פורום הריון ולידה (עמוד 5260)

ממליצים מאוד על אפידורל כיון שאם הראשון ראש והשני עכוז לפעמים מכניסים יד להפוך אותו.

ובכלל הלידה קצת יותר ארוכה אז כדאי שיהיה כוחות לקחת אפידורל.

אבל מהרבה שמועות ומקרים שמכירה, הסיכוי להגיע עם תאומים לקיסרי בירושלים הוא לפי הסדר הזה: עין כרם, הר הצופים, שערי צדק, ביקור חולים (כלומר ביקור חולים סיכוי הכי גבוה ללידה וגינלית). למרות שכרגיל אני תמיד ממליצה על עין כרם, אם הייתי בקבוצת סיכון להגיע לקיסרי כנראה שהייתי פונה לביקור חולים.

אח"כ עין כרם ובסוף הר הצופים,אם הראשון עכוז זה ישר קיסרי ואז עדיף הר הצופים,והפגיה הכי טובה בירושלים זה בהר הצופים.

אם את הולכת ללידה רגילה כדאי לקחת רופא פרטי סביב 8000 ש"ח.

אם הראשון ראש יאפשרו לך ללדת רגיל,כמו שכתבו מפתיחה 5 כדאי לקחת אפידורל אם השני יתהפך לעכוז/רגליים הרופא יכניס יד ויוציא אותו.

אני מכינה גם ללידת תאומים ואני מירושלים אשמח לעזור מוזמנת גם בפרטי.

המשך הריון קל,ארוך ומשעמם שבסופו תצאי בידיים מלאות!!

אם אין לה חום אז אין כ"כ מה לעשות רק להקפיד שהיא תשתה כל הזמן.

בשורות טובות.

את יכולה להביא לה אוכל מהבית ולבקש מהן שיתנו לה רק את זה, ושבזמן ששאר הילדים אוכלים יתשדלו להעסיק אותה במשהו אחר. אין ברירה - היא לא תסבול רק בגלל שלמטפלות זה לא נוח...

יכול מאוד להיות שזאת הקדמה לשיניים - ואז רופא נוסף לא תרום לך הרבה...

עוד המלצה שקיבלתי מרופאה ותיקה - תפוחים מבושלים. אצלנו זה עבד נפלא, וגם היה לה ממש טעים. מה שעשיתי זה לבשל אורז הם הרבה מים ותפוח חתוך בפנים ואז לרסק את זה לדייסה. כמובן שתיבלתי בסוכר, קצת מלח וקינמון. הבת שלי ממש אהבה את זה.

יש המון דולות בסטג'..

ומה זה דולה לא יקרה?

המחירים של דולה מוסמכת זה בין 1200-2500 ש"ח.

אני ממש רציתי דולה בהריון הראשון, ומפאת רצון לחסוך בכסף, הגעתי למישהי שעושה את זה בהתנדבות. לטעמי זאת היתה טעות, כי היא לא לגמרי היתה שם בשבילי. (יכול להיות שגם הנוכחות של אמא שלי תרמה לזה שהיא לא ממש היתה צמודה אלי...)

מה שאני מנסה לומר זה שכשמשלמים כמו שצריך, אז לרוב מקבלים גם את מה שמצפים. לידה ראשונה יכולה להיות מאוד ארוכה, ואם את משלמת לה אז את תרגישי הרבה פחות לא נעים על זה שהיא איתך כל כך הרבה שעות.

עוד המלצה זה ממש לעשות תיאום ציפיות מפורט, ולוודא שאתן זורמות ביחד ושאת תרגישי הכי בנוח לעשות כל העולה על רוחך כשהיא איתך...

בעיקרון 1000 ש"ח פלוס זה נקרא זול. יש דולות שלוקחות גם בסביבות 2000 ו-3000.

ולמרות שיש הרבה שממליצות, אני אישית לא אחזור לשם. אני לא אתייחס ללידה כי זה מאוד תלוי במיילדת (למרות שבתי יולדות עמוסים כמו מעייני הישועה נוטים יותר לרצות לזרז לך לידה, כמו שקרה אצלי, אז אולי זה כן שיקול)

אבל הייתי מאוד מאוכזבת שבמחלקת יולדות לא איפשרו לי לביית מסיבות שלדעתי לא היו מוצדקות, וגם אם היו נותנים לי לביית, לא דאגו שאני אהיה בחדר עם עוד נשים שמבייתות.

מלבד זה הצוות (בלידה ובמחלקה) היה חביב מאוד, והאוירה היתה נעימה.

ז"א שאני יכולה בירושלים, ברחובות, במעייני הישועה..

האופציות פתוחות..

ילדתי את הבן הראשון במעייני הישועה הייתי ממש לא מרוצה במילים עדינות..

לידה ראשונה והיה שם עומס מטורף כך שאם אין פתיחה או התקדמות לא מתייחסים אלייך ישבתי שם 12 שעות בחדר לידה מידי פעם באו להציץ עלייי ולא יותר מזה בסוף אחרי יום שלם של כאבים הגיע מישהו ב1 בלילה ואז ראו שכבר הדופק יורד לעובר אז הריצו לניתוח בלי שום הסבר עם הרדמה מלאה בלי להודיע לי בקיצור סיוט..

אבל יש שם כאלה שמרוצות.. לידות רגילות ומהירות נראה לי מצוין..

היחס למעלה היה נחמד.. האוכל לא משהו שעות ביקור לא נוחות בכלל הבעל לא יכול להיות איתך הרבה אם זה חשוב לך..

לידה שניה הייתי בביקור חולים בירושלים היה מקסים!! לפני הלידה אחרי הלידה הכול..

אומנם שוב נותחתי.. מסיבות יותר מוצדקות [ככה נראה לי]  היחס בניתוחו היה טוב \רופא מרדים מהמם הכול מוסבר הכול רגוע הייתי מרוצה עד הגג...

גם אין כזה עומס בקיצור מקסים שם!!

?סליחה שיצאא ארוך נראה לי נשפכתי קצת על הדרך סורי..

ביות,גישה טבעית,אפידורל,מרדימים..

בגדול בירושלים אני ממליצה על עין כרם.

ובמרכז על מעיייני הישועה/תל השומר.

אני אישית ילדתי 2 בנים בהר הצופים,ואת הבת בעין כרם..

וליוויתי מעל 100 לידות רובן בירושלים. ועין כרם לוקח בגדול.

את תמיד ממליצה על מעייני הישועה במרכז. את מוכנה להסביר לנו למה? חוץ מהאווירה הדתית במחלקה...

בגלל שהם מעודדים ויב"ק,ובגדול בעד לידה טבעית.

כמובן ששמעתי שם גם סיפורי זוועה לצערי כמו בכל בית חולים בארץ 

צריך להתפלל לשליחים טובים.

יחסית למרכז הם לא ינתחו אותך ישר.

אם זה פג אני ממליצה על תל השומר שגם שם ליוויתי כמה ויב"קיות.

הבעל בקושי בקושי יכול להיות איתך!

אין להם סבלנות ללידות ארוכות

מסטטיסטיקה פרטית שלי על חברותי שילדו שם לידה ראשונה מסתיימת שם המון בהתערבות

אפילו ניתוחים קיסריים בלידה ראשונה היו שם

וחברה שלי אומרת לי "כי הייתי 12 שעות בחדר לידה ועדיין הגעתי לפתיחה מלאה" לא הייתה מצוקה או משהו

אז מה אני ילדתי לידה ראשונה במשך 23 שעות (ב-"ליס") ואף אחד לא חלם להציע לי קיסרי (רק שעה וחצי מתוכם בפתיחה מלאה).

מה שכן דולות מאד מאד אוהבות וממליצות על מעייני הישועה.

הם נותנים לכן יחס יותר טוב משאר בתי החולים?!?

אני ילדתי שם בלידות הבאות שלי והייתי מרוצה מאד מאד מאד.

רק לידה ראשונה לא הלכתי בגלל ששמעתי שאין להם סבלנות

(הם רגילים שם לרוב ללידות מתקדמות שמסתיימות יותר מהר)

מעייני הישועה- בלי נדר לעולם לא אחזור לשם!!!! היה גרוע,

ילדו אותי (אחרי 14 שעות!) במלקחיים ורק בנס הבובה שלי לא נפגעה

ילדתי פעמיים בקפלן והיה מעולה ב"ה. אבל אני לא פונקציה כי באמת יש לי לידות קלות ומהירות.  ב"ה.

לידה שלישית במעייני הישועה, היה ממש חויה חיובית (לא שלא כאב בטירוף, ללא אפידורל...) אבל הצוות ממש ניסה לעזור ולבוא לקראת. אני לא רציתי אפעדורל אז הם נתנו לי להסתובב לעשות מוניטור אחת לחצי שעה בערך. וממש היו נחמדים.

ומה שעוד היה חשוב לי שהרגשתי בקושי בקפלן היה כמו שאמרו קודמותי זה האוירה, בקפלן בשבת אנשים נכנסו ויצאו ופלאפונים והרגשתי ממש בודדה (בלי לדבר על בעיות של כשרות וחימום אוכל בשבת בבי"ח חילוני). ובמעייני הישועה היתה אוירה מעולה, גם בין הנשים באוכל בשבת ולי זה היה מאוד חסר.

(- אבל הבנתי שבמקרים מסובכים הם לא מספיק מקצועיים.)

בכל מקרה בכל בי"ח צריך הרבה סיעתא דשמיא וכמובן תפילות.

לידה קלה בעיתה ובזמנה.

לידה ראשונה בשע"צ - היה קשה ....

שתי לידות אח"כ הייתי בעין כרם והיה מדהים.

גם אחרי הלידה היה טוב מכל הבחינות.

בע"ה לידה קלה עם שליחים טובים.

ממליצה בחום

לידה ראשונה  היתה בסדר ועם אפידורל,

בלידה שניה ב"ה ללא אפידורל בזכות מיילדות מקסימות (ודולה מקסימה כמובן) שתמכו בי,  עודדו אותי וגם נתנו לי לצרוח בכיף בצירי לחץ

והיה בסדר גמור יש שם מילדות אחראיות אני הייתי מבסוטה,

לגבי העומס- כמובן שעד שאין ממש התפתחות הם לא מתאמצים לפנות חדר לידה אלא אם כן ממש ריק...

אני הייתי מבסוטה סהכ מהאחיות,ומחדר התינוקות,

לידה ראשונה היתה די ארוכה וקשה וכמעט ניתחו אותי..אבל אם תבואי עם דולה טובה שמכירה ותדעי מה את רוצה,וכמובן צריך לדעת איך לדבר עם הצוות בתקיפות אבל בכבוד ובלי זלזול- לדעתי בכל בית רפואה יכבדו אותך וינסו לבוא לקראתך.

לי זה עזר בשע"צ (היתה לי לידה שניסו לשכנע אותי לרדת מאפידורל והתעקשתי.וקיבלתי..)

לגבי האוירה שם בשבתות וחגים-היה  מעולה ,כשרות נורמלית..ובדכ מפרידים חדרים מערביות..

קחי בחשבון שבדכ די עמוס שם .אני יודעת שבלניאדו אם יש סיבה את יכולה לבקש להישאר,

בשע"צ רק אם זה ניתוח או אישפוז קריטי אחרת את יומיים -והביתה.לא ממש מאפשרים שם ביות.

עד כאן התרשמותי אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

ילדתי בלניאדו, לידה ראשונה. היה מקסים.

חוץ מזה, בלניאדו את מקבלת יום אחד נוסף יותר משאר בתי החולים.

אני ילדתי גם בבלינסון וגם בלניאדו, ומאד נהניתי בלידה בלניאדו. גם ממהלך הלידה, ובעיקר מהיחס לכל אורך הדרך וגם בהמשך במחלקה, בנוסף לכשרות ולאווירה הדתית.

ברור שהכל בהשגחה פרטית וה' שולח אותנו למקום המתאים ביותר עבורנו.

ילדתי שם 2 לידות- היה נהדר, המיילדות מדהימות, הצוות במחלקה, התינוקיה- מומלץ בחום.

ולא היו לי לידות קלות.

יישמתי את הטיפים  וזה באמת עוזר.

הקשבה פנימית לגוף היא הדבר הכי חשוב בעיני.

גם בעיני הקשבה פנימית לגוף,זה הכי חשוב!

מדפיסה ושומרת ללידה..

נשים רבות שואלות מה הסוד ללידה קלה טבעית ומהירה? איך ניתן ללדת בלי אפידורל? ומה תפקידו של הבעל בכל הסיפור הזה?

יפעת חובב, דולה (תומכת לידה) ואמא ל-3 ילדים נותנת לכן כמה טיפים ל"לידה קלה כתרנגולת"

לא משנה אם את רוצה לידה עם משככי כאבים או לידה טבעית במים, יש כמה טיפים שיעזרו לך במהלך הלידה ועד קבלת האפידורל או עד צאתו של התינוק:

• קודם כל חשוב לעשות הכנה ללידה בדרך שמתאימה לכם, ועדיף באופן פרטי וזוגי כי כך אפשר לדבר על חששות, פחדים, ציפיות וכד'. במהלך ההכנה ללידה תלמדו גם דברים טכניים על תהליך הלידה וגם דברים חשובים כמו מתי לצאת לחדר לידה. בהכנה ללידה ינתנו גם כלים לבן הזוג כדי לתמוך בך ולהקל עליך (חשוב לעשות תיאום ציפיות בעניין זה).
• אני ממליצה להקשיב רק לסיפורי לידה טובים ולהימנע מסיפורים מפחידים.
• האמיני שגופך יודע ללדת, הוא הרי נבנה לשם כך….
• נסו לסחוב כמה שיותר בבית, כמובן כל עוד את מרגישה תנועות ואין ירידת מים או דימום.
• השיגי תמיכה רציפה ללידה: אמא/חברה/דולה…
• כשיגעו הצירים תעבדי עם גופך וההיי קשובה לו.
• תנועתיות בלידה - לתנועתיות ולתנוחות כמה מטרות:
  - שמירה על עצמות האגן פתוחות- שימוש בכוח הכובד לירידה טובה באגן.
  - יכולת חמצון טובה יותר כי אין לחץ על הריאות והרחם.
  - התמודדות קלה יותר עם הכאב
• השתדלי להיות כמה שיותר בתנוחות זקופות או רכונות קדימה ולהחליף תנוחות, במיוחד אם הלידה לא מתקדמת. שינוי תנוחה מעלה את הסיכוי להשיג התאמה טובה יותר בין העובר לאגן.
• גם עם אפידורל מומלץ לשכב על הצד ולהחליף תנוחה וכן להניח כרית בין הרגליים.
• היכנסי למקלחת, מים יקלו עליך במהלך הצירים.
• מגע בלידה - לחיצה בסקרום (בגב התחתון) גורמת להפרשת אנדורפינים – משככי הכאב הטבעיים של הגוף.
• אם אתם כבר בביה"ח בקשי לעשות את המוניטור בישיבה על הכדור, או בעמידה, וכשאפשר להתנתק כנסי למקלחת.
• רצוי להחשיך אורות בחדר, לשים מוזיקה נעימה כדי שהורמון האקסיטוצין ימשיך לזרום.
• כדאי להוציא קול נמוך בלידה, ולדבר עם העובר: "בוא", "רד"…וכד'
  האגן שלנו הוא כמו תיבת תהודה וכאשר את משתמשת בקול נמוך התדרים של הקול מגיעים לרחם ומלווים גם את התינוק בצאתו ועוזרים לחיבור עם התינוק החדש.
  בנוסף וכשאת פותחת את פיך ע"י נשימות והוצאת קול, ולא מכווצת, את עוזרת לאזור האגן להיות רפוי ופתוח ובכך מקדמת את הלידה.
• לבקש מהמיילדת למרוח שמן שקדים, זה עוזר להימנע מקרעים.

מאחלת לכולכן לידה קלה, שליחים טובים, חוויה חיובית וידיים מלאות!!
יפעת חובב, דולה (תומכת לידה) ומדריכת הכנה ללידה.
מטפלת במגע, עיסוי רפואי-שוודי ,ורקמות עמוקת.
0523115963
yifatdula@gmail.com

למשוך כמה שיותר בבית - נכון לגבי לידה ראשונה, אני בלידה שנייה משכתי בבית עד שהקטנה היתה בחוץ (הצירים התקצרו פתאום ועד שהתארגנו לנסוע היא נולדה בבית)...

ורוב רובן של הפעמים - להישאר בבית כמה שיותר זו עיצה מעולה!

תודה יפעת על הכתבה

הייתה לי אישה שליוויתי ויצאנו שהיו צירים כל 7 דק' באורך של 30 שניות {מבחינתי שלב לטנטי לגמרי} והגענו עם פתיחה 7 אני סומכת גם על האינטואיציה של האישה.

{כמובן זאת הייתה לידה חוזרת..ולא ראשונה.}

בצפת ועם נוף

0527600711

046922240

אבל אל תגידי שקיבלת את המספר דרך האינטרנט, אלא שמעת ממישהי שהיתה והמליצה לך...

בהצלחה

מצאת בסוף צימר בצפת, הסתדרת

אך אם זה משהו יוצא דופן אצלך -איחור של מחזור, תהיי עם יד על הדופק/רחם

ייתכן שאת בהריון ויש לך דימום קל

ייתכן שהיית בתחילת תחילת הריון והגוף ראה שהוא לא תקין אז הגוף פעל נכונה ופלט אותו

ייתכן שהיה הריון כימי

איך יודעים את התשובות לנ"ל

בדיקת דם להריון פשוטה..

תראי כמה בטא יש לך

בכל מקרה שולחת לך [חיבוק] לא נעים לא לדעת מה קורה לגוף של עצמך וקשה להתאכזב כשמצפים להריון

תמיד כיף לקבל חיבוק.. נותן כח.

אני מודעת שיכול להיות האופציות האלו.. אבל יש לי הרגשה שזה יהיה ווסת.. למרות שזה איחור רציני ביותר..

איזה משחק ברגשות.. למה?

ותחשבי שזה וסת רגילה, כל עוד לא תבדקי את רמת הבטא או שלא בדקת בטיק של הריון בשתן.

זה יהיה מספק ימים כך שבאמת תצאי מבולבלת. אם חשוב לך לדעת תבדקי...

זה להריון ראשון או שהיו כבר הריונות? מוצלחים? לא מוצלחים? 

כמה ארוך יכול להיות דימום השתרשות?

אין לי כ"כ חשק לעשות בדיקה.. את יודעת מבאס לראות שלילי

אני זוכרת שפעם כשהמחזור שלי איחר מאוד, רופאת הנשים אמרה לי שהטווח התקין הוא בין 21 ל-45 יום. אז כאן כן הייתה קצת חריגה, אבל חריגה קטנה.

ו... קבלי עוד חיבוק. זה באמת קשה, אחרי המתנה ארוכה וציפיה, להתאכזב ככה.

תנוחי,ותניקי כמה שיותר את יכולה גם לשאוב בין לבין ההנקות.

אם את אוהבת חילבה אז תאכלי או שתקני בכדורים.

יש עוד כדורים שנקראים מור מילק.

כשלוקחים אנטיביוטיקה הורגים גם את החיידקים הטובים שנמצאים לנו במערכת העיכול והם אלה שעוזרים לנו להתגבר על חיידקים אחרים ופטריות (שבהנקה יכוללות להיות להיות סיוט רציני..).

הנוסחא היא 15מ"ג X המשקל

10 קילו= 150 מ"ג יש נרות של הגודל הזה. 

יש גם של 80 מ"ג.

היו לי את הצבעים ולא ידעתי מה מתאים..

חייב להיות רשום מינון ואם לא רשום לא לוקחים.

גם בנרות על כל אחד ואחד רשום בקטן את המינון.

חלב נשמר במקורר 3-4 ימים, את יכולה להקפיא חלב מאתמול. מומלץ לא לצרף מנות שנשאבו בטווח של יותר מ24 שעות.

בעומק המקפיא זה טוב עד חצי שנה..בדלת 3 ח'

כניראה שהשם סידר לך מה שהיית צריכה לשמוע

צהוב בלובן העין לתינוק שנולד זה תקין?

צהבת בודקים בגוף-בחזה ובבטן

כדאי להריח לפני כן.

לי היה חלב במקרר פחות משבוע, אפילו רק כמה ימים והוא נהיה מסריח...

ויש לי שאלה - כמה שעות החלב יכול להיות מחוץ למקרר? יוצא לנו שאנחנו נוסעים וצריכים בקבוק לדרך, אז עד כמה זמן הוא נשמר טוב?

וזה שומר על החלב קריר לאורך זמן ארוך יותר...

בעיקרון, אאל"ט, מחוץ למקרר בלי משהו ששומר על קירור- זה נשמר לשעה. אבל אולי אני טועה...

לי ראו -לדעתי- כמעט מחודשיים, ויש משהיא שרק כשבוע לפני הלידה שלה שמתי לב שהיא בהריון.

יש אחוזון שלא יוצאת בטן אבל זה לא אומר כלום לגבי ההיריון.

בחודש שישי.

בהיריון הנוכחי, בחודש שלישי-רביעי.

והתחלתי להרגיש תנועות (אם לזה התכוונת) בסביבות שבוע 20. יש כאלו שמרגישות עוד קודם, ואני לא ביניהן.

הריונות חוזרים חודש שני

חודש שני. 

אבל זה לא חוכמה- יש שם שני צוציקים..  

וגם אז אנשים היו בשוק

הריון שני- מההתחלה =|

חודש שישי, היריון שני חודש חמישי, היריון שלישי- קצת בחוץ, חודש שלישי ((((

בדיוק חשבתי לכתוב פה שמשום מה ממש לא נעים לי שהבטן שלי כבר בחוץ בחודש שלישי.

אני לא רגילה לזה ולא נעים י שכבר יכולים לחשוב שאני בהיריון כשזה כ"כ בהתחלה

הייתי בתחילת שישי ולא ראו כלום...

רק אחרי חודשיים פתאום יש בטן ואמרתי שזה חודש שמיני..

בערך בשבוע 16-20 מרגישים...

אחח כל הדיבורים האלה עושים לי חשק לעוד..

"מתי יצאה הבטן" זה ממש יחסי...

למשל, אם את רזה, אז הבטן תצא אולי סביבות חודש שלישי, אבל לא כולם ישימו לב... מי שמכיר אותך טוב ישים לב כי הוא יראה שפתאום יוצאת לך בטן.. אבל אנשים אחרים שלא רואים אותך כל יום, יכולים סתם לחשוב שיש לך קצת בטן וזה הכול... אצלי, כשיצאה לי הבטן אז מי שמכיר אותי טוב שם לב, ומי שלא - לא האמין לי גם כשהייתי בחמישי וכבר הייתה לי בטן בחוץ!! לחלוטין בחוץ... פשוט חשבו שאני סתם שמנמנה...

מישהי שהיא יותר מלאה, זה יכול פחות לבלוט...

וגם, תלוי איך את מתלבשת... אם את לובשת בגדים צמודים - יותר קל לשים לב לשינוי כזה... אם את לובשת למשל חצאיות רחבות בגזרה גבוהה, עד הטבור - אז לא ישימו לב גם עד שתהיי בשמיני...

ומעבר לכל זה - יש כאלו שהבטן ההריונית שלהן פשוט קטנטונת... ויש כאלו שממש גדלות בהריון =)

כמו שיש כאלו שיעלו 5-7 קילו, ויש כאלו שיעלו 25-30... ויש כאלו שיורידו הכול בקלות אחרי הלידה, ויש כאלו שיתקעו עם 5 קילו בודדים שהן עלו, ומסרבים לרדת........

בקיצור, הבנת את הרעיון =)

בשעה טובה!

מזל טוב ושיהיה בהצלחה

אבל קשה להשיג תור- תנסי כמה שיותר מהר... שווה!

לפחות את מכבי היא עזבה לצערי הרב כי היא קבלה קידום בביקור חולים. כדאי לנסות את דר נילי איסרלס. מקבלת במכבי ובמאוחדת נדמה לי. שומרת מצוות. נעימה. מקצועית. מאד נחמדה ויסודית מזל טוב ושתבקרי רופאות נשים רק לדברים שמחים...

את כולה מגיעה בשביל לקבל כדורים.

שואלים אותך אם המחזור סדיר, תאריכים של שלושה חוד' אחרונים, תאריך של החתונה בעז"ה, ונותנים לך כדורים והוראות לקחת אותם.

אין בדיקות או משו כזה..

חבל להסתבך כדי להשיג תור לרופאה טובה, כל רופא באיזור ירושלים מכיר את המגזר הדתי והשגעונות שלו בדר"כ ועדיף לטפל בזה כמה שיותר מוקדם- כי לפעמים כדורים מסויימים עושים כתמים וכאלה וצריך לשנות ולהחליף.

עוד המלצה- לדבר לפני זה עם המדריכת כלות שלך ולנסות לחשוב איתה מה עדיף לך.

שיהיה בנחת ובשמחה!!!

אני גם אמרתי שזה לא משנה וקצת הסתבכתי אז הוא פשוט אמר משו בסגנון קחי תמרשם תעשי לעצמך תחישובים.... 

תהיי בטוחה שאם אני שואלת אז אני רוצה אחת שאני גם אחזור אליה אחר כך

כי נראה שיהיה לה עוד שימוש בתור אשת מקצוע.

אין סיבה לחכות סתם שבועיים מינימום לרופאה, כשיגיע הזמן בעז"ה לדברים יותר חשובים- אז תתחילי לברר ולהזמין תורים חודש מראש. (כי מה לעשות, אם יש מישהי שהיא גם רופאה וגם אישה גם מקצועית וגם נחמדה אז יש לה ביקוש גבוהה וקשה למצוא תור פנוי)

מרים בויאר, גרה בברקן, 54. היא מותק חבל על הזמן, נותנת את ההרגשה הכי טובה שבעולם, וזה יתרון שהיא דתיה + אישה..... הייתי אצלה כמה פעמים והיא הושיעה אותי ממש.

תחפשי ב 144 את הטלפון שלה, היא מקבלת גם בביית ויש מצב שעובדת עם מאוחדת.

אם את ממצפה נבו אז יש מצב שאנחנו מכירות.....

ולא במאוחדת.

פרטי, זה משהו אחר ויתכן שהיא מוכרת בקופות אחרות כשזה פרטי (מוכרת= לצורך קבלת החזר בביטוח משלים על ביקור אצל רופא פרטי).

באיזה סניפים של קופ"ח לאומית היא מקבלת?

לי הביאו כדורים ממש לא טובים והיה לי בעיות כדאי ללכת שיודעים שמבינה.

לקחתי המלצה אחת וכבר קבעתי תור

תודה!

לרוב הן עושות מצבי רוח לא קלים, שרק מקשים על ההתמודדויות הלא פשוטות בלאו הכי של תקופת האירוסין. ובכלל, גלולות זה לא הכי בריא למערכת הפריון שלנו...

אנחנו קבענו את התאריך של חתונה לפי הסדר של המחזור שלי, והתפללנו הרבה וב"ה היה בסדר גמור (למרות שהיו קצת שיבושים במחזוריות של המחזור שלי, אבל ב"ה זה לא הגיע לכדי חופת נידה)

ככה זוכים לדבר יותר עם הקב"ה ולהרגיש יותר קשורים אליו ותלויים בו...

באמת שקשה לי עם ההמלצה הגורפת לקחת גלולות כדי למנוע חופת נידה. זה ממש לא חובה ותרשי לעצמך לשקול את הדרך האחרת...

אבל הלחץ עשה את שלו

ועשינו הרבה שערות לבנות לרב ששאלנו

ועדין טבלתי בבוקר והחופה היתה אמורה להיות חופת נידה ורק אחרי שקיעה זה היה אמור להיות בסדר

עד היום אנחנו לא יודעים אם הרב אחר להגיע בכוונה כדי שיהיה אחרי שקיעה 

חוויה מפוקפקת שלא הייתי חוזרת עליה

ולו בגלל הלחץ הנוראי בשבועיים לפני החתונה (נו שיגיע... נו שיגמר ואח"כ להתנסות בשאלות על מראות עוד לפני החתונה. )

שגם עשתה זאת...

והלחץ שהיה לה בשבת וביום של החתונה לא היה שווה את זה בכלל!!

בכלל ביום של החתונה היא לא רצתה לשתות כלום כלום כדי לא להכנס לשירותים ולראות משהו...

אוף איזה לחץ עברנו איתה...

מה שכן אני לא ממליצה על גלולות אבל יש את הכדורים שמעכבים מחזור והם בלי תופעות לוואי.

תלוי באיזה גיל...

חיתול בד, אם עונות משתנות בגד בהתאם (דק/עבה יותר), אם זה גיל שנוזל קקי/תינוק שמתלכלך הרבה אז בגד להחלפה, משחה לטיטול, משהו לנשנש, בקבוק, מטרנה אם צריך, סינר הנקה או משו בסגנון (לי זה היה חורף אז הייתה לי מין שכמייה מעולה ששימשה גם כשמיכה במקרה הצורך וגם כשטיח שישכבו עליו), משחק (אני תמיד שוכחת!), טישו...

סתם שלפתי. מקווה שעזרתי.

חולצות וגופיות כי כרגע זה מתלכלך לה יותר ממיכנסים

טישו לפנים

קצת צעצועים

מים

האוכל שלה

שמיכה קלה

סינר אם יוצא-לא הכרחי

בהמשך בטח יתוספו דברים.

תלוי כמובן בגיל ולאן ולכמה זמן יוצאים

בגדול:
חיתולים

מגבונים

טישו

בקבוק מים\תמ"ל\פרי\ כל מזון אחר ליציאה ממושכת

בגד להחלפה

סוודר\בגדים קצרים ליציאה ממושכת

מוצץ

משחק קטן

חיתול בד\משטח החתלה חד פעמי

שמיכה קלה

בגדים להחלפה

חיתולים

מגבונים

פולידין

בובה אחת

בקבוק מי עדן בייבי (רק מזה היא מוכנה לשתות...)

אוכל

מקסימום, יום אח"כ תצטרכי להניק אותו יותר, בשביל לאזן את החלב בחזרה.

ואם יש לך אפשרות לשאוב ביום הזה במקום ההנקה, אז כדאי מאוד.

שיהיה הרבה בהצלחה.

אני חייבת לשאוב כדי לרוקן את ה"חלב המקולקל" וזה גם קצת מלחיץ אותי כי כבר הפסקתי עם השאיבות. מפחדת שאני לא אצליח...

אם יצא או לא יצא לך חלב בשאיבה מצד הענין של המשך ההנקה

ואם לא יצא לך חלב בשאיבה תשאלי את הרופא מה לעשות בענין

אבל סביר להניח שעד סוף היום תצליחי בהחלט לשאוב...

רק בריאות!

בהצלחה.עברתי ניתוח בקע של 24 שעות אשפוז.חיכיתי שהיונק יגיע לגיל 9 חודשים לפני שקבעתי את התור כדי שהוא לא יהיה תלוי רק בי. אצלו זה עבר מעולה. הוא ממש התנפל עלי כשחזרתי. אני סבלתי מגודש מטורף ולא הצלחתי לשאוב מספיק למרות שלקחתי איתי משאבה. 

ואחרי הבדיקה כמובן, תשאבי ותזרקי

אצל מטפלת, ואם אפשר בביתך - עוד יותר טוב,

ואם אפשר שזה יהיה לפי שעות - כך שבזמנים שאת יכולה הוא יהיה איתך - עוד יותר טוב

ואם ממש חשוב לך חברה בגיל זה - אפשר לנסות להתארגן עם חברה

מה התיכנונים שלך-עבודה,בית,לעבוד מהבית,לימודים וכו

מה את חושבת שטוב בשבילו-להיות איתך בבית,מיסגרת

צרכים שלך

לכל בחירה יתרונות וחסרונות,שבי עם עצמך ועשי חושבים מה הלאה,דברי עם בעלך,תבחנו את כל התמונה ותחליטו.

שכדאי שיהיו בגיל הזה עם עוד ילדים בערך בגיל שלהם. אם יש אצל המטפלת ילדים אז למה לא מטפלת? (מעון - לפעמים המוני, "מסחרי", כמובן בלי הכללות יש ויש). אם היא מנוסה היא באופן טבעי תשחק איתם בדברים שמפתחים אותם.

אני שלחתי שני ילדים בגיל הזה למטפלות: אחת השקיעה בטירוף מכל הבחינות, ואצל השנייה היו תינוקות בכל מיני גילאים וזה היה פשוט לשחק על השטיח כל היום... אז כדאי לבדוק לפני.

לא צריך גן בשביל זה ובכלל כל מה שיש בגן אפשר גם בבית.

אבל כמה הם  כבר יתפתחו בסלון קטן? זה בכל אופן בלי חצר, חוגים, מפגשים ושאר שטויות...

ועל כן הייתי הולכת על מטפלת, בתנאי שאת סומכת עליה כמו שאמרת

שישה ילדים שלי התפתחו מבחינה חברתית ומוטורית ושכלית מצויין גם בלי מעון ובלי גן, ותאמיני לי שאני לא עושה להם "הפעלות" פשוט נמצאת בסביבה למקרה הצורך (בחיבוק, למשל. זה צורך חשוב מאוד).

אני רואה על הבת שלי שהיא לומדת המון דברים במעון, שבבית אין לי זמן ללמד אותה, וגם לא הייתי חושבת על ללמד אותה.

במעון יש המון משחקים שהיא אוהבת שלנו אין כסף לקנות.

והמטפלות במעון מאוד אוהבות אותה, ובכלל, הן חמימות ואוהבות ילדים מאוד.

אז זה לא כל כך נורא לשלוח למעון, במיוחד אם זה אומר לשלם הרבה פחות מלמטפלת. את ההפרש אני ממליצה לשים בקופת חיסכון ללימודים שלו/חתונה/חוגים/רישיון (אגב, את כל הדברים האלה אני אישית שילמתי על עצמי כי להורים שלי לא היה, וזה היה לא קל...)

ילדים מטבעם יכולים להסתדר מצוין,ולא חייבים למצוא להם הפעלה מובנית.גם ריצה,שירה,מנוחה,סקרנות,שאילת שאלות וכולי אלו דברים שטובים לילד.והם מגיעים באופן טבעי

בבית קורה הרבה פעמים שהיא משתעממת ומחפשת מה לעשות עם עצמה.

היא עדיין בגיל שהיא לא מדברת, בבית אין כל כך מקום לרוץ, ולהיות איתה בחוץ כל היום לא רלוונטי מבחינתי.

ובמעון יש בעיקר זמנים של משחק, וזמן קצר של "הפעלה", כמובן, מלבד האוכל והשינה. ההבדל הוא ששם אחרי שהם משתעממים מהמשחק (מה שקורה כעבור 10 דקות במקרה הטוב( יש מספיק חלופות אחרות, מה שבבית אין.

אני לא אומרות שחייבים לשלוח למעון, רק ניסיתי להראות גם את הצדדים החיוביים שלו. זה הכל.

אגב, פגשתי אמא לילד ראשון בגן שעשועים, שהוא בגיל של הבת שלי, והיא בעצמה אמרה לי שהיא מרגישה שכבר משעמם לו בבית איתה, והוא צריך חברה. ומה לעשות - היא חילונית וגרה בעיר, ואין כל כך מאיפה להשיג חברה לבן שלה...

והוא אצל מטפלת ומתפתח מאוד!!

הוא משחיל יפה מאוד, צובע, מדביק מדבקות ועוד דברים שילדים עושים במעון..

אני בעד..

אני גם הייתי מאוד מרוצה מהמעון. הילדים שלי שהיו במעון התפתחו שם יפה מאוד, קיבלו חום ואהבה....

אבל זה מאוד תלוי במעון.

בהצלחה

בגיל כזה ילדים לא צריכים כל כך הרבה,אנחנו אלו שחושבות שצריך כל הזמן לגרום להם להיות בתזוזה,ולהפעיל אותם,ושהם משתעממים.בהמשך:בגילאים יותר מתקדמים,הדברים הטבעיים שהקב"ה טבע בהם מספיקים להם.ולנו בתור אמהות יש תפקיד רק לעודד את זה ולבדוק איפה הילד יותר חזק,איפה הדגשים שלו ולחזק זאת....

אני יודעת שניסית להראות את צדדיו החיוביים של המעון,אני רציתי להציג את ההפך

לא הסכמתי עם הנקודה שהצגת שבגללה יש סיבה לשלוח אותם:ההפעלות וחוסר שיעמום מצד הילדים..כי לטעמי זה פשוט לא נכון.מעון הוא טוב במקרים אחרים אולי.אבל לעניין הזה?לא רלוונטי לדעתי.

ולעניין החמימות: החמימות של אמא תמיד תתעלה על החמימות של מישהי אחרת,לא משנה כמה אהבה היא תקרין החוצה..

ובוודאי שילד צריך חברה.אך שוב:מעון זה לא המקום היחיד המספק לו את זה..

הגישה הבסיסית שלי היא שהיא מסוגלת להעסיק את עצמה יופי, ואף פעם אין לי תחושה של מחוייבות "להפעיל" אותה. ובכל אופן, יש לא מעט פעמים שאני מרגישה שהיא משתעממת. איך אני יודעת? היא באה לבקש אוכל גם אם היא ממש לא רעבה, וברגע שאני מציעה לה לשאני אשמחק איתה או אקרא לה סיפור, היא שוכחת לגמרי מהאוכל שהיא ביקשה. היא גם כל הזמן רוצה להיות בחוץ. יכל להיות שמה שאני מכנה "משתעממת" זה בעצם רצון בתשומת לב ממני, אבל מה לעשות ואין לי את האפשרות לתת לה תשומת לב כל היום? זה עוד יתרון של המעון- המטפלות שם רק בשביל לתת לילדים תשומת לב. אין להן כביסות, בישולים, לסדר ת'בית, לימודים, אירגונים וכו' באותן שעות שהן עובדות במעון. הן נטו מתעסקות בילדים. כשאני מגיעה הביתה לעומת זאת - יש עוד כל כך הרבה דברים שדורשים תשומת לב...

יכול להיות שאצל משפחות שגרות בבית עם חצר, ועם שכנים שהם גם חברים - אז לילד יש מספיק חברה ותעסוקה, כי הוא יכול חופשי להסתובב בחצר ולהנות ולפגוש חברים. אבל למשפחה בעיר זה קצת קשה. אני אישית לא רואה מאיפה להשיג חברה לבת שלי. ואני גם לא מסוגלת כל היום להיות איתה בחוץ. אז מעון/מטפלת למספר ילדים נשמע לי פתרון יעיל מאוד.

מי אמר שילד זקוק לחברה והפעלות?

הבת שלי בת 3 איתי בבית (היא בגיל של שנה לפני גן) ביחד עם אחיה בן השנה, מצטרפת אלי לעבודות הבית, דרך זה לומדת על מיון, עצמאות יום יומית, לומדת להיות בלעבוסטה...

כשיש לי סבלנות אני יושבת איתה על משחקים, זה לא קרוה כל יום.

לפני חגים או אירועים חשובים אני מספרת לה על הדברים, בלשון פשוטה, בלי להכין משהו מיחוד, מה שיוצא לי באותו רגע.

בצהריים כשהגדול חוזר מהגן, הוא מספר דברים שלמד והיא לומדת ממנו, הרבהנ פעמים זה מתוך משחק שלהם הוא "זורק" דברים שלמד והיא קולטת.

והאמת, הידע שלה ממש לא נופל משלו ויש דברים שהיא יודעת יותר ממה שהוא ידע כשהיה בגילה (למשל, צבעי יסוד וצורות, עד אמצע שנה שעברה בגן הוא התבלבל בין המושגים והבת שהיום היא בגיל שהוא רק נכנס לגן יודעת אותם. זה קשור גם לבשלות מוחית, אז א"א כ"כ להשוות ביניהם , זה רק בשביל להמחיש כמה אין קשר בין התפתחות לבין למידה במסגרת)

חברתיתי, נכון שזה היה עושה לה טוב להיות עם עוד ילדים, אז

א. היא פוגשת הרבה ילדים אחה"צ בגן שעשועים.

ב. אני לא רואה שזה עד כדי כך חסר לה ברמה שבגלל זה הייתי שולחת אותה השנה למסגרת.

אז נכון, יש אילוצים ויש אימהות שזה לא מתאים להם או שעובדות וחייבות שהילד יהיה במסגרת, אבל למה להפוך מעון לדבר אידיאלי??

בגיל הזה ילד הכי צריך לדעת שאמא נמצאת שם בשבילו, שהוא מקבל המון חום ואהבה, את הדברים הוא לומד תוך כדי ומחקה המון מה שהוא רואה מאמא וככה לומד על העולם.

נכון יש הרבה מעונות שיש בהן מטפלות מעולות, עם כל הרצון הטוב שלהן והחום שיש בהן, הן צריכות לחלק את זה בין כמה וכמה ילדים שזקוקים להן באותו רגע ולכל ילד יש צורך אחר דחוף.

אני יודעת שאני נוגעת כאן ב"פרה קדושה", מה הבת שלך לא במסגרת? היא לא צריכה חברה? מעון זה מקום ממש מפתח בשביל ילדים...

גם בעלי מרגיש שעושים ממעון דבר אידיאלי, כשבעצם הקימו מעונות בשביל לאפשר מסגרת לילדים לאימהות עובדות.

אורנימה- אם המטפלת טובה ואת סומכת עליה, תשלחי אליה, לא צריך מגוון עצום של צעצועים בשביל להתפתח, להיפך לעיתים עודף עלול לגרום לעומס גירויים.

את יכולה לברר אם היא "מפעילה" ברמה של לתת משחקים תואמי גיל במחינה מוטורית וכו', אם היא עושה לפעמים פעילות משותפת.

בגיל הזה מספיק שיהיו איתו עוד שניים- שלושה בשביל להתפתח חברתית, גם ככה זה גיל שעוד משחקים אחד ליד השני ולא אחד עם השני, בהמשך כשמתחילים ליצור קשרים חברתיים המשחק נעשה אחד עם אחד ולא כמה ביחד.

באמהות שעובדות אחרת אין שום סיבה לשלוח למטפלת או למעון.

ובכלל לי יש את התחושה שמטפלת נחשבת הרבה יותר אידאלית ממעון ולפעמים זה כן נכון,

אבל לפעמים זה ממש לא ואפילו יש לכך חסרונות מכיוון שאין פיקוח.

אני שלחתי פעם למטפלת ותיקה סבתלה' שנחשבת טובה, ולא האמנתי כשראיתי שהיא מנגבת לילדים ומחזירה את המגבון המלוכלך לתוך קופסה ( שבה היא הניחה גם את של כל השאר ) ומשתמשת שוב.

בקיצור - מי שחייבת צריכה לבדוק ולשקול חסרונות מול יתרונות...

אבל מצחיק אותי שמפחידים הורים שאם לא ישלחו את הילדים למעון אז הם לא יקבלו דברים שהם צריכים להתפתחות,מהניסיון שלי כמטפלת  הרבה שנים אני יודעת שזה ממש לא נכון,תאמינו לי אבל כל מה שיש במעון אפשר גם בבית,פשוט צריכים להחליט שמשקיעים בזה.

אגב הניסיון שלי הוא משני הכיוונים- גם אמא עובדת וגם אמא בבית עם הילדים

עד השנה הזאת עבדתי במשך כ- 4 שנים (עד הלידה השלישית) שבהם עבדתי משרה חלקית בעיר הכי קרובה לישוב בו גרנו ועדיין המרחק היה גדול וגזל ממני כוחות רבים, הרגשתי כמו מישהי שעובדת משרה מלאה, בגלל השעות שבהם הייתי מחוץ לבית, הייתי יוצאת ב-7 בבוקר ואז בעלי היה לוקח אותם למסגרות וחלק מהימים בסביבות 8 ואז אני הייתי לוקחת וחזרתי תמיד לא לפני 3, 3 וחצי ישר להוציא את הילדים..

שלחתי את הילדים שלי רק למשפחתונים פרטיים (במעון לא היה לי הנחה ובימים החופשיים השארתי אותם איתי בבית, ככה ששילמתי רק בימים שעבדתי וזה הוזיל לי משמעותית את ההוצאה, שילמתי פחות ממה שהייתי משלמת למעון בלי הנחה).

ושאמאל'ה תהיה רגועה. 

גם מטפלת טובה דואגת להעסיק את הילדים. וחברה יש בהרבה מקומות.

אני אישית שולחת למעון בגלל הרוגע הנפשי- יש פיקוח על מה שקורה אחרי שהלכתי וברוך ד' גם במעון יש גננות מקסימות שנותנות הרבה חום ואהבה. (מנפצת מיתוסים)

ולכל אלו שמדברות על להשאר בבית- נראה שהיא חייבת להוציא מהבית ורק מתלבטת על סוג המסגרת...

כל מה שיש בגן אפשרי גם בבית,חברה,יצירה,פינות,חצר,סיפור,גמבורי וכל מה שתעלי בדעתך עם רצון והשקעה של זמן,אנרגיה ומשאבים לא בהכרח יקרים אז שיפסיקו להפחיד הורים שהילדים שלהם ישארו ננסים אם לא ישלחו אותם לגן ותקראי תתגובות אף אחד לא אמר לה לא לשלוח לגן דוקא הרוב בעד והשאר ניסו להציג את כל האפשרויות באופן רחב והרי היא תבחר בסופו של דבר.

הדגשתי- חשוב חום אהבה ורוגע נפשי של אמא.

אני שולחת למעון לא בגלל התפתחות אלא בגלל ניסיון עם מטפלות שלא הייתי רגועה מה קורה אחרי שיצאתי.

את ההתפתחות משיגים גם אם מתחילים ללכת לגן רק בגיל 3. וחברה יש בד"כ גם אצל מטפלות...

שנות העבודה שלי במעונות הספיקו לי לרצות להשאיר את הילדה הפרטית שלי איתי בבית,ממילא אני לא יכולה לעבוד אז למה לשלוח אותה לגן שתהיה חשופה לעצבים של המטפלות.

לכי ותבדקי גם את המטפלת וגם את המעון. כשרואים בעיניים זה מאד משמעותי.

אם את אוהבת את המטפלת זה יתרון גדול כי במעוןגם כשיש מטפלת קבועה יש המון מחליפות וזה לא אותו דבר.

אצלי אישית כשאני לא מכירה לא את המטפלת ולא את המעון (נגיד עברתי דירה ואין לי אינדיקציה) אני בוחרת במעון כי יש שם פיקוח ומטפלת שאני לא מכירה אז הילד שלי תקוע בבית שלה ואין לי מושג מה קורה שם.

בגדול במעון יש יותר תנאים חומריים בד"כ- מרחב, משחקים, חוגים, חצר מתקנים, וזה תלוי מה הדברים שחשובים לך.

יש לי הרגשה שהיום יש כזה לחץ להכניס למסגרת בגיל כ"כ צעיר. צריך לזכור שהמסגרות לקטנטנים האלה הם בעיקר צורך של ההורים ולא של הילד בדרך כלל. זה התחיל בתור פתרון לאמא עובדת ונהיה מין "אידיאלי" לתינוקות.

כל המשחקים וההשקעות של המטפלות לא יוציאו ילד מוצלח יותר.

דווקא ילד שלומד להעסיק את עצמו ולהימשך לעסוקיו מתוך סקרנות הוא בריא יותר בעיני מאשר ילד שמספקים לו גירויים והפעלות כל הזמן.

אז אני מצטרפת למי שכתבה שהעיקר הוא (אם את לא יכולה להיות איתו בבית) שתהיה מטפלת, בכל מסגרת שהיא, שתהיה קשובה לצרכים הפיזיים וגם הנפשיים- שתדע להגיב לבכי, לעצבות, להשתוללות, וכו' בצורה שמוצאת חן בעינייך וטובה בעינייך. ושתתן לילד מגע וחום ושמחה. זה יותר חשוב בעיני ממשחקים או הפעלות.

מבחינת חברה- עצם הנוכחות של עוד ילדים היא טובה, לא כ"כ משנה כמה.  הם לא ממש משחקים ביחד עדיין, יותר אחד ליד השני ולאט לאט מפתחים אינטראקציה ביניהם.

בהצלחה

זה התלבטות ביניהם.

לי יש ילד בשנה שנמצא אצל מטפלת ולפי דעתי זה היה טוב לו השנה אבל לגבי שנה הבאה אני ובעלי הגענו למסקנה שהוא צריך מעון. הילד שלי הוא ראשון מאד חברותי אין לו אחים כך שאין לו כמעט אינטראקציה עם בני גילו (בגיל הזה כל חודש הוא משמעותי)- אצל המטפלת הילדים קטנים ממנו לפחות בחצי שנה.

לפי דעתי כישורים חברתייים לומדים בגיל 0 וככל שלומדים בגיל קטן יותר כך יהיה להם יותר קל בעתיד להסתדר עם אנשים (כולל משפחה ובן זוג) ולהסתגל למצבים שונים. אני שמתי לב שהבן שלי אולי הוא מאד חברותי אבל הוא לא יודע לתפקד בכל מיני מצבים שנוצרים שנמצאים בסביבה של עוד תינוקות בני גילו למשל שלוקחים לו משחק וכד'... יש הרבה מחקרים על תאומים על הקשר שלהם ובעיקר על הכישורים החברתיים שהם מפתחים בגלל השהות של ילד בן גילם בסביבה למשל לדעת מתי לוותר ומתי להתעקש וכו'...

לכן לפי דעתי תראי מה מתאים לילד יש כאלה שמחפשים יותר חברה ויש כאלה שמחפשים המון חום ואם אין לו אחים לפי דעתי כדאי לטות לשלוח למעון.

בקשר למטפלת אם יש לה כמה ילדים בני גילו אז יש לזה את היתרון של המעון. זה מאד תלוי במטפלת אבל צריך לקחת בחשבון את המחיר.

לפעמים הכסף הזה ילך גם לחינוך הילד אבל בשנים שההבדל בין האופציות יהיה יותר משמעותי ואז יחסר הכסף.

לפי דעתי לא תמיד מטפלת חמה יותר ממטפלת במעון זה תלוי בכל אחת מהמטפלות . 

אבל זה מוכיח רק את הצורך בילד *אחד* נוסף - אני די בטוחה שההשפעה של עוד שבעה ילדים (במקרה הטוב) היא ממש לא אותו דבר... בשביל ילד אחד נוסף הייתי שולחת למטפלת, לא למעון.

בני היה אצל מטפלת מהוללת, שהרבה פשוט משוגעים עליה ופעם התברר לי שהוא צרח שם שעה שלימה בלי שיחזיקו אותו... לקחתי ללב מאד מאד.

שנה אח"כ - היה במעון, והיה בסדר, אותי הרגיעה בעיקר העובדה שהמנהלת נמצאת כל היום וכמו שכתבו לך יש מעקב צמוד ביותר אחרי הנעשה. עדיין לא הייתי מרוצה לגמרי, כי הגננת (לא זו שטיפלה בו) היתה קצת יבשה, וחסרה לו לדעתי עוד חמימות.

שנה אח"כ - גננת נפלאה וחייכנית במעון, הוא פרח תחת ידיה.

בקיצור - להכיר ולברר כמה שיותר על הצוות.

בהצלחה רבה

לדעתי, אמא- הכי טוב עד גיל שנה , לפחות.

אבל אם לא--

אם גם המעון טוב וגם המטפלת טובה,

מעון זו מסגרת מסודרת,

עם גב,

עם אחריות ובקרה.

למה אתן חושבות שמטפלת במעון אוהבת ילדים פחות ממטפלת "פרטית"?

כמו שחיפושית אמרה:במעון יש הרבה ציוד ותנאים שגם להם יש ערך.

נכון שהכי חשוב אהבה בגיל הזה,

אבל אם שתי המסגרות טובות ואוהבות,

הייתי הולכת על מעון מסודר.

סימליאק או משהו כזה. או דייסה ולא מטרנה (יש כל מיני טעמים)

יש שאומרות שאם ממתיקים את זה קצת יותר - הם מסכימים.

לבקבוק. אצלנו זה עבד...

(שזה יותר מפי 10)

יש כאלה שחוששים יותר ממצב של עודף ויש כאלה שחוששים יותר ממצב של חוסר.

אני אישית לוקחת את ה400, סתם תחושת בטן.

שאלת את הרופא שלך מה עמדתו?

אני לא מהממהרות...

תודה

והם ממליצים לכל אדם מבוגר על 0.4 מ"ג (=400 מק"ג), ולנשים בהריון ומניקות - כפליים.

יש לי כדורים של 400 מק"ג, ואני אמורה לקבל 800 מק"ג. אני צריכה לקנות חדשות, או שאפשר פשוט לקחת שני כדורים כל פעם וזה יוצא אותו דבר?

יש מינון של 400 מק"ג או 5 מיליגרם.