ב"ה אני בסדר, החוויה היתה בעיקר הזויה, מי שעדיין בטראומה זאת אמא שלי (אני גרה ליד ההורים, הגדול היה אצלם כבר מהצהרים כשראיתי שאין לי כוחות להתמודד איתו ועם צירים כל 20 דקות) שהיתה איתי בבית כשהייתי עם צירים כשבעלי יצא לארגן את הרכב לנסיעה.
הלכתי לשירותים, היתה לי ירידת מים ומיד אחרי זה ציר לחץ מטורף. קראתי לאמא שלי ומחוץ לדלת היא שאלה אותי אם זה ירידת מים, אמרתי שכן ומיד אחרי זה הרגשתי את הראש וצעקתי לה "לא, זה יוצא!" נעמדתי והראש יצא, חצי החזקתי אותה ואז אמא שלי באה עם מגבת ותפסה אותה. ברגע שהיא יצאה בעלי נכנס... הזמנו אמבולנס ונסענו תוך פחות מחצי שעה מהלידה, וזה היה בחג אז הם חיכו
הלידה הראשונה ב"ה היתה קלה אבל לא עד כדי כך, הייתי כ-5 שעות בחדר לידה, לידה טבעית בלי אפידורל או משככים אחרים וב"ה בלי תפרים.
נס גלוי לכבוד סוף חג הפסח!!
מה שכן, זה מאד מפחיד ללדת ככה, אז עם כל זה שהלידה היתה קלה ומהירה, ללדת ככה בבית זה לא מומלץ... אם הייתי יכולה לתכנן את זה הייתי מעדיפה להגיע לבי"ח וללדת שם תוך 5 דקות (לפני מוניטור וכו', אבל כן בבי"ח).