פורום הריון ולידה (עמוד 5228)

גם לנו היתה ולפעמים עדיןן יש בעיה של יקיצה מוקדמת. יועצת שינה שענתה על שאלות בפורום אמרה שכדאי להתייחס לזה כמו אל קימה באמצע הלילה- איך הייתם מתמודדים אם זה היה בלילה? נשארים איתה או נותנים לה להירדם לבד? נשמע שהיא כן יודעת איך להרדים את עצמה אז אני כנראה הייתי מתעקשת על זה, במיוחד שעוד מעט יגיע בעז"ה תינוק חדש שלא יידע איך להרדים את עצמו..

וכן, אני בטוחה שהיא מרגישה שזה מתקרב...

הלוואי שהלילה תישנו טוב

גם אני היום עשיתי ככה.

רק חשוב שכשהוא מקבל את הבקבוק עם החלב שלך, תדאגי לשאוב את הארוחה שפיספסתם. לא קריטי, אבל כדאי.

 

אפשר לתת . רק לטעום מעט.

לא צריך לחכות כי זה אלרגני, אלא אם יש לכם משהו ספיציפי מיוחד במשפחה, שדורש הוראה מיוחדת מרופא, למרות שגם אם יש אלרגיה במשפחה אין צורך להימנע.

לתת מעט ממש, כי המרקם הזה צמיג.

הרבה פעמים מוכרים בחנויות חמאת בוטנים עם שברי בוטנים, וזו ממש סכנת נפשות לקטנים.

צריך להגיע אחרי ארוחת בוקר קלה (לא בצום).

יש כאלה שממליצות להביא לימון כדי להקל על הטעם המגעיל. אני אף פעם לא הבאתי.

זה כמו בדיקת דם רגילה, רק שאת צריכה להגיע שעה לפני שמסתיים זמן בדיקות דם.

האחות תתן לך לשתות כוס עם מעין מיץ ממותק מגעיל ואז את צריכה לחכות בקופה במשך שעה (תביאי לך משהו לעשות)... בזמן הזה אסור לאכול ומותר לשתות מעט מים. 

שעה בדיוק לאחר ששתית, תכנסי לאחות והיא תקח לך דם.

כי יש נשים שזה משפיע עליהן בצורת סחרחורות כאבי ראש בחילות וכאלה -לי היה אתזה למרות שהייתי בטוחה שלא ישפיע עלי כלום..

העמסת סוכר או הטיול לירח?

אני חרשתי גם חנויות וגם את האינטרנט אבל יש לי המלצה שניה לפני שאת מתחילה..

תגדירו לעצמכם מה התקציב שלכם לכל התענוג ומה הצרכים שלכם בעגלה- האם יש לכם רכב וזה צריך להתקפל קטן, האם חייב שיהיה סלקל שמתלבש על העגלה או שלא חייב (אם יש רכב זה פחות קריטי לפעמים..)

האם זה חייב לשקול ממש קצת או לא וכו'.. יש המווווווון סוגים, צבעים, מידות וכו'.. ולא כדאי לרוץ ולקנות

כי לפעמים הצרכים משתנים או שסתם משהו מושך לנו ת'עין כי הוא יפה- אך לא כ"כ מתאים לנו..

 

אז עצותי:

1. תגדירו מה מתאים לכם

2. תסתכלו בכל מני חנויות, תתייעצו עם מוכרים (בכל חנות יש להם אינטרס למכור משהו אחר, אל תבהלו מזה..)

3. תוציאו את הכסף אחרי התייעצות עם עוד אנשים שאתם סומכים עליהם- על מה שאתם עומדים לקנות

4.תשמחו במה שקניתם

5. הכי חשוב- באמת שלא משנה מה זה יהיה כי הילד המתוק שייוולד בע"ה זה מה חשוב- אז לא להשקיע את כל הנשמה- כי אתם צריכים אותה בשבילו.. (או בשבילה כמובן..)

סליחה על האורך, משהו אחרון-

 

ממש לא חייבים לקנות הכל לפני הלידה, אני קניתי מיטה שהילד היה בן חצי שנה (עד אז היה בעריסה צמודה למיטה) ושידה בכלל לא קניתי כי לא התאים לנו.. עגלה וסל-קל הם בד"כ חובה..

קיצור, שיהיה בהצלחה רבה בשעה טובה ובמזל טוב!

יש חנות עודפים מדהימה ושווה בבצרה [ליד רעננה] "בייבי אאוטלט" יש שם עגלות מהאריזה במחיר של עודפים כי זה דגם משנה שעברה נגיד וכו'.. זה מגיע עם אחריות והכל.. יש שם גם מיטות אמבטיות סלקלים וכו'..

 

בקשר לעגלה- אני נותנת נקודות שכדאי להתייחס עליהם בבחירה-

א. האם רוצים אמבטיה? או טיולון שנשכב ל180 מעלות עם מזרון? [-לנו יש אתזה וזה אחלה דבר, ומוזיל את עלות העגלה בסביבות 1000 שח]

ב. מומלץ מאוד לקחת עגלה עם ידית אחת רצופה- כי ככה אפשר גם לנווט וגם לדבר בפון וכו'..

ג. לקחת עגלה קלה!!! ושלא אחת ששוקלת רק השלד משו כמו 13 טון!!

ד. לראות שהיא קופצת מדרגות, ולא נתקעים לה הברקסים שיורדים\עולים מדרגה

ה. לראות עם חשוב לכם שתהיה אפשרות של התינוק עם הפנים אליכם. לנו אין, אבל אני לא מרגישה שזה קריטי.

ו. כדאי שלא יהיה אוויר בגלגלים.. בעסה להתקע עם פנצ'ר.

ז. עגלות עם 3 גלגלים פחות יציבות! זהירות!

מסירים אחריות במקרה של זיהום או משהו כזה, לא בדיוק זוכרת

אפשר לבקש גם בבית החולים לא לרחוץ את התינוק.

בריא וכו' וכו'??.. או שזו המצאה?

לא מועיל לא מזיק.

התינוק נחשף לראשונה לחיידקים ביציאה אל העולם, מהסביבה החסומה לחיידקים בה שהה תשעה חודשים...

בדרך כלל, בלידה רגילה, אין סיבה לרחוץ את התינוק.

אני לא רחצתי בלידות בבית החולים וגם בלידות בבית אף אחד לא הקשה עלינו, ואני מקווה שגם עליך לא יקשו, ואם כן, תזכרי פשוט שזה התינוק שלך ואת מחליטה איזה טיפול נכון בשבילכם

שלו יש פתק "לא לרחוץ!" ליד כל המדבקות של "להעיר את האם בלילה" וכו'...

מאחלת שכל המשפחה תוכל להגיע הביתה במהירות!

לא נעים: להישאר בבית יולדות, שהתינוק באינקובטור ולא עליך, שההנקה מתחילה בסיבוך, שהחיים מתחילים בסיבוך... אבל ב"ה תינוקות שנולדים בשבוע כזה לא נמצאים בסכנת חיים יחסית לתינוק שנולד בזמן! שיעבור בקלות!

בשורות טובות!

בבוקר היא התחילה צירים כרגע עדין בחדר לידה.

לכן זה הזיז לי מאוד וחוץ מזה אני לא צריכה שהיא תלד אצלי בבית... (הם היו אצלי בדיוק)

דרך אגב היא ילדה בן!

בעשה טובה ! מזל-טווב ! (: שיהיו בשורות טובות ..

כמה הוא נולד? הראות בשלות..הוא בפגיה.

הוא באינקובטור כדי לשמור על החום גוף שלו ועם צינור לאוכל אבל בלי הנשמה

ישתבח שמווו ,מצבו טוב ב"ההה (:

ישר כח על האחריות הגדולה.

 

 

שתבשרי גם את טוב בעיתו ובזמנו!

מוכר..

למרות שלאצלנו ב"ה לא חיכינו כ"כ הרבה..ושלא נחזור לשם,רק ללידות 

אלא לא משפרת. כדאי לך להרים רגלים גם כשאת יושבת. הרמת רגלים היא הפיתרון (החלקי מאד) הטוב ביותר.

 

ברור שבהריון תאומים הבצקת גדולה יותר... חוץ מזה שגם הכובד משפיע על הבצקת, ידוע שבהריון תאומים כל הצרות הקטנות שלההריון, משמעותיות יותר...    כמובן גם הרווח בסופו של דבר אי"ה... כפול    כך שעדיין יש כאן 'שניים במחיר אחד'... 

 

  בכל מקרה אם זה מנחם אותך, אצלי בהריון 'רגיל' הבצקת גם לא עברה לגמרי בשינה. בכלל לא. כמו שאת מתארת, שיפור אבל לא העלמה. וזה אכן מנקץ.... תרגישי טוב! ותהי הרבה במזגן ברגלים מורמות!

 

                                                                                                                                         

או שמדובר בשלב של זרם חלש או טיפות ולכן לא שומעים את קולות הבליעה.

כדאי לפנות בדחיפות ליועצת הנקה

מה שאת מתארת יכול להעיד על בעיה בתפיסה, שכדאי לפתור אותה כמה שיותר מהר.

בהצלחה

ועשיתי סמיילי קורץסתם כי לי היתה בעיה דומה וזה נפתר ע"י ניתוק לשון. בכלל לא בטוח שזה זה, אבל שווה שאחות טיפת חלב תעיף מבט..או יועצת הנקה.

האם יש חיתולים רטובים?

מה צבע הקקי?

האם התינוק רגוע אחרי הנקה?

הלכתי ליועצת הנקה..מנסים לפתור ת'בעיה, בינתיים שואבת לו ונותת מטרנה אם אין מספיק עם צינורית שצמודה לפטמה וככה יונק..

החיתולים היו רטובים, יציאות היה פעם-פעמיים בשבוע..

לא היה רגוע אחרי הנקה...עכשיועם הצינורית בסדר..

 

מה זה יכול להיות??

יו זה קשה שלא הולך בקלות כמו שמצפים במיוחד ילד ראשון!

שיהיה המון בהצלחה!

הדימום ממש יכול להיות דימום של השרשה..

 

אני בדיוק באותו המצב, הקטנה שלי בת 11 חודשים וגיליתי שבוע שעבר שאני בהריון (עדיין לא לגמרי מעכלת) ובאותו יום היה לי הפרשה קצת אדמומית (ב"ה לא משהו שאסר אותנו) וכנראה זה דימום של השרשה. מחר בעז"ה אני הולכת לרופא פעם ראשונה בהריון הזה...

 

ויש לי בבית ילד בן 3 שתחילת ההריון שלו היה לי דימום די כבד ורציני בשבוע 8 בערך והייתי בטוחה שזאת הפלה וב"ה כשהלכתי לרופא ראינו דופק!

 

לפי מה שידוע לי לא מסוכן להניק בהריון, את הגדול הפסקתי להניק כשהייתי בשבוע 11-12 בערך כי כבר הייתי די גמורה והוא היה מספיק גדול ועכשיו נראה לי שעוד איזה חודש וחצי- חודשיים אני אגמול את הקטנה כי לא מתאים לי להגיע ללידה עם תינוק יונק ולהניק שניים  (מכירה מישהי שעשתה את זה, אבל זה לא בשבילי!)

 

בקיצור, בשורות טובות!

 

סיכוי טוב שהכול בסדר והדימום לא מעיד על בעיה, סיכוי נמוך שמה לעשות, הדימום כן מעיד על תחילת הפרידה של הגוף מההריון (קורה ללא מעט נשים, לרוב על רקע של בעיה כרומוזומלית בעובר שהגוף מזהה בזמן).

בכל מקרה אין סיבה לחשוד בהנקה

אני באמת שואלת...

כי לי היה דימום, חלש יותר ממחזור, אבל דימום, והרופאים אמרו לי בפירוש להפסיק.

אני לא אומרת שהיא צריכה להפסיק מיד, ואני יודעת כמה זה קשה (זה שבר לי את הלב =/ ) אבל ההנקה כן יכולה להיות קשורה לעניין, ולא תמיד כדאי לקחת את הסיכון...

 

מצטערת שאני מבאסת, אבל אולי לא כדאי להתייחס בביטול לעניין ההנקה.. אם הרופא יגיד לכם להימנע מיחסי אישות - אז בד"כ ההוראה היא גם להפסיק הנקה. תבררי, אל תמהרי לקיים את הדברים האלה, פשוט קחי אותם בחשבון.

 

בכל מקרה, שהכל יהיה בקלות ובשמחה ובבריאות בע"ה!

באמת במקרים הנדירים שבהם יש להימנע מיחסי אישות מחשש להפלה, אז יש מקום לחשש גם מהשפעת הנקה בשליש האחרון. כרגע אף אחד משני הדברים האלה לא התקיים - לא התקבלה הוראה להימנע מיחסי אישות, ולא הגענו לשליש שלישי, אז ממש אין סיבה לקשור את ההנקה לעניין.

היריון שנפסק מעצמו בשליש הראשון זה נפוץ מאוד, ומן הסתם חלק מהמקרים האלה הם גם תוך כדי הנקה, אבל זה לא קשר סיבתי. רוב המיניקות בהריון זוכות לחבוק תינוק נוסף בבוא העת.

נראה לי שבכל מצב שבו יש התוויה רפואית להמנע מאישות, כדאי להמנע גם מהנקה, גם אם זה לא בשליש אחרון.

http://woman.maccabi-blogs.co.il/2010/05/26/%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94/

הם שוללים את העובדה שהנקה מפריע להריון בריא, הם לא ממש התייחסו שם להריון עם בעיות.

ובכל מקרה, אם אני לא טועה זה נדיר לקבל התוויה רפואית נגד אישות כבר בשליש הראשון.

 

ודווקא ראיתי שם משהו מאוד מענין - לפי תוצאות המחקר שהביאו שם אצל נשים שהמשיכו להניק היו אחוזי הפלה קטנים יותר מאלו שלא הניקו בזמן ההריון... (למרות שהמחקר קצת קטן מכדי שהתוצאות יהיו מובהקות)

""עם זאת, כאשר יש סיכון להריון או ללידה מוקדמת עם צירים מוקדמים", היא מסייגת, "מומלץ לא להיניק בשליש השלישי של ההריון""

 

"זה אכן קורה, אבל רק כשהרחם בשל ללידה, ולכן בסוף ההיריון, הגיוני להיזהר בהנקה או להימנע ממנה, אצל מי שיש לה חשד ללידה מוקדמת"

 

מי שאין אצלה חשד לבעיה לא צריכה להיזהר באף שליש.

ואני זוכרת שהרופא הסביר לנו שבכל דימום כזה יש סיכוי שיורדות גם רקמות שמחזיקות את שק ההיריון, וכך ה"אחיזה" שלו נחלשת ועלולה להיות הפלה, ושכל עוד יש דימום אז יש "איום הפלה". ובמקרה שלנו הוא כן אמר להימנע מיחסים בשליש הראשון. דווקא אח"כ, בשבוע 10 או 12 בערך אמרו לנו שאפשר לחזור לשגרה.

אני זוכרת שיועצת ההנקה שלי אמרה שאין הוכחה שהנקה יכולה לגרום להפלה, אבל אני באופן אישי פחדתי לקחת את הסיכון..

 

(דרך אגב, זה לא שכשהפסקתי להניק אז הדימום נעלם כליל. רק כשלקחתי כדורים של פרוגסטרון אז הדימום באמת פסק... לכן אני לא אומרת שההנקה בטוח הייתה זו שגרמה להכל והייתה חייבת להיעצר, אבל בד"כ כשההריון יקר לך, את מפחדת לקחת את הסיכון הכי קטן..)

אבל כמו שהיועצת שהתייעצת איתה אמרה וכמו שהרופאה המומחית להנקה שציטטתי אמרה - סיבה מחקרית לחשד, אין. לא בשליש הראשון, שאז אין בכלל ברחם קולטנים לאוקסיטוצין. לכן עם יחסים כן עלולה להיות בעיה, ועם הנקה לא.

שהנקה כן יוכלה לגרום להפלה בתחילת הריון כי זה מפריש אוקסיטוצין- שזה ההרומון שמזרז את הלידה- הוא מכווץ ת' רחם או משהו כזה..

אני פחדתי להניק עם הריון בגלל זה ולכן הפסקתי לפני ההריון הבא

אבל היה לי דימום חלש והוא לא היה קשור לכלום- רק אמרו לי לא להתאמץ ולהרים דברים כבדים יותר מדי..

מקוה שהכל בסדר!

תודה לכל העונות..

לא יודעת אם נרגעתי, אבל תודה!

הדימום נחלש מעט,

מחר התור לרופאה ונחכים יותר..

בשורות טובות לכולם!

באו"ס נצפה שק הריון ועובר עם דופק...!

 

ודרך אגב, הרופאה אמרה שאין  בעיה עם ההנקה.

 

היכן זה היה רשום לך? כך אוכל להסביר לך יותר?

המונחמנחה מונח מתייחס לניטור לב עובר במהלך לידה.
כאשר הכוונה למוניטור לא תקין ,האטות בדופק,מצוקה עוברית.
Pop-עורף לאחור הכוונה הראש עם הפנים כלפי מעלה,בד״כ הראש עם הפנים כלפי מטה.

היה לי דימומים וכתמים מידי פעם, במשך כמה שבועות בשליש ה1.

ב"ה זה עבר. (היה לי שטף דם ברחם או משו כזה.....)

 

כשזה קרה דיברתי עם אחות ואמרו לי שאם זה היה ונפסק (לא דימום רציני) אז זה לא דחוף א-ב-ל חשוב לקבוע תור בהקדם אצל הרופא שלך לבדוק שהכל בסדר.

ואם זה דימום מאסיבי יותר אז לגשת בדחיפות למיון נשים..

 

רק בלי לחץ! אני בכיתי בהיסטריה בפעם הראשונה שזה קרה וזה לא מומלץ....

בע"ה בשורות טובות..תעדכני.

את זה רואים רק באולטראסאונד

 

היה לי את זה גם בשבוע 9 וכיום הילדה בת חודשיים,

 

בשורות טובות

 

וזה מה שנקרא "הפלה מאיימת". 50% שההריון ייפול ו50% שלא.

ולפעמים זה מה שנקרא השתרשות ההריון ברחם...

הייתי בטוחה שהלך על ההריון, אבל ביקרתי במיון נשים של בי"ח חרדי

והם הרגיעו אותי ואמרו שכבר ראו הכול אחרי דימומים, ועד שזה לא נגמר- זה לא נגמר!

וב"ה כיום אני בחודש חמישי: ההריון המשיך להתפתח. אני מקווה שגם אצלך יהיה סוף טוב. בעזרת ה'!

יש שם לא מעט תגובות על רמה...

עוד נק' שאפשר להוסיף:

לשתף את הבעל יותר בתהליך ההריון. אם זה בביקורי רופא, אולט', בדיקות (להחליט ביחד איזה בדיקות עושים ואיזה לא) לנתח ביחד תוצאות של בדיקות דם, קריאת ספרות בנושא, יש לא מעט חומר באינטרנט (בהחלט צנוע)- גם מבחינה פיזית וגם תהליכים נפשיים, סרטונים/ הסברים על מהלך ההריון לפי שבועות, לשתף באופן אישי על מה מרגישים ואיך, כשיש תנועות לתת לו להרגיש, כל זוג לפי מה שמתאים לו.

אני חושבת שככל שהבעל יהיה חלק מהתהליך (ולא רק 'מכבה שריפות') יהיה לו קל יותר לקבל גם את הרגעים ותופעות הלוואי הפחות נעימות..

 

אצלנו נק' המפנה בין ההריון 'שלי' להריון 'שלנו' זה כשהוא ראה את העובר פעם ראשונה באולטרסאונד. (נראה לי זה היה שבוע 15 בערך.) ומאז הוא התחיל להתעניין הרבה יותר במה זה הריון ומה עובר על האישה ולא רק בציפייה לילד וקיבל את זה יותר שאני חסרת מרץ.

 

אחרי שהוא מבין את המצב ומבין שזה טבעי, נראה לי כדאי לחשוב ביחד מה עושים עם זה. איך פותרים את בעיית חוסר התפקוד מבחינה טכנית ואיך אפשר לשפר את מצבי הרוח (ואפשר!)- אם זה בפינוקים, תחביבים, חברות, פעילות גופנית עוזרת מאוד לצאת ממצב בטטה..

 

בהצלחה ושיעבור בקלות ובשמחה!!

גם אצל בני אדם.

זה אומר שלקראת הלידה נתקפים בדחף להכין את ה"קן" - בית לתינוק שעומד להגיע. וזה לא לא חייב להיות נקיון דווקא, אלא איזה פרץ כזה של עשייה.

אבל זה דבר מאוד לא מחייב. לא לכולן זה קורה באופן מובהק, ולא כל קריזה של נקיון סתם ככה היא סימן ללידה מתקרבת.

 

אם את דואגת, אפשר אולי לנוח קצת, לשתות הרבה, ולהיות ערה לסימנים ראשונים של צירים. במידה ויש כאלו ללכת מיד להבדק.

 

שתהיה לידה בזמנה

לשבת הכנתי הכל..-דגים, בשר, סלטים , חוץ מחלות (אחרי הכל אני בסוף תשיעי)

וב11 בלילה התחילה לי ירידת מים...

 

נראה לי שזה לא בהכרח קשור לקינון אלא לעבודה הפיזית הקשה...

נשירה זה תופעת לוואי קלאסית של אחרי לידה...

אם את מסתדרת איתו חבל להחליף.

גם לי בחודשים האחרונים התחילה להיות נשירה מטורפת שאף פעם לא היה לי כמותה. ואני 13 חודש אחרי לידה, לכן גם אני חשבתי לעצמי שזה בטוח לא קשור ללידה. ובאמת בימים האחרונים התחלתי לחשוב שאולי זה מהסרזט אבל לא הסתדר לי כמה דברים: א. אני כבר לוקחת סרזט יותר מחצי שנה אז למה זה התחיל רק בתקופה האחרונה (הנשירה) ב. זה ילד רביעי (בלי עין הרע) ואחרי כל לידה לקחתי סרזט ובחיים לא קרה לי דבר כזה. אני לא מסתרקת וגם מפחדת לחפוף כי השערות נושרות בכמויות... (אולי למישהי יש פתרון) מעבר לזה שזה באמת מסקרן למה זה קורה?!  

אבל לדעתי אם זו הבעיה היחידה אל תחליפי כי יתכן והסוג השני יגרום לך לדיממומים מטורפים שיאסרו אתכם ח"ו (ויתכן כמובן גם שלא, אבל לא תדעי עד שתנסי) וחבל לקחת סיכון כזה אם הגוף שלך מסתדר איתן.

 

בהצלחה!

ירוק יכול להיות ממגוון סיבות, רובן תקינות לגמרי ואין איתן בעיה. לעתים זה גם מצביע על התופעה שאמרת, אבל ממש לא נראה שזה המצב אצלכם. ובכלל - אמרת שהוא צהוב, לא? הקצף מטריד אותך? בקצף אין שום בעיה.

זה יכול להצביע שהיחא לא מגיע לחלב אחורי.

אם היא עולה במשקל טוב ורגועה אחרי ארוחה, רוב הסיכויים שזה בסדר .

צהוב עם קצף וגם ירוק זה מעולה.

ההבדל בצבע נגרם משינוי אחוזי לחות בקקי. ככל שהקקי יושב יותר במעיים, הוא מאבד נוזלים, והצבע משתנה (לא זוכרת אם מירוק לצהוב או להיפך).

זה כן אפשרי לשאוב וכדאי כבר מעכשיו להתחיל לשאוב.

ואם זאת אופציה מבחינתך להאריך ויתאיםלך אני בעד כמובן.

אם לא, אז תסתובבי עם צידנית קטנה שיש בה קרח, ועם משאבה (לי אישית יש חשמלית כי לא היה לי כוח לידנית) ותשאבי כל כמה שמן שאת מרגישה שאת צריכה- בדר'כ זה כל 3-4 שעות תלוי בגיל התינוק ובכמויות שהוא אוכל.\\אני עשיתי את זה ככה, והנקתי עד גיל שנה, עם לימודים ועבודה והייתי מגיעה במשך השבוע ב19:00 הכי מוקדם

 

כל הכבוד לך שאת מתאמצת להניק!!זה לא פשוט בכלל כשנמצאים גם ככה כל היום מחוץ לבית

 

בכלל לא הצלחתי לשאוב והייתי בבית איתו עד גיל 10 חודשים!! פשוט לא הלך לי.. אז כל אחת ששואבת אני ממש מעריצה..! כל הכבוד!

תחזרי ללימודים אבל לא להתנדבות או תדחי את החזרה לעבודה לעוד כמה חודשים אבל תחזרי לשאר המטלות וכו'

 

וחוץ מזה אל תוותרי על ההנקה.

תניקי בערב\בוקר\לילה כשאת כן נמצאת ובשאר הזמן הוא יכול לקבל גם תמ"ל.

זה לא חייב להיות סותר.

http://www.infomed.co.il/article-1905/%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%9A/#

גם אני הייתי שעות ארוכות מחוץ לבית, בכל זאת לא רציתי לוותר על ההנקה בעיקר כדי לפצות את התינוק על הזמן שאני לא איתו..

(אני חזרתי ללימודים חודש אחרי הלידה)

היה לי קשה לשאוב כל 3 שעות כי זה לקח לי המון זמן וז"א שכל היום הייתי סביב השאיבה..

התחלתי לשאוב כל 6 שעות למשך שעה וחצי ויצא ששאבתי כמות כפולה.

לי הסידור הזה היה עדיף, לא יודעת מבחינה ביולוגית להסביר מה קרה אבל הגוף שלי התרגל לכך. (לא היה לוחץ לפני 6 שעות בד"כ)

 

בהצלחה!!

תינוק צריך אמא! בטח תינוק כזה קטן...

חלב זה שטויות - הוא צריך אותך!!!

הייתי לוקחת הפסקה מהלימודים ומהעבודה (בטח שמההתנדבות - תתנדבי אצל התינוק. הוא הנזקק הראשי כאן, עם כל הכבוד).

 

שהיו הרבה זמן בתעלת הלידה בצירי לחץ או חוו לידה מכשירנית- גם יהיו צרחנים.

האמת שלי היו שעה של צירי לחץ [ארווווך] ולא נראלי שהתינוק שלי צרחן לא יודעת מה הוא ביחס לאחרים.. אבל ביחס לעצמו הוא לא כזה נודניק, רק לפעמים, אבל מותר לו, זה בגבול הטעם הטוב..

אז לא תמיד התיאוריות האלה נכונות..

הייתי מאד בלחץ לגבי העובר שלי והוא ממש ילד טוב ורגוע---

כך שלא מפתיע אותי קשר כזה.