פורום הריון ולידה (עמוד 5266)

למשל דיאפרגמה ונרות בימים הבעייתיים (ואז לא נמנעים בימים האלה).

לי אישית זה לא נשמע מוצלח - לא ההוספה על זמן האיסור שממילא (דווקא חמישה ימים? אני מניחה שיש נשים שבשבילן זה יהיה רק יומיים - כל אחת ואיך שהגוף שלה פועל) ולא השימוש באמצעים חיצוניים.

אבל יש כאלה שזה מתאים להן

אחות לא מחליטה כאלו דברים!

שבוע 17 זה אכן מוקדם, אבל גם התוצאות קצת גבוהות מהנורמה. בהעמסה רגילה זה אמור להיות עד 140.

את יכולה להחליט שאת לא עושה שוב בשבוע 24!

תעשי את ההעמסה הגדולה כשתרגישי מספיק חזקה.

הלחץ יעשה את שלו על התוצאות...

בת כמה את? איזה הריון זה? יש לכם היסטוריה של סכרת במשפחה?

היסטוריית לידת ילד גדול?

באיזה משקל התחלת את ההריון?

אנשים בסיכון, נוטים לעשות מוקדם כמה שאפשר, לפני 24. אבל אין צורך לעשות מזה סרט.

את יכולה לפנות באישי לעזרה בשמחה.

תודה על התגובה המהירה....

אני בת 27.5 הריון שני,סבא שלי מצד אמא עם סכרת..

הבן הבכור והיחיד שלי נולד במשקל 3.05

התחלתי את ההריון במשקל 80 ירדתי מאז ל75 כי לא אכלתי ועכשיו בשובוע 17 אני שוב שוקלת 80,הגובה שלי 1.73

בהריון הקודם היה אותו דבר וב"ה התוצאות היו תקינות...

אז מה את אומרת?

סבא לא נחשב היסטוריה משפחתית. רק הקרובים דרגה ראשונה.

את קצת בעודף משקל, אבל צעירה.

עודף משקל זה גורם סיכון לפיתוח סכרת הריון, אבל רק סיכון!

ובדכ קשור לגורמים נוספים, ועודף משקל גדול יותר.

את עכשיו שבוע 17?

למה לא חיכית עד שבוע 20 כמו שברופאה אמרה?

במשפט המטומטם ביותר ששמעתי-"האחות תחליט מתי"...והאחות היא זו שמחליטה פה את הכל הכל....שאלתי אות היום אם העמסת סוכר הגדולה שהיא קובעת לי צריכה לעבור דרך הרופאה...היא אמרה ממש לא...

בכל מקרה האחות רוצה את טובתך. אני מאמינה.

והגיוני שהעמסה הגדולה תצא תקינה בעז"ה.

אני מציעה לחכות לשבוע 20 בשביל העמסה הגדולה.

לא נעים בכלל, אבל גם לא נורא בימינו, ב"ה!

שיהיה לבריאות

וגליה תודה רבה ,התייעצות מהירה עם רופאה מומחית העלתה שכדאי שאני אעשה את העמסה הגדולה בשבוע הבא ובע"ה באם יצא הכל תקין לא צריך לחזור על הבדיקה שוב..

מה שכן הציעו לי להתחיל לשמור על תזונה נכונה לסוכר גבוה..מה זה אומר?

שלום לך,

בתור מישהי שעברה כמה הריונות סכרתיים, עיקר העניין באמת הוא תזונה נכונה.

אני ממליצה לך ללכתל לדיאטנית טובה, שתתאים לך תפריט. הרכב המזון משפיע בצורה שונה על כל אחד,

ולכן צריך כאן מעקב .

העיקר הוא לא להילחץ, אלא לפעול נכון.

בהצלחה!

לנוח ולשתות הרבה וחוץ מזה להתקשר לרופאה ולשאול אותה.

אין כ"כ מה לעשות.

בשורות טובות.

תעדכני.

לרוב זה דימומי השתרשות של העובר ברחם.. גם לי היה פה ושם בתחילת ההריון... 

http://www.yoledet.co.il/common-problems-bleeding.asp

בשורות טובות ובהצלחה!!

אני הייתי מסיקה מכל זה, שהגוף שלי לא מתמודד עם ההתערבויות הללו.

על כן הייתי פונה לשיטת הפוריות הטבעית (יש מדריכות דתיות).

אני ממילא נגד הורמונים, ובוודאי כשיש לגוף תגובה כל כך קשה אליהם 

זה שיטה שאת מזהה מתי הביוץ

ילדתי בשע"צ וסבלתי מהתעלמות וזלזול בגלל שהיה מדובר בלידה ראשונה. היתה לי טראומה רצינית מהלידה ומהפישול באפידורל (צד אחד נרדם והשני לא ולמרות זאת זלזלו ולא פנו אלי אלא רק בעיצומה של הלידה). התוצאה: החלק של הלחץ ארך שעה במקום כ-10 דקות (לתינוק היה ראש מאורך למשך שבוע...) ויש לו כנראה בגלל הלידה הממושכת ליקויי למידה. אף פעם לא תבעתי אותם, כי לא היתה כאן כביכול פשיעה מכוונת ולא הייתי מודעת לכך שהרשלנות תעלה לי ביוקר.

לגבי תפוסה כיום אין לי מידע, כי חלפו כמה שנים מאז הלידה שלי שם. 

הלידה הבאה היתה בביקור חולים. היחס היה מקצועי וטוב. חברה שלי ילדה שם לפני כשנתיים והיתה מרוצה מאד.

ילדתי יותר נכון נותחתי לפני כשבועיים בביקור חולים,

היה שם מקסים הייתי מאושפזת במחלקת יולדות כשבועיים שמעתי רק סיפורים טובים מכל היולדות כולן היו נראות מרוצות. (שמעתי כל סיפור כמאה פעם כל יולדת סיפרה לאורחים שלה... ומשעמום לפעמים גם הקשבתי)

בקיצור הייתי מרוצה מיחס האחיות הרופאים אכפתיים ונחמדים ממש אווירה ביתית האוכל נחמד  יצאתי משם למרות החוויה הקשה שילדתי פג עם חיוך על הפנים. הם ממש בסדר ממליצה בחום...

ילדתי לפני חודש בשע"צ, ואני דיי מרוצה.

התפוסה משתנה מרגע לרגע.

אני הגעתי בלידה ראשונה עם פתיחה 4 וקיבלתי מייד חדר לידה,

מיילדות מקסימות,

מרדימה גם נחמדה,

אוכל טוב.

רק האשפוז היה מעצבן - לו"ז צפוף מאוד, ולא הרבה אחיות.

בקיצור - אני חושבת שהעומס משתנה מאוד, למשל אם זה בשבת כשאין שחרורים שם.

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות.

תמשיכי לקחת חומצה פולית,תקבעי תור לרופא נשים סביב שבוע 8 כדי לראות בע"ה דופק של העובר באולטרסאונד.

אח"כ יש בדיקות שקיפות עורפית שלא כולן עושות זה אולטרסאונד ובדיקות דם,סקירה מוקדמת{גם לא כולם עושים},סקריה מאוחרת מורחבת.העמסת סוכר,הערכת משקל ומצג, GBS

בהצלחה.

 ברוכה הבאה.

שנמצא במעיים ועלול לרדת לתעלת הלידה ולהדביק את התינוק בלידה.

עושים בסביבות שבוע 37 משטח וגינאלי לבדוק אם יש לך GBS 

במידה וכן צריך להספיק לקבל אנטיביוטיקה לפחות 4 שעות לפני הלידה.

איזה כיף שיש כזה פורום שאפשר לשאול כאלה שאלות..

תודה!

יפעת, מה בקשר לבדיקות דם?

לא צריך (לפני התור אצל הרופאת נשים) ללכת לרופא משפחה ולעשות כל מיני בדיקות דם שמאששות את ההריון ובודקות כל מיני דברים? (ברזל וכו')

שוב תודה רבה!

אבל לא חובה.

בהריון הראשון שלי התקשרתי למוקד של הכללית לשאול, והאחות שם לא הבינה למה אני רוצה לעשות בדיקת דם אם יצאה לי תוצאה חיובית בבדיקה הביתית.

הפעם לא הייתי בטוחה וביקשתי מהרופאה בדיקת ביטא (זו הבדיקת דם שבודקת הריון) ואז היא הוסיפה לי עוד בדיקות, בדיקת שתן, ספירת דם, סוכר, סוג דם (האחות הסבירה לי שעושים את זה לכל אשה שבהריון, לא ברור), ראיתי CMV, ולא זוכרת מה עוד.

נראה לי שזה גם תלוי במתי עשית בדיקות כלליות בפעם האחרונה.

אפשר להתקשר לרופאה לשאול/לבקש בדיקות רלוונטיות. לא יודעת עד כמה זה הכרחי באמת - עובדה שעברתי הריון בלי זה...

בכל אופן, שיעבור בקלות ובידיים מלאות!

עושים את זה כדי לבדוק האם יש לך חיובי או שלילי.

אם יש לך שלילי והבעל הוא חיובי צריך לקבל זריקה במהלך ההריון ועוד זריקה לאחר הלידה אם התינוק יצא עם סוג דם חיובי.

לעשות לא צריך שום דבר - הריון מתפתח לבד.

תשמרי על תזונה בריאה ואורח חיים מתאים להריון - הנה לך עצות לנשים בהריון.

לגבי הבדיקות - חשוב לבדוק לחץ דם, שתן כללי ודם לאנמיה ולגלוקוז - כל חודש אם הכול תקין ויותר - אם לא הכול תקין. מאד חשוב שערכם אלה יהיו תקינים.

על בדיקות בהריון.

הבנתי שבפעם הראשונה שהולכים לרופאת נשים היא עושה בדיקת אולטרה סאונד פנימית..

זה נכון?

ואם כן, אז חייב? 

אי אפשר לעשות אולטרה סאונד חיצונית?

ואם הבדיקה הפנימית חיונית- האם הבדיקה הזו מורידה דם? והאם היא אוסרת?

תודה רבה!

אם את רזה יחסית אפשר לבקש בדיקה חיצונית גם בפעם הראשונה. צריך להגיע עם שלפוחית שתן מלאה מאוד שתדחוף את הרחם כלפי דופן הבטן ויהיה אפשר לראות. אבל לפעמים יש רופאות שנעולות על זה שבדיקה ראשונה היא רק פנימית ולא יעזור בית דין...

גם אם לא רואים דרך הבטן, לא חייבים לעשות פנימי, אפשר אם רוצים לבוא פשוט איזה שבועיים-שלוש אח"כ

זה הגוף שלך, ובהחלט זכותך לסרב לבדיקות שכאלו

בעיקרון זה ככה בבדיקות ההריון? מה שלא מתאים לי לא עושים?

או שיש בדיקות שהן חשובות וגם אם הן לא נעימות הן הכרחיות?

תודה רבה!

תמיד יש סיכוי, ורוב הפעמים הוא מאוד מאוד קטן, שיש איזו בעיה. ואז לפעמים טוב לדעת על זה מראש.

אבל יש לא מעט נשים שעבור סיכויים קטנים כאלה לא רואות סיבה לעשות כל כך הרבה בדיקות שלא נעימות ולא נוחות להן או לעובר. יש נשים גם שפשוט מעדיפות לא לדעת (ברוב המקרים אין כל כך מה לטפל או לעשות, ואז בדוקים בעיקר כדי לדעת ולהיות מוכנים).

אני אישית בדקתי עבור כל בדיקה מה המטרה שלה, האם ניתן לטפל במה שהיא בודקת, האם היא אמינה, מה אחוזי הטעות שלה ועוד כל מיני - ולפי זה החלטתי אם אני רוצה לעשות אותה או לא.

ב"הצלחה!

באולטרסאונד חיצוני..

אז פשוט להגיע רק אז... (אלא אם יש חששות ודברים אחרים שאז בכל מקרה יעשו פנימי)

הבדיקה של האולטרה סאונד הפנימית לא מורידה דם וגם לא אוסרת.

האולטרסאונד הפנימי לא כואב ולא מוריד דם בכלל, (עשיתי אולי 100 כאלה בטיפולי פוריות),

ומשבוע 8 אפשר כבר לעשות חיצוני.

תודה רבה, זה מה שרציתי לדעת..

שזה לא כואב..

תודה רבה!

היי,רק רציתי לעדכן שהלכתי לבדיקה אצל רופאת נשים ובסוף ב"ה לא היה צורך באולטרא סאונד פנימי, ב"ה!
תודה לכל המייעצות..

בשורוטובות!

(ד"א, הכל תקין ב"ה..)

לפעמים קורה שיש בעיה בדף/ באינטרנט/ בחיבור וכו' ולכן נראה שהודעות שכתבת "נעלמו" וכדי לראות אותם אז צריך לרענן את הדף.

חוץ מזה שאת יכולה להסתכל בכרטיס האישי שלך, הודעה שנמחקה גם לא תופיע בכרטיס האישי, אם ההודעה כן מופיעה זה מראה על בעיה זמנית שאחרי ריענון תסתדר.

ולפעמים זו בעיה של השרת של האתר, וזה קשור לבאג ולא משהו אישי נגדך.

יאמר לשבחה של יפעת שנדיר מאוד מאוד- עד כמעט לא קיים שהיא עורכת/ מוחקת תגובות, ראיתי בפורומים אחרים שיש שם הרבה יותר יד קלה על עריכות ומחיקות.

אז אל תעלבי, מחכים כאן לכל תגובה שלך ושל כל המשתמשים בפורום.

כל תגובה מתקבלת בברכה כל עוד תגובה לא כתובה בצורה פוגעת או משתמשים במילים לא ראויות,

ואמא ב"ה ל7,צריך להיות מאוזנים כדי להיכנס להריון,לפני כחודש הייתי אצל הרופאה[אנדוקרינולוגית] שלי והיא אמרה לי שאם אני חושבת על עוד הריון,לבוא אליה במיוחד כדי לדאוג באופן ברור שאני מאוזנת שזה אומר בתווך התוצאה להיות בערך 2.50 לא נמוך מידי ולא גבוה מידי....,אבל אם את מאוזנת שווה לבדוק גם דברים אחרים...[.ואני הייתי כן הולכת לייעוץ אנדיקרינולוגי,אפילו שאני מאוזנת]בהצלחה,

,אני כבר שנים נכנסת לפורום וגם היה לי שם משתמש אחר,פלפלת,רק שאיבדתי את הסיסמה,אז ככה ,מתייחסים למי שחוזר בכינוי אחר?נעלבתי

בכל אופן תודה

או יותר שולחת ידים ומתעסקת שם?

כשהיא נוגעת היא עושה את זה מתוך הנאה או מתוך משהו שמפריע?

היא תמיד נוגעת באותה נק' או שעד לאן שהידיים שלה מגיעות בהתאם לתנוחה- כשאת מרימה לה רגליים אז יותר אחורנית וכשאת מורידה אז יותר קדימה?

אני שואלת את השאלות האלה כי בזמן האחרון, הבן שלי בן שנה וקצת, התחיל לשלוח לשם ידיים, כשאני מחליפה לו חיתול, ואני רואה שזה ממש כי הוא מגלה את האיזור הזה, שבד"כ מכוסה ורק כשאני מחליפה לו אז זה גלוי לו. כשהוא נוגע זה נראה כאילו הוא מגרד עם הידים, אבל אני רואה על הפנים שלו והקולות שהוא מוציא שזה כי נעים לו ומענין אותו להתעסק כמו שהוא מתחיל להכיר את כל הגוף שלו.

אז לפני שאת בודקת בעיות, תראי לפי התגובות שלה אם זה משהו שמציק או סתם התעסקות, ואם היא שולחת לאן שהיא מגיעה ולא רק למקום מסוים אז הגיוני שזה כי מתחילה להכיר את האיזור שם, זה כבר גיל שהגיוני שהם ישלחו לשם ידיים.

אם את רואה שמשהו מציק לה שם והיא ממש מתגרדת אז שווה לבדוק מה זה.

תמיד מתאמצת להגיע לאותו אזור.
ואף פוצעת את עצמה כך שיוצא לה דם.

נשמע שהיא ממש סובלת. תולעים קשה להבחין באור, כי הם בורחות ממנו.

כשתהיי בטיפת חלב תגידי לרופא מה שכתבת כאן, והוא יחליט מה לבדוק ואיך, הגיוני מאוד שיעשו לה תרבית צואה.

היו כאן ובהורות לא מעט שירשורים על מיגור תולעים, תעשי חיפוש באתר, בטח יהיו שם הרבה טיפים שיעזרו לך.

רפואה שלמה לקטנה

(עריכה- שגיאות כתיב)

ולא תראי אותם כל כך

תתני לה מיץ גזר, גרעיני דלעת או שום בתוך האוכל ובע"ה זה יעבור ציקצק

בדרך כלל כשיש תולעים אז זה מציק להם לא רק בזמן החלפת טיטול

ובדרך כלל בלילה הן יוצאות יותר ואז ילד יכול פתאום להתעורר בצרחות שכואב לו שם וזה סימן בדוק

לתולעים, אם כי לא מחייב שהוא יהיה תמיד כשיש תולעים.

הפתרון הכי טוב והכי מהיר הוא לקחת שן קלופה של שום, 

לחתוך ממנה רצועה דקה, לצפות את כולה, אבל ממש מכל הכיוונים טוב טוב בווזלין 

ולהחדיר לפי הטבעת (בלי וזלין זה שורף בצורה נוראית לגמרי).

אם התולעים עוד לא צברו תאוצה, זה יגמר תוך יום אחד.

מנסיון...

בהצלחה!

פשוט תקחי שן שום קטנה.

שמן שקדים אני חושבת זה מתחילת תשיעי

או שמן אבוקדו.

ככה כזה קצר..

עכשיו ספרי את הגרסה הארוכה.

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!!

איך את מרגישה? הייתה לך חוויה חיובית?

גם הלידה הראשונה הייתה מהירה?

את תפסת את התינוקת הבנת שהיא הולכת לצאת?

חוויתי לידה שנייה כזו, בובוקר ירידת פקק התחלת צירים בערב ואחרי שעתים התינוקת הניסית שלנו היתה בחוץ.

הייתי לבד בבית (ערב חג) והיא פשוט יצאה אליי אחרי כמה צירי לחץ... גם בשירותים

חייבת לציין שהתכוננתי ללידה טבעית אבל לא עד כדי כך

חוויה מדהימה והתינוקת מדהימה עוד יותר...

הלידה הראשונה היתה בדיוק ההיפך לידת וואקום קשה מאוד עם רחם שלא התכווץ. בחזרה..

הקדוש ברוך הוא יכול הכול....  אנחנו רק צריכים להאמין ולבטוח!!

מקווה שהלידה השלישית הקרבה ובאה תהיה קלה כמו השנייה...

בקרוב אצלי..אולי בפעם הבאה בלידה הרביעית {יש עוד זמן }

ב"ה אני בסדר, החוויה היתה בעיקר הזויה, מי שעדיין בטראומה זאת אמא שלי (אני גרה ליד ההורים, הגדול היה אצלם כבר מהצהרים כשראיתי שאין לי כוחות להתמודד איתו ועם צירים כל 20 דקות) שהיתה איתי בבית כשהייתי עם צירים כשבעלי יצא לארגן את הרכב לנסיעה.

הלכתי לשירותים, היתה לי ירידת מים ומיד אחרי זה ציר לחץ מטורף. קראתי לאמא שלי ומחוץ לדלת היא שאלה אותי אם זה ירידת מים, אמרתי שכן ומיד אחרי זה הרגשתי את הראש וצעקתי לה "לא, זה יוצא!" נעמדתי והראש יצא, חצי החזקתי אותה ואז אמא שלי באה עם מגבת ותפסה אותה. ברגע שהיא יצאה בעלי נכנס...  הזמנו אמבולנס ונסענו תוך פחות מחצי שעה מהלידה, וזה היה בחג אז הם חיכו

הלידה הראשונה ב"ה היתה קלה אבל לא עד כדי כך, הייתי כ-5 שעות בחדר לידה, לידה טבעית בלי אפידורל או משככים אחרים וב"ה בלי תפרים.

נס גלוי לכבוד סוף חג הפסח!!

מה שכן, זה מאד מפחיד ללדת ככה, אז עם כל זה שהלידה היתה קלה ומהירה, ללדת ככה בבית זה לא מומלץ... אם הייתי יכולה לתכנן את זה הייתי מעדיפה להגיע לבי"ח וללדת שם תוך 5 דקות (לפני מוניטור וכו', אבל כן בבי"ח).

שאמא שלך תכתוב מהצד שלה 

תזמיני מיילדת הביתה אם היא תספיק להגיע 

אחרי שבעלי הגיע אמא שלי רצה לקרוא לה, היא הגיעה אחרי שגם השיליה יצאה, אבל לפני מד"א.

כבר לא היה לה מה לעשות חוץ מלהגיד לנו לא לחתוך את חבל הטבור לפני שמד"א יגיעו ויחתכו סטרילי, כדי שלא יצטרכו לתת לקטנה אנטיביוטיקה, והיא הרגיעה את אמא שלי אחרי שנסענו, שזה הכי חשוב!!

שירותים כסגולה ללידות בית מזורזות?

הייתי עדה לכזאת לידה בקופת חולים...[עם צרחות היסטריות ,ריצה של כל האחיות והתגודדות קהל מאחורי הדלת] באותו הריון לא הלכתי לשרותים אם בעלי לא חיכה לי מאחורי הדלת....!!!! כשהגעתי ללידה האחות שלחה אותי לעשות בדיקת שתן, אמרתי לה שאני פוחדת ללדת שם, היא צחקה ואמרה לי לשכב שהיא תבדוק אותי....אחרי 5 שניות ילדתי ...בן מתוק, בעלי [שהוריד אותי והלך להחנות ] לא האמין לאחות שחיכתה לו בפתח ...התגובה הייתה :"לא יכול להיות הגענו רק עכשיו.."

[סליחה על האנונימיות....חברות שלי מכירות את הסיפור, ולא את הכינוי]

להתפוס את התינוק!

ובנימה רצינית כמובן שזה לא אידאלי להיות לבד אבל הכל בהשגחה פרטית ואם כבר הלידה מתקדמת ואתת מבינה שעוד רגע התינוק יוצא כדאי להזמין מד"א ובנתיים להישאר רגועים זה מה שלי עזר...

אני העדפתי להישאר בעמידה אבל נראה לי שעדיף להיות במיטה כדי שהתינוק לא יחליק לך מרוב התרגשות..

בכול מקרה עדיף לא להיות לבד לגמרי...

זריזים מקדימים ללידות.... חחח...

זה מהמם.. הלוואי על כולם לידות קלות.. תודי לה'!

אני רואה שגם כנשוי עדיין לא נגמלת מפורומים...

בכל מקרה- יש מעין כללים כאלה שעוברים בין הדורות, אבל זה עובד רק ב-50% מהמקרים...

יש כאלו מומחים... שעוברים בין הדורות כמו שחיפושית אמרה

מה שהולך אצלנו זה לא צורת הבטן, אלא לפי החלומות של הסבתות, וזה דווקא מצליח באחוזים מאוד גבוהים.

בילד הראשון סבתא של בעלי שגרה עם הוריו באה לסלון ובטבעיות הכריזה: "מזל טוב, יש לכם בן" והיא צדקה

גם בשתי הפעמים האחרות, וגם אצל בתדודה של בעלי - היא חלמה שיש לה תאומות ואכן כך היה, זה היה בשלב מוקדם מאוד שעוד לא נראה שזה תאומים.

ויש גם משפחות שיש הבדל מבחינת בחילות. במשפחה שלי בהריון של בן יש בחילות ובהריון של בת לא... הזוי אך יודעים מה יש עוד לפני הסקירה. ומי מהמשפחה שקצת עוקב יכול לנחש בקלות... 

אבל לא, אי אפשר לדעת...

היא לפחות צדקה או שאתם לא יודעים?

אומרים שאם זה רק בטן והאישה לא משמינה זה בן,אבל ראיתי המון נשים בחיי עם "רק" בטן ויצא בת 

בקיצור ניחוש 50/50

שאם יש בן הבטן היא שפיצית ואם יש בת הבטן היא עגולה, וכן להיפך.

כלומר לפעמים יש בת והבטן שפיצית, או בן והבטן עגולה.

בקיצור, א"א לדעת לפי הבטן.

מסתכלים לי על הבטן וטועים.

ואני שמחה

ככה אף אחד לא ידע ולא ינחש.

אנחנו עושים הפתעה לכולם (חוץ מחמותי, היא באמת חלמה. טוב נו, היא טובה בזה).

למשל אצלנו בהריון הקודם חמי היה בטוח שיש לנו בן.
וכולם נסחפו אחריו כי אומרים שיש לו אבחון מדוייק תמיד! 

ולבסוף הוא טעה וכולם איתו (גם חמותי שקנתה לפני הלידה הרבה בגדים לבן, ובגדים בשבילה לברית.)

בהריון הזה אף אחד כבר לא קובע במפורש לפי אילו כללים אלה מנחשים סתם..
וב"ה שכך!
לא אוהבת שחופרים לי על הגוף.

בס"ד

אבל עלי אף אחד לא הצליח...

כולם אמרו בן, יצאה בת מהממת |חמסה|

בס"ד

שתי טיפות של 200 מ"ג או טיפה אחת של 400 מ"ג.

חשבתי על עגלת אחים של בייבי גוגר

אחפש לך קישור...

זה תלוי בהרבה גורמים.

אם הוא יכול ללכת, אז מתאים טרמפיסט שאז כשהוא עייף הוא עולה אליך.

הקטן במנשא- תזכרי שעכשיו קיץ ויהיה לך חם להסתובב הרבה זמן, ללכת לגן שעשועים וכדומה.

לזמן קצר מתאים מנשא.

היה לנו מגוון פתרונות -

עגלת תאומים אחד ליד השני (גרנו במקום עם יחסית הרבה מדרגות אז לא בא בחשבון מבחינתנו עגלת רכבת רגילה)

עגלה עם אמבטיה, התינוק בפנים שוכב, והגדול יושב בין הידיות

יש עגלות שבמבנה שלהם יש אפשרות לעמוד מאחור - אצלנו יש בפג פליקו

מנשא לקטן ומנשא לגדול, ולשחק עם זה לפי הנוחות עם השילוב המתאים של עגלה

טרמפיסט הבנתי שזה לא כל כך נוח

ד.א. את עגלת התאומים פג אריה קנינו ב-150 ש"ח יד שניה, אמנם עם קצת תקלות, אבל סה"כ ממש מציאה (עלה בזמנו 1800).

בהצלחה!

התינוק במנשא והפעוט ברגל

אבל עד שהקטן השתחרר מהפגיה הילדון היה כבר בן כמעט שנה וחצי... היה קשה, והייתי צריכה שפע של סבלנות (היה לוקח לי 40 דקות הליכה שלאדם מבוגר לבד לוקחת משהו כמו 10 דקות בנחת)

וזה בהחלט השתלם, הילד למד ללכת יופי. וכך גם יכולנו לצאת לטיולים של ממש, למרות שהיו לנו שני ילדים קטנים

אבל כאמור, התינוק היה פג, ולא שקל יותר מידי, וגם הגדול התחיל ללכת מוקדם במיוחד

חוץ מזה שיש לי עגלת פג ונציה, ובשעת הצורך יכולתי לשים פשוט את שניהם בעגלה

ושכנה שלי קנתה טרמפיסט, אבל של שתי מדרגות, כך שמאפשר גם לשבת ולא רק לעמוד. לא עלה לה הרבה, והיא היתה מאוד מרוצה ממנו.

לגיסתי יש איזה עגלה שהיא משהו בין רכבת לקומתיים, כשמושב אחד מתאים יותר לתינוק, והשני יותר לפעוט, וגם היא מאוד מרוצה ממנה

המלצה שלי באמת - להשתדל להרגיל את הפעוט ללכת ברגל, במידת האפשר, כי גם פתרונות של עגלת תאומים וכו' עדין בסופו של דבר כוללים את העובדה שאת סוחבת שני ילדים, ומסתרבלת עם עגלה גדולה

היה לי הכי נוח עם הקטן במנשא והגדולה בעגלה.

(הפרש של שנה וחמישה חודשים)

בהתחלה עם מנשא בד ארוך

וכשהוא הגיע לגיל המתאים עברנו ליאמו.

גרנו ליד מלא מדרגות שהייתי צריכה לעלות אותם כדי להגיע לכל מקום בערך, ככה שזה הפתרון שהכי התאים לי.

(לפעמים גם הייתי שמה את שניהם יחד בעגלה, אבל, לא תמיד זה היה להם נוח)

מתברר שזה רלוונטי גם לנו . אז- מה זה טרמפיסט? איפה קונים? זה מותאם לכל עגלה אישית? (יש לנו עגלה של בייבי ג'וגר. גם אליה אפשר לחבר דבר כזה?)

טרמפיסט אלו גלגלים שמחברים לעגלה והילד עומד עליהם לכל סוג עגלה יש את הטרמפיסט המתאים לה שעולה בהתאם.

אבל את יכולה ללכת לחנויות למוצרי תינוקות ושמה אפשר להתאים אוניברסליים או זולים של חברות אחרות.

טרמפיסט מתאים רק לילד שמסוגל לעמוד יפה וגם לשמוע בקולך ולא לרדת וללכת לאיפה שהוא רוצה. אני לא הצלחתי לפני גיל שנה ועשר ...

התינוק בעגלה והפעוט יושב למעלה על המגש של העגלה...

אז ככה - היא כבר הולכת ברוך השם טוב, והרבה. אבל היא אכן מתעייפת מדי פעם, וגם הרבה

והיא באופן כללי די פעילה, מה שאומר שהיא לא ממש תישאר בטרמפיסט, אלא תרד בכל פעם שהיא תראה יונה או חתול, או כשסתם ימאס לה.

גם לנו יש הרבה מדרגות, ואני מבינה מכן שזה לא רלוונטי לנו לעגלת רכבת. הבנתי נכון?

מלבד זאת - אני אכן מתכננת על המנשא, אבל אני רוצה להיות ערוכה לכל המצבים: אם לא יהיה לי כוח, או להליכות רחוקות, או כשהגדולה תרצה שאני ארים אותה וכו', או כשהתינוק/ת יהיה גדול מדי בשביל לסחוב אותו.

דווקא רכבת. קלה מאוד. אבל היא לא ממש מתאימה מגיל ממש קטן- אולי אם הייתי מרפדת אותה אז כן.

קנינו אותה ביד 2 וזה יצא לנו ממש משתלם.

וגם לנו היו הרבה מדרגות אבל אני השארתי אותה למטה. או בחדר המדרגות או במחסן- וכל פעם הוצאתי - לא היו לנו מדרגות מהמחסן זה היה בקומת קרקע.

ולי היו תינוקות גדולים כך שכבר בגיל חודשיים שלושה כבר היה לי כבד לקחת במנשא, והגדול היה בן שנה וחמישה כשנולד אח שלו. אז כמעט ולא יצאתי וזה ממש חבל. עד שקניתי וזה היה כשהקטן יותר היה בגיל 5 חודשיים וכבר ישב.  ואז זה היה מעולה.

המחשבה על רכבת היא לא רק מדרגות- כי יש מדרגות שפשוט עליתי אותם רגיל ולא הפוך עם העגלה אלא גם רוחב המדרכות! אצלנו יש ממש צרות שעם עגלה של תאומים אחד ליד השני זה פשוט אומר לרדת לכביש!

מומלץ בחום לא להסתמך על מנשא! את לא יודעת מה יהיה קצב הגדילה של התינוק ומה יהיה המצב שלך אחרי הלידה!

הגדולה שלי הייתה בת קצת יותר משנתיים כשהקטן נולד. ובינתיים זה פשוט מעולה, היא ממש אוהבת את זה. לא לוקח לנו מלא זמן להגיע ממקום למקום וכשאין לחץ של זמן אנחנו הולכות בנחת כשהיא בטרמפיסט...

עגלת תאומים אחד ליד השני: הניסיון שלי הוא עם פג אריה. יתרונות:היא קלה ויחסית צרה. נוחה גם בעליה וירידה של מדרגות.

חסרונות- אין שכיבה מלאה. לילד הגדול יש גישה לתינוק, הגגונים לא מספיק מצלים (לפחות בדגם שאני מכירה).

עגלת רכבת- מה שאני ניסיתי היה לי כבד. כשצריך לעלות מכביש למדרכה צריך להרים את החלק הקדמי עם הפעוט שיושב בה, וזה כבד. (בעגלה שלי המושב הקדמי מיועד לפעוט והאחורי לתינוק קטן)

טרמפיסט מהצד או מאחור לא ניסיתי.

מנשא- פתרון נח למי שיכולה להשתמש במנשא.

בשורה התחתונה- אצלינו הפתרון השימושי ביותר היה ועודנו עגלת התאומים של פג.

זה המושב עם הגלגל שמתחבר מהד של העגלה.

כשאני ילדתי את השני הגדול היה בן שנה ו 10 אז הקטן היה במנשא או בעגלה והגדול הלך..

וגם בלידה השלישית הגדול  מס' 2 היה בן שנה ו 10 אז יצא לי אותו הפרש..

יש לי עגלת רכבת של צ'יקו מעולה ואין בה אפילו רבע חיסרון.

אז הגדולה ביותר מקדימה, אחותה השניה מאחוריה והקטנה במנשא.

לפעמים כיוון שהגדולה ביותר בת שנתיים וחמישה חודשים אני נותנת לה ללכת קצת או לשבת על הטרמפיסט מובנה ואז אין צורך גם במנשא.

נוחה מאוד..

גם הגיל עושה את שלו.

בגדול 14 יום לפני המחזור יש ביוץ.

תנסו חודש אחד שלם להיות ביחד יום כן ויום לא.

בע"ה שהחודש תתבשרי בבשורות טובות,ולא תעמדי בפני נסיון.

רק 20 % נכנסות להריון ביום הביוץ,תנסו שוב עם הרבה תפילות,בשורות טובות.

יש לי ילדה אחת ב"ה ואצלה נכנסתי ישר להריון.. ועכשיו אנחנו מחכים כבר תקופה מה ובאמת אני רק לומדת מזה כמה שמפתח חיה בידי שמיים!!

בהצלחה בע"ה...

המקרים הקודמים שבהם הרית מיד זה מה שצריך לשאול עליו- איך זה?!

כי זה באמת נדיר.

ועוד פעמיים כאלה- ישתבח שמו.

עד 6 חודשים זה נחשב שיא הפוריות.

לכן בינתיים פרט ללהמתין אין לך מה לעשות או לברר.

3 הריונות ולידות מהירים וילדים ב"ה תודה לאל...

ועכשיו אנחנו מנסים כבר שבעה חודשים ולא הולך.

הלוואי שנזכה בקרוב.

חג שמח.

גם אני 3 הריונות ב"ה מהירים ובזמנם...

עכשיו גם מנסים מעל חצי שנה... מחכים בעז"ה.

ממש מבינה לליבך, מודה לקב"ה ששלח לי בעל מבין ותומך ומעודד. כמו שאמרו קודמותי ואני ממש מרגישה את זה תפילות, תפילות ושוב תפילות, יש רק משיהו אחד שמחליט ואני מאמינה שכשיגיע הזה המתאים זה יקרה.

תהי חזקה, ותעשי את ההשתדלות שלך, והקב"ה יעשה את שלו.

שנתבשר כולנו בבשורות טובות.

וואו, תודה, זה מחזק לדעת שאני לא לבד.

אני מקווה שבקרוב כבר לא אצטרך להזדהות עם אף אחת מכן (כי תיפקדו בע"ה!)

שה' יענה לתפילתינו וישלח שפע משמיים על כולן.

בסה"כ כל זה למענו, לרצונו.

גלולות משבשות מערכת ההורמונאלית.

ככל שאת משתמשת בהם יותר - כך יותר קשה לה להתאושש.

אולי מערכת ההורמונאלית שלך לחתחילה היתה אידיאלית (ככה זה נשמע, לפחות), אז היא סרדה. אך מפעם לפעם יותר ויותר קשה לה לסרוד. מה גם, הביציות פחות ופחות איכותיות, כי  גוף מנצל את הביציות בסדר מסוים: מהאיכותיות ביותר לאיכותיות פחות, כך שככל שאישה צעירה יותר, כך קל לה יותר להכנס להריון וכך סכוי לבעיות (מומים מולדים וכדו', לא עליך) קטן יותר.

אני לא יודעת, מה הסיבה שלקחת את הגלולות, ויוצאת מנקודת ההנחה, שיש לך בעיה רפואית כלשהו - גם זה יכול לשחק תפקיד כאן.

כל זה - לשאלתך, איך זה קורה לך.

לעניין מה לעשות, אני ממליצה לך לשמור על תזונה נכונה, לשתות לפחות כוס מים בכל שעה, לקחת תוסף ויטמינים - קומפלקס B ולהתפלל. בממוצע, אם הכול תקין, לגוף לוקח להתאושש מהגלולות בין שלושה חודשים לשנה.

הקב"ה מנהל לנו את הזמן, ואנחנו בעיקר צריכים להשתדל למלא אותו בדברים שיעשו נחת רוח לאבינו שבשמים...

בע"ה בקרוב תזכו להיפקד..

ולא תעמדו שוב לא בידי נסיון ולא בידי בזיון..

בע"ה שתזכי להיות עם בטן..

חמודה, אם לנו יש 5 ילדים בהריונות טבעיים בניגוד לכל התחזיות הרפואיות אז.. לא אלמן ישראל.להוריד לחץ...

להתעסק בנושא יצרתי אחר גם שנה בעית פוריות לא מוגדרת גם אם מנסים שנה תזמונים של אישות זמן ביוץ  24-48 שעות יש סימנים אצל האשה של רגישות בגב ,בשד, עליה בחשק מיני ומשהוא "נס חט חזק בשפולי בטן תחתונה. יש נשים שאצלן יש בחילה חזקה (נדיר) הריר שיוצא מצוואר הרחם שקוף ועבה יותר מהריר הרגיל ניתן למתיחה באצבעות .זה בהדרכה של אחות כשהיינו  בעניין אחרי שכבר נולדו לנו ילדים אחרי התחזיות ...

אל תדאגי, עוד יהיו לך המון ילדים.

לדעתי המפתח הוא: תפילה, אמונה וסבלנות.

אני עברתי במשך שנים טיפולי פוריות, אח"כ כמה הפלות , ובסוף זכיתי בילדים בצורה טבעית.

בעז"ה זה יגיע...

אחרי הילד הראשון עבר כמעט שנתיים ונכנסתי ללחץ (אני יודעת שזה נראה לך קצת) כולם היו בהיריון וילדו סביבי ..

עשיתי כל דבר אפשרי הטרדתי את הרופאה כל שבוע בדקתי ביוץ כל פעם לקחתי דברים לחיזוק הרחם

וחפרתי לבעלי.. בסוף ב"ה נקלטתי וזה היה ההריון הכי קשה שיש נראה לי ,שמירה מחודש שני ומלווה בהרבה אישפוזים תכופים. לידה בחודש שישי קצר ומתיש ,בקיצור מכל הנאום אני חושבת שכל דבר מגיע בזמן שלו נראה לי שמרוב שלחצתי בכיתי והתפללתי רק רציתי הריון לא חשבתי על זה שה' יודע מה הוא עושה ולמה העניין מתעכב אולי לחצתי עליו יותר מידי..אז להתפלל הרבה להיות בהיריון והכי חשוב על הריון תקין ונורמלי..

היום במחשבה לאחור לא שאני מתחרטת חס וחלילה אני יודעת שכל דבר בזמן שלו... ומה שמתעכב יש לו סיבות..

אחרי כל כך הרבה ייסורים, את ממש יכולה לברך אנשים...

אולי תתפללי עלי ללידה קלה, בטוחה ומהירה?

כמו שכתבו פה אצל כל אחת ואחת הגוף מגיב באופן היחודי לו מבחינת תיזמון ותיפקוד,  מה שיכניס אחת להיריון לא יעבוד אצל אחרת,מה שלא מתאים לאחרת יעבוד בשבילך.

האמת גם אני הייתי בהריון וזה ממש נח..

זה יקר היא הזמינה מחו"ל.

אני לא בטוחה שככה כותבים את זה באנגלית.

אחותי השתמשה בזה וזה עזר לה מאוד!

וד"א, לא בטוח שזה מה שצפוי לך בהמשך..

גם תרגילים, להרים רגלים בזווית של 90 מעלות בשינה או במנוחה, נעליים טובות, שחייה-

יכולים לעזור לא פחות וגם לדברים אחרים..

בהצלחה, הריון קל ולידה טובה בע"ה!

http://www.bari-p2.co.il/%D7%97%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%92%D7%91-%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%98%D7%A0%D7%A1---2890

אבל זה כי הם שמו לי בלי רצוני מיץ לימון משומר שהפך את הסוכר למזעזע ומבחיל [צריך לשים לימון רגיל] 

אז דיללתי בעצמי במלא מים וגם שתיתי לאט והתוצאה יצאה תקינה..

בדר"כ השיליה היא או קדמית או אחורית.

וכמו שכתבו בהתחלה יותר קשה להרגיש תנועות כי יש גם את השיליה.

זה מצב תקין.

הבעיה היא החל מגיל שנתיים אם אני זוכר נכון.

אבל אני לא בטוחה

תינוק מעל גיל 24 חודש (24 חודש, ולא שנתיים, כך שאם היתה שנה מעוברת זה יהיה חודש לפני יום הולדת שנתיים) שהפסיק לינוק למשך 72 שעות רצופות, אסור לו להמשיך לינוק

אבל אם הוא הפסיק לינוק כי הוא היה חולה ולא יכל להמשיך, מותר לו לחזור לינוק, וכמדומני שגם במצבים נוספים, מצריך שאלת רב.

חוץ מזה שנראה לי שהסיבה קשורה בדיני צניעות דווקא, ולא לטומאה וטהרה

אבל אם את רוצה מקור מדויק ובטוח - תחפשי את הספר "הנקה מתוך הלב" (ספר כחול כזה) בסוף הספר יש קובץ הלכות שנוגעות להנקה, וכתוב שם כל הלכה, מה מקורה.

(או יותר פשוט - לשאול רב)