה של חלב עד שהגוף מאזן את עצמו.לדעתי לא כדאי לך להתערב עי תרופות וכו'.

ג. זה לא אומר כלום.יכול להיות שהפליטה דווקא הפריעה לו לאכול נכון והוא צריך להמשיך לינוק.

כל התחלה זה קצת קשה,בהמשך בעזרת ה' תתרגלו זה לזו..

אני יודעת שבאופן כללי הוא אוכל די טוב ברוך השם לפי הטיטולים...

מה שהתכוונתי זה שיש פעמים שאני מרגישה על השד שהוא כבר ריק - אחרי שהוא אכל ממנו כבר כמה דקות. ואני כמובן בודקת אם הוא עצבני מגרבס או טיטול מלוכלך. ואחרי כל זה, הוא עדיין עצבני שהשד כמעט ריק (כי לא היה לו מספיק זמן להתמלא).

נשמע לי לא סביר שאחרי שבועיים כבר זה ככה . את שותה מספיק?הימים האלו כ"כ חמים וזה כ"כ חשוב למניקות לשתות הרבה! (3 ליטר!). ואת אוכלת טוב?  

ב. בגיל הזה אכלו אצלי גם כל שעה..

ג. אם פלט- אולי זה הפריע לו לאכול. 

אולי יש לו גזים ולכן עצבני, ולא מרעב. נסי לקפל לו את הרגליים.

איך את מרגישה? את נחה? מתאוששת? זוכרת לחזור לחיים רק לאט לאט ולא בבת אחת?

כן, כל שעתיים זה קלסי לגמרי, ואם יוצא לפעמים כל שעה - גם לזה יש מספיק תקדימים D: אל תשכחי שלפני שבועיים הוא קיבל מזון כל שעות היממה ברציפות, אז באמת שכרגע גם שעה הפסקה בין לבין היא שינוי משמעותי בהרגלי האכילה שלו. עוד דבר - אחוז השומן בחלב אנושי נמוך ביחס לאחוז השומן של יונקים אחרים. שמעתי פעם בהרצאה של ד"ר שרון צברי שיש לזה מטרה אבולוציונית: התינוק, גור האדם, לא מסוגל להחזיק את עצמו על אמו בכוחות עצמו, והוא צריך לגרום לה באיזו שהיא דרך להרים אותו בידיים מספיק זמן ביום (חיוני להתפתחות תקינה), אז הדרך שהטבע (=בורא עולם, אבל את זה היא לא אמרה...) גורם לזה היא להצריך את התינוק לינוק כמעט ברציפות לאורך היממה, כך שלאמא כביכול אין ברירה אלא להחזיק אותו עליה ולהניקו.

עם זאת, נשמע שאת חוששת שיש חוסר, ולכן חשוב לבדוק. הדרך הכי יעילה לבדוק היא לעקוב אחרי מה שהוא מוציא - כך אפשר לוודא שנכנס מספיק. אם יש שישה חיתולים רטובים היטב ביממה, ובגילו הוא אמור לנפק גם שלוש יציאות יפות ביום (לא כתם קטן אלא יציאה על אמת) - אם שני אלה בסדר, הכול בסדר, ואין צורך להטריד את עצמך בענייני חילבה וכאלה. שימי לב שתחושת מלאות היא מבחן לא טוב לכמות הייצור. שד רך זה תקין לגמרי. החלב ממשיך להיווצר ממש תוך כדי היניקה, וכמה שהוא יינק יותר - יהיה יותר חלב.

מה הכוונה מחסל תוך רבע שעה? האם הוא אוכל מצד אחד עד שמספיק לו ואז עובר לצד שני? אחוז השומן בחלב עולה ככל שההנקה מתמשכת, ולכן חשוב לא להעביר אותו צד באופן יזום אלא לתת לו להמשיך על אותו צד, כדי שישבע מהשומניות הגבוהה. עד שעוזב מעצמו. אם גם אחרי שהוא עזב מעצמו את השני הוא לא מרוצה, אפשר להחזיר אותו שוב לראשון, וחוזר חלילה. אלא אם כוונתך היא שהוא מתרגז ולא מוכן לינוק, ואז צריך לחפש מה הבעיה בכיוון אחר.

לפליטה אין משמעות. הוא יכול להמשיך לינוק.

אין לי ניסיון אישי עם חילבה ללא ריח, אבל מחברות שמעתי שעובד. אבל אין צורך לקחת סתם... נראה לי שהם גם די יקרים.

כמו שאמרתי - ב"ה אני לא חוששת שאין מספיק חלב. פשוט המצבים האלה שאני צריכה להעביר אותו משד לשד כל כמה דקות מבעסים קצת וגם מעיקים, כי אני אף פעם לא באמת בטוחה שהגיע הזמן לעבור... אז חיפשתי דרך לא להגיע אליהם. אבל אם את אומרת שככה זה ואין דרך לא להגיע למצבים כאלה (שקורים לנו אולי פעמיים ביום וב"ה לא בכל הנקה), אז אני מעכשיו בע"ה אהיה שלמה יותר עם זה!

ואם כבר אנחנו מדברות- יש לי שאלה שקשורה ללידות שאולי את יודעת:

יש מחקרים שמדברים על קשר בין קרעים לכיוון פי הטבעת לבין תנוחת הלידה?

אבל נשמע מאוד סביר שיש קשר. את יכולה לנסות לשאול בפורום לידה פעילה בתפוז - יש שם ידעניות גדולות.

תגידי, הפעמיים בערך ביום שהוא יונק עצבני כנ"ל הן בערב? (אצל רוב התינוקות ההנקות האינטנסיביות יותר הן בערב).

את צריכה להיות פעילה בפורומים הפתוחים זמן מה- לכתוב, להגיב, ש"יכירו" אותך.

זה אחד מהתנאים לקבל אישור כניסה לשם.

נסי לשלוח מסר לשירשור ולשיר השירים בהצלחה!

אולי הן עוד לא ראו..

לוקחת קצת מים , שמה בפנים קוואקר עם ט י פ ו נ ת סוכר (3 כפיות קוואקר , רבע כפית סוכר חום) וקינמון . הוספתי לזה תפוח מגורד , וגם שקדיה . הדייסה הזאת היתה להיט כל החורף .

נדמה לי שסולת זה גם טוב , אבל אין לי נסיון .

אפשר קינואה בתנאי שמבשלים את זה טעים .

בהצלחה!

יש רעיונות לעוד מישהי?

להרטיב את זה עם רוטב, הם אוהבים מאוד.

גם פירה יכול להיות מנת דגן, אורז מעוך.

בהצלחה.

פירה לא יכול להיות מנת דגן. זה מנת פחמימות למיטב ידיעתי.

ולפותחת השירשור-

בגיל שמונה חודשים כבר אמורים לאכול קצת אוכל מוצק.

קווקר נראה לי הכי מזין מכל סוגי הדייסות.

אז פשוט תבשלי דייסת קווקר לפי ההוראות הרגילות (מים וקווקר. סוכר או ממתיק אחר נראה לי מיותר בגיל הזה.) בסיר ותתני עם כפית.

דגן כולל עוד דברים, למשל גלוטן שהוא חלבון.

פחמימה =  רכיב שאולי יש גם בכמות סויימת בדגנים.

כמדברים על מנת דגן, מתכוונים למנת פחמימה..

ומנת פחמימה כוללת גם דגנים כפשוטו וגם תפוא ובטטה מהירקות.

ככה זה. זה ההגדרות.

לא יודעת מי המליץ לה על מנת דגן, אבל לזה הכוונה

היא הייתה יכולה להינתן עוד קודם, במקום תגובת ה"גברת חילזון..." שהייתה גם מזלזלת וגם לא מדויקת.

לתשומת לבך.

דגן זה פחמימה שונה מתפ"א.

תפ"א זו פחמימה ריקה.

דגנים (קוואקר, קינואה, סולת וכו') הם פחמימה מורכבת יותר, יותר משביעה ויותר בריאה, גם לתינוקות וגם לנו...

מדי, הוא עדיין לא מסתדר עם יותר מטיפה אוכל כל פעם.

חשבתי אולי יש דרך לשים לו בבקבוק.

אחרי שאת מבשלת את הקוואקר ניתן להשתמש בבלנדר(בלנדר סטיק עובד אצלי נפלא) שיהיה מתאים להאכלה בבקבוק

ישנם פטמות X (אני יודעת שיש לאוונט ומאם ובטח לעוד חברות) המאפשרות מעבר אוכל שכזה. עם הזמן תלמדי מה הסמיכות הנוחה לבקבוק, תמיד ניתן להוסיף מים רתוחים לדילול האוכל. בהצלחה רבה לכם!

צר לי אך את לא יכולה לדעת באיזה נימה כתבתי מה שכתבתי.

אז אל תעירי לי הערות כאלו, ככה אני ואצלי זה מתוך חיבה.לא זלזול חלילה במי שאני לא מכירה.

אני פשוט מבינה בתחום אז שלפתי את התשובה בלי להסביר למי שלא מבין את ההבדל.

קמח אורז וסולת לבנים, הם שווים לתפוא.

רק אם מלאים הם כמובן שונים ממנו.

ודייסת קווקאר לא תעשה טוב לבן שלך, עדיף לחכות עד אחרי גיל שנה,

זה לא טוב למערכת עיכול העדינה שלו.

נכון ש"מלא" זה בריא יותר, תלוי מתי ותלוי למי.

תינוקות נותנים הכל "לבן"

בהצלחה, נראה לי שאסיים כאן את תרומתי לאומה

לתפו"א יש ערך תזונתי נמוך מזה של קמח, אורז וסולת לבנים. לכן בטיפת חלב ממליצים לתת לתינוקות בטטה ולא תפו"א כי לבטטה יש ערך תזונתי גבוה יותר.

השרירים\עצמות שלהם לא חזקים וזה יכול לפגוע שם בהתפתחות של משהו.

אבל אפשר להחזיק כזה בחצי ישיבה שאז הגב בעצם נשען עלייך ואת מחזיקה עם היד את הגוף לאורכו שעמוד השידרה יהיה יציב ומושען על משהו.

שזה עלול לעודד אותם להתחיל ללכת לפני הזמן. שלב הזחילה הוא חשוב מאוד, וזה לא טוב כשתינוקות מדלגים עליו או מקצרים אותו יותר מדי.

כשעושים דברים קודם הזמן זה פוגע לא פחות מכפי שפוגע כשעושים דבר שזמנו פג.

לשאלתך הספציפית, השבה או העמדה של התינוק לפני שהוא בשל לכך יגרמו לו בעתיד כאבי גב ובעיות אורתופדיות נוספות.

בכלל, רוב בעיות אורתטפדיות של האדם הנם תוצאה של הליכה ישרה (כלומר על 2 רגליים),כך שככל שילדך יעבור למצב זה מאוחר יותר - כך יהיה בריא יותר...

שאלתי גם אחות בטיפת חלב וגם רופאת התפתחות ושתיהן אמרו לי שהבעיה היא רק כאשר התינוק שעון כך שהוא צריך לאמץ את השרירים שלו שעדיין לא מפותחים. אבל תינוק שיושב על אחד ההורים, שההורים מחזיקים אותו כך שהוא לא נדרש לשום מאמץ, זה בסדר.

כריות, כסא אוכל וכו' לא נחשבים כתמיכה מספקת ודורשים מהתינוק מאמץ שאינו בריא.

יש רק דרך אחת ויחידה להדבק מצהבתB וזה - דם.

במילים אחרות,בזמנינו, כשכל המחטים חד-פעמיים אם לא עשו לתינור עירוי דם הואיכול להדבק אך ורק מהאם הנגוע בזמן הלידה.

לתינוקות כאלה נותנים חיסון פסיבי, שנחשב לאחד הבטוחים ואחד היעילים בין החיסונים. כשנותנים אותו מיד אחרי הלידה הוא מונע את התפתחות הצהבת אצל התינוקות יפה מאד.

ב"ה

יקירה! כמה שאני מבינה לליבך!!
בהריון הקודם גם היה לי קטע כזה עם מזכירה שכנראה יותר מידי שחוקה במערכת הזו...

זה באמת פוגע וגם ככה כל ההורמונים שוטפים אותנו...

אך אני למדתי ממהריון הקודם להיות יותר אסרטיבית גם כשזה קשה.
לדעת להבהיר למזכיר/ה את הצורך בתור דחוף!! ושיקבע לך אפילו בין התורים.

אם צריך אפילו לאיים בלעזוב את הקופה או להתלונן עליו...
(לכל קופה יש מערכת תלונות...)

ב"הצלחה ורק בריאות!!

חוץ מזה, מרוב הדברים שנחתו עליך את ממש במתח ומצוקה רגשית.

אני מאד ממליצה לך לקחת - בנוסף לפרנטל  ולא במקום! - קומפלקס ויטמיני B לחודש-חודשיים.

וגם תאכלי אבטיח.

תרגישי טוב!

ההתפוצצות של האפנדיציט לא אמורה לפגוע ברחם, אבל זה בכל זאת מסוכן.

לאמא שלי היה אפנדיציט בהיריון ולא גילו את זה אלא רק אחרי הלידה, וזה כבר היה כמה שבועות אחרי שזה התפוצץ...

אפנדציט זה אחת מהסיבות שכן עושים ניתוח אפילו בהריון.

לי היה אפנדציט בהריון, ועד שהלכתי לבית חולים, ועד החליטו שזה באמת אפנדציט (מאוד קשה לאבחן אפנדציט בהריון) ועד שניתחו הוא התפוצץ ואני כמעט מתתי, ולמעשה זה היה בניסי ניסים שאני בכלל עוד בחיים.

אפנדציט שלא מטופל בזמן עלול להוביל חו"ח למוות.

(עד עכשיו היה ההפחדות, ומצטערת אם אני מלחיצה, מה לעשות זה דבר מסוכן, עכשיו צפירת הרגעה)

הניתוח הוא לא מסובך בכלל. ובחודש ראשון בודאי אפשר לעשות אותו בשיטה החדשה, בלי שצריך ממש לפתוח את הבטן, ואם התאוששות קלה בהרבה.

בסכ"ה אפנדציט שאובחן ומטופל בזמן זאת לא בעיה קשה בכלל

שתהיה רפואה שלמה

ניתוח אפנדציט כמו שכתבו לך לגשת לביה"ח.

בשורות טובות

הטיפול הוא אחד ויחיד - ניתוח.

הניתוח בשליש הראשון של ההאיון לא שונה מניתוח ללא הריון.

תזדרזי להינתח, כי כל דחיה מעלה סיכויים לסיבוכים, ח"ו.

שיהיה לך בהצלחה בניתוח!

ואנחנו נתפלל עבורך, שתראי ישועות גדולות.

לכל המתפללים עבורך בקשי שיתפללו שבוע: הסיבוכים מתפתחים בד"כ תוך שבוע מהניתוח. אם תעברי את השבוע הראשון לאחר הניתוח ללא סיבוכים - כל הסיבות לחשוב שיצאת מזה בשלום.

את יכולה להתחיל מעכשיו כל בוקר לשתות לימונדה 3 לימונים לסחוט עם מעט סוכר.

יש תה חליטת ילקוט רועים,יש גם משהו עם רימון.

בהצלחה!

הומאופתיה מצויינת ויש צמחי מרפא

חליטה מהמחיצות של הרימון

והכל בא בזמנו ובעיתו. אל תדאגי, את תיכנסי שוב בהריון , עוד מעט תכתבי לנו שאת מחכה לשלישי! בהצלחה!

גוף של אישה צריךלהתאושש והשתקם בין הריון להריון. לכן הקב"ה בחוכמתו ברא את המנגנון הזה שהנקה מונעת הריון. את צריכה לשמוח שיש מי שמשגיח על הבריאות שלך...

אז נכון שירדה קצת ההנקה, אבל אלא תהליכים שלא מתרחשים בין רגע. כמו שהרבה פעמים לא מיד כשמתחתנים נכנסים להריון, כך גם כאן.

הייתי ממשיכה להשתמש בסבון תינוקות גם אם הוא לא עושה פריחה, סתם כי הוא יותר עדין לעור גם אני משתמשת בו.

ולגבי האבקה- הבן שלי בן חודשיים ואני מכבסת לו עם בגדים אחרים (לא גרביים ולבנים) ואבקה רגילה סתם כי אין ליסבלנות לחכות שתתמלא מכונה

 1. אני משתדלת להשתמש כמה שפחות בסבון אצל הילדים. אני שמה כמה טיפות באמבט (רגיל) מלא. סבון נוזלי לתינוקות. 

כמובן, לא כולם רגישים כל כך. פשוט תראי איך זה אצלכם  

2. אבקת כביסה ללא רכיב ה"ביו", מתאימה לתינוקות. חלק מהתינוקות (והאנשים) עלולים להיות אלרגיים לרכיב ה"ביו" באבקת כביסה. אם אין ביו - אין בעיה. 

3. אני בעד כמה שפחות, וכמה שיותר מאוחר  

1) אם הסבון לא עושה לתינוקת פריחה או בעיות בעור אין חובה להשתמש בסבון תינוקות.
אך אני הייתי ממליצה כי עדיין העור שלהם עדין (עד גיל 3 בערך..) 
לי יש בקבוק גדול של סבון תינוקות של ד"' פישר וכל פעם ממלא לקטן. (למרות שכעת משתמשת עם סבון שיבולת שועל בגלל פריחה)

2) אבקת כביסה אני פחות מקפידה. מסביבות גיל שנה אני מכבסת לה עם אבקה רגילה, ועם בגדים שלנו.
אך מפרידה צבעוני לבן..
וכך גם מרכך. משתמשת בריח טוב ואחיד לכווווולם

3) אני התחלתי לתת במבה כמה שיותר מאוחר. שנה,שנה+ (למרות שיש שנותנים לפני) כי מעדיפה שתתרגל לאוכל בריא ולא לנשנש חטיפים. 
גם כיום, הקטנה בת שנה ושמונה והיא אוכלת שקית במבה אחת לשלוש שבועות...
לרוב אצל הסבתות..
לגבי מוצרי חלב אפשר כבר מגיל 8חודשים לתת יוגורטים, גבינות... חלב ממש התחלתי לתת מגיל שנה וגם לא הרבה..
אולי כי היא מעדיפה מטרנה.

1. סבון תינוקות הוא בד"כ אל- סבון כלומר כזה שמתאים לעור שלהם . סבון רגיל לא יעשה ריחה אבל בטווח ארוך פחות מתאים .

2. אבקת כביסה אנ מכבסת את הבגדים של הינוקת (בת 4 חודשים)  יחד עם שלנו כמעט מההתחלה. בדקתי בפעם הראשונה שזה לא גורם לה גירוי בעור ואז הכל בסדר. 

במכונות שאני שמה את הבגדים שלה אני משתדלת שים בגדים במצב די נקי (בלי כתמים קשים וכו') ואז קצת פחות א. כביסה.

אם אין רגישות לא. כביסה רגילה אני לא רואה סיבה לכבס בנפרד. (צריך המון בגדים וסתם כדי להיע למכונה נפרדת).

4. במבה עשויה מבוטנים שזה מאוד אלרגני מומלץ לא לתת לפני גיל שנה.

מוצרי חלב בחשיפה איטית- לבדוק שאין אלרגיה - אם אני לא טועה מגיל 9 חודשים.

בהצלחה.

א. לדעתי אפשר לרחוץ תינוקות ופעוטות עם מינימום סבון. הסבונים, גם העדינים, מלאים כימיקלים וזה לא משהו...בכל מקרה גם בסונים נוזלים היום הם יחסית עדינים, כך נראה לי.

ב. אני קונה עם הלידה חבילה של אבקה לתינוקות ומשתמשת עד שנגמר, וזהו.

אפשר גם להשתמש בכדור כביסה, למשל, וא צריך מעט מאוד אבקת כביסה, אם בכלל.

ג. לגבי במבה ומוצרי חלב. צריך להיזהר, כי שניהם אלרגניים ומשפיעים מאוד על מערכת הנשימה אצל קטנים וגם אצל גדולים. לי אישית יש שתי בנות עם רגישות במערכת הנשימה ופשוט אין לנו מוצרי חלב בבית, בטח שלא בחורף. (בטיפול בחדר מלח אמרו לנו "הלוואי שכל הילדים כאן היו מפסיקים לאכול מוצרי חלב. שני שליש מהבעיות היו נפתרות..). 

במבה אני מאוד משתדלת שלא יאכלו בכלל. בכלל, עדיף פירות מאשר חטיפים.

אני אישית מכבסת לה באבקה רגילה עם הכביסה שלנו,לדעתי הכרחי במיקרים שהאבקה הרגילה באמת גורמת לפריחה

אולי אפשר סבון נוזלי רגיל

 היא רק בת 8 חודשים שתכיר קודם מזון יותר בריא מבמבה

זה אומר שמופיעה שם תמונה של תינוק!

וזהו.

אם כתוב גם baby או משהו כזה, זה לתינוקות.

והם מעצבנים שהם שמים תמונה של תינוק ומבלבלים אותנו!

כפי שציינה בת 30 , הסבונים מכילים המון כימיקלים, בין היתר, חומר מקציף בשם סודיום לאורל סולפיט, בקיצור SLS שידוע גם הוא כמסרטן, וכן פרבנים.

• SLS: אשה שהתקשרה לחברה ידועה וציינה שהמוצרים מכילים את החומר המסרטן נענתה: "כן, אנחנו יודעים על כך, אבל איננו יכולים לעשות דבר בקשר לכך מכיוון שאנחנו צריכים מרכיב זה בכדי לייצר קצף. דרך אגב, גם משחת השיניים של קולגייט מכילה SLS בכדי לייצר את בועות הקצף", 

SLS    הוא דטרגנט גס מאד, וכאשר הוא בא במגע עם העור הוא עלול לגרום לדלקות עור,

       לאובדן שיער, לעצירת שתן, ונזק אפשרי להתפתחות העיניים אצל ילדים קטנים.

בתעשייה משמש חומר זה למטרות הבאות:

       1.        כמנקה רצפות במוסכים.

       2.        כמסיר שומן ממנועים.

       3.        דטרגנט לרחיצת מכוניות.

• אלומיניום: רוב הדאודורנטים מכילים אלומיניום, שתפקידו לסתום את נקבוביות העור ולמנוע הזעה לאורך שעות. ורק במיעוט קטן תמצאו "אינו מכיל אלומיניום". האלומיניום מיותר ורעיל ומסוכן, והמיקום של הריסוס בגוף רגיש ביותר.
• פרבנים: בשנים האחרונות רואים עלייה תלולה מאוד בסרטן השד בארצות המערביות, כמו גם יחס לא פרופורציונלי של סרטן בחלקי השד הצמודים לבית השחי, מה שיכול להצביע על קשר לאורח החיים המערבי. משפחת הפרבנים הם משפחה של כימיקלים המשמשת ברוב מוצרי הקוסמטיקה כולל דאדורונטים ו- antipersipant הנמצאים בשימוש יומיומי ע"י רוב האוכלוסיה בעולם המערבי. פרבנים נמצאו כחודרים לגוף ואף נמצאים בריכוזים גבוהים יחסית ברקמות סרטניות בשד. הפרבנים הם מולקולות הדומות בתיפקודם לאסטרוגנים אך עם פעילות נמוכה יותר, בנוסף נמצא כי הפרבנים פוגעים בפעילות אנזימים בעור ועל ידי כך גורמים לעליית ריכוז האסטרוגן הפנימי באזור העור. אסטרוגן בריכוזים גבוהים נמצא קשור באופן ברור להגדלת הסיכון להיווצרות סרטן השד. לאור ידע קיים זה, השימוש היומיומי בדאודורנטים המכילים פרבנים ולבטח בתוספת של חומרים המונעים הפרשת זיעה וזיהומים,  עלול להתגלות בשנים הבאות כמעלה את הסיכון האפשרי לסרטן השד.

שהיא מחייכת בידים שלי ורואים שזה לא רפלקס.

וגם לתת בקבוק בגיל צעיר כזה זה הימור (אני זוכרת נכון שמדובר בפיצפונת ממש?)

מה המניע שלך? למה את רוצה לשאוב?

וכל השאר לינוק זה כזה הימור? זה כל כך קצת לעומת היניקה.

אני רוצה לצאת פעם בשבוע לסדנה לחינוך ילדים...... זה רק ליתר בטחון

בכל אופן- זה תלוי בתינוק/ת.

אם מעל חודש וחצי בדר"כ זה כבר לא משפיע.

זה ממש לא נורא.

זה בטח לא פוגע לך בחלב, זה רק יגביר ייצור.

לגבי ההנקה, זה באמת תלוי בתינוק/ת אבל אחרי גיל חודש וחצי- חודשיים, כפי שנכתב, זה לא ישפיע יותר מדיאם בכלל.

תהני מהיציאה ומההתאוורות!