פורום הריון ולידה (עמוד 5203)

הנקראים בשם צירי ברקסטון ולתת לזה לעבור...

 

ויש פה אשר אומרות שאפשר להתאמן על אותן הצירים לקראת הלידה בנשימות וכו'.

 

בהצלחה ותרגישי טוב!!

ממליצה על שתיה מרובה ואם עדיין ממשיכים התכווצויות להגיע לרופא ולהיבדק.

עובר בשינוי תנוחה? התאמצת?

אם זה לא מפסיק גשי להיבדק.

בשורות טובות.

והמשכתי לנוח עד הערב..

כנראה באמת מחוסר שתיה

 

זה לא היה בדיוק התכווצויות, אבל זה הרגיש כמו בתחילת הלידה הקודמת.. מין כאב כזה שבא בגלים+רעידות בכל הגוף+עירפול במחשבה..  זה צירים.. נכון?

צירים אמיתיים לכל אחת זה שונה מאחת לשניה, זמן הצירים, תאריך הלידה וכו'

 

יש כאלה גם שאין להן בכלל צירים מדומים !!

 

מאחלת שיהיה לך בעזהי"ת לידה מהירה וקלה ותצאי בידים מלאות ובריאות !

נשמע שזה עדיין לא הצירים הסדירים.אין אפשרות לנבא כמה זמן יקח.חשוב בשלב זה לנוח לאגור כוחות,לשתות הרבה,לשים לב לתנועות עובר.חשוב שתדעי שכל ציר גם הלא סדירים עושים את העבודה.
בהצלחה

נשמע צירים מדומים או שלב לטנטי=ראשוני..

אין לדעת כמה זמן זה ייקח..יכול להיות שעות עד ימים ואפילו שבועות.

חכי שיכאב יותר יהיה סדיר לפחות כל 5 דק' ציר באורך של דקה במשך שעה..

בשורות טובות.

אני מאד מחכה שיגיעו הצירים האמיתיים. כבר אין לי סבלנות!

 

אגב, זה אולי נשמע לכם מאד מוזר, אני לא מרגישה שאני לחוצה או מתוחה לקראת הלידה, דווקא רגועה מאד ואופטימית. זה קורה גם לכן? במיוחד שמדובר בלידה הראשונה.

 

אם זה בן או בת ותשמחו לכבד בדרך שלכם..וזה לא יהיה נעים לכם אם ילחצו עליכם או יכבדו ושזה בדר"כ יוצר רק אנטי.

בשעה טובה... ואת פשוט מדהימה שאת רוצה לכבד.

הם לא ידעו אם זה בן או בת וזה לא עזר..

וכן .. לא חייב לקרוא על שם סבסבתא..
את האמא את המחליטה..

אולי לא הגדרת נכון את השאלה? מה זה משנה במקרה שלכם מתי לספר?

 

לומר איך זה קשור לסבא ולסבתא.. תשתמשו ביצירתיות ובהרבה מעוף.. אפשר להגיע מכל שם למה שאתם רוצים.. (אפילו לומר שזה על שם תכונת אופי מרכזית בסבא/סבתא) וככה כולם מרוצים

אני חושבת שרק אם תהיי החלטית ונחרצת מספיק להגיד מיד שלאף אחד אין זכות להחליט בשבילכם איך לקרא לתינוק- פשוט יעזבו אותך במנוחה.

 

אם את מרגישה שלא, פשוט אל תגידי, כי בכל מקרה אני מבינה שהם לא ישתתפו בשימחתכם אלא ישר ילחצו וכו'

הבעיה היא באמת לא השם שניתן- זו החלטה שלנו בלבד ולא נשנה אותה בגלל לחץ.

(ד"א- לקשר את השם בצורה כלשהי לסבים לא יעזור- בן דוד שלי כבר ניסה...)

הבעיה היא הלחץ עצמו.. בא לי לספר כבר למשפחות שאני בהריון, אבל מרגע שאני אספר יתחילו ללחוץ עלי ולשגע אותי.

אני לא מספיק אסרטיבית אבל אולי באמת אגיד לבעלי שיבהיר להם מהתחלה שיעזבו אותנו בשקט עם השם.

נראה לי שאם הוא יגיד זה יותר יעזור..

חנוכה שמח ומאיר!

ורק אחרי הלידה תחליטו על שם. 

אפשר להגיד מראש, אנחנו יודעים שאתם רוצים שנקרא ע"ש סבא/סבתא וכו', אבל אנחנו נקבל את ההחלטות שלנו לבד. 

 

תספרו מתי שאתם רוצים. אבל תבהירו דבר נורא פשוט. כשהמשפחה שלכם ילדה אז הם קראו מה שהם רוצים למי שהם רוצים. עכשיו אתם בדבר הזה וזכותכם להחליט כי זה תורכם. פרט לכך אפשר להבהיר באופן חד משמעי. שכל התערבות תביא לתוצאה הפוכה. שיהיה בהצלחה. 

אין הברכה שרוי'ה אלא בדבר הסמוי מן העין, ואם הקב"ה הסתיר אין צורך לפרסם.

 

השמות הם נבואה קטנה של ההורים ואין להתערב בזה.

מספרים כשרוצים ומחליטים שזה נכון עבורנו!

ראשית ישר כוח על הרצון שלך לכבד ולתת את הכבוד לכל אחד,

אני מאוד מבינה אותך אצלנו הלחץ הוא על הסנדקאות, הצעתי לך היא לומר בשמחה גדולה על ההריון ולהנות מכך שכולם שמחים בשמחתך,

ובעניין השם- לכל צד תגידו שאתם מאוד רוצים לקרוא על שם...ולא יודעים מה תעשו כי בצד השני יש...

אני חושבת שברגע שתתני  לכל אחד תקווה שזה יכול להיות השם שהם רוצים (כי זה גם מה שאת רוצה) ואתם רוצים רק לראות את הילד ואז להחליט מה מתאים לו, הם גם ירדו ממכם וגם יבינו אם בסוף זה שם אחר.

אני מרגישה שבמקרה של אחותך שבו היא אמרה שהיא לא תקרא בשם הרצוי - זה פתח פתח למשא ומתן וללחץ שהופעל עליה, אבל במקרה שלך בו את רוצה את מה שהם רוצים- אין סיבה ללחוץ.

 

בשעה טובה ובידים מלאות. 

א. תתפללו על זה!

תודי לה' על ילדייך ועל ההריון ועל המשפחתיות המורכבת והמורחבת...

תודי על המורשת וההמשכיות.

תודי על האכפתיות של כולם - הלואי שאותך יזכרו בעוד שלשה דורות כאישיות מדהימה ונפלאה.

תפרטי בתפילתך את מצוקתך וכן בעלך ותבקשי מה שאת רוצה - יחסים בלי לחץ וכו'. ושה' יאיר לכם כיצד לנהוג בסיפור ובקריאה.

ב. בטרנד של כל העבודות הרוחניות יש אפשרות לצייר בדיות בשקט ובנחת - תעצמי עיניים, תשבי לכתוב, תרקדי - איך שתרצי:

 

• ראי ממש איך את נינוחה ושלוה. אסרטיבית במידה יפה ולא תוקפנית ומכווצת.
• ראי ממש לפרטים איך את ניצבת מול ההורים .
• ראי את השיחה. את הבעות הפנים.
• ראי איך את מביאה את הבשורה ואיך את מודיעה על עניין השם. אולי רק מקשיבה אולי מתדיינת, מתייעצת.
• ראי את עצמך במצב האופטימאלי והנינוח והשמח.
• מה את אומרת וכיצד.
• מי את רוצה להיות?
• מה את רוצה להביא איתך כמתנה לאשים שתפגשי שם.
• האם זה בטלפון או פנים אל פנים?
• כיצד מגיבים השומעים? - מאירים פנים? מקשיבים? ענווים? מקבלים? שמחים? צוהלים? מחבקים? נפתחים?

 

הכל את קובעת ע"י ציור הדברים ובונה את המערך הפנימי שלך תוך כדי חיוביות ואמון בטוב.

 

לא אאריך יותר - על זאת הדרך תרגלי .

 

מזדהה מאוד עם הרצון לא להגיע מוקדם מדי - מהרבה סיבות.

אין פרק זמן קבוע שעובר עד לפתיחה 10, ואין אף שיטה שתבטיח במאה אחוז שתגיעי ברגע האופטימלי. אבל ליותר נשים קורה שמגיעות מוקדם מדי מאשר מאוחר מדי.

מה שמקובל להגיד - כשלמשך כשעה יש צירים באורך של דקה אחת לחמש דקות - זה הזמן לצאת. אם בית החולים קרוב, הייתי מושכת בבית יותר מזה. אם זו נסיעה ועלולים להיות פקקים וכו' - זה כבר עלול להיות טיפה מלחיץ.

אפשר גם להגיע, להיות ליד בית החולים או אפילו בתוכו, ולא להיכנס לחדר הקבלה. להסתובב עם הבעל באזור, מתוך ביטחון שגם במקרה חירום - את כבר במקום הנכון.

לי היו שתי לידות שהלידה התקדמה פתאום מאד מהר, כך שאני לא חושבת שיש בזה כללים. בלידה אחת היו לי צירים כל 10 דקות למשך כמה שעות, וחשבתי שיש עוד המון זמן, כי ראיתי שזה לא מתקדם. ופתאום זה התקדם מאד מהר, ותוך פחות משעה ילדתי (מזל שהזמנו אמבולנס כי היה שבת ופחדנו להסתבך עם הרכב, אחרת בלי האמבולנס אני לא יודעת מה היה קורה....).

בלידה אחרת התחלתי להרגיש צירים כל 6 דקות, וגם זה התפתח מאד מהר, ותוך כשעה ילדתי.

אני לא רוצה להלחיץ, אבל סתם לחכות בבית זה לא בטוח כדאי. עדיף ליסוע לבית חולים ולדעת מה מצבך, גם אם יחזירו אותך, מאשר לא להספיק להגיע בזמן, וללדת בסביבה לא מתאימה ללידה. 

בכל זאת בפועל יותר נשים מתחרטות על שהגיעו מוקדם מדי וזה פגע בהתקדמות הלידה שלהן, מאשר להפך.

אבל הסיכון למצב ההפוך - תמיד קיים.

זה המצב, וכל אחת תבחר איזה סיכון מפחיד אותה יותר.

ובסוף ילדתי בבית לפני שהספקנו לנסוע...

המלצה קריטית, אם נוסעים בשבת, ולא משנה אם יש צירים כל 15 דקות או כל 5 דקות, להזמין אמבולנס!! 

אנחנו נסענו באמבולנס (אחרי לידה אמנם), והסתבר במוצ"ש שהיה לנו פנצ'ר ברכב...

לבקש להסתובב כדי שהפתיחה תתקדם

+טיפ: כדאי לשאול את אמא איך היו הלידות שלה. לרוב זה נותן לנו רמז לאורך הלידה שלנו. בהצלחה!

ממני שילדה 2 בלידות ארוכות מאד ו-2 בלידות חפוזות... (1 בבית )

מהרגע שיש צירים סדירים ללכת להיות באיזור של הבי"ח... שליתר ביטחון תוכלי לקפוץ לשם מיד

אני הייתי בבית עם צירים כל רבע שעה לא חזקים ופתאום נהיה לי צירים כל 2 דקות עם לחץ וקראתי לאמבולנס אבל לא הספקתי להגיע בדיוק לחדר לידה אלא בכניסה למיון נשים ילדתי על האלונקה... (מזל שהיתה מיילדת במיון ככה שהיא ילדה אותי ולא הפרמדיק)

מה שמקסים בלידה שאין כמו זה לדוגמת "ישועת ה' כהרף עין" אין מקום בכלל ליאוש או משהו כזה. תוך שניות. (!!!) הכל יכול להתהפך לטובה. רק אתמול חברה שלי ילדה אחרי שיום שלם הייתה עם צירים צפופים אבל פתיחה רק של 2.5 (יום שלם!) וכשרצו לקרוא למרדים בדקו שוב (אחרי 5 דקות מבדיקה קודמת של 2.5) ופתאום פתיחה מלאה! ישועת ה' כהרף עין! אני בטוחה שייש פה מלא בנות עם לידות כאלה ולי עצמי היה כמה מהלידות דומות. שיהיה בשמחה

אי אפשר לדעת כמה זמן יקח מפתיחה 2-3ס״מ עד פתיחה7ממליצה להמתין עד לצירים של כדקה כל 5דקות.
חשוב מאוד לשים לב למרחק שלך מביה״ח.
אפשר להגיע עד לאזור ביה׳ח ולא לעלות להיבדק.
לא ציינת איזו לידה את ,ההתקדמות היא שונה בין לידה ראשונה ללידה חוזרת.

מה המרחק מביה"ח?

אני הסתובבתי חודש עם פתיחה של 2.5 בלי צירים ב"ה.

 

ולעמוד עם הפנים אלייך ולא לכיוון הרגליים

שבה כל הלידות היו בשכיבה...

היום כשיש לידות בכל מיני תנוחות שונות ומשונות - זה לא ממש עובד.

(אני לא האנונימית הראשונה, רק מגיבה בשרשור)

גם בכריעה, וגם בעמידה על 6

 

פשוט לסכם את העניין מראש שלא יהיו תקלות..

בשלב הלחיצות, שזה השלב היחיד שתהיי חשופה, את תהיי כל כך מלאת אדרנלין שלא יהיה איכפת לך מי מסתכל העיקר שייגמר כבר! 

וגם אני בעד שתדברי עם אמא שלך על זה לפני (אולי אפילו עכשיו ממש?) כדי לא תתעסקי עם המחשבות והפחדים לגבי זה בזמן הצירים-זה יכול לעקב את הלידה..

באופן כללי, מהנוכחות של אמא שלי בלידה. לכן בלידה הראשונה לא ממש רציתי שהיא תהיה. בלידה השנייה (פג) פשוט התקשרתי אליה בהיסטריה כשהיינו בדרך לבי"ח, לא חשבתי על זה בכלל. היא הצליחה להגיע בזמן ובסוף - זה היה ככ טוב! היא ממש הצילה אותי בלידה (עזרה לי גם פיזית וגם נפשית). 

ברור לי עכשיו שאני רוצה אותה בלידה הבאה בעז"ה לידי. על ענייני המה יראו וכו - אני פשוט לא חושבת, מנתקת את עצמי מזה כי זה נראה לי באמת כבר ככ לא העניין. ד"א - ככה אני מתייחסת והתייחסתי גם לכל מיני סיטואציות אחרות בסגנון - ועלי זה מאוד מקל. פשוט חושבת על העיקר ולא על כל הדברים הטפלים. צניעות זה דבר מאוד מרכזי, אבל לא בסיטואציה הזו. ככה אחרי הלידה גם לא הזיזו לי הרופאים שבדקו אותי. בהצלחה!

שהיא תדע בבירור שזה רצונך, וזה פשוט יהיה באחריותה, לפי הנסיבות שייווצרו והתנוחה שתהיי וכו' - למצוא את העמדה הנכונה כך שתוכל לעזור לך בלי להביך אותך.

את צריכה להרגיש חופשיה בלידה, וזה אפשרי אם תסמכי עליה במאה אחוז שהיא מודעת לגבולות הפרטיות שלך ומכבדת אותם.

לי, למשל, בזמן לידה היה מפריע לי כפליים מבזמן רגיל אם הייתי חשופה מול אמא שלי.

בזמנים שונים ועל אחת כמה וכמה בזמן כזה!!

 

אם קשה לך עם האם, תקחי דולה ותציבי לאמך עובדה גמורה:" לקחתי אמא דולה אם את רוצה תהיי נוכחת באזור אבל מהדולה בקשי לכסות כאשר היא נכנסת וכו'".....(לא נראה לי שנותנים יותר מנוכחות אחת, באזור חדר לידה. יכול להיות שאני טועה בענין...)

 

ואז אולי ממילא האם תסוג מהעמדה.

 

שתלדי באמת בקרוב ושיהיה לך לידה קלה ומהירה ותצאי בידים מלאות ובריאות!!

 

 

 

 

 

 

בעל ודולה/ אמא ודולה/ אמא ובעל... 

לא יותר מ-2 כי זה מפריע ליולדת...

היא גם ראתה את הראש הקטן שלו לפני... וזה נתן לה כל כך הרבה נחת... וגם לי זה היה מצוין!!

לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה...

את יכולה לבקש מה מיילדת לכסות את המקום,אבל אני חושבת שכדאי לך לדבר מראש עם אמא שלך שחשוב לך שלא תסתכל למקום.שתיהיה עם הפנים אלייך.

כמו הבעל שתעמוד לצידך ליד הראש,וגם לבקש מהמיילדת לדאוג לצניעותך כמה שאפשר.

ולעשות תיאום ציפיות עם אמא.

עד שבוע 28.

אבל אפשר תמיד לעשות..ועדיף בזמן

בשורות טובות

בשע"צ אין ביות מלא אלא אם כן את והנשים שאיתך בחדר מסכימות.

שער"צ לא התערבותיים. ממליצה בחום על שער"צ

איך החוויה שלך מהלידה? את מרגישה שזה היה טוב או לא?

איך התמודדת כל השעות האלה עם צירים, פיטוצין, מוניטור ונוזלים מן הסתם - ובלי אפידורל? נתנו לך להסתובב קצת?

בסה"כ החוויה חיובית! קיבלתי תינוק קטן ומקסים! לא היה קל.. אבל ברוך ה' אני אחרי..

ולא. לא נתנו לי להסתובב. הייתי מחוברת גם למוניטור וגם לכמה שקיות נוזלים כל הזמן.. יכולתי לכל היות לזוז קצת במיטה..

אמא שלי הייתה איתי ועזרה לי עם נשימות.. ואני לא טיפוס שצועק ככה שהייתי שקטה כל הזמן.. הנשימות מאד עוזרות 'לעלות' על הצירים..

כל הכבוד לך..

כמה כוח יש לך,חג שמח

תודה על השיתוף..

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה...

שפע של חלב 

איזה סיפור ! ממש גיבורה שהחזקת מעמד כ"כ הרבה זמן!!

 

המענין פה, שזה היה לידה שניה עם כ"כ הרבה שעות איזה סבל.....

 

שתגדלי אותו לחייל ירא שמים ולמדן ושיהיה לך ממנו נחת יהודי אמיתי!!

וגם- את העיקר שכחתי (בתגובה הראשונה)! תודה ענקית למשתתפות הפורום, ובעיקר ליפעת ויוקטנה שעזרו וענו על כל השאלות...

כיף שיש פורום כזה!

חנוכה שמח!

איזה כיף! נשמע שיש לך המון כוח.

אני הייתי משתגעת לשכב כל הזמן הזה ולהרגיש הכל...

שתזכו לגדל אותו (ואותה) בקלות, בשמחה ובבריאות.

 

רציתי לשאול משו: גם אני אחרי קיסרי ובע"ה לפני לידה שניה. נורא מקווה ומתפללת לרגילה.

גם הרופאה שלי וגם בבי"ח אמרו לי להגיע על הציר הראשון. לא לחכות בבית בכלל.

זה נשמע לי מטורף כי כבר כמה שבועות יש לי צירים מוקדמים, ואם הייתי באה כל פעם לבדיקה, לא הייתי יוצאת בכלל מהבי"ח.

 

איך ידעת שאת יכולה להשאר בינתיים בבית? לא אמרו לך לבוא מיד בגלל הניתוח?

לא. הרופא שלי אמר שאני אלד רגיל..

יכול להיות שהסיבה היא סיבת הניתוח בהריון הקודם.. למה ניתחו אותך? אצלי זה היה מצג עכוז.. בהיריון הזה היה מצג ראש ככה שלא היייתה בעיה... יכול להיות שאם סיבת הניתוח הייתה משהו אחר כמו מצוקה עוברית או מבנה שלך אז צריך לבוא מיד...

זו חייבת להיות הרגשה מדהימה - לידה רגילה אחרי קיסרי

מזל טוב!

אני את שלושת ילדי ילדתי ב 42.... או ליתר דיוק 41+6

גם שלי!

אפשר לדעת איך חישבו לך?

כי לי התאריך שנתנה הרופאה והתאריך שיוצא במחשבונים לא זהה.

בסד

שיהיה בקלות ובנחת...
את הבכורה שלי ילדתי ב41+4, את הקטן ב40+3. ובלידה שלו, שכבר התחננתי שיצא, בעלי הצדיק לחש לי: חכי, הוא רק צריך לסיים את המסכת...

אל תדאגי, שבעז"ה יצא בזמן בטוב והראוי לו בקלות ןבבריאות לו ולהורים היקרים!!

39+2 ו39+4...

ערב פסח 

אבל ממש לא ציפיתי... חשבתי הריון ראשון לוקח זמןןןן אבל לא דווקא..

לי יש עוד זמן בעזהי"ת......  (הריון ראשון

 

אבל כ"כ שמחתי לשמוע..!!!!!! שיהיה בקלות בעזהי"ת ובידיים מלאות!!!!!!!!!!!!!

בדיוק ביום של התל"מ אז אם זה יתרחש..

נפוץ מאוד בהריון, ואחת מההשפעות של חוסר כזה זה ירידה ביכולות הקוגנטיביות.

למעשה לי יש תאוריה שמחסור בB12 הוא הגורם לתופעה הידועה בתור טמטמת הריון.

לכווולן

שברכת את כולן כן יהיה לך מלא הטוב ובכפליים!!

 

וחג חנוכה שמח לכולן

ב"ה

 

אמן ואמן על ברכותייך החמות לכולן בעזרת ה'!

לכווווללללננוווו))
שהאור החנוכה יאיר לנו כל השנה בעזרת השם.

אמן אמן אמן אמן ברכה שיוצאת מהלב נכנסת ללב כל כך בשמחה. ברכות יחולו על ראשך!

 

ובדיקה ביתית הייתי ממליצה לחכות לאיחור של יומיים לפחות. 

אם אין הפריה - הוא יורד בחזרה. אם יש הפריה - הוא נשאר גבוה.

אבל נראה לי ש37+2 זה גבוה מכדי לייחס לביוץ. הייתי יותר חושדת בווירוס... העלייה בחום היא די מינורית, ולא פשוט לתפוס אותה (צריך מדחום מדויק, שעת מדידה קבועה ועוד).

 

עכשיו 17, ממחרתיים מתחיל 18

 

• את מתחילה את ההריון בשבוע 0 או 1? השבוע הראשון הוא 0+3, 0+5 וכו' - אבל זה נחשב שבוע ראשון, אף אחד לא סופר את השבוע הראשון כשבוע 0...

 

• כשילד בן שנה וחודשיים הוא בשנה השניה של חייו, נכון?

 

• כשאומרים שהתאריך הוא בסוף שבוע 40, הכוונה אצל הרופאים היא 39+7, (תבדקי אצל הרופא מתי התל"מ, ותווכחי...)

 

• כשמגיעים לחדר לידה בשבוע 40+2, הם רושמים שבוע 41

 

צריך עוד כמה משפטי הגיון ע"מ להוכיח את זה? 

הגעתי בשבוע 39+4 ורשמו בכל מקום 39...

פשוט כשאני מגיעה לפעמים לכל מיני בדיקות שואלים אותי באיזה שבוע אני וכל פעם התלבטתי מחדש... עד עכשיו עניתי לפי התשובה של האנונימית.. ונראה לי שאם זה מחלוקת אמשיך כך (לא שזה כזה קריטי, אבל סתם התחשק לי לדעת..)

הוא מתכוון לשאול "כמה שבועות השלמת". זו השאלה שמעניינת את הרפואה. על-פיה נקבעים הפרוטוקולים וכו'. אז נכון, הניסוח לא לוגי, כפי שהסבירה והדגימה יפה האנונימית למעלה, אבל מהרבה מאוד ניסיון - זה המידע שרופאים רוצים לקבל. כשאת אומרת להם גיל הריון מדויק, נגיד 16+6, הם רושמים "שבוע 16". אז אפשר לבלוע את חוסר הדיוק, ולענות ככה מראש.

תתפללי חברה, בע"ה לא תצטרכי. עד מחר הרבה דברים יכולים להשתנות.

בקשר לאפידורל- אני לא יודעת מה זה אומר ללדת בלי אבל אני מאחלת לכולן להצליח לעבור בלי. ולך- שיהיה הכי בקלות שאפשר- שבכלל לא תרגישי בחיסרון בע"ה.

 מתי בעלך חוזר.?  חיבוקים!

ןלקחתי גם בהריון הקודם, וזה אולי מה שהביא לי ילד חי סוף סוף

אני שומרת את כל הזריקות המשומשות בשקית מיוחד וכל יום אני מסתכלת על השקית שמתמלאת ואומרת בכל יום - "כל זה שווה ילד חי

בעלי ממש רוצה לזרוק את השקית בפח, אך אני לא מרשה לו, זה נותן לי כוח לראות את המאמץ מול עיני שאני עושה בשביל ההריון/תינוק

 

אם אכן את תצטרכי לקחת זריקות אני כאן לטיפים איך להזריק וכו'...

 

שולחת לך חיבוקים וכוחות

 

בקשר לאפידורל, תדאגי שתהיה לך דולה  שלתעזור לך בזמן הצירים

תחשבי עליך ועל העובר שלך..שאת מעניקה לו חיים ושומרת עליו.

הפחד מובן וגדול...קודם כל חיבוק ענק וגם 

חכי למחר אל תקדימי את המאוחר והקב"ה בע"ה יתן לך כוחות..

לגבי לידה בלי אפידורל זה לא סוף העולם מנסיון של 3 לידות,ממליצה שיהיה לך תמיכה

שוב חיבוק ואני כאן גם בפרטי..תעדכני מחר. ותחשבי על הבייבי

 

מקווה שלא יהיה צורך, ובהצלחה אם כן.

 

מה שכן חשוב לי לכתוב, לגבי האפידורל. אפשר להסתדר גם בלעדיו.

במיוחד אם את יודעת מראש שלא תוכלי לקחת.

תלמדי יותר על הדרכים הטבעיות להרגעת הכאב, כל התנועות והנשימות שיכולות מאוד לעזור לך.

יש גם אמצעים אחרים שעוזרים, גז צחוק לדוגמא.

חבל להתייחס לזה כאל סוף העולם, וכדאי מאוד להגיע כמה שיותר מוכנה.

 

עברתי 2 לידות בלי אפידורל, וזה בהחלט אפשרי.

אומנם כל אחת חווה את זה אחרת, אבל לי זה היה נסבל, ואם את חוששת כ"כ חשוב שתשמעי גם את זה.

הרופא שלח אותי לבדיקות אגרגציה.

אז כרגע אין תשובה.. ואני ממש מפחדת שכל יום שעובר- אני והעובר בסיכון.

 

אאלץ להמתין בסבלנות, ולהתפלל לשזה שה' ישלח את השליח הנכון..

אם את עדיין לא שבוע 7 עדיין אין סכנה

הבדיקה בשבוע הבא, והתוצאות עוד 5(!!!!!!!!!!) שבועות.

מה עושים??

והטמטמת הריון נכנסה לפעולה ושכחתי ללחוץ אנונימי.

לא נורא, זה ניק חדש כי את הקודם לא אהבתי אז לא מכירים אותי, וכנראה שאחליף גם את הנוכחי אחרי הפאדיחות שעשיתי הרגע.

לי הסבירו שהבעייתיות מתחילה כשמתווצר השלייה ,שבוע 7 או 8

גם לי אמרו שייקח כחודש לתוצאות ובסוף לקח שבוע וחצי

את יכולה לפנות למרפאה/רופא משפחה שלך שייצרו קשר עם המעבדה וירשמו על הבדיקה דחוף

ואת יכולה לשאול את הרופא שלך אם לקחת את הזריקות בכל זאת משבוע הבא אפילו לפני התוצאות, הן אינם מזיקות למי שלא זקוקה להן . (לי אין קרישות ייתר ואני מזריקה בכל זאת )

דמי השתתפות 20 שקלים

לא שווה את זה

שהוא מה שגורם לה להיות יעילה מאבד את יכולת הפעילות שלו בתאריך שפג תוקפו.

יאני לא יודעת אם השינוי של החומר הוא מסוכן או לא.

דוד שעובד כאח בבית חולים, ואשתו כמשווקת תרופות (מטעם חברת התרופות, מתמצאת היטב בנושא)  אמרו שאין בעיה להשתמש גם לאחר שפג התוקף רק היעילות פוחתת.

 

והקאתי אח"כ סיוט..

מאד לא מומלץ

מתרופה שפג תוקפה

מצטערת שאין לי תשובה לשאלה המקורית.

שוב 7 עד הבוקר כמובן עם הפסקות הנקה באמצע כל 3 שעות.

הסבירות לסיים לידה בניתוח קיסרי עולה בעשרות אחוזים (כמעט פי 2) מאשר בלידה ללא זירוז.

אני חושבת שכדאי להיות ממש בטוחים שצריך זרוז. נצתונים אובייקטיביים, ולא סתם תאריך.

 

לכל אחד תופעות לוואי משלו.

פיטוצין ניתן בטפטוף לווריד, זירוזים אחרים פועלים דרך הנרתיק, יש גם משהו שבולעים, כל מיני.

את שואלת כי דיברו איתך על זירוז?

עברתי 2 לידות עם זירוז (מסיבות מסיבות מיוחדות)

 

הזירוז הראשון שעברתי עם פיטוצין שמביא לצירים כואבים  וצפופים אך עם אפידורל זה נסבל ותוך כ5 שעות הייתי אחרי הכל

 

בלידה האחרונה גם עברתי זירוז אך עם כדור לנרתיק, לא זוכרת את שמו, אך הוא עשה את שלו ולא הייתי צריכה פיטוצין ב"ה וגם תוך כ5 שעות הייתי אחרי הכל

 

אם אין סיבה רפואית מובהקת לזירוז ,זה באמת לא מומלץ ואם את כן חייבת לעבור זירוז קחי איתך דולה שתעזור לך קודם קבלת הזירוז ,להגיע עם נתונים של לידה בדרכים טבעיות 

 

יש סטריפינג- המיילדת רופא מגדילים את הפתיחה ע"י הידיים בדר"כ מדובר כשהפתיחה קטנה. זה עלול לגרום לדימום וזה כואב באותו רגע זה לא תמיד עוזר.

יש פקיעת מי שפיר-בעזרת פוקען פוקעים את שק מי השפיר,מומלץ לעשות זאת כשהראש מבוסס באגן, בפתיחה גדולה יחסית. אח"כ הצירים כואבים יותר וזה בדר"כ מזרז.

יש פיטוצין,זה כימי דרך הוריד או השריר. זה לקוח מתוך ההורמון אקסוטוצין..בלשון העם פיצוצים  מביא צירים כואבים ממליצה לקחת אפידורל..

ההשלכות של זירוזים לידות מכשרניות,מפל התערבויות וניתוח קיסרי.

יש גם השראת לידה שזה טבליה דרך הנרתיק וכו'..לגרום לפתיחה/מחיקה.. ואח"כ עוברים לזירוזים שכתבתי למעלה.

לא כדאי סתם להתחיל בזירוז אלא אם כן יש חס וחלילה רעלת הריון או IUGR וכו'...

 

בס"ד

 

כרית של מילגה. מפנקת ממש... אין לי מושג מחירים. תראי באתר שלהם.
 

המחיר הוא בערך 300 ש"ח

http://group-e.buy2.co.il/group-e/DailyDeal/Offer/b5ffab61-2628-4f6d-8915-d6068fffadc4

 

אם כן באמת שאין לי בעיה שתורידו את זה , אין לי שם אחוזים....

התכוונת יֵרָאֶה - כמו שנאמר בעקידה?

אהה... ויש כל מיני שמות שקשורים לירושלים או לארץ ישראל כמו יהודה, נווה, ציון, אריאל, דוד, שלם, גלעד, עדן, ומה שכתבתי קודם זה יֶרָאֶה. 

 

אולי גם עמישב/אלישיב קשורים קצת..

בעיקר כאלה שממוקדים בארץ ישראל עצמה (לא עם ישראל, לא ירושלים או הר הבית, לא מקומות אחרים בארץ).

תודה!

 

אני מצטרפת למה שאמרה שביב. למה לא ישראל? לדעתי זה שם מאד עוצמתי ויפה.

לתת 2 שמות, כך שראשי תיבות יהיו א"י

לבת שלו קראנו אסתר יסמינה מסיבות אחרות, ואז הרב של בעלי שם לב לראשי תיבות

וגם [אם] א'שכחך י'רושלים ת'שכח י'מיני

ואני לדודי ודודי לי.. סתם

יש לי שכן כזה 

בגימטריה ציון.

מסמל את הקשר שלנו לארץ,

הודה בארצו,

הגאולה הגשמית של כיבוש הארץ מתחילה ממשיח בן יוסף...

אני אוהבת גם ציון, אבל בעיניי זה יכול להיות רק שם לבת (ציון תמתי, ציון חמדתי.... אלי ציון ועריה כמו אישה בציריה...)

שוב תודה לכל המציעות הפורות (: