פורום הריון ולידה (עמוד 5268)

אולי שיניים-תנסי t-gel.....

אולי יש לה חום?

חיבוק גדול,בהצלחה.

גזים גם אחרי 3 חודשים...

תעשי לה קצת תרגילים ברגליים ובבטן ותראי אם זה זה...

יכול להיות גם עד גיל חצי שנה-שבעה חודשים (מקווה שלא ייאשתי).

השאלה גם היא איך היא הולכת לישון בכלל,האם קל לה להפרד מיכם לשינה?

אנחנו נותנים מי ענבים לגזים

משתדלים לעשות לה טקס הרדמה,שמים לה מוסיקה שהיא אוהבת,מחשיכים את החדר וכו.

אבל זה תופעה ממש מוזרה במהלך היום היא לא ישנה בכלל יותר מחצי שעה רצוף ובלילה היא ישנה לילה שלם.

היא הולכת לישון בצורה דיי מסודרת יונקת ואחרי זה עוד קצת תוספת של לחלב שאוב קריאת שמע (כשהיא במיטה)+ שירה וניענוע קל והיא הולכת לישון כאשר אנחנו מחוץ לחדר.

העניין הוא שאני לא יכולה יותר. אני חייבת את השינה שלה כדי לעשות דברים אחרים.

ועוד משהו כשהיא יונקת אז לפעמים אחרי כמה זמן היא מתחילה לזוז בחוסר שקט ולהשמיע קולות כואסים...

אווופ שאבאלה שלנו יחזור כבר מהמילואים האלו!!!! מה יכול להיות שהיא מתגעגעת אליו???

אם היא קשורה אליו יתכן שזו באמת תגובת געגועים מצידה

מספיק לה החלב?

אוחזת טוב בפיטמה?

תנוחה נוחה?

מיטה שנוחה לה?

האם היא לוקחת מוצץ?

סתם חלום רע?

האם היא באמת  ישנה?

היא ישנה טוב בלילה ובשעות הבוקר המוקדמות.

כל הבעיה בחוסר רצון לישון מתחיל במהלך היום.

בעיקרון היא כל יום נמצאת עם אבא עד הצהרים שאני מגיעה מהלימודים ואז הוא הולך ללמוד אז הגיוני שהיא קשורה אליו. אבל זה לא קצת מוקדם בשבילה לרצות אדם מסויים שהיא לא ראתה שבוע וחצי???

היא אוכל טוב (היא כבר פולטת מרוב אוכל {היא לא פולטת בדר"}) והיא לא כ"כ אוהבת את המוצץ שיש לה אז קניתי לה עכשיו אחד שהיא יותר אוהבת...

כבר בגיל אפס הם מרגישים ויודעים את מי הם רוצים וצריכים.

כשיגמרו המילואים הכל יסתדר, 

לך תהיה עזרה ולה יהיה אבא.

אבא שלנו בדרך חזרה הביתה!!!! אומנם הוא יגיע רק עוד מליון שעות (באיילת) אבל הוא יצא לדרך!!!!

תאמת הגיוני שהילדה תגעגע למישהו שנמצא איתה כמות זמן ככ משמעותית במשך היום,היא מתגעגעת לקול ולמגע.

חג שמח יקרה!!

הרבה כוחות..

(לבעלי יש מילואים באייר.. )

נשמע משהו פסיכולוגי., פחד עזיבה, למשל. אולי השארת אותה עם המטפלת, למשל?

אבל חשבנו שזה הגיע מזה שהיא כבר שבועיים מחוץ לבית..

לא נורא ברוך ה' אבא סיים את המילואים והכל ישוב לקגדמותו בעז"ה

בלידה הראשונה שלי תוך 12 שעות

בלידה השניה תוך 3ימים

בלידה השלשית לא נראה לי שראיתי את הפקק.

מה שאני הבנתי זה שבערך עד שבוע.

לי אגב השתחרר הפקק הריר שבועים לפני התאריך המשוער ויום איחרי ילדתי...

ממש עשית לי צמרמורת עם השם היפה שלו הפסוק הבכי וההתרגשות.

תודה על השיתוף.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

אגב: ההישג הנדיר זה אני או זה שהתרגשתי?

התרגשתי ממש במיוחד בסוף.

אני עם דמעות.

הקיצבה היא 282.5 ליום, או השכר היומי הממוצע שלך (במקרה שלך 163) הנמוך מבין השניים.

אם כך, תקבלי 163 ש"ח ליום

ולא, זה לא אמור לפגוע בשום צורה שהיא בחופשת הלידה שלך.

שיהיה לך המשך הריון, קל, משעמם ובלי סיבוכים

ושסתיים בלידה במועדה של תינוק בריא ושלם.

תבורך המבכת.

ידעתי שתבוא משהיא חכמה להחכים אותי.

ביטוח לאומי משלם את הסכום של השכר היומי עד לגובה של 282 ש"ח ליום. מי שמרוויחה יותר מ- 282 ש"ח ליום מקבלת פחות מהשכר שלה, מי שמרוויחה פחות, מקבלת את אותו סכום שהשתכרה (כמובן בממוצע, כיוון שהם מחשבים ממצוע של השכר).

אם במהלך 3 חודשים אחרונים לא היו לך שינויים משמעותיים בשכר זה יצא לך לחודש בערך אותו סכום שהרווחת עד השמירה.

ולא, זה לא פוגע בדמי לידה, כמו שאת זכאית לגמלה לשמירת הריון כך את זכאית בדמי לידה ותקבלי לחודש את אותו סכום שקיבלת בגמלה, כי הם מחשבים את אותם 3 חודשים בשתי התביעות- שמירה ולידה (מנסיון של 2 הריונות בשמירה שהסתיימו עם הלידה).

אם השמירה תיגמר לפני הלידה ותחזרי לעבודה עד ללידה, יתכן שזה כן ישנה את הדמי לידה, כי יהיה לך תלוש נוסף.

המשך הריון תקין

על השאלה הבאה שלי. אז אם בהממוצע אני מקבלת 4800 אז זה מה שאני יקבל? או שזה לפי ימים, כי אז יצא לי פחות.

אם זה לפי 163 ש"ח ליום כפול 5  ימים (ימי עבודה) זה 3200

(163 - 3 משכורות אחרונות חלקי 90)

רציתי לכתוב לך ממש מדויק ובשביל זה חיפשתי את המכתבים שקיבלתי מביטוח לאומי על הזכאות לגמלת שמירת הריון, אבל לא מצאתי, כנראה שזרקתי אותם (עברה שנה וחודש מאז הלידה האחרונה שבה הייתי בשמירה).

אז אני עונה מהזיכרון.

החישוב הוא כזה- משכורת של 3 חודשים, חודש 1+חודש 2+חודש 3- כל זה מחלקים ב-3, מתוך זה מורידים דמי ביטוח, דמי בריאות, מס הכנסה וכו'

לא זוכרת שעשו לי חישוב יומי, אלא חודשי.

יתכן שזה השתנה, או שעושים חישוב יומי למי שמרוויחה יותר מ- 282 ש"ח ליום.

ממה שזכור לי לא הרווחתי פחות בגלל שהייתי בשמירה, אולי אפילו קיבלתי לחודש קצת יותר מהנטו, כי היו ניכויים שהם לא חובה ומקום העבודה הוריד ואת זה לא החשיבו בביטוח לאומי.

בכל מקרה, כשביטוח לאומי נותן קצבאות לפי חישוב יומי הם מכפילים ב-6 ימי עבודה (לפחות באבטלה זה ככה)

ואם יש לך עוד שאלות, בשמחה.

נגעתי קצת. אני ממש מקווה שעדיין מחשבים חודשית ולא לפי ימים. ותודה רבה על ההסבר המפורט ואפילו על החיפוש איזה משקיענית.

חג שמח ושבת שלום.

יש אפשרות שתדברי עם בעלך על ענין החמות?

בקשר ללחץ את מוזמנת למסרש אלי,גם אני מתמודדת עם זה

נראה לי שזה קורה לנו הרבה, אבל, הקטן שלי באמת נופל המון- הוא ממש שובב ולא יכול לשבת בשקט

בקשר לשיניים- לגדולה שלי נשברה השן בסביבות גיל שנתיים (אולי קצת קודם)

בעיקרון מה שאמרו לנו לעשות זה, ללכת מייד להיבדק מברפאת שינים לילדים.

הלכנו ושם אמרו לנו שלא עושים כלום, כי גם ככה מדובר בשיני חלב שיפלו מתישהו.

אבל, כן הפנו אותנו למעקב בבבי"ח שניידר פעם בחצי שנה,

כדי לראות שלא נפגע השורש של השן או משהו כזה.

תרגישו טוב!

כמו שכתבו גשי להיבדק.

הילד קפץ על הספה ומעד הוא פחד ליפול אז הוא נתפס עם הפה על המסגרת של החלון והשן נכנסה לו לתוך החניכיים. כמובן שהיה המון דם ולחץ בסוף הוציאו לו את השן בפוריה בהרדמה מלאה...ועכשיו אנחנו צריכםלהיות במעקב.

אולי לה המרק לא היה טעים. אולי סתם לא התחשק לה לאכול. אולי היא מעדיפה דברים אחרים. תני לה ולך עוד זמן

ואחרי פסח, אני ממליצה מאוד לנסות ביסקוויטים רכים ואטריות. הבת שלי די אהבה אותם.

(וגם הבת שלי לא אהבה מרק לפעמים... חשק לאוכל בא והולך אצל ילדים קטנים, והטעם וההעדפות משתנות. כך לפחות זה אצל הבת שלי, שכבר בת שנה וחצי ברוך ה' ).

אצלי רק בסביבות גיל 9 ח' הירקות והפירות ממש מחליפים ארוחה..תזרמי איתה..ונסי שוב מאוחר יותר.

חיבוק!

לא לרסק לה ירקות אלא לתת לה אותם ביד, ירקות רכים, מבושלים היטב. הרבה תינוקות אוהבים לאכול בידיים ולא בכפית.

שמתי מלח, סבתא של בעלי שהייתה נוכחת אמרה לי לנסות קצת סוכר...

סיפרתי לאמא שלי אמרה שגם סבתא שלי הייתה עושה ככה עד שמתרגלים, ומורידים כל פעם

כמות עד שאין סוכר בכלל.

אבל אני לא בעד.. לא יודעת.. נראה לי דוחה להכניס סוכר במרק ירקות...

ולתת לה ביד... מפחיד אותי קצת, אין לה בכלל שיניים והרבה ילדים נחנקו.

(סתם משהו בסוגריים, מכרה של אמא שלי, סיפרה שהנכדה שלה, בת 10 חודשים בלי שיניים

אוכלת קובה וחזה עוף והמשיכה לספר מה היא אוכלת, כל מיני דברים קשים, וטענה שהיא לועסת עם החניכיים. שאלתי את אבא שלי אם זה הגיוני, והוא אמר, "כשאת שומעת על ילד שנחנק, זה במשפחות האלה, אין כזה דבר ללעוס עם החניכיים". ..) 

כשיהיו לה שיניים אני אתן לה לאכול ביד...

אני אתן לה זמן נראה לי...

איטריות מותר לתת בגיל 8 חודשים? 

ואני לא אהיה בלחץ.. כשהיא תרצה היא תאכל. השמנמנה שלי לא סובלת מתת תזונה ב"ה....

ועוד יותר מסכימה בעניין לא להילחץ.

אני חולקת קצת עלייך (או על אבא שלך) בעניין הסיבות הנפוצות לחנק, אבל לא אפתח את זה כרגע. את האמא, ולכי עם תחושות הבטן שלך

תיהני ממנה!

לטפל בתינוק, להתרגל לשגרה חדשה,  לשתות לפחות כוס מים כל שעה, לאכול טוב, להשתדל לישון....

יש על הנקה,גידול,זוגיות,מניעה,

תפרים,טחורים,דיכאון..

בשורות טובות,

תנסי כמה שיותר לנוח ולשתף את הבעל 

זוגיות גידול מניעה חשק מיני 

אשמח לעזור,מוזמנת להתקשר 0523115963 יפעת.

מניעת החשק

וגם נראה לי שהתייעצות עם מישהי מומחית באחד על אחד תעזור לך הרבה יותר, כי היא תוכל להבין יותר טוב אותך, ואת תחושותיך.

זה מוריד את החשק המיני.

אבל כן צריך לעשות את המאמץ לקיום יחסים כי זה הדלק של החיים שלנו,ללהשקיע במשחק מקדים.

בהצלחה!

לפעמים דברים כ"כ קטנים יכולים לתת הרגשה טובה ולשפר מצב רוח.

תתחדשי..ורק בשמחות ובכיף!

בנוגע לבצקות- להרים את הרגליים לכמה זמן (לשבת כך שהן מורמות), ולנעול נעליים גדולות יותר

ושירותים- נורמלי מאוד. לי זה התחיל די בהתחלה (חוץ מהקטע של הלילה, אם התכוונת לזה שאת מתעוררת כדי ללכת לשירותים).

וטוב לראות אותך!

יחד עם הקיץ ושליש שלישי בדר"כ מגיע גם בצקות,תרימי הרבה רגליים ומעקב של לחץ דם וחלבון בשתן.

נעלים שיהיו לך נוחות ועדיף פתוחות.

ושירותים נורמלי..נחמד שאנחנו שוכחות

בקשר למי שפיר גשי להיבדק אין מה להילחץ בע"ה יהיה בסדר,בשורות טובות!

תעדכני..חג שמח!

נקוה שהמצב ישאר כך ולא יחמיר

מה את מרגישה?יש גם דרך לצאת מזה בע"ה מהר.

אני כאן גם במסר.

אשמח לשמוע אם יש לך מקור ממש אמין

יכולה להיות סטייה של 80 אחוז לשני הצדדים זה תלוי בתנוחת העובר ואיפה בודקים אותו. גם אני הייתי אותו דבר וכבר לפי הבטן שלי שהתינוקת קטנה ואכן ילדתי בשבוע 38 וחצי תינוקת יפיפיה במשקל 2600 .אבל אלו המשקלים שאני יולדת

בקצב גדילה שלא היכרת! לא קצב איטי כמו כל ההריון.

בחודש תשיעי עם שמים גז ולכן אז מתחילים להופיע (למי שמופיע) סימני מתיחה.

שמונה חודשים הבטן הצליחה להכיל ופתאום בחודש האחרון

היא נמתחת ונמתחת כתוצאה מהגדילה המוגברת.

אצלי אחד נולד בשבוע 36 במשקל כמו שאת מתארת והיום הוא בסדר גמור,

לא רואים עליו שהיה  תינוק פצפון. אך בהנחה שיש לתינוקי שלך עוד חודש בערך בבטן

אל תדאגי, הוא עוד יגדל שם ואולי אפילו יעבור את השלוש.

כל שבוע הם מעלים בערך 150

ולזכור שזה רק הערכת משקל יש סטיה של 20%

לגבי טחורים,יכול להיות גם בגלל המצות..

תשתי הרבה מים נסי לאכול סיבים תזונתיים,פירות יבשים עגבניות.

לא ללחוץ בשירותים,לזוז עם הגוף ולהניח שרפרף מתחת לרגליים.

אפשר לשטוף את האזור לפני ואחרי השירותים.

ויש משחה טבעית בשם הממליס גם עוזר למרוח אחרי קינוח.

תרגישי טוב.

הוא גם יכול לצאת בשלבים,זה נראה כמו נזלת סליחה על התיאור,כמו חילזון,ממש רירי כשמו כן הוא,אבל זה לא אומר לך הרבה הלידה גם יכולה להיות בעוד 3 שבועות..

בשורות טובות!

אני יועודד אותך ואספר לך בסוד..שבלידה הראשונה שלי 12 שעות אחרי שהפקק הרירי יצא ילדתי.

בשורות טובות,מאחלת לך בע"ה לידה קלה,חוויה חיובית,ושליחים טובים, והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!

בהחלט יתכן יציאת הפקק הרירי ללא דם, שיהיה בהצלחה, לידה קלה

קופסאות סטרליות כאלו כמו של בדיקת שתן לחלב

תבקשי ותשתמשי בהן

אם הם לא מביאים עדיף בשקיות מיוחדות

להקפיא את כל מה שהיא לא אוכלת מיד, מה שיותר יותר טוב

וכשלי היה תינוק בפגייה הגברנו את עוצמת הקירור של המקפיא למקסימום, כך שהוא היה בטמפ' של הקפאה עמוקה, וככההחלב מחזיק אפילו חצי שנה.

אה, עדיף במידת האפשר להקפיא במקפיא שלהם, תבדקי מה בדיוק הנוהל בפגייה בה את נמצאת.

שיהיה בהצלחה

פשוט מדהים הא! לא יאומן לידת עכוז מהירה ועוד לא בבית חולים. נס מדהים בחודש של ניסים.

לידת עכוז לא חייבת להיות לא מהירה.

פעם היו מיילדים כל הזמן עכוז ואז הפסיקו כדי לעשות מחקר ועכשיו שוב חוזרים .

ולצערינו כל הרופאים והמיילדות ה"צעירים" לא יודעים ליילד עכוז.

סליחה על הבורות

כמובן שכדאי שיהיה רופא מומחה,כי רוב המיילדות והרופאים כבר לא יודעים ליילד עכוז.

היא טיפה יותר מסוכנת מלידה רגילה, אבל עדיין לרוב פחות מסוכנת מניתוח קיסרי, שגם הוא - כידוע - לא סכנה נוראה. אבל זה תלוי בכמה גורמים, כגון מנח מדויק (עכוז זו כותרת כללית), מבנה גוף של האם, היסטוריה מיילדותית ועוד. מי שמגלה שהעובר עדיין במצג עכוז בשבוע מתקדם (נגיד 36), כדאי לה לקבוע ייעוץ עם אחד המומחים בתחום (נגיד בביקור חולים אבל יש עוד כמה בתי חולים בארץ), ולבדוק מה הבחירה הבטוחה בשבילה ביותר בנתונים שלה.

הכי נוח מנשא סיני או מנשא ילקוט מערבי - יאמו, ארגו, ודומיו. באופן אישי לא היה לא נוח יאמו בכלל, ארגו מעולם לא ניסיתי) אבל הוא נחשב למנשא מעולה). גם כל מנשא בד אחר שמתאים לקשירה על הגב ועשוי מבד לא גמיש צריך להתאים.

אם היא במקרה כבר יושבת אפשר גם מנשא טיולים כזה מקצועי, אבל רק משהו איכותי וטוב, כזה שקונים בחנות מטיילים, לא בחנות למוצרי תינוקות. אם כי אני חייבת לציין, שהרבה פחות נוח לתינוקות לישון בו לעומת מנשא מבד כזה או אחר, ובאופן כללי מנשא כזה מתאים לתינוקות גדולים יותר.

בכל מקרה, אל תקני מנשא בשביל טיול של יום אחד (אלא אם כן הכיוון שלכם הוא להרבות בטיולים) חפשי ממי את יכולה לשאול את מנשא ליום אחד

אה, וגם אם לא, בגיל 3.5 חודשים בהחלט כן אפשר להשתמש במנשא בד ארוך, לא נורא ליום אחד של טיול. ואפשר אפילו לשים אותה מקדימה, כדי להשאיר את הגב פנוי לתרמיל. (אחד החסרונות של תינוק במנשא בטיול דרך אגב, זה הסחיבה של הציוד לטיול) ומחר כבר לא צריך להיות חם כ"כ

תהנו

נחל פרוד, נחל עמוד,נחל ראש פינה,סיור בצפת העתיקה, סיור בעכו העתיקה

נסי אולי באתר מאמילק להשיג תרומת חלב אם לימי הפסח.

בסוף בעלי הגיע לאיזה בית מרקחת והמוכרת הוציאה לו קופסאות ככה שלא יראו......

הי,

אני גם משתמשת באופטימיל ומזמינה מאתר www.mytinok.com. קיבלתי למחרת ההזמנה והשירות היה מדהים. ממליצה בחום.

יעלוש.

אני מזדהה עם הרתיעה שלך משיטת היוטיוב, למרות שללא ספק זה עובד...

אולי תמצאי עוד רעיונות טובים כאן: http://www.tzuna-tova.co.il/index2.php?id=56&catId=7&lang=HEB

לדעתי שזו תהיה הדאגה האחרונה שלך, באמת D-:

שייהנה לו!

(הגדול שלי הפסיק לאכול בידיים בערך בגיל ארבע, כשהיה חורף והמים בברז היו קרים נורא והוא שנא לשטוף ידיים בסוף האוכל, אז גיליתי לו שאם ישתמש בסכום הידיים שו יוכלו להישאר נקיות. הוא קלט את הטכניקה בקלי קלות, כנראה כי היה רגיל מגיל מאוד צעיר להאכיל את עצמו, אז היה מאוד בשליטה על כל התנועות שלו, וידע לאכול ביעילות בלי לאבד פירור D-: )

נחמד ביותר

לבן הקטן שלי היתה גם כן תקופה כזאת. הוא היה מוכן לאכול רק מה שהוא יכל להחזיק בידיים ולאכול בעצמו.

ומאחר שלא היתה לו אף לא שן אחת לרפואה, אז מה שהוא יכל גם להחזיק וגם באמת לאכול לא הסתכם בהרבה

אני דווקא ממליצה לזרום עם זה, ולתת לו לאכול בעצמו. ותני לו גם כפית לאכול בעצמו. אז עכשיו הוא יאכל קצת פחות, וילכלך הרבה ואח"כ הוא ילמד לאכול עם הכפית וזהו.

וחוץ מזה, כן תשתדלי לתת לו את הדברים שהוא כן יכול לאכול לבד וזהו, תני לו את העצמאות שלו.

ובאשר לסרטונים - הנזק הגדול באמת נראה לי שזה מרגיל אותו לאכול בהסח דעת.

חוץ מזה שילדים בהחלט ובפירוש אמורים לאכול בשלב כלשהו בידיים, בשלב הזה, כשהם רוצים לבד, אבל מתקשים מוטרית עם הכפית.

הרגעתן אותי קצת...

הביאוס העיקרי בזה שהוא אוכל בידיים כרגע זה שאי אפשר להיות לידו!!! הוא הכתים לי מטפחות, חולצות, חצאיות, בגדי שבת... אני כל נשנייה מנגבת לו את הידיים באמצע האוכל 

לגבי יוטיוב - האמת שממש רואים את ההבדל... בשבת הוא אוכל הרבה פחות טוב........ פשוט משעמם אותו לאכול!!

אין לזה פתרון?! (ניסינו לתת לו ספרים תוך כדי, משחקים, שירים וכו'... הוא פשוט צריך לבהות במשהו............)

פצקרשת - תודה על האתר. מצאתי לי שם כמה טיפים נחמדים, לא קשורים ספציפית לזה, אבל בהחלט מועילים

לראות סרטים בגיל כזה זה לא בריא בכלל. סתם מביא לחוסר קשב.

ובטח לא בזמן האוכל. זה יהיה שכרך בהפסדך. אז הוא יאכל עוד כמה קלוריות אבל לא ידע לאכול ולווסת כמויות אוכל בעצמו.

את בעצמך אומרת שהוא אוהב לקחת דברים בידיים אז שישב לידכם בארוחה ויאכל בידיים.

גם שלי תמיד די שנאו אוכל מרוסק. תתפלאי אבל גם אורז ופסטה ולחם אפשר לאכול בידיים.

אני לא זוכרת, אבל הוא לא שותה מטרנה? כי אם כן אז מקסימום אם הוא לא אכל הרבה מדי יש לו את הקלוריות משם לא?

את יכולה לתת לו להחזיק כפית כל פעם עם טיפה אוכל ולהראות לו איך להכניס לפה.

אם הוא יראה אותכם אוכלים בסוף בסוף הוא ילמד לאכול נורמלי. אל תדאגי.

חוצמזה שהוא אלרגי לחלב, ועדיין לא הוכח אחרת =/

(מחכים לתור לבדיקה כמו שצריך).

והוא לא מוכן לאכול אף תחליף. מאז שאני לא מניקה - אין לו שום דבר אחר =/

אחרי שבועיים שהילד הזה לא אכל, הוא סוף סוף אוכל, וקשה לי מאוד לוותר על השיטה הזאת........

הוא אוכל כמו שהוא לא אכל עד עכשיו... ולא עוזר לשים אותו לידינו עם האוכל שיאכל בידיים בלי המסך =/, כי מהר מאוד נמאס לו והוא מתחיל להתבכיין שיורידו אותו מהכיסא.......

אני מסכימה איתך שזה בעייתי, אבל שום דבר אחר לא עובד לי 

לא נורא בכלל שהוא לא אוכל עוד שום מטרנה ושום דבר אחר.

הנזק של הרגלי אכילה כאלה הוא גדול בהרבה מהנזק של מעט אוכל

אז הוא יתחיל להבתכיין שיורידו אותו מהכיסא, ולאט לאט הוא ישפר את מיומנות האכילה שלו, ויאכל יותר

השיטה הזאת, רב בה הנזק על התועלת

תסמכי על הילד שלך הוא לא ירעיב את עצמו למוות

מאז שהוא עבר לאכול בכפית (הוא בן שנה וחודשיים),

הוא אוכל מעט פחות,

אבל איכשהו שבע ומרוצה יותר.

ולא, בלי שום יוטיוב ופרצופים מחוייכים של אבא-אמא על כל שטות שהוא עושה.

אני שמעתי שאכילה תוך כדי הסחה גורמת להפרעות אכילה.

"אני עומדת, טורחת ומכינה - אבל הוא לא אוכל כלום. לא משנה מה אני עושה, רק מול הטלוויזיה הוא מסכים לאכול. בביקור האחרון בטיפת חלב האחות הלחיצה אותי, שבן השנה ושלושה חודשים שלי צנח באחוזונים". 

בול אני.... נכון?

כתבו שם שזה באמת עלול לעשות בהמשך הפרעות אכילה נראה לי שאני אפסיק עם זה, ופשוט אקח אותו לרופא כמו שאמרה האחות בטיפת חלב =/ מקווה שהוא לא ילחיץ מדי...

עדיף לתת לו איזה משחק (נגיד חיה שאפשר לשטוף) שיהיה לידו באוכל, מאשר להראות לו טלוויזיה בזמן שהוא אוכל.

אצלי ב"ה לא היו בעיות עם אוכל אף פעם (חוץ מתקופות של שיניים, ואז הוא פשוט לא אכל כלום...), אבל יש פתרונות בריאים ולא טלוויזיה.

תנסי גם לגוון באוכל שלו, אולי יותר טעם, תיבול וכו', או פשוט דברים חדשים. (גם צורות שונות של פסטה/פתיתים זה שינוי לילד קטן).

ואני לא סתם "רודפת" אחריו. הוא פשוט רזה מאוד בחודשים האחרונים, ולהעלות אותו חזרה במשקל זו בדיוק המטרה.

אני מבינה מה עדיף, זו לא השאלה....

ילד שמן כן.

אם הוא פעיל, חיוני, בריא, ממשיך להתפתח כמו שצריך ורק רזה אז הכל בסדר!

אין שום צורך "להעלות ילד במשקל".

אח"כ בגיל 6 הוא יהיה שמן ויצחקו עליו בגן/בי"ס, כי דאגת שהוא יעלה במשקל.

משקל זה לא פונקציה לכלום.

הייתי מטפלת בעבר בחמישה ילדים שכולם ביחד היו בהפרשים של חודש אחד מהשני, כלומר, אחד נולד בניסן אז השני באייר והשלישי בסיון וכו'..

שמתי לב למשהו מדהים שלכל ילד היתה את התקופה הזאת של אנטי אוכל, ממש לכל ילד..והמדהים הוא שכשלילדהגדול זה הגיע זה עבר אחרי משהו כמו חודש, חודש וחצי ועבר לילד הבא...

ככה שאין לך מה לדאוג..בהתחלה כשהם טועמים הם מתלהבים ומוכנים לאכול כמעט הכל..ואחרי זה פתאום כאילו אומרים לך :תודה אמא, הבנתי, היה טעים אבל החלב שלך יותר טעים...עד שזה עובר להם...

וגם הרבה פעמים זה מאד קשור לשיניים...

בהצלחה מותק!!

אבל תני לו לאכול לבד

בהתחלה הוא יפזר בערך הכל, אבל לאט לאט הוא ילמד. וכמובן תני לו כפית ביד. בלי להכריח אותו, פשוט להציע כפית, ואוכל מגוון. 

כשיש משהו שהוא אוהב תתני לו.( מה רע בסלט ירקות ולחם? מי אמר שפתיתים ואורז זה יותר מזין?)

רוב הילדים בגיל הזה אוהבים לאכול לבד ושונאים שמגישים להם בכפית. אח"כ כשאת רוצה שהם יאכלו לבד הם רוצים שתאכילי אותם.

(יש לי 4 משלי שעברו את הגיל הזה, ועבדתי 10 שנים במעונות. אני קצת מכירה ילדים...)

אצל בעלי בבית, קוראים כשאוכלים

את העיתון, עלוני שבת, ספר, כיום יש מחשב נייד....

והוא התרגל.

כמובן שבתקופת הפגישות הוא לא עשה לי את זה

אבל אחרי הנישואין

היינו יושבים לאכול ארוחת בוקר יחד והוא קורא

אני הייתי נעלבת ברמות

אין צורך לציין שזה גרם למתיחויות רבות.

כיום כשהילדים מנסים לחקות אותו אני יוצאת נגד זה בכוח

והם יודעים- לאבא מותר

כי אותו אני לא מחנכת, הוא יודע שזה פוגע בי ואני חושבת שזה חסר נימוס לחלוטין

אבל להם אני לא מרשה בשום אופן

שלבני הזוג שלהם לא יהיו תלונות כלפי

ועם הידיים , זה סוג של התבגרות!

והסרטונים? גם הבת שלי מכורה לצערי

הוא אוכל ממש ממש מעט.... אני אובדת עצות 

את לא רוצה שהוא יפתח הפרעות אכילה, נכון?

ויכול להיות מאוד שהוא קלט שזה מפריע לך הענין הזה של האכילה שלו, ועושה דווקא בשביל הצומי שלך.

אוכל קצת, שיאכל קצת, תשתדלי מצדך להכין לו אוכל טעים ומגוון, ושלא יהיה דאטטי כמובן או משהו כזה, וזהו.

ואם האחות בטיפת חלב מלחיצה אותך תבהירי לה שהילד אוכל כמה שהוא רוצה, ושאין לך שום כוונות לפגוע בו רק כדי לעשות אותה רגועה...

אפשר לקחת לבדיקות דם, לבדוק שאין לו חוסרים כאלו או אחרים שגורמים לחוסר תאבון, וזהו.

אתמול בצהריים אכלנו איתו בשולחן, ודיברנו בינינו תוך שאנחנו נותנים לו יחס דיי מועט (בכוונה), רק לדברים שהוא צריך כמו לתת לו מים וכד'. והוא אכל ממש יפה....

אח"כ בערב אני לא הייתי בבית, ובעלי נתן לו לאכול והילד השתולל והעיף את האוכל לכל הכיוונים, אז לא הייתה לבעלי סבלנות, הוא חתך לו הכול לחתיכות קטנות והניח מולו והלך, כך שהוא רק ראה אותו יחסית מרחוק לראות שהכול בסדר, אבל לא נכח לידו - ומיד הילד התחיל לאכול.....

כנראה הוא באמת מרגיש את הלחץ שלנו =/ אבל בבית זה לא עובד... =/ עכשיו אנחנו אצל ההורים. אבל בבית ניסיתי כמה פעמים לתת לו לאכול וללכת, בלי לשים לו משהו שיוכל לצפות בו וכשחזרתי גיליתי שהוא פשוט העיף את האוכל לכל הכיוונים, ורק מתבכיין שנוציא אותו מהכיסא...

בכל מקרה, אני אמשיך לנסות את השיטה הזאת של להתרחק ממנו, אם באמת אנחנו מציקים לו אז עדיף שניתן לו את המרחב שלו.. רק שקשה לי עם זה שיהיו מאכלים רבים שהוא לא יוכל ככה לאכול כי פשוט אי אפשר לאכול אותם בידיים.... נסתדר בע"ה.

אני ממש מצטערת שחפרתי לכן, אבל התמיכה שלכן ממש עוזרת, אז תודה לכל מי שנתנה עצות, אין לכן מושג כמה זה מחזק....

המשך חג כשר ושמח =)

לא שיש לי הרבה, אבל בכל זאת

הבת שלי גם כן לא אוכלת הרבה, ובימים האחרונים היא אוכלת ממש ממש מעט (בת שנה וחצי. מאז הבוקר היא אכלה שני מלפפונים חמוצים, פרוסת עוגה, חצי מעדן, וכמה חתיכות של ירקות. כרגע היא אוכלת אגס).

אני מבינה את הלחץ שלך, במיוחד לאור זה שאת מולחצת על-ידי אחרים. ועם זאת, אני מציעה לך להרפות. לא ללחוץ על הקטן. לתת לו אוכל- לנסות לתת לו ישר לפה, או להציע לו לאכול בכוחות עצמו- ואם הוא לא אוכל, לא נורא. חשוב לוודא שהוא כן אוכל משהו ולא צם כל היום, אבל לא להיות לחוצים מזה יותר מדי. זה באמת מורגש על-ידו, ולא אידיאלי.

הבת שלי, למרות שהיא לא אוכלת הרבה, כן גדלה (בעיקר לגובה ) ומתפתחת מאוד יפה שכלית |אמא גאה|. ואני סומכת עליה שתאכל את מה שהיא רוצה. כשהיא לא רוצה, א"א להכריח אותה (פשוט א"א, היא סוגרת את הפה וזהו זה). מעולם לא ניסיתי לתת לה אוכל בהיסח הדעת כדי לא לפתח הרגל שלילי, ובסופו של דבר היא כן אכלה כל צורכה (צורך קטן לפעמים...).

בקיצור, בלי לחץ, כן לשים לב אם הקטן לא אוכל כלום, ובנחת

בהצלחה!

צריך לסמוך על הילד שיודע מתי הוא שבע,לתת לו להתנסות ועזבי הערות של אחרים,זה הבן שלך ולא שלהם.

בטח כבר ניסית:

אבוקדו , קניידלך , מצה עם ריבה , עוף טעים , קצת בשר , תפוח אדמה בתנור, חרוסת (בסך הכל זה דיי בריא) , במבה - אם אתם אוכלים קטניות - אבל זה לא בריא, גזר מרוסק עם מיץ תפוזים וקצת סוכר, יוגורט , עגבניה , גזר של המרק , חביתה מטוגנת בשמן זית .

אבל כתבתי בכל זאת למקרה ש-

כי זה רק מגביר..זה השלב שהגוף צריך להחליט כמה חלב את והתינוק צריכים

אם תשאבי כביכול תסמני לו שאת צריכה והרבה והוא ימשיך לייצר לך עודפים..

נסי להוציא קצת עם היד במקלחת ולשאוב רק כממש כואב

תוך יום יום וחצי זה עובר...

שמתי כרוב מקלחת חמה הכול זה רק מחמיר מרגישה שאני רותחת

פשוט המתוקונת שלי בבית חולים ואני בבית אני לא יודעת כמה לשאוב...

שייגמר הסיוט הזה..

אוי, זה באמת קשה.

אני זוכרת את הגודש שהיה לי אחרי הלידה הראשונה כנקודת שבירה הכי קשה שהיתה לי מההנקה..

אחרי שעברתי את זה הכל נהיה קל יותר.

אין לי הרבה נסיון עם שאיבות,

אז אין לי עיצות.

ולשאלתך, ההנקה גורמת לרחם להתכווץ ולכן הכאבים בבטן, זה עובר, אל תדאגי.

מקווה שהקטנטונת תשתחרר בקרוב.

תרגישו טוב!

או שסתם שנשארה עוד כמה ימים בגלל צהבת או משהו כזה?

אם היא בפגייה תשאבי פשוט כמה שיותר, זה לא יהיה מיותר, בטוח!

ואת האמת, בכל מקרה אם את צריכה לשאוב במקום להניק נראה לי שכדאי לשאוב פשוט כמה שיותר (בגבולות, לא יותר מ8 פעמים ביום, ולא יותר מחצי שעה של שאיבה כוללת משני הצדדים בכל פעם - לא יותר מרבע שעה מכל צד.)

לאזן את החלב אפשר אח"כ עם התינוקת בבית שיונקת בדיוק כמה שהיא צריכה

ואם את מרגישה שאת רותחת, לכי לרופא יכול להיות שיש לך דלקת

מאחלת לך שיעבור מהר, ותרגישי טוב ותהי ביחד עם התינוקת המתוקה שלך ותניקי אותה בכיף

אם האזור חם אז אולי באמת יש לך דלקת.

ואז כדי לשחרר את הגודש אל תעשי סתם מקלחת חמה אלא תוך כדי מקלחת חמה תנסי לעסות באזור הגדוש ולהוציא חלב מיותר ואז, מיד לשים מתחת לברז מים קרים כדי לכווץ את הצינוריות שלא יווצר שוב חלב מיותר.

תחזרי על זה כמה פעמים במהלך המקלחת.

וכמה פעמים ביום.

ואל תתיאשי מלשאוב, את אולי יכולה לשלוח את זה שיתנו לה. וגם אם לא, אז זה יוכל לעזור לך אח"כ. וגם ישמור שלא יגמר לך החלב עד שהיא תחזור הביתה.

והתכווצויות כשמניקים\שואבים זה די רגיל. ככה הרחם תתכווץ חזרה מהר יותר.

לחמם קצת את המקום על ידי יד או רטיה חמה ולעסות את המקום.

כאבים בבטן בזמן שאיבת חלב - זה לגמרי נורמאלי ואחרי הקיסרי - זה פשוט מעולה.

כי את כל היום חושבת עליה ומתמלאת בחלב.

תשאבי כל 3 שעות. ואם את גדושה רק טיפה להקלה בלבד,ועדיף לסחוט עם היד.

אפשר להניח כרוב גג 20 דק' על השד עם חור בפיטמה שלא יעשה לך כוויות,שוב להקלה בלבד.

המון מזל טוב!

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

רק אחת, אומרים שזה מייבש חלב, אז כוס אחת מאזנת גודש (לי זה עזר...)

ואם זה מרגיש חם אז אדוויל פותר את הבעיה.

רק בריאות ובהצלחה!!

האמת שהחלק הכיפי היה כשמצאתי לי ולילדה שמלות מהממות לחג

והיה פשוט כיף להיות יפות!

(וגם גיליתי שחזרתי למשקלי הקודם ב"ה)

חוצמזה שהיינו אצל המשפחה של בעלי והם מהממים וקיבלנו מלא פרסים על כל חידוש של הקטנה 
(גררר בררר דררר ממממ... כל אחד שכזה הוא פרי חכמה על פסח אנחנו פשוט לא מבינים- כדבריי הסבתא הגאה )

ובקשר למשקל אני אשתוק..כי אני עוד לא חזרתי 

מועדים לשמחה,ד"ש 

להוריד לה אותן כי חם...

ואני לא רבה...

היינו אמורים להיות אצל ההורים של בעלי אבל...

קיבלתי זיהום ברגל והתחילו לי כאבי תופת ממש אז שעה לפני החג ההורים שלי באו לקחת אותנו לסבתא שלי (איפה שהם היו) 

אי אפשר להגיד שממש נהנתי בסדר כי דיי התענתי מכאבים. 

והכי נחמד זה שבעלי חזר עכשיו למילואים ולקח את האנטיביוטיקה שלי...

אנחנו בבית,הילדה היתה  הרבה בעגלה וקצת על הידים כי התחשק לה להתחיל למשוך את הניילון על השולחן ובסוף היא החליטה שכל הענין משעמם ופרשה לישון ואני בעקבותיה אחרי שהסתחררתי מהיין והאוכל והותרנו את בעלי לגמור את ההגדה

חג שמח גם לכם חג שמח לכולכם שיהיה לכם חג שמח

איפה בעלך במילואים?

היה כייף להלביש את המתוקונת כמו ילדה גדולה עם שמלה אביבית.

(במיוחד שהיא כבר הולכת )

היה כייף להיות כמעט כל המשפחה יחד

והיה אוכל מצויין!!

מה צריך יותר מזה?!

האמת שלא ציפיתי, אני בשבוע 38 וכבר ממש מיציתי, אבל החמוד שלי נרדם עוד לפני הקידוש (בן שנה ו9, עד 20.00 הוא ישן, לא משנה מה).

כולם גם שאלו אותי - "איך את נוסעת לחג? ואם תצטרכי ללדת?" אז ב"ה אני עדיין פה והפיצי/ת בפנים...