שלום..
בשבוע ;11, שהייתי קטנה חליתי באבעבועות,
והיום השכנה באה עם הילדה שלה שכולה מלאה באבעבועות רוח,
דיי נלחצתי..
זה מסוכן בהריון? צריך לעשות משהו?
שלום..
בשבוע ;11, שהייתי קטנה חליתי באבעבועות,
והיום השכנה באה עם הילדה שלה שכולה מלאה באבעבועות רוח,
דיי נלחצתי..
זה מסוכן בהריון? צריך לעשות משהו?
לא קרה ב"ה
ושאלתי אחות טיפת חלב והיא אמרה שהתינוק בבטן לא ידבק
אצלי היתי בשביעי כששתי הגדולות חלו ולא נדבקתי אעפ"י שלא היה לי כשהייתי ילדה. כנראה היה לי כ"כ חלש שלא ידעו אך הגוף כבר התחסן.
יוקטנהאחרונהמדי פעם אני מתעוררת בלילה עם כאבים חזקים ממש בחלק האחורי- התחתון של הרגל (מהברך ומטה), לא יודעת להגדיר אם זה בשריר או במשהו אחר, אבל לכמה שניות (ולפעמים יותר), אני לא מצליחה להזיז את הרגלים, או שאני מזיזה עם כאבים חזקים.
(זה לא רק בלילה, אבל בעיקר)
מישהי יודעת מה זה, ומה אפשר לעשות?
תודה!
זה נגרם מחוסר במגנזיום. התחילה עונת הבננות - מומלץ 
כשזה קורה, כדאי לעשות עם הרגל "פלקס", כמו בבלט. אפשר בעזרת היד, למשוך את אצבעות כף הרגל למעלה, לכיוון הראש. לחילופין אפשר לעמוד על הרצפה, אם יש לך כח 
זה מוכר וכואב,נסי להניח ישר את הרגל על רצפה קרה,או למתוח אותה בפלקס.
בדר"כ זה חוסר במגנזיום תאכלי בננות,אבוקדו שקדים וכו'..
וזאת תופעה מוכרת בהריון..
ותעשי בדיקת דם לאחר הפנית רופא משפחה השבוע ותבדקי שאכן חיובי וכו'.
לגבי האולטרסאונד- אם תבואי בשבועות הראשונים יעשו לך בדיקה פנימית. ואם תבואי קצת מאוחר- אז יעשו לך US רגיל..
המון מזל טוב!!!!
תשאלי רב על כל בדיקה
מתוקים מתוקים ב"ה בריאים ושלמים.
אחרי הריון כ"כ מורכב ומלא חוויות מחשלות, ילד בריא ויולדת בריאה פתאום הופכים למשהו ממש לא מובן מאליו.
אז אחרי 3 שבועות אני ב"ה מאוששת, הבחורים (2 בנים) מתכוננים לברית, והאחים הגדולים חוגגים סביבם בלי הרף.
תודה לך בורא עולם על הטוב הרב שגמלתנו.
סיפור לידה בעז"ה כשאצליח לפנות קצת זמן.
בהצלחה בברית..מחכה לקרוא את סיפור הלידה!
שתגלי אותם לתורה חופה ומעשים טובים!!!
ובקלות...!!!!!!
הרבה נחת!
(אפשר לברך פעמיים תאומים!)יוקטנהעם הפיצים ועם הגדולים. אתגר לא קטן, אך כיפי. נשמח לשמוע את סיפור הלידה.
שירה שיריםשתזכו לגדלם לתורה לחופה ולמעש"ט, מתוך בריאות הגוף והנפש!![]()
![]()
וכמובן, מחכה בקוצר רוח לשמוע את עלילות הלידה וגם ההריון!!
![]()
בס"ד
לפי מה שההורים שלי אומרים שזה מילא את הבית פי שתיים בשמחה [ועוד אנחנו לא בכורים..]
אנחנו נולדנו בקיסרי ולא יודעים עדיין [24 שנה אחרי] מי יותר גדול אז אצלכם תנסו לזכור מי יותר גדול..
אנחנו גם שני בנים וקבלנו את השמות הסמיליים שנולדנו בסוכות חגי ואסף על חג האסיף ובפרשה הכי קצרה האזינו שחולקה לשלוש כי יש לנו בנדוד שקטן ממנו ב4 ימים ואיתנו בפרשה...
מזל טוב ותהנו!
גם אני ילדתי לפני ארבעה חודשים תאומים בנים (בקיסרי), וגם הם נימולו שלושה שבועות לאחר הולדתם.
הלידה הייתה בזמנה?
הרבה נחת ואושר!
איך היה שם? האם באמת כל כך עמוס ? איך המחלקה? ממש דחוף לי לדעת כי נרשמתי ואח"כ שמעתי שממש מפוצץ שם...
חוצמיזה-אם מישהי חושבת שבי"ח אחר בירושלים עדיף-אשמח לשמוע למה. אולי זה שהם עמוסים דוקא מעיד על זה שהם טובים? תודה בנות יקרות!
הלידה הקודמת שלי הייתה בעין כרם, ונרשמתי ללידה הקרובה שם שוב.
הצוות נהדר (לגבי מילדות לא יכולה לומר כי ילדתי בקיסרי.. ניתוח שהוזמן מראש בגלל מצג עכוז..), ובסה"כ המחלקה ממש בסדר.
המינוס היחידי (והגדול..) שהיה שם הוא שזה לא בית חולים דתי, ושבת שם היא במתכונת של יום רגיל לגמרי שזה אומר שבבוקר בשבע וחצי בערך הודיעו לנו באינטרקום בחדר שארוחת הבוקר מוגשת עד ל.. כמו בכל בוקר. וכן בצהריים ובערב..
בנוסף האחיות עברו ושאלו את השאלות הרגילות (כמה הקטנה אכלה? עשתה משהו בטיטול? וכו') והכל נרשם בכרטיס שלי..
גם כל הבדיקות בוצעו כרגיל (לחץ דם ומדידת חום וכאלה..).
מקווה שקצת עזרתי.
שתהיה לידה קלה!!
אבל ילדתי שם 3 לידות והיה מצויין! בע"ה גם הפעם אני מתכוונת ללדת שם. יצא לי לעשות שם חג פעם אחת ופעם אחת שבת.. זה כל כך מקל שזה מקום דתי! גם מבחינת הכשרות (אצלנו מחמירים בזה ממש..).
אחיות ומיילדות מקסימות! מאוד תמכו בי ועודדו. ממליצה
לגבי עומס, תלוי מתי.. יצא לי להיות פעם אחת (אולי פעמיים, לא זוכרת..) לבד בחדר לידה ופעם אחת עם עוד נשים שאז באמת היה עמוס, זה היה מיד אחרי חג וכנראה רבות כמוני "דחו" את הלידה לאחרי החג.. (ממש הרגשתי צירים בחג, אבל לא רציתי ללדת כי לא הייתי עם אמא שלי, אז פשוט הדחקתי את זה, והם עברו! לא ברור..)
בשעה טובה ובקלות!
מיילדות מקסימות. בדר"כ עמוס שם. מיילדים בתנוחות לידה הקונבנציונאלית {כמובן שתלוי במיילדת ובאסרטיביות שלך}
התינוקיה לא משהו..
אווירה דתית.
אני אישית ממליצה על עין כרם בחום,גישה הרבה יותר פתוחה,ויש גם ביות מלא. אם יש עומס את עוברת למלונית להדסה בייבי.
אם זה בשבת יש לבעל מקום לאכול סעודת שבת ולישון. וכל השאר המינוס של שבת שכתבו.
והייתי ממש ממש מרוצה,
קודם כל כי הייתי במחלקה בשבת, ושמו אותי עם שומרות שבת אפילו בלי שביקשתי, ולא היה חילול שבת, וכל פעם הרב עמד מאחורי הקיר של החדר הנקה ועשה קידוש בקולי קולות, ורוב העובדים היו גויים לפי הצורך...
והייתי כמה וכמה משמרות בחדר לידה (הייתי מאושפזת גם, סה"כ יומיים שלושה שמתוכם 18 שעות בחדר לידה) ובכולם האחיות היו פשוט מדהימות!!! במהלך הלידה הם כיבו את רוב האורות בחדר לבקשתי, היה לי גם מקום לשים מוזיקה והמקלחת היתה ממש נקיה, והיה גם טייפ לשים מוזיקה... למרות העומס העצום הם הגיעו די מהר כשביקשתי... בלידה עצמה המיילדת היתה מדהימה ורגועה בצורה מטורפת. גם ברגע שרציתי אפידורל מייד היה לי.
כן, נכון, יש עומס, אבל זה שווה את זה. הם מקצועיים, מכבדים את הדת (המיילדת שאלה אותי אם אני רוצה ליטול ידיים אחרי הלידה ואחרי כל פעם שהיא נתנה לי סיר).
נקודה ממש משמעותית מבחינתי היתה הכשרות. להדסה אין פיקוח של רבנות!! יש להם משהו פרטי משלהם שצריך ממש לבדוק...
חוצמזה, כל בתי החולים בירושלים מפוצצים.
אני גם הייתי שעתיים שלוש אחרי הלידה במסדרון אבל זה היה שווה את זה, ואף אחד לא מבטיח לך שבמקום אחר לא יהיה עמוס.
חיסרונות: האחיות בתינוקיה לא היו כולם משהו, אבל זה לא הפריע לי, כי במהלך היום שמתי את התינוק אצלי ובלילה העירו אותי כשהוא בכה.
אני לא בעד ביות מלא, לא כיף לשמוע את התינוק של זאת שאיתך בחדר צורח בלילה בדיוק כשהצלחת להרדם.
היה מדהים ואם את רוצה אצרף שוב את סיפור הלידה.
ילדתי שם 5 פעמים מתוך ה 8 ושלושת האחרונים לפני חג או שבת.
הפעם חדר הלידה היה פנוי אך המחלקה מפוצצת ואותי שמו בהתחלה עם ערביות, אך היה בסדר כי השתחררתי מיד.
החדר לידה מדהים והמילדות וגם רופאות הנשים מקסימות. חוץ מזה שבלידה עצמה תמיד באה אחת נוספת לתגבור ותומכת בך פיזית איך שצריך.
תמיד מומלץ לצלצל קודם אם זה יום חול ולשאול מה רמת העומס.
מה שכן לקחת בחשבון שהקבלה לרוב מלאה והם מעבירים לחדר לידה רק ב 4-5 ס"מ ועד אז אין לך מקלחת אישית, כדור וכו'. יש מקומות שכבר ב 3 ס"מ מקבלים אותך ונותנים לך חדר אישי. לי באופן אישי היה מצוין שם תמיד חוץ מהקבלה בלידה הקודמת, אך זה יכול לקרות תמיד.
והעקר - שתזכי לשליחים טובים בידיים מלאות ובקלות.
היה מפוצץ, עמוס יולדות-- אבל מקסים.
צוות מיומן , מקצועי , אכפתי ומסור.
רופאים, אחיות ובנות שרות שעשו ה-כ-ל כדי להקל על תהליך ההחלמה הלא קל (הסתבך לי קצת הניתוח אבל בעז"ה אכתוב סיפור לידה כשקצת אתפנה..) ועל ההנקה הכפולה.
בתינוקיה- טיפלו בנו מקסים ביומיים הראשונים ואחר כך כבר השתדלנו להשאיר אותם איתנו כמה שאפשר.
יולדות בלידות רגילות ספרו על מיילדות מאוד נעימות ותומכות. ובמקביל בבבית החלמה בטלז סטון היו כמה יולדות שהגיעו מביקור חולים וסיפרו לנו על חוויות לא נעימות...
מה שתחליטי- שיהיה בעיתו, בזמנו ובקלות.
והיה מפוצץ, ולכן ילדתי בקבלה. המיילדות היו מקסימות. גם בתינוקייה היה מפוצץ. ב"ה ירבו שמחות לעמ"י.
קטנציק בן 10 חודשים... הוא ואני ביחד בבית כל היום...
ועיקר מה שקורה זה שאני יושבת לידו [בד"כ עם המחשב..] והוא משחק.. מידי פעם אנחנו גם עושים פרצופים אחד לשני ושרים איזה שיר..
וחוצמיזה בהאכלות אני לגמרי לגמרי איתו, וגם כשהוא הולך לישון...
טיולים- בקושי עושים.. כי הוא נרדם בעגלה ולא אוהב דשא ועוד קטן מידי לגן שעשועים....
זה מספיק? או שאני צריכה ממש ליחד לו זמן כל יום למשחקים? אני לא ממש יודעת איך לשחק איתו לאורך זמן ושנינו משתעממים...
יש בפורום עוד אימהות בבית? איך אתן עושות??
נ.ב. הוא היה קצת במעון וממש סבל מזה.. [וגם אני..] והוא לא ממש אוהב תינוקות אחרים ככה שזה לא יהיה פיתרון...
שמתי מוזיקה ורקדתי איתה על הידיים.
עד היום (היא בת שנתיים) כל פעם שיש מוזיקה היא זזה לפי הקצב..![]()
בגיל הזה אפשר יותר כי הם כבר יותר ניידים וקולטים
לפי מה שהוא אוהב,מעדיף-קוביות,מכוניות,רעשנים,חישוקים,פזלים גדולים,כדור,פלסלטינה,נירות לקריעה,כפיות,צלחות וכוסות מפלסטיק,כלי נגינה,דיסק שנחמד לשמוע ביחד,ספרי תמונות
שלי בערך בגיל שלו ואוהבת לשחק בחול למצוא עלים ומחטים אבל לא חייבים כל יום בגן,היציאה זה גם בשבילך לנשום אויר
ב"ה יש לי כבר גדולים וזה מעסיק קצת את הקטנים...
אני ממליצה להכניס אותו לסדר יום שלך, במקום להכניס את עצמך לסדר יום שלו.
תעסקי בשלך, עד כמה שניתן, ותני לו להיות איתך: בבישולים, הכביסה, בנקיונות, בסידורים.
ממליצה לשלב אנשים נוספים ביום שלך, כדי להתרענן! אחותך, חמותך, שכנת, וגם סתם מטפלות שפגשת בגן הציבורי.
ממליצה בכל זאת לצאת כמה שאפשר. לא חיבים דשא או מתקני שעשועים: אפשר סתם להניח אותו על השביל ולתת לו לחקור 
אם כן, אין סיבה לשנות
והקטנה שלי בת 11 ח'.
אני שרה לה ומלמדת אותה לעשות שלום למחוא כפיים.
איפה אור?! להגיד אבא,אמא סבתא {תהתה..}
איך נובח כלב וכו'...
נותנת לה לשחק לבד.
ויוצאת איתה כל יום אבל זה שונה כי אצלי יש גם גדולים.
פשוט שמעתי מלא אימהות שכל הזמן רק משחקות עם התינוק... מפעילות אותו וזה.. ואצלנו זה עם קצת יותר מרחב...
טוב לנו וכיף לנו.. אבל אני לפעמים פוחדת שאני מזניחה אותו אם אני לא ב100 אחוז שלו כל הזמן.... אז תודה על התגובות!! מרגיע לשמוע..
ועוד שאלה, לגבי תזונה- אני לא ממש מצליחה לשמור בבית על ארוחות מסודרות.. ולא תמיד יש לי כוח לבשל... הפיצי בעיקר אוכל מטרנה, אבל אני משתדלת לתת לו גם אוכל אמיתי.. כמה זה קריטי ממש לבשל לו? או שזה בסדר להסתפק בחלק מהימים בחביתה, סנדביץ ופרות?....
המקלדת שלי דפוקה, כשאני מנסה לכתוב את האות "ש" בנושא ההודעה נשלחת מעצמה כאילו הייתה לחיצה על מקש
אנטר.
לא צריך כל הזמן לשחק, אבל יש אמצע.
גם להיות כל הזמן על המחשב ובקושי להפעיל אותו זו לא הזנחה פיזית, אבל זה בעייתי למדי.
גם אני עם שלי שנה וחודשיים בבית, ואני לא משחקת איתה כל הזמן, אבל עושה איתה יותר מקצת מוזיקה ופרצופים.
הבנות פה הציעו הצעות ממש טובות,
ואני מוסיפה:
ספרי תמונות, לומר לו מה רואים בכל תמונה, לחזור כמה פעמים על זה, בתוספת
שמות תואר וחפירה קצרה : "אתה רואה? הינה כלב, איזה כלב חמוד, הוא חום, ויפה, הוא נובח הב הב... גם לסבתא /דודה/
שכנה יש כלב. נלך היום לטייל ונראה כלב"
דברי איתו באותו סיגנון על כל תמונה שתראו, תשבי איתו ככה כל עוד יש לו סבלנות.
צעצועים למוטוריקה, או סתם גיגית פלסטיק קטנה מהמטבח וצעצועים קטנים יחסית (לא מידיי!) שאפשר ללמד אותו להוציא ולהכניס , לומר לו "תוציא החוצה" ו"תכניס פנימה", וכפיים+כל הכבוד+ נשיקה כשמצליח לו.
חשוב לטייל בחוץ, לא הייתי מניחה בחוץ על השביל (הוא קטן, וזה דיי איכס) אבל כן להראות לו ולומר "זה עץ גבוה, גם לסבתא+/דודה/+
שכנה יש עץ בגינה " "הינה חתול, הוא לבן/+שחור/+אפור/+ג'ינג'י , הוא מילל מיאו, " ואותו סיגנון
של משפט על דברים אחרים שרואים. פרחים... פרפרים... כלבים... סומכת עלייך 
כלי מטבח, מצקת, תרווד, כוסות וצלחות פסטיק, סיר קטן (לא עם ידיות בקלית, הקטנה שברה לחמותי כאלה 3.)
וביחד איתו לעשות מצילתיים מהמכסה, לדפוק עם המצקת והתרווד וכפות מטבח גדולות לסוגיהן, על הסיר , להכניס כוסות קטנות מפלסטיק (לא חד"פ, הוא יאכל אותם ויפצע בשפה) לתוך הסיר... תזרמו עם זה בכיף
נחמד לשים ברקע את
שמח במטבח
של פרפר נחמד ביוטיוב.
לגלגל בקבוקים גדולים על הריצפה ... להגיד על כל דבר מה אתם מחזיקים נניח "זה סיר שאמא מכינה לך בו מרק"
"זו כוס, אמא ואבא שותים מים בכוס" "זה בקבוק, גם לך יש בקבוק קטן".
הבנת את הרעיון...
משחקי הרכבה כאלה מעץ, שמכניסים עיגולים ומשולשים לשקעים בלוח עץ, לומר לו את הצבעים, והגיד לו כל הכבוד
+ כפיים + נשיקה, גם אם לא שם בדיוק במקום, הוא לא אמור עדיין בגילו לדייק.
לומר לו כל דבר שאתם עושים ביחד נניח "אמא מחליפה לך טיטול" "אמא מכינה לך מטרנה, אתה תאכל ויהיה לך טעים"
"אמא מבשלת מרק" "עכשיו ניכנס לעגלה ונלך לטייל " "עכשיו נלבש חולצה ומכנסיים" וכו...
נורא, נורא קריטי לדבר אליהם מלא, כאילו שהם מבינים, כי רק ככה הם באמת יבינו. בהרבה מקרים יש
לילדים קשיי
שפה כי לא מדברים איתם מספיק. אני לא יודעת אם אצלכם זה ככה, זו עצה כללית לכולן.
כשקטנטן נולדה סבא אמר לי לדבר איתה מלא, להסביר לה כל דבר כאילו היא גדולה, לספר לה מה שומעים ומה רואים, וב"ה היא נורא ורבלית ומדברת ממש
יפה.
לא ממליצה לו להיות לידך כשאת מבשלת, מסוכן. היו מקרים כבר.
אבל תקפלי לידו כביסה , כלים וכו... ותדברי איתו על זה "אמא מקפלת את המכנסיים
של אבא" "אמא רוחצת צלחת כחולה" וכו...
כתבתי את כל מה שעולה לי לראש...
ובקשר לבישול, בגילו היא אכלה מטרנה 3-4 פעמים ביום, ומרק טחון של ירקות וירקות ופחממתיים (3 תפו"א, 4 גזר, סלרי, 3 קישוא, חתיכה לא קטנה דלעת, חצי דלורית, פטרוזיליה,1בצל 1בטטה בינונית-גדולה ) לא תמיד מכל הירקות, לפעמים בבטטה, אבל עם דלעויים, ולפעמים עם דלעויים ובלי בטטה, בתוך המרק בישלתי חתיכת שווארמה הודו לא קטנה, או כנף הודו ללא העצם עם כמה כפות סולת (אם רוצים לחסוך, כנף הודו פחות נוח אך יותר זול בהרבה , אותו טעם, בריא לא פחות) . הכמות הזאת מספיקה לך ולו ל2-3 ימים ועוד ישאר קצת לאבא...
טחנתי הכל חוץ מהעשבי תיבול. היא אהבה מאוד עד שהחליטה שבא לה אוכל כמו של כולם.
זה לא הרבה עבודה, ואפשר לשמור עוד יומיים נוספים במקרר. ככה אם תכיני את אותה כמות כמו בהוראות, יש לך מרק לשלושה ימים (בחורף... בקיץ נשמר יומיים) כדאי גם לך לאכול, זה ממש טעים, בריא ומזין. טוחנים בבלנדר או בבלנדר מוט, יש בסופרים והוא לא יקר, אל תקני של סלמור, הוא דפוק וסיוט. יש לי בראון, מעולה, והוא יקר יותר, אבל הזולים נהרסים מהר ככה ששווה להשקיע.
לא כדאי לא לבשל לו אוכל מזין, אמרה האמא שמידי פעם גם מחפפת, אבל 90% מהימים יש אצלי לילדה ארוחה בשרית חמה ובריאה, עם פחמימה וסלט ירקות/ירקות אפויים/מבושלים. לא נראה לי שהוא יסבול מתת תזונה אם הוא יאכל חביתה וסנדביץ' (פירות כדאי כל יום... מתוק וטעים.. ותורם להרגלי אכילה טובים כשיגדלו ויאכלו גם פירות ולא רק ממתקים)
חלק מהשבוע, אבל צריך שהוא יאכל גם אוכל-אוכל, בשרי,ירקות... ממומלץ תשאלי אחות טיפת חלב או תזונאית מוסמכת, אני מדברת מתוך הרגשה, אימהות וצפייה באמהות אחרות ואיך שגדלתי בבית... אני לא סמכות מקצועית.
ולסיום, מישהי יודעת למה המקלדת עושה לי אנטר כל פעם
שאני לוחצת
ש ואני צריכה לריב איתה כדאי לעלות את ה
ש למעלה??? איך מתקנים את זה רב
ש"ע!!!!!
בגיל שלו הוא עוד לא "צריך" לאכול מוצקים, ויכול בהחלט לשגשג גם על תחליף.
גם אני נוהגת כמוך - נותנת מה שיש מתוך האוכל שלנו, ולא מבשלת במיוחד.
בגילאים האלה אני משתדלת להמעיט בחלבון מן החי (לא נותנת מוצרי חלב ובשר). בהרגשה שלי, זה יותר נכון, אבל כנראה זה לא נפוץ.
כמו שהמליצו לך שיהיה לידך שאת עושה עבודות בית ואפשר לשוחח ולשיר תוך כדי בהקשר למה שאת עושה,אחהצ אנחנו לה יותר חופשי בלי התערבות שלנו.
בתזונה אתם במצב טוב יותר ממני,שלי לא רוצה כלום פשוט כלום חוץ ממי עגבניה וטחינה.
למשל- אחת עם חרוזים גדולים (לא מסוכנים), אחת עם דופלו, אחת עם כדורים בכל מיני גדלים, אחת עם כלי נגינה לילדים, אחת עם ספרים שונים, קוביות, טבעות עם מוט השחלה, משחקי מים לאמבטיה- תכיני פעם אחת,ואז כל יום תשלפי לו כמה, וזה יעסיק אותו ויגוון לו את החיים..
וגם- סדר יום בגדול של משחק, אוכל, פעילות יותר אקטיבית- תבני לו ג'ימבורי בייתי מכריות, כדורים וכל הבא ליד, פעילות מוסיקה, שוב אכילה, שינה וחוזר חלילה.
נראה לי שחשוב לגוון לו את הפעילות. זה לא דורש ממך לתפעל אותו כל היום, אלא לתת לו לשחק גם לבד, רק להחליף מדי פעם את התפאורה ואת המשחקים.
טיול נראה לי כדבר חשוב- גם לנשום אויר צח, לספוג קצת שמש וגם לראות דברים שאין בבית.
הוא עכשיו על הגבול אבל עוד שניה את תראי שהוא מבין יותר, קולט מהסביבה, מגיב ומתעניין, וחבל למנוע ממנו גירויים.
וגם- חשיפה לילדים אחרים היא חשובה. בהתחלה הוא לא יאהב, אח"כ הוא יתרגל. זה חשוב להרגלים החברתיים שלו. עכשיו זה הגיל להתחיל את זה (בלי לחץ- הוא לא יהיה אנטי חברתי אם לא, אבל כן כדאי לנסות..).
בהתחלה לא היה לי כח, זמן וסבלנות לשחק איתה ולהעסיק אותה.. עשיתי את זה-אבל זה הגביל ואתי מאוד מאוד בסדר היום שלי. ויש לי הרבה מטלות בלי עין הרע.. לימודים, בית, עבודה...
יש לי ספריית כוורת נמוכה כזו, 2 קומות של 3 תאים,. רוקנתי אותה מהספרים שלנו ושמתי שם מדף אחד של הספרים שלה וכל השאר המשחקים שלה. אין לה טונות משחקים, אבל הכל מוצע לה באופן תמידי.
היום ב"ה היא מגיעעה לבד לכוורת ולוקחת לעצמה ספר או משחק גם אם אני לא איתה..
נכון שזה רלוונטי לגיל גדול יותר מ10 חודשים אבל לדעתי אם המשחקים יהיו זמינים לו באופן תמידי את תרגישי שאת פחות צריכה להעסיק אותו.
לגבי התזונה-
אני לא חושבת שצריך להיות משוגעים... מותר לחפף לפעמים, אבל לדעתי צריך ש85%-90% מהזמן תהיה לו ארוחה מזינה.
ים לגמרי-פסטה, אורז, שציצל, עוף.. הכל! מה שאנחנו אכלנו-היא אכלה.
אא"כ את לא מעוניינת לתת לה חלבון מן החי (ויש הרבה דעות כאלה) ואז את מוותרת על החלבון ונותנת לו אורז עם ירקות או פסטה או-פשוט כל מה שאתם אוכלים.
נראה לי מאוד בריא לא ,"להשתגע" סביב הילד, ולתת לו להעסיק את עצמו. מהקצת שראיתי אצלי ומסביבי- ילדים ש"מניחים" להם לומדים להעסיק את עצמם בצורה נהדרת.
ולא, זו ממש לא הזנחה, זו נתינת מרחב לילד למצוא דברים שמסקרנים אותו, ללמוד בדרכו שלו, ועוד.
אם את מרגישה שבא לך קצת יותר- אז תוסיפי לפי מה שאת רוצה- סיפור, שירי אצבעות, ושאר המלצות שנכתבו כאן. אבל לא מתוך שאת מכריחה את עצמך, אלא רק כי את רוצה וזה משמח אותך ומתאים לך..
אז אחרי שהייתיי אצל הרופא והתכוננתי נפשית לזה שאני הולך לשים התקן, בסופ לא היה לו, ואין כבר את האפשרות לקנות במקום ולהתקין.. אז הוא הביא לי מרשם להתקן נובה טי...הלכתי לבית מרקחת של הכללית, לא היה להם במלאי אבל ביקשתי רק שיגידו לי מה המחיר והרוקחת אמרה 84 שק'לים. העניין הוא שאני שמעתי שזה עולה ממש יקר בסביבות ה400 שקל..זה הגיוני המחיר הזול הזה?!?
וסתם לידע כללי לכולן- קניתי בבית מרקחת 5 בדיקות הריון ב10 שקלים!! סתם שיהיה שאוכל לבדוק מידי פעם ובלי להרגיש שכל מקלון שווה זהב...![]()
ילדתי לפני 5 וחצי שבועות, מעונינת לחזק את הגוף ולחזור לגיזרה, מור להתחיל התעמלות? מה הכי מומלץ בהתחלה, פילאטיס? או אירובי? או שבכלל מתקני כושר?
ממליצה על הליכות,שחיה..בהדרגה פילאטיס גם טוב וגם אירובי רק לא לקפוץ מעל הפופיק.
אין שום אפשרות שהוא יגיע וירגיש את פתח הרחם. זה לגמרי "מחוץ לתחום", ועוד יש צוואר הרחם בדרך.
בכל אופן, כן, יכולה להיות פתיחה בשבוע כזה, ואין עם זה שום בעיה. לא הייתי הולכת לבדוק.
כל האיזור מתרחב ומתרפה, בתור הכנה לתינוק שיצא.
זו הסיבה שיש נשים שיש להן בריחת שתן בזמן ההריון, השרירים רפויים.
גם לדעתי אין סיכוי שהבעל יגיע לצוואר הרחם.
מישהי יודעת מה הגישה של לניאדו לגבי לידה לאחר ניתוח?
זו היתה לידה שניה (אחרי לידה ראשונה רגילה ולא ניתוח). הניתוח היה לאחר פתיחה מלאה ולחיצות שתוך כדי היו ירידות דופק של העובר (מה שהוגדר כמצוקה עוברית, לכן היה ניתוח חרום).
לפי מה שכתוב במכתב השחרור, החתך הוא חתך רוחבי, היילוד הוצא ללא קושי ולא היה שום צורך להרחיב את החתך. אני בהריון שלישי, ורציתי לברר קצת...
יודעות אם יש לזה משמעות?? הוא ממש מתנהג כרגיל ואוכל כרגיל.. דלקת בדרכי השתן?? חוסר בנוזלים??![]()
רקע- ב"ה ילדים בבית הקטנה בת כחצי שנה.
אני מעוניינת למנוע רק כמה חודשים. מניקה מלא בינתיים.
אני מחפשת אמצעי מניעה רק לכמה חודשים (רוצה בע"ה עוד הריונות ).
לא רוצה גלולות (יותר מידי תופעות לוואי וניסיון עבר לא משהו...) ולא נרות (מגעיל ולא מספיק מונע).
האם אתן מכירות/יש לכן ניסיון עם אמצעי שיכול לענות על הדרישות?
תודה מראש
אני![]()
וכל 3 ח' מחדשים את הזריקה.
הנה הסבר כללי מה זה דיאפרגמה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%94
אני מספרת לא מניסיון אישי, מעולם לא התנסיתי. אבל אם את רוצה למנוע רק לכמה חודשים - אולי זה מה שהכי יתאים לך. בעיקר אם יש לך ניסיון רע עם הורמונים.
צריך ללכת למומחית שתתאים לך סוג ותלמד אותך איך להכניס נכון.
בדומה לנרות, נראה לי שזה קצת הורס ספונטניות... זה החיסרון.
אחוזי מניעה קצת נמוכים ביחס לגלולות והתקן, אבל גבוהים ביחס לנרות. ואת גם מיניקה, זה תורם משהו.
הלכתית - בעיקרון מותר. יש פוסקים שלא מתלהבים אותו ושומרים אותו לאין-ברירה (אאל"ט - הרב אבינר למשל) ויש פוסקים שדווקא מעדיפים אותו על פני הורמונים (אאל"ט - הרב דב ליאור). אל תסמכי על הידיעות המקוטעות שלי, תשאלי.
או כרית/בקבוק חם על הבטן לא ישירות מעל שמיכה או משהו..תרגישי טוב!
בגלל החומציות זה יכול לעשות כמעין התקפי אולקוס, אני לא כ"כ מבינה בזה אבל נראה לי שיש חיידק שמגלים בנשיפה שמעודד את זה, אני לא יודעת אם מזה את סובלת אבל אם אלו כאבים ממש חזקים שנרגעים רק אחרי שכיבה על הבטן אז כדאי לך לבדוק ולמנוע מעצמך סבל מיותר.. בהצלחה!!
אז השגתי מהשכנים אתרוג שברכו עליו, בשביל חברתי היקרה שעומדת ללדת את בנה הבכור, ממש בכל יום!
מה בדיוק היא אמורה לעשות? לנגוס ולירוק בנימוס? לתקוע לפני כן בשופר? להקיף את האתרוג 7 פעמים? מישהו???
זה החלק עם הצ'ופצ'יק..
אצלי זה עזר לפני שנה(:
יש כאלה שמגדילות לעשות ואוכלות אותו, אני הסתפקתי בלנשוך אותו, ושמרתי בצד
למקרה הצורך (טרם הגיע
)
שיהיה בקלות ובשנה טובה!
שקשורה לתיקון החטא של עץ הדעת. תחפשי (אם מותר פה לכתוב...) היה על זה שרשור עם התחינה בפורום הריון לידה של כיפה
יוקטנהאשמח לשמוע על:
ד"ר אקרמן-בוייאר (הכי קרובה לי). נעימה? עדינה? לא לחוצה ומריצה למלא בדיקות וכו'? אני מחפשת רופאה עם "כתפיים" שלוקחת אחריות ומשרה בטחון אך שתהיה נחמדה.
ד"ר יעל יקל - שמעתי הרבה המלצות אך זה יותר רחוק, האם שווה להשקיע?
כנ"ל ד"ר דרוקמן.
תודה
מישהי ערה כאן במקרה?
האמת שזה די דחוף...
הילדונת בת שנה התעורהה ב-9 בערב קודחת מחום.
ברור קצר העלה שהוא עומד בדיוק על 40 מעלות! הצילו! מה עושים?
אז מיד נתתי נר אקמול אחד להורדת החום+ אמבטית מים פשורים.
היא נרגעה קצת, התאוששה, התחילה לחייך ולשחק.
בשלב מסוים מדדנו שוב חום, והיה לה 38.2.
היא נרדמה שוב באיזור 11 בלילה,
אבל עכשיו התעורהה עוד פעם, והיא גונחת ומתייסרת המסכנה,
ושוב היא רותחת בטירוף.
אני אפילו לא מעיזה למדוד חום ולגלות כמה יש לה...
אז מה עושים? לחכות עד 3 בלילה כדי לתת לה עוד אקמול?
אי אפשר לתת לה עכשיו? (כבר עברו 4 שעות מאז הקודם...)
אשמח לעצות מהירות!
תודה רבה ורק בריאות!
מותר לתת אקמול כל 4 שעות, אך לא יותר מ6 פעמים ביממה.
חוץ מזה- מותר לתת במקביל אקמול ונורופן- זאת אומרת- כל אחד מחושב בפני עצמו כי הם מכילים חומרים שונים לגמרי, אז אם נתת אקמול ואחרי שעתיים אפילו יש חום מאד גבוה- אטפשר לתת נורופן
(רק ממליצה לכתוב על פתק את שעות הנתינה של כל אחד- שלא להתבלבל...)
רפואה שלמה!!
הבעיה היא שעכשיו מדדתי לה שוב חום, ויש לה 40.5...
איזה פחד!
התקשרתי למוקד הלילה של כללית והתייעצתי עם רופא ילדים שהמליץ לי לנסוע לבית חולים...
אננחנו מתארגנים עכשיו.
בשורות טובות בע"ה!
כסא בטיחות לרכב.. (אחרי הסלקל..)
הקטן בן שנה ב"ה, וקצת נמאס לי מסלקל שלו ומזה שתמיד חם שם והוא לא מקבל מזגן ומזיע.. (לא בטוח שלילד זה מזיז אני יודעת.. תמיד זה שגעונות של הורים..)
בכל מקרה- אשמח לשמוע המלצות מאנשים שיש להם כסא לפחות חצי שנה (שרק קונים הכל נראה ורוד, אח"כ מגיעות התובנות)
פשוט תהינו לעצמנו למה יש כסאות ב150 ש"ח וכאלו ב999.. - אני יודעת שיש ריפוד/ מותג וכו', אבל באמת- מה חשוב לשים לב? האם יש לכם נסיון עם משהו ספציפי שהיה טוב/ לא טוב..?
נשמח לדעת! תודה רבה לעונות!
לי היה כיסא די רגיל אין לי מושג של איזו חברה.
רק לשאלה למה יש ב 150 ויש ב999, הסיבה זה לא רק המותג אלא מידת הבטיחות של הכיסא. אפשר לראות שהכסאות הממש יקרים הרבה פעמים מאד כבדים כי יש בפנים איזה חיזוק מתכתי מהצדדים וכד' למקרה תאונה. גם האיכות של הפלסטיק מן הסתם משתנה.
וכמובן איכות הבד של הריפוד, כמה הוא מזיע, האפשרות להוריד ולכבס וכו'.
צריך לשים לב גם שיש כסאות רחבים יותר ופחות אז אם המקום באוטו מוגבל כדאי לשים לזה לב.
יש דברים שלא מתקמצנים עליהם
מה שעניין אותי האם הם לוקחים יותר כסף על הבטיחות או על "שם המוצר".- רק בגלל שזו חברה מסוימת זה עולה יוצר או שבאמת יש לזה הצדקה?
אני לא חושבת שמחיר מעיד על איכות...
אני לא זוכרת את השם של החברה (הכסא אצל ההורים שלי) אבל קנינו אותו בהום סנטר....
והמוכר אמר שמשלמים גם על איכות ועמידות הכסא, אך הרבה גם על המותג ועל איכות הבדים (שיהיה נעים יותר לילד).
מה שלדעתי חשוב לראות זה כסא שעומד בתקנים הנדרשים, שהבד נושם (כדי שהילד לא יזיע) ושאפשר לשנות את מצבי הכסא מישיבה למעט שכיבה בלי לשחרר את הכסא מהאוטו כדי שיהיה לילד יותר נוח לישון/להסתכל בחלון ולא להשאר במצב סטטי אחד.
היו לנו כבר כמה סוגים, לא זוכרת שמות, אבל לא היו הבדלים גדולים בינהם.
ממליצה על חנויות זולות או לנסות מבצעים (למשל פעם בשנה יש בשילב חודש בטיחות- 50% הנחה על כל הכסאות- לא יודעת אם יש עכשיו- שווה לבדוק...)
כסא שעבר מבחני ריסוק, והציון שקיבל בהם.
נוחות קשירת הילד.
לנו יש Evenflow Triumph ואנחנו מרוצים (לא נוסעים הרבה, בס"הכ).
אה! וחשוב לדעת שכסא בטיחות טוב רק לעשר שנים או משהו כזה, ולפעמים אחרי תאונת
בהצלחה!
כל 5 שנים יש להחליף כסא וכן אם עבר תאונה- חייבים להחליף.