שלום רב, אנחנו זוג צעיר נשואים חצי שנה ובהריון חודש חמישי.
ההריון של אשתי מאוד מקשה עלי, היא חלשה היא לא יכולה לעשות שום דבר בנוסף יש את ההורמונים שגורמים לה לבכות על כל דבר. אני כבר לא יודע מה לעשות.
אני במקביל לכך שאני אברך אני עובד בשלוש עבודות שונות וגם לוקח אחריות על שתי העבודות של אשתי שאין לה כוח לעשות או שהיא סתם שוכחת. היא יושבת בבית, לא עובדת, לא מבשלת, לא מגהצת, אם אני לא חוזר הבייתה להכין לה אוכל היא גם לא תאכל ותרגיש רע. היא לא בשמירת הריון או משהו מורכב, הרופא אמר שזה הריון רגיל ופשוט ואני כבר קורס.
אתמול הגעתי הבייתה אחרי יום שלם של עבודה ועומס והיא אפילו לא פינתה את הדברים שלה מהשולחן בסלון, שלא נדבר על לגהץ לי חולצה אחת (אחרי שאמרתי לה בבוקר שאני שלושה ימים עם אותה חולצה כי אין לי שתי דקות לגהץ לעצמי) וכשאמרתי לה שאשמח אם היא תוכל לשקול יום בשבוע לעבוד במקום ללכת למדרשה עם החברות שלה היא התחילה לבכות ולא משנה כמה התנצלתי וניסיתי לנחם היא עדיין בוכה(נכון לרגע זה היא עדיין בוכה). כשהיא בוכה אני לא מסוגל ללמוד ולא מסוגל לעבוד, אני אובד עצות ולא יודע מה לעשות. מה אתם ממליצים לי?
ניסיתי לדבר איתה פעם שאי אפשר להעביר ביקורת בלי שהיא תפרוץ בבכי, והיא אמרה שזה ההריון ואין מה לעשות ואז התחילה לבכות.
לצערי הרב
!
)
