שתזכו לגדלו לחופה לתורה ולמעשים טובים....
אוהבת.
נעמה ושירהשתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
מחכות לקרוא את סיפור הלידה של ה-מיילדת שלנו!
בהצלחה בברית!![]()
באמת מסקרן לשמוע מיילדת שמתארת את הלידה שלה
אני מאד נהנית מהתגובות שלך תמיד
גידול קל !!!
ב"ה
איזה משמח לשמוע 
ןבכלל על כל הלידות האחרונות כאן.. מזל-טוב וכולן!
שתזכו להכניסו בבריתו של א"א בעיתו ובבריאות!
בכלל פיספסתי את זה שהיית בהיריון, אז הוא עבר לי תוך שניה 
מזל טוב! שתזכו לגדלו לכל הדברים הטובים, בנחת, קלות ושמחה 
הרבה שמחה ונחת! ![]()
וואו כמה כינויים חדשים יש פה בזמן האחרון.. אני כבר לא מצליחה לעקוב....
מזלטוב! מצפות לסיפור לידהיוקטנהכשתצליחי להגיע לזה ![]()
אצלנו בירושלים אין ![]()
![]()
אבל לא נתפס בעסה...
בניתי על מחר חופשי אבל אין מה לעשות יש עבודה והפיצקית לא מרגישה טוב![]()
בס"ד
ודי בניתי על חופש 
והקטנטונת עם חום...
ירד די הרבה פעמים אבל כלום לא נתפס...
חלמתי שבעלי ישאר איתנו הערב ומחר בבית ![]()
עד איזה 12 בצהרים הכל היה לבן..
ועד השקיעה היה עוד שאריות!!
רק באסה שלא שיחקנו ולא הצטלמנו...
מקווים שמחר יהיה שוב!
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/337/602.html?hp=1&cat=402
כתבה מ-NRG מעריב, שנורא מופתעים מההפרדה במחלקת יולדות...
נו באמת...
יש שם ציטוטים ממוקדים מהשרשור ההוא. נראה לי שבדיוק אותך מצטטים.
אחרי ש"נכנסת" בנו בשרשור הקודם?
אין לי שום בעיה עם הפרדה. אני חושבת שרוב הציבור משני הצדדים רוצה בה, ואין בזה שום פסול.
המניע לכתיבה שלי בפעם הקודמת היה רושם שלי, מדברי כמה כותבות, שיש אפליה בבית החולים. על זה זעקתי. כמי שמושפעת מדברי הרב צבי יהודה זצ"ל ששלח מכתבים מזועזעים לעיתונות על אפליית ערבים, אני לא מסוגלת לשתוק על דברים כאלה. בהמשך החלטתי לרדת מזה כי
1) תוך כדי דיון הבנתי שכנראה הרושם שלי היה מוטעה, ולא מדובר בהפליה,
2) חלק מהכותבות (לא כולן כמובן) עיוותו מאוד את דבריי, וייחסו לי דברים שלא אמרתי ושאפילו אמרתי להפך. בסוף נמאס לי מזה.
שבת שלום ומבורך.
גם לי זה היה, ועבר עם אנטיביוטיקה לאחר יומיים.. אני לא יודעת באיזה שלב את, אבל בהתחלה בעיקרון העובר ממש לוחץ שם באזור, ולכן יותר רגיש.. בהמשך הוא הוא עולה למעלה יותר. קיצר, כדאי לעשות בדיקת מעבדה לא יקרה כלום..
מוכר בהחלט- אני גיליתי שזה קורה לי כשאני מתאפקת (ומה לעשות שבסוף ההריון, אם לא רצים כל שניה, אז מתאפקים?).
קיצור- ככל שמחכים יותר עד השירותים זה יותר ויותר כואב, עד כדי קח שלפעמים עוברות איזה שעתיים עד שזה עובר...
אבל האופציה היא לרוץ בכל רגע שצריך כדי להימנע מהעניין...
ובעיקר בלילה זה לא ממש בקטע שלי... אז אני סובלת מזה מידי פעם...
ממש לא נעים ובטח גם לא בריא...
אבל זו המציאות...
כי זה לא גורם סכנה לעובר.
נשמע יש סיבות טובות לעשות..
ממליצה להתייעץ עם מכון פועה גם בעניין הבירור על ההפלות הקודמות,
הם יעזרו לך בשמחה מקצועית והלכתית..
שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות!!
והילולה
.הצילו מה עושים? הילד כמעט בן 3 (עוד פחות מחודש) נכנס למיטה אין לנו מקום ואני בקושי ישנה כי אני כל הזמן מפחדת שהוא ימחץ לי את הקטנה בת חצי שנה שגם היא כמהו התחילה להשתלט על שטחים נרחבים במיטה אז אני ובעלי ישני כמו סרדנים על הצד
.אנחנו לא מצליחים לגמול אותו מהמיטה הצלחנו לפני הלידה. כי הוא ישן איתנו עד לפני חצי שנה בערך ופתאום לפני חודשיים הוא התחיל לחזור וזה ממש סיוט להחזיר אותו למיטה שלו.מה גם שהוא והפיצקית מסתדרים היטב הם מלטפים אחד את השני וככה נרדמים ממש חמודים
אבל אנחנו קמים עצבניים עם גב תפוס ועניים טרוטות. מי שיודעת על דרכי גמילה אני אשמח לשמוע
פוסט ישן נושן של מיכל ווזנר:
ימים לא קלים עברו לאחרונה על משפחת הרשטיק-הכרמי. לא רק זה שטובה מנסה לגדל תאומים אורגניים עם אבא סקפטי בתנאי שטח קשים, להניק אותם עד שיודיעו מרצונם החופשי בפה מלא ובעברית צחה "דיינו" ולחתל אותם בחיתולי-בד נושמים, אלא שבבית מסתובב גם בן-בכור שהודח במחי יד מכס יורש העצר הבלעדי והחליט להשיב מלחמה שערה.
"הוא לא עוזב אותי לרגע" הסבירה טובה "הוא מסרב ללכת לישון, ושעתיים אחרי שהוא נרדם סוף סוף הוא מתעורר בבכי ונוחת במיטה שלנו ישר על הקטנים שנמצאים שם ממילא, דוחף את כולנו ומתעקש לישון באלכסון".
עם הבעיה הזאת ניסתה טובה להתמודד בדרכים שונות, החל בפרחי באך וכלה בפטנטים של חמש דקות מבית מדרשה של הלוחשת לפעוטות, אבל ללא הועיל. בוציהו המשיך להתעורר באמצע הלילה בבכי, וטובה ואביעד העבירו לילות שלמים בלי לישון ברציפות יותר מחמישים דקות ולאחר מכן הסתובבו ימים שלמים כשהם עצבניים וסהרוריים.
"לא נוכל להמשיך כך זמן רב" אמרה לי טובה בשבוע שעבר "אנחנו נתמוטט".
ניסתי לחשוב מה יכולה טובה לעשות בלי לוותר על עקרונותיה הטבעיים החדשים, ונדמה היה לי, שיהיה עליה פשוט לגלות סבלנות ולצלוח בשלום את התקופה הלא קלה הזו, ולכן שמחתי מאד לשמוע, שלושה ימים אחר כך, שהבעיה נפתרה חד וחלק לשביעות רצון כל הצדדים, והלילות חזרו לשפיותם בכפוף לנוכחות שני תאומים יונקים.
"יש לנו שיטה חדשה" צחקקה טובה "את לא תאמיני".
"אני מבטיחה להאמין" אמרתי מיד, והוספתי, שעל שיטה לפתרון תופעת הפעוט המהביל הנוחת במיטת הוריו בחצות אפשר, לדעתי, לרשום פטנט ולגרוף מליונים.
"פשוט מאד: לקח לי זמן אבל בסוף הצלחתי להבין אותו" אמרה טובה "אבא ואמא ישנים ביחד, שוקי וחבצי מבלים אתי כל הלילה, ורק הוא צריך לישון בחדר השני. תארי לך מה הוא אמור לחשוב על זה. למה, בעצם, שהוא לא יהיה אתנו? בחברות מסורתיות כל המשפחה ישנה יחד. ילדים רוצים לישון ליד אבא ואמא שלהם, ולהרגיש את הבטחון והשלווה שהם מקרינים. זה כל כך טבעי! כמו גורים!! החלטנו, פשוט, להרשות את זה".
אכן, בימינו נהוג לקנות לתינוקות בני יומם חדר ילדים מעוצבים, לקשט בדמויות של וולט דיסני ולשלוח אותם לישון בבדידות מזהרת כשהם מחבקים דובון צמרירי. אמהות משקיעות בצירופי הצבעים ובהתאמת הוילונות ומשתדלות מאד שהכל יהיה חמוד, ואחר כך נדהמות כאשר הינוקא מעדיף להשאיר את הדובי לישון לבד בחדר המעוצב ולהדחף בעצמו למיטה של אבא ואמא.
לאור התובנות החדשות האלה אזרה טובה עוז, פירקה באחת את חדר המיטות המכוער שקיבלה במתנה מחמותה וריפדה את רצפת חדר השינה במזרונים מקיר לקיר.
"עכשיו כולנו ישנים ביחד" אמרה "לכולם יש מקום, אף אחד לא צריך לדחוף ואני לא צריכה לפחד כל כך על הקטנים. בוציהו הולך לישון בשמחה במיטה המשפחתית שלנו ולא מתעורר אפילו פעם אחת במשך הלילה".
דיברנו על יתרונות המיטה-המשפחתית וחשבנו על החברה בה אנו חיות, שהמציאה בקבוקים ומוצצים ותחליפי חלב-אם ודובונים צמריריים ושמיכות רכות וצעצועים מנגנים ומכשירים שמנענעים ומקפיצים ומרגיעים, וכל אלה כדי לחסוך מן האמהות את החובה האיומה והמעיקה לגעת בתינוק ולהיות אמא.
"הבעיה היא, שאנחנו קונות את הדברים האלה והם משפיעים על האמהות שלנו" אמרה טובה. ובאמת: בעלי ואני לא דנו אף פעם בשאלה, האם לשלוח את הילדים שלנו לישון לבדם בחדר השני או לפרוש מזרונים על הרצפה ולייסד מיטה משפחתית בביתנו. כמו כל אדם מן הישוב קנינו חדר-שינה-הורים עם שתי שידות תואמות ושולחן פירכוס תמוה, וחדר-ילדים, עם כלוב סורגים לתינוק ושידת החתלה מודולרית הגדלה-עם-הילד, ונדמה היה לנו, שכך בדיוק הדברים צריכים להיות. וכאשר ילדינו התמרדו וסרבו לשתף פעולה, לא קלטנו שהתכנון הוא אדיוטי אלא התעקשנו משום מה לטעון שהילדים הם הבעייתים.
חמושה במחשבות החדשות האלה העליתי את נושא המיטה המשפחתית ונפלאותיה בפני בני משפחתי עוד באותו הערב.
"צריך לבדוק האם מנהגינו נובעים מנהיה עדרית אחרי נורמות חברתיות, או האם הם מתאימים באמת למשפחה שלנו" אמרתי לבעלי "יכול להיות, שגם אנחנו היינו רוצים בעצם לישון במיטה משפחתית".
"אני דווקא אוהבת את המיטה שלי" אמרה דסי לאחר הרהור קל "ואת השמיכה שלי ואת המדפים שלי".
"ואת בובילי" המשיכה בושקולינה את המשפט בשמחה וחיבקה את הבובילי המסמורטטת שלה "אני אוהבת את בובילי שלי!"
"גם אני אוהב את המיטה שלי" אמר בולוש, אשר בחודשים האחרונים ייסד לעצמו אימפריה של מנורת קריאה וערימות ספרים למראשות מיטתו "זה לא נשמע לי נוח בכלל להדחס ביחד במיטה משפחתית."
"נדמה לי שתצטרכי לוותר הפעם" אמר בעלי באנחת הקלה והביט בילדינו בגאווה בלתי מוסתרת "אולי זה מתאים כשהילדים קטנים מאד, אבל כאן נדמה לי שכולם מרוצים דווקא מן המצב הקיים".
האמת היא, שגם אני שמחתי להשאיר את המצב כמות שהוא ולא לעבור למזרונים משפחתיים על הרצפה, אבל בושקולינה קיבלה את הרושם המוטעה, שהאופוזיציה המשפחתית החד משמעית נתפסת אצלי כעלבון ומדכאת את רוחי. "את יודעת מה, אמא" אמרה במאור פנים והושיטה מולי את הבובילי שלה "את יכולה לבוא לישון אתנו במיטה שלנו".
פלפלתיוכשהבן 3 נרדם להניח אותו שם ,בתקווה שהוא לא יתעורר מזה? גם את בת החצי שנה אפשר לשים על מזרון על הרצפה...שימו לי המזרון שמיכה במקרה שיתגלגלו
האמת שעם הגדולים אני לא זוכרת שהיה ככה (או שאני לא זוכרת
) נראה לי שיותר השקענו בלהחזיר אותם למיטה שלהם.. אבל מאז שאחד הילדים עם קשיי נשימה אנחנו יושנים איתו מגיל קטן,גם מיוזמתנו,אז כמובן שכל השאר לא מוכנים לוותר גם .אז עכשיו החגיגה הולכת וגודלת .ולכבוד כאבי הגב והקטנציק החדש שיבוא במהרה (אמן) קנינו לעצמנו סוף סוף מיטות (היו לנו מהחתונה מיטות ילדים מגמ"ח)אורטופדיות מפנקות שהם גדולות מהרגיל (מיטה וחצי כל אחד)..לא רוצה לייאש אותך ובטח זה ממש לא חינוכי,אבל אם כבר התייאשנו לפחות אנחנו נהנים מזה ![]()
מתקדמים כבר לעבר הלידה... ורוצים לקבל המלצות על עגלה לילד ראשון, לא משהו יקר בטירוף (גג 2500) ושתשאר לעוד אחים אחריו.
בטח יש לכם נסיון.. אז שתפו אותנו...
עגלת פג פליקו פי3
משולבת, החברה טובה ובעלת שם, יש אחריות ולנו היא עלתה 1700. (בלי האמבטיה)
אבל כמובן אתם צריכים קודם לחשוב מה יותר חשוב לכם ומה פחות, לדוג'-
אמבטיה? משולבת? סלקל מתחבר?
מתקפלת בקלות?
ידית אחת או שתיים?
מגש לילד או להורה?
כיוון נסיעה כלפי ההורה או כלפי חוץ?
ועוד ועוד...
בהצלחה ובשעה טובה!!
על גרקו, לא משולבת.
הדגם שיש לנו הוא אולטימה פלוס, מתאימה מגיל 0.
מחזיקה לנו מעמד כבר 3 ילדים, לפני כמה חודשים באמצע השימוש השלישי עשינו לה תיקונים קלים בחברה (בערך ב-100 ש"ח) ובעז"ה נוכל להשתמש בה לפחות עם עוד ילד, אם לא יותר.
קנינו אותה לפני 4 וחצי שנים ב-1000 כולל סלקל, לא יודעת מה היום המחירים של עגלה כזאת.
חיסרון שיש לעגלה- הריפוד מחובר לעגלה עם ברגים והוא לא נשלף, כדי לנקות צריך להכניס את כל העגלה לאמבטיה ולשפשף או לנקות עם מברשת ומים.
רק חשוב שכשאת מגיעה לחנות, לדעת מה חשוב לך.
דבר ראשון הסכום שאתם מוכנים להשקיע (לנו היה נראה מוגזם להשקיע יותר מ-1000 ש"ח בעגלה, ואמבטיה היתה נראית לי לא נצרכת במיוחד)
מה חשוב לך שיהיה בעגלה- אמבטיה כן/ לא/ סלקל שמתחבר לעגלה או לקנות סלקל בנפרד אפילו ביד 2? וכו'
כמה שימוש יש לכם במדגרות- העגלות שמתקפלות בצורת מטריה פחות טובות למדרגות כי העליה במדרגות גורמת עם הזמן לשילדה להיכנס פנימה, כאילו העגלה מתחילה להתקפל, אולי זה נפוץ יותר בטיולונים שהם מלכתחילה פחות חזקים.
גודל הגלגלים- ככל שהגלגלים גדולים יותר, כך העגלה עבירה יותר, גם במקומות לא מרוצפים.
וסתם אגב, נראה לי שמי שיש לה נסיון טוב עם עגלה, כלומר משרתת את המטרה, לא נהרסת, נוחה, כל אחת תמליץ על העלגה שלה ![]()
רק שלא תתבלבלי מרוב המלצות
מחזיקה כבר 3 בנות, (2 יושבות בתוכה והשלישית בטרמפיסט מובנה, סחבה גם כל אחת בנפרד
)
3 שנים כבר בשימוש ונראית ממש כחדשה.
חזקה, נוחה, מתקפלת כמו מטריה ומתאימה מגיל 0.
גלגלים נוחים מאוד אפשר ללכת בחול, וקפיצית מעט לעליה קלה במדרגות.
הפג פרגו שלנו עלתה 5 וגם זה אחרי הנחה גדולה...
אהבה של אימאההבדל הוא, שכל שנה קצת לפני דצמבר מוציאים את הדגמים החדשים,
ואם את קונה עגלה של כביכול עונה קודמת זה פחות בממוצע ב- 1000-1500 שקל שזה המון!!!!!
וכל ההבדל בין העגלה שלנו לעגלה של 2010 דאז היה צבע הגגון..
שווה בדיקה.
יש גם פג עודפים, תגגלי.
את המודולר- ז"א העיצוב של פג
כי בדגמים שהיו לא נשארו צבעים יפים...
ואם זה באמת ישאר לכמה ילדים אני לא ארגיש שביזבזנו הרבה...
בייבי-ג'וגר, ממש ממש ממש נוחה...
קלה לניווט, מתקפלת במשיכה קלה עם יד אחת (במקום בטוח, שלא תתקפל כמובן עם הילד בפנים, אבל ממש בקלות!!!!), יש לה מבנה צר ולכן אפשר להיכנס איתה בקלות לכל מקום, ממש כיפית!!!
אני הייתי נוסעת איתה מלא באוטובוסים כשלקחתי איתי את הקטן ללימודים, והיה יחסית ממש פשוט!!! תמיד כולם בתחנה התנדבו לעזור לי, ותכלס - לא ממש הייתי צריכה עזרה
עגלה באמת נוחה!!!
גם מדי פעם כשמישהי שלא מכירה את העגלה, ויש לה נגיד עגלה מסוג אחר, מזיזה שנייה את העגלה שלנו במקרה - ישר היא מעירה: "וואי!! איזו קלילה וכיפית... איזה חברה זאת??!" ![]()
מה שכן, יש חסרונות:
- חיסרון קטן - בעיניי היא לא יפה.... היה לי קשה לבחור בה כשהתלבטנו, כי כשהיא מורכבת בתור אמבטיה היא יפה (ספורט-אלגנט כזאת, תלוי באיזה צבע את קונה, אנחנו קנינו את השחור למרות שזה היה נראה לי נורא בהתחלה, אח"כ ממש אהבתי!), אבל בטיולון בעיניי היא לא יפה... וגם אין מבחר של צבעים.... אבל היום אני אומרת - לא מסתכלים בקנקן!!!! היא באמת כיפית 
- חיסרון קצת מעצבן, מגלים אותו כשהילד קצת יותר גדול ויושב בטיולון - הכיסא לא לגמרי זקוף, הילד לא יכול להישען ולראות הכול, הוא תמיד רוכן קדימה... שזה כמובן מונע מאיתנו לקשור אותו גם בכתפיים, אלא רק למטה.. כי אז הוא לא יוכל לרכון... וגם חסר החלק הזה שהוא יכול להחזיק בו מקדימה... איך זה נקרא?! מוט כזה, שהוא שם עליו את הידיים ומסתכל... אז קונים את זה בנפרד, אבל נראה לי שכבר לא מייבאים את זה לארץ (לא בטוחה...), אנחנו קנינו בחו"ל... קיצור, זה קטע דיי מעצבן... אבל הילד התרגל, ונוח לכולנו 
ב"הצלחה בבחירה 
זו לא לידה ראשונה שלי אז אני כבר יודעת שיש משבר צפיתי אותו מראש והתכוננתי אליו. ואני יודעת שהוא זמני ושהוא יעבור.
השאלה היא מה כבר אפשר לעשות? לקבל את המצב שזה ככה וזהו? להוריד את הראש עד שניתן יהיה להרימו מחדש?
לפנות לרופא/ כדורים זה לא עומד על הפרק, אני בשליטה ומודעת למצב אז אין צורך.
מה עושים עם המשבר הזה? עם ההתמודדות הזו בכל יום לשמוח להיות בנחת?
לפעמים בגלל שחושבים שיש מצב למשבר, כל שביב מצברוח, ישר מפחדים שזה הוא, ותיזהרי לא להיכנס אליו בכח?
מי אמר לך שאת עוברת משהו שמצריך כדורים? אולי זה גל קטן?
למה החלטת שזה דאון? או שלא הבנתי אותך..
לא להגיע למצב שהייתי בו אחרי הלידה הראשונה. אז לא ידעתי שיש דבר כזה אחרי לידה ולא הבנתי מה הרגשות האלו שמציפים אותי ומה זה הבכי שיוצא בכל פעם ששואלים לשלומי.
אז אולי באמת לא כדאי לי להכניס עצמי להגדרות - נתת לי נקודה למחשבה תודה!
לגבי הכדורים, ציינתי שאני לא מעוניינת בהם מתוך פחד שכשמשתפים באיזשהו דכדוך לאחר הלידה ישר קופצים עם הפיתרון הזה.
תמיד אומרים שעד חצי שנה זה סביר.
אתמול הצלחתי לדבר עם בעלי מבלי לבכות זה הישג אדיר עבורי ב"ה
לפתוח תריסים בבוקר,לבקש שיכינו לך ארוחת בוקר,להזמין ארוחת צהריים אם את ביישוב ויש וועדות חסד אז שיביאו לך אוכל.
לשים מוזיקה.
לראות תוכניות שאת אוהבת..
לקבוע עם חברות ולצאת לקניון או לקפה.
לבקש עזרה,או עזרה בתשלום עם הילדים אחה"צ,תיאום ציפיות עם הבעל...
אם את באיזור י-ם אשמח להיפגש בוקר על שוקו עם שוקולד וקצפת ![]()
![]()
רק החורף מעט מגביל...
שרירי האגן התחתון שמלווים אותי בהריון הנוכחי?
אני מרגישה כאבים, ולחצים וכל מיני דברים מוזרים (כאילו הכל שוקע למטה ומפעיל לחץ). הרופאה אמרה שהכל בסד גמור, וזאת תופעה שכיחה בהריון. לי לא זכורות תחושות כאלה מההריון הקודם.
מכירות?
יש לכם המלצות מה אפשר לעשות כדי להקל?
צפי בהרצאה הזאת:
ונסי ליישם.
(זו המלצה חמה מניסיון של אחרות, לא שלי. אני בעיקרון גם רוצה לצפות בזה בהזדמנות.)
(באנגלית, מצטערת. אבל כשיש הדגמות השפה פחות חשובה.)
אבל אין שם כל כך התייחסות לשרירי אגן תחתון. זה בעיקר על יציבה נכונה (גב, צוואר וכד')
בכל מקרה, אם את מכירה מישהי שמלמדת את השיטה הזאת גם בארץ, אני אשמח לשמוע על כך.
אני כן שמעתי מנשים המלצה עליה בהקשר של בעיות באגן.
קראתי גם ריאיון איתה שבו היא מסבירה שהיום אנחנו זקוקים לתרגילי רצפת אגן (מה שדיברתן למטה) כי כל המשקל של האיברים הפנימיים שלנו נופל על השרירים האלה, במקום שייפול על עצם החיק, כמו שאמור להיות ביציבה נכונה (בערך ככה, אל תתפסי אותי במילה, לא זוכרת בדיוק).
אני לא יודעת אם מלמדים את זה בארץ. אני מקשרת לך דף עם הרבה דיונים על השיטה:
http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E9%F6%E9%E1%E4_%E8%E1%F2%E9%FA
ואני שוב מתנצלת על השפה, אפילו שהפעם זה בעברית... אבל זה מאתר חילוני ולא תמיד השפה כ"כ צנועה. אם יש לך חסימה תגידי לי ואעתיק לך כמה קטעים חשובים.
וכמו שאמרתי, הרופאת נשים שלי טוענת שזה שיגרתי ואין מה לעשות, אז אני אצטרך לשכנע אותה לתת לי הפניה לפזיותרפיה...
אין שום סיבה בעולם להשלים ,כמו שאומרת הרופאה, עם כאבים רק כי ככה זה בהריון. יש לכל תופעת לואי פתרון (לא אקמול!). שיטת אלכסנדר מלמדת שימוש נכון בגוף ואגב כך נפטרים מכאבים מהסוג הזה ללא התערבויות רפואיות. אין בשיטה כל התערבות רפואית או מסוכנת. יש גם תרגילים והמלצות לזמן הלידה והצירים. באופן אישי התחלתי שיעורי אלכסנדר בהריון השביעי ואיכות חיי השתפרה מאד גם בהריון וגם אח"כ בהנקה. נפטרתי מתפיסויות רבות וכאבים שליוו אותי שנים. התענוג לא זול אך שווה מאד. כדאי לך לברר על מדריכה באזור מגוריך. בירושלים אוכל לתת לך שם אם תרצי. בהצלחה!!!
כנראה הילד הפעם יושב לך יותר למטה...
אצלי ככה זה היה כמעט ולא הצליחו לראות את הראש בגלל שהיא היתה ממש למטה...
אני זוכרת שכשהייתי יושבת בלימודים זה היה ממש כואב ואז הייתי מתנדנדת בכסא וזה היה מקל..
גם לבקש מהבעל לעשות כמו אגרוף וממש טיפה מעל עצם הזנב לסובב כזה בעדינות זה נורא מקל...
בהצלחה!
אבל זאת לא הבעיה. התינוק לא למטה, לפחות לפי האולטראסאונד.
וזה לא כאבים בגב תחתון, אלא באזור שאני מניחה שנהרס בגלל הלחיצות שלא נגמרו בלידה הקודמת... (אני יודעת שהם נהרסו קצת כי אני מאז עם בריחת שתך).
כדאי מאוד לעשות תרגילים כדי לחזק את השרירים, נגד בריחת שתן, כי אחרת זה יהפוך גרוע יותר מלידה ללידה!
האימונים הם כאילו להתאפק, חזק, לספור עד עשר ולשחרר. בהתחלה לא מצליחים, אז צריך לספור כמה שאפשר ולאט לאט להעלות את אורך הכיווץ. לעשות את זה הרבה פעמים ביום, אפשר בכל זמן ובכל מקום.
אבל העצלות, אבא, העצלות...
אם יש לך התכווצות שריר ברגליים בלילה, תופעה מוכרת בהריון..
או שהעיין קופצת כזה לבד, או כאבי עצמות, כאילו כואבת לך העצם ..
זמן רב לא כתבתי ובקושי נכנסתי,
אבל אני מרגישה חובה ליידע אמהות בנושא הבא-
הקטנה שלי בת כמעט שנה, כמעט ולא ישנה לילות שלמים, הייתה מתעוררת כל 3 שעות להנקה,
כמה שניסיתי להאכיל אותה במאכלים משביעים, היא הייתה ממשיכה להתעורר הרבה.
לא משנה איך, אבל בעזרת המטפלת המדהימה שלה,
"נזכרתי" שהיא לא מקבלת ברזל.
התחלנו לתת לה ברזל,
ולא יאומן - הילדה נהייתה חזקה ויציבה יותר,
והמופלא ביותר - יותר מחודש וחצי שהיא ישנה לילות שלמים!
מתעוררת בבוקר ולא מתה מרעב, אלא מחכה שאבוא לחדרה ואז מבקשת לאכול.
לאחר זאת, קראתי הרבה בנושא, וגם רופא אמר לי,
שילד שחסר לו ברזל יש לו בעיות בשינה,
מאוחר יותר בעיות בריכוז, והתפתחות אנמיה.
ראיתי שהרבה שאלו בזמן האחרון על בעיות שינה
ורציתי להאיר את תשומת ליבכם.
בהצלחה ורק טוב!
איך אדא אם חסר לבת שלי ברזל?
איזה ברזל יש לתינוקות קטנים-קטנים?
אני נותנת ויטמין D
בס"ד
אמורים להגיד בטיפת חלב
הבת שלי בת שנה ו- 4 חודשים כמעט ועדין קמה בלילה.. ובאמת אני לא מקפידה לתת לה ברזל.. וואי ה' יעזור לי חייב להקפיד על זה!
תודה רבה!!
מגיל ארבעה חודשים אני מקפידה ממש, ימים בודדים פיספסתי ועדיין זה לא משנה את המצב בלילה....
שמנמנהעד היום הייתי סמויה ונהניתי מאוד לקרוא אתכן, יש כאן נשים מאוד חכמות שלמדתי מהן הרבה.
היום החלטתי לשבור שתיקה, למה?
כי אני כבר בשבוע 28, השמנתי כבר די הרבה, ואני מתחילה להפנים שלידה תצטרך להיות כאן, אם ארצה ואם לאו..
ואני מפחדת!!! מאוד!!
לא יודעת מזה לידה, רק יודעת שזה הולך להיות מאוד כואב![]()
אני רוצה לעשות קורס אבל כבר ממש מבולבלת,
יש קורס דרך הקופה שכבר פספסתי,
ביררתי גם על קורס שאמא שלי אמרה שיש במעייני הישועה,
אבל זה רחוק ואני לא יודעת כמה הקורס הזה טוב,
מהקריאה באתר שלהם נשמע שזה די קורס פרסומת לביה"ח..
הבנתי שקורס פרטי הוא מאוד יקר אבל נשמע לי מכין הכי טוב.
בקיצור, יש המלצות? הרגעות? משהו?
אם את הולכת לדבש מסלע זה המון כסף, אנחנו עשינו פרטי ב-600 ש"ח (אם אני זוכרת נכון...)
מאיפה את? יש לי מישהי מעולה בניצן (מהגוש במקור)
קצת מוכר החששות..
תתפללי ללידה קלה.. זה עוזר 
מאיזה אזור את? אני יכולה להמליץ לך על מדריכות הכנה ללידה לא יקרות.
אם את רוצה , אשמח לעזור באישי (עצות שנתנו לי להפחתת כאב בדרך טבעית, נשימות תרגילים טבעתיים)
המון בהצלחה.. ובסופו של דבר לידה- ליד ה' וזה באמת כך, הוא מעביר את הלידה כמו איך שרק הוא יודע לעשות.. הוא ממש תומך לידה.. תכניסי אותו לתהליך, וללידה.
בהצלחה![]()
האיזור מתאים לך?
הוא לוקחת 90 ש"ח לשעה, ותורמת הכל לארגון פעמונים
המפגש אצלה הוא בין2-4 שעות, כל החומר בערב (או בוקר אחד), עושה המון סדר!
אנחנו שלמנו 270 (3 שעות)
אפילו המיילדת אחרי הלידה אמרה למלווה שלי שרואים שעשיתי קורס...
הנשימות, הידע של מה הולך לקרות ומה צריך להיות השלב הבא...
שווה כל שקל!!
באיזור הצפון אם זה יעניין אותך..
את הולכת בע"ה ללדת בקרוב (קצת לפני, אגב...), וזאת זכות גדולה מאוד מאוד, וחוויה בלתי נשכחת!
נכון, יש כאבים, אבל הם לא חייבים לגרום לך לסבל, אלאל להפך, הם יכולים להיות מרגשים, ומקרבים אל ה'!
אני אישית ממליצה לקרוא ספרים כמו "ליד ה'", "להיות לאם" "לראות את הנולד" (ספר חדש שנדמה לי שככה קוראים לו, ומריפרוף בו הוא נראה מעולה!), וכמובן, לקרוא פה בפורום שירשורים שהיו בעניין. (היה פה לא מזמן שירשור של מישהי ממש במצבך והיא קיבלה המון תגובות מאוד מחכימות ומעודדות).
וגם לשמוע הרבה את הדיסק של מרגלית שרפר - "הכנה מחשבתית ללידה"
לגבי קורס - אל תתפשרי על קורס "בערך". תלכי למישהי שתלמד אותך את הנשימות כמו שצריך, תתרגל איתך תנוחות לצירים וללידה, תסביר לבעלך את כל מה שהוא צריך לדעת כדי לעזור לך להחליט החלטות במהלך הלידה, ושתכין אותך להנקה האינטנסיבית שבחודשים אחרי הלידה.
אצל מדריכות פרטיות, יש לפעמים אפשרות להתארגן כמה זוגות ואז זה עולה פחות לכל זוג. וכמו שאמרו לפני, יש מצבים של השתתפות הקופה - את צריכה למלא איזה טופס בקשה שננמצא במרפאות.
-גיסתי עשתה בהריון הראשון קורס של הקופה, והיא אמרה שהיה לא מתאים, ובאה רק למפגש אחד.
עכשיו היא כבר בתשיעי של ההריון השני ב"ה, והיא עשתה שוב קורס- דרך לאנידו. היא סיפרה כ"כ הרבה שירות ותשבחות וגם אני בע"ה נרשמת אליו. הוא לא כזה יקר- כי יש הנחה של קופת החולים שלך.. [לפחות אצלה זה היה ככה..]
מישהי יודעת אולי איך קוראים לספר חדש שיצא, שדומה בסגנון ל"להיות לאם" ויש בו לא מעט התייחסות לנוכחות ה' בלידה?
דיברתי עם הקופה ואמרו לי שיש החזר של 80% עד 300 ואני רק צריכה להביא קבלה.
זה כולל את כל הקורסים נכון? גם פרטיים?.
הקורס בלאנידו.
מוזמנת לדבר איתי באישי..
וכל החששות והפחדים במיוחד לפני לידה ראשונה הפחד מהלא נודע,זה טבעי ואת נורמלאית לגמרי.
אני אישית ממליצה על הכנה ללידה פרטית זוגית שתוכלו לדבר על החששות והפחדים, ולעשות ביחד תיאום ציפיות.
בהצלחה!![]()
לגבי שיא העירנות שלה בלילה.
מסקר שעשיתי זה בד"כ אצל הורים שהם ציפורי לילה 
בכל אופן, תחשיכי את הבית! גם אם היא בשיא העירנות- זה מרדים!
זה עושה אוירה של שינה..
על הבת שלי זה עבד...
הצלחות!
לצערי זה המצב, אבל בגללה אנחנו לא מצליחם לשנות הרגלים...
תודה, ננסה..
חוויה חמה מאתמול שעדיין מרגשת אותי
אמנם שלוש שנים של צפייה לילד לא נשמע הרבה זמן, אבל 156 שבתות לזוג ללא ילד, זה הרבה זמן… ועוד כשבדרך חווינו אובדן הריון אחר אובדן הריון אחר אחר אובדן הריון שרק הגביר לנו את הכמיהה
שבת זהו זמן משפחה , גם כזוג מאוד נהנו משבתות, אבל הכמיהה לתוספת לשולחן בערה בנו כל שבת מחדש.
גם שנסענו להורים רצינו להביא איתנו אוצר שישמח, וגם כשנשארנו בבית, רצינו שמשהו יעיר אותנו משנת צהרים כמו קול שמחה וצחוק(או בכי).
והשבת חצי שנה אחרי הלידה הרגשנו את זה סוף סוף.
הקטן מאוד חברותי פזיז שובב ומתעניין בכל דבר בלי עין הרע. וכמו הוריו הוא הכי מתעניין באוכל…חמוד..
עד עכשיו בזמן הארוחה השארנו אותו לידנו או בעגלה או בין הרגלים שלנו על הטרמפולינה שלו, זורקים לו מבט וחיוך פה ושם..
השבת היינו ללא אוחרים (דבר די נדיר) הוצאנו בספונטניות את כיסא האוכל הגבוה שהיה במחסן שמור כבר הרבה זמן ,הושבנו אותו בינינו, והופס איזה שמחה , הצטמררנו שנינו… פתאום יש בנאדם נוסף לשולחן, לא סתם בנאדם אלא הבן שלנו.
הקטן האזין בפה מלא חיוכים לקול זימרת הקידוש ,חיכה יפה לתורו לטעום מהיין(טוב נו..מיץ ענבים
)
קיבל חלה עם טחינה ונהנה מהמקום החדש שלו כל כך. בזמן זמירות השבת לא הפסיק לחבוט בקצב על שולחן האוכל המוצמד לכיסא, כאילו כבר הכיר את המנגינות מאז ומתמיד.. ניסיתי להסתיר את דימעת האושר שהתגלגל לי כדי שהקטן לא יבהל ממני.. וימישיך להנות ממקומו החדש.. וכקינוח לקטן היה מותר לישון איתנו במיטה שנת צהרים ,ונתן לנו צ'ופר לישון שעתיים,כשהוא קם הוא כמובן הסתכל על התריס המורד כמעט עד הסוף, וכהרגלו ביקש בקולות אווווו אווווו שניפתח את התריס כדי לבדוק שעדיין יש אור, כל כך מקסים שכמעט נתתי לו ביס.
תודה לך בורא עולם על כל יום שאתה נותן לנו עם האוצר הזה.. הוא כל כך לא מובן מאליו..
אנחנו נהנים מכל שטות שלו 'כאילו' הוא היה הראשון, ואכן הוא הראשון שזכינו לחבק וזיכה אותנו להיות הורים בפועל.
תודה על המקום לחלוק את החוויות שלנו עם הנס הקטן ![]()
שום דבר לא מובן מאליו.
ממש ריגשת אותי,![]()
תודה לך על השיתוף!![]()
תודה ששיתפת..
|דומעת|
שתרוו המון נחת ושמחה ממנו!!
(דמעות של התרגשות)
![]()
בס"ד
שהקב"ה יתן לכם רק שפע של ברכה, אור ושמחה!!!
שתזכו לעוד הרבה כיסאות בשולחן שלכם 
ב"ה
איזה נפלאים אתם! איזה אוצר!!
שתזכו לעוד הרבה שנים עם המון הפתעות כאלו בשולחן שבת ![]()
ולהתרגש כל פעם מחדש!
איזה נעים לקרוא את מה שכתבת, ולדמיין את התמונה הזו בשולחן שבת...
(ואני מאוד אוהבת את זמני הסעודות בשבת, כשהקטנה ליד השולחן וממש משתתפת איתנו בארוחה).
רק טוב!
ב"החילזון 123הכתיבה שלך כ"כ באה מהלב שאי אפשר שלא להתרגש ביחד איתך!
אתם פשוט מיוחדים, את יודעת?
תודה
מאחלת לך רק טוב אושר נחת בלי סוף בריאות ושמחה מהקטן...
מברכת שיצטרפו עוד מתוקים לבית הזה . אמן .
מדהימה שכמוך!!!
תודה ששיתפת ומצטרפת לברכות, שתזכו לעוד הרבה!!!
תודה לה' שזיכה אתכם, כל הכבוד על האמונה!
תהנו ממנו עד 120 של בריאות ונחת..
היו לי 2 הריונות שבשלב מסוים אורך הצוואר התקצר- ראו באולטרה סאונד.
פתיחה היה אפשר לדעת רק בבדיקה פנימית.
ולא יודעת מה זה משפכיות.
זה אומר שהצד הפנימי של צוואר הרחם יותר פתוח, יש מחלוקת בין הרופאים לגבי החשיבות של זה.
ברגיל אי אפשר לראות. אני ביקשתי שהיא תסתכל ברגיל והיא אמרה שאי אפשר...
ב"ה
שלום וברכה לכל הנשים המקסימות והמעצימות
אני די חדשה פה בשעה טובה ומוצלחת מדובר על הריון שלישי שבוע 11..
אתמול כשהייתי בבדיקה שגרתית על מנת למדוד את העובר לא הצלחנו לראות בברור את העובר למרות שבשבוע 8 ראינו אותו בברור ושמענו דופק... הרופא ניסה כמה פעמים אך ללא הצלחה והפנה אותי לעשות אולטראסנד נוסף דרך הקופה וברגע שתתקבל תשובה לעדכן אותו.
הוא לא ידע לתת לי תשובות מיכוון שאמר שאינו מצליח לדגום את העובר בברור..
ממה זה יכול לנבוע? האם חס ושלום הדבר יכול להעיד על משהו לא טוב? מישהי נתקלה בדבר כזה?
תודה ויום נפלא
בשורות טובות
![]()
איך הולך כל הקטע של סקירת מערכות אצל הכללית?
יש לי פלטינום. הסתכלתי כבר בתקנון שלהם, ובאתרים וכו'. אבל זכור לי שבפעם הקודמת התברר לנו שהיינו יכולים לעשות את שתי הסקירות - אחת בעלות מסובסדת, ואחת ב-20 ומשו ש"ח.. ואיכשהו זה לא כתוב בשום מקום. מישהי יכולה להחכים אותי?
ועוד שאלה לגבי זה - זה באמת חשוב לעשות פעמיים סקירה? למה לא מספיקה פעם אחת?
בעלות של 24 ש"ח אם אני ל טועה.
אם את רוצה לעשות מוקדמת את יכולה בפרטי ובגלל שאת בפלטיניום את צריכה להגיש קבלות והקופ"ח תחזיר לך.
את לא חייבת לעשות פעמיים סקירה.
יש הרבה רופאים פרטיים שהם בהסדר. ואז את לא צריכה קבלות - את פשוט משלמת להם מראש רק 120 ש"ח או משהו בסגנון.
אחר כך יש את הסקירה המאוחרת שהיא כלולה בסל הבריאות ולכן ניתן לעשות אותה בקופת החולים, בתשלום סמלי של 24 ש"ח.
למה צריך שתי סקירות?
יש מי שאומר שלא צריך בכלל סקירות. ואני די מבינה את הגישה הזאת.
אבל אם חשוב לך לדעת כבר במהלך ההריון שהכל בסדר, אז כדאי לעשות שתי סקירות כי זה מאפשר מעכב אחרי ההתפתחות והגדילה.
אנחנו ואישית יתרנו על כל שאר הבדיקות שלא בסל (שקיפות עורפית וחלבון עוברי) אבל עשינו את הסקירה המוקדמת. כדי שיהיה לנו איזה שהוא מידע מרגיע ביד...
יצאתי מבולבלת בכל מקרה ![]()
נראה לי שנעשה כמו פעם קודמת - רק סקירה מאוחרת מורחבת וזהו..
ניסיתי להחזיר לסופר אבל הם אמרו שלא ניתן להחזיר מזון לתינוקות.
אני מניקה ונותנת בקבוק רק בלילה.
אז לזרוק? או לתת לה?
ברור שגם כך החברות לוקחות מקדם בטיחות כשהן קובעות תאריך תפוגה...
ובד"כ שאני קונה מטרנה יש לה עוד שנתיים לתאריך תפוגה
ילדתי בת! כבר לפני 3 שבועות (וואו!)
בלידה טבעית ומדהימה.
הרבה הרבה נחת.
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
רק אושר ושמחה ![]()
תגדלו אותה בנחת ובבריאות.
יש לה כבר שם? ![]()
בס"ד
תזכו לגדלה מתוך נחת ושמחה!
שתזכו לגדלה בשמחה והרבה בריאות!
אין על בנות ![]()
שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב.
מחכה לקרוא את סיפור הלידה.
![]()
הרבה שמחה ונחת! ![]()
1. האם צריך להחליף בקבוקי AVENT כל כמה זמן? אני די בטוחה שלא כתוב על האריזה משהו לגבי זה (או שסתם לא מצאתי). יש לנו חלק מהבקבוקים כבר שמונה או עשרה חודשים. בסך הכול, אני משתמשת בשניים ליום. אז צריך להחליף מתישהו?
2. נעלי צעד ראשון- שמעתי הרבה על זה שכדאי לחכות עם זה כמה שיותר, אבל מה זה כמה שיותר? עד גיל מסוים, עד x זמן אחרי שהתינוק הולך, או פשוט כמה שיותר באופן כללי?
איזה חברות מומלצות? (ניסיתי לחפש כאן המלצות ולא הצלחתי). מישהי כאן שמעה על חברת LOLA SHOES?
והאם מישהי מכירה חנות שיש בה נעלי תינוקות במרכז רעננה? (לא ברור לי עדיין אם קונים נעלי תינוקות בחנות לדברי תינוקות או בחנות נעליים).
3. למישהי כאן יש כסא בטיחות של Evenflow? מרוצה? כדאי לקנות? (שוקלת לקנות במחיר יותר זול באינטרנט).
זהו לבינתיים 
1) יש המלצה מקובלת להחליף בקבוקים פעם בשנה בגלל BPA שמשתחרר מהפלסטיק.
מצד שני אני משתדלת לגמול מבקבוק בסביבות גיל שנה, אז אם גם לך יש תוכניות כאלה - בשביל עוד חודש או חודשיים עד הגמילה לא הייתי קונה חדשים.
2) אצלנו אני קונה נעליים רק כשחייבים - כלומר שהילד כבר רוצה ללכת גם בחוץ, וכשבחוץ המרצפה לוהטת בקיץ או קרה בחורף או שיש עליה שברי זכוכיות,ובקיצור - כשכבר אי-אפשר להתרוצץ שם יחף. גם אחרי שאני קונה נעליים אני מנעילה רק כשצריך.
כתבו כבר לפני שרצוי להחליף בקבוקים אחרי שנה,אני אישית נשארת עד שנה וקצת ואח"כ עוברת לכוס מעבר.
לגבי 2 ההמלצה כמה שיותר מינימום שילך חודשיים לפחות.
אפשר עם גרביים אם קר,אצלי בקיץ הם הלכו והיה רותח אז הייתי חייבת כבר לקנות סנדלים.
ממליצה בחום על פאפיה.
נסיתי כל מיני חברות והם נהרסו מהר ![]()
1 אופס לא ידעתי שצריך להחליף בקבוקעם. הגדולה שלי עם אותם הבקבוקים מלידה. אבל הם כבר שנה בערך כמעט לא בשימוש רק כשמתחשק לה...
2. כמו שכתבו לך לפני, אומרים למשוך עד המקסימום...
בינתיים יצא לי לקנות אלפנטן ואני מרוצה. יש חנויות מיוחדות לנעלי תינוקות או שאפשר לקנות בגלי (יש גלי גדול בG בכ"ס)
3. לחברה שלי יש כיסא בטיחות כזה והבת שלה בגיל של שלי (שנתיים וחצי) והם מאוד מאוד מרוצים. גם קנו באינטרנט...
הבנתי שזאת אחת החברות הכי טובות.
עזרתן לי מאוד.
אני מקווה שאכן נמצא לה נעליים מחר, שישמשו כנראה בעיקר בשביל הליכה בחוץ. אוח, היא כזו חמודה כשהיא מנסה לרוץ ונופלת כל שני צעדים 
יש לי תור ראשון לרופא נשים בעוד שבוע וחצי ועד אז אני לחוצה, רוצה לדעת שהכל בסדר שם בפנים, רוצה לדעת כמה יש שם בפנים ולדעת שהעובר נמצא ברחם ולא מחוץ לו.. איך שורדים עכשיו כ"כ הרבה זמן??
וגם אח"כ- הרי לא עושים א"ס כל שבוע אז איך מצליחים להחזיק מעמד בערך 10 שבועות (בהנחה שמרגישים תנועות בשבוע 20)?? ההיריון הקודם הגיע כ"כ מהר שלא הספקתי לחשוב ולדאוג ככה..
ואתמול סיפרנו להורים כי לא הצלחנו להתאפק והם ממש התרגשו (גם בהיריון הקודם סיפרנו להם לפני הא"ס) והיה נחמד לראות אותם ככה...
ב"ה
לא כ"כ ברור אם את לפני האולטרסנוד הראשון או לא.
אך בכל מצב, כשאר מחזקים את הקשר עם השית' כל המתונה משתנה!
את מודעת לזה שכל מה שקורה בתוך זה לא מקרה, הכל הכל ממנו!
להתפלל, לדבר, לבקש בכל שלב שהכל היה 'שגרתי' = תקין בהריון ובלידה העז"ה בזמן!
גם אני כיום בהריון (שני) ואחרי שבהריון הקודם הלידה התחילה רק ב42 ש'+ אני רואה שהבקשות על לידה צכירות להתחיל הרבהההההההה לפני!
מה גם שלא צריך לעשות א"ס כל שבוע, (אולי בין 6-8 שבועות כן כדאי לראות שהשק במקום נהכון יש שחלבון ומתחיל דופק) אבל אח"כ את שוכחת מהרופא ומגיעה בערך אחת לחודש.
[כמובן שהכל תלוי באיזה בדיקות תרצי לבצע, יותר בדיקות= תחיפות יותר גדולה במרפאות.]
מה שכן לא תמיד עצם זה שעושים יותר בדיקות מרגיעה את הדאגה "אין שם בפנים?" ופעמים זה רק מחמיר את הדאגה...
בקשר לתנועות- מהריון להריון זה משתנה (בדרך כלל תחילים להרגיש בש' 17 לפני מה שכתוב מבדריך של קופ'ח)
שהיה ב"ה צלחה ובקלות! הכללללל!
![]()
![]()
אבא שלנו, הקב"ה, הוא השותף השלישי בילד,
וכרגע כל מה שקורה שם בפנים הוא מעט בידיים שלנו והרוב בידיים שלו!
תסמכי עליו ותנסי להרגיע את עצמך שהוא אוהב אותך וחפץ בטובתך ובטובת
הדבר המדהים הזה שהוא מצמיח בתוכך!
מעבר לזה שמעתי ממישהו בשם הרבי מליובאוויטש זיע"א שכדאי למעט בא"ס,
אני לא זוכרת מדוע, אולי בגלל שדבר הסמוי מן העין יש בו ברכה ואולי בגלל
שזה מיעוט אמונה...
בכל אופן יש את המעקב החודשי, ובכל השאר- הרפיה ואמונה יעשו את הכל.
גם בתור אמא כשהילד כבר בחוץ אני תמיד מזכירה לעצמי שיש עוד שותף בילד שדואג לו
ויודע לשמור עליו יותר ממני...
מאחלת לך הריון מקסים ומשמח!!