פורום הריון ולידה (עמוד 5220)

ומהירה, אבל לא כמו שלי...

איזה מרגש..

נשמח שתשתפי בסיפור הלידה..זה חלק מעיבוד החוויה.

ואם תרצי טיפים ללידת ויב"ק דברי איתי.

בס"ד

כי אני מעדיפה לא לתת מתוק בהתחלה

אני מכירה הרבה כאלה שהילדים שלהם נתקעו על המתוק ולא היו מוכנים שום דבר אחר...

בהתחלה נתתי לה תפו"א, בטטה,

לא מתובל כלל

אח"כ הוספתי תיבולים

הוספתי ירקות [קישואים וכו']

ולאט לאט התחלה לאיכול..

בשעה טובה!

מתחילה בדר"כ בגזר,עדיף להביא בבוקר ולהחליף כל 3 ימים פרי/ירק.

בהצלחה!

זה קצת מתוק אבל זה משביע ותוך כמה ימים זה אפילו יכול להחליף ארוחה (למרות שהתחלתי רק בחצי שנה).

בגיל הזה, נותנים רק לטעום!

ביו כפית שתיים, פעמיים ביום. את יכולה לעלות לאט בכמות עד גיל חצי שנה,

אבל לא ארוחה. ארוחה רק מגיל חצי שנה.

בשלב שלך, אמורה להיות הנקה שליטה- עיקרית עם קצת טעימות , אם זה מתאים לתינוק.

אפשר להתחיל עם לטעום הכל חוץ מחלב ומוצריו ,דבש,

וטוב אם זה יהיה מזונות עשירים בברזל.

בהצלחה...

בס"ד

לא עברת- ממליצה לך בחום רב מאוד לעבור עכשיו- חשוב מאוד

[אם את מירושלים יש לי המלצה]

תגידי לבעלך- ועדיף לפני שהוא יבוא הביתה

תקראי בדרכי טהרה של הרב אליהו- אם אתם הולכים על-פיו.

[אסור להעיביר דברים בזריקה]

עוד דברים באישי, אם תרצי

בס"ד

איך את נשואה טריה אם הודעה אחת למטה כתבת על גודש ורפידות הנקה????

או שאת לא טריה?

בכ"א לכי מהר למדריכת כלות....

יש גם ספרים על טהרה..

לדוג' איש ואישה.

אמרתי שקראתי ראיון, לא שלי (!) המליצו!!!!!!

זו היתה טעות!!!!!!!!

הלוואי שהייתי כבר בשלב של הרפידות!!!!

במהרה אמן!!!

למדריכת כלות.

כן גם אצלי זה היה ככה, על הקטע של ההפרדה זה מאד קשה.

ב"ה

למיטב ידיעתי, מי שלא עוברת הדרכת כלות, לא יכולה להינשא ברבנות...

זה...

ולך חוט שני-

תתגברי על הבושה בעזרת ה' עם הזמן תלמדי לא להתבייש ותרגישי הכי טבעי בזה...

והתחושה שלך הכי הגיונית וטבעית...

אני באתי ממשפחה לא דתית... מקווה שהכל מובן...

תקני את הספר "איש ואשה" של הרב אלישיב קנוהל ותלמדי יחד עם בעלך. (יש לכם עכשיו כשבועיים ללמוד בערבים )

הוא מאד ברור, מביא גם הסברים פרקטיים ולא רק הלכתיים נטו, ומאד קריא וידידותי.

בכל מקרה ממש ממליצה לך לפנות לארגון "צהר" שמדריכת כלות תסביר לך מה לעשות. הם מדהימים!!

בהצלחה רבה!!

ושאין בו תוספות מיותרות כמו עמילן תפוחי אדמה, צבעי מאכל או דברים כאלה.

אני המתקתי עם זה דייסת קוואקר ותה לתינוק...

למרות שבלי עין הרע אין תלונות!

נשיקות לצערי לא מכירה.

אבל 5 דקות מהבית הקודם

אני צריכה מישהי קרוב לעבודה...

כל ההריון מלווה בכאבים, תחשוב שהרחם גדל ומתרחב ולוחץ על האיברים שם אז למה שלא יכאב? להיפך,זה הגיוני, אני גם בהריון ופשוט לומדים להכיר את הכאבים האלו,תשאל את אשתך,בטוח שזה כאבים שהיא מכירה אותם, כל עוד הכאבים לא נוראיים (שהיא יכולה לתפקד, אין דימומים, והיא מרגישה תנועות(אם היא כבר מרגישה) הכל בסדר, להמשיך לשתות ולנוח

הרבה בהצלחה וכל הכבוד לך שאתה ככה דואג בעזרת ה' יהיה לכם הריון בריא וחלק. 

נ.ב שבוע 19 זה לא אחרי סקירת מערכות מוקדמת? איך הייתה הסקירה? הכל תקין? אם הכל היה תקין אתה יכול להרגע אתם כבר בשבוע מתקדם יחסית ואם עד עכשיו הכל בסדר אז למה שלא ימשיך?

בס"ד

1 ] אשה לא יכולה לדעת באיזה יום בדיוק היא נכנסה להריון.

האם ביום ה-14 למחזור? ה-15 ? וכו'.

לעומת זאת, אשה יודעת בוודאות מתי היא מקבלת מחזור,

ולכן מתחילים לספור את שבועות ההריון, ממועד המחזור האחרון.

2 ] זה נשמע הגיוני בהחלט. יש נשים שחוץ מה"דם הראשון" של אחרי החתונה, לא רואות דם יותר, עד הלידה
ויש כאלה שאפילו את הדם הראשון לא רואות.

הכל סייעתא דשמייא.

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

אנונימי,עשינו סקירה וב"ה יצא תקין.

יש לי פחד ענקי כי בת דודה שלי הפילה בשבוע 22...

עצוב מאוד לשמוע את זה, לבעלי יש זוג חברים שהפילו בשבוע 36 כואב הלב באמת

אבל!

צריך לדעת שדברים כאלו הם לא רגילים וזה לא קורה הרבה בכלל, ואני בשבוע 33 וגם מפחדת... אבל לא צריך לדאוג כל כך הרבה, אם הבדיקות בסדר, ההרגשה הכללית של האישה היא בסדר, אז הכל בסדר ואתם בעזרת ה' תעברו בשלום את שבוע 22, תשמח, ב"ה נכנסתם ממש בקלות זה אומר שהכל תקין.

ואל תשכח הרבה הרבה תפילות, כשהתינוק בפנים רק הקב"ה הוא זה ששומר עליו אז להמשיך להאמין ולהתפלל, יהיה בסדר.

וכל הכבוד שאתה ככה דואג לה

בכלל עוד משו בעזרת ה' תעברו את כל ההריון בשלום ושאשתך תיהיה בחודש

תשיעי פתאום תשמעו מלא סיפורים על הזו שילדה בקיסרי ועל הזו שהיה לה סיבוך והזו שהתינוק לא התהפך וכו' וכו' יש לנו נטייה בתור אנשים לספר את הסיפורים המפחידים-אגב, גם לי מספרים סיפורים מפחידים, ואני אומרת לעצמי אז מה? לי זה לא יקרה. יהיה בסדר בעזרת ה' והכל יעבור בשלום

בהצלחה

בס"ד

גם אני אכלתי סרטים בהריון [לגמרי סרטים] וב"ה ב"ה ב"ה היום אני חובקת את המתוקה שלי בת כמעט 8 חודשים. הרוב המוחלט של ההריונות נגמרים בכי טוב, ברוך השם, יש לנו רפואה מתקדמת ומכשור מצויין והכל בע"ה ילך טוב וחלק. הורים שמחים ותינוק בריא עד 120 לכולם, אמן.

בס"ד

טוב לראותך פה, זוכרים אותך מלנ"ו

1. כי לא יודעים מתי הייתה הכניסה להריון ממש אז יותר נוח לספור עפ"י וסת אחרונה שזה תאריך ידוע מראש.

2. ב"ה שזה כך. יש כאלה.

3. טבעי שכואבת הבטן בהריון, הרחם גדל והגוף משתנה. לחוץ על הבטן? לא באגרסיביות. אני אישית ישנתי על הבטן כמעט עד הלידה

למה לא אכפת לה? היא לחוצה ואכפת לה מהתינוק שלה בדיוק כמוך, תהיה בטוח

תזמין גם את אשתך לכאן 

ענו לך על רוב השאלות,טוב שאשתך תהיי קשובה לעצמה,והיא יודעת מתי זה כאב בלתי נסבל שצריך לגשת להיבדק.

בשבוע שלכם זה קלאסי כאבים בבטן בגלל התרחבות הרחם.

ואני גם ממליצה לשמוע סיפורים טובים יותר.

המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

בס"ד

קצת מאוכזב בקשר למין העובר  אבל העיקר שיעבור חלק ויהיה בסדר..

וסתם שתדע שאחרי הלידה האבא מתאהב בבת שלו הרבה יותר מאשר בבן...

(גם אותו אוהבים אבל הקשר עם הבת הוא אחר לגמרי...)

בשעה טובה ובשורות טובות...

התפללתי לבת וקבלתי בן..ולא מפריע לי שידעו אין פה אנשים מהמשפ' שלי או של אשתי..[מקווה לפחות..]

צריך בלידה הבאה להגיד מה היה בלידה הקודמת,לפעמיים אם זה קרה פעם אחת זה יכול לקרות שוב לצערי.

ואז את יודעת מה הנוהל הרדמה וכו'..

לגבי תפרים יש מכשיר בשם אפי-נו,יולדת שלי ניסת את זה אחרי 2 לידות עם תפרים וחתכים וב"ה הפעם היא ילדה בלי תפרים.

אפשר גם אדי רוזמרין,שמן נר הלילה,תנוחות בלידה,לדעת איך ללחוץ,וכמובן מה גודל התינוק ועוד. 

בהצלחה.

בעז"ה התינוקת שלך תגדל ותהיה בריא, עוד תזכי ללדת בלידה רגילה.

יש רופא אחד שמקבל בלניאדו באופן פרטי (המון כסף) לידות רגילות אחרי שני ניתוחים קיסריים

ובמעייני הישועה, בתנאים מסוימים הם מקבלים לידה רגילה אחרי שני ניתוחים קסריים, כחלק ממדיניות בית החולים.

ובאפשר לחוויה המפוקפקת של לידה בניתוח קיסרי, ותינוק בפגייה, אני בהחלט יכולה להזדהות איתך, כי את הסרט הזה עברתי בעצמי עם הקטן שלי, שאומנם היה בשבוע 31 (וזה הבדל של שמים וארץ) אבל עדין פג.

אם את רוצה עצות ורעיונות, או סתם לשתף עם מישהי שעברה התמודדות דומה, את מוזמנת אלי בשמחה לשיחה אישית.

ואני רק אוסיף דבר אחד - שאלת לפני כן על שאיבה, לאור מה שאת כותבת עכשיו, אני רוצה לחזור על מה שאמרתי לך אז - תשאבי כמה שאת יכולה ותקפיאי, כי את בהחלט עשויה להצטרך את הכמויות הללו בהמשך.

ויש לי גם שלל עצות לשאיבה-במקום-הנקה, שתצטרכי עכשיו די הרבה זמן.

שיהיה המון בהצלחה, והמון המון בריאות!!!

גם אני חולמת על חויה מתקנת אחרי הלידת ואקום המגעילה שהייתה לי

הקטנה יצאה כמעט פגה,ככ קטנה אבל היא העלתה טוב במישקל ועכשו תודה לאל היא חמודה מלאה ועגלגלה

אני אומרת בס"כ בואי ננסה להסתכל על זה שהשם היה איתנו,שמר עלינו,עשה מה שטוב עבורנו ועבור התינוקות שלנו שהן נשות חיל אמיתיות, גיבורות שלא מוותרות

שנזכה כולנו להיריונות,לידות ותינוקות בריאים מידו יתברך

מבינה את הצורך שלך..דיברתי עם הרבה נשים שעברו לידות קיסריות.

ואת ממש עבת לידה כבר לחצת..והכי חשוב תמיד התוצאה הסופית שאת והילדים בריאים.

ועוד במשקל כזה ושבוע כזה,נס!!!!

וכמו שכתבו לך יש את דר' אילן הלוי מלניאדו וגם דר' שיפטן..דברי איתי עוד שנתיים ככה

ונשמח לקרוא את סיפורי הלידה של הלידות הקיסריות שלך.

שתזכי שתגדל בקלות

אשמח להתפלל עלי הקטנטונת

יש לי חברה טובה שילדה בשבוע 26 והבת שלה כיוום 3 שנים אחרי הפגיה מתפתחת נפלא ב"ה

זה נותן תקווה  שיש רופאים שנותנים צאנס ללידה רגילה אחרי שתי ניתוחים...

בסה"כ באמת צריך להגיד תודה על מה שיש ולא על מה שאין או לא היה לי..

פשוט יש ימים שיותר קשה אז יצאה כזאת השתפכות..

מי שמכירה סיפורים על פגים אשמח לשמוע הכל כ"כ חדש בעסק  לא יודעת מה לחשוב למה לצפות וכ"כ קשה להיות בלעדיה ...

לילה טוב ושיהיה חג שמח לכולן...

ככ קטנה שבעלי סיפר לי שכשהוציאו  אותה מהחדר לידה הוא נבהל לראות אותה ככה אבל  כל חודש שעבר היא השלימה הכל ועכשו היא נהייתה ככ כבדה שכבר מתחיל להיות קשה להחזיק אותה אז אני מאמינה שלבת שלך יש סיכוי טוב להשלים את המישקל בקפיצת גדילה וזה שהיא נושמת ברוך  השם דברים מסתדרים,בהדרגה אבל מסתדרים ורוב הפגים היום מתפתחים נורמלי לחלוטין.

ממש להעריץ. תמשיכי להיות חזקה ומדהימה כמו שאת בשביל הגיבורה שלך.

שתזכי לגדלה בנחת לתורה מצוות חופה ומעשים טובים.

שפע של חלב.

תחזיקי אצבעות....עברתי ניתוח קיסרי טראומטי מאד ואני מבינה אותך מאד!

אני מעריצה שלך איך שלקחת את נושא הניתוחים!

שה' יתן לך כוחות בהכל!!

אוהבת!

תודה על התגובות, התינוקת ב"ה יותר טוב מתגעגעים אליה המון ונראה לי שיותר בלילה במיוחד שבעלי בצבא.. אז הגעגועים כפולים...

לגבי השאיבות אני שואבת כל שעתיים שלוש יוצא חלמ אבל יש מן כאבים כאלו אני לא רואה גודש כי אני שואבת ויוצא זה קשור?

פשוט כואב מאד. גם שלא עמוס חלב.

אמא מדהימה שכמוך!-

אצלי, לפעמים כשאני שואבת, אז יש לי אח"כ ממש כאבים, וזה גם ממש לא קשור לגודש...

גיליתי שזה קורה לי כנראה מתנוחה לא נכונה של המשאבה... שגורמת כנראה שהחלב לא ייצא כמו שהוא אמור לצאת...

תנסי לתקן את תנוחת המשאבה...

אצלי אחרי יום של הנקה, זה עובר...

בהצלחה לך!

מתפללת על התינוקת המתוקה שלך! שתתחזק ותתפתח יפה בע"ה!

ושולחת לך המון חיבוקים וכח!

כל כך קשה להיפרד מכל כך הרבה חלומות בבת אחת... בוודאי שתהיי עצובה על החלומות שלא זכית להגשים (עדיין!!!).

בריאות שלמה לך ולתינוקת! וכח לכל המשפחה!

סיפורי פגים:

 נולדה לי ילדה בניתוח קיסרי לחוץ בטירוף בשבוע 32 אבל במשקל קילו וחמישים גרם,וירדה ל920 גרם.קצת יותר גדולה משלך, אבל יכול להיות שבכל זאת ישמע לך מוכר...

#אומרים שאם התינוק נושם לבד זה ממש ממש טוב. אז ברוך ה'.

#אומרים גם שבנות עוברות את תקופת בפגות שלהן קל יותר מבנים בדר"כ. אז טוב שזאת בת.

#אני בטוחה שהבת שלך מהמממת ומתוקה ומדהימה, אבל שלי בהתחלה היתה קצת דומה למשהו בין קוף לעכבר, מלאה שערות (וכמובן שלא הסכמתי לשמוע דבר כזה- הבת שלי מתוקה. כיצאתי מבית חולים מישהי אמרה לי שהבת שלי מכוערת והיא לא חטפה סטירה רק בגלל שאני נימוסית...) למה אני מספרת לך את זה? כי היום הבת שלי ממש ממש יפה (באמת!) ואפילו הזאת שאמרה שהיא מכוערת חושבת שהיא מההממת. ככה שאין מה לדאוג, הם משמינים וגודלים, השערות נושרות, והם הופכים לאנשים חמודים בהחלט!

#אני לא יודעת אם אתם כבר יכולים להוציא את הקטנה מהאינקובטור, אבל לי נתנו להוציא פעם אחת ביום, ואז תבקשי שיסבירו לך על שיטת קנגרו- שזה לשים את התינוקת צמוד אליך בלי בגדים (נגיד סוודר דק בלי חולצה מתחת, להכניס את התינוקת ולסגור בעדינות את הרוכסן, או לשים מעל שאל במקום לסגור, או איזה רעיון צנוע שתצליחי למצוא..)

#לנו אמרו שכדאי לתת שם כמה שיותר מהר שיהיה יותר קל לאנשים להתפלל עליה...

#רוב הזמן הבת שלי קיבלה אוכל דרך זונדה, ולקראת הסוף התחלנו עם בקבוק, ובהתחלה היא אכלה 4-6 סיסי חלב שאוב\מטרנה והיא עלתה בהדרגה.צריך הרבה סבלנות למרות שזה קשה! 

וחוץ מזה רפואה שלימה לך מהניתוח ותשתדלי לנוח למרות הכל (במיוחד בלילה שאין כמעט ביקורי פגים)

וזה מעולה שאת מצליחה לשאוב לה, בהדסה עין כרם אמרו שזה ממש חשוב- אבל אל תהרגי את עצמך בשביל זה. בכל זאת את אחרי ניתוח וגם את צריכה להתאושש...

מבינה אותך כל כך....בעזרת ה' שתצאו במהרה בריאים,שמחים,מאוששים וכמה שיותר בקלות!

1. להקלה מהירה: נרות פרוקטו-גליבנול (ללא מרשם רופא). הנרות מאוד אפקטיביים, אבל אם את נרתעת משימוש בנרות, אז גם המשחה יכולה לעזור מאוד (באותו השם: פרוקטו-גליבנול).

2. מנוחה-מנוחה-מנוחה פשוט לשכב!!! כמה שיותר!!! כשאת עומדת על הרגליים, (או אפילו יושבת), כל האברים של הבטן דופים החוצה את הטחורים, כי רצפת האגן לא סיימה להיסגר כמו שצריך, אחרי ההריון והלידה! לשכב כמה שיותר!

3. תזונה: להוריד קמח לבן, ולאכול כמה שיותר פירות וירקות, במקום לחם-פסטה-עוגות-קרקרים וחבריהם. טוב גם לגזרה

תרגישי טוב! ות-ש-כ-ב-י!!! יותר טוב מאשר להגיע לרופא עם טחורים! פשוט לשכב!

מה שלומך?

יש לך גם כאבי בטן חזקים?

את נחה מספיק.

תעדכני אותנו,בשורות טובות!

והוא אמר שזה נורמאלי ושאני צריכה לנוח ולהקפיד לשתות.

אני קצת מודאגת לגבי הגוש הגדול. (הרופא לא התעניין בוא)

מחשבה אולי טיפשית- יכול להיות שההריון התחיל כתאומים ואחד לא התפתח וזה מה שיצא? (לא הקריש- הגוש שיצא בשרותים).

לא יודעת.

תודה למגיבות ולדואגות 

בדר"כ כל הגושים יוצאים עד שבועיים קורה גם שיוצא אחרי,ובכל זאת עדיף ללכת להיבדק.

שאין שאריות מהשיליה וכו'.

לא נראה לי תאומים

אם את לא שקטה, תחזרי לרופאים. אל תתני לרופאים לנפנף אותך, כל עוד את לא רגועה. מה הכי גרוע שיקרה? בעיה שלהם! לא יביאו לך משטרה על ניג'וס D:

קרישי דם אחרי הלידה - זה בסדר גמור.

התכווציויות אחרי הלידה - זה בסדר גמור וזה טוב מאד.

אבל קריש דם בגודל כאגרוף - נשמע לי מוגזם, ואני ממליצה לך ליתר ביטחון לגשת לרופא נשים לבדיקה. עדיף להבדק  פעם אחת לחינם מאשר להתמודד עם בעיה חמורה, נכון?

אני לא מבינה גדולה בהנקה אבל אני חושבת שכשמתיחלים עם תוספות החלב שלך רק יתמעט. אם את רוצה שיש כאן בנות מנוסות ומבינות שיוכלו לתת עצות איך להגביר את החלב (אם בכלל יש צורך- לפעמים אנחנו חושבות שאין חלב ויש).

לגבי מטרנה וסימילאק- ניסינו את שניהם ובעיניי אין הבדל (וגם בעיני התינוק שלי..) אבל יש תינוקות שיש להם העדפות. אני ממליצה לקנות קופסא קטנה של מטרנה (כי זה יותר זול ותוצרת הארץ) ולראות אם התינוק/ת שלך אוהב את זה.

 בנתיים תיכנסי לאתרים של מטרנה וסימילאק ותבקשי דוגמיות מכל מיני דברים ותראי איך התינוק שלך מגיב אליהם.

בהצלחה!

וכמובן להרחיק ממוצרי חלב.

קודם כל, אפשר החליף כדור ברזל, אולי זה נספג טוב יותר, ולהקפיד על בי 12,

כי אולי האנמיה היא מזה.

בכל מקרה זה מחזיק את המצב טוב יותר, וזה בטוח היה גרוע יותר. בלי שום ספק.

אתם גדולים /קטנים?נמוכים/גבוהים..וכו'..אם התשובה קטנים ונמוכים זה עוד יותר נראה הגיוני ומתאים,ולזכור שזאת רק הערכת משקל.

לגבי הברזל מצטרפת למה שכתבו לך ומוסיפה שכדאי לשתות תה סרפד.

3.לא יודעת 

אני אישית ממליצה על ברזל עדין של "דרך חיים" של הכללית.

ולגבי כשרות לפסח - אני לא חיפשתי כי אמרתי שזה סך הכל שבוע  ולא היה לי זמן לחפש, אבל אם את מגלה משהו בעניין תעדכני אותנו, אני ממש אשמח.

1. אם את אוכלת מעט זה  אכן יכול לעזור, אבל בכל אופן אל תדאגי, יש לו עוד הרבה זמן לגדול, בע"ה

2. נסי לקחת ברזל רך, תקפידי לקחת אחרי ארוחת ערב, עם הרבה ירקות ירוקים ובשילוב עם מזונות עשירים בברזל.

3. פריפול השנה כשר לפסח גם בסירופ וגם בכדורים. יש וטמין B12 כשר אצל חברת גרך חיים ולפי רב זריצקי - גם של חברת סולגר וסופהרב.

מתוקה את בסדר גמור וזה טבעי ונורמלי שהברזל יורד לקראת הסוף וכמו שמשהי אמרה פה כדאי לך לקחת ברזל עם תפוז או גמבה כדי שיספג טוב . אני יולדת גם תינוקות קטנים.. 2900, 2650, 2600. הייתי בהריון האחרון במעקב משבוע 32 עד 38 וחצי שאז ילדתי על סתם הם פשוט לא קיבלו את זה שהתינוק קטן. אומרים גם שאם האמא והאבא קטנים אז יש סיכוי גדול שהתינוק יצא קטן

ממה שאמרו לי על שאלה דומה ששאלתי- לא.

אם את לא נמצאת במצב של תת תזונה/ תת משקל זה לא בהכרח יעזור.

אצלי כולם היו עוברים קטנים בשלב מסוים של ההריון, בעיקר בשליש שלישי, ואמרו לי שאין יותר מיד מה לעשות עם זה, רק לעקוב שהפער לא גדל יותר מידי, ולעקוב אצלי היה פעם בשבועיים להגיע להערכת משקל עד הלידה.

שאר השאלות, לא יודעת

כשהלכתי ללדת, והגעתי עם ירידת מים וללא פתיחה, שלחו אותי לאולטרא סאונד, ושמה עשו לי הערכת משקל. הטכנאית קיבלה בתוצאות 3.300, והיא עצמה התפלאה, כי הבטן שלי היתה ממש ענקית והיא ציפתה לקבל משהו יותר גבוה.

כשנכנסתי לחדר הלידה, המיילדת שאלה אותי מה ההערכת משקל, ואמרתי לה 3.300, אז היא נגעה לי בבטן, ואמרה שאין מצב, ושהעובר גדול יותר.

ואכן - המתוקה שלי יצאה 4 קילו...

אמרו לי בהערכת משקל בשבוע 37 שהעובר 3300. בסוף הוא נולד בזמן במשקל פחות מ3400...

עכשיו ההערכה היתה 3100-3200, לפני שבוע בערך, ואני די קטנה (שבוע 38+6...)

סגולות לזירוז??

אם לא, תכתבי לי ואנסה לעזור

נראה לי בי 12 לא קריטי להפסיק שבוע...

בעלי ואני לא קטנים במיוחד. אני רגילה למדי, ובעלי גם כן (רזה מאוד, אבל בגובה טוב, כמעט 1.8 מטר). אין לי כ"כ חשק להערכות משקל רבות עכשיו עד הלידה (זה נסיעה של שעה לכל כיוון עד האולטרסאונד), מה גם שאני לא חושבת שזה יכול להשפיע כ"כ (הרי *זה* בטוח לא יעלה את התינוק במשקל).

בכל מקרה, כן הרשיתי לעצמי לאכול קצת יותר בחג ראש

באשר לברזל ול-B12- יעל, את בטוחה שהם כשרים לפסח? איפה קראת את זה? בינתיים אני לא לוקחת משניהם. לקחתי פעם אחרונה ביום שישי, לפני סוף זמן אכילת חמץ. אני כן מרגישה יותר חלשה, אז אני מניחה שהברזל אכן השפיע (או שהחולשה היא בגלל לחץ דם נמוך, קשה להבדיל לפעמים).

ומתברר שה-B12 שלי כן עלה יפה, רק הברזל לא.

חיפושית- הסיפור שלך באמת מצחיק . וילדת בלידה רגילה? איך הייתה הלידה?

אני עכשיו בציפיה ללידה הקרובה בעזרת השם. סופרים את הימים יחד עם ספירת העומר....

בטח זה תלוי בחברה. 

משרד הבריאות פרסם רשימת תרופות שכשרה לפסח תשע"ב.

תבדקי בה. 

(אני לוקחת ברזל של פולקס.)

היתה הערכת משקל יותר קטנה ממה שבאמת הם היו.

ובלידה השניה כשאמרתי שהערכת משקל של יומיים לפני היתה 3 וחצי.

המילדת אמרה לי לא יכול להיות יש לך בטן ממש קטנה... הוא בטוח יותר קטן...

אמרתי לה- כן אמרו לי את זה גם אצל הגדול ואז הבטן היתה יותר קטנה והוא יצא 3760 אז הכל יכול להיות...

אז היא מסתכלת עלי ואומרת לי- טוב כנראה יש לך רחם אחורית (כאילו שלא ידעתי- אני סובלת מתחילת ההריון מכאבי גב)

בסוף הוא יצא- 3880...  והמיילדת צועקת תוך כדי הלידה- אני צריכה עזרה יש לי כאן תינוק גדול

1. לא לקחת בבת אחת את שני  הכדורים כי זה לא נספג. צריך רווח זמן.

2. מיץ תפוזים. אחרת לא נספג

ואל תדאגי לחץ לא מוסיף פה את ממש מזכירה לי אותי שכל פעם שהייתי רואה שקיבלתי הייתי בוכה. אני מקווה שאת לא ככה כי זה ממש לא טוב . ארבע חודשים זה לא הרבה זמן . אל תדאגי זה יגיע ןמהר אני מקווה. אם לקחת גלולות לסידור הווסת אז תני לגוף להתרוקן מההורמונים. ותפני לרופאת נשים. אל תדאגי לנו זה קרה 10 חודשים אחרי החתונה ,אני מקווה שאצלך זה יהיה פחות . בנתיים תלמדי להכיר את בעלך ותעשו חיים ביחד כי כשבאים הילדים זה כבר כמעט בלתי אפשרי...

ב"ה

כמו שאמרת אין ממה להלחץ, לא בגלל הזמן הקצר ובטח שלו בגלל שאיננו יודעים חשבונות שמים.
(מתי נכון וטוב לשלוח לנו נשמה טהורה לעולם)
מה גם כשאת לחוצה זה לא עושה טוב לגוף ולפעמים מעקב,

לכן טוב להרפות מעלייך, לסמוך ולבטוח בה' (כמו תמיד ובכל ענין הפוריות אף יותר) 
ולהנות בנתיים ממה שיש! (הבעל) 

(לגבי הרחבת הידע הייתי ממליצה לפנות לרופאת נשים אולי)
חג שמח ורק טוב!

אבל-

א. מתפללת איתך- ארבעה חודשים זה כלום זמן... באמת. אין מה להילחץ.

ב. זה לא מעיד שום דבר על פוריות- לי לקח שנה להיכנס להריון הראשון ולהריון השני נכנסתי מייד...

בהצלחה!!!

אבל אני לא מבינה

אם אשה היא פוריה והכל בסדר גם אצל הצד השני וכו.. אז מה מעקב?

הרי אם הייתה בעיה היא לא הייתה נפתרת עד שהייתה מטופלת

אבל בעז"ה בסוף נכנסת להריון כמו הרבה נשים שקצת התעקב להן.

אז מה קרה שם ומה השתנה?

וכשאין שום בעיות זה יכול לקחת זמן

אפילו אם מתזמנים לזמן הנכון וכו', זה לא מחייב שיהיה מיד הריון. באופן ממוצע, לזוג ללא בעיות פוריות כלשהן יקח חצי שנה להרות. בכל מקרה, עד שנה זה נחשב תקין.

אם חלפה שנה ואין עדין הריון, אז יהיה הזמן לפנות בנחת (!!!) ובלי לחץ למרפאת פוריות (לא, לא לרופא נשים, כי אם למרפאת פוריות)

קראתי כתבה , שדיווחה , שהיעלים התעברו ומצפות לעופרים קטנים וחמודים , וכל זה למה? כי ירד השנה גשם טוב. כשהשנה גשומה ,היעלים מבייצות ומתעברות. מה הקשר בין כמות המשקעים לביוץ של היעלים ?- תשובות לבורא העולם. איך הם יודעות להרות ולהמליט גורים , כשיש מים - זו תעלומה.

כך גם אנו הנשים. לא נדבר על נשים עם בעיות פוריות , שכנראה הקב"ה מתאווה לתפילתן , והנסיון שלהן הוא קשה מאד . . אישה רגילה , שמתחתנת, לוקח לה זמן להתרגל למקום החדש - לפעמים המקום הגיאוגרפי , ולפעמים המקום במשפחה . לפעמים היא מתוחה מאד , לפעמים היא צריכה להתרגל לבעל, וכשזה מגיע , זה מגיע .

כמו שכתבו כאן , ביוץ יכול להיות תלוי בגורמים כמו מזג האויר, ומצב נפשי. לעיתים רחוקות מאד ,הוא מקדים , ואז יש איזו גלולה שלוקחים בתחילת המחזור והוא מתאחר

אם את אישה צעירה , לא נותר לך אלא לצפות בשמחה.

שרק בידי הקב"ה.

אם אני זוכרת נכון, יש שלב בביוץ שבו הביצית כבר לא יכולה לעבור הפרהי (היא עוברת איזה שינוי במעטפת שלה). ונראה לי שהשינוי הזה מתרחש די מהר, כך שההבדל בין הפריה ללא הפריה, הוא עניין של זמן מועט מאוד.

בכלל, המערכת הזאת של הפריון היא כל כך מורכבת ועדינה, שגם רופאים שעוסקים שנים בפוריות, מתפעלים כל פעם מחדש כשמצליח לצאת תינוק בריא מהטיפולים שהם נותנים כי צריכים להתקיים כל כך הרבה תנאים ביחד כדי שתהיה הפריה מוצלחת. אגב, לכן גם הסיכויים להיכנס להריון בכל ביוץ הם די מנמוכים.

עוד דוגמא, מהצד השני, של זה שכל סיפור הפריון הוא בידי שמיים בלבד, הוא כל הנשים שנכנסנו להריון למרות שיטות מניעה שונות שהן השתמשו בהן...

לא הבנתי כ"כ למה את מתכוונת?

מה את כן יודעת ומה לא.

זה יעזור בתשובות.

אם את רוצה לברר ולחדד יותר את העניין מה קורה בפנים, אשמח, רק באישי.

כמו שכתבו קודמותיי, לוקח לגוף זמן להסתגל לשינויים ורק בשביל להוריד את רמת הלחץ, ברפואה ממליצים לנסות שנתיים לפני שפונים לבדיקות וטיפולים אם יש צורך, במכון פועה ממליצים אחרי שנה, כי אם אכן יש בעיות, חבל לחכות עוד שנה כדי לגלות אותם.

למה לא לפנות מיד? כי בכל חודש יש בערך 20% סיכויים להיכנס להריון, גם כשהכל תקין, וצריך טווח מסוים של נסיונות לפני שבכלל חושבים על בעיות..

בע"ה הכול יסתדר, אבל אני ממליצה לך בכל זאת לגשת לרופא נשים ולעשות את מה שנקרה "מעקב ביוץ" באולטרה-סאונד.

אם יש לך שאלות על פיזיולוגיה, אנטומיה, או כל דבר אחר - את מוזמנת להתקשר/לכתוב לי למייל.

בכל אופן, בהצלחה,

יעל

לסחוט כל יום 3 לימונים ולשתות אפשר קצת עם סוכר.

יש גם רימונים,ללעוס גת..

בהצלחה.

או במה שהקב"ה מנסה אותנו , אלא לקחת את הימים האלו ולנסות להתעלות בהם זוגית, לדבר יותר (לחזור לימי האירוסין שאז בעיקר מדברים)

בהצלחה

דבר ראשון לימון לא ממש עוזר מניסיון ומייעוץ מכון פועה.

דבר שני, החיים היום שונים מבעבר, ומשך הדימום ארוך יותר לא בגלל שככה הוא אלא בגלל חוסר מודעות לגוף שלנו, אז אם ישנם דרכים לקצר אותו למה לא? ( לפי שיטת שרמן, למרות שבגוגל זה לא יתן לך יותר מדי אינפורמציה).

כמובן שזה זמן להשקיע ולהתעלות  בזוגיות, אבל השאיפה של האישה גם לחיים שלה וגם לזוגיות זה להיות טהורה ומותרת, אפשר וכדאי לעבוד ולשפר את הקשר גם בימים המותרים ולא רק באסורים...

לא מחפשת לקצר אלא למתן דימום,יוצא לי המון דם.

וגם פיזיותרפיה של רצפת האגן יכולה לעזור (ולא רק בזה).

אני אישית מקבלת אקסקופרון כי יש לי דימומים כבדים וזה מקצר לי ביומיים

הוא עוזר להתנקות ומעלה את הברזל

הומאופתיה

אפשר להתחיל בין ארבעה חודשים לחצי שנה, על-פי מוכנות התינוק (למשל אפשר לראות אם הוא יציב, אם הוא שולח ידיים לאוכל ועוד). מתחילים בהתחלה בכמות קטנה מאוד (לא יותר מכמות של שתי כפיות בארוחה), לאט לאט עולים, תוך כדי שבוחנים את התגובות שלו. בהתחלה נותנים כל ירק בנפרד במשך יומיים שלושה, אחרי שרואים שאין תגובה אלרגית אפשר לערבב. עולים בכמויות בהדרגה עד לארוחה שלמה. תפוחי אדמה מותר. הכול מותר חוץ מדבש ומוצרי חלב. מלח כדאי להמעיט מאוד, ולשאוף כמה שיותר לאוכל ביתי מזין. להתמקד במאכלים עשירים בברזל.

אם את מניקה, עדיף לחכות עד השן הראשון - כל תינוק מוציא אותו בגיל שלו, וזהו הגיל האידיאלי להתחיל עם מזון מוצק עם אותו ילד.

לגבי ת"א - יש כל מיני  דעות, תסמכי על האינסטינקט האמהי שלך.

אולי שיניים-תנסי t-gel.....

אולי יש לה חום?

חיבוק גדול,בהצלחה.

גזים גם אחרי 3 חודשים...

תעשי לה קצת תרגילים ברגליים ובבטן ותראי אם זה זה...

יכול להיות גם עד גיל חצי שנה-שבעה חודשים (מקווה שלא ייאשתי).

השאלה גם היא איך היא הולכת לישון בכלל,האם קל לה להפרד מיכם לשינה?

אנחנו נותנים מי ענבים לגזים

משתדלים לעשות לה טקס הרדמה,שמים לה מוסיקה שהיא אוהבת,מחשיכים את החדר וכו.

אבל זה תופעה ממש מוזרה במהלך היום היא לא ישנה בכלל יותר מחצי שעה רצוף ובלילה היא ישנה לילה שלם.

היא הולכת לישון בצורה דיי מסודרת יונקת ואחרי זה עוד קצת תוספת של לחלב שאוב קריאת שמע (כשהיא במיטה)+ שירה וניענוע קל והיא הולכת לישון כאשר אנחנו מחוץ לחדר.

העניין הוא שאני לא יכולה יותר. אני חייבת את השינה שלה כדי לעשות דברים אחרים.

ועוד משהו כשהיא יונקת אז לפעמים אחרי כמה זמן היא מתחילה לזוז בחוסר שקט ולהשמיע קולות כואסים...

אווופ שאבאלה שלנו יחזור כבר מהמילואים האלו!!!! מה יכול להיות שהיא מתגעגעת אליו???

אם היא קשורה אליו יתכן שזו באמת תגובת געגועים מצידה

מספיק לה החלב?

אוחזת טוב בפיטמה?

תנוחה נוחה?

מיטה שנוחה לה?

האם היא לוקחת מוצץ?

סתם חלום רע?

האם היא באמת  ישנה?

היא ישנה טוב בלילה ובשעות הבוקר המוקדמות.

כל הבעיה בחוסר רצון לישון מתחיל במהלך היום.

בעיקרון היא כל יום נמצאת עם אבא עד הצהרים שאני מגיעה מהלימודים ואז הוא הולך ללמוד אז הגיוני שהיא קשורה אליו. אבל זה לא קצת מוקדם בשבילה לרצות אדם מסויים שהיא לא ראתה שבוע וחצי???

היא אוכל טוב (היא כבר פולטת מרוב אוכל {היא לא פולטת בדר"}) והיא לא כ"כ אוהבת את המוצץ שיש לה אז קניתי לה עכשיו אחד שהיא יותר אוהבת...

כבר בגיל אפס הם מרגישים ויודעים את מי הם רוצים וצריכים.

כשיגמרו המילואים הכל יסתדר, 

לך תהיה עזרה ולה יהיה אבא.

אבא שלנו בדרך חזרה הביתה!!!! אומנם הוא יגיע רק עוד מליון שעות (באיילת) אבל הוא יצא לדרך!!!!

תאמת הגיוני שהילדה תגעגע למישהו שנמצא איתה כמות זמן ככ משמעותית במשך היום,היא מתגעגעת לקול ולמגע.

חג שמח יקרה!!

הרבה כוחות..

(לבעלי יש מילואים באייר.. )

נשמע משהו פסיכולוגי., פחד עזיבה, למשל. אולי השארת אותה עם המטפלת, למשל?

אבל חשבנו שזה הגיע מזה שהיא כבר שבועיים מחוץ לבית..

לא נורא ברוך ה' אבא סיים את המילואים והכל ישוב לקגדמותו בעז"ה

בלידה הראשונה שלי תוך 12 שעות

בלידה השניה תוך 3ימים

בלידה השלשית לא נראה לי שראיתי את הפקק.

מה שאני הבנתי זה שבערך עד שבוע.

לי אגב השתחרר הפקק הריר שבועים לפני התאריך המשוער ויום איחרי ילדתי...

ממש עשית לי צמרמורת עם השם היפה שלו הפסוק הבכי וההתרגשות.

תודה על השיתוף.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

אגב: ההישג הנדיר זה אני או זה שהתרגשתי?

התרגשתי ממש במיוחד בסוף.

אני עם דמעות.

הקיצבה היא 282.5 ליום, או השכר היומי הממוצע שלך (במקרה שלך 163) הנמוך מבין השניים.

אם כך, תקבלי 163 ש"ח ליום

ולא, זה לא אמור לפגוע בשום צורה שהיא בחופשת הלידה שלך.

שיהיה לך המשך הריון, קל, משעמם ובלי סיבוכים

ושסתיים בלידה במועדה של תינוק בריא ושלם.

תבורך המבכת.

ידעתי שתבוא משהיא חכמה להחכים אותי.

ביטוח לאומי משלם את הסכום של השכר היומי עד לגובה של 282 ש"ח ליום. מי שמרוויחה יותר מ- 282 ש"ח ליום מקבלת פחות מהשכר שלה, מי שמרוויחה פחות, מקבלת את אותו סכום שהשתכרה (כמובן בממוצע, כיוון שהם מחשבים ממצוע של השכר).

אם במהלך 3 חודשים אחרונים לא היו לך שינויים משמעותיים בשכר זה יצא לך לחודש בערך אותו סכום שהרווחת עד השמירה.

ולא, זה לא פוגע בדמי לידה, כמו שאת זכאית לגמלה לשמירת הריון כך את זכאית בדמי לידה ותקבלי לחודש את אותו סכום שקיבלת בגמלה, כי הם מחשבים את אותם 3 חודשים בשתי התביעות- שמירה ולידה (מנסיון של 2 הריונות בשמירה שהסתיימו עם הלידה).

אם השמירה תיגמר לפני הלידה ותחזרי לעבודה עד ללידה, יתכן שזה כן ישנה את הדמי לידה, כי יהיה לך תלוש נוסף.

המשך הריון תקין

על השאלה הבאה שלי. אז אם בהממוצע אני מקבלת 4800 אז זה מה שאני יקבל? או שזה לפי ימים, כי אז יצא לי פחות.

אם זה לפי 163 ש"ח ליום כפול 5  ימים (ימי עבודה) זה 3200

(163 - 3 משכורות אחרונות חלקי 90)

רציתי לכתוב לך ממש מדויק ובשביל זה חיפשתי את המכתבים שקיבלתי מביטוח לאומי על הזכאות לגמלת שמירת הריון, אבל לא מצאתי, כנראה שזרקתי אותם (עברה שנה וחודש מאז הלידה האחרונה שבה הייתי בשמירה).

אז אני עונה מהזיכרון.

החישוב הוא כזה- משכורת של 3 חודשים, חודש 1+חודש 2+חודש 3- כל זה מחלקים ב-3, מתוך זה מורידים דמי ביטוח, דמי בריאות, מס הכנסה וכו'

לא זוכרת שעשו לי חישוב יומי, אלא חודשי.

יתכן שזה השתנה, או שעושים חישוב יומי למי שמרוויחה יותר מ- 282 ש"ח ליום.

ממה שזכור לי לא הרווחתי פחות בגלל שהייתי בשמירה, אולי אפילו קיבלתי לחודש קצת יותר מהנטו, כי היו ניכויים שהם לא חובה ומקום העבודה הוריד ואת זה לא החשיבו בביטוח לאומי.

בכל מקרה, כשביטוח לאומי נותן קצבאות לפי חישוב יומי הם מכפילים ב-6 ימי עבודה (לפחות באבטלה זה ככה)

ואם יש לך עוד שאלות, בשמחה.

נגעתי קצת. אני ממש מקווה שעדיין מחשבים חודשית ולא לפי ימים. ותודה רבה על ההסבר המפורט ואפילו על החיפוש איזה משקיענית.

חג שמח ושבת שלום.